יש כל מיני זרמים אצל החרדים, ובהחלט יש זרמים שממש אין רגש לפני החתונה. ההורים מחליטים והזוג רק נפגש כדי לראות מי עומד להיותץ איתו מתחת לחופה.

אותי אישית זה מזעזע..

אבל למה להכליל את כולם?

יפה שהדגשת שיש כל מני זרמים בציבור החרדי...צריך רק קצת לפתוח את העניים ואת הראש ולקבל שכן..יש חרדים שמתחתנים עם רגש ואהבה וכל העולה על ראשכם...

אמרתי שיפה שאמרת שיש כל מיני סוגים של חרדים..אנשים אחרים פה מכלילים את כל החרדים לאיזה משהו דוס קיצוני ובלתי מוגדר...שזה רע מאד

אבל אנחנו דנים את הדרך, ולא את החריגים..

גם החרדים לא "מתפללים אחרי". הם מתפללים לפני ואחרי ותוך כדי. אבל זה לא הסיפור.

הבעיה היא שלמי שגדל על אהבה כמו שהוא ראה בסרטים\בספרים- זה שביל שחסום.

אצל חרדים יש שני מרכיבים שבונים את הרגש-

האמונה שזה הזיווג משמיים ולכן אפשר שיהיה רגש,

והחיים המשותפים מתוך דאגה זה לזו ע"פ חוקי ההלכה וההדרכה התורנית(הוא דואג לה יותר מאשר

לעצמו והיא לא יותר מאשר לעצמה).

הנתינה ההדדית מובילה לאהבה שלהם, כי לתת לאחר גורם לאהבה כלפיו.

אצל מי שגדל על ברכי העולם של אהבה כמשיכה, הדרך הזו לא תצליח כי היא לא מספקת

את הריגוש הנצרך בשביל ההשקעה שלו. לכן הוא צריך את הסטרטאר של משיכה חזקה.

כמובן שאין בשום אמירה לעיל זילזול בצורך במציאת חן, ו"כימיה" בין בני הזוג.

אולי רגש שונה, לא של התאהבות ומשיכה (שזה דבר שנדיר שיש אחרי 3-7 פגישות)

אבל כן רגש של חיבה, של רצון להמשיך ושל ענין ומשיכה מסוימת.

נכון שחרדים משקללים גם נתונים יבשים, ולעיתים הרגש עוד לא ברור לגמרי, אבל זה לא נכון שהם מתעלמים ממנו.

חרדים לא מתחתנים על פי רשימת מכולת כמו שאהבה בתענוגים הנכבדה מאד טרחה לכתוב.

ההורים מבררים לפני והזוג נפגש ובודק אם הוא מתאים גם רגשית ואם יש חיבור ונושאים משותפים. ואז יש את כל התקופה בין האירוסין לחתונה שגם בה עוד בודקים שהכל בסדר וזורם ויש רגש חיבה הדדי. 

המגזר שכן מתחתן ע"פ "רשימה" אלו חסידי גור (ואולי עוד חסידים אני לא מכירה את הזרמים השונים)

ואצלם לא בטוח שמחכים לרגש גם אחרי החתונה.

מותר רק פגישה פעם בשבועיים-חודש בערך,

מותר להתקשר לשיחה אחת של עשר דקות במהלך השבוע, ומותר שעה לפני שבת.

בקיצור, הקשר שלהם לא הכי פעיל...

מדהימות ההמצאות שלכם בהקשר של החרדים.

הגולש האחרון אתה מוזמן לבדוק לפני שאתה מטעה פה את כולם.

אתה שוגה בהזיות

היא מוחה, ובצדק, על מה שהיא רואה כהכפשת והוצאת שם רע על ציבור שלם של מאות אלפי יהודים

יכולתי גם לקלל אותו יותר כי הוא מדבר לא לעניין וממשיך להתעקש על זה, אז עוד כתבתי עדין.

