אז הם מתנהגים כמו שהם חושבים שהם צריכים להתנהג, כדי למצוא חן בעיני האישה. כן, הם נגררים אחר הפרספציות המעוותות שהם ספגו.

אצל החילונים יש דבר שנקרא "תסביך המלאך המושיע". זה בא ביחד עם כמיהה לריגושי סכנה , וזה הנרטיב המוביל את כל סרטי הנעורים שנוצרו החל משנות ה-50 שחידדו את התפיסה המזהה התנהלות מרדנית ובועטת במוסכמות עם משיכה, וכך, מסכנות, הוליווד הרסה להרבה נערות ונשים את נפשן. תסריטים נכתבים, שירים מופקים, מעורבבים יחד, משווקים ונשלחים לאנשים הצעירים, דברים לא נבדקים, נוצר ניתוק אמיתי, מילים נהפכות למעשים, החברה מצביעה עם האצבע, היוצרים סופרים את הרווחים, וזהו. יש לך גברים שמתנהגים בצורה לא מיושבת, כמו נקבות.

הכל שקרים. אהבת אמת היא בעיקר עבודה שחורה ואפורה, עם כמה רגעי אושר.

באירופה הקלאסית, בכל עיר בירה תמיד היו נשות של הסגל הדיפלומטי של כל ארץ שבילו את זמנן במשחקי ברידג', בהזמנות הדדיות לתה, ארגון באזארים ונפשי ריקודים עם הגרלות למטרות צדקה, הן בזבזו שעות אצל ספרים ובמדידות אצל התופרות, עברו טיפול פסיכואנליטי וכו'. בזמן שבעליהן נאלצו לעבוד שעות רבות, יום אחר יום, ולעתים אפילו לעבוד קשה, כדי לשכנע את ממשלת המדינה שאליה נשלח לייצג את ארצו שבעניין כזה או אחר צודקת איטליה או צרפת או וואטאבר.

רבות היו מודעות מאד לסיבה של השעמום שלהן והבינו אותו בצורה ברורה. הן שנאו את העובדה שהילדים היו רחוקים והיה צריך לנהל אמהות בשלט רחוק, הבעלים שלהם גם אם בעבר הייתה להם גזרה נאה כבר מזמן איבדו אותה, ולמרות כל המשחות והקרמים השער שלהם התדלל והם נצרכו להסתרק בצורה שתסתיר את הקרחת שהולכת ומתרחבת. השעמום הזה, בסופו של דבר הפיל אותן לזרועותיו של הדון ז'ואנים שעבדו בשירות הדיפלומטי, לרוב הצעירים שעבדו כמזכירים וכו'.

לרוב פרשיות האוהבים האלה היו מתגלות והיו מתפתחות שערוריות. כל ההתרוצצות ממסיבת קוקטייל אחת לאחרת, כל התחרות שהתנהלה בארוחות הערב הרשמיות, החלפת הבגדים הנצחית, משמלה לא נוחה אחת לאחרת, ושוב המירוץ אחר מעצב בגדים מפורסם יותר משל האחרות, אחר מחשוף נועז יותר וכו' היה מתיש ומשעמם, בסופו של דבר. הכי טוב זה כשיש גם תוכן אמיתי חי ותוסס בזוגיות, והתחדשות תמידית, וריגושים ריגושים ריגושים, וגם כסף. אבל לא כל אחד זוכה לשני שולחנות.

בקיצור, אין חיבור אמיתי, אין איזון אמיתי. אנשים רוצים הכל בגדול ובטוטאליות. הבשורה הטובה שזו אפיזודה ופאזה שלרוב חולפת, מתגברים, ונשארים רק רגעים מביכים שמזכירים לך כמה חשוב הוא יישוב הדעת.

בס"ד

רק שבניגוד לגבר שאצלו זה שקוף,

אצל האישה צריך חוש וניסיון לקלוט את זה...

