יש כל מיני זרמים אצל החרדים, ובהחלט יש זרמים שממש אין רגש לפני החתונה. ההורים מחליטים והזוג רק נפגש כדי לראות מי עומד להיותץ איתו מתחת לחופה.

אותי אישית זה מזעזע..

אבל למה להכליל את כולם?

יפה שהדגשת שיש כל מני זרמים בציבור החרדי...צריך רק קצת לפתוח את העניים ואת הראש ולקבל שכן..יש חרדים שמתחתנים עם רגש ואהבה וכל העולה על ראשכם...

אמרתי שיפה שאמרת שיש כל מיני סוגים של חרדים..אנשים אחרים פה מכלילים את כל החרדים לאיזה משהו דוס קיצוני ובלתי מוגדר...שזה רע מאד

אבל אנחנו דנים את הדרך, ולא את החריגים..

גם החרדים לא "מתפללים אחרי". הם מתפללים לפני ואחרי ותוך כדי. אבל זה לא הסיפור.

הבעיה היא שלמי שגדל על אהבה כמו שהוא ראה בסרטים\בספרים- זה שביל שחסום.

אצל חרדים יש שני מרכיבים שבונים את הרגש-

האמונה שזה הזיווג משמיים ולכן אפשר שיהיה רגש,

והחיים המשותפים מתוך דאגה זה לזו ע"פ חוקי ההלכה וההדרכה התורנית(הוא דואג לה יותר מאשר

לעצמו והיא לא יותר מאשר לעצמה).

הנתינה ההדדית מובילה לאהבה שלהם, כי לתת לאחר גורם לאהבה כלפיו.

אצל מי שגדל על ברכי העולם של אהבה כמשיכה, הדרך הזו לא תצליח כי היא לא מספקת

את הריגוש הנצרך בשביל ההשקעה שלו. לכן הוא צריך את הסטרטאר של משיכה חזקה.

כמובן שאין בשום אמירה לעיל זילזול בצורך במציאת חן, ו"כימיה" בין בני הזוג.

אולי רגש שונה, לא של התאהבות ומשיכה (שזה דבר שנדיר שיש אחרי 3-7 פגישות)

אבל כן רגש של חיבה, של רצון להמשיך ושל ענין ומשיכה מסוימת.

נכון שחרדים משקללים גם נתונים יבשים, ולעיתים הרגש עוד לא ברור לגמרי, אבל זה לא נכון שהם מתעלמים ממנו.

חרדים לא מתחתנים על פי רשימת מכולת כמו שאהבה בתענוגים הנכבדה מאד טרחה לכתוב.

ההורים מבררים לפני והזוג נפגש ובודק אם הוא מתאים גם רגשית ואם יש חיבור ונושאים משותפים. ואז יש את כל התקופה בין האירוסין לחתונה שגם בה עוד בודקים שהכל בסדר וזורם ויש רגש חיבה הדדי. 

המגזר שכן מתחתן ע"פ "רשימה" אלו חסידי גור (ואולי עוד חסידים אני לא מכירה את הזרמים השונים)

ואצלם לא בטוח שמחכים לרגש גם אחרי החתונה.

מותר רק פגישה פעם בשבועיים-חודש בערך,

מותר להתקשר לשיחה אחת של עשר דקות במהלך השבוע, ומותר שעה לפני שבת.

בקיצור, הקשר שלהם לא הכי פעיל...

מדהימות ההמצאות שלכם בהקשר של החרדים.

הגולש האחרון אתה מוזמן לבדוק לפני שאתה מטעה פה את כולם.

אתה שוגה בהזיות

היא מוחה, ובצדק, על מה שהיא רואה כהכפשת והוצאת שם רע על ציבור שלם של מאות אלפי יהודים

יכולתי גם לקלל אותו יותר כי הוא מדבר לא לעניין וממשיך להתעקש על זה, אז עוד כתבתי עדין.

וכל אחד שאני מעירה לו ומסבירה לו איפה הוא טועה ישר בא ואומר שדוד שלו/סבאשלו/שכן שלו וכן הלאה הוא חרדי ולכן זה כן נכון, אבל הלוווווווווו אני חרדית, מסתבר שאני מכירה את הציבור אליו אני שייכת יותר טוב ממי שמכיר דרך איזה בובעס צ'ווק (ביטוי של סבתא שלי)

זהו

נכון שאת חרדית ואת אחרת, 

אבל זה לא אומר שכל מי שמספר על דברים אחרים הוא מפנטז,

יש גם אחרים, כמו שאת אומרת כל הזמן,

ויש כאלו עם כללים , עם הגבלות וכו'.

ממש שטויות וממש לא נכוןןןן "הגולש האחרון"...

והזוג נפגש כדי לבדוק את ההתאמה ביניהם, נפגשים כמה פעמים שצריך כדי להגיע להבנה אם הבן אדם מתאים לי או לא.

אם היו מתחתנים רק עפ"י הנתונים היבשים ומצפים לרגש שיבוא בהמשך - כולם היו מתחתנים עם הבן אדם הראשון שהיו פוגשים ותתפלאו - אבל זה ממש לא כך! לא יודעת אחוזים אבל הרוב לא מתחתנים עם הראשון.

אבל אפשר לחשוב מה ביג דיל, ההורים לא כופים להתחתן, הם מבררים את הפרטים - משתפים את המדובר באינפורמציה ומחליטים יחד אם מתאים להיפגש או לא, ואז התפקיד עובר לידי הבחור/ה להחליט אם להיפגש שוב ושוב או לא ולבסוף להתחתן - גם זו החלטה של המיועד עצמו.

שמסכימים לקחת על עצמם את האחריות האדירה של החלטה כזאת...

ואת ההשלכות...

ועם זאת הרבה אמת.

מתגובתך ברור כמעט שאת לא הורה, כי אין ספק אלו רגשות אשמה עולים בהורה שלקח את ההחלטה והאחריות על עצמו והקשר נכשל וילדו סובל.

אני בת חרדית להורים שלא מוכנים להחליט בעצמם ולקחת את האחריות בטענה שילד שבשל לנישואין צריך להיות מסוגל לקבל את ההחלטה בעצמו, כמובן בעוד הם מייעצים ותפקיד הבירורים הנרחבים והמקיפים עליהם. לדעתי הם צודקים במאה אחוז. אם זאת בכיתה שלי לדוג' 30 בנות מתוך 40 אמרו לי בפירוש שהם שמחות וסומכות שהוריהן לוקחים את רוב משא השידוך וההחלטה על כתפיהם. (ותמיד יש שאלה וברכה מרב)

אני חושבת שיותר קשה להורים.

וכפי שהזכרתי, גם רואה ושומעת שזה כך מהורים ומבחורות בגיל השידוכים.

זה יותר בתור עזרה והכוונה ויעוץ.

הילד הוא זה שאמור להחליט בסוף!!
 

ממני חרדית נשואה...

גם היומיום .

והם לא מאמינים בכלל במושג אהבה.

חרדית.

מן הסתם הבנת שב"לא נשואים" הכוונה נשואים ללא רגש שזה כמו לא נשואים.

אבל גם לו יצוייר שהם באמת לא נשואים - כל עוד האישה "לא נשואה" רק עם גבר אחד הילדים לא ממזרים. (וגם אם היא כן הלכה אח"כ עם מישהו אחר כשעוד היתה "לא נשואה" לקודם, עדיין הילדים מהבעל הראשון - לא ממזרים, אבל זה כבר לגמרי אחוז קטן...................... הכל בצחוק כמובן)

כל עוד האישה לא בילתה עם מאה גברים אלה רק עם אחד.

ואנחנו ממש לא ממציאות על הגורים אתה מוזמן לחפש באינטרנט תקנות ל"ט

גם בתוך הגורים יש הרבה זרמים ,

ומעטים מאד הזוגות שחיים שם לפי כל התקנות 

מעטים עוד יותר אלו שחיים לגמרי בלי אהבה.

פשוט הפכתם פה את הדיון כאילו רק לחרדים מותר לדבר..שזה לא נכון בכלל

אפשר לברר כל דבר וללבן ולהיוודא איפה האמת נמצאת. 

אם ניקח את המשמעות הפשוטה של נשואים לעריכת חופה וקידושין אז בודאי שהם עושים וחלילה לאמר שהילדים ממזרים או שהם חוטאים.

זנות בשונה מנישואין זה  מעשה ללא אהבה וקשר לבן זוג.

וזה מה שקורה בגור.

המעשים טכניים לחוד ואין אצלם היתר לאהוב או לחבב את המעשה כי מבחינתם זה משוקץ ואשה זה דבר טמא.

 ולא אני אומרת את זה .  תשאלו את חסידי גור.

 התורה מבקשת ודורשת מאיתנו לקדש את החומר והקידוש נעשה ע"י ההתיחדות של איש ואישה בטהרה וצנעה.

ברוב החסידויות הרסו את זה ובעיקר בגור. 

תשאלו .

ולמה להמשיך עוד ועוד קשר ולעורר ציפיות אם זה "לא זה"??

ההחלטה יכולה להיות יותר קלה ויותר מהירה עם פחות כאב לב לכל הצדדים

לחרוג מהנורמה זה לא בריא בכל סביבה.

זה כבר לא נהיה חריגה מהנורמה

זה נהיה נורמה

להתווכח איתי זה בזבוז זמן מוחלט.

מה עוד את עושה ב-10 פגישות שלא עשיתי ב-5 פגישות שנפגשתי עם בעלי???

הוא לא היה הבחור הראשון שלי וגם לא השני...

קדמו לפגישות בירורים רבים...

חיפשתי גם מישהו שאני מכירה טוב ושהוא מכיר גם אותו טוב...

ובמקרה הזה זה היה אח של חברה טובה שלי שלמד שנה מעליו...

הוא ידע להגיד לי עליו המון!

וב"ה! נפגשנו 5 פגישות...

ואח"כ הוא בא לבית שלנו ואני לבית שלו...

וב"ה אנחנו נשואים באושר, אוטוטו 10 שנים!

יכול להיות רגש.

בין אם זה רגש חיבה, סימפטיה וכו', ובין אם זה אהבה סוערת ונוצצת.

בגדול, אנשים חושבים שאם לפני החתונה יש רגש, זה סימן טוב לגבי ההמשך, שהוא ימשיך ואף יחזק, ואם להפך - להפך.

זה נשמע די הגיוני.

[לגבי רגש סוער של התאהבות, יש יותר מקום לפקפק, כי-

א. הוא נוטה להיות יחסית קצר טווח.

ב. הוא הרבה פעמים מבלבל].

לפחות אצלנו זה ככה... ואלו שמשדכים עם שמיכה על הפנים פגישה אחת זבנגית וגמרנו, עושים טעות.

רגש לא תמיד מתפתח אחרי חתונה... לפעמים זה פשוט לא זה.

ומשום מה, לא יודעת איך, אבל איכשהו כן זוגות שם נשארים נשואים באושר ויושר.

התאמה בנתונים טובה תמיד כי כשמתחתנים על סמך רגש בלבד יש נטייה להתעלם מבעיות... או לחשוב שאפשר לתן אותם אחרי חתונה... וזה טעות לא נורמאלית.

זה דורש עבודה (או טיפול זוגי במקרה שאת מכירה)

אבל אם יש נתוני פתיחה טובים, רצון לאהוב ונכונות להשקיע - תמיד יבוא הרגש בסוף.

נתינה מביאה אהבה - מכירה?

אז אם הם משקיעים , ועובדים על הקשר שלהם - יגיע גם הרגש.

אם הם לא משקיעים - גם אם התחתנו עם אהבה מהוליווד - הרגש ידעך. 

ואצלינו באמת בודקים שיש רגש של רצון לאהוב ולהכיר.

אבל גם כשאין רגש כזה- אם יש הרבה רצון משני הצדדים, ונכונות , 99 אחוז שהוא יגיע בסוף.

מתי שזה לא קורה - זה בדרך כלל חסימה, או חוסר רצון , לדעתי .

כשבחור ובחורה נפגשים ורוצים להמשיך זה בגלל שטוב יחד.

אני חרדית ומכל מי שאני מכירה: אחיות, גיסות, שכנות, חברות-

אף אחת מהן לא הלכה לחתונה בלי שהיא תרגיש איזשהוא רגש חיובי כלפי בעלה לעתיד.

בד"כ זה לא רגש קל אלא הרבה יותר מיזה....

אם תדברו אם אותן בנות חרדיות בתקופה של לפני החתונה-

בד"כ רובן ככולן כבר הרבה יותר מקת רגש של אהבה.

אולי יש גם אחרות שפחות פיתחו רגשות כאלה אבל הן המיעוט שבמיעוט.

לא יכולה לחשוב על אחת שהלכה לחתונה בכוח בלי שתרגיש שהיא אוהבת ורוצה לחיות את המשך חייה עם אותו אחד שהיא הולכת להינשא לו.

זה בד"כ אחוזים ממש בודדים למרות שאני מכירה יותר את הצד ההפוך...

רגש של חיבה , ורצון לאהוב את הבנאדם הספציפי הזה,

זו עוד לא אהבה (לפעמים ) אלא רגש כלשהו.

וחוץ מזה שזה הבדל השקפות.

שלא "תופיע " אהבה, אצלינו סוברים שאהבה לא מופיעה, אלא היא תוצאה של עבודה אמיתית.

א. הם מאמינים שהשידוך משמיים, וזו ההשתדלות שעליהם לעשות

ב. הם מאמינים שאפשר לפתח רגש לכל אחת שאין אליה דחיה /ויש רגש בסיסי 

שאר החרדים ממש לא ככה!

ההורים לא בוחרים את החתן!

הם עוזרים לילדים שלהם לברר ולבדוק את המדובר.

להתייעץ, לשאול...

ואת הבחירה- הבחורה עושה!
היא נפגשת ולא כופים עליה "לסגור" אם זה לא מה שהיא רוצה!
ממש לאאאאאאאאא

ועדיין הם מסתדרים.

אבל ברור שזה לא בסדר וצריך להכיר ולבדוק שיש התאמה!

שני הדברים חשובים באותה מידה. 

גם משיכת הלב וגם התאמה. 

אם אין התאמה משיכת הלב תדעך בגלל חיכוכים, ואם אין משיכת הלב ההתאמה תרגיש כמו פאזל מקרטון.

את מדברת על זרם מסוים מאד!!!!!!!!!!!!!!!!!! בציבור החרדי

הרוב הגדול לא כך.

ההורים לא בוחרים לאף אחד עם מי להתחתן, הם רק מקבלים את ההצעה ומעבירים לבחור/ה את שיקול הדעת אם הפרטים מסביב נראים מתאימים.

די כבר להכליל. אתם לא יודעים עלינו כלום!

אם את כחרדית באה וכותבת שיש דברים בגו' את ממש מחזקת את ההמצאות שלהם שהציבור החרדי הוא כזה, וכשחושבים עלי מה שאני לא - זה ממש מעצבן אותי.

ואני לא חושבת שיש פחות אחוזים שחיים באושר שהתחתנו ככה (חסידים )

לעומת אחרים (לטאים, ספרדים ודת"לים)

אבל מדברייך נשמע כאילו שיש השפעה לשיטת הבחירה של הבן זוג לחיים.

אף אחד לא חושב שכולם חיים שם באושר ואין להם אף פעם בעיות, הדיון הוא האם זה מפריע להם בהמשך.

בקשר שאנשים מחפשים היום זה לא מספיק

כי אנחנו חסידים, נפגשנו שתי פגישות (והיה שם רגש, אגב)

זה מענין לדעת שיש מעמד ברור של הגבר וכו'...

אולי לא שמתי לב לזה עד היום

אין לי מושג למה אבל הדת"ל וגם החילונים חושבים שלחרדים אין רגש ואהבה והכל על בסיס יבש ולא מהנה?

אשמח לקבל תשובה ....

ואגב..מה ז"א התאמה בשכל?! אם רמת ה- איי קיו תואמת? ממתי עושים דבר כזה כל עוד לא ידוע על בעיות שכליות ונפשיות או פיגור וכד' ח"ו?????????

שמשווים אותו לרשימת הציפיות שלך :

למשל : חכם V

זורם V

חברותי - V-

ואז מחליטים האם שווה להתפשר על מה שלא, והאם הוא מתאים למה שאני מחפשת

ולגביי השאלה העיקרית שלי?

ויש להם פחות זמן לפתח אותו, כיוון שיש פחות פגישות.

יש חרדים שבגלל זה באמת לא בודקים רגש, וזו טעות לדעתי,

ויש הרבה שגם במעט הפגישות בודקים את זה, וזה רגש מסוג אחר, לא התאהבות, אבל כן רצון להכיר ולאהוב.

זאת התאמה חשובה. לי למשל נראה לי אין אי קיו גבוה, ואם אנסה להכיר מישהי חכמה, אז קודם כל אני לא אבין אותה ברוב המקרים, וגם היא כנראה די מהר תשתעמם ממני, אולי גם לא תעריך אותי, וזה נקודת התחלה לא טובה.

חשוב שבני הזוג יהיו פחות או יותר ברמה דומה בתחום הזה בשביל שלא יהיו פערים גדולים מדי.

לגביי רמת השכל שלא יהיו פערים זה וודאי...אבל לגבי הרגש-הזוג קובע כמה פגישות הוא צריך ...הזוג יכול לקחת את הזמן וזכותם!...אבל יש הרבה יותר רגש אחריי החתונה כשזה מגיע ממבטים וממילים נעימות וממגע כמובן אז הרגש נהיה טהור קדוש וגדול יותר מאשר לבזבז אותו לפני החתונה..וגם- הזוג מתחתן אחריי שהוא מרגיש שיש מציאת חן ומשיכה הדדית...והם כן יכולים לפתח סוג של התאהבות רק ללא מגע עד החתונה..אני ראיתי את אחותי-היא הייתה ממש מאוהבת גם בלי מגע וכו'...הם שמרו הכל וכשאני אומרת ה-כ-ל אז תדמינו בראש ה-כ-ל כל העולה על ראשכם (ואת זה המורה שלי אמרה לי..) הכל הם שמרו לאחרי החתונה רק אז זה בא ממצווה וממקום קדוש יותר...אז לא מפסידים פה אלא רק מרוויחים! וזה לא רק הם אלא החרדים בהכללתם...

והרבה חרדים ככה...

אצל הדתיים והחילונים בכלל לרוב יוצאים דרך היכרויות וכל מיני מפגשים ובודקים איך הולך ביחד.

אצל חרדים משתדלים כמה שיותר לברר איך ילך להם ביחד והפגישות נועדות לברר אם כל הבירורים אכן כך,

הם יוצאים ביחד ומשוחחים על מה שבא להם ומרגישים איך זה ביחד.

לאחות שלי יש חברה חרדית שכל החיים לימדו אותה שאחרי החתונה האהבה באה מאליה, אחרי שהיא התחתנה היא באה מבואסת לאחות שלי ואמרה שהיא פשוט לא מרגישה קשורה לבעלה, בשכל הכל התאים, התחתנה, אבל היא נשארה עם בעל לא קשור אליה.

בגלל זה לא אומרים לחכות לאהבה שתבוא אחריי החתונה מאליה...מה זה השטויות האלה שיווואו!!!!

ובעצם כל המשפחה הייתה חרדית וגדלתי בתוך זה. זה ש'לאחות שלי יש חברה חרדית' זה רק כי הסיפור הזה עליה.

אתם ממש מקובעים ולא מאפשרים להכניס לראש תגלית חדשה (או ישנה תלוי מאיפה מסתכלים) אבל מה לעשות שאני בתור חרדית רואה את הדברים מבפנים ...אתם מסתכלים מבחוץ ושומעים לחברה של אחותך או משהו כזה כשהם עשו טעות..

למה להכליל את כולם בטעות שלה? 

צריך לעבוד עליה...

זה וודאי שככל שיש יותר משיכה יש יותר מוטיבציה לעבוד, 

אבל עבודה תמיד תהיה!

והשאלה למה היא הגיעה לזה שבעלה לא קשור אליה?

ואין כזה דבר שהאהבה באב מאליה! תשכחו מיזה!
 

אני גם חרדית ואפ'פם לא שמעתי את הקשקוש הזה שאומרים לחרדים: תתחתני והאהבה תבוא מאליה!!

כדי לאהוב באמת - צריכים לעמול, להשקיע!
 

וגם בציבור לא חרדי- אין כזה דבר שהאהבה באה ככה מאליה!
ואם ככה בחור או בחורה חושבים אז הם טועים ובגדול!
כי אהבה שבאה מאליה- היא גם תלך פתאום מאליה.....

אבל אהבה שבונים ומשקיעים לאט לאט- לא סותרים אותה בבום אחד.

ואהבה כזאת לא נגמרת בשנייה אחת של ריב...

מספר פגישות, בירורים, מעורבות הורים?

אם נפגשים 3 חודשים ולא מתפתח רגש, זה שונה לגמרי משנפגשים 3 פגישות ולא מתפתח רגש.

[איזה רגש צריך להתפתח זו גם שאלה, לא בהכרח שזה רגש של התאהבות].

לפני החתונה, לא יכולים להיות רגשות אמיתיים. נקודה.

מה שכן יכול להיות, וחייב להיות לפני החתונה, זה כימייה בין השניים ומשיכה והתחלה של רגש.

אז נכון שיש קבוצות במזגר החרדי (חסידויות מסויימות) שלא נפגשים אצלם בכלל,

למעט פגישה אחת קצרה לפני האירוסין, רק כדי לראות שיש להם התחלה של כימייה והם לא מרגישים דחייה.

(אחרי שההורים כמובן בררו באופן מקיף שיש התאמה בין הנתונים).

אצל רוב הציבור החרדי היום, מקובל להיפגש מינימום שלוש פגישות, וזה עולה בהתאם לצורך הספציפי.

ותתפלאי כמה כימייה ומשיכה יכולים להיווצר בפרק זמן קצר שכזה.

ממני

אחת שנפגשה שלוש פגישות וסגרה ברביעית, וחיה באושר ואושר עם בעל מקסים.

תודה לה'.

לא מסכים

הוא תוצאה של התחיבות, נאמנות ונתינה.

כיוון ששלושת הדברים לא יכולים להיות לפני הנישואים (חוץ מנתינה ברמה מסוימת)

האהבה אינה אמיתית.

יש אהבה אבל היא מגיעה בעיקר מאהבה עצמית, ומהנאה, כיף , משיכה .

כשאומרים "אמיתי" מתכוונים למשהו שיעמוד במבחן המציאות,

אהבה שתשרוד קשיים, שתתן מוטיבציה להתגבר עליהם.

וזה יש רק אחרי .

זה מה שצריך. את אמרת.

זה לא ראיון עבודה.

לא שלא מרגישים אותו, אבל זה רגש שנובע מאגואיזם ולא יעזור במהלך החיים.

אם תמשיך לחיות רק איתו - הוא ידעך,

ואם תפתחו אהבה אמיתית - גם זה יבוא. 

ומצטטת מההודעה הקודמת שלי:

כשאומרים "אמיתי" מתכוונים למשהו שיעמוד במבחן המציאות,

אהבה שתשרוד קשיים, שתתן מוטיבציה להתגבר עליהם.

וזה יש רק אחרי .

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=23654&cat_id=3867

לדבר על רגש ואהבה ,התאהבות וקשר בלי להבין על מה בדיוק מדברים זה חבל , נכון?

יש אהבה ויש התאהבות .

התאהבות זה דבר שקורה ברגע-  קליק, כימיה וכו איך שתגדירו את זה .

 וזה יכול רק להעשות בפגישה אחד עם השני,

ובשביל משיכה  והתאמה לא צריך לצאת כל כך הרבה.

אהבה זה דבר שרק בניה של חיים משותפים יצרו את זה.

לכן חרדי ממוצא לא מחפש את זה.

הוא שם את עיקר הקשר על החיים בתוך הנישואין.

צריך להבדיל בין החרדים,  כי הסקאלה גדולה מאד.

ראשית -ליטאים לחסידים ובתוך זה יש מגוון עצום של סגנונות ולכל אחד מנהגים והחלטות שונות.

גם הליטאים וגם החסידים לא מפגישים לפני שבודקים התאמה

בסגנון המשפחות, בהשקפות, ברמת חיים ועוד. ואפילו טיפוסים , במקום לתת לבחור ולבחורה ליראות אחד את השני ולהחליט הם יושבים ומבררים עם עצמם איזה סגנון וטיפוס הם רוצים.

ויש חסידויות מסוימות שלא מפגישים בלי שליחה לגרפולוג להתאמה כמו בגור למשל.

אחרי כל זה בדרך כלל מפגישים פגישה אחת או שניים אצל חסידים וזה בשביל שיראו אחד את השני .

 וזה פגישה בסופו ווארט אצל רוב החסידויות. ידוע לי שזה די קשה לחתן או כלה לבטל בשלב זה אבל נהיה יותר ויותר שכיח.

אצל חסידים החתן והכלה לא נפגשים בכלל בין החתונה.

אצל ליטאים לא פחות מ-3 פגישות והפגישות יכולות  ארוכות, של כמה שעות וגם בחוץ מה שאין אצל חסידים.

בדרך כלל יגבילו את כמות הפגישות.

וזה לגיטימי מאד להוריד שידוך אחרי פגישה /שניים ואפילו יותר.

 בחור ובחורה שנפגשים כבר 4 או 5 הם כבר נמצאים במקום שיכולים להרגיש אם נעים להם ביחד ויש התאהבות בשביל להתחתן.

בין האירוסין לחתונה ממליצים לא להיפגש מידי , בגלל בעיות צניעות ובינינו הקשר לא מידי פתוח ברמה שאפשר לדבר על הכל. וזה רק מזיק.

אציין עוד דבר שיועצי נישואין מעידים שלא ראו הבדל בין ליטאים לחסידים בקשר שאחרי החתונה מלבד ההתחלה שלליטאים יותר קל בגלל ההיכרות.

ואם נדבר על קשר של קימא  וזה השאיפה הכלל עולמית  חותכת מגזרים, עמים ודתות.  מי מצליח יותר? 

זוג חילוני שגר אחד עם השני במשך שנים ,הנישואין שלו אחר כך טובים יותר? 

התשובה אצלכם.

אפילו ברמת ההבדל בין ישיבת חברון לחסידות תולדות אהרן.

קל וחומר ברמת ההבדל בין הציבור הדת"ל לציבור החסידי.

ראשית לא יודע מאיפה הבאת את ההגדרה שלך לעניין. שנית אם אתה רוצה לסגל לעצמך את הסגנון החרדי לעניין זוגיות והנלווה אליה. אז תחיה כמו חרדי. השיקולים השידוכיים הם חלק ממערכת חיים כוללת. על כל המשתמע מכך.

כולל ציפיות ואכזבות...

בהנחה שאנחנו לא מדברים על חצרות איזוטריות כמו גור וכד', החרדים בהחלט שמים לב למשיכה הדדית. היה לי מורה שלמד בישיבת לייקווד. אחרי השידוך ראש הישיבה שאל אותו, בראש ובראשונה, האם הוא חש משיכה כלפי הבחורה.

תצפה בשיעורים של ד"ר אבולעפיה מרווקות לנישואיןבערוץ מאיר יעשה לך סדר בראש.

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=23640&cat_id=3867

חוץ מזה כל הדיון של הפורום הזה נהפך ל: "חרדים ומה שבניהם" מה זה קשור? גם אצל הדתיים הלאומיים לפעמים יכולות ליהות נטיות לכיוון מסויים שלא רק כמה זרמים של החרדים מקבלים אותם אל תגדירו את "החרדים" למשהו מוגדר תאמינו לי יש גם כמה נקודות לאחר המילה הזאת ולדיון יש כאלה שכן עושים את זה ויש כאלה שלא כול אחד משיקוליו ומדרכו.

יש זרמים אצל החרדים שזה לא שהם מוציאים את הרגשות ואהבה מליביהן\ם הם פשוט מנמיכין אותה ומתמקדים בקטע שלמצוא התאמה ולראות שיש כימיה זה הכול כדי שאהבה והרגשות לא יהיו יותר מידי בשביל שזה לא יסנוור את הלרות שיש התאמה מלאה הבנתם? זה הכל

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=23654&cat_id=3867

צריך גם נתונים טובים ומתאימים בסיסיים,

וגם לראות אם מתפתח רגש, רצון. הגם שעיקר בניינו וביסוסו באמת זה אחרי החתונה.

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.