וכל אחד שאני מעירה לו ומסבירה לו איפה הוא טועה ישר בא ואומר שדוד שלו/סבאשלו/שכן שלו וכן הלאה הוא חרדי ולכן זה כן נכון, אבל הלוווווווווו אני חרדית, מסתבר שאני מכירה את הציבור אליו אני שייכת יותר טוב ממי שמכיר דרך איזה בובעס צ'ווק (ביטוי של סבתא שלי)

זהו

נכון שאת חרדית ואת אחרת, 

אבל זה לא אומר שכל מי שמספר על דברים אחרים הוא מפנטז,

יש גם אחרים, כמו שאת אומרת כל הזמן,

ויש כאלו עם כללים , עם הגבלות וכו'.

ממש שטויות וממש לא נכוןןןן "הגולש האחרון"...

והזוג נפגש כדי לבדוק את ההתאמה ביניהם, נפגשים כמה פעמים שצריך כדי להגיע להבנה אם הבן אדם מתאים לי או לא.

אם היו מתחתנים רק עפ"י הנתונים היבשים ומצפים לרגש שיבוא בהמשך - כולם היו מתחתנים עם הבן אדם הראשון שהיו פוגשים ותתפלאו - אבל זה ממש לא כך! לא יודעת אחוזים אבל הרוב לא מתחתנים עם הראשון.

אבל אפשר לחשוב מה ביג דיל, ההורים לא כופים להתחתן, הם מבררים את הפרטים - משתפים את המדובר באינפורמציה ומחליטים יחד אם מתאים להיפגש או לא, ואז התפקיד עובר לידי הבחור/ה להחליט אם להיפגש שוב ושוב או לא ולבסוף להתחתן - גם זו החלטה של המיועד עצמו.

שמסכימים לקחת על עצמם את האחריות האדירה של החלטה כזאת...

ואת ההשלכות...

ועם זאת הרבה אמת.

מתגובתך ברור כמעט שאת לא הורה, כי אין ספק אלו רגשות אשמה עולים בהורה שלקח את ההחלטה והאחריות על עצמו והקשר נכשל וילדו סובל.

אני בת חרדית להורים שלא מוכנים להחליט בעצמם ולקחת את האחריות בטענה שילד שבשל לנישואין צריך להיות מסוגל לקבל את ההחלטה בעצמו, כמובן בעוד הם מייעצים ותפקיד הבירורים הנרחבים והמקיפים עליהם. לדעתי הם צודקים במאה אחוז. אם זאת בכיתה שלי לדוג' 30 בנות מתוך 40 אמרו לי בפירוש שהם שמחות וסומכות שהוריהן לוקחים את רוב משא השידוך וההחלטה על כתפיהם. (ותמיד יש שאלה וברכה מרב)

אני חושבת שיותר קשה להורים.

וכפי שהזכרתי, גם רואה ושומעת שזה כך מהורים ומבחורות בגיל השידוכים.

זה יותר בתור עזרה והכוונה ויעוץ.

הילד הוא זה שאמור להחליט בסוף!!
 

ממני חרדית נשואה...

גם היומיום .

והם לא מאמינים בכלל במושג אהבה.

חרדית.

מן הסתם הבנת שב"לא נשואים" הכוונה נשואים ללא רגש שזה כמו לא נשואים.

אבל גם לו יצוייר שהם באמת לא נשואים - כל עוד האישה "לא נשואה" רק עם גבר אחד הילדים לא ממזרים. (וגם אם היא כן הלכה אח"כ עם מישהו אחר כשעוד היתה "לא נשואה" לקודם, עדיין הילדים מהבעל הראשון - לא ממזרים, אבל זה כבר לגמרי אחוז קטן...................... הכל בצחוק כמובן)

כל עוד האישה לא בילתה עם מאה גברים אלה רק עם אחד.

ואנחנו ממש לא ממציאות על הגורים אתה מוזמן לחפש באינטרנט תקנות ל"ט

גם בתוך הגורים יש הרבה זרמים ,

ומעטים מאד הזוגות שחיים שם לפי כל התקנות 

מעטים עוד יותר אלו שחיים לגמרי בלי אהבה.

פשוט הפכתם פה את הדיון כאילו רק לחרדים מותר לדבר..שזה לא נכון בכלל

אפשר לברר כל דבר וללבן ולהיוודא איפה האמת נמצאת. 

אם ניקח את המשמעות הפשוטה של נשואים לעריכת חופה וקידושין אז בודאי שהם עושים וחלילה לאמר שהילדים ממזרים או שהם חוטאים.

זנות בשונה מנישואין זה  מעשה ללא אהבה וקשר לבן זוג.

וזה מה שקורה בגור.

המעשים טכניים לחוד ואין אצלם היתר לאהוב או לחבב את המעשה כי מבחינתם זה משוקץ ואשה זה דבר טמא.

 ולא אני אומרת את זה .  תשאלו את חסידי גור.

 התורה מבקשת ודורשת מאיתנו לקדש את החומר והקידוש נעשה ע"י ההתיחדות של איש ואישה בטהרה וצנעה.

ברוב החסידויות הרסו את זה ובעיקר בגור. 

תשאלו .

ולמה להמשיך עוד ועוד קשר ולעורר ציפיות אם זה "לא זה"??

ההחלטה יכולה להיות יותר קלה ויותר מהירה עם פחות כאב לב לכל הצדדים

לחרוג מהנורמה זה לא בריא בכל סביבה.

זה כבר לא נהיה חריגה מהנורמה

זה נהיה נורמה

להתווכח איתי זה בזבוז זמן מוחלט.

מה עוד את עושה ב-10 פגישות שלא עשיתי ב-5 פגישות שנפגשתי עם בעלי???

הוא לא היה הבחור הראשון שלי וגם לא השני...

קדמו לפגישות בירורים רבים...

חיפשתי גם מישהו שאני מכירה טוב ושהוא מכיר גם אותו טוב...

ובמקרה הזה זה היה אח של חברה טובה שלי שלמד שנה מעליו...

הוא ידע להגיד לי עליו המון!

וב"ה! נפגשנו 5 פגישות...

ואח"כ הוא בא לבית שלנו ואני לבית שלו...

וב"ה אנחנו נשואים באושר, אוטוטו 10 שנים!

יכול להיות רגש.

בין אם זה רגש חיבה, סימפטיה וכו', ובין אם זה אהבה סוערת ונוצצת.

בגדול, אנשים חושבים שאם לפני החתונה יש רגש, זה סימן טוב לגבי ההמשך, שהוא ימשיך ואף יחזק, ואם להפך - להפך.

זה נשמע די הגיוני.

[לגבי רגש סוער של התאהבות, יש יותר מקום לפקפק, כי-

א. הוא נוטה להיות יחסית קצר טווח.

ב. הוא הרבה פעמים מבלבל].

לפחות אצלנו זה ככה... ואלו שמשדכים עם שמיכה על הפנים פגישה אחת זבנגית וגמרנו, עושים טעות.

רגש לא תמיד מתפתח אחרי חתונה... לפעמים זה פשוט לא זה.

ומשום מה, לא יודעת איך, אבל איכשהו כן זוגות שם נשארים נשואים באושר ויושר.

התאמה בנתונים טובה תמיד כי כשמתחתנים על סמך רגש בלבד יש נטייה להתעלם מבעיות... או לחשוב שאפשר לתן אותם אחרי חתונה... וזה טעות לא נורמאלית.

זה דורש עבודה (או טיפול זוגי במקרה שאת מכירה)

אבל אם יש נתוני פתיחה טובים, רצון לאהוב ונכונות להשקיע - תמיד יבוא הרגש בסוף.

נתינה מביאה אהבה - מכירה?

אז אם הם משקיעים , ועובדים על הקשר שלהם - יגיע גם הרגש.

אם הם לא משקיעים - גם אם התחתנו עם אהבה מהוליווד - הרגש ידעך. 

ואצלינו באמת בודקים שיש רגש של רצון לאהוב ולהכיר.

אבל גם כשאין רגש כזה- אם יש הרבה רצון משני הצדדים, ונכונות , 99 אחוז שהוא יגיע בסוף.

מתי שזה לא קורה - זה בדרך כלל חסימה, או חוסר רצון , לדעתי .

כשבחור ובחורה נפגשים ורוצים להמשיך זה בגלל שטוב יחד.

אני חרדית ומכל מי שאני מכירה: אחיות, גיסות, שכנות, חברות-

אף אחת מהן לא הלכה לחתונה בלי שהיא תרגיש איזשהוא רגש חיובי כלפי בעלה לעתיד.

בד"כ זה לא רגש קל אלא הרבה יותר מיזה....

אם תדברו אם אותן בנות חרדיות בתקופה של לפני החתונה-

בד"כ רובן ככולן כבר הרבה יותר מקת רגש של אהבה.

אולי יש גם אחרות שפחות פיתחו רגשות כאלה אבל הן המיעוט שבמיעוט.

לא יכולה לחשוב על אחת שהלכה לחתונה בכוח בלי שתרגיש שהיא אוהבת ורוצה לחיות את המשך חייה עם אותו אחד שהיא הולכת להינשא לו.

זה בד"כ אחוזים ממש בודדים למרות שאני מכירה יותר את הצד ההפוך...

רגש של חיבה , ורצון לאהוב את הבנאדם הספציפי הזה,

זו עוד לא אהבה (לפעמים ) אלא רגש כלשהו.

וחוץ מזה שזה הבדל השקפות.

שלא "תופיע " אהבה, אצלינו סוברים שאהבה לא מופיעה, אלא היא תוצאה של עבודה אמיתית.

א. הם מאמינים שהשידוך משמיים, וזו ההשתדלות שעליהם לעשות

ב. הם מאמינים שאפשר לפתח רגש לכל אחת שאין אליה דחיה /ויש רגש בסיסי 

שאר החרדים ממש לא ככה!

ההורים לא בוחרים את החתן!

הם עוזרים לילדים שלהם לברר ולבדוק את המדובר.

להתייעץ, לשאול...

ואת הבחירה- הבחורה עושה!
היא נפגשת ולא כופים עליה "לסגור" אם זה לא מה שהיא רוצה!
ממש לאאאאאאאאא

ועדיין הם מסתדרים.

אבל ברור שזה לא בסדר וצריך להכיר ולבדוק שיש התאמה!

שני הדברים חשובים באותה מידה. 

גם משיכת הלב וגם התאמה. 

אם אין התאמה משיכת הלב תדעך בגלל חיכוכים, ואם אין משיכת הלב ההתאמה תרגיש כמו פאזל מקרטון.

את מדברת על זרם מסוים מאד!!!!!!!!!!!!!!!!!! בציבור החרדי

הרוב הגדול לא כך.

ההורים לא בוחרים לאף אחד עם מי להתחתן, הם רק מקבלים את ההצעה ומעבירים לבחור/ה את שיקול הדעת אם הפרטים מסביב נראים מתאימים.

די כבר להכליל. אתם לא יודעים עלינו כלום!

אם את כחרדית באה וכותבת שיש דברים בגו' את ממש מחזקת את ההמצאות שלהם שהציבור החרדי הוא כזה, וכשחושבים עלי מה שאני לא - זה ממש מעצבן אותי.

ואני לא חושבת שיש פחות אחוזים שחיים באושר שהתחתנו ככה (חסידים )

לעומת אחרים (לטאים, ספרדים ודת"לים)

אבל מדברייך נשמע כאילו שיש השפעה לשיטת הבחירה של הבן זוג לחיים.

אף אחד לא חושב שכולם חיים שם באושר ואין להם אף פעם בעיות, הדיון הוא האם זה מפריע להם בהמשך.

בקשר שאנשים מחפשים היום זה לא מספיק

כי אנחנו חסידים, נפגשנו שתי פגישות (והיה שם רגש, אגב)

זה מענין לדעת שיש מעמד ברור של הגבר וכו'...

אולי לא שמתי לב לזה עד היום

אין לי מושג למה אבל הדת"ל וגם החילונים חושבים שלחרדים אין רגש ואהבה והכל על בסיס יבש ולא מהנה?

אשמח לקבל תשובה ....

ואגב..מה ז"א התאמה בשכל?! אם רמת ה- איי קיו תואמת? ממתי עושים דבר כזה כל עוד לא ידוע על בעיות שכליות ונפשיות או פיגור וכד' ח"ו?????????

שמשווים אותו לרשימת הציפיות שלך :

למשל : חכם V

זורם V

חברותי - V-

ואז מחליטים האם שווה להתפשר על מה שלא, והאם הוא מתאים למה שאני מחפשת

ולגביי השאלה העיקרית שלי?

