אולי הם חוששים כי אחרי מה שעשו פה קשה לדעת מי יהודי ומי לא כי לכל אחד פשוט יש תעודת גיור וזה מפחיד..

לא כ"כ מסכימה עם המשפט "ההורים כבר יתרגלו". ברור שהרבה פעמים הורים סתם חוששים בהתחלה ואז כשהם מכירים לעומק את הבנאדם הם משנים דעתם לגמרי. אך צריך לדעת שלפעמים גם יש להורים כוח השפעה מאד גדול על הזוגיות ועלולים לגרום לסכסוכים בין בני הזוג. הייתי אומרת לך שאם הבחורה הולכת איתך עד הסוף ולא כפופה ומושפעת מההורים שלה אז תלך על זה. בהצלחה

הרי הבעיה אינה מצידך.

אם מרגישים חיבור ממש גדול ורציני ופוטנציאל לקשר אמיתי ועמוק בין הבחור לבחורה - אז נכון ש"מתחתנים גם עם המשפחה" ונכון שממש כדאי ורצוי וצריך להתאמץ שהיחסים גם איתם יהיו טובים - אבל בכל זאת, גם במקרה שבו זה לא יהיה, וניכר שההורים לא מאושרים ולא ישתפו פעולה - זה לא אומר בהכרח שצריך לפרק הכל בגלל זה.

לא לחינם נכתב במפורש בהלכה שזה אחד מהדברים שלא מצוים עליהם בכיבוד הורים. השאלה עם מי להתחתן.

אז נכון שהשאלה שלי הייתה קצת התחכמות אבל בכל זאת היא מציגה עקרון על שבהתאמות שונות יכול להתאים גם לכאן - משפחה לא אוהדת, בלשון המעטה, וזוג שמרגיש חיבור ורצון לגדול ולהתגדל יחד.

כלומר, לדוגמה במקרה הזה, הצד של הבחורה לא אוהב ת'קטע. אבל זה תלוי מה היחס של הבחורה כלפי ההורים שלה!! אם היא סוג האנשים שלא יודעים להגיד להורים שלה "לא", זו בעיה. אבל עם יש לה דיעה חזקה ועצמאית, זה פחות משנה מה הם אורמים כי היא פחות מושפעת מהם. היא ביחד עם הבחור שלה - מולם.

שרוב מוחלט של האתיופים בארץ הם ילידי הארץ שכף רגלם לא דרכה מעולם בחבל אמהרה ועינם לא שזפה את נופי סמיין. את אתיופיה רובנו מכירים רק מסיפורים. ממילא פערי התרבות קטנים, על אחת כמה וכמה אצל בוגרי החינוך הממ"ד, עאכו"כ אצל בוגרי "מסגרות תורניות על-תיכוניות"... במפגש קרוב ההבדלים המנטליים הם זניחים ובאמת בטלים לעומת תכונות אופי אחרות.

ולמען האמת עניות דעתי לא משנה כי אני עפר תחת כפות רגלי הפוסקים משני הצדדים ולגביי זה לא רלוונטי (אישית אני הייתי מחמיר בדור ראשון כי אני כהן).

הבאתי את הצד המחמיר כדי להסביר למה יש כאלו שחוששים לו, לא נקטתי עמדה (מעבר להערה שההיתר של מו"ר הרב שפירא של ביטול הממזרות ע"י העמדה בספק את עצם יהדותם מחד והקביעה החד משמעית שהם יהודים מאידך היא מחודשת ביותר).

יש אתיופים שסירבו לעבור גיור, זה כן דבר שראוי לבדוק.

אני בתור נשואה יודעת כמה הורים משפיעים על הילד 

אם אתה בהתחלה ולא מי יודע מה קשור לדעתי לחתוך-

היה לי נסיון עם מישהו כזה שההורים זלזלו בי...

זה ירד בסוף אחרי הרבה עוגמת נפש...

גם בגללי אבל האמא כל הזמן קיטרה...

יתכן שמתנגדים כי לא מכירים את העדה ולכן חוששים.

כל הכבוד שאתה חושב על הבחורה ואתה לא רוצה להעמיד אותה בקונפליקט (ובכל זאת - היא ילדה גדולה ולדעתי בשורה התחתונה זאת צריכה להיות החלטה שלה).

אם לא נפגשת איתם ולא הייתה להם הזדמנות להתרשם ממך, את כל האינפורמציה החסרה הם ישלימו מהדמיון. (כמו שהרבה בנות גם דוחות על הסף מאותה סיבה). כל עוד יש מאמץ שאפשר לעשות - תעשה אותו! ממילא תצטרך לפגוש אותם באיזשהו שלב...

מה עם הבחורה? היא מתלבטת?

מה שלא יהיה, בהצלחה!

קהילת יהודי אתיופיה "ביתא ישראל" היו יהודים שיש כל מיני השערות איך הגיעו לאתיופיה לאחר גלות השבטים.

לבני העדה ישנם מנהגים שהקפידו עליהם מאוד עם מנת לשמור על ייחודם.

הם גרו בכפרים מבודדים מהגויים.אבי סיפר לי ש אם לדוגמא גוי הגיע והם היו מכבדים אותו בשתיה(לצרכי מסחר וכו') הם היו אומרים לו תשמור את הכוס אצלך. ממש ברמה הזאת הם חשבו שכלי שהגוי נגע בו עדיף שיישאר אצלו.

דיני טהרה ליולדת ואישה נידה- הייה בית מיוחד שבו נמצאו הנשים היולדות והנידות ולאחר מכן טבלו בנהר.

תפילות כמובן התקיימו כל הזמן ובעיקר תפילות כמיהה לירושלים ולארץ ישראל. כמובן שערכו ברית מילה.

החגים שהיו ידועים להם (בעיקר הדאוריתא ומה דשהיה ידוע לפני הגלויות וניתוק הקשר במובן מסויים)והשבת נשמרו בצורה קפדנית מאוד.

הגויים היו מציקים ומזיקים להם ולמרות זאת שמרו על יהדותם בראש מורם ולא התערבבו בגויים.

כשהגיעו בשנות ה70-80 הידיעות על הימצאות בני העדה באתיופיה מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל ערך בירור ופסק בצורה ברורה ביותר שיודי אתיופיה הם יהודים לכל דבר!!! והסתמך בדבריו על פסק הרידב"ז..

עיקר העלייה של "ביתא ישראל" הייתה בשנות ה80-90 במבצעי שלמה ומשה ובעליות דרך סודן.

בשנים האחרונות אכן ישנה בעיה של עולים שמביאים שהם כבר יותר התבוללו-סתם לדוגמא גבר צאצא ליהודי שתהחתן עם בחורה גויה וכו'.

אז קודם כל תעשו הפרדה- יש את רוב הקהילה הוותיקה ביתא ישראל שרוב רובם יהודים ללא ספק!!(הם יודעים מצויין מי התחתן עם מי ומי יהודי טהור)

ויש את הפלאשמורה שעולים לאחרונה וזה כבר שאלה אחרת..

כדאי לעשות בירו טוב עם רב מהעדה שמכיר ויכול לברר בצורה טובה על המשפחה ומקסימום להציע לבחור\ה לעשות גיור לחומרא

הם היו נתונים ללחץ המשטר ובעקבות כך התנקו כמעט לגמרי מהיהדות!!!

העדה האתיופית היא שומרת מסורת, מחוברת למצוות ולמנהגים.

אין בעיה עם בירור, אדרבה. השאלה היא מאיזו נק' הנחה יוצאים.

מלפני כמה וכמה שנים שאומר שהאתיופים הם יהודים (אם אני לא טועה הוא אומר שמצאצאי שבט דן)

שעבר "גיור לחומרא", שזה מה שפסקה בשעתו הרבנות הראשית בראשות הרבנים שפירא ואליהו זצ"ל.

אז אף אחד לא אומר עליו שהוא "גוי גמור"..

יהודי תורני, עושה רושם נחמד. ב"ה.

אם תתחתנו, האם ההכנסה המשותפת שלכם בתוספת עזרה מהוריך (אם יסכימו ויכולים לעזור) יאפשר לכלם לחיות במקום שבו אתם מעונינים וברמת חיים המתאימה לציפיותיכם. אם כן, ואם הקשר ביניכם חזק, תמשיכו ותקוו שההורים שלה לא יחרימו אותך ואת החתונה. אם לא, אז התפקיד של החברה שלך זה להבין את מוא ההתנגדות שלהם ולשכנע אותם לקבל אותך למשפחה, אם זה לא ילך, אז כדאי שתפרדו מהר ככל האפשר. 

ולצערי(גם כן מידיעה) הרבה בציבור הדתי לא באמת פתוחים לשלב את בני העדה ולהינשא להם(אני מתכוונת יותר לדור ההורים שמערימים קשיים על הילדים).

נורא קל להיוות במקום שעוזר לעדה "מסכנה" אבל כשבני העדה נמצאים בעמדת כוח והצלחה פתאום זה לא נוח לאנשים מסויימים.

אז כן, יש גזענות בחברה הדתית.

שהבחורה תחליט, זה לא קשור להורים

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.