שלום לכולם! רק רוצה להגיד משהו, בבקשה תפתחויעל
אז ככה.
שמתי לב שבהמון שירים אצל המון יוצרים כאן חוזר הקטע הזה של לזרוק את המילים על הדף ומה שיצא יצא, העיקר שזה יהיה מהלב.
אז צר לי לאכזב, ברוב השירים זה לא הולך ככה.
הי, זה שיר שלכם, תשקיעו קצת מחשבה באיך לעשות אותו יפה יותר ממה שהוא! אם חרזתם - שהחריזה תהיה זורמת. יש שירים שבהם מומלץ להקפיד על קצב ושורות קבועות ובעלות אותן הברות, שימו לב אם זה מתאים לשיר או לא. אם בחרתם משלב גבוה - לכו איתו עד הסוף! אם נמוך, אל תשלבו פתאום מילה מפוארת. היא רק תיראה לא קשורה ומגוחכת.
והכי חשוב לדעתי: פיסוק, רבותיי, פיסוק!
כשפשוט כותבים את המשפטים ברצף, זה מאבד את הטעם היפה של שיר. גם אם בחרתם בשיר עם משקלים קבועים, תפסקו אותו, תוסיפו נקודות ופסיקים ומה לא איפה שאתם צריכים ומרגישים לנכון. ועוד יותר, אם בחרתם בשיר פושט צורה בסגנון מודרני, אין לכם מושג מה פיסוק יכול לעשות לשיר! אם קשה לכם לפסק אני ממליצה מאד לקרוא יהודה עמיחי, אחד המפסקים הטובים....
והי, הכי הכי חשוב יותר מכל מה שאמרתי:
תהיו גאים בשיר שלכם.
הוא אתם והוא יפהיפה גם אם לא נראה לכם, ואם תרשו לי להיות קצת לא מנומסת - אם הוא נראה לכם לא יפה, שפרו אותו.

זהו, אני אשמח לשמוע אם מישהו קרא או הפנים או גם וגם.
בהצלחה לכולנו!
מקפיצהאור מ
|מהנהן ומסכים לכל מילה|
((חברים, שכחנו כאן את המובן, יצירה, אומנות,כי אין פיסבוק

יצירה מבתת את יצר הכותב(וגם שגיעות כתיב)

אנחנו בפורום שירה, אף אחד כאן לא מגיש עבודת גמר

אני לא מדבר על זילזול ביצירה(חס"ו...)

אז מיצטער להרוס את הכיף

ברגע שאתה מציב גבולות- אתה הופך ללא רלבנטי לחלק מהאנשים!(תיראו לאן הגיעו פורום יוצרים ופסיפס אם כול הרפים והרמה שלהם....)

 

(נקודה למחשבה- אולי ביגלל כל הרצון לסדר, התגובות כאן(לפחות כשהייתי פעיל- אולי גם היום) הם, יפה, מרגש, נחמד, לא מהלב, לא תודה אמיתית על צוהר חדש לעולם קסום)

לא מסכימה.יעל
אמנם זה בהחלט לא עבודת גמר ולא ספר שירה וגם לא תקפתי אף אחד. זו בסך הכל המלצה לשיפור אצל רובנו.
מה זאת אומרת שברגע שמציבים גבולות הופכים ללא רלוונטיים לחלק מהכותבים? אין אדם שלא מסוגל להשתנות ולהשתפר...
אני לא מזלזלת באף יצירה, רק אומרת איך נראה שיר אידיאלי, וזה ממש לא אומר שכולם יראו אותו דבר ויספגו תגובות חדגוניות. הפוך לגמרי! ככל שהשיר עשיר יותר ובנוי טוב יותר הוא מכיל יותר, ובהכרח מדהים יותר.
קפיץיעל


כתם דיו
מאוד מאוד מסכימה.