ויש להם פחות זמן לפתח אותו, כיוון שיש פחות פגישות.

יש חרדים שבגלל זה באמת לא בודקים רגש, וזו טעות לדעתי,

ויש הרבה שגם במעט הפגישות בודקים את זה, וזה רגש מסוג אחר, לא התאהבות, אבל כן רצון להכיר ולאהוב.

זאת התאמה חשובה. לי למשל נראה לי אין אי קיו גבוה, ואם אנסה להכיר מישהי חכמה, אז קודם כל אני לא אבין אותה ברוב המקרים, וגם היא כנראה די מהר תשתעמם ממני, אולי גם לא תעריך אותי, וזה נקודת התחלה לא טובה.

חשוב שבני הזוג יהיו פחות או יותר ברמה דומה בתחום הזה בשביל שלא יהיו פערים גדולים מדי.

לגביי רמת השכל שלא יהיו פערים זה וודאי...אבל לגבי הרגש-הזוג קובע כמה פגישות הוא צריך ...הזוג יכול לקחת את הזמן וזכותם!...אבל יש הרבה יותר רגש אחריי החתונה כשזה מגיע ממבטים וממילים נעימות וממגע כמובן אז הרגש נהיה טהור קדוש וגדול יותר מאשר לבזבז אותו לפני החתונה..וגם- הזוג מתחתן אחריי שהוא מרגיש שיש מציאת חן ומשיכה הדדית...והם כן יכולים לפתח סוג של התאהבות רק ללא מגע עד החתונה..אני ראיתי את אחותי-היא הייתה ממש מאוהבת גם בלי מגע וכו'...הם שמרו הכל וכשאני אומרת ה-כ-ל אז תדמינו בראש ה-כ-ל כל העולה על ראשכם (ואת זה המורה שלי אמרה לי..) הכל הם שמרו לאחרי החתונה רק אז זה בא ממצווה וממקום קדוש יותר...אז לא מפסידים פה אלא רק מרוויחים! וזה לא רק הם אלא החרדים בהכללתם...

והרבה חרדים ככה...

אצל הדתיים והחילונים בכלל לרוב יוצאים דרך היכרויות וכל מיני מפגשים ובודקים איך הולך ביחד.

אצל חרדים משתדלים כמה שיותר לברר איך ילך להם ביחד והפגישות נועדות לברר אם כל הבירורים אכן כך,

הם יוצאים ביחד ומשוחחים על מה שבא להם ומרגישים איך זה ביחד.

לאחות שלי יש חברה חרדית שכל החיים לימדו אותה שאחרי החתונה האהבה באה מאליה, אחרי שהיא התחתנה היא באה מבואסת לאחות שלי ואמרה שהיא פשוט לא מרגישה קשורה לבעלה, בשכל הכל התאים, התחתנה, אבל היא נשארה עם בעל לא קשור אליה.

בגלל זה לא אומרים לחכות לאהבה שתבוא אחריי החתונה מאליה...מה זה השטויות האלה שיווואו!!!!

ובעצם כל המשפחה הייתה חרדית וגדלתי בתוך זה. זה ש'לאחות שלי יש חברה חרדית' זה רק כי הסיפור הזה עליה.

אתם ממש מקובעים ולא מאפשרים להכניס לראש תגלית חדשה (או ישנה תלוי מאיפה מסתכלים) אבל מה לעשות שאני בתור חרדית רואה את הדברים מבפנים ...אתם מסתכלים מבחוץ ושומעים לחברה של אחותך או משהו כזה כשהם עשו טעות..

למה להכליל את כולם בטעות שלה? 

צריך לעבוד עליה...

זה וודאי שככל שיש יותר משיכה יש יותר מוטיבציה לעבוד, 

אבל עבודה תמיד תהיה!

והשאלה למה היא הגיעה לזה שבעלה לא קשור אליה?

ואין כזה דבר שהאהבה באב מאליה! תשכחו מיזה!
 

אני גם חרדית ואפ'פם לא שמעתי את הקשקוש הזה שאומרים לחרדים: תתחתני והאהבה תבוא מאליה!!

כדי לאהוב באמת - צריכים לעמול, להשקיע!
 

וגם בציבור לא חרדי- אין כזה דבר שהאהבה באה ככה מאליה!
ואם ככה בחור או בחורה חושבים אז הם טועים ובגדול!
כי אהבה שבאה מאליה- היא גם תלך פתאום מאליה.....

אבל אהבה שבונים ומשקיעים לאט לאט- לא סותרים אותה בבום אחד.

ואהבה כזאת לא נגמרת בשנייה אחת של ריב...

מספר פגישות, בירורים, מעורבות הורים?

אם נפגשים 3 חודשים ולא מתפתח רגש, זה שונה לגמרי משנפגשים 3 פגישות ולא מתפתח רגש.

[איזה רגש צריך להתפתח זו גם שאלה, לא בהכרח שזה רגש של התאהבות].

לפני החתונה, לא יכולים להיות רגשות אמיתיים. נקודה.

מה שכן יכול להיות, וחייב להיות לפני החתונה, זה כימייה בין השניים ומשיכה והתחלה של רגש.

אז נכון שיש קבוצות במזגר החרדי (חסידויות מסויימות) שלא נפגשים אצלם בכלל,

למעט פגישה אחת קצרה לפני האירוסין, רק כדי לראות שיש להם התחלה של כימייה והם לא מרגישים דחייה.

(אחרי שההורים כמובן בררו באופן מקיף שיש התאמה בין הנתונים).

אצל רוב הציבור החרדי היום, מקובל להיפגש מינימום שלוש פגישות, וזה עולה בהתאם לצורך הספציפי.

ותתפלאי כמה כימייה ומשיכה יכולים להיווצר בפרק זמן קצר שכזה.

ממני

אחת שנפגשה שלוש פגישות וסגרה ברביעית, וחיה באושר ואושר עם בעל מקסים.

תודה לה'.

לא מסכים

הוא תוצאה של התחיבות, נאמנות ונתינה.

כיוון ששלושת הדברים לא יכולים להיות לפני הנישואים (חוץ מנתינה ברמה מסוימת)

האהבה אינה אמיתית.

יש אהבה אבל היא מגיעה בעיקר מאהבה עצמית, ומהנאה, כיף , משיכה .

כשאומרים "אמיתי" מתכוונים למשהו שיעמוד במבחן המציאות,

אהבה שתשרוד קשיים, שתתן מוטיבציה להתגבר עליהם.

וזה יש רק אחרי .

זה מה שצריך. את אמרת.

זה לא ראיון עבודה.

לא שלא מרגישים אותו, אבל זה רגש שנובע מאגואיזם ולא יעזור במהלך החיים.

אם תמשיך לחיות רק איתו - הוא ידעך,

ואם תפתחו אהבה אמיתית - גם זה יבוא. 

ומצטטת מההודעה הקודמת שלי:

כשאומרים "אמיתי" מתכוונים למשהו שיעמוד במבחן המציאות,

אהבה שתשרוד קשיים, שתתן מוטיבציה להתגבר עליהם.

וזה יש רק אחרי .

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=23654&cat_id=3867

לדבר על רגש ואהבה ,התאהבות וקשר בלי להבין על מה בדיוק מדברים זה חבל , נכון?

יש אהבה ויש התאהבות .

התאהבות זה דבר שקורה ברגע-  קליק, כימיה וכו איך שתגדירו את זה .

 וזה יכול רק להעשות בפגישה אחד עם השני,

ובשביל משיכה  והתאמה לא צריך לצאת כל כך הרבה.

אהבה זה דבר שרק בניה של חיים משותפים יצרו את זה.

לכן חרדי ממוצא לא מחפש את זה.

הוא שם את עיקר הקשר על החיים בתוך הנישואין.

צריך להבדיל בין החרדים,  כי הסקאלה גדולה מאד.

ראשית -ליטאים לחסידים ובתוך זה יש מגוון עצום של סגנונות ולכל אחד מנהגים והחלטות שונות.

גם הליטאים וגם החסידים לא מפגישים לפני שבודקים התאמה

בסגנון המשפחות, בהשקפות, ברמת חיים ועוד. ואפילו טיפוסים , במקום לתת לבחור ולבחורה ליראות אחד את השני ולהחליט הם יושבים ומבררים עם עצמם איזה סגנון וטיפוס הם רוצים.

ויש חסידויות מסוימות שלא מפגישים בלי שליחה לגרפולוג להתאמה כמו בגור למשל.

אחרי כל זה בדרך כלל מפגישים פגישה אחת או שניים אצל חסידים וזה בשביל שיראו אחד את השני .

 וזה פגישה בסופו ווארט אצל רוב החסידויות. ידוע לי שזה די קשה לחתן או כלה לבטל בשלב זה אבל נהיה יותר ויותר שכיח.

אצל חסידים החתן והכלה לא נפגשים בכלל בין החתונה.

אצל ליטאים לא פחות מ-3 פגישות והפגישות יכולות  ארוכות, של כמה שעות וגם בחוץ מה שאין אצל חסידים.

בדרך כלל יגבילו את כמות הפגישות.

וזה לגיטימי מאד להוריד שידוך אחרי פגישה /שניים ואפילו יותר.

 בחור ובחורה שנפגשים כבר 4 או 5 הם כבר נמצאים במקום שיכולים להרגיש אם נעים להם ביחד ויש התאהבות בשביל להתחתן.

בין האירוסין לחתונה ממליצים לא להיפגש מידי , בגלל בעיות צניעות ובינינו הקשר לא מידי פתוח ברמה שאפשר לדבר על הכל. וזה רק מזיק.

אציין עוד דבר שיועצי נישואין מעידים שלא ראו הבדל בין ליטאים לחסידים בקשר שאחרי החתונה מלבד ההתחלה שלליטאים יותר קל בגלל ההיכרות.

ואם נדבר על קשר של קימא  וזה השאיפה הכלל עולמית  חותכת מגזרים, עמים ודתות.  מי מצליח יותר? 

זוג חילוני שגר אחד עם השני במשך שנים ,הנישואין שלו אחר כך טובים יותר? 

התשובה אצלכם.

אפילו ברמת ההבדל בין ישיבת חברון לחסידות תולדות אהרן.

קל וחומר ברמת ההבדל בין הציבור הדת"ל לציבור החסידי.

ראשית לא יודע מאיפה הבאת את ההגדרה שלך לעניין. שנית אם אתה רוצה לסגל לעצמך את הסגנון החרדי לעניין זוגיות והנלווה אליה. אז תחיה כמו חרדי. השיקולים השידוכיים הם חלק ממערכת חיים כוללת. על כל המשתמע מכך.

כולל ציפיות ואכזבות...

בהנחה שאנחנו לא מדברים על חצרות איזוטריות כמו גור וכד', החרדים בהחלט שמים לב למשיכה הדדית. היה לי מורה שלמד בישיבת לייקווד. אחרי השידוך ראש הישיבה שאל אותו, בראש ובראשונה, האם הוא חש משיכה כלפי הבחורה.

תצפה בשיעורים של ד"ר אבולעפיה מרווקות לנישואיןבערוץ מאיר יעשה לך סדר בראש.

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=23640&cat_id=3867

חוץ מזה כל הדיון של הפורום הזה נהפך ל: "חרדים ומה שבניהם" מה זה קשור? גם אצל הדתיים הלאומיים לפעמים יכולות ליהות נטיות לכיוון מסויים שלא רק כמה זרמים של החרדים מקבלים אותם אל תגדירו את "החרדים" למשהו מוגדר תאמינו לי יש גם כמה נקודות לאחר המילה הזאת ולדיון יש כאלה שכן עושים את זה ויש כאלה שלא כול אחד משיקוליו ומדרכו.

יש זרמים אצל החרדים שזה לא שהם מוציאים את הרגשות ואהבה מליביהן\ם הם פשוט מנמיכין אותה ומתמקדים בקטע שלמצוא התאמה ולראות שיש כימיה זה הכול כדי שאהבה והרגשות לא יהיו יותר מידי בשביל שזה לא יסנוור את הלרות שיש התאמה מלאה הבנתם? זה הכל

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=23654&cat_id=3867

צריך גם נתונים טובים ומתאימים בסיסיים,

וגם לראות אם מתפתח רגש, רצון. הגם שעיקר בניינו וביסוסו באמת זה אחרי החתונה.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.