(גם אני זוכרת את עצמי מסתובבת בעולם עם לבבות בעיניים,

באוזניים, ולבבות שיוצאים לי מהשוונצים במטפחת..

אבל מראה מאוהב של אישה הוא שונה ממראה של גבר.)

סתם...

לא בא לי לפתוח חזית

מה אתה חושב שעושים אנשים שמגדירים את עצמם כ'רגשניים' כל היום... מתמקדים בהמצאת טישו שינגב את הדמעות שלהם טוב יותר? 

ההגדרה של אדם כשכלתן או כרגשן, להבנתי, איננה קשורה לשאלה מה הוא עושה בשיגרה; אלא לשאלה כיצד הוא מתמודד עם אירועים לא-שגרתיים. רגשן גם לא בהכרח ינסה להתמודד ולפתח אותם. עצם הרעיון שיש עם מה לההתמודד (4-3 פעמים בשבוע כעדותך!) מעידה על רגשנות. שכלתן פשוט יגיד ש'אלה החיים' וימשיך הלאה (או ייכנע ויישבר, ויחליף מקום-מגורים וכדו'. אבל בלי לעשות יותר מדי טררם ריגשי סביב זה). 

לא הובנתי כהלכה. הסיפור על נשות אירופה בא בכדי להבהיר נקודה. נוחות מביאה לידי שעמום, גם אם יש הכל. קדמוני הזן בודהיזם זכר קדושים לברכה, היו נוהגים לומר 'הייתכן שאלוהים שכח את הרשעים?' כשלא היו מוטרדים ולא היו להם צרות. רק קדושים נקיים מצרות חיצוניות ופנימיות, ואם אתה לא קדוש, אז כדאי מאד שתהיה חרד, כי יכול מאד שנמחקת מספר חיים.

אנשים חכמים יודעים שאין מה להתחמק מצרות ובעיות, צריך להניח להכל לקרות, צריך להתכונן לקראתן. איך מתכוננים? עוברים ומתנסים, סופגים למח וללב תנועות ורעיונות ואם יש לאדם בינה יפתחו בפניו השערים. לכן, לפורום הזה יש יתרונות.

כשאני אומר עבודה שחורה, אני לא מתכוון לסבל ולמרמור. אני מתכוון לכך שהקשיים והמניעות יעוררו את החשק, ויעזרו לנו לגלגל את הסלע למעלה בכל פעם מחדש. זוגיות מורכבת מימי חושך, מימי אור, מעליות, מירידות, מימים טובים, ומימים פחות טובים. אך תמיד צריכים להיות בתנועה, לקמץ ולקבץ יחד תנועות והעתקות עד שמגיעים לרגע הזה של חיבור אמיתי. בהתחלה, הרגעים האלה של החיבור האמיתי לא נמשכים הרבה זמן, קשה מאד לשמור על ההלך הנפשי הזה, התודעה לא מסוגלת להכיל זאת. אין כלים.

החדשות הטובות הן, שככל שמתקדמים ועובדים, בסוף זה נהיה תדיר יותר. אין מה לעשות, זוגיות זו עבודה קשה שמצריכה את כל מה שצריך לעבודת השם. רוב האנשים לא באמת יודעים מה זו עבודת השם, אז הם גם לא יודעים מה זו אהבה, מטבע הדברים. זה דבר ידוע ומקובל עד מימי הבודהיזם, וזה ידוע גם ביהדות, שכל מה שאדם רגיל בו, זו לא עבודת השם. גם אם הוא לומד ומתפלל כל היום, אם הוא רגיל בכך, זה לא ממש נחשב אצל אלוהים. כן, גם רבנים גדולים נמצאים במצב שרוב החיים שלהם הם בכלל לא עובדים את השם באמת. והחרדלון התורן שרוצה לצעוק שזה שטויות, ובכן, כפי שאמרתי, זה דבר ידוע אצל קדמוני הזן והרב אברהם יוורוביטש זצ"ל כתב על כך.

לעניינו. לא הייתי ממליץ לקחת עצות רומנטיות מנשים. למה? כי הן לא יודעות מה הן רוצות. הן חושבות שהן יודעות, אבל לפעמים ההפך הגמור הוא זה שמשפיע עליהן באמת.

הרחמנים חייהם אינם חיים, ולצערנו הרבה נשים הן פשוט טובות מדי לעולם הזה, שלפעמים נראה כאילו הוא הגיהנום. כמה פעמים יצא לי לשמוע על נשים שמכרו להם ממבו ג'מבו מיסטי וניצלו אותן מינית? המון. הרב מהצפון, דניאל אמבש, כל מיני רבנים וכתות אחרות, דתיות יותר ופחות. יש הרבה דוגמאות בארץ ובעולם.

מה שמביא אותנו לנושא המעניין הבא.

מרבית הנשים הלא נשואות,  ושעברו את גיל 27-28 (בערך כמובן...) חוו אירועים של ניצול או השפלה חמורה בתחום הרומנטי או המיני. [ואם לא, לרוב זו נגזרת של תקופת רווקות קצרה] מה שמדהים הוא שרובן צעדו למלכודת תוך התעלמות מכמה וכמה תמרורי אזהרה: לפעמים אפילו ממש בזמן אמת כשעל הקו/צ'אט יושב אדם שהן סומכות עליו ומזהיר אותן. לנשים יש יכולת גבוה בהרבה מזו של גבר להדחיק זכרונות רעים של אירועים כאלה.

אחת הטקטיקות הנפוצות של 'טורפים' זה לנצל את העובדה שהמון נשים מוכנות להסתכן בנפילה למלכודת, ובלבד שהחוויה תשאר בינן ובין עצמן, ורק לא להראות בחברה כסוג של  'פגרת'. אני מניח שזה קורה גם להמון גברים, בצורות שונות ומשונות. תופעה מדהימה שאחרי שאתה רואה כמה קורבנות סידרתיים שלה אתה מתחיל לגלות שאתה מתעניין בתרופות סבתא שאמורות להביא רק בנים זכרים. כן, זה נפוץ בעיקר אצל החילונים, אני לא מייחס את זה לחרדלונים ולדוסים.

זוגיות זה כמו הפסוק : וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה, וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא, וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ

זה לא אמור להיות קל, זה לא אמור להיות נח, עולים, יורדים, משיגים, מאבדים, בוכים, צוחקים, אוהבים, העיקר לא להתייאש.

צריך להיות אכפת לנו. מהדרך שלנו, מהבן זוג שלנו. אם לא יהיה לנו אכפת, זה יקשה על מוחנו ונפשנו להשאר נאמנים לאורך זמן. ונאמנות היא לא רק מבחינה מינית. אלא בעיקר, מבחינה נפשית. שלווה ושקט והכל זה נחמד, אבל גם יותר מדי מזה, זה לא בריא, ככה אין לנו נחישות דעת גדולה מספיק. ולכן אמרו חז"ל אשרי אדם מפחד תמיד, ושמותר וצריך לפחד על דברי תורה. אייל גולן והערסים שרים מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד, כל מי שיש לו קדקד בראשו מפחד פחד מוות להפסיד את האמונה. מאד לפחד להפסיד את האהבה, את בן הזוג שלנו, את הקשר, אסור להאמין שעשינו מספיק, אסור להאמין שהגענו למשהו, אסור להאמין שאי אפשר לאהוב עד. ועל זה אמר הלל הזקן, אל תאמין בעצמך אף פעם.

בקיצר, חשבתי שאת מתייחסת לתופעה מטרידה אחרת.  למה ומדוע את שואלת? יש תשובה ביולוגית. במיוחד בקשרים ראשוניים, המח מוצף בכימיקלים והורמונים שגורמים לאובססיה, הנאה, ותחושה עמוקה של קשר. זה לחלוטין כמו סמים. כן, כשאת רואה מישהו מאוהב, תחשבי שהוא על חומרים פסיכואקטיביים. קיבלת את התשובה שלך. בהמשך המח מתרגל, בדרך כלל, ולרוב מתייצבים.

