חבריםטובים לא מתים, הם רק מתחתנים. אז נחמד שהם בכלזאת ממשיכים לאכול איתך צ'יפס

מאורסים זה הכי צחוקים.

נשואים לא. בחצי שנה הראשונה לא רואים אותם בכלל..

שחברים לא מאבדים ביום אחד, אפילו לא יום של חתונה.

אבל תכל'ס מאבדים אותם בהתחלה והם חוזרים אח"כ...

אנחנו אלה שלא שפויים.

ובמצב הלא שפוי שלנו אז זה באמת לא טוב.

לשפויים זה בסדר גמור.

רמב"ם:

"האיש מְצווה על פריה ורביה אבל לא האשה. ואימתי האיש נתחיב במצוה זו מבן שש עשרה מבן שבע עשרה."

שו"ע:

"מִצְוָה עַל כָּל אָדָם שֶׁיִּשָּׂא אִשָּׁה בֶּן י''ח, וְהַמַּקְדִּים לִשָּׂא בֶּן י''ג, מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר."

רמב"ם - הל' אישות פרק ט"ו הלכה ב'.

שו"ע - אבן העזר סי' א' סעיף ג'.

עכשיו פתחתי וראיתי שהחסרתי 2 מילים (לא שאני רואה בזה נפק"מ, אבל בכל זאת, למען הדיוק..)

"האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה. ואימתי האיש נתחיב במצוה זו מבן שש עשרה שנה מבן שבע עשרה שנה."

לא חשבתי שזה נוגד את ההלכה , בטח שלא , לא חסר סיפורים ...

אבל פעם , הרמה של ילדים בני 13 הייתה ל ג מ ר י  שונה מהרמה שלהם היום... מסכים?

כמו שאמרת -השפיות... 

אולי אצלכם לא  אין לי מושג...

רובם מקרוב ממש

והם ממש היו בוגרים

וחברים התחתנו בני 17.

חרד"לים? אממ איך קראנו לזה פעם? חרד"ס.

זה הזוי , כאילו אני יכולה לדמיין רק 3-4 מהחברות שלי נשואות עכשיו 

ובחורים בגיל כזה נשואים ממש לאאאא ,הם ילדותיים .(ברובם לפחות)

איך אפשר בגיל כזה לנהל בית , לפרנס משפחה (הם לא מפרנסים את עצמם , נכון?) , הזוגיות עצמה זו עבודה קשה ... 

(אז יש מצב שעוד שנה אתה כבר נשוי ?)

תלוי מי.

יש כמה בודדים בני 17 מתוך החברים שלי שאני חושב שהם מספיק בוגרים.

עם הרבה רצון והרבה מאמץ.

(תלוי בה'.. אני אעשה השתדלות...)

חשבתי שהיא הייתה יותר קטנה ממנו ...

זה כאילו טבעי אצלכם? כאילו בגילאים האלה מתחילים שידוכים? 

צריך סטוקים של כוחות ושהחיים לא יהיו מסובכים מדי קודם  

(אוקי - הרבה בהצלחה...)

ועוד אחת ב 17 וחצי.

במשפחה זה אולי טבעי - בסביבה ממש לא.

יש הרבה מה לדון על זה..

(תודה!)

הם לא למדו בבית ספר?  אני מנסה לחשוב כמה בוגרת בחורה בת 17 יכולה להיות ומה עשה אותה כ"כ בוגרת בשביל להתחתן ... 

אה...

(מממ... בכיף )- (ו"אני מת לומר לה משו" מחשיד  סתם נו...) 

הלימודים , המסלול שנקבע זה חלק ממה שמונע מהבשלים להתחתן בגילאים כאלה , ואם אנשים בשלים שמים פס על המסלול הזה אז אחלה רק איך מסתדרים בעולם שכן חי לפי זה , המוסדות בדר"כ לא מסכימים לבנות נשואות להמשיך ללמוד בהם ...

מה עושה בעלה? ממשיך בישיבה? 

נכון , אבל עדין , בשנתיים בגילאים האלה יכולים להיות כ"כ הרבה שינויים. 

אני מכירה כמה בשלות - אבל באמת - ובשבילם זה קצת עינוי השנתיים האלה...

אולי באמת זה יותר קל ופשוט שגם ככה אלו האופציות -גננת, מורה וכו..

ואצל החרדים,ממה שאני מכירה, גם ככה לא חושבים יותר מדי על "למה אני חיה ככה.." וגם אם חושבים אז צריך להיות נורא אמיצים בשביל לשנות כיוון ...

זה נוח לחיות במוכר והידוע גם אם לא מתעמקים בזה יותר מדי... (לא אוהבת את זההה)

זה לגמרי לא פשוט .

ההבדל זה הלימודים 

נכון (שיעשה טובה ויחליט גם בשבילי )

אני שונאת אתזה .

אין בחירה אמיתית , בדרך , בדעות, מפחדים משינויים , זה 'לא מקובל' 'שונה' מלאאא סטיגמות . שיהיו בריאים כולם

אני צריכה בגרות בשביל ללמוד את מה שאני רוצה, וגם להתחתן בערך בגיל 19+ 

, נראה, בסופו של דבר זה יקרה בזמן  הכי נכון לשנינו ... 

ואחת עקרת בית למופת ובעלה עובד.

אולי החינוך של ההורים שלי? וואלה לוידע.

()

אין על העקרות בית 

כנראה

( בהצלחה )

(תודה. פעם שלישית גלידה..)

(סבבה, יש שתיים במקפיא, כשאני לא יהיה בבית תבוא תיקח , נסיעות לצפון עליך )

רק תעשי את זה בשכל (!!!) - אבל באמת שאין על זה - אם לומדים להרגיש את השליחות והסיפוק בכל נשימה

תראי מה מתאים לך , להשפיע בחוץ - הגשמה עצמית - כמובן בגבולות ובלי שזה יפגע בבית,הבית קודם.

או להיות כל היום בבית , כמו שאת רוצה 

את רוצה לעשות את זה בקטע עקרוני השאלה אם את מתחשבת גם במה שיהיה טוב לנפש שלך ... מבינה? 

אני לא טובה בהסברים 

א. 

ב. לכי לתור בין עקרות הבית -יש לך הרבה בצפת - תשאלי אותן על הסדר יום שלהן - מה הן עושות חוץ מהדברים השגרתיים?

שמעתי עליהן... 

צפת מלאה בריחוף הזה

כל מקרה לגופו, יש נשים עם כח אדיר בידים -במיוחד בצפת עם כל החוזרות בתשובה- שפשוט מבוזבז בדיוק בגלל המחשבה הזו, לא בשביל הכסף בשביל עצמן הם צריכות לעשות עם עצמם משהו , ולא באמת טוב להם ככה כי הם יודעות מה הם יכולות לעשות...

לא אמרתי שאישה צריכה לבנות לה קרירה . ממש לא (!) , בל בהחלט לנצל את הכשרונות שה' נתן לה ולעשות איתם משהו 

בלי לגרוע מהתפקיד העיקרי של האישה - הבית, חינוך הילדים וכו...

כשהייתי בשבת בצפת אצל... זה התחדד לי יותר (|מבוהל| כתבתי תשם ומחקתי )

אמא שלך. לא הכרתי אותה  . וזה טוב שהיא הדמות לחיקוי שלך , יפה אחותי...

מאמינה שהפסדתי 

את מוזמנת לספר לי עליה עוד ...

תביאי תביאי

ומה אנחנו?

אנחנו לא חרדים.

ולא דת"לים.

וגם לא חרד"לים.

אז מה?

עובדי ה'.

חרד"ס זה סתם הומצא בצחוק בנוג"ה לפני כמה חודשים...

(בבנות אינלי מושג..)

לא דת"לים.

גם הישיבה קטנה - לא דת"לים רגילים.

לא מצליח להבין את הבעיה שאת אומרת...

ואת הבת לא נשלח לבית ספר חרדי, אבל גם לא לבית ספר דת"ל.

וכל דבר אני לא זה ולא זה.

טוב לי עם זה שאני לא עם החרדים שחסר להם הרבה לדעתי.

