אז הם מתנהגים כמו שהם חושבים שהם צריכים להתנהג, כדי למצוא חן בעיני האישה. כן, הם נגררים אחר הפרספציות המעוותות שהם ספגו.

אצל החילונים יש דבר שנקרא "תסביך המלאך המושיע". זה בא ביחד עם כמיהה לריגושי סכנה , וזה הנרטיב המוביל את כל סרטי הנעורים שנוצרו החל משנות ה-50 שחידדו את התפיסה המזהה התנהלות מרדנית ובועטת במוסכמות עם משיכה, וכך, מסכנות, הוליווד הרסה להרבה נערות ונשים את נפשן. תסריטים נכתבים, שירים מופקים, מעורבבים יחד, משווקים ונשלחים לאנשים הצעירים, דברים לא נבדקים, נוצר ניתוק אמיתי, מילים נהפכות למעשים, החברה מצביעה עם האצבע, היוצרים סופרים את הרווחים, וזהו. יש לך גברים שמתנהגים בצורה לא מיושבת, כמו נקבות.

הכל שקרים. אהבת אמת היא בעיקר עבודה שחורה ואפורה, עם כמה רגעי אושר.

באירופה הקלאסית, בכל עיר בירה תמיד היו נשות של הסגל הדיפלומטי של כל ארץ שבילו את זמנן במשחקי ברידג', בהזמנות הדדיות לתה, ארגון באזארים ונפשי ריקודים עם הגרלות למטרות צדקה, הן בזבזו שעות אצל ספרים ובמדידות אצל התופרות, עברו טיפול פסיכואנליטי וכו'. בזמן שבעליהן נאלצו לעבוד שעות רבות, יום אחר יום, ולעתים אפילו לעבוד קשה, כדי לשכנע את ממשלת המדינה שאליה נשלח לייצג את ארצו שבעניין כזה או אחר צודקת איטליה או צרפת או וואטאבר.

רבות היו מודעות מאד לסיבה של השעמום שלהן והבינו אותו בצורה ברורה. הן שנאו את העובדה שהילדים היו רחוקים והיה צריך לנהל אמהות בשלט רחוק, הבעלים שלהם גם אם בעבר הייתה להם גזרה נאה כבר מזמן איבדו אותה, ולמרות כל המשחות והקרמים השער שלהם התדלל והם נצרכו להסתרק בצורה שתסתיר את הקרחת שהולכת ומתרחבת. השעמום הזה, בסופו של דבר הפיל אותן לזרועותיו של הדון ז'ואנים שעבדו בשירות הדיפלומטי, לרוב הצעירים שעבדו כמזכירים וכו'.

לרוב פרשיות האוהבים האלה היו מתגלות והיו מתפתחות שערוריות. כל ההתרוצצות ממסיבת קוקטייל אחת לאחרת, כל התחרות שהתנהלה בארוחות הערב הרשמיות, החלפת הבגדים הנצחית, משמלה לא נוחה אחת לאחרת, ושוב המירוץ אחר מעצב בגדים מפורסם יותר משל האחרות, אחר מחשוף נועז יותר וכו' היה מתיש ומשעמם, בסופו של דבר. הכי טוב זה כשיש גם תוכן אמיתי חי ותוסס בזוגיות, והתחדשות תמידית, וריגושים ריגושים ריגושים, וגם כסף. אבל לא כל אחד זוכה לשני שולחנות.

בקיצור, אין חיבור אמיתי, אין איזון אמיתי. אנשים רוצים הכל בגדול ובטוטאליות. הבשורה הטובה שזו אפיזודה ופאזה שלרוב חולפת, מתגברים, ונשארים רק רגעים מביכים שמזכירים לך כמה חשוב הוא יישוב הדעת.

בס"ד

רק שבניגוד לגבר שאצלו זה שקוף,

אצל האישה צריך חוש וניסיון לקלוט את זה...

(גם אני זוכרת את עצמי מסתובבת בעולם עם לבבות בעיניים,

באוזניים, ולבבות שיוצאים לי מהשוונצים במטפחת..

אבל מראה מאוהב של אישה הוא שונה ממראה של גבר.)

סתם...

לא בא לי לפתוח חזית

מה אתה חושב שעושים אנשים שמגדירים את עצמם כ'רגשניים' כל היום... מתמקדים בהמצאת טישו שינגב את הדמעות שלהם טוב יותר? 

ההגדרה של אדם כשכלתן או כרגשן, להבנתי, איננה קשורה לשאלה מה הוא עושה בשיגרה; אלא לשאלה כיצד הוא מתמודד עם אירועים לא-שגרתיים. רגשן גם לא בהכרח ינסה להתמודד ולפתח אותם. עצם הרעיון שיש עם מה לההתמודד (4-3 פעמים בשבוע כעדותך!) מעידה על רגשנות. שכלתן פשוט יגיד ש'אלה החיים' וימשיך הלאה (או ייכנע ויישבר, ויחליף מקום-מגורים וכדו'. אבל בלי לעשות יותר מדי טררם ריגשי סביב זה). 

לא הובנתי כהלכה. הסיפור על נשות אירופה בא בכדי להבהיר נקודה. נוחות מביאה לידי שעמום, גם אם יש הכל. קדמוני הזן בודהיזם זכר קדושים לברכה, היו נוהגים לומר 'הייתכן שאלוהים שכח את הרשעים?' כשלא היו מוטרדים ולא היו להם צרות. רק קדושים נקיים מצרות חיצוניות ופנימיות, ואם אתה לא קדוש, אז כדאי מאד שתהיה חרד, כי יכול מאד שנמחקת מספר חיים.

אנשים חכמים יודעים שאין מה להתחמק מצרות ובעיות, צריך להניח להכל לקרות, צריך להתכונן לקראתן. איך מתכוננים? עוברים ומתנסים, סופגים למח וללב תנועות ורעיונות ואם יש לאדם בינה יפתחו בפניו השערים. לכן, לפורום הזה יש יתרונות.

כשאני אומר עבודה שחורה, אני לא מתכוון לסבל ולמרמור. אני מתכוון לכך שהקשיים והמניעות יעוררו את החשק, ויעזרו לנו לגלגל את הסלע למעלה בכל פעם מחדש. זוגיות מורכבת מימי חושך, מימי אור, מעליות, מירידות, מימים טובים, ומימים פחות טובים. אך תמיד צריכים להיות בתנועה, לקמץ ולקבץ יחד תנועות והעתקות עד שמגיעים לרגע הזה של חיבור אמיתי. בהתחלה, הרגעים האלה של החיבור האמיתי לא נמשכים הרבה זמן, קשה מאד לשמור על ההלך הנפשי הזה, התודעה לא מסוגלת להכיל זאת. אין כלים.

החדשות הטובות הן, שככל שמתקדמים ועובדים, בסוף זה נהיה תדיר יותר. אין מה לעשות, זוגיות זו עבודה קשה שמצריכה את כל מה שצריך לעבודת השם. רוב האנשים לא באמת יודעים מה זו עבודת השם, אז הם גם לא יודעים מה זו אהבה, מטבע הדברים. זה דבר ידוע ומקובל עד מימי הבודהיזם, וזה ידוע גם ביהדות, שכל מה שאדם רגיל בו, זו לא עבודת השם. גם אם הוא לומד ומתפלל כל היום, אם הוא רגיל בכך, זה לא ממש נחשב אצל אלוהים. כן, גם רבנים גדולים נמצאים במצב שרוב החיים שלהם הם בכלל לא עובדים את השם באמת. והחרדלון התורן שרוצה לצעוק שזה שטויות, ובכן, כפי שאמרתי, זה דבר ידוע אצל קדמוני הזן והרב אברהם יוורוביטש זצ"ל כתב על כך.

לעניינו. לא הייתי ממליץ לקחת עצות רומנטיות מנשים. למה? כי הן לא יודעות מה הן רוצות. הן חושבות שהן יודעות, אבל לפעמים ההפך הגמור הוא זה שמשפיע עליהן באמת.

הרחמנים חייהם אינם חיים, ולצערנו הרבה נשים הן פשוט טובות מדי לעולם הזה, שלפעמים נראה כאילו הוא הגיהנום. כמה פעמים יצא לי לשמוע על נשים שמכרו להם ממבו ג'מבו מיסטי וניצלו אותן מינית? המון. הרב מהצפון, דניאל אמבש, כל מיני רבנים וכתות אחרות, דתיות יותר ופחות. יש הרבה דוגמאות בארץ ובעולם.

מה שמביא אותנו לנושא המעניין הבא.

מרבית הנשים הלא נשואות,  ושעברו את גיל 27-28 (בערך כמובן...) חוו אירועים של ניצול או השפלה חמורה בתחום הרומנטי או המיני. [ואם לא, לרוב זו נגזרת של תקופת רווקות קצרה] מה שמדהים הוא שרובן צעדו למלכודת תוך התעלמות מכמה וכמה תמרורי אזהרה: לפעמים אפילו ממש בזמן אמת כשעל הקו/צ'אט יושב אדם שהן סומכות עליו ומזהיר אותן. לנשים יש יכולת גבוה בהרבה מזו של גבר להדחיק זכרונות רעים של אירועים כאלה.

אחת הטקטיקות הנפוצות של 'טורפים' זה לנצל את העובדה שהמון נשים מוכנות להסתכן בנפילה למלכודת, ובלבד שהחוויה תשאר בינן ובין עצמן, ורק לא להראות בחברה כסוג של  'פגרת'. אני מניח שזה קורה גם להמון גברים, בצורות שונות ומשונות. תופעה מדהימה שאחרי שאתה רואה כמה קורבנות סידרתיים שלה אתה מתחיל לגלות שאתה מתעניין בתרופות סבתא שאמורות להביא רק בנים זכרים. כן, זה נפוץ בעיקר אצל החילונים, אני לא מייחס את זה לחרדלונים ולדוסים.

זוגיות זה כמו הפסוק : וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה, וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא, וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ

זה לא אמור להיות קל, זה לא אמור להיות נח, עולים, יורדים, משיגים, מאבדים, בוכים, צוחקים, אוהבים, העיקר לא להתייאש.

צריך להיות אכפת לנו. מהדרך שלנו, מהבן זוג שלנו. אם לא יהיה לנו אכפת, זה יקשה על מוחנו ונפשנו להשאר נאמנים לאורך זמן. ונאמנות היא לא רק מבחינה מינית. אלא בעיקר, מבחינה נפשית. שלווה ושקט והכל זה נחמד, אבל גם יותר מדי מזה, זה לא בריא, ככה אין לנו נחישות דעת גדולה מספיק. ולכן אמרו חז"ל אשרי אדם מפחד תמיד, ושמותר וצריך לפחד על דברי תורה. אייל גולן והערסים שרים מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד, כל מי שיש לו קדקד בראשו מפחד פחד מוות להפסיד את האמונה. מאד לפחד להפסיד את האהבה, את בן הזוג שלנו, את הקשר, אסור להאמין שעשינו מספיק, אסור להאמין שהגענו למשהו, אסור להאמין שאי אפשר לאהוב עד. ועל זה אמר הלל הזקן, אל תאמין בעצמך אף פעם.

בקיצר, חשבתי שאת מתייחסת לתופעה מטרידה אחרת.  למה ומדוע את שואלת? יש תשובה ביולוגית. במיוחד בקשרים ראשוניים, המח מוצף בכימיקלים והורמונים שגורמים לאובססיה, הנאה, ותחושה עמוקה של קשר. זה לחלוטין כמו סמים. כן, כשאת רואה מישהו מאוהב, תחשבי שהוא על חומרים פסיכואקטיביים. קיבלת את התשובה שלך. בהמשך המח מתרגל, בדרך כלל, ולרוב מתייצבים.

...בינאריים

אבל לא נראה לי שזה קשור לגברים / נשים. זה ממש עניין של אופי.

כל כך גדול בין בחורה מאוהבת לבחורה לא מאוהבת - אצל שניהן ממילא יש המון רגשות נוספים שמאוד מפותחים ומוצגים, אז לא שמים לב דווקא לרגשנות הזוגית.

לעומת זאת בנים באופן כללי הם ממש סגורים, לא מחצינים רגשות..מאצ'ואיסטיים כאלו, ולכן כאשר הם כ-ן מאוהבים ורמת הטסטוסטרון שלהם עולה פלאים, זה בין הדברים הבודדים שמחצינים אצלם את הרגשות בצורה מאוד בולטת - ואז ניתן להבחין בזה בצורה חזקה, בטח לעומת המין הנשי. (להבדיל אלף אלפי הבדלות - יש עוד דברים בודדים שיכולים לגרום לגברים להחצין רגשות ברמה יותר גבוהה מהרגיל - נניח, חובבי הספורט, כאשר הם צופים במשחקים של הקבוצה האהודה, וכו'...).

שימי לב אם את מכירה גבר יותר רגשן מהרגיל, שגם ביום יום מחצין רגשות שונים, לאו דווקא בזוגיות - שהוא בקטע הזוגי יראה לך פחות או יותר כמו הנשים כנראה, את לא תשימי לב במיוחד להחצנת הרגשות שלו בקטע הזוגי.

זוהי דעתי הקטנה והממש לא מלומדת מדעית.

על ידי הביטוי החיצוני של זה. אין לך דרך אחרת כי מעולם לא היית בתוך המוח או הלב שלהם...

גם כשהם מדברים על זה, איתך או עם מישהו אחר - זה ביטוי חיצוני.

יש הבדלים בין אישה מאוהבת ללא מאוהבת, אבל ההבדלים לדעתי חדים הרבה פחות מההבדל בין גבר מאוהב לגבר לא מאוהב - טיפה דומה למה שמישהו אחר אמר כאן שגבר הוא או 100 או 0, לעומת הנשים שלא ככה.. אני אומנם נותן לנשים יותר רגש ממה שהוא כנראה נתן, אבל העקרון של שנינו זהה לדעתי.

בס"ד

פשוט לוקח לה יותר זמן להגיע לזה,

או לחלופין עדיין לא הרגשת את זה...

אבל בע"ה כשיגיע האחד שלך-

גם את תרצי להיות עם אהובך 24 שעות ביממה,

(לפחות בשלב מסויים של הקשר)

ובהחלט את כל התופעות המיוחדות שמנית...

רק שאישה הרבה פעמים כן משקיעה מאמץ להסתיר את זה

עד אז אני לא חושב שאת יכולה לקבוע מסמרות 

החזק במשפחה, שהוא צריך "להרים" את כולם ולדאוג לצדדים הטכניים וכו'... - ובנוסף, אפשר להגיד שיש "פחות לגיטימציה" להתפרצות רגשית, במוות, מאשר בהתאהבות.

הרי אהבה זה הדבר הכי גדול שקיים בערך - המצווה הראשונה בתורה קשורה לזה (פרו ורבו) וגם ההדרכה הכמעט ראשונה לבני האדם (על כן יעזוב איש את אבי את אמו ודבק באשתו) - אהבה זה דבר שנתפס לדעתי יותר לגיטימי שבן יחצין בו את רגשותיו ויתמלא בכלל ברגשות, מאשר במוות של קרוב.

וגם אמרתי כבר - כאשר הגבר מאוהב רמות הטסטוסטרון שלו קופצות פלאים, את לא מבינה בכלל כמה - וממילא יש לגבר רמות טסטוסטרון גבוהות כל הזמן מהבנות, אז קל וחומר בזמן התאהבות, שהזינוק בהורמון הזה גורם להם להתפרצות רגשית חזקה מאוד.

נשים רגשניות מטבען, החברויות שלהן בינן לבן עצמן נורא חזקות. לכן הן רגילות לזה.

כשגבר פתאום חווה חוויות כאלה (שגם הבת חווה), הוא מייחס להן הרבה יותר חשיבות, כי הוא לא רגיל לזה. מבחינתו "קורה כאן משהו" הרבה יותר. מכיוון שהוא מייחס לזה יותר חשיבות הוא חווה יותר התרגשות, וכדור השלג גדל וגדל.

נשמעים נכונים ומתקבלים על הלב

טענות יצריות לא נשמעות ומתקבלות משום שמדובר במשהו חיצוני ואני לא אוהב את כל ה"עליהום" הכללי על ענייני צניעות... 

גם נראה לי מהיכרות עם חברים (ויש לי הרבה חברים) שהתחתנו שמדובר במשהו אמיתי ולא חיצוני.

בגוף הגבר?

את מתכוונת לשאול מה המטרה של ה' כשהוא בנה את הגברים ככה?

או שאולי את מתכוונת לשאול למה הגברים בוחרים להתנהג ככה (בהנחה שזו בחירה)?

או שאולי את עושה סקר לדעת האם אנחנו מכירים את התופעה?

בנות לא מתרגשות מבנים כי הם סתם רגילים ופשוטים

בנים מתרגשים ומתלהבים מבנות כי הן משהו מיוחד

עולם ישר ראית

מה חמוד בגבר שרק מדבר על כדורגל כל היום

 יש לו הבעות פנים רגילות אין לו צחוק חמוד הוא לא מתלהב שאומרים לו מחמאות וכמה שהוא ינסה להיות חתיך הבנות תמיד ינצחו אותו ...עדינות ..רכות..מאשר גבר מחוספס שמכוון חזק בברוך שלא עשני אישה רק בגלל שהוא חושב שבנות זה עם מדהים...כובש..ושונה כל כך ...כמו מימד אחר  ..

אה והן נורא עמוקות מאשר בנים שהם שטחיים כל כך ..

@רב מג של מילים , הינה הוצאתי את זה בכל מקרה 

למרות שקשה לי לקרוא לזה כדורגל...אבל אם את אומרת... 

לי יש אהבה לברצלונה 

הכל התחיל לפני כמה שנים שראיתי משחק תמים של בארסה ומאז הכל היסטוריה

התאהבתי בסגנון ומאז אני מאוהב בקבוצה הזאת

היו רגעים יפים ורגעים שממש בא לך לבכות

בחצי גמר האלופות מול באיירן שפיקה דפק את הגול העצמי שגרם לי כמעט לשבור את המסך

אבל ידעתי שאכלנו אותה בכל מקרה...אמרתי אני ממשיך לצפות למרות שהושפלנו

והרגעים היפים שהיינו צריכים 4-0 מול מילאן באלופות ואשכרה עשינו את זה 4-0 מושלם ויקר אני זוכר את השדרן צועק "ברצלונה עושה את זה ברצלונה חוזרת מהקבר!" ...זו בארסה...אף פעם לא מוותרת וזה מה שאני אוהב בקבוצה הזאת היכולת להשיג את התוצאה שהיא צריכה גם היא זה נראה בלתי אפשרי 

בס"ד

וגם זה ברוב המקרים שלב ההתאהבות...

אהבת האיש לישה ואהבת האישה לאיש באות לידי ביטוי בצורות שונות.

אצל האיש זו אהבה כמים, הענקה, השפעה (במובן של נתינת שפע),
האיש אמור להיות זה שנותן את האור,

והאישה מבטאת את אהבתה בכך שהיא מאפשרת לבעל להעניק לה,

ומקבלת באהבה אותו, ואת מה שהוא מביא אתו.

אמנם שני בני הזוג מעניקים זה לזו- אך עומק הנתינה הנשית זה להעניק לבעל את התענוג לתת לה.

(אישה זו ספירת המלכות, הכלי, הגבר זה זעיר אנפין- האור)

דרך האיש לכבוש ואין רך האישה לכבוש.

מטבע בריאתנו האיש יוזם ופועל ומבטא,

והאישה מצניעה, מפנימה וכ'.

בכללי האישה צנועה יותר מהאיש,

בלבוש בדיבור וכ'.
ביטוי רגש פנימי ועמוק זו חשיפה,

ולאישה פחות טבעי לחשוף את עומק הרגש שלה.

זה בא לידי ביטוי בהרבה מאד דברים,

שהאישה רומזת והגבר ישיר. 
(וכן היום מלמדים את הנשים להיות ישירות כמו גברים,

אבל כאשר גבר מכיר את אשתו, הוא בהחלט יכול להבין את הרמזים שלה..)

בקיצור מה שאני מנסה לומר זה

שהגבר מתוקף תפקידו הטבעי במערכת היחסים

מבטא את רגשותיו באופן גלוי.

לעומת זאת האישה יותר מפנימה. 

וכמה שנשים אוהבות את הבעל שלהן הן לא תמיד יהיו מסוגלות לחשוף הכל בדיבור,

ובכל אופן לרוב זה ייקח יותר זמן.

זה לא אומר שנשים אוהבות פחות,

זה רק אומר שביטויי האהבה שלהן שונים.

זה לענ"ד.

בס"ד

ובכלל איך את מגדירה עומק באהבה? התרגשות וכ' זה לא עומק,

זה סממנים חיצוניים ראשוניים.

העומק נבנה אחר כך. 

עם החיים המשותפים ההתמודדויות הקשר האישי שמתפתח.

חושבת על עצמי כשהייתי נשואה-

הייתה אהבה עמוקה כנה והדדית.

(היו דברים אחרים שאהבה לא יכולה להתגבר עליהם)

כשאת אומרת להתגבר על זה בזמן פרידה-

גם היום 7 שנים אחרי הגירושין  זה עדיין כואב.

באמת לא מצליחה להבין על מה את מדברת-

כי כל ההבדלים שאני יכולה לראות הם רק בחיצוניות הביטוי של האהבה,

וממש לא בחוויה וברגש.

"עזוב אחי הכל שטויות למה אתה חושב שיש דבר כזה אהבה הכל הורמונים הכל זה תעתוע של המוח אחי החיים באירופה יצרו את כל הקטע של האהבה והסרטים של הווליוד ופיצוצים וזיקוקים ומטענים בקיצור אחי אל תקשיב להם אין דבר כזה אהבה עזוב את זה שאין לי מושג על מה הם מדברים אבל אני אומר לך הכל זה זיקוקים אחי פרפרים עטלפים איןאין דבר כזה הכל זה עבודה אתה בחיים לא יכול להרגיש למישהי כלום מה למה שתרגיש משהו? אתה רובוט אחי אין אין דבר כזה אהבה זה לא הגיוני ..אגב , ידעת שהשמש זורחת במערב ?"

בס"ד

"ראה חיים עם האישה אשר אהבת".

(וכן אני יודעת שכתבת בציניות...)

מבחינתם אין אהבה רומנטית

ומה שמצחיק הוא שהם בכלל לא מבינים על מה מדובר

לא מדברים פה על אהבה שנוצרת מכלום רק בגלל משיכה פיזית אין לזה שום שייכות

העניין הוא שזה נדיר וזה בידיוק ההפך ממה שהם טוענים , הם אומרים שהכל קל וקורה מהר ולכן זה זול

ואני אומר הפוך זה נדיר , ולא רק שזה נדיר (ההתאהבות) זה גם מצריך זמן מסויים אם בכלל זה יקרה..כלומר

לפחות תקופה של חודשיים לפחות (זמן של הכרות איתה/איתו)

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.