ככה הפסקתי לנסות לכתוב שירים. אני לא טובה בזה, והנסיון הכושל לבטא את הרגש דרך יצירה עלובה סתם תיסכל אותי.
נראה לי פשוט שבשונה מכל אומנות מסוג אחר (ציור, שירה, ריקוד..)
בכתיבה הרבה יותר קיים המקום של כתיבה לא-לשם היצירה.
סוף סוף קצת כנותרב מג של מילים
דווקא את סבבה
מדהים שכאלה שהרבה פחות ממך
עוד לא קלטו אתזה.
מסכימה לגמרי.קפיץ

הייתי בפורומים אחרים-ועל דברים כמו שמעלים לכאן לא היו חוסכים תגובות לא נחמדות.

פה יש מאוד מקום של פרגון לכל דבר, אבל זה לא נותן להתקדם לשום מקום. 

בתכל'ס, יש פה כמה אנשים שכותבים מדהים, אבל רוב הפורום ברמה די נמוכה, ובתור כותבת, ובטח שבתור קוראת, זה מציק.

הפורום נועד לתת במה לכתיבה חופשית.ענבל
בס"ד

שאפרש את המילה חופשית?

זה היופי בפורום הזה לעומת הפורומים שאת מדברת עליהם.
זה מקום שאפשר לשתף בו כתיבה גם אם היא לא אלתרמן הבא.
כן, גם אני לא כותבת מדהים, גם אני כותבת מהלב ושונאת לשפר שירים שלי כי זה מרגיש לי שהכי אמיתי זה מה שבא מהלב, ואני לא הולכת להתנצל על שפרסמתי פה שירים בעבר (הייתי מפרסמת עוד אבל לצערי אני בתקופת יובש ממש ארוכה).
הפורום הוא במה לכולם. מי שמציק לו לא חייב לקרוא הכל..
כיף לראות שעוד חושבים כמונירב מג של מילים
אולי זה המקום באמת להחיות את הפורום הסגור
או לפתוח לו מתחרה.
עוד קפיץ! שכולם יקראו בבקשהיעל


קפיץ! חשוב ליקרוא את התגובות, הן נוגעות לכולנו.כי אין פיסבוק

אסור שיהיה הגבלות לפורום,

לכו הכי רחוק שאתם יכולים,

תיכתבו את השירים שאתם הכי אוהבים,

תוהבו את עצמיכים, ולפחות אצלי, עצמי זה לא תמיד בגבולות השיר האולתימתיבי.

ואנחנו לא רוצים להפחיד אנשים אחרים שיבהלו מהדרישות,  אנחנו כאן בישביל כול אוהבי השירה,

בכול הסיגנונות.

תיצרו בלי גבולות, בלי להישמע לכללים של אף אחד,

כי זה המקום להישתפר

זה המקום ליטעות,

זה המקום להתחיל מחדש(ולא רק לכותבי שירה מנוסים)

זה המקום לקבל פירגון, וחשוב מיזה, ביקורת.

זה המקום שלנו לנסות להוציא יצירות יפות

זה המקום לשפר שגיעות כתיב(ליפעמיםקורץ)

זה המקום שלנו לחפס סיגנון אישי

ואני חושב שכל אחד יכול ליכתוב כאן

בלי קשר לרמתו

ניסיונו

וקישרונו

פשוט כי זה המקום לשירה.

 

(מיצטער על הפטוס, כבר הייתי בשוונג...)

 

 

^^^ סליחה, אני מאוד לא מסכימה עם הפותחתיום מבולבל
כמו שאמרו כאן לפני, וותיקים וטובים ממני-
בשביל זה הפורום נועד, שכל אחד ישים את יצירתו, ככה, אם הוא רוצה משופצת- ולפעמים- דווקא הכי כיף להגיש חם...
שנינו אומרים את אותם דבריםרב מג של מילים
רק שאת לא מבינה שזה אבוד מראש
והבסיס של שנינו לבית הדבר שונה לחלוטין

מכירה את המושג "הלכה ואין דורשים אותה ברבים"
אותו דבר
בדיוק.
וכמובן שגם אם לא, מותר ואף רצוי שתפרסמו כאן בכל זאתיוני
ותהיו פתוחים לביקורת בונה, לעזרה מאלו שכן יודעים לפסק ומאלו שיגידו לכם שהשיר יפה רק כדי להחליף מילה x במילה y בשביל שיתחרז נכון ושכדאי לרדת שורה פה ולא שם..

כי אם לא, איך תלמדו?


אל תתביישו
אבל גם תהיו פתוחים לביקורת בונה.
בדיוק!יעל


אני מאוד מסכים ואני מאוד לאנפתלי הדג
אני מאוד מסכים: כי לשירה, כמו בכל אמנות, יש את הכלים שלה שאיתם משחקים ואת הגבולות שלה שאיתם יוצרים. שירה (בטח שירה מודרנית) היא כל-כולה משחק בגבולות. זה כולל גם רחוביות או ויתור על פיסוק לפעמים, זה כולל שבירה של כלג בולא פשר ישא תיכולה לחשוב עליו, אברי בורדר יו כן ת'ינק אוף. החלק החשוב, ההכרחי, שוב, כמו בכל אמנות, הוא המודעות – מודעות לeמה ולaמה אני עושה, ומה זה אומר בעצם (ונראה שזה מה שתייה וצור מתכננים לבשל למפגש הקרוב, אבל לצערי וכו').

מאידך, הגבולות הם כלים, ושירה היא אורות לא פחות משהיא כלים (ולא נתחיל לריב על מינונים פה, למרות שזו המריבה הנצחית של המשוררים). אז ימחלו לי כל פנאטי הערוץ, או כל מיני אנשים חכמים וידועים – אצ"ג לא עושה לי את זה, ולמרות שאבחר באלתרמן על זך בכל יום טוב, דעתי הענייה נוטה לצד שלו בויכוח על השירה העברית.

אבל איך לומדים, יעל. עם גישה כזאת, איך תסתכלי על השירים הישנים שלך? כזבל? ודאי שהם לא כאלה. כשאנשים באים עם תודעת לימוד, עם רצון להשתפר (ולא, לא תודעת פריקה, אלא הבנה שיש פה אמנות ויש מה ללמוד – אפילו כדי להיות פורקים מוצלחים יותר), ומניסים אותם עם ערימת כלים שמכבה כל ניצוץ אור (וקל וחומר עם אמירות יהירות ובלתי מבוססות על כשרון עלום כלשהו), איך הם ילמדו? איך הם יהפכו להיות הדברים שאת רוצה, והם רוצים, שהם יהיו?
(רק אציין-ענבל
בס"ד

אף אחד פה לא רוצה להפוך להיות מה שאחרים רוצים שהוא יהיה. כל אחד מאיתנו רוצה להיות הוא עצמו. לא מן הנמנע שלא נהפוך להיות משוררים דגולים, אבל אבוי לנו אם גם לא ייתנו לנו לכתוב כרצוננו.
זאת לא צריכה להיות שירה מדהימה, זאת צריכה להיות שירה שנוגעת ולגעת אפשר גם אם מבחינה ספרותית לא כותבים מדהים.)
(אני מקבל לחלוטיןנפתלי הדג
אבל לדעתי, הפורום הזה, כחלק מפסיפס, הוא בסופו של דבר מקום לאמנות. אדם לא צריך לכתוב איך שהוא אמור לכתוב. כתיבה לאחר רכישת כלים היא לא כתיבה נכונה יותר מכתיבה פשוטה, אני חושב שזהו פשוט ההבדל בין מעשה – בעל משמעות ככל שיהיה – לאמנות. בעיני זהו מקום לאמנות, גם אם אחת חופשית במיוחד ועם גבולות גמישים במיוחד.)
(הפורום הזה הוא מקום לפרוזה וכתיבה חופשית.ענבל
בס"ד

