הציניות שלך תעלה לך ביוקר.. אשתך מורה ,לא?

אז דתיים שלמדו הוראה מוצאים את עצמם עובדים בחילוני.

יש גם נטיה של בנות פחות דתיות ללכת פחות למקצועות הללו, מה שמאזן את העסק בגלל שה"דוסים יותר" (לפחות מבחינה חברתית) הולכים לעבוד בבתי הספר של ה"לייטים יותר" (ואחר כך גורם למלחמות דת הורים-בית ספר).

זה לא מושלם מבחינה כלכלית, אבל זה פיתרון לא רע.

ושהלימודים קצרים

ושהבחורה שמחה בזה (בהנחה שאכן כך, ולא התגלגלה לחינוך באפקט העדר. יש מצב שבנות הולכות להן כי זה חוסך כאב ראש בלחשוב ולקבל החלטה מה ללמוד? )

אבל איך כולן מוצאות עבודה?

או שלא?..

באמת יש תופעה נרחבת של המון בנות שהולכות ללימודים בתחומים שרשמת בתחילת ההודעה.

ובתכלס הכל מתחיל ממוסדות האולפנה.. יש שם מגמה די גדולה לחנך ולדחוף לתחומי הלימוד האלה..

למה? 

1.עניין של שליחות והשפעה על עמ"י ועל הדור הבא באופן ישיר.

2. מקצועות שבאמת הכי קל בהן להקים משפחה בלי התלבטויות של 'קריירה - משפחה' וכו.

3. לרוב אלו הם המקצועות שיש במוסדות ההשכלה הגבוהה הדתיים.

ככה שכשבחורה מסיימת שנתיים שירות לאומי ומעודדים אותה להתחיל ללמוד כשעדיין לא התחילה לחשוב על זה היא הרבה פעמים פונה לתחום בלי מחשבה עמוקה לחתכילה.

היה פה דיון מעניין בנושא

לא רק בבטכניון - לקראת נישואין וזוגיות

לאור מחשבות מהשרשור שצירפת על הבחור שמחפש בחורה ריאלית.

כתבת: "לרוב אלו הם המקצועות שיש במוסדות ההשכלה הגבוהה הדתיים".

קשה לי להאמין. הולכות לחינוך כי זה מה שמלמדים במקומות נפרדים לבנות? זאת סיבה ללמוד מקצוע מסויים? כי זו האופציה היחדיה למי שלא רוצה למוד במקום מעורב?

בחורה שהחשיבות של הפרדה מוחלטת במוסד הלימוד והווי לימוד באורח דתי עולה על החישיבות של התואר בעינייה לפעמים תגיד לעצמה: 'על ערכים לא מתפשרים, אבל מקצוע אפשר להסב מאוחר יותר או לעשות תואר שני בתחום אחר..'

וזה קצת מעגל של בעיה עקב בעיה שאם מישהו לא יעשה משהו זה לא ייגמר

כי.. בנות מעודדות ללכת למקצוע כי זה מה שיש במוסדות הלימוד הגבוהים הדתיים - מוסדות הלימוד הגבוהים הדתיים מציעים את המקצועות האלו כי יש ביקוש והרשמה.. וחוזר חלילה..

זה לא האופצייה היחידה לגמרי.. אפשר ללמוד גם לבד דרך הא. הפתוחה ועוד' אבל משלמים על האופציות האחרות מחיר אחר.. (חברתי וכו')

 צריך לעשות השתדלות. מי שמקצועית תמצא. 

כמו בכל עבודה אחרת..

אהה וכן. אני חושבת שצריכים אותי בתור מורה  

יש לי מה לתת (ושאף אחד לא יערער לי את הביטחון!! )

יש היום אופנה כזאת שכולם חורטים על דגלם שהם תומכים בחינוך ההומניסטי, אז רציתי לשאול, מהי מהות ההשקפה ההומניסטית ומה הם העקרונות הפילוסופיים והפדגוגיים המתחייבים ממנה?????  

שחובה לראות את התלמיד כבן אדם עצמאי. בעל הבנה ורצון משלו. לכבד אותו. לאהוב אותו.

להאמין בהצלחתו ולתת לו את כל הכלים כדי להתפתח.

זה מה שאתה מתכוון?

שואל, מנסה להבין

אני בעצמי מתלבט מה ללמוד, וחינוך באמת מעניין אותי.

אבל ככ הרבה אנשים לומדים חינוך...במליון ישיבות יש לימודי הוראה,  ולבנות יש מכללות שמלאות בתלמידות.

כמה אחוזי השמה יש? כמה מובטלים יש בשוק?

(השרשור נכתב בלשון נקבה אך מתאים לבנים ובנות כאחד)

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