וגם לא עם הדת"לים שחסר להם גם הרבה.

אני לוקח דברים טובים מפה ודברים טובים מפה, ויוצר משהו חדש.

(דיברתי בלשון אני אבל הכוונה כציבור)

הדתי לאומי נותן לי תחושה של אי מחוייבות מספיק לדת לתורה ולהלכה, וזה למה אני לא אוהב את הדרך הזאת.

אנחנו לא חוגגים יום העצמאות ולא "לאומיים" במובן הציוני של המילה.

גם לא הישיבה.

וגם לא נצביע בנט. (וגם כשלא היה אלי ישי - אז לא בנט.)

ובאופן כללי לא הולכים לצבא.

והדגל שלנו הוא לא כחול ולבן.

וכי הרב קנייבסקי אמר לאבא שלי לא להפוך לחרדי

וכי אנחנו כן חושבים שאנחנו באתחלתא דגאולה

וכי אני מרגיש הרבה יותר קרוב לדת"לים מאשר לחרדים.

כי למה שהוא יגיד דבר כזה?

כי הוא מנהיג את הציבור החרדי וכנראה שגם מאמין בה וחושב שזאת ההשקפה הנכונה, למה שהוא יגיד למשהו לא להצטרף?

אם הוא אמר, מי אני שאדבר, אם הוא אמר מה אני מבינה

אבל מעניין אותי אם באמת זה מה שהוא אמר 

אבל אני לא יעשה את זה (הוא לא מקבל בנות)

אבל באמת תודי שזה מוזר

הודת כבר, אבל עדיין..

את הבת שלו, זה ניראלי קצת חטטני לשאול, אמרת לזה ככה וככה?

קיצור לא נעים

את הדעת תורה שלהגיד לבן לא ללמוד אני יכולה להבין

זה גם משתמע הוראה ליחיד

אבל זה פחות, זה בכלל נוגע להשקפה 

אבל אם זה דעת תורה אני אתבטל מולה, זה ברור

אני לא זוכר בדיוק, אבל הסיבה היתה בערך משהו כזה.

שטוב שיהיו גם רבנים עם דעות כאלה שהם לא חרדים.

כמובן, לא שזה גורף, אבל זה ממש מצוי..

חונקים אותם.

מצוות אנשים מלומדה.

אין עשייה מתוך רצון, חשק.

הילד נחשב טוב ע"פ תוצאות ולא על פי מאמץ.

סתם זה מה שעולה לי עכשיו, נראלי לא נגעתי בנקודה האמיתית הבעייתית. סתם כי זה אפעם לא מספיק עניין אותי.

מצוות אנשים מלומדה . עשייה מתוך רצון ...

צריך לנער תאנשים . 

זה מה שיפה בדת"לים וכו.. בלי קשר לדעות . החיפוש התמידי נמצא, לא עומדים באותו מקום .

אבל גם בדת"לים יש בעיות. (גם בחינוך)

נכון , אבל יש מקום גם לשונה , יותר מקבלים מכילים ...

יש הרבה פלוסים, והשתדלנו לקחת גם אותם.

אז זה לא בדיוק המקום |שלא יסכלו אותי פהההה| 

אני הכללתי כי אין מה לעשות כשמדברים ככה באופן כללי אז יוצא שמכלילים , אבל זה לא שאני חושבת שאין - ובאמת יש את החרד"לים ...

אבל עדין, החרדלים לומדים במוסדות של חרדים , בחלקם . הדרך קצת מאפשרת באיזשהו מקום תחיפוף הזה, אולי בגלל העירבוב עם הלא דתים , לעומת החרדים שמתבדלים ...

יפה. אבל הרוב? 

אני אשמח. נעבור לשם ?

ויש להם דרך משל עצמם  ...

ומאוד מובנת.

לא חרדי ולא דת"ל.

אלא עבודת ה' תוך שמירה על קלה כבחמורה,

ומתוך נסיון לקרב את הגאולה גם בפועל ולא רק ברצוי.

תודה..

אבל לפחות אותי היא לא מבלבלת.

אבל תכלס הלוואי עלי 

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים