אז לדעתי-

תנסי יותר להקשיב לו. גברים אוהבים לדבר על עצמם.  

זה גם מרגיע את האווירה. הם מרגישים יותר בנח וגם את תרגישי כך.

בנוסף,

נסי לדבר על דברים קליליים- מה עשית היום? איך עבר היום? איפה אתה גר? איך לגור שם..?

תתענייני בדברים שהוא אוהב. ברבנים שהוא אוהב- מה הוא אוהב בהם? (שאלה טובה..יעזור לך להכיר אותו מבחינה תורנית..)

לדבר על שטויות.. העיקר להתעניין.

לדעתי כשיבוא הבחור שלך- הכי תראי בו עניין, והכי תזרמי .. אל תילחצי מזה.

בהצלחה

מחפשים באישה את התכונה התומכת..

אז נסכם על קשובה וכנועה?

גם נשים אוהבות לדבר על עצמם, זה לא דבר שקשור למין...

את חושבת יותר מדי. תמצאי, תמצאי, אל תקחי את זה ברצינות כל כך. גם לא את המדויטים שלך.

יכול להיות שמראש את מתכננת תכנונים ומחפשת בטחון ואחיזה. זה מאד תובעני, והאמת היא שהטעם של החיים משתנה מרגע לרגע והקביעות והתכנונים בנוגע לדברים ומצבים מציבות רף שרק גורם לנו להיות פחות מאושרים ומשוחררים.

נזיר אחד פעם שאל את המורה שלו 'להתאמן בדרך ועדיין לא להגיע למטרה: לבקש את הדרך ועדיין לא להגיע אליה - מה אז?' המורה אמר 'להגיע או לא להגיע - ההולך בדרך עסוק בזה לא יותר מאשר ביריקה'. הנזיר אמר, הדבר הזה עצמו [לא לעסוק בזה] - למה הדבר דומה? המורה ירק על הרצפה. בקיצור, המסר הוא ברור. החופש מצוי דווקא בחוסר הבטחון הבסיסי הזה של העתיד. אין טעם לעסוק בתועלת ורווח.

תגיעי לדייט כמו שאת, בלי ציפיות ובלי פנטזיות וחלומות.

דבר שני, לצאת עם בנים שיודעים לדבר. פירוש שהם יכולים לדבר ולדבר, וכל פיפס בחיים הבנאליים לחלוטין שלהם מקבל צבע, אור ונפח. סתאם.

האמת היא ששיחות זה עניין אנרגטי. כמובן שגם את צריכה לבצע עבודה אישית, אבל במיוחד בדייטים, יש עניין שמשפיעים אחד על השני. המדרש אומר על הפסוק בתהילים 'השם ישמרך השם צלך על יד ימינך'. 'מהו 'אדוני צלך?' שואל. 'כצלך. מה צלך, אם אתה משחק לו, הוא משחק לך, אם אתה בוכה לו, הוא בוכה כנגדך, ואם אתה מראה לו פנים זועמות או מסבירות – אף הוא נותן לך כך. אף הקדוש ברוך הוא: ה' צלך', כשם שאתה הווה עימו – הוא הווה עמך.

בהקשר הזה, כשההוויה הפנימית שלנו נכונה, זה מקרין ומאיר על מי שנמצא אתנו. כך שיכול מאד להיות מצב שבו תרגישי מאד בנח עם האדם הנכון. אבל מכל מקום, את צריכה להיות נכונה לעצמך.

את יודעת כריזמה מה היא? לא מסובך בכלל. כריזמה קורית כשיש הלימה בין הפנימיות לחיצוניות. מה הפשט? כשהאדם פשוט וטבעי, אז הוא הוא נהפך להיות בעיני הבריות כריזמטי ומאגניב. קצת אירוני, כן.

תשליכי את כל המאמצים והפחדים ותראי פלאים. חז"ל אמרו אין בן דוד בא אלא בהיסח דעת. והכוונה היא שאין טעם לחכות. אנשים תמיד מחכים ומצפים שמשהו יקרה, שמשהו יבוא ויגאל אותם מהבעיות שלהם, או מההשלכות של העבר. שום דבר כזה לא הולך לקרות. הפתרון הוא פשוט להפסיק לצפות ולחכות, ולהתחיל, עכשיו.

הכל יכול להסתדר בעתיד, אבל גם העתיד צריך להתחיל מתישהו, לא? העתיד מתחיל עכשיו. רגע אחר רגע. אל תהיי יותר מדי מודאגת ולחוצה. מה שרודפים אחריו לעולם לא בא, ומה שמניחין לו מתעופף אלינו. למה? לא יודע. אבל ככה זה.

בהצלחה!

הגבר והאשה נבראו בטבעים משלימים זה את זה , הגבר במהותו לתת והאשה לקבל,

כדי שהגבר יוכל לתת הוא צריך אשה שיכולה לקבל.

מסיבות שונות כמו ,אירועים קשים בחיים , אכזבות , חיים תחת ביקורת ,  או מצב של תלות וחסר ועוד.

 יתכן מצב שהאשה תהיה במקום "שכאילו לא צריכה כלום מאף אחד"  והיא דואגת לעצמה כי היא לא סומכת על אף אחד.

המצב הנורמלי זה להיות עצמאית אבל לא כי אף אחד לא עוזר ולא יתן לנו מה שצריך לא כי יש לנו יכולת להסתדר באמת לבד(ברוב הדברים בחיים)

לכן אשה שהיא תקיפה , נוקשה משדרת לגבר אין לך מה לתת לי וממילא הוא בורח , כי אם הוא גבר בריא שרוצה לתת, לפנק , לשמור ולהגן  זה לא אצלה.. 

מה שאני מציעה לך זה בשני מישורים,  

אחד לנסות עם עצמך להיות האשה המצפה , כן להיות במקום שלהאמין שהגבר הוא זה שיתן לי וימלא אותי,

לנסות לתת אמון .

וללכת לטיפול בשביל להבין מה גרם לך להיות נוקשה ולהצליח לחזור להיות את!

בהצלחה.

החיים עוד ארוכים ואת יכולה להנות , להתאהב ואחרי שתשברי את המחסום שמונע ממך להאמין באנשים,

 את תיראי שיהיו עוד כאלו שירדפו אחריך.

 ותוכלי לבנות זוגיות בריאה וטובה.

רוצי אל תבזבזי זמן.

כי זה יכול מאוד ללכת ביחד.
תתלבטי לפי המקום שלך ותתיעצי.

בהצלחה ממש!!
 

אף פעם לא הבנתי את הנקודה הזו..

לא התכוונתי להפחיד אף אחת

זה רק עם גברים? עד כמה את חברותית?

ואם רק גברים- זה מתבטא רק בדייטים או שגם בעוד מעגלים בחיים?

מה שבטוח שילוב של טעות וכזאת נחרצות עלול להביא לתוצאות רעות,

אם יש דברים בגו אז ממש לא כדאי להתעלם\להאשים אחרים

אבל אם את באמת מכירה אותה אז סבבה

(ואגב, יש בני אדם מקסימים שפשוט לא יודעים להראות את הנחמדות שלהם,

זה שהיא מבריחה אנשים לא אומר שהיא לא מקסימה, רק אומר שהיא צריכה ללמוד כישורי חברה)

אני בעצמי כישורי החברה שלי היו גרועים, עבדתי על זה ועכשיו אני אדם אחר.

והיא פנתה אלינו בבקשת עצה, ואנחנו אנשים טובים שרוצים לעזור,

לא מתחנו ביקורת על סתם מישהו, אלא הבאנו עצות למישהי שחושבת שיש לה בעיה.

(ולא שאני מזלזל בך, אבל מי את שתמנעי ממישהי לעשות שינוי טוב בחיים?)

האם היתה לך באמת כמה חוויות מכמה בנים שלא רצו אותך או שזה רק הרגשה שפיתחת בפנים ?

גם אם כך וגם אם כך את צריכה לעבוד על שינוי בחשיבה שלך , 

תקראי לזה איך שאת רוצה, טיפול או לא.

 אבל ברור שלא טוב לך כרגע עם עצמך,

אני מאמינה שתמצאי את הדרך איך לעזור לעצמך להרגיש מצוין .

פנקי אותו בריקוד הוא בטוח יימס.. 

;) 

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"