...בינאריים

אבל לא נראה לי שזה קשור לגברים / נשים. זה ממש עניין של אופי.

כל כך גדול בין בחורה מאוהבת לבחורה לא מאוהבת - אצל שניהן ממילא יש המון רגשות נוספים שמאוד מפותחים ומוצגים, אז לא שמים לב דווקא לרגשנות הזוגית.

לעומת זאת בנים באופן כללי הם ממש סגורים, לא מחצינים רגשות..מאצ'ואיסטיים כאלו, ולכן כאשר הם כ-ן מאוהבים ורמת הטסטוסטרון שלהם עולה פלאים, זה בין הדברים הבודדים שמחצינים אצלם את הרגשות בצורה מאוד בולטת - ואז ניתן להבחין בזה בצורה חזקה, בטח לעומת המין הנשי. (להבדיל אלף אלפי הבדלות - יש עוד דברים בודדים שיכולים לגרום לגברים להחצין רגשות ברמה יותר גבוהה מהרגיל - נניח, חובבי הספורט, כאשר הם צופים במשחקים של הקבוצה האהודה, וכו'...).

שימי לב אם את מכירה גבר יותר רגשן מהרגיל, שגם ביום יום מחצין רגשות שונים, לאו דווקא בזוגיות - שהוא בקטע הזוגי יראה לך פחות או יותר כמו הנשים כנראה, את לא תשימי לב במיוחד להחצנת הרגשות שלו בקטע הזוגי.

זוהי דעתי הקטנה והממש לא מלומדת מדעית.

על ידי הביטוי החיצוני של זה. אין לך דרך אחרת כי מעולם לא היית בתוך המוח או הלב שלהם...

גם כשהם מדברים על זה, איתך או עם מישהו אחר - זה ביטוי חיצוני.

יש הבדלים בין אישה מאוהבת ללא מאוהבת, אבל ההבדלים לדעתי חדים הרבה פחות מההבדל בין גבר מאוהב לגבר לא מאוהב - טיפה דומה למה שמישהו אחר אמר כאן שגבר הוא או 100 או 0, לעומת הנשים שלא ככה.. אני אומנם נותן לנשים יותר רגש ממה שהוא כנראה נתן, אבל העקרון של שנינו זהה לדעתי.

בס"ד

פשוט לוקח לה יותר זמן להגיע לזה,

או לחלופין עדיין לא הרגשת את זה...

אבל בע"ה כשיגיע האחד שלך-

גם את תרצי להיות עם אהובך 24 שעות ביממה,

(לפחות בשלב מסויים של הקשר)

ובהחלט את כל התופעות המיוחדות שמנית...

רק שאישה הרבה פעמים כן משקיעה מאמץ להסתיר את זה

עד אז אני לא חושב שאת יכולה לקבוע מסמרות 

החזק במשפחה, שהוא צריך "להרים" את כולם ולדאוג לצדדים הטכניים וכו'... - ובנוסף, אפשר להגיד שיש "פחות לגיטימציה" להתפרצות רגשית, במוות, מאשר בהתאהבות.

הרי אהבה זה הדבר הכי גדול שקיים בערך - המצווה הראשונה בתורה קשורה לזה (פרו ורבו) וגם ההדרכה הכמעט ראשונה לבני האדם (על כן יעזוב איש את אבי את אמו ודבק באשתו) - אהבה זה דבר שנתפס לדעתי יותר לגיטימי שבן יחצין בו את רגשותיו ויתמלא בכלל ברגשות, מאשר במוות של קרוב.

וגם אמרתי כבר - כאשר הגבר מאוהב רמות הטסטוסטרון שלו קופצות פלאים, את לא מבינה בכלל כמה - וממילא יש לגבר רמות טסטוסטרון גבוהות כל הזמן מהבנות, אז קל וחומר בזמן התאהבות, שהזינוק בהורמון הזה גורם להם להתפרצות רגשית חזקה מאוד.

נשים רגשניות מטבען, החברויות שלהן בינן לבן עצמן נורא חזקות. לכן הן רגילות לזה.

כשגבר פתאום חווה חוויות כאלה (שגם הבת חווה), הוא מייחס להן הרבה יותר חשיבות, כי הוא לא רגיל לזה. מבחינתו "קורה כאן משהו" הרבה יותר. מכיוון שהוא מייחס לזה יותר חשיבות הוא חווה יותר התרגשות, וכדור השלג גדל וגדל.

נשמעים נכונים ומתקבלים על הלב

טענות יצריות לא נשמעות ומתקבלות משום שמדובר במשהו חיצוני ואני לא אוהב את כל ה"עליהום" הכללי על ענייני צניעות... 

גם נראה לי מהיכרות עם חברים (ויש לי הרבה חברים) שהתחתנו שמדובר במשהו אמיתי ולא חיצוני.

בגוף הגבר?

את מתכוונת לשאול מה המטרה של ה' כשהוא בנה את הגברים ככה?

או שאולי את מתכוונת לשאול למה הגברים בוחרים להתנהג ככה (בהנחה שזו בחירה)?

או שאולי את עושה סקר לדעת האם אנחנו מכירים את התופעה?

בנות לא מתרגשות מבנים כי הם סתם רגילים ופשוטים

בנים מתרגשים ומתלהבים מבנות כי הן משהו מיוחד

עולם ישר ראית

מה חמוד בגבר שרק מדבר על כדורגל כל היום

 יש לו הבעות פנים רגילות אין לו צחוק חמוד הוא לא מתלהב שאומרים לו מחמאות וכמה שהוא ינסה להיות חתיך הבנות תמיד ינצחו אותו ...עדינות ..רכות..מאשר גבר מחוספס שמכוון חזק בברוך שלא עשני אישה רק בגלל שהוא חושב שבנות זה עם מדהים...כובש..ושונה כל כך ...כמו מימד אחר  ..

אה והן נורא עמוקות מאשר בנים שהם שטחיים כל כך ..

@רב מג של מילים , הינה הוצאתי את זה בכל מקרה 

למרות שקשה לי לקרוא לזה כדורגל...אבל אם את אומרת... 

לי יש אהבה לברצלונה 

הכל התחיל לפני כמה שנים שראיתי משחק תמים של בארסה ומאז הכל היסטוריה

התאהבתי בסגנון ומאז אני מאוהב בקבוצה הזאת

היו רגעים יפים ורגעים שממש בא לך לבכות

בחצי גמר האלופות מול באיירן שפיקה דפק את הגול העצמי שגרם לי כמעט לשבור את המסך

אבל ידעתי שאכלנו אותה בכל מקרה...אמרתי אני ממשיך לצפות למרות שהושפלנו

והרגעים היפים שהיינו צריכים 4-0 מול מילאן באלופות ואשכרה עשינו את זה 4-0 מושלם ויקר אני זוכר את השדרן צועק "ברצלונה עושה את זה ברצלונה חוזרת מהקבר!" ...זו בארסה...אף פעם לא מוותרת וזה מה שאני אוהב בקבוצה הזאת היכולת להשיג את התוצאה שהיא צריכה גם היא זה נראה בלתי אפשרי 

בס"ד

וגם זה ברוב המקרים שלב ההתאהבות...

אהבת האיש לישה ואהבת האישה לאיש באות לידי ביטוי בצורות שונות.

אצל האיש זו אהבה כמים, הענקה, השפעה (במובן של נתינת שפע),
האיש אמור להיות זה שנותן את האור,

והאישה מבטאת את אהבתה בכך שהיא מאפשרת לבעל להעניק לה,

ומקבלת באהבה אותו, ואת מה שהוא מביא אתו.

אמנם שני בני הזוג מעניקים זה לזו- אך עומק הנתינה הנשית זה להעניק לבעל את התענוג לתת לה.

(אישה זו ספירת המלכות, הכלי, הגבר זה זעיר אנפין- האור)

דרך האיש לכבוש ואין רך האישה לכבוש.

מטבע בריאתנו האיש יוזם ופועל ומבטא,

והאישה מצניעה, מפנימה וכ'.

בכללי האישה צנועה יותר מהאיש,

בלבוש בדיבור וכ'.
ביטוי רגש פנימי ועמוק זו חשיפה,

ולאישה פחות טבעי לחשוף את עומק הרגש שלה.

זה בא לידי ביטוי בהרבה מאד דברים,

שהאישה רומזת והגבר ישיר. 
(וכן היום מלמדים את הנשים להיות ישירות כמו גברים,

אבל כאשר גבר מכיר את אשתו, הוא בהחלט יכול להבין את הרמזים שלה..)

בקיצור מה שאני מנסה לומר זה

שהגבר מתוקף תפקידו הטבעי במערכת היחסים

מבטא את רגשותיו באופן גלוי.

לעומת זאת האישה יותר מפנימה. 

וכמה שנשים אוהבות את הבעל שלהן הן לא תמיד יהיו מסוגלות לחשוף הכל בדיבור,

ובכל אופן לרוב זה ייקח יותר זמן.

זה לא אומר שנשים אוהבות פחות,

זה רק אומר שביטויי האהבה שלהן שונים.

זה לענ"ד.

בס"ד

ובכלל איך את מגדירה עומק באהבה? התרגשות וכ' זה לא עומק,

זה סממנים חיצוניים ראשוניים.

העומק נבנה אחר כך. 

עם החיים המשותפים ההתמודדויות הקשר האישי שמתפתח.

חושבת על עצמי כשהייתי נשואה-

הייתה אהבה עמוקה כנה והדדית.

(היו דברים אחרים שאהבה לא יכולה להתגבר עליהם)

כשאת אומרת להתגבר על זה בזמן פרידה-

גם היום 7 שנים אחרי הגירושין  זה עדיין כואב.

באמת לא מצליחה להבין על מה את מדברת-

כי כל ההבדלים שאני יכולה לראות הם רק בחיצוניות הביטוי של האהבה,

וממש לא בחוויה וברגש.

"עזוב אחי הכל שטויות למה אתה חושב שיש דבר כזה אהבה הכל הורמונים הכל זה תעתוע של המוח אחי החיים באירופה יצרו את כל הקטע של האהבה והסרטים של הווליוד ופיצוצים וזיקוקים ומטענים בקיצור אחי אל תקשיב להם אין דבר כזה אהבה עזוב את זה שאין לי מושג על מה הם מדברים אבל אני אומר לך הכל זה זיקוקים אחי פרפרים עטלפים איןאין דבר כזה הכל זה עבודה אתה בחיים לא יכול להרגיש למישהי כלום מה למה שתרגיש משהו? אתה רובוט אחי אין אין דבר כזה אהבה זה לא הגיוני ..אגב , ידעת שהשמש זורחת במערב ?"

בס"ד

"ראה חיים עם האישה אשר אהבת".

(וכן אני יודעת שכתבת בציניות...)

מבחינתם אין אהבה רומנטית

ומה שמצחיק הוא שהם בכלל לא מבינים על מה מדובר

לא מדברים פה על אהבה שנוצרת מכלום רק בגלל משיכה פיזית אין לזה שום שייכות

העניין הוא שזה נדיר וזה בידיוק ההפך ממה שהם טוענים , הם אומרים שהכל קל וקורה מהר ולכן זה זול

ואני אומר הפוך זה נדיר , ולא רק שזה נדיר (ההתאהבות) זה גם מצריך זמן מסויים אם בכלל זה יקרה..כלומר

לפחות תקופה של חודשיים לפחות (זמן של הכרות איתה/איתו)

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.