יש כל מיני זרמים אצל החרדים, ובהחלט יש זרמים שממש אין רגש לפני החתונה. ההורים מחליטים והזוג רק נפגש כדי לראות מי עומד להיותץ איתו מתחת לחופה.

אותי אישית זה מזעזע..

אבל למה להכליל את כולם?

יפה שהדגשת שיש כל מני זרמים בציבור החרדי...צריך רק קצת לפתוח את העניים ואת הראש ולקבל שכן..יש חרדים שמתחתנים עם רגש ואהבה וכל העולה על ראשכם...

אמרתי שיפה שאמרת שיש כל מיני סוגים של חרדים..אנשים אחרים פה מכלילים את כל החרדים לאיזה משהו דוס קיצוני ובלתי מוגדר...שזה רע מאד

אבל אנחנו דנים את הדרך, ולא את החריגים..

גם החרדים לא "מתפללים אחרי". הם מתפללים לפני ואחרי ותוך כדי. אבל זה לא הסיפור.

הבעיה היא שלמי שגדל על אהבה כמו שהוא ראה בסרטים\בספרים- זה שביל שחסום.

אצל חרדים יש שני מרכיבים שבונים את הרגש-

האמונה שזה הזיווג משמיים ולכן אפשר שיהיה רגש,

והחיים המשותפים מתוך דאגה זה לזו ע"פ חוקי ההלכה וההדרכה התורנית(הוא דואג לה יותר מאשר

לעצמו והיא לא יותר מאשר לעצמה).

הנתינה ההדדית מובילה לאהבה שלהם, כי לתת לאחר גורם לאהבה כלפיו.

אצל מי שגדל על ברכי העולם של אהבה כמשיכה, הדרך הזו לא תצליח כי היא לא מספקת

את הריגוש הנצרך בשביל ההשקעה שלו. לכן הוא צריך את הסטרטאר של משיכה חזקה.

כמובן שאין בשום אמירה לעיל זילזול בצורך במציאת חן, ו"כימיה" בין בני הזוג.

אולי רגש שונה, לא של התאהבות ומשיכה (שזה דבר שנדיר שיש אחרי 3-7 פגישות)

אבל כן רגש של חיבה, של רצון להמשיך ושל ענין ומשיכה מסוימת.

נכון שחרדים משקללים גם נתונים יבשים, ולעיתים הרגש עוד לא ברור לגמרי, אבל זה לא נכון שהם מתעלמים ממנו.

חרדים לא מתחתנים על פי רשימת מכולת כמו שאהבה בתענוגים הנכבדה מאד טרחה לכתוב.

ההורים מבררים לפני והזוג נפגש ובודק אם הוא מתאים גם רגשית ואם יש חיבור ונושאים משותפים. ואז יש את כל התקופה בין האירוסין לחתונה שגם בה עוד בודקים שהכל בסדר וזורם ויש רגש חיבה הדדי. 

המגזר שכן מתחתן ע"פ "רשימה" אלו חסידי גור (ואולי עוד חסידים אני לא מכירה את הזרמים השונים)

ואצלם לא בטוח שמחכים לרגש גם אחרי החתונה.

מותר רק פגישה פעם בשבועיים-חודש בערך,

מותר להתקשר לשיחה אחת של עשר דקות במהלך השבוע, ומותר שעה לפני שבת.

בקיצור, הקשר שלהם לא הכי פעיל...

מדהימות ההמצאות שלכם בהקשר של החרדים.

הגולש האחרון אתה מוזמן לבדוק לפני שאתה מטעה פה את כולם.

אתה שוגה בהזיות

היא מוחה, ובצדק, על מה שהיא רואה כהכפשת והוצאת שם רע על ציבור שלם של מאות אלפי יהודים

יכולתי גם לקלל אותו יותר כי הוא מדבר לא לעניין וממשיך להתעקש על זה, אז עוד כתבתי עדין.

וכל אחד שאני מעירה לו ומסבירה לו איפה הוא טועה ישר בא ואומר שדוד שלו/סבאשלו/שכן שלו וכן הלאה הוא חרדי ולכן זה כן נכון, אבל הלוווווווווו אני חרדית, מסתבר שאני מכירה את הציבור אליו אני שייכת יותר טוב ממי שמכיר דרך איזה בובעס צ'ווק (ביטוי של סבתא שלי)

זהו

נכון שאת חרדית ואת אחרת, 

אבל זה לא אומר שכל מי שמספר על דברים אחרים הוא מפנטז,

יש גם אחרים, כמו שאת אומרת כל הזמן,

ויש כאלו עם כללים , עם הגבלות וכו'.

ממש שטויות וממש לא נכוןןןן "הגולש האחרון"...

והזוג נפגש כדי לבדוק את ההתאמה ביניהם, נפגשים כמה פעמים שצריך כדי להגיע להבנה אם הבן אדם מתאים לי או לא.

אם היו מתחתנים רק עפ"י הנתונים היבשים ומצפים לרגש שיבוא בהמשך - כולם היו מתחתנים עם הבן אדם הראשון שהיו פוגשים ותתפלאו - אבל זה ממש לא כך! לא יודעת אחוזים אבל הרוב לא מתחתנים עם הראשון.

אבל אפשר לחשוב מה ביג דיל, ההורים לא כופים להתחתן, הם מבררים את הפרטים - משתפים את המדובר באינפורמציה ומחליטים יחד אם מתאים להיפגש או לא, ואז התפקיד עובר לידי הבחור/ה להחליט אם להיפגש שוב ושוב או לא ולבסוף להתחתן - גם זו החלטה של המיועד עצמו.

שמסכימים לקחת על עצמם את האחריות האדירה של החלטה כזאת...

ואת ההשלכות...

ועם זאת הרבה אמת.

מתגובתך ברור כמעט שאת לא הורה, כי אין ספק אלו רגשות אשמה עולים בהורה שלקח את ההחלטה והאחריות על עצמו והקשר נכשל וילדו סובל.

אני בת חרדית להורים שלא מוכנים להחליט בעצמם ולקחת את האחריות בטענה שילד שבשל לנישואין צריך להיות מסוגל לקבל את ההחלטה בעצמו, כמובן בעוד הם מייעצים ותפקיד הבירורים הנרחבים והמקיפים עליהם. לדעתי הם צודקים במאה אחוז. אם זאת בכיתה שלי לדוג' 30 בנות מתוך 40 אמרו לי בפירוש שהם שמחות וסומכות שהוריהן לוקחים את רוב משא השידוך וההחלטה על כתפיהם. (ותמיד יש שאלה וברכה מרב)

אני חושבת שיותר קשה להורים.

וכפי שהזכרתי, גם רואה ושומעת שזה כך מהורים ומבחורות בגיל השידוכים.

זה יותר בתור עזרה והכוונה ויעוץ.

הילד הוא זה שאמור להחליט בסוף!!
 

ממני חרדית נשואה...

גם היומיום .

והם לא מאמינים בכלל במושג אהבה.

חרדית.

מן הסתם הבנת שב"לא נשואים" הכוונה נשואים ללא רגש שזה כמו לא נשואים.

אבל גם לו יצוייר שהם באמת לא נשואים - כל עוד האישה "לא נשואה" רק עם גבר אחד הילדים לא ממזרים. (וגם אם היא כן הלכה אח"כ עם מישהו אחר כשעוד היתה "לא נשואה" לקודם, עדיין הילדים מהבעל הראשון - לא ממזרים, אבל זה כבר לגמרי אחוז קטן...................... הכל בצחוק כמובן)

כל עוד האישה לא בילתה עם מאה גברים אלה רק עם אחד.

ואנחנו ממש לא ממציאות על הגורים אתה מוזמן לחפש באינטרנט תקנות ל"ט

גם בתוך הגורים יש הרבה זרמים ,

ומעטים מאד הזוגות שחיים שם לפי כל התקנות 

מעטים עוד יותר אלו שחיים לגמרי בלי אהבה.

פשוט הפכתם פה את הדיון כאילו רק לחרדים מותר לדבר..שזה לא נכון בכלל

אפשר לברר כל דבר וללבן ולהיוודא איפה האמת נמצאת. 

אם ניקח את המשמעות הפשוטה של נשואים לעריכת חופה וקידושין אז בודאי שהם עושים וחלילה לאמר שהילדים ממזרים או שהם חוטאים.

זנות בשונה מנישואין זה  מעשה ללא אהבה וקשר לבן זוג.

וזה מה שקורה בגור.

המעשים טכניים לחוד ואין אצלם היתר לאהוב או לחבב את המעשה כי מבחינתם זה משוקץ ואשה זה דבר טמא.

 ולא אני אומרת את זה .  תשאלו את חסידי גור.

 התורה מבקשת ודורשת מאיתנו לקדש את החומר והקידוש נעשה ע"י ההתיחדות של איש ואישה בטהרה וצנעה.

ברוב החסידויות הרסו את זה ובעיקר בגור. 

תשאלו .

ולמה להמשיך עוד ועוד קשר ולעורר ציפיות אם זה "לא זה"??

ההחלטה יכולה להיות יותר קלה ויותר מהירה עם פחות כאב לב לכל הצדדים

לחרוג מהנורמה זה לא בריא בכל סביבה.

זה כבר לא נהיה חריגה מהנורמה

זה נהיה נורמה

להתווכח איתי זה בזבוז זמן מוחלט.

מה עוד את עושה ב-10 פגישות שלא עשיתי ב-5 פגישות שנפגשתי עם בעלי???

הוא לא היה הבחור הראשון שלי וגם לא השני...

קדמו לפגישות בירורים רבים...

חיפשתי גם מישהו שאני מכירה טוב ושהוא מכיר גם אותו טוב...

ובמקרה הזה זה היה אח של חברה טובה שלי שלמד שנה מעליו...

הוא ידע להגיד לי עליו המון!

וב"ה! נפגשנו 5 פגישות...

ואח"כ הוא בא לבית שלנו ואני לבית שלו...

וב"ה אנחנו נשואים באושר, אוטוטו 10 שנים!

יכול להיות רגש.

בין אם זה רגש חיבה, סימפטיה וכו', ובין אם זה אהבה סוערת ונוצצת.

בגדול, אנשים חושבים שאם לפני החתונה יש רגש, זה סימן טוב לגבי ההמשך, שהוא ימשיך ואף יחזק, ואם להפך - להפך.

זה נשמע די הגיוני.

[לגבי רגש סוער של התאהבות, יש יותר מקום לפקפק, כי-

א. הוא נוטה להיות יחסית קצר טווח.

ב. הוא הרבה פעמים מבלבל].

לפחות אצלנו זה ככה... ואלו שמשדכים עם שמיכה על הפנים פגישה אחת זבנגית וגמרנו, עושים טעות.

רגש לא תמיד מתפתח אחרי חתונה... לפעמים זה פשוט לא זה.

ומשום מה, לא יודעת איך, אבל איכשהו כן זוגות שם נשארים נשואים באושר ויושר.

התאמה בנתונים טובה תמיד כי כשמתחתנים על סמך רגש בלבד יש נטייה להתעלם מבעיות... או לחשוב שאפשר לתן אותם אחרי חתונה... וזה טעות לא נורמאלית.

זה דורש עבודה (או טיפול זוגי במקרה שאת מכירה)

אבל אם יש נתוני פתיחה טובים, רצון לאהוב ונכונות להשקיע - תמיד יבוא הרגש בסוף.

נתינה מביאה אהבה - מכירה?

אז אם הם משקיעים , ועובדים על הקשר שלהם - יגיע גם הרגש.

אם הם לא משקיעים - גם אם התחתנו עם אהבה מהוליווד - הרגש ידעך. 

ואצלינו באמת בודקים שיש רגש של רצון לאהוב ולהכיר.

אבל גם כשאין רגש כזה- אם יש הרבה רצון משני הצדדים, ונכונות , 99 אחוז שהוא יגיע בסוף.

מתי שזה לא קורה - זה בדרך כלל חסימה, או חוסר רצון , לדעתי .

כשבחור ובחורה נפגשים ורוצים להמשיך זה בגלל שטוב יחד.

אני חרדית ומכל מי שאני מכירה: אחיות, גיסות, שכנות, חברות-

אף אחת מהן לא הלכה לחתונה בלי שהיא תרגיש איזשהוא רגש חיובי כלפי בעלה לעתיד.

