בעניניה.

זה נכון שיש כאלו שזו הכוונה שלהם

אבל לדעתי רוב הנשים ללא כוונות רעות

פשוט ככה כולם מתלבשות, וזו האופנה, וגם יש הרבה נשים תמימות שלא ממש שמות לב האם הבגד צמוד יותר או פחות.

בפועל אישה צריכה הרבה מאמץ כדי להתלבש בצניעות ולא כולם מצליחות.

ואני לא בא להצדיק את המצב, רק ללמד זכות. 

מה תאמר על נשים זקנות שלבושות בצורה לא צנועה? על הרבה מהם אתה רואה שאין שום מודעות לגוף שלהן... 

הרבה נשים פשוט מסתובבות בעיר וקונות את הבגדים שכולם קונות, זה הכי בזול וזה הכי נגיש.

משו ..

(לפחות לי ..)

רק שתדע לך שזה ממש נסיון קשה (ואני נחשבת צנועה יחסית )...

כתבת שכל עולם האופנה הוא עולם נשי..וזה נכון ולא נכון. כי מביני דבר בעניין מודים שגדולי חברות האופנה בעולם מעמידים בראשן דווקא מעצבים (בנים) שמעצבים את האופנות וה"מודות" המתחלפות מדי זמן מה - כן כן, גברים, שבעצם מכתיבים בפועל לרוב בנות העולם מה נחשב "יפה" ומה לא.

תחקרי קצת על זה בעצמך, תכנסי לאתרים של חברות עיצוב גדולות ותבדקי את השמות הגדולים ביותר בקרב מעצבי ומעצבות האופנה בימינו ואחרי זה תחזרי אלי עם מסקנה מה יש יותר, מעצבי על או מעצבות על.

ולכן לא מפתיע כאשר גברים מעצבים בגדים לבנות, שהם מעצבים מה שנראה ל-ה-ם יפה ומושך ומפתה ושימכור יותר...

לצערנו.

עד כאן. ממש לא מתכוון להיכנס כעת לדיון של השרשור, בטח לא בפורום הזה. כל טוב

אבל אני התכוונתי למשהו אחר:

אמנם המקור לאופנות הוא כנראה מעצבים גברים שמושכים לכיוון הלא צנוע ולכן האופנה הולכת ומתדרדרת מבחינת צניעות.

אבל נשים דתיות מתלבשות בשביל החברות. בעיקר.

כמובן שמתגנדרים בשביל הבעל אבל בדרך כלל בנות תתיחסנה יותר לבגדים (הבעל יגיד "את נראית נהדר", החברה תגיד "איזה שמלה מהממת, איפה קנית"). בנות מתעניינות יותר בבגדים ובדרך כלל מבינות בהם יותר. הטעם שלהן מתוחכם יותר.

לזה התכוונתי. זה נכון בעיני לכל הבנות הדתיות שאני מכירה.

מסכנה אשתך.

זה קל מידי ככה

שהיה מהלך בדרך ולפתע ראו עיניו אישה נאה ההולכת בבגדים נאים, מייד הסב את ראשו אל הקיר וחיכה עד שתעבור.

אותה אישה נגשה לחסיד, ניערה אותו ואמרה: חסיד שוטה שבעולם, במקום להסב את פניך לקיר ולחשוב עלי אתה צריך להסתכל עלי ולחשוב על קיר...

אז בואו נשאיר את הניסיונות של כל אחד לעצמו, כי לכל אחד יש ניסיונות בחיים, החובה עלינו זה להתמודד איתם בעצמנו ולא להאשים אחרים...

קיים תמיד מרשם ודאי כדי לשמור על שלוותך: להאשים את זולתך....

מי את שתגדירי את הבגדים הצנועים כ"שמיכות על גבי שמיכות", במחילה? זה פשוט לא הגון ולא יפה מה שעשית. בגדים צנועים יכולים להיות יפים וראויים ומכבדים ו...צנועים. כן כן, ממש ממש לא שמיכות. אני יצאתי עם בנות כאלו וכמוני גם רבים מחבריי ויכולים להעיד שזה ממש לא משוואה של "בגדים צנועים = שמיכות על גבי שמיכות".

הלאה - אנחנו נעשה עושים ועשינו השתדלות עוד ועוד ועוד, עכשיו, במטותא - אולי גם אתן תעשו השתדלות עוד ועוד ועוד? סך הכל הלכות הצניעות קיימות, והן שרירות ועומדות עם או בלי בן שרואה אותך/מטיף לך. ההלכות קיימות וצריך לעמו בהן. הגבר פה רק שפך את כאבו והקושי שלו. וזה מובן לגמרי כמעט לכל גבר באשר הוא. זה לא אומר שבגלל שגברים מתלוננים אתן לא צריכות להתנהג כפי שבת מלך וכפי שבת ישראל כשרה צריכה להתנהג.

זה בערך דומה למקרה שבו בת תתלונן על זה שגברים הם ממש מסריחים ומדיפים ריח לא נעים ועוד ועוד, ומכל עבר יתקיפו אותה שזה לא עניינה ושהיא לא צריכה לנקות את הגברים בבושם ועוד מקלחת ועוד מקלחת אלא לעשות השתדלות בעצמה ולאטום את האף שלה ולא ללמד מוסר ניקיון את גברי הדור.

הגבר צריך לדאוג לניקיון של עצמו לא בגלל האישה אלא כי זה מה שהוא ציך לעשות, והאישה צריכה להתלבש על פי כללי ההלכה לא בגלל הגבר אלא כי זה ההלכה אומרת - ולשני המינים גם יחד מותר לפרוק תיסכולים בנושאים האלו, "על המין השני" בלי שישר יתקפו אותם על זה שאיך הם מעיזים בכלל להתעסק במשהו שלא קשור אליהם...

אם אתיז על עצמי מין בושם מזעזע בריח נורא - נשואים טריים

בצניעות עד גדר מסויים

מעבר לזה, כביכול, זו באמת בעיה שלו.

מקובל עלייך?

כי אני קיבלתי את הרושם שלבוש צנוע על פי ההלכה יספיק לו...

ההלכה לא דורשת ממך שמיכות היא דורשת ממך צניעות (גם ממני, כגבר, אגב). 

והתנהגות כהלכה זה דבר טוב ורצוי. מניח שאת מסכימה איתי.

ב. ברור.

ג. נכון. לצערנו.

ד. (שלא סימנת בעצמך אבל אני מסמן..) - מה פתאום רק הנשים הן הבעיה? מי אמר לך את זה? הרי מצוות שמירת העיניים והכל מוטלת בהחלט גם ובעיקר עלינו הגברים - אנחנו מצווים בזה לא משנה איזה בת ניצבת מולנו, גם גויה לחלוטין. ברור שלגברים אחריות גדולה מאוד על עצמם. זה לא סותר שגם לנשים אחריות גדולה על עצמן  

למעשה כנראה אנחנו לא חולקים. רק אולי פגשנו אנשים שונים

כל טוב.

בוודאי,שהקלף המנצח הוא עבודת המידות ועבודה על יראת שמיים,ואם אדם מחזק את עצמו בקביעות בעניין,הוא יכול להיות ברזל.

אבל בהחלט יש כאלה שמחטיאות את הרבים (לא דתיות),ואני לא חושש לומר את זה.בור ברשות הרבים.

אני לא מסכים לגביי הנשים הדתיות באמת ומעלה,לא שהמצב מושלם אבל ברור לי שזה קשה.ואין עניין לשפוט.

כל אחד כאן יכול לפתוח ילקוט יוסף ולראות שם מה כתוב בענייני צניעות,ומה חומרת העניין.

חשוב לומר - אין פה עניין להטיף או לומר שצד מסויים הוא לא בסדר,אבל גם לא צריך להתכחש לאמת.

לא מסכים עם העניין של החסיד,ברור לי שאדם צריך לעשות לעצמו גדרים,וזה דבר נכון וטוב.

אני חושב שמי שעובד על עצמו תדיר יודע את זה,שעדיף לפעמים ללכת 200 מטר יותר,מאשר להכניס את עצמך לבעיות.

גם אם נאמר שהסתכלות בעלמא אין בכך כלום,אולי אסכים,השאלה לאיזו רמה אתה שואף להגיע בעבודת השם שלך.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

וזה בכל המגזרים.ובקיץ- גם בעלי נמנע מללכת לקניון וכאלה מקומות. (וגם אני נמנעת מללכת עם הילדות)

אבל

א. בכל מגזר יש גם נשים שמקפידות מאוד על לבוש צנוע! גם אצל החילונים וגם אצל כל מגוון שומרי המצוות. כן, יש כאלה...רק מה, פחות שמים לב אליהם, כי הן פחות מושכות את העין, מטבע הדברים...

ב. אני חושבת שאצל הרבה נשים שלא מתלבשות לפי כל גדרי ההלכה זה נובע בעיקר משתי סיבות עיקריות: קודם כל- אופנה. בתקופות שצו האופנה הוא חצאיות ארוכות וחולצות רחבות- אז הרבה יותר קל להסתובב ברחוב. אז נשים גם רוצות להתלבש יפה לפי מה שמקובל ולא להראות משונות מדי, וגם- כמו שכתבו לך- זה מאוד קשה לקנות בגדים צנועים! הכל פתוח, קצר, צמוד. וואלה אתה יודע כמה קשה ללבוש חולצת בסיס ארוכה מתחת לעוד חולצה בקיץ לוהט? ועוד גרביים?  תאמין לי שזו מסירות נפש לגמרי....ואם מישהי צריכה לסחוב בטן של הריון בכזה חום ועוד להתלבש בצניעות? מגיע לה פרס נובל למסירות נפש!!

אז כמו שקשה לך לראות, ככה גם קשה לנשים להתלבש...

סיבה שניה- נשים לא באמת מודעות לגמרי למה שהמראה הלא צנוע משדר. הן בסך הכל לובשות חצאית כמו כולן, וחולצה כמו  כולן.הן לא באמת חושבות על כל הגברים שיזדמנו בדרכן במשך היום

ג. אם זה כ"כ קשה לך אז תלך עם העיניים ברצפה ותמנע ללכת ברחוב בשעות עמוסות או שתלך עם מטפחת כמו הבבא סאלי או שתעבור לגור במקום שבו יש הקפדה על צניעות או שתחשוב על מגוון פתרונות יצירתיים אחרים... גם אם זה מפריע לך מאוד- זה המצב. אמנם מצב עגום, אבל זה המצב ואתה זה שבסופו של דבר צריך להתמודד איתו, עם כל הקושי שבענין.

זהו, שה' יתן לך כוח. זה הנסיון שלנו בדור הזה- גם של הגברים וגם של הנשים.

כבר למדנו ממורנו הרב קוק זצ"ל

"שהצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק"

לכל אדם יש אפשרות לשנות רק אדם אחד וזה הוא עצמו

את הנשים סביר שלא נצליח לשנות

אם ההורים, המורים באולפנא והרבנים לא הצליחו, סביר שגם אנחנו לא

עדיף לגבר להתרכז בשאלה איך הוא מצליח לעבור את העולם הזה נקי וטהור.

קשה, אבל אפשרי

שבת שלום וחג שמח!

ויהי רצון שנקבל את התורה כאיש אחד בלב אחד, גם הגברים וגם הנשים למרות ההבדלים.......

אפשר לומר שממש התרגשתי.

כיף לראות שי אנשים שאכפת להם מעצמם ומעם ישראל בכלל.
 

נראה לי שבנות לקחו את זה כהערה על מה שבאמת לא קל לשמור. ואם מעירים - ישר מבקרים חזרה ומתרגזים.

לדעתי, נתנו פה מגוון דרכים ופתרונות, לך כגבר שאין בכוחו לשנות את העולם, כך שנותר לך רק לבחור.

מאחלת לך שתמיד יהיה אכפת לך מקיום המצוות שלך. 

שאנחנו יוצאים עם בנות (למטרת שידוכין) וגם מסתם מה שיוצא לפעמים לראות ראיית אקראי ברחוב - יש הרבה בנות "דוסות" וצנועות ממש שמתלבשות בצורה מאוד הולמת, מאוד יפה ומאוד מכבדת, שממש אבל ממש אנחנו לא חושבים אפילו על אפשרות שהיא "שונאת" את זה. זה בעינינו הכי יפה, שתדעי. באמת. אני לא אומר בצחוק.

אז אני לא יודע אם את מאלה או מהבנות שהולכות צנוע אבל שונאות את הבגדים שלהן בגלל משהו - אולי את צריכה לבחור בגדים צנועים שיותר ישקפו את האישיות ואת האהבה שלך לבגדים ועם זאת יהיו יפים - ובעיקר, לשנות את הסוויץ' במוח, לגבי המקרה שבו גם מקטלגים בגדים לי איך ש"זה נתפס ברחוב" - אם את חושבת שחולצה צנועה וחצאית צנועה יפות, הן לא באמת יפות כי "זה שונה מהאופנה ומה בכלל יחשבו על זה" (לא יודע אם זה מה שאת חושבת) אז הנה תקראי שוב מה שכתבתי למעלה - הבנים שרוצים בנות כאלו, חושבים ממש טוב על הבגדים האלו.

ואת כל זה אני כותב כמובן בהבנה מלאה שאני לא בת ולעולם לא אהיה בת ולעולם לא אבין עד הסוף כמה הבגדים זה דבר שחשוב לבנות (הרבה יותר ממה שבגדים של גבר חשובים לו) - ובכל זאת אני מסוגל לקלוט שיש המון דברים ב-א-מ-ת יפים, שרק הבת צריכה לקלוט את זה. אז נכון שבחברה הצנועה שלנו בנים ממש לא יתחילו להחמיא ככה לבנות צנועות וגם הן תרצחנה אותם אם הם יעשו את זה - אבל רק תדעי את זה, בכללי. 

וברור שיש גם עניין של מעבר למה שאחרים חשובים ומה ש"האופנה" - אבל בזה זה כבר עניין פרטי שלך עם עצמך לברר מה את אוהבת ולמה את לא אוהבת מה שאת לא אוהבת, אם הוא צנוע וכו'...

שיהיה ב"הצלחה, וסליחה אם פגעתי איכשהוא, זאת ממש ממש לא הייתה המטרה  

קראתי את השרשור, לא נכנסת לדיון לגבי הלבוש והגורם לכך, רק רציתי לענות לך מכיוון קצת שונה  ולומר לך-

נכון שבחוץ מושך, ותמיד יש נסיונות

העולם מבולבל ומסנוור,

א"א כמעט ללכת ברחוב בלי לראות מראות אסורים

אבל...

יש לראות, ויש להתבונן. יש להעביר את הראיה הלאה ויש להכניס אותה ללב ולרגש.

הדבר שהכי עוזר להעביר את זה ממך והלאה, וזה בעיקר מה שרציתי להדגיש- זו ההרגשה שיש לך הכל, אבל הההככללללל בבית.

אישתך יפיפיה, הרגלים שלה (וסליחה על הבוטות) הן הכי יפות בעולם!!!!! מי בכלל יכולה להתחרות איתה???? אין בכלל אופציה כזו. לא חסר לך דבר.

אני אומרת את זה בלי להתעלם מהקושי שבשמירה. נכון, הקושי קיים ויש התמודדות, אבל אם אתה מרגיש שהאחרות כמו קיר כמו שנאמר כאן, ואשתך היא סוף הדרך והכי יפה על כל פני תבל אז מה יצא לך מלהסתכל על אחרות???

ואתן לשם כך דוגמא ... שהייתה רק אתמול-בעלי החמיא לי שאני רזה, ואני (לא יודעת מה נפל עלי..) עניתי לו- אבל שתדע שיש יותר רזות ממני. אז ישר הוא ענה לי וראיתי שזה מכל הלב וההרגשה- אם יש אחת כזו היא בטוח לא יפה כמוך!!!!

אני יכול להבין את שרוליק וגם אותך כי אני מכיר את שתי הגישות. במצב אידיאלי הגישה שלך נכונה. שרוליק אמנם לא תיאר כאן את היחסים עם אשתו, אבל מהניסיון שלי כשיש ריחוק נפשי בזוגיות ובעיקר כשהגבר מרגיש שאשתו סולדת מימנו, אז היצר הרע עובד במשמרות. 

כשאני הסתכלתי במודע או שלא במודע, זה נבע מתוך רצון להשתחרר לשנייה מהמועקה שבזוגיות. זה נבע מכך שידעתי שיש לי אישה יפה בבית, אבל כזו שמעדיפה לשמור את החן שלה לעצמה ולא לשתף גם אותי.

עדיין זה אסור וגם רע. 

לצנזר את העולם מפני הבעל זה חסר תוחלת. הוא צריך להכשיר את הלב שלו בעצמו כדי לשמור על העיניים. 

העזרה הכי טובה היא לנסוך בו אמונה וביטחון. 

אני למשל עברתי ועובר ניסיונות לא פשוטים בכל מיני עניינים. ב"ה הרגשתי שזה דווקא מחזק אצלי את האמונה בה'. עד שאשתי היקרה שברה לי את הלב בלי כוונה....

הלכות לא יעזרו פה, זה רק מסווה את הסרחון. לא סינונים ולא שום דבר, אל תקשיבי למקשקשים.

יש פתרון. קוראים לו מודעות. מודעות צריך לפתח.

את לא יכולה לעזור לו, את יכולה להנגיש לו מידע שיעזור לו לפתח כלים נפשיים בכדי שהנטייה הזו לנטות החוצה תעלם.

יש כמה שיטות שעובדות, לחלקן יש מחיר מסוים. מה המחיר? לבי חלל בקרבי. מעיין אדישות ושלוות נפש. אנשים וחברה פחות יעניינו את האדם.

עיניים שמורות באמת הם לא עיניים שמפחדות ומסתירות עצמן מן המציאות. עיניים שמורות באמת אלה עיניים שרואות, ולא מתפתות ולא נגררות.

רבי נחמן קרא לכל הדברים האלה יצר הרע נמוך ומגושם, רוח שטות ושגעון ממש.

בקיצר, יש מקווה, יש תיקון הכללי, יש מדיטציות, יש תרגולים לפיתוח המודעות ולקניית כלים נפשיים שישנו את האדם לתודעה גבוהה יותר ויוציאו אותו מהגשמיות והמדרגה הנמוכה הזו של 'שמירת עיניים'. תורה זה עוזר, אבל אנשים קטנים במעלה, התורה שלהם לא עולה למעלה בכלל, בגלל זה את יכולה לראות אנשים שלומדים ולמדו והם עדיין נשארים מגושמים וקשה להם לשמור עיניים. אז הם מקשיבים לכל מיני רבנים ומסננים הכל ויוצאים מדעתם. מסכנים.

אם תרצי לדעת, תשלחי לי הודעה ואבאר.

בזהירות כמובן, ועם הרבה סייעתא דשמייא, כי זה מקור לאינסוף בעיות וטעויות.

את המחשבות שיש לך בראש.

אין שום קשר בין ברכיים של נשים ברחוב לבין העובדה שאתה ככל הנראה מלא וגדוש בהורמונים משתוללים.

זה בערך כמו שתגידי שאין שום קשר בין סיגריות, לבין זה שיש הרבה שנפטרים מסרטן הריאות.

ה' ברא את האדם מלא וגדוש בהורמונים משתוללים, נכון. בהחלט. אף אחד לא חלק על זה. והוא גם ציווה עליו לשמור על עצמו. נכון. בהחלט. אף אחד לא חלק על זה.

ה' גם ברא את האישה כאחת שאוהבת מאוד יופי וכיצור מאוד יפה. נכון, בהחלט. אף אחד לא חלק על זה. והוא גם ציווה את הבת להיות לבושה בצניעות כהלכה. גם על זה, אני מקווה, אין איש שחולק (אם כי יש כאלו שזה פחות מעניין אותם. אבל עצם זה שהוא ציווה את זה - זאת עובדה. גם אם אתה לא מסכים עם הציווי).

ה' והתורה גם מודעים לכך שמאז ומעולם נשים היו דבר שגורם לגברים להתפתות ולהימשך אליהן. אפילו בגמרא יש סיפורים על גדולי עולם שנפלו או כמעט נפלו בזה. ולכן, לנסות לנתק באופן מוחלט כל קשר בין מראה של בת כזאת או אחרת לבין מה שזה משפיע על גבר כזה או אחר - זאת תמימות. יותר מזה - זאת התכחשות הן למציאות הטבעית של בני האדם והן להדרכות התורה.

כלומר - יש המון קשר בין ברכיים של נשים ברחוב לבין העובדה שבני אדם עם הומונים שמתגברים בהחלט בשעה שיש לפניהם מראה מיני. לא משנה כמה ננסה להתכחש לזה.

רוצה להתווכח עם זה? לכי תתלונני אצל בורא עולם. 

העולם לא נברא לפי המידות והחולשות שלנו ועלינו לבנות את עצמנו בתוכו כפי שהוא קיים וכפי הסביבה שבה אנחנו חיים.

על אדם לטפח את נפשו הוא ואת מידותיו שלו ולא להשליך את הקשיים והצרכים שלו על סביבותיו.

העולם נבנה כעולם שבו קיימים קשרים בין תחומים שונים ובו קיים קשר של סיבה ותוצאה.

אם העולם לא נברא לפי המידות והחולשות שלנו אז למה אם אדם מעשן סיגריות הוא מעלה את הסיכון שלו לחלות ולמות מסרטן הריאות בכמה וכמה רמות יותר מאדם שלא מעשן?

את פשוטו כמשמעו כופרת במציאות של סיבה ותוצאה בעולם. זה אפילו לא עניין הלכתי זה עניין מציאותי לגמרי. ולכן זה מרגיש לי מגוחך לדון בזה.

וזה כמובן בלי קשר בכלל לכך שאדם מחוייב למצוות. כאמור - מה שאמרת זאת לא טענה הלכתית. על ההלכה אין מחלוקת, אני מקווה - זה מעבר. זה מציאות. את חולקת על המציאות.

פתיחות מינית גורמת להפקרות מינית. נקודה. זאת מציאות. אם את רוצה להתווכח איתה תייללי לבורא עולם שברא את העולם כך שיש עניין של סיבה ותוצאה. ועל הדרך תתלונני אצלו על כך שזה לא הוגן שאי אפשר לעשן מאסיבי בלי להעלות דרמטית את הסיכון לחלון בסרטן, סבבה? 

ה' ברא והחריב כמה וכמה עולמות עד שהגיע לעולם שמותאם לנו.

אכן נועדנו להתגבר ולהתמודד, ולא לקבל ולהשלים עם החולשות שלנו - אבל חשוב להבהיר שהן קיימות ונוכחות וראוי לתת עליהן את הדעת.

התעלמות או לעג לחולשותיו של האחר לא תביא אותו לטפח את נפשו ואת מידותיו..

ואם אפשר לחסוך לו כמה מהן..למה שלא נעשה את זה?

ומלבד שומרי המצוות שבין היהודים יש סביבנו עוד ריבואות על ריבואות של בני אדם מעמים שונים, אמונות שונות, מנהגים והרגלים אחרים.

גם בינינו יש עשרות הנהגות שונות.

אז אם מישהו לא יכול להתרגל למציאות הזו הוא צריך לעזור לעצמו ולא לצפות שאחרים יתאימו את עצמם אליו.

ישנן הנחיות מפורשות לשני הכיוונים.

מחד: על האדם להתמודד ולעזור לעצמו להמנע מחטאים

מאידך: על סביבתו להתחשב בחולשותיו ולא לאתגר אותו ללא הרף

דוגמא מצוינת היא הנושא הנדון,

כאשר משתי הנקודות הללו נתגבשו ההלכות עליהם דנים כאן בשרשור

אני מנסה להבין לאן את חותרת והאם אינך מקבלת את דברי חז"ל בעניינים אלו,

ומה הקשר לעובדה שקיימים כל מיני גויות בעולם שלא התבקשו לשמור על הלכות צניעות מדוקדקות כמותכן

ולא על הפרשנות שלך לדבריהם.

הדיון הוא בשאלה האם אדם יכול לכפות על כולם להתנהג על פי הבעיות וההשקפות שלו.

ואני אגב, לא ראיתי שהוא מדבר רק על יהודיות ורק על דתיות. 

האם ברך של אשה לא יהודיה או חילונית אינה מפריעה לו?

חז"ל והפוסקים קבעו בכל מיני הלכות צניעות מה מוטל על הגבר לעשות (נגיד- שמירת העיניים, בגדים תחתונים וכד') ומה מוטל על האישה לעשות (כיסוי ראש, בגדים עד אורך מסויים וכד').

על שניהם, נוסף לזאת, הוטל איסור "ולא תתורו" המוזכר בקריאת שמע, בכדי להוסיף על הפן הטכני גם עבודה עצמית.

שאלת האם אדם יכול לכפות עצמו על אחרים? כן, באופן מוחלט. זו דרך היהדות באופן כללי וגם כאן כפי שהראו לך.

שאלת למה לא גזרו גם על נכריות להתלבש צנוע? מסתבר שלא היה בסמכותם, או שקיים פחות יצר כלפי זרים. לא יודע

מי שהולכת  לא צנוע היא מחטיאה את הרבים ואם זה היה עוזר היה צריך להוכיח אותה על כך.

היא מפגע סביבתי מהסוג הגרוע ביותר. 

אם מחבל רק הורג אנשים הרי שעליה נאמר "גדול המחטיאו יותר מן ההורגו"!

שעדיף לרצוח נפש ולא ללבוש חצאית שמעל הברך?

אני שואלת מה דעתך 

וגם חז"ל אמרו שזה יותר גרוע מלהרוג,

מצד שני לרצוח זה ממש מזעזע אז קשה לי לומר שכוונת חז"ל ממש כך 

אז אני אוחז בהוראת חז"ל "למד לשונך לומר איני יודע". איני יודע. 

אבל מה שבטוח שזה בהחלט עניינם של הגברים ובכלל עניינה של החברה. 

מי שהולכת בחוסר צניעות וכל גבר שנכשל ממנה בגלל החוסר צניעות עוברת עבירות שאחד מהם זה ולפני עוור לא תתן מכשול חוץ מהחוסר צניעות תתן על זה תדין ושום תירוץ בשמים לא יתקבל שזה בעיה שלו.

חוסר צניעותה נכשל הגבר אז היא עברה בין היתר גם על לפני עוור לא תתן מכשול.

ואם את חושבת אחרת תרימי טלפון לרב,

תשאלי אותו אם בלבוש לא צנוע אפשר לעבור על לפני עוור לא תתן מכשול ואני מוכנה להתערב איתך שהרב יגיד לך כך.

ולא להאשים את הנשים

במיוחד עם ה"מקובל" כיום ברחוב, אין צורך לתקוף נשים אם רואים קצת את הברך או לא

שילמד לא להסתכל

ואני באמת תוהה אם ממבט סתמי מגיעים להירהורים 

כשתהיי נשואה תביני.  אישה לא מודעת  לדברים כאלו וגם קשה לה להבין.

בתור אישה שמשתדלת ללכת בצניעות אני כן חושבת ששרוליק צודק ואשריו שכואב לו ולא משלים עם הבעיה.

וזועק...

לו יש עבודה עצמית כמו שלנשים יש עבודה לא להחטיא גברים

ו......  לא הייתי חותמת על זה שנשים דתיות נטו מתלבשות רק להרגיש טוב עם עצמן ובעיני חברותיהן.

מכירה כמה שהן לא. וזו דעתי

דתיה=שומרת תורה ומצוות.

א. לא הבנתי מה הקשר בין התשובה שלך למה שרשמתי ,

אני רשמתי  שאשה שהולכת לא בצניעות עוברת על לפני עוור לא תתן מכשול הערתי נקודה,

ואת אומרת ולא להאשים את הנשים למי ?להקב"ה שנתן לנו תורה והלכות?

ומה זה מעניין אותי מה מקובל ברחוב?

אני הולכת לפי התורה ולא לפי מה שמקובל!

ודי לחכימה..

ההיתי מבקשת ממך תרימי טלפון לרב תני שם של רב אחד שיגיד לך שאת לא מחטיאה אלא רק חוטא,

אז  אני מורידה בפניך את הכובע..

ותסליחי לי על השאלה לא אכפת לך לקחת על עצמך אחראיות ולתת גיבוי לאחרות להתלבש לא צנוע..?

מתוך יראת שמיים

בדיוק כמו שגם לגברים יש עניין של צניעות

זה אם השרוול מכסה את המרפק או לא?

אני לא מדברת על לבוש חושפני אלא על הדקויות של הצניעות

וגם התעסקות יתר בצניעות זה לא צנוע

יש צניעות בסיסית . אבל לא חושבת שנשים מחויבות ללכת בצניעות לגמרי בבית.. (כיסוי/גרביים/בגדים ארוכים שמכסים )

מותר לאישה להסתובב בבית איך שהיא רוצה .. כמובן שאם מישהו עלול לראות אז זה אחרת .

אבל סתם ככה .. ממש קשה לי להבין את זה!

** וזה לא סותר את העובדה שהלכתית זה מותר.

אני לא צדיקת עליון ולא מקפידה בבית.. ..בעז"ה מקוה להתחזק בענין .

אבל זה עדין לא מותר...

כן יש הלכות גם לחדרי חדרים ,

ואחד מהם זה בהשכמה הלכה מפורשת ..גם בחדרי חדרים לבני זוג יש הלכות...

ואם את לא מודעת לאותם הלכות אז תפתחי ספר ותלמדי..אל תתירי.

זה הלכה וזה הלכה ,

מה שאת אומרת תשמע בחדרי חדרים פחות חמור אז אל תקפיד פה כדי שלא יהיה לך קשה שם..

נראה לך הגיוני?

וגם אם כן לא את זו שיכולה להתיר כזה דבר..

את האמת חלק מהתגובות כאן ממש תמוהות בעיני..

זה לא התפקיד שלי ..

רוצה להאיר את עיני ? תשלחי פה מקורות (למרות שמנסיון שלי .. אין כאן באמת אנשים שיודעים לכתוב מקורות ,כולל אני)

לעניות דעתי . זה לא אסור! אבל אולי לא ראוי.

מה הבעיה להתקלח ערומים .. זה בחדרי חדרים ומותר לגמרי.

ללמד הלכות בסיסיות זה לא תפקידך??ודאי שזה תפקידך.

בשביל זה יש קיצור שלחן ערוך..ועוד ספרים ששמים שם הלכות בסיסיות.

אין לי הרבה זמן אבל הלכה אחת מתוך ספר שערי ההלכה "קיצור ההלכות המעשיות"

סעיף טז"בהלכות קימה.

הנביא מיכה קורא לעם ישראל "והצנע לכת עם ה" אלוקיך"

על האדם לנהוג בצניעות בכל הנהגותיו ,הצניעות והבושה הן מידות נפש נעלות ובאמצעותן מתקרב האדם לדרך התורה.

גם בעת לבישת הבגדים יש לנהוג בצניעות ולהשתדל שלא יתגלה הגוף שלא לצורך.

אל יאמר האדם מי רואני?

שהרי הקב"ה מלוא כל הארץ כבודו והכל גלוי לפניו.

[לא קשור לצניעות ..ובהמשך ההלכות התורה מחשיבה את צד ימין ולכן צריך קודם ללבש ימין..זה ההלכה..]

אני מקוה שאחרי כל הדיון הזה והתאמצתי להביא לך מקור שקבלת ממני משו.

בהצלחה יקירה!

ההלכה שיש לנהוג בצניעות ולהשתדל שלא יתגלה הגוף שלא לצורך..אז את מבינה לבד שזה צורך..

הבאת מקור יפה ונחמד ..

אבל זו הנהגה ..

אני אתן לך דוגמא :

יש מישהו שיושב על המיטה ומתכסה בשמיכה כשהו מחליף מכנסיים (נניח לפיג'מה) - אז כל הכבוד לו !!! הוא נוהג טוב.. ומקיים את מה שאמר מיכה וכו..

אבל יש מישהו שיושב על המיטה ומחליף מכנסיים בלי להתכסות בשמכיה- וזה גם סבבה לגמרי..- לא חושבת שהוא פחות בסדר מהראשון..

מה שרציתי להגיד זה שנכון שיש הנהגות וצניעות ורגישות.. (נניח להסתובב בצניעות ליד ספרי תורה וכו..)

אבל בתכלס .. מה שדיברו כאן בשירשור זה שנשים יהיו צנועות בבית!!

וזה לא חובה !! מותר לאישה להסתובב בלי כיסוי בבית /חצאית קצרה יותר ממה ששמה ברחוב...

למה שבעל לא יהנה מאשתו במה שמותר?? למה שילך ברחוב ויתבאס כשיראה חצאיות קצרות ובגדים חשופים וידע שאשתו צדיקה וצנועה..ורק ב** הוא יכול להנות ממנה.

תחשבי על זה ,

ככה שהוא יודע שיש לו גם בבית . אז זה עוזר לו להתגבר על נסיונות..

מבינה ?

מודה לך בכל מקרה על ההתייחסות היפה.. דיון על רמה.

וכן הדור שלנו לא משו ..

אבל הוא דור של משיח!!!!!!!!!!!!!!

רבנים/ות?

תקשיבי טוב. מה שכתבתי הם מדעתי . אבל מבוסס על כל מיני הלכות/מדרשים (כן פעם היה זמן לדברים האלו..) ששמעתי מרבנים/קראתי/הדריכו אותי..

המדריכת כלות שלי ,בזמנו, אמרה לי שכל עוד מישהו זר לא רואה אותי אני יכולה להתלבש בבית איך שאני רוצה בשביל בעלי..

יש בזה הגיון . אם גבר יודע שיש לו הכלללל בבית. הוא פחות ימשך לבחוץץ.

אני לא מתכוונת לשכנע אותך. זו דעתי וזהו.

אני מבינה שאת חושבת שנשואות חייבות להתלבש בצניעות קומפלט בבית.. אולי . אני לא חושבת כך.

נשאר עכשיו רק לשכנע את שרוליק שכתב משו על בחדרי חדרים..

זה סותר כל כך הרבה דברים שאני יודעת..

..על האדם לנהוג צבניעות =מלשון התנהגות.

גם כרשום נוהגים בהרבה מקומות זה מבחינה הלכתית כמו בהלכה נוהגים להדליק נרות חנוכה..

שנית גם בבית בזמן שאסורים יש הלכה אסור לבעל להסתכל במקומות המכוסים שבה ..

ושוב אני לא צדקת עליון אני לא ממש מקפידה בבית אולי סתם מנוחות או מעצלות..ואולי בזכות שרשור זה התחיל יותר להקפיד...

מה שבטוח שהילדים גדלים בטוח אקפיד יותר...

מה שבטוח שכדאי לך לשים לב שאת רושמת על משו שזה לא מההלכה תבדקי את זה ,

אני לא ההיתי רושמת משו שזה לא הלכה שלא ההיתי בטוחה בו מה אני צריכה שיחטאו בגלל שהסתמכו על דברים שלי מספיק לי את החטאים שלי.

ולגבי הבעל אני חושבת [דעה] שחכמת נשים בנתה ביתה וכל אשה צריכה לחשוב איך להתקשט ולהתיפות ולרצות את בעלה בדרך התורה...ואולי כל אחת תתיעץ עם רבה בנושא איפה אפשר להתיר את ההלכה שהמטרה היא ...

ואחרי הכל אני אומרת לעצמי זה בטוח רווח שלנו הרי יש סיפור מהגמרא ששאלו לא זוכרת את מי איך קבלת שכל הילדים שלך יצאו נראה לי צדיקים כוהנים משו כזה ואז היא אמרה שקירות ביתה לא ראו את שיער ראשה..

ואין טעם להתוכח ..אם יש לך מטרה ואת רוצה באמת לדעת  אני מוכנה לשבת בשבת לחפש מקורות ולהתיעץ עם רבנית ולהגיד לך יותר בפירוט..

ואגב את רושמת שבעלך צדיק ולומד תורה אז אולי תשתפי אותו בענין ותשמעי את דעתו?

בכל אופן בהצלחה יקירה!

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

של מישו..

המדריכה לפני החתונה היתה חרדית מבני ברק (ושמרנית)

או הרבנית ששמעת ממנה הרצאה שהתירה לך הרבה דברים ?

שבת שלום .

המדריכה שלי היתה ממש בסדר. צדיקה מאוד ומוכרת אבל מאוד פתוחה ומסבירה.. ולפני 5 שנים.. כך שהדור שלנו כבר אז (5 שנים)היה שונה מפעםם..

ממש מעניין!!!

נראה לי סתם מיותר לענות כי אני מתאמצת וכותבת ואחכ נתפסים על משו מסוים ומעבטים אותו .

אז תקראי שוב את מה שכתבתי .

ותשימי לב לדקויות רשמתי הרבה,

ובסוף התגובה רשמתי שאחרי הכל כל הצניעות זה רווח שלנו ונתתי דומא של קמחית ולא רשמתי שההלכה לנהוג כמוהה ומיד אחכ הוספתי תגובה נוספת שכל מה שרשמתי זה בענין צניעות גוף ואני לא יודעת בענין כיסוי ראש.

ואכן הוא באמת צדיק (הוא באמת מהסוג שמתכסים כשמחליפים מכנס ).

אני אברר את הענין.

אם יהיה צורך אני אודה שהלכתית זה אסור..  (מה שתמוהה בעייני)

שבת שלום גם לך .

1. נמאס לי מהשירשור הזה!!!!!!!!!! לא מתכוונת להגיב פה עוד שום דבר בעז"ה . (אלא אם כן ממש ישכנעו אותי ..)

2. מי שחושב להסתמך על דעתי בענין ההלכה. אז שידע שזו בעיה שלו .(לא חוזרת בגלגול בשביל אף אחד)

3. שאלתי את בעלי , ודעתי לא השתנתה בנוגע לאסור /מותר מבחינה הלכתית .

4. מסכימה שכמובן ראוי ונכון יותר להתנהג בצניעות גם בבית.

5. ברור שכשאסורים צריך להיות יותר צנועים. (אני דיברתי על הזמן שמותרים)

6. אחרי שניםםםם פתחתי ספר (של הלכות ..) היה מצחיק .

7. קראתי כמה דברים מפחידים בשבת על צניעות .. (דברים ידועים רק היה צריך ריענון..)

זהו .. היה נחמד .

אתם אחלה .

כל אחד ימשיך בדרכו הוא ..

תחיו באושר .

קרה לך פעם שהגעת לבהירות טובה כזו דווקא אחרי התבוננות איטית? או מהלך איטי?

לפעמים בתוך המהירות מתפספסים דברים מהותיים.

דווקא הלאט מאפשר להגיע אליהם, לתפוס אותם, לנשום אותם, ולאמץ אותם קרוב ללב.

ע"י כך פעמים רבות ניתן להגיע לבהירות מרגיעה, טובה כזאת.

בהירות שהיא לכשעצמה מקצרת תהליכים ומקצרת את הדרך.

לכן לפעמים דווקא הדרך הארוכה כביכול היא הקצרה באמת.

דווקא הלאט הוא מהר. 🩵

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

ניק חביב שאל האם לצאת עם בחורה דתייה שהוריה מסורתיים, ואתה ענית לו שעל מקרה כזה נאמר ארור שוכב עם כל בהמה.

היהדות שלך היא לא היהדות שלי, ולכן מבחינתי התשובות התקיפות שלך לאורך השרשור הזה לא רלוונטיות יותר מאשר שכומר קתולי מפולין יגיד לי את דעתו.

ולא, לא ביקשתי רחמים. בטח לא מאדם חסר רחמים.

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

על כך שאינו מצטער כאמור.

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

ביטויים כאלו, אבל לא זכרתי בדיוק.

ביקשתי את עזרתו של ידידנו gpt:

Worked for 49s

כן. ובעצם הדוגמאות המדויקות יותר מחלישות מאוד את הביקורת שבתמונה. יש בשירה התורנית המקובלת מקום לא רק לווידוי שכבר מסודר בתוך מסגרת של חטא–חרטה–תשובה, אלא גם לשהייה בתוך נפש קרועה, עוד לפני שההכרעה נאמרת — ולעיתים אפילו בלי הכרעה שלמה בסוף השיר.

הדוגמה החזקה ביותר היא דווקא “שקעה חמה” של הרב אברהם אליהו קפלן:

> “שקעה חמה, שקעה נפשי

בתהום רעיונות רב כים;

כי נלאיתי מלחום את מלחמתי

עם הבשר, עם הדם.”

ובהמשך:

> “האם לשכוח ולשמוח,

או לזכור הכול ולבכות?”

זה ממש מבנה של שני קטבים נפשיים. המשורר אינו מתחיל בהצהרת האמת, אינו מספר שכבר ניצח ואפילו אינו מכריע בין האפשרויות. הוא מביא לפני הקב"ה את הבלבול עצמו: “חוסה אלי כי לא אדע”. בנוסח המקורי המובא ב“בעקבות היראה”, השיר מסתיים ב“אולי אפתור את החלום” ובשקיעת החמה — לא בפתרון חגיגי. גרסאות שבהן נוספת אחר כך “זרחה חמה, זרחה נפשי” אינן בהכרח הנוסח המקורי. זה שיר שנחשב נכס מובהק של עולם הישיבות הליטאי. הטקסט והנוסחים באתר זמרשת, הפיוט בספרייה הלאומית.

גם אצל ריה"ל, “לבי במזרח ואנכי בסוף מערב” מתחיל בפיצול חד בין המקום שבו נמצא לבו לבין המקום שבו נמצאים גופו וחייו. אמנם כבר במילה “לבי” ברור היכן נאמנותו העמוקה, ובסיום הוא אומר שיקל בעיניו לעזוב את טוב ספרד; אבל רוב השיר חי בתוך הקרע ולא מדלג מיד להכרעה. נוסח השיר.

והדוגמה המקראית המדויקת ביותר היא תהילים ע"ג. אסף אינו רק מודה שנכשל; הוא נותן ביטוי ממושך ומשכנע לקוטב האחר:

> “וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי… כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה.”

הוא ממשיך לתאר באריכות מדוע הרשעים נראים מצליחים, ואף אומר: “אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי” — אולי כל עבודתי הייתה לשווא. רק הרבה אחר כך, “עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל”, התמונה מתהפכת. כלומר, מזמור קנוני נותן תחילה במה מלאה למשיכה ולספק, ורק אחר כך מגלה את נקודת האמת.

מכאן ההבחנה החשובה: סימטריה ספרותית אינה בהכרח סימטריה ערכית. כשמשורר אומר “מחד אני רודף אחר חוקיך ומאידך…”, הוא עשוי להעמיד שני כוחות נפשיים זה מול זה בעוצמתם החווייתית — בלי לומר ששניהם טובים, נכונים או רצויים לו באותה מידה.

אפשר עדיין לומר שהניסוח בשיר המסוים עמום מדי, ושבשונה מ“שקעה חמה” לא נאמר בו במפורש שמדובר ב“מלחמה עם הבשר והדם”. זו ביקורת ספרותית לגיטימית. אבל עצם הדרישה שמשורר דתי חייב לסמן כבר באותה שורה מהו הצד הנכון, ולא רשאי להשהות את ההכרעה ולתת קול לקרע — אינה עומדת במבחן השירה התורנית עצמה. לפעמים עצם הבאת שני הקטבים לפני הקב"ה היא התפילה.

ומחפש להיות טוב מבלי לדרוך ולרמוס אחרים בשם הצדקנות והצדקות

אני לא רואה שום פסול ב"צידוק הדין". יש דברים שהקב"ה קבע שאסור, ואני מקבל עלי כי אני מקבל אותו עלי.

זה לא אומר שאני משוכנע, זה לא אומר שאני אוהב את זה, זה לא אומר ש"הייתי מחליט ככה בעצמי".

במילים של הרב מיכי אברהם, להקב"ה יש "סמכות מהותית" וזהו.

האם מישהו אמור להצטער על זה שהוא לא מצטער שהוא לא מצטער? מה שאלה כזו מוסיפה בכלל?

אגב, על מה בכלל מוסב אותו צער? בפשטות, הצער הוא פשוט על כך שלא התגברתי כמצוות האל.

זה אפילו לא קשור בדווקא לתוכן המצווה/עבירה. זה קשור ליחס עם ריבונו של עולם.

הרי אם לא היה לך אכפת בכלל שום דבר, זה לא היה מזיז לך.

וזה שמזיז לך, מעיד על הכל ...

זה חלק מאיך שנבראנו וצריך לעבוד ולהתפלל על זה.

לא סתם ר' נחמן הקדיש לזה תורה (תורה קמא) שזאת זכות להגיע לדרגה להרגיש כאב על העבירות שעשינו.

"אִם יִזְכֶּה שֶׁיַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב חֲטָאָיו, הַיְנוּ כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, כִּי כָּל זְמַן שֶׁלִּבּוֹ עָרֵל וְאָטוּם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת, רַק כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, וְיִהְיֶה לוֹ חָלָל בַּלֵּב, וַאֲזַי יַרְגִּישׁ לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת גּדֶל כְּאֵבוֹ, וְיִצְטַעֵר וְיִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת"

ור' נתן מתפלל על זה בתפילה ו' "שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ כְּאֵב חֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי הַמְּרֻבִּים, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ"

אני לגמרי לא חושב שזאת צביעות לבקש סליחה למרות ההרגשה,

אנחנו לא מנסים לעבוד על הקב"ה וגם יודעים שאי אפשר, אלא רוצים שיסלח לנו (מכל סיבה שהיא) למרות שעדיין לא מרגישים רע עם מה שעשינו

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב