בעניניה.

זה נכון שיש כאלו שזו הכוונה שלהם

אבל לדעתי רוב הנשים ללא כוונות רעות

פשוט ככה כולם מתלבשות, וזו האופנה, וגם יש הרבה נשים תמימות שלא ממש שמות לב האם הבגד צמוד יותר או פחות.

בפועל אישה צריכה הרבה מאמץ כדי להתלבש בצניעות ולא כולם מצליחות.

ואני לא בא להצדיק את המצב, רק ללמד זכות. 

מה תאמר על נשים זקנות שלבושות בצורה לא צנועה? על הרבה מהם אתה רואה שאין שום מודעות לגוף שלהן... 

הרבה נשים פשוט מסתובבות בעיר וקונות את הבגדים שכולם קונות, זה הכי בזול וזה הכי נגיש.

משו ..

(לפחות לי ..)

רק שתדע לך שזה ממש נסיון קשה (ואני נחשבת צנועה יחסית )...

כתבת שכל עולם האופנה הוא עולם נשי..וזה נכון ולא נכון. כי מביני דבר בעניין מודים שגדולי חברות האופנה בעולם מעמידים בראשן דווקא מעצבים (בנים) שמעצבים את האופנות וה"מודות" המתחלפות מדי זמן מה - כן כן, גברים, שבעצם מכתיבים בפועל לרוב בנות העולם מה נחשב "יפה" ומה לא.

תחקרי קצת על זה בעצמך, תכנסי לאתרים של חברות עיצוב גדולות ותבדקי את השמות הגדולים ביותר בקרב מעצבי ומעצבות האופנה בימינו ואחרי זה תחזרי אלי עם מסקנה מה יש יותר, מעצבי על או מעצבות על.

ולכן לא מפתיע כאשר גברים מעצבים בגדים לבנות, שהם מעצבים מה שנראה ל-ה-ם יפה ומושך ומפתה ושימכור יותר...

לצערנו.

עד כאן. ממש לא מתכוון להיכנס כעת לדיון של השרשור, בטח לא בפורום הזה. כל טוב

אבל אני התכוונתי למשהו אחר:

אמנם המקור לאופנות הוא כנראה מעצבים גברים שמושכים לכיוון הלא צנוע ולכן האופנה הולכת ומתדרדרת מבחינת צניעות.

אבל נשים דתיות מתלבשות בשביל החברות. בעיקר.

כמובן שמתגנדרים בשביל הבעל אבל בדרך כלל בנות תתיחסנה יותר לבגדים (הבעל יגיד "את נראית נהדר", החברה תגיד "איזה שמלה מהממת, איפה קנית"). בנות מתעניינות יותר בבגדים ובדרך כלל מבינות בהם יותר. הטעם שלהן מתוחכם יותר.

לזה התכוונתי. זה נכון בעיני לכל הבנות הדתיות שאני מכירה.

מסכנה אשתך.

זה קל מידי ככה

שהיה מהלך בדרך ולפתע ראו עיניו אישה נאה ההולכת בבגדים נאים, מייד הסב את ראשו אל הקיר וחיכה עד שתעבור.

אותה אישה נגשה לחסיד, ניערה אותו ואמרה: חסיד שוטה שבעולם, במקום להסב את פניך לקיר ולחשוב עלי אתה צריך להסתכל עלי ולחשוב על קיר...

אז בואו נשאיר את הניסיונות של כל אחד לעצמו, כי לכל אחד יש ניסיונות בחיים, החובה עלינו זה להתמודד איתם בעצמנו ולא להאשים אחרים...

קיים תמיד מרשם ודאי כדי לשמור על שלוותך: להאשים את זולתך....

מי את שתגדירי את הבגדים הצנועים כ"שמיכות על גבי שמיכות", במחילה? זה פשוט לא הגון ולא יפה מה שעשית. בגדים צנועים יכולים להיות יפים וראויים ומכבדים ו...צנועים. כן כן, ממש ממש לא שמיכות. אני יצאתי עם בנות כאלו וכמוני גם רבים מחבריי ויכולים להעיד שזה ממש לא משוואה של "בגדים צנועים = שמיכות על גבי שמיכות".

הלאה - אנחנו נעשה עושים ועשינו השתדלות עוד ועוד ועוד, עכשיו, במטותא - אולי גם אתן תעשו השתדלות עוד ועוד ועוד? סך הכל הלכות הצניעות קיימות, והן שרירות ועומדות עם או בלי בן שרואה אותך/מטיף לך. ההלכות קיימות וצריך לעמו בהן. הגבר פה רק שפך את כאבו והקושי שלו. וזה מובן לגמרי כמעט לכל גבר באשר הוא. זה לא אומר שבגלל שגברים מתלוננים אתן לא צריכות להתנהג כפי שבת מלך וכפי שבת ישראל כשרה צריכה להתנהג.

זה בערך דומה למקרה שבו בת תתלונן על זה שגברים הם ממש מסריחים ומדיפים ריח לא נעים ועוד ועוד, ומכל עבר יתקיפו אותה שזה לא עניינה ושהיא לא צריכה לנקות את הגברים בבושם ועוד מקלחת ועוד מקלחת אלא לעשות השתדלות בעצמה ולאטום את האף שלה ולא ללמד מוסר ניקיון את גברי הדור.

הגבר צריך לדאוג לניקיון של עצמו לא בגלל האישה אלא כי זה מה שהוא ציך לעשות, והאישה צריכה להתלבש על פי כללי ההלכה לא בגלל הגבר אלא כי זה ההלכה אומרת - ולשני המינים גם יחד מותר לפרוק תיסכולים בנושאים האלו, "על המין השני" בלי שישר יתקפו אותם על זה שאיך הם מעיזים בכלל להתעסק במשהו שלא קשור אליהם...

אם אתיז על עצמי מין בושם מזעזע בריח נורא - נשואים טריים

בצניעות עד גדר מסויים

מעבר לזה, כביכול, זו באמת בעיה שלו.

מקובל עלייך?

כי אני קיבלתי את הרושם שלבוש צנוע על פי ההלכה יספיק לו...

ההלכה לא דורשת ממך שמיכות היא דורשת ממך צניעות (גם ממני, כגבר, אגב). 

והתנהגות כהלכה זה דבר טוב ורצוי. מניח שאת מסכימה איתי.

ב. ברור.

ג. נכון. לצערנו.

ד. (שלא סימנת בעצמך אבל אני מסמן..) - מה פתאום רק הנשים הן הבעיה? מי אמר לך את זה? הרי מצוות שמירת העיניים והכל מוטלת בהחלט גם ובעיקר עלינו הגברים - אנחנו מצווים בזה לא משנה איזה בת ניצבת מולנו, גם גויה לחלוטין. ברור שלגברים אחריות גדולה מאוד על עצמם. זה לא סותר שגם לנשים אחריות גדולה על עצמן  

למעשה כנראה אנחנו לא חולקים. רק אולי פגשנו אנשים שונים

כל טוב.

בוודאי,שהקלף המנצח הוא עבודת המידות ועבודה על יראת שמיים,ואם אדם מחזק את עצמו בקביעות בעניין,הוא יכול להיות ברזל.

אבל בהחלט יש כאלה שמחטיאות את הרבים (לא דתיות),ואני לא חושש לומר את זה.בור ברשות הרבים.

אני לא מסכים לגביי הנשים הדתיות באמת ומעלה,לא שהמצב מושלם אבל ברור לי שזה קשה.ואין עניין לשפוט.

כל אחד כאן יכול לפתוח ילקוט יוסף ולראות שם מה כתוב בענייני צניעות,ומה חומרת העניין.

חשוב לומר - אין פה עניין להטיף או לומר שצד מסויים הוא לא בסדר,אבל גם לא צריך להתכחש לאמת.

לא מסכים עם העניין של החסיד,ברור לי שאדם צריך לעשות לעצמו גדרים,וזה דבר נכון וטוב.

אני חושב שמי שעובד על עצמו תדיר יודע את זה,שעדיף לפעמים ללכת 200 מטר יותר,מאשר להכניס את עצמך לבעיות.

גם אם נאמר שהסתכלות בעלמא אין בכך כלום,אולי אסכים,השאלה לאיזו רמה אתה שואף להגיע בעבודת השם שלך.

נכון, זה ממש מבאס/ מתסכל/מכליל/מעליב: תתכסו/תשמרו/תזהרו..

אל תשירו/תצעקו /תשתוללו...

תחשבו על מה שאתן עושות/לובשות/אומרות...

כי -הבנים ממש סובלים מזה, אתן הורסות להם את היום/את החיים/ את העיניים...

פוגעות בהם, גורמות להם לעבור עבירות, לעשות טעויות, להשתגע...

ובכלל אתן לגמרי ביטול תורה אחד גדול!...

מה, מה רוצים מאיתנו? מה כבר עשינו? אז בשביל מה נבראנו ככה?

בשביל להסתיר? בשביל לחשוב כל הזמן במי אנחנו פוגעות עכשיו?

שכל הזמן רק נשתדל לא לבלוט ולא למשוך ושחס ושלום אף אחד לא ייכשל בנו... 

כדי שנעשה טובה לבנים ונחסוך להם את המאמץ של לשמור על עצמם?

נו באמת: מה אנחנו אשמות להם?

ומה כבר עשינו/ביקשנו?

ללכת כמו שבא לנו/ נוח/יפה לנו?

כל בת/אישה/נערה אוהבת להיראות/להרגיש יפה,

לקבל מחמאות, מחברות/שכנות/קרובות/עוברות אורח... 

*טוב נו, אין כמו מחמאה של גבר/בחור/סתם בן,  

{אפילו אם הוא עוד בגיל שמושך (ונתקע) בעגילים של אמא ומסתבך בזקן של אבא...}

ובכן, אנחנו צודקות, אין מה לעשות!!!!!

(כן, למי שעוד לא קלטה: אני בת...)

א-ב-ל, ואבל גדול:

(ובנים שהגיעו עד לכאן, שימו לב ) תודו שלא רק הם נמצאים בעולם.

כן, כמו שכתבתי, מחמאות אפשר לקבל גם מבנות...

ובלי לפגוע בחצי מאוכלוסיית המדינה: אנחנו יכולות להסתדר בלעדיהם!

(ולמען האמת בכלל לא רע, אם לא היה צורך בהם בשביל כמה דברים מסוימים...

*כמו להביא ילדים, לתקן דברים ולהרוג ג'וקים...)

ועכשיו הצד השני: א-ב-ל - הם קיימים! הם כאן, חיים לידנו/ אתנו.

והאמת: אנחנו כן צריכות אותם (לפעמים...)

הם ממלאים את תפקידם בעולם, כמו שלנו יש כאן תפקיד.

והם נולדו ככה: אנחנו (=הבנות) במצבים מסוימים בהקשרים מסוימים,

מפריעות להם לתפקד, כ-כ-ה בדיוק: פשוט עוברות להם במהלך החיים ועושות "פנצ'רים",

וואלה, ידעתן כמה אנחנו "מסובבות" אותם?

כן, תמיד אמרו לנו כמה זה נורא, ושאנחנו מפריעות ופוגעות...

ועדיין לא נכנס לנו לראש. כי- זה לא אשמתנו שהם כאלו...  

ובכן, מה כלכך נורא/מסובך/קשה/בלתי מסתדר בללכת צנוע?

מה סך הכל ביקשו מכן? - ללכת בצורה שתכבד את עצמכן(!!)?

לא אמרו לכן אל תלכו ברחוב, לא ביקשו אפילו שתכסו עד העיניים...

(טוב, נו בלי להכניס אסוציאציות איראניות...)

- לא אמרו אל תהיו יפות, אל תחפשו מחמאות, אל תשקיעו בעצמכן,

ואל תעשו מה שבא לכן {טוב, את זה כן אמרו...}

ביקשו, קצת התחשבות, ושכשאתן בוחרות מה ללבוש הבוקר תנסו לשמור

את המרפקים והברכיים בתחום אחריותכן בלבד, בלי לשתף את כל השכונה.

ותבדקו- הצנוע בדרך כלל עולה פחות מ"חתיכות הבדים" חסרות כל ההתחשבות ומחירן מרקיע השחקים....    

ומצטערת, אבל למרות שאני שייכת למחנה הזה, לפעמים אני מוצאת את עצמי

מעודדת חלק מדעות המחנה השני, (אחח זה נשמע בוגדני למדי... אופס, זו לא הכוונה).  

ובמקרה זה גם נחשב לנו כמצווה...

וואו, איזה אורך... חפרתי? אם כן -זה היה ממש כיף.

טוב, בכולופן, חייבת לעוף, מקווה שהצלחתי להעביר את זה...

וזה בכל המגזרים.ובקיץ- גם בעלי נמנע מללכת לקניון וכאלה מקומות. (וגם אני נמנעת מללכת עם הילדות)

אבל

א. בכל מגזר יש גם נשים שמקפידות מאוד על לבוש צנוע! גם אצל החילונים וגם אצל כל מגוון שומרי המצוות. כן, יש כאלה...רק מה, פחות שמים לב אליהם, כי הן פחות מושכות את העין, מטבע הדברים...

ב. אני חושבת שאצל הרבה נשים שלא מתלבשות לפי כל גדרי ההלכה זה נובע בעיקר משתי סיבות עיקריות: קודם כל- אופנה. בתקופות שצו האופנה הוא חצאיות ארוכות וחולצות רחבות- אז הרבה יותר קל להסתובב ברחוב. אז נשים גם רוצות להתלבש יפה לפי מה שמקובל ולא להראות משונות מדי, וגם- כמו שכתבו לך- זה מאוד קשה לקנות בגדים צנועים! הכל פתוח, קצר, צמוד. וואלה אתה יודע כמה קשה ללבוש חולצת בסיס ארוכה מתחת לעוד חולצה בקיץ לוהט? ועוד גרביים?  תאמין לי שזו מסירות נפש לגמרי....ואם מישהי צריכה לסחוב בטן של הריון בכזה חום ועוד להתלבש בצניעות? מגיע לה פרס נובל למסירות נפש!!

אז כמו שקשה לך לראות, ככה גם קשה לנשים להתלבש...

סיבה שניה- נשים לא באמת מודעות לגמרי למה שהמראה הלא צנוע משדר. הן בסך הכל לובשות חצאית כמו כולן, וחולצה כמו  כולן.הן לא באמת חושבות על כל הגברים שיזדמנו בדרכן במשך היום

ג. אם זה כ"כ קשה לך אז תלך עם העיניים ברצפה ותמנע ללכת ברחוב בשעות עמוסות או שתלך עם מטפחת כמו הבבא סאלי או שתעבור לגור במקום שבו יש הקפדה על צניעות או שתחשוב על מגוון פתרונות יצירתיים אחרים... גם אם זה מפריע לך מאוד- זה המצב. אמנם מצב עגום, אבל זה המצב ואתה זה שבסופו של דבר צריך להתמודד איתו, עם כל הקושי שבענין.

זהו, שה' יתן לך כוח. זה הנסיון שלנו בדור הזה- גם של הגברים וגם של הנשים.

כבר למדנו ממורנו הרב קוק זצ"ל

"שהצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק"

לכל אדם יש אפשרות לשנות רק אדם אחד וזה הוא עצמו

את הנשים סביר שלא נצליח לשנות

אם ההורים, המורים באולפנא והרבנים לא הצליחו, סביר שגם אנחנו לא

עדיף לגבר להתרכז בשאלה איך הוא מצליח לעבור את העולם הזה נקי וטהור.

קשה, אבל אפשרי

שבת שלום וחג שמח!

ויהי רצון שנקבל את התורה כאיש אחד בלב אחד, גם הגברים וגם הנשים למרות ההבדלים.......

אפשר לומר שממש התרגשתי.

כיף לראות שי אנשים שאכפת להם מעצמם ומעם ישראל בכלל.
 

נראה לי שבנות לקחו את זה כהערה על מה שבאמת לא קל לשמור. ואם מעירים - ישר מבקרים חזרה ומתרגזים.

לדעתי, נתנו פה מגוון דרכים ופתרונות, לך כגבר שאין בכוחו לשנות את העולם, כך שנותר לך רק לבחור.

מאחלת לך שתמיד יהיה אכפת לך מקיום המצוות שלך. 

שאנחנו יוצאים עם בנות (למטרת שידוכין) וגם מסתם מה שיוצא לפעמים לראות ראיית אקראי ברחוב - יש הרבה בנות "דוסות" וצנועות ממש שמתלבשות בצורה מאוד הולמת, מאוד יפה ומאוד מכבדת, שממש אבל ממש אנחנו לא חושבים אפילו על אפשרות שהיא "שונאת" את זה. זה בעינינו הכי יפה, שתדעי. באמת. אני לא אומר בצחוק.

אז אני לא יודע אם את מאלה או מהבנות שהולכות צנוע אבל שונאות את הבגדים שלהן בגלל משהו - אולי את צריכה לבחור בגדים צנועים שיותר ישקפו את האישיות ואת האהבה שלך לבגדים ועם זאת יהיו יפים - ובעיקר, לשנות את הסוויץ' במוח, לגבי המקרה שבו גם מקטלגים בגדים לי איך ש"זה נתפס ברחוב" - אם את חושבת שחולצה צנועה וחצאית צנועה יפות, הן לא באמת יפות כי "זה שונה מהאופנה ומה בכלל יחשבו על זה" (לא יודע אם זה מה שאת חושבת) אז הנה תקראי שוב מה שכתבתי למעלה - הבנים שרוצים בנות כאלו, חושבים ממש טוב על הבגדים האלו.

ואת כל זה אני כותב כמובן בהבנה מלאה שאני לא בת ולעולם לא אהיה בת ולעולם לא אבין עד הסוף כמה הבגדים זה דבר שחשוב לבנות (הרבה יותר ממה שבגדים של גבר חשובים לו) - ובכל זאת אני מסוגל לקלוט שיש המון דברים ב-א-מ-ת יפים, שרק הבת צריכה לקלוט את זה. אז נכון שבחברה הצנועה שלנו בנים ממש לא יתחילו להחמיא ככה לבנות צנועות וגם הן תרצחנה אותם אם הם יעשו את זה - אבל רק תדעי את זה, בכללי. 

וברור שיש גם עניין של מעבר למה שאחרים חשובים ומה ש"האופנה" - אבל בזה זה כבר עניין פרטי שלך עם עצמך לברר מה את אוהבת ולמה את לא אוהבת מה שאת לא אוהבת, אם הוא צנוע וכו'...

שיהיה ב"הצלחה, וסליחה אם פגעתי איכשהוא, זאת ממש ממש לא הייתה המטרה  

קראתי את השרשור, לא נכנסת לדיון לגבי הלבוש והגורם לכך, רק רציתי לענות לך מכיוון קצת שונה  ולומר לך-

נכון שבחוץ מושך, ותמיד יש נסיונות

העולם מבולבל ומסנוור,

א"א כמעט ללכת ברחוב בלי לראות מראות אסורים

אבל...

יש לראות, ויש להתבונן. יש להעביר את הראיה הלאה ויש להכניס אותה ללב ולרגש.

הדבר שהכי עוזר להעביר את זה ממך והלאה, וזה בעיקר מה שרציתי להדגיש- זו ההרגשה שיש לך הכל, אבל הההככללללל בבית.

אישתך יפיפיה, הרגלים שלה (וסליחה על הבוטות) הן הכי יפות בעולם!!!!! מי בכלל יכולה להתחרות איתה???? אין בכלל אופציה כזו. לא חסר לך דבר.

אני אומרת את זה בלי להתעלם מהקושי שבשמירה. נכון, הקושי קיים ויש התמודדות, אבל אם אתה מרגיש שהאחרות כמו קיר כמו שנאמר כאן, ואשתך היא סוף הדרך והכי יפה על כל פני תבל אז מה יצא לך מלהסתכל על אחרות???

ואתן לשם כך דוגמא ... שהייתה רק אתמול-בעלי החמיא לי שאני רזה, ואני (לא יודעת מה נפל עלי..) עניתי לו- אבל שתדע שיש יותר רזות ממני. אז ישר הוא ענה לי וראיתי שזה מכל הלב וההרגשה- אם יש אחת כזו היא בטוח לא יפה כמוך!!!!

אני יכול להבין את שרוליק וגם אותך כי אני מכיר את שתי הגישות. במצב אידיאלי הגישה שלך נכונה. שרוליק אמנם לא תיאר כאן את היחסים עם אשתו, אבל מהניסיון שלי כשיש ריחוק נפשי בזוגיות ובעיקר כשהגבר מרגיש שאשתו סולדת מימנו, אז היצר הרע עובד במשמרות. 

כשאני הסתכלתי במודע או שלא במודע, זה נבע מתוך רצון להשתחרר לשנייה מהמועקה שבזוגיות. זה נבע מכך שידעתי שיש לי אישה יפה בבית, אבל כזו שמעדיפה לשמור את החן שלה לעצמה ולא לשתף גם אותי.

עדיין זה אסור וגם רע. 

לצנזר את העולם מפני הבעל זה חסר תוחלת. הוא צריך להכשיר את הלב שלו בעצמו כדי לשמור על העיניים. 

העזרה הכי טובה היא לנסוך בו אמונה וביטחון. 

אני למשל עברתי ועובר ניסיונות לא פשוטים בכל מיני עניינים. ב"ה הרגשתי שזה דווקא מחזק אצלי את האמונה בה'. עד שאשתי היקרה שברה לי את הלב בלי כוונה....

הלכות לא יעזרו פה, זה רק מסווה את הסרחון. לא סינונים ולא שום דבר, אל תקשיבי למקשקשים.

יש פתרון. קוראים לו מודעות. מודעות צריך לפתח.

את לא יכולה לעזור לו, את יכולה להנגיש לו מידע שיעזור לו לפתח כלים נפשיים בכדי שהנטייה הזו לנטות החוצה תעלם.

יש כמה שיטות שעובדות, לחלקן יש מחיר מסוים. מה המחיר? לבי חלל בקרבי. מעיין אדישות ושלוות נפש. אנשים וחברה פחות יעניינו את האדם.

עיניים שמורות באמת הם לא עיניים שמפחדות ומסתירות עצמן מן המציאות. עיניים שמורות באמת אלה עיניים שרואות, ולא מתפתות ולא נגררות.

רבי נחמן קרא לכל הדברים האלה יצר הרע נמוך ומגושם, רוח שטות ושגעון ממש.

בקיצר, יש מקווה, יש תיקון הכללי, יש מדיטציות, יש תרגולים לפיתוח המודעות ולקניית כלים נפשיים שישנו את האדם לתודעה גבוהה יותר ויוציאו אותו מהגשמיות והמדרגה הנמוכה הזו של 'שמירת עיניים'. תורה זה עוזר, אבל אנשים קטנים במעלה, התורה שלהם לא עולה למעלה בכלל, בגלל זה את יכולה לראות אנשים שלומדים ולמדו והם עדיין נשארים מגושמים וקשה להם לשמור עיניים. אז הם מקשיבים לכל מיני רבנים ומסננים הכל ויוצאים מדעתם. מסכנים.

אם תרצי לדעת, תשלחי לי הודעה ואבאר.

בזהירות כמובן, ועם הרבה סייעתא דשמייא, כי זה מקור לאינסוף בעיות וטעויות.

את המחשבות שיש לך בראש.

אין שום קשר בין ברכיים של נשים ברחוב לבין העובדה שאתה ככל הנראה מלא וגדוש בהורמונים משתוללים.

זה בערך כמו שתגידי שאין שום קשר בין סיגריות, לבין זה שיש הרבה שנפטרים מסרטן הריאות.

ה' ברא את האדם מלא וגדוש בהורמונים משתוללים, נכון. בהחלט. אף אחד לא חלק על זה. והוא גם ציווה עליו לשמור על עצמו. נכון. בהחלט. אף אחד לא חלק על זה.

ה' גם ברא את האישה כאחת שאוהבת מאוד יופי וכיצור מאוד יפה. נכון, בהחלט. אף אחד לא חלק על זה. והוא גם ציווה את הבת להיות לבושה בצניעות כהלכה. גם על זה, אני מקווה, אין איש שחולק (אם כי יש כאלו שזה פחות מעניין אותם. אבל עצם זה שהוא ציווה את זה - זאת עובדה. גם אם אתה לא מסכים עם הציווי).

ה' והתורה גם מודעים לכך שמאז ומעולם נשים היו דבר שגורם לגברים להתפתות ולהימשך אליהן. אפילו בגמרא יש סיפורים על גדולי עולם שנפלו או כמעט נפלו בזה. ולכן, לנסות לנתק באופן מוחלט כל קשר בין מראה של בת כזאת או אחרת לבין מה שזה משפיע על גבר כזה או אחר - זאת תמימות. יותר מזה - זאת התכחשות הן למציאות הטבעית של בני האדם והן להדרכות התורה.

כלומר - יש המון קשר בין ברכיים של נשים ברחוב לבין העובדה שבני אדם עם הומונים שמתגברים בהחלט בשעה שיש לפניהם מראה מיני. לא משנה כמה ננסה להתכחש לזה.

רוצה להתווכח עם זה? לכי תתלונני אצל בורא עולם. 

העולם לא נברא לפי המידות והחולשות שלנו ועלינו לבנות את עצמנו בתוכו כפי שהוא קיים וכפי הסביבה שבה אנחנו חיים.

על אדם לטפח את נפשו הוא ואת מידותיו שלו ולא להשליך את הקשיים והצרכים שלו על סביבותיו.

העולם נבנה כעולם שבו קיימים קשרים בין תחומים שונים ובו קיים קשר של סיבה ותוצאה.

אם העולם לא נברא לפי המידות והחולשות שלנו אז למה אם אדם מעשן סיגריות הוא מעלה את הסיכון שלו לחלות ולמות מסרטן הריאות בכמה וכמה רמות יותר מאדם שלא מעשן?

את פשוטו כמשמעו כופרת במציאות של סיבה ותוצאה בעולם. זה אפילו לא עניין הלכתי זה עניין מציאותי לגמרי. ולכן זה מרגיש לי מגוחך לדון בזה.

וזה כמובן בלי קשר בכלל לכך שאדם מחוייב למצוות. כאמור - מה שאמרת זאת לא טענה הלכתית. על ההלכה אין מחלוקת, אני מקווה - זה מעבר. זה מציאות. את חולקת על המציאות.

פתיחות מינית גורמת להפקרות מינית. נקודה. זאת מציאות. אם את רוצה להתווכח איתה תייללי לבורא עולם שברא את העולם כך שיש עניין של סיבה ותוצאה. ועל הדרך תתלונני אצלו על כך שזה לא הוגן שאי אפשר לעשן מאסיבי בלי להעלות דרמטית את הסיכון לחלון בסרטן, סבבה? 

ה' ברא והחריב כמה וכמה עולמות עד שהגיע לעולם שמותאם לנו.

אכן נועדנו להתגבר ולהתמודד, ולא לקבל ולהשלים עם החולשות שלנו - אבל חשוב להבהיר שהן קיימות ונוכחות וראוי לתת עליהן את הדעת.

התעלמות או לעג לחולשותיו של האחר לא תביא אותו לטפח את נפשו ואת מידותיו..

ואם אפשר לחסוך לו כמה מהן..למה שלא נעשה את זה?

ומלבד שומרי המצוות שבין היהודים יש סביבנו עוד ריבואות על ריבואות של בני אדם מעמים שונים, אמונות שונות, מנהגים והרגלים אחרים.

גם בינינו יש עשרות הנהגות שונות.

אז אם מישהו לא יכול להתרגל למציאות הזו הוא צריך לעזור לעצמו ולא לצפות שאחרים יתאימו את עצמם אליו.

ישנן הנחיות מפורשות לשני הכיוונים.

מחד: על האדם להתמודד ולעזור לעצמו להמנע מחטאים

מאידך: על סביבתו להתחשב בחולשותיו ולא לאתגר אותו ללא הרף

דוגמא מצוינת היא הנושא הנדון,

כאשר משתי הנקודות הללו נתגבשו ההלכות עליהם דנים כאן בשרשור

אני מנסה להבין לאן את חותרת והאם אינך מקבלת את דברי חז"ל בעניינים אלו,

ומה הקשר לעובדה שקיימים כל מיני גויות בעולם שלא התבקשו לשמור על הלכות צניעות מדוקדקות כמותכן

ולא על הפרשנות שלך לדבריהם.

הדיון הוא בשאלה האם אדם יכול לכפות על כולם להתנהג על פי הבעיות וההשקפות שלו.

ואני אגב, לא ראיתי שהוא מדבר רק על יהודיות ורק על דתיות. 

האם ברך של אשה לא יהודיה או חילונית אינה מפריעה לו?

חז"ל והפוסקים קבעו בכל מיני הלכות צניעות מה מוטל על הגבר לעשות (נגיד- שמירת העיניים, בגדים תחתונים וכד') ומה מוטל על האישה לעשות (כיסוי ראש, בגדים עד אורך מסויים וכד').

על שניהם, נוסף לזאת, הוטל איסור "ולא תתורו" המוזכר בקריאת שמע, בכדי להוסיף על הפן הטכני גם עבודה עצמית.

שאלת האם אדם יכול לכפות עצמו על אחרים? כן, באופן מוחלט. זו דרך היהדות באופן כללי וגם כאן כפי שהראו לך.

שאלת למה לא גזרו גם על נכריות להתלבש צנוע? מסתבר שלא היה בסמכותם, או שקיים פחות יצר כלפי זרים. לא יודע

מי שהולכת  לא צנוע היא מחטיאה את הרבים ואם זה היה עוזר היה צריך להוכיח אותה על כך.

היא מפגע סביבתי מהסוג הגרוע ביותר. 

אם מחבל רק הורג אנשים הרי שעליה נאמר "גדול המחטיאו יותר מן ההורגו"!

שעדיף לרצוח נפש ולא ללבוש חצאית שמעל הברך?

אני שואלת מה דעתך 

וגם חז"ל אמרו שזה יותר גרוע מלהרוג,

מצד שני לרצוח זה ממש מזעזע אז קשה לי לומר שכוונת חז"ל ממש כך 

אז אני אוחז בהוראת חז"ל "למד לשונך לומר איני יודע". איני יודע. 

אבל מה שבטוח שזה בהחלט עניינם של הגברים ובכלל עניינה של החברה. 

מי שהולכת בחוסר צניעות וכל גבר שנכשל ממנה בגלל החוסר צניעות עוברת עבירות שאחד מהם זה ולפני עוור לא תתן מכשול חוץ מהחוסר צניעות תתן על זה תדין ושום תירוץ בשמים לא יתקבל שזה בעיה שלו.

חוסר צניעותה נכשל הגבר אז היא עברה בין היתר גם על לפני עוור לא תתן מכשול.

ואם את חושבת אחרת תרימי טלפון לרב,

תשאלי אותו אם בלבוש לא צנוע אפשר לעבור על לפני עוור לא תתן מכשול ואני מוכנה להתערב איתך שהרב יגיד לך כך.

ולא להאשים את הנשים

במיוחד עם ה"מקובל" כיום ברחוב, אין צורך לתקוף נשים אם רואים קצת את הברך או לא

שילמד לא להסתכל

ואני באמת תוהה אם ממבט סתמי מגיעים להירהורים 

כשתהיי נשואה תביני.  אישה לא מודעת  לדברים כאלו וגם קשה לה להבין.

בתור אישה שמשתדלת ללכת בצניעות אני כן חושבת ששרוליק צודק ואשריו שכואב לו ולא משלים עם הבעיה.

וזועק...

לו יש עבודה עצמית כמו שלנשים יש עבודה לא להחטיא גברים

ו......  לא הייתי חותמת על זה שנשים דתיות נטו מתלבשות רק להרגיש טוב עם עצמן ובעיני חברותיהן.

מכירה כמה שהן לא. וזו דעתי

דתיה=שומרת תורה ומצוות.

א. לא הבנתי מה הקשר בין התשובה שלך למה שרשמתי ,

אני רשמתי  שאשה שהולכת לא בצניעות עוברת על לפני עוור לא תתן מכשול הערתי נקודה,

ואת אומרת ולא להאשים את הנשים למי ?להקב"ה שנתן לנו תורה והלכות?

ומה זה מעניין אותי מה מקובל ברחוב?

אני הולכת לפי התורה ולא לפי מה שמקובל!

ודי לחכימה..

ההיתי מבקשת ממך תרימי טלפון לרב תני שם של רב אחד שיגיד לך שאת לא מחטיאה אלא רק חוטא,

אז  אני מורידה בפניך את הכובע..

ותסליחי לי על השאלה לא אכפת לך לקחת על עצמך אחראיות ולתת גיבוי לאחרות להתלבש לא צנוע..?

מתוך יראת שמיים

בדיוק כמו שגם לגברים יש עניין של צניעות

זה אם השרוול מכסה את המרפק או לא?

אני לא מדברת על לבוש חושפני אלא על הדקויות של הצניעות

וגם התעסקות יתר בצניעות זה לא צנוע

יש צניעות בסיסית . אבל לא חושבת שנשים מחויבות ללכת בצניעות לגמרי בבית.. (כיסוי/גרביים/בגדים ארוכים שמכסים )

מותר לאישה להסתובב בבית איך שהיא רוצה .. כמובן שאם מישהו עלול לראות אז זה אחרת .

אבל סתם ככה .. ממש קשה לי להבין את זה!

** וזה לא סותר את העובדה שהלכתית זה מותר.

אני לא צדיקת עליון ולא מקפידה בבית.. ..בעז"ה מקוה להתחזק בענין .

אבל זה עדין לא מותר...

כן יש הלכות גם לחדרי חדרים ,

ואחד מהם זה בהשכמה הלכה מפורשת ..גם בחדרי חדרים לבני זוג יש הלכות...

ואם את לא מודעת לאותם הלכות אז תפתחי ספר ותלמדי..אל תתירי.

זה הלכה וזה הלכה ,

מה שאת אומרת תשמע בחדרי חדרים פחות חמור אז אל תקפיד פה כדי שלא יהיה לך קשה שם..

נראה לך הגיוני?

וגם אם כן לא את זו שיכולה להתיר כזה דבר..

את האמת חלק מהתגובות כאן ממש תמוהות בעיני..

זה לא התפקיד שלי ..

רוצה להאיר את עיני ? תשלחי פה מקורות (למרות שמנסיון שלי .. אין כאן באמת אנשים שיודעים לכתוב מקורות ,כולל אני)

לעניות דעתי . זה לא אסור! אבל אולי לא ראוי.

מה הבעיה להתקלח ערומים .. זה בחדרי חדרים ומותר לגמרי.

ללמד הלכות בסיסיות זה לא תפקידך??ודאי שזה תפקידך.

בשביל זה יש קיצור שלחן ערוך..ועוד ספרים ששמים שם הלכות בסיסיות.

אין לי הרבה זמן אבל הלכה אחת מתוך ספר שערי ההלכה "קיצור ההלכות המעשיות"

סעיף טז"בהלכות קימה.

הנביא מיכה קורא לעם ישראל "והצנע לכת עם ה" אלוקיך"

על האדם לנהוג בצניעות בכל הנהגותיו ,הצניעות והבושה הן מידות נפש נעלות ובאמצעותן מתקרב האדם לדרך התורה.

גם בעת לבישת הבגדים יש לנהוג בצניעות ולהשתדל שלא יתגלה הגוף שלא לצורך.

אל יאמר האדם מי רואני?

שהרי הקב"ה מלוא כל הארץ כבודו והכל גלוי לפניו.

[לא קשור לצניעות ..ובהמשך ההלכות התורה מחשיבה את צד ימין ולכן צריך קודם ללבש ימין..זה ההלכה..]

אני מקוה שאחרי כל הדיון הזה והתאמצתי להביא לך מקור שקבלת ממני משו.

בהצלחה יקירה!

ההלכה שיש לנהוג בצניעות ולהשתדל שלא יתגלה הגוף שלא לצורך..אז את מבינה לבד שזה צורך..

הבאת מקור יפה ונחמד ..

אבל זו הנהגה ..

אני אתן לך דוגמא :

יש מישהו שיושב על המיטה ומתכסה בשמיכה כשהו מחליף מכנסיים (נניח לפיג'מה) - אז כל הכבוד לו !!! הוא נוהג טוב.. ומקיים את מה שאמר מיכה וכו..

אבל יש מישהו שיושב על המיטה ומחליף מכנסיים בלי להתכסות בשמכיה- וזה גם סבבה לגמרי..- לא חושבת שהוא פחות בסדר מהראשון..

מה שרציתי להגיד זה שנכון שיש הנהגות וצניעות ורגישות.. (נניח להסתובב בצניעות ליד ספרי תורה וכו..)

אבל בתכלס .. מה שדיברו כאן בשירשור זה שנשים יהיו צנועות בבית!!

וזה לא חובה !! מותר לאישה להסתובב בלי כיסוי בבית /חצאית קצרה יותר ממה ששמה ברחוב...

למה שבעל לא יהנה מאשתו במה שמותר?? למה שילך ברחוב ויתבאס כשיראה חצאיות קצרות ובגדים חשופים וידע שאשתו צדיקה וצנועה..ורק ב** הוא יכול להנות ממנה.

תחשבי על זה ,

ככה שהוא יודע שיש לו גם בבית . אז זה עוזר לו להתגבר על נסיונות..

מבינה ?

מודה לך בכל מקרה על ההתייחסות היפה.. דיון על רמה.

וכן הדור שלנו לא משו ..

אבל הוא דור של משיח!!!!!!!!!!!!!!

רבנים/ות?

תקשיבי טוב. מה שכתבתי הם מדעתי . אבל מבוסס על כל מיני הלכות/מדרשים (כן פעם היה זמן לדברים האלו..) ששמעתי מרבנים/קראתי/הדריכו אותי..

המדריכת כלות שלי ,בזמנו, אמרה לי שכל עוד מישהו זר לא רואה אותי אני יכולה להתלבש בבית איך שאני רוצה בשביל בעלי..

יש בזה הגיון . אם גבר יודע שיש לו הכלללל בבית. הוא פחות ימשך לבחוץץ.

אני לא מתכוונת לשכנע אותך. זו דעתי וזהו.

אני מבינה שאת חושבת שנשואות חייבות להתלבש בצניעות קומפלט בבית.. אולי . אני לא חושבת כך.

נשאר עכשיו רק לשכנע את שרוליק שכתב משו על בחדרי חדרים..

זה סותר כל כך הרבה דברים שאני יודעת..

..על האדם לנהוג צבניעות =מלשון התנהגות.

גם כרשום נוהגים בהרבה מקומות זה מבחינה הלכתית כמו בהלכה נוהגים להדליק נרות חנוכה..

שנית גם בבית בזמן שאסורים יש הלכה אסור לבעל להסתכל במקומות המכוסים שבה ..

ושוב אני לא צדקת עליון אני לא ממש מקפידה בבית אולי סתם מנוחות או מעצלות..ואולי בזכות שרשור זה התחיל יותר להקפיד...

מה שבטוח שהילדים גדלים בטוח אקפיד יותר...

מה שבטוח שכדאי לך לשים לב שאת רושמת על משו שזה לא מההלכה תבדקי את זה ,

אני לא ההיתי רושמת משו שזה לא הלכה שלא ההיתי בטוחה בו מה אני צריכה שיחטאו בגלל שהסתמכו על דברים שלי מספיק לי את החטאים שלי.

ולגבי הבעל אני חושבת [דעה] שחכמת נשים בנתה ביתה וכל אשה צריכה לחשוב איך להתקשט ולהתיפות ולרצות את בעלה בדרך התורה...ואולי כל אחת תתיעץ עם רבה בנושא איפה אפשר להתיר את ההלכה שהמטרה היא ...

ואחרי הכל אני אומרת לעצמי זה בטוח רווח שלנו הרי יש סיפור מהגמרא ששאלו לא זוכרת את מי איך קבלת שכל הילדים שלך יצאו נראה לי צדיקים כוהנים משו כזה ואז היא אמרה שקירות ביתה לא ראו את שיער ראשה..

ואין טעם להתוכח ..אם יש לך מטרה ואת רוצה באמת לדעת  אני מוכנה לשבת בשבת לחפש מקורות ולהתיעץ עם רבנית ולהגיד לך יותר בפירוט..

ואגב את רושמת שבעלך צדיק ולומד תורה אז אולי תשתפי אותו בענין ותשמעי את דעתו?

בכל אופן בהצלחה יקירה!

נראלי היתה לנו אותה מדריכה ..

ואני חלילה לא מזלזלת בקמחית..ובנשים כמותה!!!

של מישו..

המדריכה לפני החתונה היתה חרדית מבני ברק (ושמרנית)

או הרבנית ששמעת ממנה הרצאה שהתירה לך הרבה דברים ?

שבת שלום .

המדריכה שלי היתה ממש בסדר. צדיקה מאוד ומוכרת אבל מאוד פתוחה ומסבירה.. ולפני 5 שנים.. כך שהדור שלנו כבר אז (5 שנים)היה שונה מפעםם..

ממש מעניין!!!

נראה לי סתם מיותר לענות כי אני מתאמצת וכותבת ואחכ נתפסים על משו מסוים ומעבטים אותו .

אז תקראי שוב את מה שכתבתי .

ותשימי לב לדקויות רשמתי הרבה,

ובסוף התגובה רשמתי שאחרי הכל כל הצניעות זה רווח שלנו ונתתי דומא של קמחית ולא רשמתי שההלכה לנהוג כמוהה ומיד אחכ הוספתי תגובה נוספת שכל מה שרשמתי זה בענין צניעות גוף ואני לא יודעת בענין כיסוי ראש.

ואכן הוא באמת צדיק (הוא באמת מהסוג שמתכסים כשמחליפים מכנס ).

אני אברר את הענין.

אם יהיה צורך אני אודה שהלכתית זה אסור..  (מה שתמוהה בעייני)

שבת שלום גם לך .

1. נמאס לי מהשירשור הזה!!!!!!!!!! לא מתכוונת להגיב פה עוד שום דבר בעז"ה . (אלא אם כן ממש ישכנעו אותי ..)

2. מי שחושב להסתמך על דעתי בענין ההלכה. אז שידע שזו בעיה שלו .(לא חוזרת בגלגול בשביל אף אחד)

3. שאלתי את בעלי , ודעתי לא השתנתה בנוגע לאסור /מותר מבחינה הלכתית .

4. מסכימה שכמובן ראוי ונכון יותר להתנהג בצניעות גם בבית.

5. ברור שכשאסורים צריך להיות יותר צנועים. (אני דיברתי על הזמן שמותרים)

6. אחרי שניםםםם פתחתי ספר (של הלכות ..) היה מצחיק .

7. קראתי כמה דברים מפחידים בשבת על צניעות .. (דברים ידועים רק היה צריך ריענון..)

זהו .. היה נחמד .

אתם אחלה .

כל אחד ימשיך בדרכו הוא ..

תחיו באושר .

האם שקלת ליטול קלמנרבין או מרגיעים טבעיים אחרים? לפעמים צריך גם את זה עד שיסתדר

מאמינה בחוסן מנטלי

אז מנסה לשאןב רעיונות🙂

אפשר לשתות קמומיל להרגעה, ולשתות מיץ תפוזים טרי כדי לקבל ויטמין c נקי, אז למה אי אפשר לקחת רגיעון טבעי בכדור?
 

זה לא במקום עצות מנטליות, זה עצה נוספת. אל תבואי שלילית לזה, לא מדובר במשהו כימי או ממכר.

חוץ מההבנה שהעולם מורכב. לפחות אנחנו נמצאים בארץ ישראל, ריבונים על עצמנו, ויכולים להגן מבלי להיות תלויים בחסד המזויף של העמים.
 

ובעז"ה גם זה נראה שבכל מקרה נצא מהמלחמה (אולי סבב) הזה מחוזקים ייתר עם מעמד אחר, בריתות אחרות, ותודעה אחרת.

רק ראיה לטווח הארוך יכולה להועיל כאן.

זה יותר כמו מלחמה אחת מתמשכת עם הפסקות

זה כנראה ימשיך

אולי עוד הרבה זמן

זה לא מחליש אותי

מה שהיה לפני רצף המלחמות הללו

היתה אשליה

שמחיר הניפוץ שלה יכל להיות גבוה בהרבה

כל מה שיקרה

הרבה יותר טוב ממה שהיה פה קודם

הטיפים שלי

להתעלם מהחדשות

לצמצם התייחסות למלחמה למינימום

להתעסק בדברים שיש עליהם שליטה

כאלה שנותנים תחושות טובות

לחיים יש להציע הרבה יותר מאזעקות טילים וחדשות

זה מעבר ללהתעלם מחדשות, זה זה שאי אפשר לתכנן שום דבר, לבסס קרירה, הילדים קופצים וצריך להעסיק אותם והכל מיטלטל

לילדים אולי למצוא פתרון ביניים שיכול להחזיק תקופה

קריירה כדאי שלא תהיה תלויה רק בזמני שגרה

ולעשות איזושהי חלוקה זוגית בקשר לילדים

אפשר לתכנן דברים

במגבלות מסוימות

רוב הדברים אפשריים

אם באמת רוצים אותם

לומדת תנ''ך.

התחלתי בלימוד הנ''ל היומי, וזה פשוט מרחיב את הדרך להסתכל על המציאות. זה נותן ראייה רחבה של מה שקורה כאן והמון המון תקווה. כשקשה לי אני עושה בינג' ומרגישה אח''כ שאני חוזרת לנשום.

זה נותן לי אמונה וחוסן מנטלי בכמויות.

ממליצה מאוד.

אלה פרקי תנ''ך מבוארים על ידי הרב פרנקו מישיבת הגולן.

אפשר למצוא בכל אפליקציה שאת שומעת בה פודקאסטים או מוזיקה.

דוגמא לפרק ששמעתי במוצ''ש האחרון (רק כדי להתבשם. ממליצה בעקרון לשמוע על הסדר)-

'תהילים מזמור פג

ואם שמעת, חשוב לזכור שאלו שיעורים בני חמש-שש שנים, שהוקלטו לפני ה-7.10.

הרלוונטיות שלהם רק מראה כמה אנחנו תחת השגחה אלוקית.

גם אני שומעת, מאוד אוהבת.

אני נמצאת בקבוצה ששולחים בה מידי יום 2 פרקי נ"ך ע"מ לסיים לשבועות

לק"י

אם זה מעודד אותה, היא יכולה לחשוב על זה...

אבל לדעת שזה לא סופי.

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

ומורכב

אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

מאוד חשוב שהוא איתך

אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס

חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.

למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.

''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.

אין מיטות, לא מגיעים.

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.

ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

ספציפית לגבי 'ליל סדר עם סבא', יש לזה משמעות וחשיבות של המשך העברת מסורת הדורות, אבל יש גם אפשרות אחרת.

רבים שנאלצו בקורונה או במלחמה או בנסיבות אחרות לעשות בעצמם - גילו גילוי חדש. ליל סדר שלכם, בקצב שמתאים לכם כשבעלך ואת ממוקדים בילדים שלכם - זה משהו מיוחד ומרומם מאוד. אפשר גם להזמין חברים לעשות יחד. אם יש לכם כח הכי חשוב (וגם הכי מחנך את ילדכם) להזמין את הזקוקים לכך בשכנותכם - אדם גלמוד, משפחה של עולים שאין להם קרובים בארץ וכד'. אבל קודם כל המיקוד בכם.

זה לא אומר שמעכשיו כך זה יהיה לנצח, יתכן שבעוד כמה שנים יסתדרו דברים ותוכלו לעשות בפורמט זה או אחר סדר עם סבא וסבתא, אבל כרגע זה כנראה יוצא מאוד עמוס - אז כדאי לחשוב על האפשרות.

עשינו את זה לא מעט שנים,

כי גם בשנים שהיינו צריכים להיות בצד שלי לפעמים לא יכלנו בגלל מורכבויות משפחתיות.

אבא שלי עזב לחו"ל לפני 5 שנים וכן יש כאב כזה ותחושת חוסר, זה בעיקר פוגש אותי סביב ליל הסדר

ועדיין מציע למצוא איך להפוך את הלימון ללימונדה.

אנחנו עשינו לבד סדר, זוג עם תינוק, בגלל אילוץ מאוד מורכב וזאת היתה חוויה מכוננת.

אח"כ חלק מהשנים כן נסענו, אבל כשהתאים שמחנו לעשות לבד.

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה

בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.

מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

שהכיוון של השיח ביניכם פה הולך למקום רע.

אתה די בטוח שאתם משפחה ויש לך בטן מלאה עליה (או על הגיסה האמיתית), מה שמבטיח מתכון נוראי לפורום.

הכי טוב שתדלג על הסיפור הזה, או שתנסה להתאמץ להבין את הצד שלה. זו הזדמנות פז שלך לשמוע ולהיכנס לנעליים של מישהי שאתה חושב ש"רק היא עושה בעיות". אולי תגלה כמה דברים גם על עצמך במהלך הקריאה.
 

ואכמ"ל.

ואני אומר את זה דווקא בגלל שאני מבין את הסיטואציה, וגם אני כנשוי טרי, הייתי ממש שמח להיות קצת פחות דבוק למשפחה של אשתי, אבל בס"ד הבנתי מהר שאין טעם להיפרד ועדיף למסגר ולהתמודד.

ממש מבינה את התסכול על הסיטואציה. זה באמת יכול להרגיש שלא מתחשבים בכם.

זה שלא היה מקום נורמלי לישון, וחוסר הגיינה זה נורא מגעיל ומבאס אין ספק וברור שצריך להסיק מסקנות כלשהן להבא.

יחד עם זה, מציעה גם לחשוב על מה שההורים עוברים עם האחות וכמה זה התגברות והתמודדות יום יומית ואולי עוגמת נפש עבורם, ויש בן עם אספרגר שאולי צריך יחס מיוחד, והם בטוח רצו שתבואו ואתם גם חשובים להם מאוד.

יש מצב שהם נמצאים בסיטואציה מאוד קשה של לנסות לרצות את כולם ובעצם לא יכולים לתת פתרון טוב לכולם בו זמנית. וכמו כל הורים מבוגרים הם פשוט רצו את הילדים שלהם איתם בחג. רצו נחת וזה רצון כל כך מובן.

אני לא אומרת שאת לא צודקת, ההרגשה שלך מובנית ומצודקת.

את לא צריכה לסבול ואולי לא תוכלו להתארח שם בתקופה הקרובה,

אבל אולי כדאי לנסות לראות גם את הצד של ההורים ולהבין את הקשיים שלהם בהתמודדות עם כולם.

אולי זה יתן פרופורציות וחמלה למצב שלהם, גם אם זה לא עושה את המצב שלך יותר קל.

אולי תמצאו דרך לשפר בעתיד את השינה שם ואולי לא. אולי תמצאו דרך אחרת לקשר.

זה לא חייב להיות פתרון מידי אבל כל צעד קטן לחמלה יכול לעזור.

שולחת חיבוק

זה בדיוק הסיפור.

וזה נורמלי.

זהההרבה צרכים שונים בו זמנית וזוג הורים שרוצה לתת לכולם.

אבל בגלל שזיהתי שזה יותר מידי צרכים, גילאים, סטטוסים וכו שמתנגשים, העדפתי ללכת אחרי החג ולא להשאר גם לשבת כי הרגשתי שזה כבר יהיה יותר מידי.

קצת מבאס שלאחות אין עצמאות ולא נראה שיש אופק להתנחלות שלהם שם.

להורים זה ממש קשה אבל לא ברור לי למה הם נתקעים שם.

בעבר גיסתי היתה עובדת ומאז הלידה שזה שנתיים היא רוצה לגדל את הילדה בבית אז עובדת רק שעה ביום וההכנסה בהתאם והבן זוג לא יודעת היה שם קצת און אנד אוף אז לא ברור..

הפתרון הקל שלהם זה להיוצ אצל ההורים, הסבתא עוזרת המון עם הילדה, חוסכים הוצאות, אבל בעיניי זה קטסטרופה.

גם כמובן דוחק אותנו הצידה לסבא ולסבתא לא נשאר גרם של כח וסבלנות לילדים שלנו. אבל מעבר לזה הסבתא אישה חולה וכולם בבית עליה זה עומס. 

כמה מורכבות

כמה זה דורש לנווט בין חלקי המשפחה בעיקר שזה חשוב לכם וזה מביא גם מחירים לא פשוטים כמו שכתבת.

@שבורת,לב כתבה מאוד יפה כאן

את כנראה לא תוכלי לפתור את המצב עם הגיסה,

זה שלהם.

אל תקחי עליך דברים שמיותרים לך.

אבל את מקסימה שלמרות הכל היית שם בחג ומקסימה החשיבות של חג עם ההורים בעיניך.

זה לא מובן מאליו.

צריך לקוות שעם הזמן אולי יהיו שינויים.

יש עוד שנה עד ליל הסדר הבא ובינתיים יכול להיות שדברים יזוזו וישתנו לטובה.

צריך זמן וסבלנות.

❤️

ליל סדר עם הסבא והסבתא. מעריכה אותך ממש.   זו כן חוויה שזוכרים הילדים.    מבינה שהיה לך קשה ומעריכה גם את הסבתא שמתמודדת בכל כך הרבה חזיתות : הבת הלא נשואה עם הרגישות הדתלשית - קורה במשפחות דתיות ובאמת הולכים על ביצים כדי לא לנתק ולהתנתק, הבן עם האספרגר וגם הרצון לארח אתכם - משפחה שלמה כשאין להם תנאים מתאימים. חושבת שאולי כדאי מראש לחשוב איך לעזור לסבתא, אולי להביא מיטה מתקפלת, אולי משהו בניקיונות לפני, להביא מצעים שלכם (אני מביאה קבוע כדי לא להוסיף כביסות למארחים) וכד'. חושבת שכיוון חשיבה כזה, שהסבתא מתאמצת ולא ככ מצליח לה כי קשה לעמוד בצרכים של כולם ורצון לעזור לה וליצור חוויה משופרת לכולכם כחזית מאוחדת, יכול לעזור גם לתחושות שלך.

הסורקים - מחזירים את הכלבים הביתה | Facebook

עד יום חמישי זה הרבה זמן

גם הבעלים יחפש את הכלב

וגם הכלב "יתגעגע" 

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

מבקשות מג'מני דברים מופרכים לדפי צביעה, ואז מדפיסות וצובעות

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות

לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.

או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣

פסח שמח 

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:

נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.

העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

קוצר רוח ועבודה קשה

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.

לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך

מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?