בד"כ זה לא רגש קל אלא הרבה יותר מיזה....

אם תדברו אם אותן בנות חרדיות בתקופה של לפני החתונה-

בד"כ רובן ככולן כבר הרבה יותר מקת רגש של אהבה.

אולי יש גם אחרות שפחות פיתחו רגשות כאלה אבל הן המיעוט שבמיעוט.

לא יכולה לחשוב על אחת שהלכה לחתונה בכוח בלי שתרגיש שהיא אוהבת ורוצה לחיות את המשך חייה עם אותו אחד שהיא הולכת להינשא לו.

זה בד"כ אחוזים ממש בודדים למרות שאני מכירה יותר את הצד ההפוך...

רגש של חיבה , ורצון לאהוב את הבנאדם הספציפי הזה,

זו עוד לא אהבה (לפעמים ) אלא רגש כלשהו.

וחוץ מזה שזה הבדל השקפות.

שלא "תופיע " אהבה, אצלינו סוברים שאהבה לא מופיעה, אלא היא תוצאה של עבודה אמיתית.

א. הם מאמינים שהשידוך משמיים, וזו ההשתדלות שעליהם לעשות

ב. הם מאמינים שאפשר לפתח רגש לכל אחת שאין אליה דחיה /ויש רגש בסיסי 

שאר החרדים ממש לא ככה!

ההורים לא בוחרים את החתן!

הם עוזרים לילדים שלהם לברר ולבדוק את המדובר.

להתייעץ, לשאול...

ואת הבחירה- הבחורה עושה!
היא נפגשת ולא כופים עליה "לסגור" אם זה לא מה שהיא רוצה!
ממש לאאאאאאאאא

ועדיין הם מסתדרים.

אבל ברור שזה לא בסדר וצריך להכיר ולבדוק שיש התאמה!

שני הדברים חשובים באותה מידה. 

גם משיכת הלב וגם התאמה. 

אם אין התאמה משיכת הלב תדעך בגלל חיכוכים, ואם אין משיכת הלב ההתאמה תרגיש כמו פאזל מקרטון.

את מדברת על זרם מסוים מאד!!!!!!!!!!!!!!!!!! בציבור החרדי

הרוב הגדול לא כך.

ההורים לא בוחרים לאף אחד עם מי להתחתן, הם רק מקבלים את ההצעה ומעבירים לבחור/ה את שיקול הדעת אם הפרטים מסביב נראים מתאימים.

די כבר להכליל. אתם לא יודעים עלינו כלום!

אם את כחרדית באה וכותבת שיש דברים בגו' את ממש מחזקת את ההמצאות שלהם שהציבור החרדי הוא כזה, וכשחושבים עלי מה שאני לא - זה ממש מעצבן אותי.

ואני לא חושבת שיש פחות אחוזים שחיים באושר שהתחתנו ככה (חסידים )

לעומת אחרים (לטאים, ספרדים ודת"לים)

אבל מדברייך נשמע כאילו שיש השפעה לשיטת הבחירה של הבן זוג לחיים.

אף אחד לא חושב שכולם חיים שם באושר ואין להם אף פעם בעיות, הדיון הוא האם זה מפריע להם בהמשך.

בקשר שאנשים מחפשים היום זה לא מספיק

כי אנחנו חסידים, נפגשנו שתי פגישות (והיה שם רגש, אגב)

זה מענין לדעת שיש מעמד ברור של הגבר וכו'...

אולי לא שמתי לב לזה עד היום

אין לי מושג למה אבל הדת"ל וגם החילונים חושבים שלחרדים אין רגש ואהבה והכל על בסיס יבש ולא מהנה?

אשמח לקבל תשובה ....

ואגב..מה ז"א התאמה בשכל?! אם רמת ה- איי קיו תואמת? ממתי עושים דבר כזה כל עוד לא ידוע על בעיות שכליות ונפשיות או פיגור וכד' ח"ו?????????

שמשווים אותו לרשימת הציפיות שלך :

למשל : חכם V

זורם V

חברותי - V-

ואז מחליטים האם שווה להתפשר על מה שלא, והאם הוא מתאים למה שאני מחפשת

ולגביי השאלה העיקרית שלי?

ויש להם פחות זמן לפתח אותו, כיוון שיש פחות פגישות.

יש חרדים שבגלל זה באמת לא בודקים רגש, וזו טעות לדעתי,

ויש הרבה שגם במעט הפגישות בודקים את זה, וזה רגש מסוג אחר, לא התאהבות, אבל כן רצון להכיר ולאהוב.

זאת התאמה חשובה. לי למשל נראה לי אין אי קיו גבוה, ואם אנסה להכיר מישהי חכמה, אז קודם כל אני לא אבין אותה ברוב המקרים, וגם היא כנראה די מהר תשתעמם ממני, אולי גם לא תעריך אותי, וזה נקודת התחלה לא טובה.

חשוב שבני הזוג יהיו פחות או יותר ברמה דומה בתחום הזה בשביל שלא יהיו פערים גדולים מדי.

לגביי רמת השכל שלא יהיו פערים זה וודאי...אבל לגבי הרגש-הזוג קובע כמה פגישות הוא צריך ...הזוג יכול לקחת את הזמן וזכותם!...אבל יש הרבה יותר רגש אחריי החתונה כשזה מגיע ממבטים וממילים נעימות וממגע כמובן אז הרגש נהיה טהור קדוש וגדול יותר מאשר לבזבז אותו לפני החתונה..וגם- הזוג מתחתן אחריי שהוא מרגיש שיש מציאת חן ומשיכה הדדית...והם כן יכולים לפתח סוג של התאהבות רק ללא מגע עד החתונה..אני ראיתי את אחותי-היא הייתה ממש מאוהבת גם בלי מגע וכו'...הם שמרו הכל וכשאני אומרת ה-כ-ל אז תדמינו בראש ה-כ-ל כל העולה על ראשכם (ואת זה המורה שלי אמרה לי..) הכל הם שמרו לאחרי החתונה רק אז זה בא ממצווה וממקום קדוש יותר...אז לא מפסידים פה אלא רק מרוויחים! וזה לא רק הם אלא החרדים בהכללתם...

והרבה חרדים ככה...

אצל הדתיים והחילונים בכלל לרוב יוצאים דרך היכרויות וכל מיני מפגשים ובודקים איך הולך ביחד.

אצל חרדים משתדלים כמה שיותר לברר איך ילך להם ביחד והפגישות נועדות לברר אם כל הבירורים אכן כך,

הם יוצאים ביחד ומשוחחים על מה שבא להם ומרגישים איך זה ביחד.

לאחות שלי יש חברה חרדית שכל החיים לימדו אותה שאחרי החתונה האהבה באה מאליה, אחרי שהיא התחתנה היא באה מבואסת לאחות שלי ואמרה שהיא פשוט לא מרגישה קשורה לבעלה, בשכל הכל התאים, התחתנה, אבל היא נשארה עם בעל לא קשור אליה.

בגלל זה לא אומרים לחכות לאהבה שתבוא אחריי החתונה מאליה...מה זה השטויות האלה שיווואו!!!!

ובעצם כל המשפחה הייתה חרדית וגדלתי בתוך זה. זה ש'לאחות שלי יש חברה חרדית' זה רק כי הסיפור הזה עליה.

אתם ממש מקובעים ולא מאפשרים להכניס לראש תגלית חדשה (או ישנה תלוי מאיפה מסתכלים) אבל מה לעשות שאני בתור חרדית רואה את הדברים מבפנים ...אתם מסתכלים מבחוץ ושומעים לחברה של אחותך או משהו כזה כשהם עשו טעות..

למה להכליל את כולם בטעות שלה? 

צריך לעבוד עליה...

זה וודאי שככל שיש יותר משיכה יש יותר מוטיבציה לעבוד, 

אבל עבודה תמיד תהיה!

והשאלה למה היא הגיעה לזה שבעלה לא קשור אליה?

ואין כזה דבר שהאהבה באב מאליה! תשכחו מיזה!
 

אני גם חרדית ואפ'פם לא שמעתי את הקשקוש הזה שאומרים לחרדים: תתחתני והאהבה תבוא מאליה!!

כדי לאהוב באמת - צריכים לעמול, להשקיע!
 

וגם בציבור לא חרדי- אין כזה דבר שהאהבה באה ככה מאליה!
ואם ככה בחור או בחורה חושבים אז הם טועים ובגדול!
כי אהבה שבאה מאליה- היא גם תלך פתאום מאליה.....

אבל אהבה שבונים ומשקיעים לאט לאט- לא סותרים אותה בבום אחד.

ואהבה כזאת לא נגמרת בשנייה אחת של ריב...

מספר פגישות, בירורים, מעורבות הורים?

אם נפגשים 3 חודשים ולא מתפתח רגש, זה שונה לגמרי משנפגשים 3 פגישות ולא מתפתח רגש.

[איזה רגש צריך להתפתח זו גם שאלה, לא בהכרח שזה רגש של התאהבות].

לפני החתונה, לא יכולים להיות רגשות אמיתיים. נקודה.

מה שכן יכול להיות, וחייב להיות לפני החתונה, זה כימייה בין השניים ומשיכה והתחלה של רגש.

אז נכון שיש קבוצות במזגר החרדי (חסידויות מסויימות) שלא נפגשים אצלם בכלל,

למעט פגישה אחת קצרה לפני האירוסין, רק כדי לראות שיש להם התחלה של כימייה והם לא מרגישים דחייה.

(אחרי שההורים כמובן בררו באופן מקיף שיש התאמה בין הנתונים).

אצל רוב הציבור החרדי היום, מקובל להיפגש מינימום שלוש פגישות, וזה עולה בהתאם לצורך הספציפי.

ותתפלאי כמה כימייה ומשיכה יכולים להיווצר בפרק זמן קצר שכזה.

ממני

אחת שנפגשה שלוש פגישות וסגרה ברביעית, וחיה באושר ואושר עם בעל מקסים.

תודה לה'.

לא מסכים

הוא תוצאה של התחיבות, נאמנות ונתינה.

כיוון ששלושת הדברים לא יכולים להיות לפני הנישואים (חוץ מנתינה ברמה מסוימת)

האהבה אינה אמיתית.

יש אהבה אבל היא מגיעה בעיקר מאהבה עצמית, ומהנאה, כיף , משיכה .

כשאומרים "אמיתי" מתכוונים למשהו שיעמוד במבחן המציאות,

אהבה שתשרוד קשיים, שתתן מוטיבציה להתגבר עליהם.

וזה יש רק אחרי .

זה מה שצריך. את אמרת.

זה לא ראיון עבודה.

לא שלא מרגישים אותו, אבל זה רגש שנובע מאגואיזם ולא יעזור במהלך החיים.

אם תמשיך לחיות רק איתו - הוא ידעך,

ואם תפתחו אהבה אמיתית - גם זה יבוא. 

ומצטטת מההודעה הקודמת שלי:

כשאומרים "אמיתי" מתכוונים למשהו שיעמוד במבחן המציאות,

אהבה שתשרוד קשיים, שתתן מוטיבציה להתגבר עליהם.

וזה יש רק אחרי .

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=23654&cat_id=3867

לדבר על רגש ואהבה ,התאהבות וקשר בלי להבין על מה בדיוק מדברים זה חבל , נכון?

יש אהבה ויש התאהבות .

התאהבות זה דבר שקורה ברגע-  קליק, כימיה וכו איך שתגדירו את זה .

 וזה יכול רק להעשות בפגישה אחד עם השני,

ובשביל משיכה  והתאמה לא צריך לצאת כל כך הרבה.

אהבה זה דבר שרק בניה של חיים משותפים יצרו את זה.

לכן חרדי ממוצא לא מחפש את זה.

הוא שם את עיקר הקשר על החיים בתוך הנישואין.

צריך להבדיל בין החרדים,  כי הסקאלה גדולה מאד.

ראשית -ליטאים לחסידים ובתוך זה יש מגוון עצום של סגנונות ולכל אחד מנהגים והחלטות שונות.

גם הליטאים וגם החסידים לא מפגישים לפני שבודקים התאמה

בסגנון המשפחות, בהשקפות, ברמת חיים ועוד. ואפילו טיפוסים , במקום לתת לבחור ולבחורה ליראות אחד את השני ולהחליט הם יושבים ומבררים עם עצמם איזה סגנון וטיפוס הם רוצים.

ויש חסידויות מסוימות שלא מפגישים בלי שליחה לגרפולוג להתאמה כמו בגור למשל.

אחרי כל זה בדרך כלל מפגישים פגישה אחת או שניים אצל חסידים וזה בשביל שיראו אחד את השני .

 וזה פגישה בסופו ווארט אצל רוב החסידויות. ידוע לי שזה די קשה לחתן או כלה לבטל בשלב זה אבל נהיה יותר ויותר שכיח.

אצל חסידים החתן והכלה לא נפגשים בכלל בין החתונה.

אצל ליטאים לא פחות מ-3 פגישות והפגישות יכולות  ארוכות, של כמה שעות וגם בחוץ מה שאין אצל חסידים.

בדרך כלל יגבילו את כמות הפגישות.

וזה לגיטימי מאד להוריד שידוך אחרי פגישה /שניים ואפילו יותר.

 בחור ובחורה שנפגשים כבר 4 או 5 הם כבר נמצאים במקום שיכולים להרגיש אם נעים להם ביחד ויש התאהבות בשביל להתחתן.

בין האירוסין לחתונה ממליצים לא להיפגש מידי , בגלל בעיות צניעות ובינינו הקשר לא מידי פתוח ברמה שאפשר לדבר על הכל. וזה רק מזיק.

אציין עוד דבר שיועצי נישואין מעידים שלא ראו הבדל בין ליטאים לחסידים בקשר שאחרי החתונה מלבד ההתחלה שלליטאים יותר קל בגלל ההיכרות.

ואם נדבר על קשר של קימא  וזה השאיפה הכלל עולמית  חותכת מגזרים, עמים ודתות.  מי מצליח יותר? 

זוג חילוני שגר אחד עם השני במשך שנים ,הנישואין שלו אחר כך טובים יותר? 

התשובה אצלכם.

אפילו ברמת ההבדל בין ישיבת חברון לחסידות תולדות אהרן.

קל וחומר ברמת ההבדל בין הציבור הדת"ל לציבור החסידי.

ראשית לא יודע מאיפה הבאת את ההגדרה שלך לעניין. שנית אם אתה רוצה לסגל לעצמך את הסגנון החרדי לעניין זוגיות והנלווה אליה. אז תחיה כמו חרדי. השיקולים השידוכיים הם חלק ממערכת חיים כוללת. על כל המשתמע מכך.

כולל ציפיות ואכזבות...

בהנחה שאנחנו לא מדברים על חצרות איזוטריות כמו גור וכד', החרדים בהחלט שמים לב למשיכה הדדית. היה לי מורה שלמד בישיבת לייקווד. אחרי השידוך ראש הישיבה שאל אותו, בראש ובראשונה, האם הוא חש משיכה כלפי הבחורה.

תצפה בשיעורים של ד"ר אבולעפיה מרווקות לנישואיןבערוץ מאיר יעשה לך סדר בראש.

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=23640&cat_id=3867

חוץ מזה כל הדיון של הפורום הזה נהפך ל: "חרדים ומה שבניהם" מה זה קשור? גם אצל הדתיים הלאומיים לפעמים יכולות ליהות נטיות לכיוון מסויים שלא רק כמה זרמים של החרדים מקבלים אותם אל תגדירו את "החרדים" למשהו מוגדר תאמינו לי יש גם כמה נקודות לאחר המילה הזאת ולדיון יש כאלה שכן עושים את זה ויש כאלה שלא כול אחד משיקוליו ומדרכו.

יש זרמים אצל החרדים שזה לא שהם מוציאים את הרגשות ואהבה מליביהן\ם הם פשוט מנמיכין אותה ומתמקדים בקטע שלמצוא התאמה ולראות שיש כימיה זה הכול כדי שאהבה והרגשות לא יהיו יותר מידי בשביל שזה לא יסנוור את הלרות שיש התאמה מלאה הבנתם? זה הכל

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=23654&cat_id=3867

צריך גם נתונים טובים ומתאימים בסיסיים,

וגם לראות אם מתפתח רגש, רצון. הגם שעיקר בניינו וביסוסו באמת זה אחרי החתונה.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון