שלום חברים,
אני כבר תקופה מאוד מתלבטת לגבי לימודים אקדמאים.
אשמח לשמוע מה דעתכם ככאלה שכבר בטח סטודנטים בפועל/ סיימו לימודים על הכתבה שהתפרסמה לא מזמן בעיתון "זרעים" של בני עקיבא (מצב).
אני מרגישה שאולי אם אבחר במוסד אקדמי איכותי דתי וברמה גבוהה מקצועית (כמו המרכז האקדמי לב- מכון טל או משהו בסגנון) לא אצטרך להתמודד במצבים כאלה מבחינה דתית?!
ממש אשמח לתגובותכם,
http://www.kipa.co.il/family/67864.html
אחת שממש ממש מתלבטת.
אבל המחיר של האיכות מוצדק בגלל שהבעיה שהם מדברים עליה אמיתית.
לא מאמין שזה קל להיות בסביבה כזו בלי לאבד קצת גובה מבחינה רוחנית.
זה אתגר, שאפשר לעמוד בו, אבל לא קל להתמודד בו זמנית גם איתו
וגם עם עומס הלימודים.
תהיה שלם עם עצמך ובדרך שבאמת הולמת את הנפש שלך
ואז תוכל להפיק תועלת לכלל בצורה המיטבית
כי בדרך כלל כשמדובר בעבודה קבועה, אומנם בשלב מאוחר יותר בחיים, אדם זוכה לבנות את ביתו ולהקים משפחה והוא שמור יותר.
וגם - בעבודה עסוקים. באוניברסיטה יש הווי מיוחד לסטודנטים. אם רוצים להיות חלק מזה ולא להיות רק ממוקדים בלימודים, זה עלול לשאוב בקלות. למעשה אי אפשר להשתלב ולהנות גם מבחינה חברתית כשלומדים במוסד אקדמי חילוני. זה תמיד מאבק והתמודדות.
זה גם תלוי במקצוע שבוחרים - במדעי החברה למשל, נאלצים לספוג לא רק משנה חילונית עד אתאיסטית בוטה מהמרצים, אלא גם שמאלניות צרופה. מאוד לא נעים.
אוניברסיטה זה גם גדול, וגורם הלם לפעמים, אפילו לא על רקע תורני. צריך להיות מאוד יציבים בכל פרמטר כדי להיכנס לזה ולא ללכת לאיבוד.
לא לוקחת סיכונים ברוחניות שלי. וזה שלב שאני עדיין זקוקה למסגרת תורנית ונבנית ממנה.
זה עניין אישי. את צריכה להחליט איפה את עומדת ואם את מסוגלת לקחת את הסיכון להתערער מבחינה רוחנית. ז"א שאת תצטרכי ממש ללכת לברר שאלות שיעלו לך. וסביר שיעלו.
וזה להיות שונה. קשה מאד מאד ללמוד בלי להשתלב חברתית.
זה אפשרי, אבל ממש לא פשוט. כדאי שתסתכלי על כל ההיבטים וההשלכות קודם שאת מחליטה.
תהיי כנה עם עצמך.
בהצלחה יקירה!
ממה שאני רואה סביבי (בר אילן), התופעה קיימת בהחלט. גם אם את חושבת שיש לך עולם ערכים ברור, לא תמיד זה עומד במבחן המציאות. הצורך להיות חלק מהחברה (שהוא צורך נפשי אמיתי) הרבה פעמים ינצח את הסיפורים של המורה מהעבר הרחוק (הולך ומתרחק).
אני הגעתי לאוניברסיטה כנשוי +2, וגם למדתי מקצוע שלא משאיר מקום לחיי חברה, אז לא היתה לי כל כך בעיה. אבל ראיתי איך בוגרי ישיבות פתאום לא מוצאים זמן ללמוד אפילו דף יומי, למרות שיש להם המון זמן לראות סדרות באינטרנט, ואיך בנות אולפנה ומדרשה פתאום מקצצות עוד ועוד את החצאית. ואיך הם מסתחבקים ביחד, וגם עם החברים החילוניים. קשה לברוח מזה.
כל אלה שמשווים לעבודה, לדעתי טעות בידם. אמנם גם שם עדיף להתרחק משכן רע ומחבר רע, אבל שם בד"כ יש אנשים בוגרים (ונשואים ברובם), שלא באים לחפש "חוויה סטודנטיאלית", אלא לעשות את העבודה ולחזור הביתה כמה שיותר מהר. באוניברסיטה יש הרבה יותר זמן פנוי על הדשא, הרבה יותר מחפשים חוויות ויש הרבה יותר רווקים, לא דווקא צנועים וצדיקים.
בעז"ה גם את תהיי יותר בוגרת ומגובשת (ונשואה, אם עדיין לא) כשתגיעי לעבודה, וזה אולי הגורם הכי חשוב.
לא צריך לחפש נסיונות. אם שמירת המצוות היא הדבר הכי חשוב בחיים, לא כדאי לסכן אותה.
רוב החברות שלי שהלכו ללמוד במקומות לא נפרדים פשוט לא נשארו אותו דבר,
רובן עם מכנסיים, יוצאות עם בחורים לפאבים או סתם יושבות ללמוד אחד על אחד עם בנים.
אני יודעת שאני עומדת במצב רוחני חזק- אבל מה יקרה אחרי חצי שנה שכל הזמן אהיה בסביבה כזו?
ממש מתלבטת 
לא המשא ומתן עם אירן,
לא "הפסקת האש" במהלכה נהרגים חיילים בלבנון,
לא הקדמת הבחירות,
לא חוק הפטור מגיוס,
מה הכי הכי חשוב לדעת בימים אלה לפי עורכי האתר?
בחיי שאם תוכנית סאטירה הייתה מציגה ככה אתר חדשות של המגזר הדתי, הייתי אומר שהפרודיה שלהם מוגזמת ולא אמינה
ל המשוגע היחידינטחנו עד דק
לא באמת נשאר מה לכתוב עליהם
מישהו מנסה לגוון להיות יצירתי
ארץ השוקולדאחרונהלהיות בלי חולצה במעיין,
נחשב משהו לא צנוע?
זה מפריע לבנות?
שנים התרגלתי לזה, אבל אני זוכר שראיתי מקום שאמרו שזה לא ראוי...
צריך לנהוג בצניעות אפילו כשאנחנו לבד בחדר.
גם נשים וגם גברים.
רציתי לכתוב שהינוקא הוא הזיוף הכי גדול שהיה בעם ישראל מאז כתיבת ספר הזוהר בספרד על ידי הרב משה די ליאון לפני 800 שנים,
אבל שבתאי צבי הרס את התיאוריה
רוח הקודש היא תוכן של כוח הדימיון שמגלם תפיסות שמעבר לשכל.
למשל לדמיין את ה' כסיבת העולם, זה דימוי של תוכן שמעל השכל.
אם כך, התוכן של הדימיון שהתקבל על כלל האומה, ובאובולוציה תרבותית מסתבר שמתאים לאופיה, במילא מגלם את התוכן שמעל השכל, הרבה יותר מנבואת הנביאים הפרטית. שכן אצלם זה תוכן סובייקטיבי פרטי, ואילו הקבלה היא תוכן דימויי סובייקטיבי שהותאם אחרי ניסיון האומה במשך לפחות 600 שנה
מחר (רביעי) בערב?
מחרתיים - חמישי בערב?
תודה.
מחר יום עבודה רגיל.
נערך
זה ליל שישי
מבלבל לגמרי
תכלס יום חמישי זה כמו שישי
ואז יש יומיים חג-שבת
החג זה רק יום אחד
יום שישי
יום חמישי זה ערב חג
מדליקים נרות בחמישי בערב
ידוע המדרש שהקב"ה רצה לתת את התורה, אז הוא שאל את כל האומות לפני האם הם רוצים, וכולם אמרו שלא...
ההסבר הקלאסי זה להגיד שבחם של ישראל ושלא יהיה טענה לאומות מולנו
אבל הרב בידרמן לוקח את זה למקום ממש חזק בעיניי
יש יהודי שמרגיש רחוק... מה הקשר שלו לקבלת תורה עכשיו?
הוא מרגיש רחוק הוא לא לומד, הוא לא מקיים הכל, יש לו נפילות, זה לא בשבילו...
אז בא הקב"ה אומר לו אתה יותר גרוע מעשיו? מישמעאל?
לא! אז אם להם הצעתי את התורה, בטח שלך אני נותן אותה העיקר הרצון לקבל את התורה
אז שנזכה לבוא לחג עם רצון לקבל תורה ונזכה להתמלא בקדושה של החג ולאהוב את השם ואת תורתו
שיהיה חג שמח לכולם
(קשה לדעת כי הרבה משנים את השמות שלהם, ואני לא הולך לתייג גם את השמות שאני זוכר 
אז אם יש פה משהו שמזהה את השם של ה'ניק' שלי, אתה מוזמן להגיב, תן את הכיף שבלמצוא אנשים מפעם, מין כיף כזה, אה?
שבוע טוב, חודש טוב
ברוך שובך
א. לכן כתבתי 'כ'3. כי לא הייתי בטוח.
ב. אולי נכנסתי להצצה וכתיבת שתי הודעות, אבל לא 'ישבתי' פה שנים.
אגב, מי זה פ.א.?
משהו שמוכר מאז?
לפני 3 שנים
ז.א. שלא 'נפגשנו'. רק הצצת בכרטיסיה?
לא נורא, שלום עליכם..
נראה לי ממך הכרתי את המושג "לוח היום יום". זה הדבר הראשון שעולה לי(:
שמעתי על זה איפשהו מתישהו
אתה היית מהללאל פעם?
בפורום נשואות ובפורום הריון ולידה.
יש אותי ואת משה.
מרדכי בפורום אקטואליה.
ועוד כמה ארץ השוקולד וחסדי.
כמה עתיקים גם קופצים מידי פעם
אנשים כ''כ זקנים? כבר 'נשואות' ו'הריון ולידה'?
אריק מהדרום - זה היה השם שלך? לא זכור לי כ''כ.
האחרים יותר.
באמת נראה שהפורומים חיים רק בימי מגיפות וסגרים..
זקנה בשביל הריון ולידה ונשואות....
אני הכרתי אותך עוד כשהייתי בנוג"ה בניק אחר
היום אני בהו"ל
לא זקנה בכלל
שם משפחה בחתונה
היה דווקא אחרי הקורונה, ב- 2023, וכיום נמוך ממה שהיה לפני הקורונה.
זה קשור למאפיינים אחרים של טרנדים ברשתות חברתיות.
דור צעיר, ממש צעירים ונוער כבר לא נכנסים לפרומים, כמעט שאין התחדשות...
המחשב חסום, אני לא רואה התמונה, זה רישום של כמות כניסות?
לא נכנסים לחיוב או לשלילה?
ז.א. עושים דברים יותר טובים או שכבר הולכים למקומות פחות טובים?..
ב. אריק חרבי גם לא זכור לי. לא יודע.
ג. תכל'ס בד''כ נשים מתחתנות יותר מוקדם מגברים, אולי לכן מרגיש לי 'מבוגר' מדי הפורומים האלה.
לפורומים של ערוץ 7 דרך google.
גרף סטטיסטיקות לאורך 10 שנים, 1/1/2016 עד 1/5/2026. יצרתי באמצעות Google trends
(משונה שנחסם לך .. אין שום דבר בעייתי מבחינת תוכן לא צנוע בגרף כזה. סהכ קו שעולה ויורד לפי תאריכים).
לא נכנסים חדשים - ואני באמת לא יודע איפה הם … מהן האלטרנטיבות החלופיות שהם מעדיפים…
נשים חדשות כן מגיעות באופן רציף - סביב נושאים נשיים מובהקים שמתחילים להיות אקטואליים לנשים מהחתונה ואילך.
ובגלל האופי החברתי החם והמחבק, הסביבה החברתית הנעימה שנשים מוצאות בינהן, הפורומים הנשיים מאוד פעילים.
ליום ג' סיון
כשהסתפרו בימי הגבלה, קודם ערב חג השבועות, לא היתה רוח אאמו"ר [הרש"ב] נוחה מזה. [קולמוס הנפש: הכותב\אומר הוא הרבי הריי''צ]
המעיין בשיטת תוספות דיבור המתחיל "תורה" (שבת פ"ט א), יבין שחה"ש הוא זמן עת רצון למעלה, והשי"ת מטריד את המקטרג על עם ישראל, כדוגמת הטרדתו בשעת התקיעות בר"ה ויום הקדוש דצום כיפורים.
ליום ד' סיון
חג השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד התורה והעבודה ביראת שמים, וכן להתעסק בתשובה בהנוגע לתורה באין מפריע משטן המקטרג. כדוגמת זמן התקיעות בר"ה ויום הקדוש דצום הכיפורים.
משו מיוחד שעברתם השבוע, הבנה יפה שהגיעה אליכם.
אני הבנתי שבמקום לחפש מקום שמתאים לי
אני צריך לחפש מקום שאני יכול להתאים את עצמי אליו.
(כי פשוט הראשון לא קיים)
אני יודע בעיקרון מה הבסיס שמתאים לי
אבל יש הרבה דברים שלא ברורים לי ולכן זה יותר קשה,
ואני יודע גם איזה סגנון פחות או יותר אני מחפש ואיזה מסגרת
אבל בתוכה אני צריך למצוא משהו מסוים כי הסטנדרט פחות מתאים לי.
לבד ובלי חברים זה לא טוב לי
זה שנים שחשובות לבניה עצמית וגדילה בתורה שאני לא יכול לעשות בבית
בלי מסגרת אני הרבה יותר מבזבז את הזמן
בלי מסגרת יש לי פחות כלים להתקדם
גם אם בפועל תהיה פרילנסר
(ודי ברור לי)
שהשנים הקרובות שלי הם בסיס לכל החיים,
ואם אני לא ילמד בהם תורה (אפילו שקשה לי)
לפחות חלק מהזמן, כל החיים שלי יראו אחרת והיו פחות מחוברים לה' ולתורה.
אז כן, דווקא ללמוד תורה.
נשמע שאתה לא ממש מאמין בגישה של ההסדר
ואולי זה בגלל שהיית הסדרניק😏
אבל יש לי נסיון חיים מורכב.
בגלל שאני מודע לקשיים ולזה שאני מחפש משהו לא סטנדרטי
אז באמת יותר קשה לי, מצד שני בעז"ה אני לא אגיע למצב כזה שהקושי יכריע אותי
כי אני מחפש מקום שיהיה לי טוב בו ולא שיכריע אותי וישאיר לי טעם מר.
כמו "אם הרצוי לא מצוי, תהפוך את המצוי לרצוי"
