אבל המחיר של האיכות מוצדק בגלל שהבעיה שהם מדברים עליה אמיתית.

לא מאמין שזה קל להיות בסביבה כזו בלי לאבד קצת גובה מבחינה רוחנית.

זה אתגר, שאפשר לעמוד בו, אבל לא קל להתמודד בו זמנית גם איתו

וגם עם עומס הלימודים.

תהיה שלם עם עצמך ובדרך שבאמת הולמת את הנפש שלך

ואז תוכל להפיק תועלת לכלל בצורה המיטבית

כי בדרך כלל כשמדובר בעבודה קבועה, אומנם בשלב מאוחר יותר בחיים, אדם זוכה לבנות את ביתו ולהקים משפחה והוא שמור יותר.

וגם - בעבודה עסוקים. באוניברסיטה יש הווי מיוחד לסטודנטים. אם רוצים להיות חלק מזה ולא להיות רק ממוקדים בלימודים, זה עלול לשאוב בקלות. למעשה אי אפשר להשתלב ולהנות גם מבחינה חברתית כשלומדים במוסד אקדמי חילוני. זה תמיד מאבק והתמודדות.

זה גם תלוי במקצוע שבוחרים - במדעי החברה למשל, נאלצים לספוג לא רק משנה חילונית עד אתאיסטית בוטה מהמרצים, אלא גם שמאלניות צרופה. מאוד לא נעים.

אוניברסיטה זה גם גדול, וגורם הלם לפעמים, אפילו לא על רקע תורני. צריך להיות מאוד יציבים בכל פרמטר כדי להיכנס לזה ולא ללכת לאיבוד.

לא לוקחת סיכונים ברוחניות שלי. וזה שלב שאני עדיין זקוקה למסגרת תורנית ונבנית ממנה.

זה עניין אישי. את צריכה להחליט איפה את עומדת ואם את מסוגלת לקחת את הסיכון להתערער מבחינה רוחנית. ז"א שאת תצטרכי ממש ללכת לברר שאלות שיעלו לך. וסביר שיעלו.

וזה להיות שונה. קשה מאד מאד ללמוד בלי להשתלב חברתית.

זה אפשרי, אבל ממש לא פשוט. כדאי שתסתכלי על כל ההיבטים וההשלכות קודם שאת מחליטה.

תהיי כנה עם עצמך.

בהצלחה יקירה!

לימודים מעורבים - לקראת נישואין וזוגיות

 

ממה שאני רואה סביבי (בר אילן), התופעה קיימת בהחלט. גם אם את חושבת שיש לך עולם ערכים ברור, לא תמיד זה עומד במבחן המציאות. הצורך להיות חלק מהחברה (שהוא צורך נפשי אמיתי) הרבה פעמים ינצח את הסיפורים של המורה מהעבר הרחוק (הולך ומתרחק).

אני הגעתי לאוניברסיטה כנשוי +2, וגם למדתי מקצוע שלא משאיר מקום לחיי חברה, אז לא היתה לי כל כך בעיה. אבל ראיתי איך בוגרי ישיבות פתאום לא מוצאים זמן ללמוד אפילו דף יומי, למרות שיש להם המון זמן לראות סדרות באינטרנט, ואיך בנות אולפנה ומדרשה פתאום מקצצות עוד ועוד את החצאית. ואיך הם מסתחבקים ביחד, וגם עם החברים החילוניים. קשה לברוח מזה.

כל אלה שמשווים לעבודה, לדעתי טעות בידם. אמנם גם שם עדיף להתרחק משכן רע ומחבר רע, אבל שם בד"כ יש אנשים בוגרים (ונשואים ברובם), שלא באים לחפש "חוויה סטודנטיאלית", אלא לעשות את העבודה ולחזור הביתה כמה שיותר מהר. באוניברסיטה יש הרבה יותר זמן פנוי על הדשא, הרבה יותר מחפשים חוויות ויש הרבה יותר רווקים, לא דווקא צנועים וצדיקים.

בעז"ה גם את תהיי יותר בוגרת ומגובשת (ונשואה, אם עדיין לא) כשתגיעי לעבודה, וזה אולי הגורם הכי חשוב.

לא צריך לחפש נסיונות. אם שמירת המצוות היא הדבר הכי חשוב בחיים, לא כדאי לסכן אותה.

רוב החברות שלי שהלכו ללמוד במקומות לא נפרדים פשוט לא נשארו אותו דבר,

רובן עם מכנסיים, יוצאות עם בחורים לפאבים או סתם יושבות ללמוד אחד על אחד עם בנים.

אני יודעת שאני עומדת במצב רוחני חזק- אבל מה יקרה אחרי חצי שנה שכל הזמן אהיה בסביבה כזו?

ממש מתלבטת

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

אני גם לא מאמין בלצפות בזה.

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.

ונועד להיות כזה.

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…