יצא לי בטעות לקרוא פה כמה שרשורים שעסקו בנושא נוער הגבעות, תג מחיר, המרד, מדינת ישראל.
אני קוראת את התגובות, והלב שלי בוכה, בוכה, בוכה. זועק, משתולל, צורח מכאב.
יקרים, אתם מכירים את דמותו של נער הגבעות רק מהתשקורת, או ממה שסיפרו לכם, או ממה שראיתם לפני אולי 10 שנים.
נעשו טעויות בדרך. אנחנו מנסים לתקן אותן. נער הגבעות של השנים האחרונות אינו נער הגבעות של לפני 15 שנים.
הוא לא עושה תג מחיר, הוא לא זורק אבנים, לא שורף מסגדים וערבים ובטח שלא עוקר עצי זית,
הוא לא נוער נושר, הוא לא מעשן, לא מסומם ולא מכור.
וחשוב יותר מכל: הוא לא שונא אתכם. הוא לא שונא את עמ"י, הוא לא גורם לפילוג בעם.
הוא עושה את המעשה הטוב והנאצל ביותר: הוא מקריב את חייו ואת מיטב שנותיו, למען אמונתו. הוא הולך לישון בלי לדעת אם יקום בבוקר באותו מקום, לעיתים גם בלי לדעת אם יקום בכלל.
הוא חי חיי תורה ויצירה מלאים, למען ארץ ישראל, למען עם ישראל. למען הגאולה. למען תיקון העולם במלכות שד-י.
אתם מוזמנים לחלוק על דרכו. אתם יותר ממוזמנים לשאול שאלות, ללבן סוגיות, להתקיף, לענות, להתנגד.
אך בשום אופן אין לאף אחד בעולם שום זכות להתייחס אליו כאחרון הפושעים והמטורפים, ועוד בשם 'אחדות', 'אהבה', וערכים נעלים כאלה.
אני אהיה יותר משמחה לקבל שאלות, תגובות, הארות, הערות, ביקורת.
מקווה שהועלתי במשהו.
