לא חינוך ולא לגיל הרך!

או אם אתה לא מתעקש דווקא על מקצוע ריאלי, אלא 'לא מורה לחינוך מיוחד', אז במגוון פקולטות בבר-אילן או באריאל (ויש אפילו כמה בחורות דתיות בפקולטות למדעי הרוח והחברה באוניברסיטאות אחרות). 

באופן כללי ובלי קשר - לא הייתי ממליץ לפסול באופן גורף רק בגלל תחום עיסוק. 

אבל אם כבר מחפשים באופן אקטיבי, אלו סוג הבנות שהייתי רוצה להיפגש איתן...

יש מצב שהאמירה הבאה תרגיז אנשים- אבל באמת חושב שתואר מעיד קצת על האופי של הבן אדם...

אינה דומה מי שלומדת עיצוב פנים, למי שלומדת סיעוד... יש כאן שונות מהותית לפי דעתי.

אתה בחור חכם, אז אני אתן לך את העצה הכי טובה שתקבל:

למה מקצועות המדעים המדויקים (הריאליים בלעז) הם לא ממש מדויקים.

ומסכימה עם דברייך אי שם למעלה - אם אדם בוחר במקצוע מסוים זה יכול להעיד על נטיית הנפש שלו, אך לא בהכרח ולא באופן גורף לכולן. 

לפותח השרשור- נקודה למחשבה: ואולי מתאימה לך מישהי שתאזן את הריאליות בבית ולאו דווקא ששני בני הזוג יהיו ריאליים?יכול להיות שזה מה שנכון ומתאים לך, רק מעלה נקודה למחשבה.

מזכיר לי שהמורה שלי לביולוגיה בסוף י"ב אמרה לנו :

"אתן יודעות שכל מה שלמדנו זה בערבון מוגבל, הכל מבוסס על מחקרים נכון לעכשיו, וזה נכון עד שיבוא מישהו ויוכיח אחרת."

שהקטע שמטיל ספק בקיום דרך נכונה לתחשב את ו׳ החיבור מופיע בדיאלוג בין אכילס והצב ב״גדל, אשר, באך״. הדיאלוג הראשון, אני חושב. הצב מורח את אכילס היטב היטב...

ו' החיבור הופכת מהלם, להולם.

קיצר, תשמע, פותח האשכול, הדתיים לא טיפשים. הם מסיימים ישיבה, מתחתנים עם מוריה צוריאל מהגבעה הסמוכה, וצריך להתפרנס אז הולכים ללמוד חינוך. יש יתרונות בלהיות מורים- קשה מאוד לפטר אותם גם כשהם שחוקים ורקובים, אין להם באמת מערכת של בקרה ותגמול, יש להם אפשרות לתת שיעורים פרטיים בתעריפים גבוהים ונקיים ממס, לזקנים שבהם יש גם פנסיה תקציבית, שנת השבתון, קרן השתלמות בסכומים גבוהים מאדם רגיל, קביעות ועד.

במדעי הטבע והחיים לעומת זאת, החיים קשים. הלימודים קשים, הפרנסה עד יותר, אין תקנים והמשרות מצומצות וצריך לעבור מסלול מפרך למדי. נכון, those who cant do teach, אבל הדתיים גוט איט אול פיגורד אאוט. קל זה טוב, קל זה נכון. גם הככה החיים הם סבל.

עכשיו תשמע אתה, האמת היא שלמרות כל הרעש, בנות, הן לא עם עמוק במיוחד. כל מה שהן רוצות הוא שם משפחה יפה, שמלת כלה מתנפחת, ואם אפשר - גם לגרום לדודה הפולנייה של אמא להיות ירוקה כמו רוקט. אתה יכול להיות אביר חושני ורומנטי, עם רגישות קליטה של פרויד, לוק של דוד המלך, ובכל זאת, רק תראה להן טלסקופ וכוכבים והן ירוצו כמו עדר תלמידות באולפנה לרקום לך כיפה עם 'לאב'. אתה יכול להיות סתום לגמרי, וזה לא יהיה משנה אפילו.יש לך טלסקופ? אתה מסתכל לשמיים? אתה מבין בכוכבים? זה שלה!

איזה אחד אמר לי שאפתח כת בעתיד, והוא יהיה הראשון שיצטרף. לא יודע מה הוא בדיוק ניסה לומר לי, הוא קשקש שם משהו על כללות מול הפרט וכאלה. תגיד לחרדלי מקווקו שאתה לא מאמין בכללות והוא יחפור לך שעות. לך תבין.

בכל מקרה, מה הפרס שלי?

הלכתי להיות מורה (חנ"מ) כי אני נהנית וזו שליחות בעיניי.

יכלתי ללכת למחשבים או ראיית חשבון (היו לי ציונים טובים ואפילו רצו שאבוא)

אבל בחרתי בהוראה כי זה מה שאני אוהבת!

ואולי אני לא עמוקה במיוחד אבל יש לי אינטלגנציות אחרות יותר חשובות מקוגניציה. 

בקיצור, מעניין אותי אם אתה באמת מצפה שייקחו אותך ברצינות כי נסיתי.

ברוך פודה ומציל. זה מסוג המקצועות שמתחילים את הספירה לאחור לפנסיה החל מהשבוע השני. מסוג המקצועות שבהם גיל 60 הוא בכלל גיל 30. מסוג המקצועות שאפשר לספר עליהם לילדים כדי להרדים אותם בלילה. והוא בכלל לא ריאלי. כל פרחול'ה וערס שרוצים 'לעשות כסף' ו'מקצוע שפותח דלתות' לומדים את המקצוע הנוראי הזה היום. מוצף בטירוף, ואפילו אם תקשרי חמור להרצאות בקריית אונו, גם הוא יעבור בסוף את מבחני המועצה.

והיי, כל הכבוד לך. אני לא יודע איך זה בחינוך המיוחד, אבל במערכת החינוך הרגילה מורה מוכשר ונמרץ המשקיע שעות בחיבור התלמידים למקצוע, העוסק בערכים שמעבר לחומר הלימוד, המרחיב אופקים ומוביל ילדים להישגים טובים בבגרות במקצועות בעלי בשר ילקט שאריות של משכורת לעומת בירוקרט כושל המלקק היטב את עכוז המנהל והמפקח ומנשב לפי רוח המיצ"ב ואינו עושה מאומה בבי"ס מלבד צבירת וותק.

זו מערכת בירוקרטית ומסואבת. מילא, גם אלה שבאים אליה מתוך שליחות אמיתית, בעלי היושרה האינטלקטואלית, חדורי להט נעורים ונאיבים, מאמינים שהם ישפטו לאור ההישגים שלהם. במהרה הם מגלים שהם צריכים ללכת בזהירות בין טיפות הטמטום של המערכת, ההורים, התלמידים, ולהסתגל לכל הבעיות האיומות שקיימות. ובסוף הטובים עוזבים, ונשארים הלקקנים והעסקנים ואלה שלא הייתה להם ברירה אז הם הלכו לחינוך.

קיצר, אני לא מכיר אותך, אבל אני מדמיין אותך בתור נשמה טובה כזו. יותר מדי טובה לעולם הזה. אל תתני לממורמרים כמוני להפריע. איזו מישהי פעם אמרה לי משהו יפה שתפס אותי. 'אני תמימה, אז היקום תמים איתי.' מהרעל שאני זורק פה בכל מקום מומלץ לא לקחת ברצינות.

היום הוא באמת היום הכי מרגש בחיים שלי. לא יעזור. וזה אני אומר באחריות, כי לפחות מאז היום ההוא בנובמבר 2015, שהחלטתי שאני לא הולך יותר למקווה אלא בשעות הבוקר המוקדמות (יש לי עיניים נורא רגישות) - לא התרגשתי ככה. אם נוציא את הכישורים שלי לכתוב שירי ראפ, הזוויות שלי, והמעשים הטובים האינטרסנטיים שלי  - נישאר עם ממולא אשכנזי לא אופטימי במיוחד, שרק במקרה עדיין לא פגע בו ברק. אבל מה שהוציא אותי מכל הנטיות האובדניות שלי היום, היה זה שגיליתי רחפת, פה, באינטרנט. ועוד כזאת שלומדת חינוך מיוחד ויודעת להתמודד עם אוטיסטים.  אוי רחפת. תוך שתי שניות הרגשתי איך כל האלגנטיות שהתאמצתי לשוות לעצמי עושה פרסה לטול-כארם, ואני - התגלמות הפאסון האנושי, טובע בשלולית של עצמי.

את צודקת. אני באמת אנדראצ'יבר. אני צריך להתאים את עצמי אל הזרם, אל העולם הזה, ולדאוג לכך שיקשיבו לי ושאני אצליח. כמה ימים העברתי בחושך, כמה השחתתי וקלקלתי את נפשי, כמה רעה גמלתי לעצמי. אני הולך לצאת לתהלוכות עולם התיקון. להיות כמו כולם, ללכת עם זרם, לדעת לעשות הכל באהבה ולא לשבר ולחרף ולהרוס ולזעוף. אין לך מושג לשער כמה נפלתי בתוגה, ביאוש, בחרון, ומתוך קצף - ברשע, בזדון, בשפלות, בכיעור, בתיעוב, בהירוס, בכל רע. אני מבין, כמה טעיתי, כמה השקעתי את האנרגיות שלי בכיוונים ובתעלות הלא נכונות.

איך נאמר באחד השירים ששמעתי בילדותי, don’t go against the grain simple and plain. אל תלך נגד הזרם, חד וחלק. בכל מקרה, אני מפסיק עכשיו. אני הורס לעצמי את כל התדמית שעבדתי כל כך קשה לבנות אותה בפורום.

את מתמודדת נהדר עם אנשים בפורום הזה. מ.ש.ל.

אני משתדל לפתח עין טובה וזה. זה מאד חשוב. בברסלב יש את כל העניין של רפב וכף זכות, והסיבה היא, שהראייה שלנו יוצרת מציאות. ברגע שאנחנו רואים אנשים בצורה אמיתית וטובה, וחושבים עליהם דברים טובים, אנחנו מושכים את כל העולם לידי כף זכות ועל ידי כך לגאולה.

אני חושב שככל שאדם עובר יותר חוויות והרפתקאות ומתמודד כנגד כל השקרים והנסיונות של העולם הזה, הוא זוכה ליכולת הזו של לדון לכף זכות, להבין את האדם. לא צריך להסכים עם האדם בכדי לדון לכף זכות, אפשר גם להבין אותו. לכל אחד יש את עולם החוויות והמושגים שלו. כל אחד עבר נסיבות וצירופים שהובילו אותו להיות מי שהוא.

בברסלב יש עניין של 'מעט המחזיק את המרובה'. זאת אומרת, ברגע שאדם סופג לתוכו כמה שיותר דעות וצירופים ונסיבות, המח שלו נהפך להיות מעט המחזיק את המרובה. הוא מחזיק במח שלו את חייהם של מאות ואלפי אנשים. זה באמת העניין, להבין את האחר, לגלוש לחצר המלכות שלו, להגיע למקומו.

נו, בחסדי שמיים, אני יוצא מן החושך. הבנתי לאחרונה שאני צריך להפסיק לקדש את הבדידות ואת והצער, להפסיק לתהות על שאלות קיומיות ולקום מן הכיסא שלי ולהתחיל לפעול.

הנה חלק ממכתב שכתב אינשטיין לבתו, לכבוד השבת:

פעם אחד ממורי הזן התבונן בתלמידים המסורים שלו ושאל בקול רם:
מה חבורת הטיפשים הזו מחפשת?

לא ממש. בגלל זה אני יכול להבין כל כך טוב את כל השקרנים. אנחנו באותה הליגה.

להגיע לאמת, באמת, זה קשה. תחילה צריך להכיר באמת, לאחר מכן צריך לשמר את האמת, ולבסוף צריך להגשים אותה. זה תהליך של שנים רבות. אנחנו מגיעים לשם מדי פעם, אני מאמין. אבל כשם שהיא באה, כך היא הולכת.

לא שכחתי לגבי הכללות אגב. יש לי מה להגיד על זה. נראה מה יהיה השבוע.

אמליץ לו עליך בשביל לתחזק את דף הפייבוק שלו  

אמליץ למועצת יש"ע עלייך.

וחצרוני הוא טרול, הוא לא מתכוון למה שהוא אומר ועושה באמת.. 

לעולם תהיה מן הנעלבים ולא מן העולבים. אני סתם עלוב.

טרנזטיבי

כל עניין בפרופורציות.. 

חושבת שהכוונה לדברים יותר קטנים כמו:

היא יותר מסודרת, אני קצת יותר מבולגן - אז היא תאזן אותנו בזה.

הוא יותר מתוכנן, אני הרבה פחות - אז הוא ישלים אותנו בזה.

ולא בדברים גדולים כמו גישת חיים וצורת חשיבה.. זה יותר מדי, כמו שתגיד: אם הפכים משלימים שחילוני ייתחתן עם דתייה וההיפך..

זה עניין של צורת חשיבה, גישה והתנהלות בחיים.

בהחלט יש הבדל בין בחורה שהיא יותר ריאלית לבין בחורה שהיא יותר הומנית (או אחרת..) וכשבוחרים לימודי מקצוע בוחרים בד"כ את הדבר שבו רוצים לעסוק בחיים וטובים בו ולכן באמת די מתאר את אופי האדם..

ואני חושבת שזה אחד הדברים הבסיסיים אצל זוג - כמובן לא מחייב, אבל בהחלט פער בסיסי שכדי שיהיה כמה שפחות (גם ככה לא חסר פערים להתמודד איתם).

עניין לגיטימי לגמרי!!

לפחות החברות שלי. 

יש גם מכללות להוראה שלומדות שם הוראה למתמטיקה ומחשבים. הן נחשבות ריאליות אבל עדיין מורות.

אא"כ העתקת את זה מהיכנשהו, רואים שיש לך רקע מתואר מאד ריאלי

רק שכחת את המשפטים הכי חשובים

את משפטי ערך הביניים של קושי ולגרנז'

אה, גם שכחת להגדיר את הגבול ואת נקודות אי-הרציפות..

בקיצור, בהנחה שלא העתקת את זה מהיכנשהו - נראה לי שאת די עונה על הדרישות שלו..

יש משהו בדבריו.. בתור אחת שלומדת מקצוע ריאלי באמת באוניברסיטה יש פחות דתיות (ובעצם בכלל דתיים) בתארים הראליים.

מכון טל באמת נשמעת הכתובת הנכונה..

בהצלחה!

(רק לשים לב שכמדרגים ומדרגים תחת כל מיני קטגוריות בסוף מגיעים לאיבר פותח יחיד,   אז בראש פתוח..)

אז יש לנו כאן שידוך, את רוצה שאתווך ביניכם?

מתוך קורס בטכניון:

אני חושבת שזו קצת בעיה בחינוך הדתי.. שמיימי האולפנה מחנכים ומכוונים מאוד לחינוך והוראה וכמעט ולא למקצועות ראליים.. כך יוצא שרוב הבנות שואפות למקצועות כהן: הוראה, חינוך, עבודה סוציאלית וכו' ויש הרבה פחות ביקוש למקצועות אחרים וכך גם מוסדות הלימוד הגבוהה הדתיים אינם בעלי היצע רחב במקצועות התחום.

מדברת בתור אחת שלומדת מקצוע ריאלי במוסד חילוני לגמרי, דתייה מתוך 5 סטודנטים דתיים במוסד של מעל אלף תלמידים. הלוואי והיה מוסד דתי שהיה מלמד את התחום.. 

אני באמת חושבת שזה מקצוע חשוב וגדול בעל שליחות ולא מזלזלת לרגע.

רק כשציינו פה שרוב הבנות בחינוך וכו'.. וציינתי שיש מגמה גדולה ללכת למקצוע לפעמים לא מבחירה ראשונה אלא כי מתוך דחיפה חיצונית והעניין מאדיר את תחום הלימודים לחינוך ולא מעודד את מוסדות ההשכלה הגבוהה הדתיים ליצור מערכות לימוד שונות ומגוונות מעבר.

אכן התחילה מגמת שינוי אבל היא עדיין חלשה מאוד ולא משמעותית וחבל..

א. לכל אדם יש בחירה ושיקולים משלו וזה ממש לא שיקול בהיצע.

ב. יש גם המון נשים קרייריסטיות שמרוויחות יפה, ועובדות קשה בטירוף ועדיין מספיקות להיות עם הילדים ובזוגיות וכו.. אכן קשה ונדיר אבל קיים וזה השיקול של כל אשה לעצמה.

ג. יש המון מקצועות ריאליים שאפשר לשלב עם אמהות כמו שאפשר עם הוראה.. ממש לא סותר.

לא יודעת מה את מחפשת אבל יכולה להעיד רק על עצמי.

אני לומדת אדריכלות ועיצוב פנים,

הלימודים - קשים רצח (אין מצב לחתונה תוך כדי וכו').

מוסדות הלימוד - אין אפילו מוסד לימוד דתי אחד שמתעסק בתחום וחבל..

עבודה - יש כל כך הרבה סוגי עבודות עם המקצוע, החל משרטט שכיר שזה בהרבה פעמים עבודה מול המחשב מהבית בזמנך הפנוי, ועד לתכנון פרוייקטים אדריכליים שלרוב עוסקים בזה באופן פרטי ואז זה תכנון זמנים שלך או שכיר במשרד שגם שם יש גמישות מאוד גדולה בזמנים עקב יציאות מרובות לשטח ועבודה מול מחשבים

התחלתי בגיל 19, כבר סיימתי שנה א', סה"כ שנתיים וחצי..

אז זה קשה והקרבתי בשביל זה מלא..

אבל..

יוצאת בגיל 22 עם מקצוע לחיים שיש בו אחלה כסף והרבה ביקוש לעבודה והכי חשוב הולכת לעשות מה שאוהבת.

בקיצור, אין כל סיבה שלא יעודדו יותר מקצועות ריאליים לבנות במוסדות השכלה דתיים

מה הקשר בין שנתיים שירות למוסדות הלימוד?

לא מונעת את האפשרות להתחתן לפני גיל 22, זה קשה מאוד מאוד, אישית אני כן יוצאת ואם יגיע למצב של חתונה זה יהיה קשה אבל חושבת שאני יצליח לעשות את זה על הצד הטוב ביותר.

לא מכתיבה לאף אחד כלום, להיפך.. כשאין היצע גדול בתחומי הלימודים לבנות במוסדות דתיים אז את למעשה מכתיבה להן לבחור מתוך המבחר שיש ומונעת מהן לעשות את השיקולים שלהן.

אבל יש הבדל גדול בין הפנטזיות הרומנטיות שמשווקים לבין המציאות האמיתית. בתור אחד שהולך לעסוק בתחום הבניין, המצב פה גרוע. הן מבחינת התנאים והמשכורות, והן מבחינת הצורה שבה הדברים מתנהלים. ועדות תכנון ובניה, קבלנים, משרדים פרטיים, וכו'. מזעזע למדי.

http://xnet.ynet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3110617,00.html

http://xnet.ynet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3093359,00.html

אם כבר בנות ריאליות, אשתו של אחד מבוני המאחזים ומכשירי ילדי הפאות והגבעות לבנייה קלה ומהירה, היא מהנדסת בניין. 

א. הכתבות שהבאת מתייחסות לתואר באדריכלות ומתוקף הבעיות שמובאות שם ושבדקתי עוד לפני ההחלטה מה ללמוד שללתי את התואר. לעומת זאת הנדסאי אדריכלות זה חצי מזמן הלימוד וזכויות חתימה של עד 4 קומות ו11 מטר כך שזה שטנה בתכלית.

ב. לומדת במוסד בעל שם מאוד נחשב בשוק, רוב הבוגרים נחטפים בסיום הלימודים, לומדים תוכנת מחשב חדישה ששולטת היום בשוק אבל לאדריכלים אין ידע בה ורוב המוסדות לא מלמדים, כל שיש ייתרון (REVIT), ומעבר לכך יצא לי לעבוד לא מעט עם קבלנים בחיי הקצרים ובתחום הפרוייקטים הקטנים וצמודי הקרקע בהחלט חסר כוח אדם. 

כל שכדאי שתבדוק בשטח את העניין.. אלה לא פנטזיות, זה ריאליזם!!

יצאתי עם כמה ממשפטים 

הציעו כמה מהנדסות

יש הרבה שלומדות ראיית חשבון.

וגם אחיות זה תחום משולב.

אז רק תחפש כמו שהציעו לך פה בפקולטות הנכונות.

למרות שבעיני אישית הוראה זה מקצוע מעולה לאימהות ,

ולא כל מי שלומדת חנ"מ תעסוק בזאנ'ר הספציפי הזה כמובן.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים