בכלל לא בעניין של להיות חרדיה?

למה לך התסבוכת הזאת?

אני מנסה להבין על איזה כיוון ושאיפות את חולמת, שלא מצאת בציבור הדתי. (כלומר, אני יכולה להבין שיש שאיפות שאפשר למצוא אותם רק  או בעיקר בציבור בחרדי, אבל אם את כל כך לא מוצאת אותן בדת"ל כנראה לא מדובר בדברים שוליים אלא בעניינים השקפתים או עקרוניים, ואז אני לא מצליחה להבין למה את בכל זאת חושבת שהדרך המתאימה לך היא הדת"ל.)

אגב, הציבור הדתי מורכב גם מחרד"ל. אולי שם תמצאי?

אני ב"ה נשואה למשהו צדיק יסוד עולם, בטח יגדירו אותנו חרדל"ים אבל אנחנו לא בעד הגדרות,

אנחנו עובדי ה'...

מוזמנת לאישי אם את רוצה...

הריני לבשר לך בשמחה (באמת) שגם במגזר שלנו הדת"ל יש ציבור ויש בחורים שחיים על פי מחוייבות להלכה לגמרי ובלי שום לגיטימציה לחיפוף ולעיגול פינות.

רק צריך לדעת לחפש במחוזות הנכונים
(מוכנה לכוון אותך באישי)

בס"ד

יש הרבה שלא מחפפים בכלל ועוד. ומבחינה חברתית-תרבותית-נפשית-השקפתית יהיה לך טוב יותר, ככל הנראה, אם את מעדיפה לא לראות את עצמך חרדית

לא שמעתי על זה שאסור לחייך, כמו תמיד, היי את

יש סקאלת סגנונות של דייט חרדי, אם תגידי איזה ישיבה אולי אוכל יותר לעזור לך

לרוב תראי את המאפיינים הבאים:

פחות מקובל להחמיא

דיבור בנושאי רומנטיקה-זוגיות-מין / הזכרת מושגים בנושאים אלו לא כ"כ מקובלת

מקובל שהבחור משלם

בהתחלה מעבירים חוות דעת דרך השדכן

מספרי טלפון מקובל להחליף רק כשזה יותר רציני

והערה בעניין הפערים:

נכון שיש הבדלים טכניים ויש הבדלים מהותיים. מהכרות אישית, לא נדיר שחרדי יחזיק כמעט רק בטכניים. למה? כי זה נוח לו, שם הוא נולד, זו המנטליות שלו. ובעניין אדאולוגי? לא כל החרדים מחזיקים באדאולוגיה חרדית קלאסית, לפעמים כי הם יותר פתוחים, חושבים, יש חוצניקים בכלל עם השקפה שונה, יש כל מיני.

מה שצריך לקחת בחשבון שהמנטליות מאד מאד שונה, צריך לראות אם זה שווה את זה. יכול להיות שכן, במיוחד אם את מרגישה שהדרישות שלך יותר נדירות.

טכניים: סגנון לבוש, נושאים מקובלים ולא מקובלים לשיחה והתענינות, ציות ל"גדולי הדור", בקיצור ישיבש חרדי,  יותר בכיוון המכובד והיוקרתי לעומת הפשוט והעממי. מוסכמויות - חצאית ג'ינס לדג' נחשב פרוץ אצל חרדים, ובכלל - מקובל לעשות רק מה שמקובל - הייתי אומרת שחרדים פחות משוחררים מבחינה זו.

בס"ד

היא סיפרה לי שהיא יצאה / יוצאת עם חרדי, וזה דווקא מאוד לא קל קשר כזה.. 

ממליצה לך לברר על ישיבת כרם ביבנה יכול להיות שתמצאי שם בחור שמתאים לך בהשקפה (דתית לאומית) וגם ממש ברמה תורנית גבוהה..
ולגבי הפגישות אני לא חושבת שזה צריך להיות בצורה שונה..כנראה שגם אם תצאי עם בחור חרדי הוא לא יהיה מהקבוצות השמרניות ביותר של החרדים שלהם יש באמת מנהגים שונים.
העיקר זה לעשות את הדברים בצורה עדינה צנועה מכבדת ונקייה..בסה"כ גם בציבור שלנו מתנהגים כך יכול להיות שלא כולם אך התורניים מאוד לפחות ממה שאני מכירה כך מתנהגים..אין לחרדים תורה או הלכה אחרת כולנו מחויבים על אותם הלכות אך ההבדל הוא באמת בהשקפה ואת זה תבררי עם עצמך..
כמובן שאפשר לחייך ולצחוק באופן רגיל ולא מוקצן..
בהצלחה!!

למה ללכת דווקא לחרדי? במיוחד כשאת לא רוצה להיות חרדיה?

אני לא חושבת שיש שוני גדול כ"כ באופי הפגישות.

אכן בד"כ אין שיחות לפני-אלא דרך השדכן.

אני חרדית,תחייכי מלא ותהיי את.

זה ממש לא נתפס לא צנוע...

זה טלנובלה בחרדית.

וזו גם רמת המהימנות...

בס"ד

לפעמים חרדי נפגשתעם דתיה לאומית כי אין לו הצעות,

חוץ מהסיבה של כיוון ירידה,

זה גם עלול להיות בעיה אחרת.

בס"ד

התכוונתי בעיות אמיתיות

רוצה לאזן אבל לא תנצלש..

ויש שחושבים שהשקפת העולם של הדת"ל מעוותת

אבל לא רואה עניין ככה לזלזל בדרך עבודת ה'

כמו ש12 השבטים עברו את ים סוף כל אחד בנתיב משלו זה מסמל שבעמ"י יש המון דרכים לעבוד את ה'

יש דתיים לאומיים, חרד"לים, חרדים, חסידים, חבדניקים, ברסלב ועוד ועוד

לא חושבת שיצא לך משהו מלזלזל באחרים חוץ מזה שיזלזלו בך על דבריך אלא צריך לדעת לכבד כל אחד גם אם הוא שונה ממך וההשקפה שלו שונה

לכל מגזר יש את היתרונות והחסרונות שלו

ולפותחת אוסיף שאם הבחור יותר על קו התפר-חרד"לי אז ניחא אבל אם הוא יותר חרדי הייתי מציעה לך לשקול שוב.

אל תכניסי את עצמך למצב שיהיה לך קשה לצאת ממנו. אם לדוגמא תיפגשי עם הבחור ותתלהבי ממנו, אולי לא תתני חשיבות לדברים אחרים ולכן תעשי חושבים אם באמת את מוכנה לחיות עם מישהו שהשקפת העולם שלו שונה ממך וזה גורר לכל החיים ובמיוחד הילדים-איזה חינוך, בית ספר, אווירה, סגנון לבוש, בילוי ועוד ועוד.

כי כמו שכתבו פה לא פעם, בעצם הנישואים יש גם ככה פערים בין הבעל לאשה , השאלה אם יש עניין להקשות

מצד שני, אם יש חיבור ממש טוב אני מאמינה וזה גם קיים אצל הרבה זוגות, שאפשר לגשר על הפערים האלו.

וסתם טיפים לפגישה, תבואי לבושה יפה, חגיגי במקצת, מאופרת (לפגישה ראשונה את יכולה גם עקבים אם את הולכת עם)

בד"כ פגישה ראשונה זה יותר על דא והא שיחה זורמת, לא שאלות מידי אישיות... התרשמות כללית

פגישה ראשונה תהיה בד"כ במלון/בית קפה או משהו בסגנון, לא ארוכה- בין שעה לשעתיים

אולי תבדקי מראש איך את אמורה לחזור-בכוחות עצמך או שהוא יחזיר אותך, אלא אם כן הוא גם יאסוף אותך ואז הוא מן הסתם גם יחזיר אותך.

זה ככה דברים טכניים יותר...

אני חרדי, ובמקרה נכנסתי לכאן, וודאי שמותר לחייך, קלות ראש מוגזמת מאד - כגון בדיחות טפילות עם צחוק פרוע - לא.

כמובן אני לא מדבר על הקיצונים, אלא על הנורמלים.

אני חושב שההבדל העיקרי הוא שלפני הנישואין לא מדברים על דברים אישיים מידי, והקשר באיזה שהוא מקום ברמה קצת מוגבלת, אבל זה מאד תלוי בסגנון של הבחור.

לבעיה- כי זה נחשב פשרה. אז אם תלכי על זה, תבדקי טוב..

מסיבה כלשהי אצלו, הנחו והורו לו להסכים להיפגש ולהסתפק במישהי כמוך = קצת פגומה: ספרדיה, חצי ספרדיה, חרדית מודרנית, נכה, דלי"ת.
סליחה על ההקצנה בתיאור, אני חלילה לא חושבת שמישהו מכל אלה הוא פגום במשהו, וגם את לא. זו השקפה של חלק מהחרדים, לצערי.

בדרך כלל בחור חרדי שיסכים להפגש עם בחורה דתיה לאומית, זה כנראה בחור שמחפף, או לפחות אחד כזה ששרת בצבא, מה שמצמצם לו מאוד את האופציות במגזר החרדי.

אחד כזה, בדרך כלל יתנהג בדייטים יותר דומה לבחור דתי לאומי.

גם אצל החרדים ישנן אוכלוסיות שונות שונות ובמקרים הקיצוניים ביותר נפגשים לראשונה במהלך הוורט, שאורגן בכלל ע"י הורי הצדדים וגם לאחר מכן מתקיימות פגישות בודדות עד לחתונה.

לפי הבנתי את צריכה לחפש בחורים חרד"לים, מדובר בבחורים שבדרך כלל לומדים תורה בישיבות הציוניות (לא הסדר) ומתגייסים לרוב רק מספר שנים לאחר החתונה בגיל 24+.

הם מקפידים בקיום מצוות לא פחות ממרבית החרדים, אך ההבדלים הבולטים.

מחויבות לשרות צבאי לבנים ,ושירות לאומי לבנות. 

לא מוותרים על לימודי חול (ליב"ה) לבנים לפחות בגיל תיכון .

מחויבים לפרנס את עצמם (אך בעדיפות במקצועות הקודש - ר"מ/מורה לתנ"ך/מחשבת או רב שכונה/ישוב.

וכמובן אמירת הלל שלם ביום העצמאות ויום ירושלים.

אני חרדית ולא חשה התנשאות כלפי אף יהודי. גם במגזר באופן כללי אין התנשאות כלפי הציבור הדת"ל (גם אם התנהגויות מסוימות נראות כך).

הרבה דרכים למקום, אני אכן חושבת שנדרשת בגרות ובשלות מסוימת כדי להבין שאם יש עוד דרך היא לא בהכרח סותרת את האחרת, גם אם יש דעות שונות.

לדעתי עובד ה' צריך לחפש את המגזר/פלג/זרם שבו כאינדיבידואל יוכל להתקדם ולמצות עצמו באופן המקסימלי.

אין כ"כ הבדל משמעותי באופי הפגישה בין חרד"ל לחרדים, בהתחלה אולי להיכנס פחות לנושאים שנויים במחלוקת לא לחפש את הויכוח וכו' ולא להדגיש עד כמה היה לך כיף בשירות לאומי, ובהמשך בעדינות אפשר, וגם בנושאים חשובים השקפה חינוך ילדים וכו לדבר בעדינות, אם הוא סבלן ולא מתלהם אפשר להסתדר. יושבים בדרך כלל בבתי מלון ולא בקפה קפה. בהתחלה לא מטיילים ברחובות (אולי גם אצל החרד"ל זה כך) צריך לקחת בחשבון שחרדים יותר מחליטים מהר (7-8 פגישות)  והם "בונים הרבה" על הבירורים.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?