פסיפס הוא מקום לסינון שירים.
אני מסכימה איתכם שלא כל שיר כדאי שייכתב פה ושצריכה להיות רמה כלשהי לשירים פה אבל אני לא חושבת שהרמה צריכה להיות כמו בפסיפס.
אנחנו לא אמנים דגולים, חלקנו לא מתקרבים לזה, ובכל זאת אני חושבת שגם בשירים שלנו אפשר למצוא קסם. ברור ששיר שילד כותב פחות כדאי שיפורסם פה, אבל שירים סבירים שבסה"כ אפשר לקרוא אותם בלי לסבול יותר מדי, אני לא רואה סיבה למה לא לפרסמם פה.
אבל אם ככה חושבים פה אז זה גם בסדר ולגיטימי, תמיד יש את נסיו"פ..)
(אני ממש לא מדבר על רמהנפתלי הדג
אני מדבר על מה אנחנו עושים, ולאן אנחנו שואפים. לא איך אנחנו עושים אותו.
לא צריך להיות צייר טוב במיוחד כדי לפרסם בפורום ציור, אבל אף אחד לא יפרסם שם שרטוטי אימוג'ים שהוא שרטט בשיעור מתמטיקה משעמם במיוחד.)
(עם זה אני מסכימה אבל זאת לא הייתה הרוח שעלתה מהשרשור.)ענבל
(ולכן פתחתי במה שפתחתי בהודעה הראשונהנפתלי הדג
וכתבתי מה שכתבתי בשרשור במקביל בנסיופ)
(שם לא הסתכלתי.. אבל סבבה. תודה )ענבל
ייקח לי זמן לגבש דעה אחרי הדברים שכתבתיעל

אבל בקשר לסוף -

נו, באמת. לא התכוונתי שכולם יתחילו את השיר הראשון והשני והשלישי שלהם ברמה של רחל, אלא שהשיר המאה לא יהיה ברמה של הראשון. או השיר האלף, לא משנה; רק שיהיה ברור איך שיר צריך ויכול להיראות. כמובן, היופי בשירה המודרנית הוא הגמישות שלה והמשחק האינסופי, אבל ברור לך שלא כל רצף מילים הוא שיר.

שמעתי או קראתי פעם דעה של מישהו, מפורסם דווקא, אני לא זוכרת מי ואיפה: בעולם הזה כל מי שמצליח לכתוב משפט נכון תחבירית ובלי שגיאות כתיב הופך מיד להוגה דעות ומשורר.

וזה נכון כמה שזה כואב.

 

(רק להבהרה, בעקבות הדיון הנרחב בנסיו"פ: אני אומרת את זה גם ובעיקר על עצמי, אני לא תופסת מעצמי כלום ואין פה שום התנשאות בשום דרך. כן?)

בהצלחה עם זה, אשמח לשמוע מסקנות כמובןנפתלי הדגאחרונה
(לא חשדתי לרגע אבל תמיד צריך להזהר מזה)
הייריק סאנצ'ז

אני תוהה מה זה הרגש הזה.

יצור חי וחלקלק. מזדחל בתוכי מהגרון אל הבטן, מחליק באיטיות הלוך ושוב.

פחד. אולי פחד.

אני מפחד שאני כלום בשבילך. מגדלים פורחים באויר. שערה קטנה. אין בינינו כלום.

שמחר תשכחי אותי. חבר מצחיק. לא כלום. מפחד להציע לך כתף. את אפילו לא צריכה. או לא רוצה.

מפחד שאת כלום בשבילי. שמחר אני אשכח אותך. שמשהו ימחק אותך.

אובדן. זה מרגיש כמו אובדן.

זה איננו. את אינך. אני אינני.

יש בינינו אינסוף שחור. לא קיים דבר. אני מחייך אלייך. מגוחך.

יש לי חור. יש בי חלל. אין לי מה לעשות עכשיו.

טירוף. זה אוכל אותי, הטירוף.

אני בוער מבפנים. אין לאן לברוח.

את בכל מקום. בכל זמן. מחייכת אלי מהמראה. מהכיור.

משתוקק לקצת שקט, נשימה. איני יכוח חהירגע.

לא משתחרר. מועקה. אני רוצה לשבור.

אני רוצה לטרוף לצעוק.

משהו משוגע שירטיט. אותך.

כמוני.

ביי

אתה ממש כותב אותי🥺תמימלה..?
תודהריק סאנצ'זאחרונה
כיף לשמוע צגובות
זה הפרי....נחלת

אנ'לא בשל

אתה אומר

למה הכוונה?

אתה חיוור מאוד מאוד

ורק בהתחלה?

 

רוצה להיות סגול כהה

ולא פחות מזה

האם זה אפשרי חבר

אולי אתה טועה?

 

לפחד יש פנים רבות

עיתים נדמה כהר

אבל אם תסיט את מבטך

תראה  פתאום נהר....

 

ועל גדתו עומדת בת

משורש נשמתך

והיא רק היא חבר

תמתיק את בדידותך!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מהמםתמימלה..?אחרונה
נצפה בתל אביבזכרושיצאנולרקוד

כמה אמת במשפט אחד......תמימלה..?
הפונט נחמדהבדידותאחרונה
פרסמנו דירהנחלת

באתר יד שניה

במדור 

דירה להשכיר

מסיבות מובנות

העדפנו בנות

ומייד קיבלנו

נזיפה חמורה

ה     ד      ר     ה!

 

הממ....

יש חובות להחזיר

המצב לא  שפיר

אין ברירה,

בא נעשה רשימה.

 

ראשונה היתה לי

אחריה היה צליל

הוא תובל

היא יובל

היא דניאל

(עם הכלבה גבריאל)

שתי חן

שני חן

(לא ביחד)

היא ריף

הוא אגם

היא אזוב

הוא נרקיס

גם היא.

(הגדיל לעשות

בחור בשם דין

שביקש אם אפשר עוד קצת להמתין

עד שבן זוגו (בחור בשם קים)

יספיק להגיע מסין.....)

 

כשעברנו שנית

על כל הרשימה

נתקפנו בכאב ראש

איום ונורא,

לא הצלחנו פשוט

להבין,

מי הוא מה

 

עכשיו בדירה

זוג מקסים ממוסקבה;

הוא אברשה היא מאשה

לחתול קוראים סשה

החתולה היא נטאשה

וזו הבוחשת ב kasha

היא כמובן ...

סבתא באשה!

 

הם חזרו בתשובה

לפני פחות משנה

ומקפידים על מצוות בהידור.

וכדי לקיים זריזין מקדימין

הקימו סוכה באלול...

 

יציבה

חזקה

(היתה שם סופה!)

לא תימוט

לא תיפול

לעולם!

 

חן חן.....נחלת
מהמםם!!תמימלה..?

החרוזים מדויקים, הסיפור חמוד מאוד, קליל ופשוט כיף לקרוא אותו...

תודה רבה!נחלת
וואו זה מקסיםאנימה

(לא יודעת איך הגעתי לפורום הזה אחרי שנים שלא נכנסתי אליו)

תודה וברוכה הבאה!נחלתאחרונה
כעין החשמלליפא העגלון

אֲרוֹן חַשְׁמַל, יָצוּק

בֵּטוֹן וְצִירֵי מַתֶּכֶת (שֶׁיָּדְעוּ חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם חֲלוּדָה)

עֵשֶׂב עָלֶה בִּקְצוֹתָיו, פֶּרֶא

וְאוֹר מְרַצֵּד מִבַּעַד חַלּוֹן עָכוּר


מֵבִין אוֹתְךָ, שַׂחְתִּי לוֹ

גַּם הַחַשְׁמַל שֶׁלִּי

עוֹדֶנּוּ בָּאָרוֹן

מתח גבוהמשהאחרונה

סכנת מוות

חתולים נגד טיליםחתול זמני
עבר עריכה על ידי חתול זמני בתאריך ז' באייר תשפ"ו 18:04

חָתוּלוֹ הַשָּחוֹר־לָבָן
מִסְתַָּתֵר מִתַּחַת לִמכוֹנִית
יְלָלוֹת בְּנִיב בִּלְתִּי־מוּבַן
מַפְעִילוֹת אִינְסְטִינְקְט יָשָן

 

וְאַז שְרִיקָה
וְאַז בְּרֳקִים
שֶאֵינַם מַתְאִימִים‏ לַחֲתוּלִים.
לַחֲתוּלִים אֵין מַסְבִּירִים מַדּוּעַ רָבִים הַאֲנָשִים.

 

אף שחָתוּלוֹ הַשְּמַנְמַן
הֵחֵל מַסְכִּים לְלִטּוּפִים
בֵּין הַדְּחִיפוֹת בַּמַּדְרְגוֹת
נִרְאֶה שֶהַשְּכֵנִים
כְּבַר אֵינַם מַבִּיטִים בּוֹ.

נא לאמר לחתול לא להתייאש מלטיפות. לקוות להן. לחלוםנחלת

עליהן, הן עוד תבואנה....

 

עוד יחזור הניגון.....

יש לי שיר כזה מימות עברוחתול זמני

אתה מזכיר לי חתול רחוב

כזה שקופץ כשמתקרבים אליו

כזה שלא צריך שישמרו עליו

כזה שמסרב לבטוח

גם לא בי

גם לא בי

 

תן לי ללטף אותך

את חצי האוזן שנותרה לך

מבטיחה שלא אפגע בך

אולי יום אחד תסכים

לבטוח בי

לבטוח בי

 

אטווה לך שירים שמחים

נחבוש יחדיו את הפצעים

נבכה הכל החוצה

אם תבטח בי

אם תבטח בי

רק אם תסכים

לבטוח בי

לבטוח בי.

 

היו ימים.

מענייןהבדידות

נושא השיר הוא אתה?

השירים שלך מלווים אותך לאורך זמן?

אתה מתנסה בסוגים נוספים של כתיבה יוצרת?

כן, כן וכן.חתול זמני

אני פחות טוב בפרוזה ועוד פחות בכתיבה ארוכה / המשכים, אבל היו לי כמה חיבורים טובים.

מעדיף שירה.

"פחות טוב"הבדידות

או "פחות אוהב"?

אתה כותב רק לפה או רק למגירה או משתף גם בפורומים אחרים?

הממ.חתול זמני

קל לי יותר לבטא את עצמי בשירה ואני אוהב את התמציתיות שלה.

אבל כאמור, היו לי כמה קטעים בודדים שאינם שירה שכתבתי, שכן מצאו חן בעיניי.

בעבר שיתפתי ב־tale.co.il אך האתר נסגר.

יש לי כמה חיבורים פה ושם בוואטפד ובאתר החדש chapter.co.il, מעבר לזה לא.

ואיזה שירה אתה קורא?הבדידות

אתה חושב שאתה מצליח לבטא את עצמך בתמציתיות של השירים שאתה כותב בצורה טובה גם לאחרים כמו לעצמך?

אתה משתף גם אנשים שמכירים אותך?

עברית מכמה סוגים.חתול זמני

אני אוהב שירה עברית של דור האמצע (פוסט־אלתרמן כזה). נניח נתן זך, אברהם חלפי, זלדה, כאלה.

גם פיוטי אשכנז.

גם שירים יפניים מסוימים (בעיקר אינדי מלודי, לפעמים יש מילים מעניינות).

נראה לי שרוב ככל השירים שלי מובנים למדי. יש כמה אזוטריים. מדי פעם אני שואל את מר AI מה הוא חושב (עוזר לי לנתח ולרכז את המחשבות בדיעבד), ובדרך־כלל זה קולע.

אנשים לא כל־כך מכירים אותי.

הבדידות

יפה.

ואנשים שקוראים אותך להרגשתך יותר מכירים אותך?

ייתכן,חתול זמני

אם כי, באופן כללי, איני מרגיש בנוח עם זה מכירים אותי.

למה לא מרגיש בנוח?הבדידות
אז למה בכל זאת אתה משתף?הבדידות
כי זה מאוד יפה לדעתי.חתול זמני
אבל אתה לא משתף רק שירההבדידות
תפסת אותי. אני חתול ערמומי ומלא סתירות.חתול זמני
אתה גם פצל"ש?הבדידות
בערך,חתול זמני

במקור הייתי @אחו אבל העברתי את הפעילות לכאן.

והרגשת צורך להמציא את עצמך מחדש?הבדידות

לעזאזל אני מרגיש כמו פסיכולוג חחחח

לא,חתול זמני

פשוט פרשתי וכיוון שלא יכולתי להתחבר לאחו, חזרתי כחתול זמני.

אז כאילו מוטיב החתול סתם שולי?הבדידות
מרכזי מאוד.חתול זמני
והיית חתול גם שהיית אחו?הבדידות
הייתי חתול.חתול זמני
טוב הבדידות

תמשיך לכתוב ולשתף ולגלות דברים על עצמך

אשקול זאת.חתול זמני
אולי אי הנעימות תפחתהבדידות
אין בזה נכון ולא נכון.חתול זמני
יש בזה קורה ולא קורההבדידות
ובכן, איך הפתגם אומר, "לא יהיה כלום כי אין כלום."חתול זמני
אז זה תמרור לשנות משהוהבדידות
איני מרגיש צורך להמציא את עצמי מחדש.חתול זמני
טוב. נראה שטוב לךהבדידותאחרונה

אולי אתה יודע משהו שאני לא

איזה חזקקקתמימלה..?

וואו, מהמם, כואב מאוד, נוגע, מחזק...

נוגענחלת
אודה יהריק סאנצ'ז

יש גם רגעים טובים

זמנים שפתאום הכל משתחרר בחזה ואפשר לנשום. לנשום בשם האלים, לנשום סוף סוף!

אויר פסגות גם ברחוב.

והכל בהיר ונקי. ואתה רוצה משפחה. ואתה שמח.

ומאיר פנים. והכל פשוט יותר. הקשרים נפרמו. הלכלוך מתנקז.

ואתה תמה. וזה נראה מגוחך. איך לפני שעה קלה חרחרת ונפלת.

זה נראה כל כך רחוק. מה שהיה לפני דקות ספורות.

היאוש. האובדן הריקנות. השנאה.

הם אינם. אפשר מעולם לא היו.

ואז, הו, אתה מרגיש את הפחד המעקצץ.

ואמנם, הוא הוא רק צל קטם, עכשיו אתה שמח, הרי. אבל הוא קיים.

הידיעה הזאת, הקיימא.

שאתה על קצה צוק. ואמנם הראות נפלאה.

ומי יתן וימשיך. השכרון חושים הזה לנצח.

אבל יודע אתה. תנשום כמה שאתה יכול. כמה שריאותיך מסוגלות.

כי מי יודע. מתי תיפול.

אתה חי בין תהום לתהום.

שוחה מטינופת לשלולית. כך נגזר.

לעיתים אלוהים מרשה לך להירגע,  מושך את ראשך בכוח מעל הזוהמא, דוחף אויר נקי לריאותיך.

רק כדי לצנוח שוב פנימה.

וואבה לאבה דאפ דאפ!סופר צעיר
וואו!!!תמימלה..?אחרונה

כתבת אותי!!

הבנתי לא מזמן שהחיים שלנו הוא גלגל, אנחנו נופלים וקמים ונופלים יותר עמוק וקמים יותר גבוה והתפקיד שלנו בחיים האלו הוא לנצל את הזמנים שאנחנו למעלה כדי לאגור כוחות לזמן שניפול....

קיצור, כתבת ממש ממש יפה....

לזכרנחלת

הוא נפל לאחור

שערו התמזג עם חולות

ועיניו הפקוחות

מעולם לא היו כה כחולות

כששמים ירדו לקראתו

 

לשמו היה צליל של

מים חיים וצלילות ופכפוך ושמחה

כך בדיוק 

הוא היה.

 

נער חלום

איש של אמת

איכותי ויפה וענוו

לא מאמינה

לא ייתכן

שהוא מת.

 

לאחר 120

משתוקקת לפגוש

את אמי, את אבי ושלוש חברות, 

מגיעים בשמחה לקראתי

 

ואותך

בארי.

כואבאנוני.מיתאחרונה

אולי יעניין אותך