*שירשור אירוח עם אפרת וקסלר* השרשור נסגר לשאלות תחיה דולה
עבר עריכה על ידי תחיה דולה בתאריך א' באלול תשע"ו 00:21

יקרות אתן מוזמנות להתחיל לשאול שאלות,

אפרת תענה על השאלות ביום ראשון בערב ולבינתיים אתן יכולות להתחיל לשאול שאלות.

 

אפרת וקסלר, נשואה ואמא ל3 ילדים. 
יועצת שינה מוסמכת לתינוקות. 
מנחת הורים וקבוצות ומתמחה בגמילה מחיתולים 
דולה פוסט פארטום ומלווה נשים אחרי לידה. 
אני מעבירה סדנאות הורים במעונות וגנים בכל נושאי ההורות

וכן מלווה תהליכים פרטניים בכל הארץ. 
אשמח לענות לכל שאלה ולמי שלא הספקתי לענות

מוזמנת ליצור קשר ב-0526410143 ובמייל [email protected].

איזה כיף!פרח השדה
תודה רבה אפרת!
בנושא גמילה

הבת הגדולה שלי (בת שנתיים ורבע) החליטה להיגמל לפני חודשיים.
אני נמצאת בתקופה ממש לחוצה, אז חשבתי לעשות את זה בשנה הבאה, כשהמצב אצלי יהיה יותר רגוע, אבל היא החליטה לגמול את עצמה: "לא טיטול - רק תחתונים! " (בקושי בלילות אנחנו מצליחים לשים לה טיטול)
עדיין יש לה פספוסים פה ושם, ובעיקר יציאות שקשה לה לעשות באסלה (היא מתיישבת ואחרי רגע כבר מכריזה שסיימה, למרות כל הנסיונות להושיב אותה בסבלנות עם סיפורים וכד') ואחרי שהיא כבר שמה תחתונים ויוצאת מהשירותים, פתאום היא עושה בתחתונים, ואז הפרוצדורה נהיית מסובכת הרבה יותר מאשר בטיטול רגיל (וכאמור, אני בתקופה ממש עמוסה ואין לי מספיק סבלנות לזה) ..
איך לעזור לה לעשות את זה בצורה יותר טובה??

עניין פעוט נוסף, אני רוצה להרגיל אותה לעצמאות בשירותים. היא מסוגלת לעשות הכל לבד (והיא אפילו עושה את זה מדי פעם), אבל בכל פעם שהיא צריכה לשירותים היא רוצה שנעצור הכל ונבוא איתה, גם אם אני באמצע להניק את הקטנה (בת 7 חודשים, ואם מפסיקים אותה באמצע אז היא מתחילה לבכות ממש או שהיא כבר לא רוצה יותר לאכול אחרי) או משהו אחר, ואם לא באים איתה היא לא מוכנה ללכת לבד ועלולה לעשות בתחתונים.. בעלי לא תמיד נמצא בבית לעזור (כולל, לימודים, עבודה וכמובן, תפילות), כך שזה נופל עליי ומכביד עליי מאוד . מה אפשר לעשות??

תודה רבה!
פרח שדב שבוע טובאפרת וקסלר

אין ספק שתקופות לחוצות שלנו משפיעות על תהליכים שעוברים הילדים שלנו ובטח בגמילה.

אני מציעה להחזיר חיתול. לקבוע עובדה. כמו בכל גבול אחר בבית אתם ההורים מחליטים בסוף מה נכון לכם כרגע בבית ומה לא. אני חושבת שייגרם יותר נזק לבת שלך בתהליך גמילה לא נכון מאשר להציב לה עובדה ששמים חיתול ותהיה קצת התנגדות מצידה ותצטרכו להלהיב אותה על הרעיון, לקשט את החיתולים ולהקל עליה, להכיל את הקושי ולהעצים אותה במקומות אחרים. 

החלטות הוריות לעיתים לא יתאימו לילדים שלנו וייצרו התנגדות מצידם אבל זה חלק מהתפקיד ההורי שלנו.

 

לכל התייעצות אני ב-0526410143.

בברכת הצלחה רבה בעז"ה.

אפרת

 

תודה רבה!!פרח השדה
סליחה לא מסכימה אם תשובתךשני ו
סליחהמראש אני אישית לא מסכימה אם תשובתך (מניסיוני הדל) אמא לשבעה ילדים הכי גדולה 14
אני חושבת שברגע שיש מוכן להיגמל מעצמו צריך לגמול אותו גם אם הזמן לחוץ הרי תמיד להורים לחוץ נכון לפעמים יותר ולפעמים פחות אבל זה ברור שהילד רוצה את אמא בדיוק כשהיא לא יכולה כגון מניקה מכינה אוכל מסדרת.... בנוסף לכך היא אמרה תינוקת בת שבעה חודשיים זה טבעי מאוד שילד מחפש תשומת לב כי התינוקת לוקחת הרבה זמן מאמא חס וחלילה לא להשוות מה אני לא אני כי זהבה זמן לחוץ לי התינוק צריך לאכול מאכילים הילד רוצה להיגמל גומלים למה לדחות? אני אישית לא ילדתי מזמן לפני חצי שנה והבת שלי גם החליטה לגמול את עצמה עוד שהייתי בבית חולים כשחזרתי לא הסכימה להשים חיתול ואם התעקשתי היא הורידה בת שנתיים וחצי הייתה בנוסף לכך זה לא הייתה לידה רגילה אלא אם קצת סיבוכים ראיתי שאין ברירה ואמרתי אותה למרות שהייתי חלשה וממש תוך כמה ימים נגמרה לגמרי אף פעם לא היה כזה קל לגמול נכון היה לחץ אבל לדעתי כשהילד מוכן הוא מוכן ןלא כדי לסגת לקחת נשימה ולזרום איתו גם אם זה לא מתאים
לנו אח"כ יכול להיות רגרסיה ויהיה קשה יותר
נסכים לא להסכים.אפרת וקסלר

כשאמא באהו ואומרת לי שהיא בתקופת עומס מאד גדולה ולא פנויה לתהליך כךשהו-גמילה\ייעוץ שינה אני נוטה לחרר את זה, כל עוד אין דדליין (גן עירייה וכד') אני חושבת שתהליך גמילה שילחיץ את הילד ולא יתן לו את המענה הרגשי שהוא צריך יגרום יותר נזק מאשר נדחה את הדבר לכשהבית יוכל להכיל את זה.

איך מרגילים לעשות צואה בשירותים?אנונימי (2)
הבת שלי בת 3 עם תחתונים כבר כחצי שנה פיפי כמעט ולא מפספסת גם כשנמצאים בסידורים או בגינה מתאפקת עד שרצים לשירותים.
אבל עם קקי הסיפור אחר לחלוטין מההתחלה היא לא מוכנה לעשות בשירותים בכל החצי שנה הזאת אפשר לספור את הפעמים שהיא עשתה בשירותים וגם אז בדרך כלל היא מתחילה בשירותים וממשיכה בתחתון או שהיא מבקשת טיטול לעשות בו או שהיא מתאפקת עד הטיטול של השינה (בלילה היא עם טיטול צהרים היא לא ישנה בדרך כלל)
ניסינו עם מדבקות (בהתחלה עשינו לה לוח מדבקות על שירותים בכללי ועל קקי הבטחנו 2 מדבקות היא לגמרי הבינה את הרעיון והוא עבד מעולה אבל רק על פיפי שגם ככה הלך די חלק) ניסינו להבטיח הפתעה על כל פעם שתעשה קקי בשירותים וגם זה לא ממש עזר. גם להציע לה לעשות בסיר במקום הישבנון לא עבד.
יש עצות? איך עושים את המעבר הזה?
מצטרפת לשאלהאמת ואמונה
ממש אחד לאחד אותו מקרה רק שאצלנו אני חושבת שהיא התרגלה לעשות קקי בעמידה ולכן לא משתחרר לה בשירותים או בסיר.
אצלנו בת 2.8 וגמולה 4 חודשים
אמת ואמונה ראי מה שעניתי לאנונימיאפרת וקסלר


את בנדוד שליהושיבו עם הטיטול על השרותים כדי שיתרגלאנונימי (10)
לשבת. אח"כ עשו לוחור בטיטול ונתנו לו לשבת בשרותים והראו שזה יותא גם עם הטיטול ולא מפחיד. ובסוף הוא הוריד לגמרי את הטיטול..

אנונימי שבוע טובאפרת וקסלר

הרבה ילדים חווים קושי דווקא עם היציאות של קקי, זה מלווה במאמץ, לעיתים כאב בטן וזה גדול, שחור ויוצא מהגוף שלי.

אקדים ואומר שבד"כ מה שקורה להורים במצבים כאלה זה שהם כבר לא רואים את הילד אלא "ילד קקי", הבית סובב סביב זה, זו "בעיה", אנחנו חושבים שמדבקות וטבלאות יעודדו אותו ויעצימו אותו אבל זה רק להפך, זה עושה אישיו מעניין פעוט וטבעי, ועוד דבר- הורים בלי מודע לוקחים על עצמם אחריות על תהליך שאמור להיות רק של הילד ולשחרר את זה מעצמם.

אני מציעה קודם כל לשחרר. הכי חשוב. להבין שזה שלה. זה אודותיה.

כשיוצא לה קקי בתחתונים או על הרצפה, להיות מאד ענייניים לדבר, לנקות, להגיד לה להביא תחתונים נקיים לנגב וזהו. בלי "לא נורא" וגם בלי "אוף עוד פעם". כלום. פשוט ךא להתייחס לדבר הזה.

מניסיון זה פשוט מוריד את הלחץ מהילד ומעביר אליו את האחריות.

בכל שאלה אני ב-0526410143.

הצלחה רבה בעז"ה. תאמינו בה זה הכי חשוב.

אפרת

ונכון לשחרר ולהציע טיטול לקקי?או שזה יבלבל?אנונימי (2)
גמילה של ילד בן שנה ו11 חודשיםיום השביעי
הוא הראה מוכנות, רצה מיוזמתו ללכת לשירותים, עשה מספר פעמים פיפי וקקי לפני כחודשיים.
בשבוע האחרון התחלמו גמילה. אך בכל יום נאלצנו לשים טיטול למשך שעות נסיעה/ פעילות מחוץ לבית.
ככה שאת הגמילה ה"אמיתית", התחלנו רק ביום רביעי (שלשום).
הוא מפספס המון, הולך לשירותים רק אחרי שכבר עשה. מבחינת תיקשורת- הוא אומר שניה לפני שעושה.
לא נראה שמפריע לו הפיספוסים, מצד שני, כשאני מציה טיטול הוא מתנגד.

האם התחלתי מוקדם מידי?
האם יש תיקווה?
האם אני עושה טעו, שאני ממשיכה ככה בגמילה?
לי יש סבלנות. למטפלת שלו פחות (ונראה לי שזה מלחיץ אותי).

תודה מראשמ
יום השביעי שבוע טובאפרת וקסלר

בד"כ אני לא ממליצה להתחיל גמילה לפני גיל שנתיים ובטח אם אין שיתוף פעולה מהמטפלת שהיא דמות מאד חשובה בתהליך בזמנים של גן.

כמתחילים גמילה אז מתחילים, לשים טיטול חלק מהיום ,רק באוטו, רק בג'ימבורי ורק ב...מבלבל אתהילד וכך הוא לא פנוי ללמידה לכן ההמלצה היא לא להתחיל גמילה בתקופות חופשים ויציאה משגרה.

כבר התחלתם, מה עכשיו?

2 אופציות:

1. להחזיר חיתול. להלהיב אותו על העניין ולהציב את זה כעובדה. קראי תשובה לפרח השדה.

2. להמשיך. רק בשיתוף פעולה עם הגננת.

אבל-חייב שיהיו כמה ימים בבית להתנסות במקום הבטוח שלו, איתכם ההורים, אי אפשר שהגן יגמול אותו, זה לא מתפקיד הגננת. הרעיון בהתחלה הוא ליזום הליכה לשירותים כל חצי שעה-40 דק, להכיר אותו ואת שפת הגוף שלו כשיש לו פיפי ולקחת אותו. לא לשאול. לתת לו יד ולהוליך אותו לשירותיפ. לאט לאט הוא ילמד להכיר את התחושה וללכת בעצמו.

גמילה מחיתולים זה קצת כמו גמילה שלנו מהשליטה שלנו בילד. להאמין,לשחרר, להעביר אחריות ולחזק אותו המון במילים טובות.

 

בהצלחה רבה בעז"ה.

בכל שאלה אני ב-0526410143

אפרת

תודה רבה!יום השביעי
שאלה בנושא שינה-פרפר לבן
בת שלוש מתוקה ממש שמאוד קשה לה המעבר בין ערנות לשינה ולהפך.

לוקח לה לא מעט זמן עד שנרדמת וגם כשמתעוררת לוקח לה לא מעט זמן להתעורר ממש ולא להיות עצבנית מזה..

איך אפשר להקל עליה? איך אפשר להרדים אותה יותר מהר? (לפעמים ההרדמה לוקחת יותר מ3 שעות!!)
שבוע טוב פרפר לבן אפרת וקסלר

זה היה ככה גם בינקות? עוד מעברים קשים לה?

אתם עושים טקס שינה? שזה רוטינה חוזרת כל ערב שמסמנת לילד שעכשיו הולכים לישון. הטקס שינה הנכון הוא ארוחת ערב, מקלחת, סיפור\שיר ולישון.  

מניסיוני, ילד שלוקח לו הרבה זמן להירדם, משהו בתגובות של ההורים מנציח את העירות. מה קורה בהרדמה? איך היא נרדמת? יש אינטראקציה ביניכם ב3 השעות האלה?

 

 

בוקר טוב!פרפר לבן
כן.
עושים טקס שינה קבוע.
לא היו לה בעיות במעברים.. לפעמים קשה לה לעבור מפעילות אחת לאחרת..

היא מתעקשת שנשב לידה כי היא מפחדת ולכן כן יש אינטראקציה בנינו..
בוקר טוב אפרת וקסלר

כשיש האינטראקציה בין הורה לילד בשעה שאמורים לישון וודאי שהילד לא ירדם.

תעשי בדיוק מה שאת עושה היום רק בלי לענות לה, לא להסתכל עליה, רק תראי נוכחות.

תמשיכי לעדן ולשאול במייל או בטלפון

תודה רבה על האירוח!ayeletb9
הבת שלי בת שנה וחודשיים, מתעוררת כמה פעמים במהלך הלילה ונרדמת בחזרה רק בהנקה (בלילות טובים מתעוררת פעמיים ובלילות פחות טובים 4-5 פעמים). השגרה שלה בערב זה ארוחת ערב בסביבות 17:30-18:00, אמבטיה, מסדרים משחקים בסלון ושרים שיר "לילה טוב", הנקה ונרדמת. בדר"כ בסוף ההנקה היא קופצת לי מהידיים ורוצה להירדם במיטה שלנו (גרים ביח"ד עם חדר שינה אחד אז היא איתנו בחדר) כי היא אוהבת להתהפך עד שנרדמת.

בשבועיים האחרונים ניסיתי, גם בשינה שלה במהלך היום, לנסות להרגיל אותה להירדם לבד במיטה. בימים שהיא בבית (חופש, שבת) היא נרדמת בהנקה גם במהלך היום, אז מה שעשיתי זה בסיום ההנקה כשהיא מנסה לקפוץ לי מהידיים למיטה שלנו, אני ישר שמה אותה במיטה שלה. אבל כמובן שהיא לא מרוצה מהעניין, בדר"כ נעמדת במיטה ומתחילה לבכות. אני מלטפת אותה ומרגיעה אותה, מעודדת אותה שהיא גדולה ומסוגלת להירדם לבד, אחרי כמה דקות של בכי כזה היא מתעייפת, שמה מוצץ, ואחרי דקה-שתיים נרדמת במיטה.
בלילה כשהיא מתעוררת היא רוצה להירדם שוב רק בעזרת הנקה, היא נעמדת במיטה וקוראת לי או שבוכה, אני מניקה אותה והיא נרדמת חזרה תוך שניות בדר"כ. ניסיתי השבוע לילה אחד ללטף אותה ושתירדם לבד, זה הסתכם בחצי שעה של צרחות עד שהנקתי אותה והיא מיד נרדמה.

אני מאד אוהבת להניק אותה ואני לא רוצה להפסיק, אני יודעת שאומרים להפריד הנקה משינה אבל אני מפחדת שהיא פשוט תירדם בלי להתקלח.
בקיצור, איך אפשר ללמד אותה להירדם לבד ולישון לילה שלם?
שבוע טוב איילת אפרת וקסלר

נכון, חשוב מאד להפריד אוכל משינה, בטח בגיל הזה כשכבר רוב הילדים לא צריכים האכלות לילה והנקה\בקבוק הופך להרגל ו"הקשר שינה" כדי להירדם.

אני מציעה-

1. הקשר חיובי למיטה- לשחק במיטה במשך היום, שתיים שלוש דק כל פעם. מאד חשוב.

2.להפסיק להניק זו החלטה רק שלך אבל אם את גומלת אותה מהאכלות לילה אז וודאי שתפוקת החלב תרד ותספיק רק לפעמים שאת מחליטה כן להניק אותה. 

3. היא לוקחת מוצץ? חפץ מעבר אחר? חשוב שיהיה לה משהו אחר שינחם אותה כי זו גמילה לא קלה כלל. אז אם אין ללמד אותה לאהוב חיתוך בד\בובה בטיחותית וכד', ע"י כך שתשחקו איתו, שימו אותו בעגלה וקחו אותו איתכם לכל מקום, כולל למיטה וזה יעזור לה..

4. שינוי הרגלים מלווה בבכי, אין אפשרות להימנע מבכי. חשובה מאד העיקביות שלכם בתגובה, לא להוציא מהמיטה כשיטה ולהרגיע אלא להרגיע בתוך המיטה ע"י קול ומגע נעים, הזמנה לשינה ונוכחות שלכם בחדר כמובן.

5. במידה והיא ישנה צהריים שעתיים, עד 4 וחצי שעות היא כבר צריכה לישון, לשים לב כמובן לסימני עייפות ולא להשכיב אותה מאוחר מדי כי כך לא תהיה פנויה ללמידה.

 

בהתחה ההרדמות יהיו קשות ומייגעות אבל ככל שתהיו עיקביים יותר כך זה ייגמר מהר יותר.כמובן שלכל ילד מתאים משהו אחר והתשובה כללית.

לכל שאלה נוספת אני ב-0526410143.

ברכה והצצלחה בעז"ה.

אפרת

תודה רבה!ayeletb9
יש לה מוצץ שהיא מאד אוהבת, מרגיע אותה והיא ישנה איתו.
לגבי שנת צהריים, היא לפעמים עוד ישנה פעמיים ביום אבל עכשיו במעון מנסים להרגיל אותם לשינה אחת.

תודה על העצות, נשתדל ליישם בתקווה לשינוי מבורך. שבוע טוב!
בשמחה. תמשיכי לשאול ולעדכן בטלפון או במיילאפרת וקסלר


שאלה בנושא גמילה-פרפר לבן
שוב בת 3 גמולה כבר כמעט שנה מטיטולים ביום.
היתה עושה צואה בשרותים בבית ומאחרי הלידה של אחותה מתעקשת לעשות צואה בטיטול.

היא יודעת מתי היא צריכה ומרגישה אבל בבית מתעקשת שישימו לה טיטול.

מדגישה שבגן עושה בשרותים הכל. רק בבית לא מוכנה.


עוד שאלת גמילה-פרפר לבן
מתי אפשר לגמול בלילה?

אומרת לפעמים שרוצה לישון עם תחתונים. וכשמגיע הלילה רוצה טיטול.
הטיטולים שלה רטובים כשקמה.

והיא קמה בלילה לשתות מים כי היא צמאה.



תודה רבה רבה!!!
גם אני מצטרפת לשאלת הגמילה.יעל7

הבת שלי בת שנתיים וחודשיים גמולה כבר כחודשים ביום וכמה שבועות גם בלילה. יש לי 2 שאלות:

1. היא ישנה בלי טיטול בלילה אך יש לילות שהיא מה רטובה. ז"א אני מעירה אותה במהלך הלילה פעם אחת לשירותים והיא בדרך כלל עושה אך לפעמים אחר כך היא עושה במיטה.. היא מאד חכמה וכשהמיטה רטובה היא מתעוררת ואומרת לי אמא פיפי במיטה... יש לילות שהיא בכלל לא עושה ומתעוררת יבשה. כל לילה זה אחרת. אני מרגישה קצת מתוסכלת כי אני לא יודעת איך לשפר ולקדם את המצב..

2. התחלנו במעון השנה לפני יומיים. ביום הראשון היא היתה בסדר גמור. עשתה בשירותים וכו'. היום כשבאתי לקחת אותה הם אמרו ליש היא אמרה כמה פעמים שהיא צריכה קקי והם לקחו אותה לשירותים אך היא לא רצתה לעשות..( התאפקה)  ואז ברח לה פעמיים קקי בתחתונים!!! זה לא קרה כבר חודשים!!  המטפלת אמרה לי שהיא מבקשת שאביא טיטולים כדי שיוכלו להשתמש במצבים כאלו.. הבת שלי בלי טיטול בכלל כבר חודשים וזה מרגשי לי ממש נורא לשים לה שם טיטול כשהיא צריכה קקי. בנוסף הן שאלו אותי מה קורה בשינה ואמרתי שיש מצבים שבורח לה.. הם אמרו שהן ינסו יום אחד ואם בורח לה הם ישימו לה טיטול באופן קבוע בשינה..

אני ממש מבואסת מזה כי אני חושבת שזה יגרום לנסיגה והיא תתרגל שוב לעשות בטיטול ולא בשירותים!

אשמח לעצות והכוונה!!

תודה רבה!!וסליחה על האורך!!

יעל7 שבוע טובאפרת וקסלר

1. גמילת לילה בגיל הזה קשורה להרבה פונקציות?

בבסיס חייב להפסיק שתייה לפחות שעה לפני השינה וגם אז זה תלוי בעוד (ראי תגובה מעלייך)

2. אני לא מציעה לשים חיתול בשנת צהריים. היא עדיין בהסתגלות לגן החדש וזה לגיטימי שהיא מפספסת. כדאי לחכות ולבקש מהגננות עוד שבוע שבועיים. זה אכן לא נכון לעשות את זה בשלב הזה.

 

אני ב-0526410143.

ברכה והצלחה בעז"ה.

שבוע טוב פרפר לבןאפרת וקסלר

גמילת לילה זה שלב שני לגמילת יום.

הוא תלוי בהרבה מאד פוקציות כמו- שתיית מים, גנים משפחתיים, טמפרטורת גוף ובשלות ריגשית ופיזיולגית.

כרגע לשים חיתול.

שינהההאנונימי (3)
הבחורציק בן שנה ושמונה ועדיין מתעורר כמעט כל לילה (ולפעמים כמה פעמים בלילה ) ובוכה..
יש לציין שיש בחדר מנורת לילה קטנה, הוא ישן עם מוצץ. מונח לידו בקבוק מיים ודובי.

הבעיה העיקרית היא שכשהוא מתעורר בבכי הוא לא מצליח להרגיע את עצמו וזה מחייב אותנו ההורים לקום אליו. (למשל, לתת לו לבכות עד שירגע- לא עובד.. הוא פשוט ממשיך לבכות וגם מגביר את עוצמת הבכי). לפעמים זה רק לשניה קצרה (לשים לו מוצץ) ולפעמים זה לזמן ארוך יותר עד שהוא נרגע.

ביום עצמו הוא מתפקד נהדר, עצמאי מאוד וכמעט ולא צריך אותנו לתפקוד שלו.
אבל הלילות ממש גומרים אותנו...
יש עצות איך לגרום לו לא להתעורר בלילה בבכי? או לפחות להתעורר ולהרדם לבד?
בוקר טוב אנונימיאפרת וקסלר

איך הוא נרדם בתחילת הלילה? חשוב ללמד אותו להירדם עצמאית בתחילת הלילה כדי שידע לעשות את זה באמצע הלילה בעצמו.

כמו כן-לא לשים לו מוצץ בפה, אלא ללמד אותו לקחת בעצמו כי נשמע לי שהוא תלוי בכם קצת ומחכה שתשימו לו את המוצץ, כשהוא ידע לעשות את זה לבד הוא לא יהיה זקוק לכם.

איך מלמדים? קודם כל ליצור מקום קבוע למוצצים במיטה, וכשהוא קם לקחת לו את היד ולהניח אותה על המוצץ, הוא יתנגד בהתחלה ויהיה הרבה בכי כי יותר נוח שעושים בשבילך את העבודה אבל זו הדרך היחידה ליצור בו עצמאות בשינה. בשלב השני מקישים לו עם המוצץ על המזרון ובשלב האחרון אומרים "קח מוצץ" וכדאי לאט לאט להגיד לו את זה כשאתם יותר ויותר רחוקים מהמיטה שלו.

מה שחשוב זוההירדמות בתחילת הלילה, לוודא שהיא עצמאית ושהוא לוקח לבד את המוצץ גם לפני השינה.

 

לכל שאלה נוספת ב-0526410143.

ברכה והצלחה בעז"ה

אפרת

שאלת שינהרק אמונה

תינוקת בת 11 חודשים  וכמה פעמיים שלוש לינוק בלילה.

זה מתיש..

לא לוקחת תמ"ל

מתעוררת מתוך שינה ונרגעת עם הנקה ולפעמים מסכימה מים.

מוציאה את המוצץ שאני שמה לה ומוחהע"כ..

בוקר טוב רק אמונהאפרת וקסלר

איך היא נרדמת בתחילת הלילה? נשמע שהיא פיתחה תלות בהנקה ולא יודעת להחזיר את עצמה לישון לבד.

אם היא נרדמת בהנקה בתחילת הלילה אז דבר ראשון להפסיק את זה זה יגרור בכי כמובן אבל זה הבסיס.

תינוקות מצפים לאותם התנאים בלילה שאיתם הם נרדמו בתחילת הלילה.

בהמשך להחליט לא לתת הנקה כשהיא קמה, אלא נוכחות הורית, להאהיב עליה חפץ מעבר כמו חיתול או בובה בטיחותית, להרגיע בתוך המיטה ולאט לאט היא תתרגל.

אני מציינת כאן שזה מסוג התהליכים הלא פשוטים כי הנקה בניגוד לתמ"ל זה לא רק אוכל, זה חום וחיבור לאמא ולכן זה מאד קשה לאם ולתינוק.

לתת לבכות זה אכן לא פיתרון מספיק הולם אבל על גבי הפייסבוק קשה לי לכתוב הכל.

אני מציעה שנשוחח ואם תרצו להתחיל תהליך מדוייק ומקצועי לכם אני חושבת שזה יותר נכון במקרים מעין אלה.

אני ב-0526410143 או במייל.

ברכה והצלחה בעז"ה,

אפרת

גמילהאנונימי (3)
תאומים בני שנה ותשעה חודשים כמעט.
התחילו עכשיו מעון בפעם הראשונה בחיהם (היו איתי עד עכשיו)....

איך מתחילים איתם גמילה? אני חושבת שהם כבר בשלים לזה...
בוקר טוב אנונימיאפרת וקסלר

תרשי לי לשאול-איך החלטת שהם בשלים?

רק אגיד שהם התחילו גן פעם ראשונה בחייהם אז אני חושבת שכדאי לחכות עוד קצת ולראות כי אח"כ חורף וזה קצת יותר מסורבל, אפשרי אבל פחות נוח.

היי. תודה!!אנונימי (3)
אני רואה שהם שולטים על הצרכים שלהם. מחכים לעשות פיפי במקום מסוים.
אוהבים לעשות קקי כשטיטול נקי ועוד כל מיני דברים שכאלו..

האם כדאי לחכות לאחר החורף בכדי לגמול אותם? נניח סביבות פסח?
יש לציין שאני עתידה ללדת בזמן הזה..
אוקיי, מצוין.אפרת וקסלר

אני מציעה להתחיל עם אח"ה כמה ימים או בסופ"ש ולראות איך זה מתקדם, בהתחלה ליזום הליכה לשירותים ולאט לאט הם ילמדו את העניין וילכו בעצמם.

אשמח לשמוע איך מתקדם וכמובן אני כאן לכל שאלה והתייעצות!

מוסיפהאפרת וקסלר
תקופת החגים היא תקופה מצויינת לגמילה,בהנחה שתוותרו קצת על טיולים לטובת התהליך
תינוק בן חודשיים וחצי ושינה על הבטןפרח חדש
עבר עריכה על ידי פרח חדש בתאריך כ"ט באב תשע"ו 13:28
התינוק שלי יושן הרבה יותר טוב כשהוא על הבטן. כשאני שמה אותו על הגב, אז הוא לא יושן יותר מ40 דק וגם קרה כמה פעמים שהוא כמעט נחנק מהפליטות שלו.
האם במקרה הזה עדיף להשכיב על הבטן? או שיש דרך להשכיב על הגב שיהיה גם בטוח וגם שיישן טוב?
הוא רק יונק ולוקח מוצץ.
בוקר טוב פרח חדשאפרת וקסלר

ביום כל עוד את בסביבה והוא בהשגחה אין בעיה שהוא ישן על הבטן.

בלילה עפ"י הוראות משרד הבריאות זה מסוכן.

את כולה לנסות עיטוף. עיטוף נותן תחושת רחם וחום ומאד עוזר לתינוקות לישון טוב על הגב. עיטוף זה רק על הגב, בשום אופן לא על הבטן. ולשים לב שלא חם לו מדי. יש סרטונים ביוטיוב שמראים במדוייק את השלבים.

ברכה והצלחה בעז"ה.

אני ב-0526410143

סליחה על הפלישה.. עוד עצה - היינו באותו מצבאנונימי (18)

ילד שפולט הרבה גם מתוך שינה, ונחנק מזה, וזה מעיר אותו מהשינה, שלא לדבר על חשש הסכנה.

הגבהנו את הראש שלו - זה מסוכן לשים כרית, אבל מתחת למזרון אפשר לשים הגבהה, מגבת מקופלת או משהו דומה כך שהמזרון יהיה אלכסוני והראש יהיה גבוה מהרגליים. אמנם הוא "החליק" לצדדים תוך כדי שינה והייתי צריכה "לסדר" אותו מידי פעם. אבל הרגיע אותו והפחית את ההתעוררויות,  ובעיקר הרגיע אותי מהפחד שייחנק.

שלום ותודה מראשש א
הבת שלי בת שנתיים וחודש ולא מעיזה לעשות צרכיה מחוץ לטיטול..
מוכנה לשבת עם טיטול על הסיר ולהושיב את הבובה שם ולהבטיח לה שוקולד ;)
מוכנה לפעמים גם שאוריד לה את הטיטול ומתיישבת שם ל2 דקות.
היא מודעת למתי צריכה לעשות צרכיה (צואה. לא שתן).
היא הבכורה והיתה הגדולה בקבוצה במעון כך שלא היה לה ילד ללמוד ממנו.
האם היא לא בשלה ולהפסיק, או להמשיך לנסות?
היו כבר פעמיים שכשרצתה להתפנות הצעתי לה לשבת והסכימה (כי הבטחתי שוקולד אם תעשה והיא הבינה את התנאי היטב), ואז לא הצליחה וזה גרם לעצירות, אז הפסקתי לנסות להציע כשבאמת צריכה.

ולגבי שינה- היא ישנה כ12 שעות בלילה, ובבוקר- כ4 שעות אחרי שהתעוררה נהיית עייפה ברמות ובןכה ומשתגעת (אם לא קלטנו בזמן שעייפה ולא השכבנו מייד).
ואז ישנה כשעתיים (לפעמים יותר).
אני לא יודעת אם זה רק בתקופה האחרונה ככה, או גם כשהיתה במעון זו היתה הרגשתה. עכשיו שהיא בחופש אני שמה לב לזה שכל כך מהר היא נהיית עייפה, ועוד אחרי שנת לילה טובה.
זה תקין או שאולי חסרים ויטמינים?


תודה רבה!
בוקר טוב ש אאפרת וקסלר

אני מציעה לרדת מהנושא, א להזכיר את זה ולהחזיר חיתול. נשמע שמתהליך טבעי זה הפך לאישיו בבית.

במצבים כאלה זה רק לשחרר את זה ולחזור לזה בהמשך.

לגהי שינה-תראי מה קורה עכשיו שהיא חזרה לשגרה. בחופש זה משהו אחר.

 

אני ב-0526410143

ברכה והצלחה בעז"ה.

אפרת

קושי להירדם לפעוטה בת שנה ושמונהאנונימי (4)
הבת שלנו בת שנה ושמונה, יש לילות שרק אחרי שעה וחצי או שעתיים היא נרדמת, בוכה הרבה ולא רגועה,
בדרך כלל בעלי נמצא לידה עד שנרדמת ולפעמים היא כבר עושה שטויות מרוב עייפות, משתוללת,שורטת את בעלי..
מה אפשר לעשות כדי שתירדם יותר בקלות ובלי בכי?

סליחה על הפלישה -רק שאלה- היא ישנה צהריים?מעין אהבה
כן, ישנה בצהרייםאנונימי (4)
שעתיים ולפעמים שלוש שעות
זה המון לגילה...אצלינו היה אותו סיפור-מעין אהבה
הרדמות ארוכות וסיוטיות....

הפסקנו שנת צהריים לגמרי (ישנה שעה-שעה וחציז)
נשפכת ב7וחצי- 8 בקלות ב''ה.

ולפני היתה ישנה רק ב22:00-23:00 כשהיינו כבר שפוכים מעייפות..

3 שעות זה המון המון.
תנסי להפחית לשעה . ולדעתי כבר ישפיע.
ומקסימום להעיר הכי מאוחר ב3וחצי.
אבל תתמידי בזה -אל תנסי פעם אחת ותגידי שלא השפיע. לפחות שבוע רצוף.

ואם לא עוזר תורידי לגמרי.

ממליצה מאוד מאוד.
יהיה לה קשה בהתחלה.
כל פעם שיש משבר עייפות נתתי שלוק...הגוף התרגל לאט לאט והיום יותר קל
בוקר טוב אנונימיאפרת וקסלר

איך היא נרדמת בתחילת הלילה? היא ישנה צהריים?יש טקס שינה?

נשמע ששיש אי סדר בכל מה שקשור לשינה, חשוב מאד לייצר טקס שינה וללמד אותה להירדם עצמאית.

מציעה שנשוחח וכי מורכב לכתוב על דפי הפייסבוק. ראי מעלייך תשובות שכתבתי, ושוב כל יד שונה וחשוב להתאים לו תהליך ללימוד הירדמות עצמאית משלו.

אני ב-0526410143

אפרת

אני מוסיפה, עוברת על השרשור שובאפרת וקסלר
היא ישנה צהריים? כמה? מתי אתם משכיבים ללילה?
בנושא גמילהר.א
בן שנתיים ועדרה חודשים מוכן לעשות צרכים רק בסיר ובשום אופן לא מוכן לשבת על האסלה גם לא עם אסלון,מה לעשות?
בוקר טוב ר.אאפרת וקסלר

אפשר להבין אותו הישבנון\אסלה נמצאת גבוה יותר וזה מרגיש להם פחות בטיחותי.

זה מפריע לו בתפקוד היומיומי בבית או בגן?

אם לא-זה יגיע, פשוט לא לדבר על זה.

אני ב-0526410143

ברכה והצלחה בעז"ה

אפרת

איזה כיף תודה רבה!מזמור שיר

היי אפרת,
תינוקת בת חודש (ילדה ראשונה),
בלילה היא נרדמת עלינו בידיים וכשמעבירים אותה לעריסה מתעוררת אחרי חצי שעה בבכי ונרדמת שוב רק בידיים, באים להעביר ושוב אותו סיפור.
ביום יש פעמים שזה ככה ויש פעמים שהיא ממשיכה לישון בעריסה.
בנוסף, גם כשהיא ישנה עמוק היא פשוט זזה מלא עם הידיים והרגליים ומתעוררת מזה.

יש משהו לעשות או שזה פשוט הגיל וזה יחלוף?


תודה רבה

בוקר טוב מזמור שיראפרת וקסלר

קודם כל מזל טוב! תרוו נחת!

בגיל הזה יש להם רפלקס שנקרא רפלקס מורו וזה בדיוק מה שאת מתארת, הקפיצה עם הידיים והרגליים תוך כדי שינה.אני מציעה להשתמש בטכניקת עיטוף (יש ביטיוב סרטונים), זה עוזר לתחושת רחם וכך גם לרפלקס מורו.

בגיל חודש עדיין לא מייצרים הרגלים שינה, כל מה שהם זקוקים לו בגיל הזה זה תנאים מקסימלים להסתגלות בעולם, חום, אמא ואוכל. 

לאט לאט תפרידי אוכל משינה ותכניסי הרגלי שינה טובים.

ברכה והצלחה בעז"ה

אפרת-0526410143

 

תודה רבה אפרת מזמור שיר

כיף לשמוע שזה נובע מרפלקסים תקינים ב"ה!
אני קצת חוששת מעיטוף אבל אנסה בכ"ז אולי במהלך היום.
תודה רבה וחודש טוב ומבורך

אין ממה לחשוש יקירתי.אפרת וקסלר
תקראי קצת מחקרים על זה, זה מדהים כמה שזה חיוני.
שאלה בנושא גמילה.|לא עושה בשירותים|ילד כבר בן שלוש וחצי(!)אנונימי (5)
ועושה קטנים רק באמבטיה. אנחנו עושים אמבטיה 3פעמים ביום כדי שיעשה פיפי.

השבוע שיכנעתי בפרסים ישב על האסלה, כבר לא מפחד לשבת. אממה-לא יוצא לו כלום.
אחכ ישב בסיר עשה מעט. (הרגשתי שזה התקדמות שעשה בלי אמבט-זה נכון שזה התקדמות בכלל?)
אבל ממשיך לעשות באמבט.

האם בתור שלב ראשוני להרגיל לסיר?
או להמשיך לשכנע בשירותים?






ולגבי "גדולים" אומר מתי שיש ומבקש טיטול.

מה עושים?
אני נואשת!!
אשמח לעזרה /הכוונה!

תודה רבה לך יקרה!
בוקר טוב אנונימיאפרת וקסלר

אני מזמינה אותך ליצור קשר ב-0526410143 ולקרוא תגובות מעלייך שדומותלסיטואציה שלך.

ברכה והצלחה בעז"ה

אפרת

תודה אני יעבור על התגובותאנונימי (5)
במקרה הצורך אתקשר!
שאלת גמילה לבת שנתייםאנונימי (6)
שלום ותודה רבה על העזרה!
הבת שלי בת כמעט שנתיים, מראה מוכנות מסוימת. מדברת על הצרכים וממש רוצה לשבת בשירותים. אנחנו נותנים לה סתם "להנאה" לשבת אבל לא עושים הרבה מעבר.
בעז"ה אני צריכה ללדת עוד כחודשיים ולכן אני מעדיפה לא להיכנס לזה עכשיו ומאוחר יותר לפעול בנושא. האם אני עושה נכון? האם באמת כדאי לחכות או בגלל שהיא מראה מוכנות כדאי כבר להתחיל? לא יודעת כמה אנרגיות יהיו לי בתקופה הקרובה בשביל זה.
בוקר טוב אנונימיאפרת וקסלר

הייתי בהחלט מחכה לפסח ההבא ולהתחיל גמילה אז. את בחודשין האחרונים ואז לידה וזה זמן לא פשוט להתחיל תהליך, מה גם שהיא בטח החלה עכשיו גן חדש אז כדאי לתת לה את הזמן.

כולם בסוף נגמלים.

אני ב-0526410143.

ברכה והצלחה בעז"ה.

אפרת

תודה רבה!אנונימי (6)
אנחנו במצב דומהחנה צוריה
רק שאני חודש וחצי אחרי לידה,והגדול בן שנתיים אומר כשהוא עושה בטיטול,אבל גם התחיל עכשיו מעון,וגם אני אחרי לידה,אז לא רוצה הכל בבת אחת,ולכן כנראה שנחכה כבר לתחילת הקיץ הבא,אלא אם כן נראה שבחגים הקרובים יהיה שייך,אבל בגלל שהוא בן,ואומרים שבנים יותר קשה לגמול,ועוד השילוב של הדברים החדשים,אז כנראה שבאמת נחכה כבר
שתי שאלות לא קשורותבעיתה אחישנה

1. תינוק בן שלושה חודשים שלא מוכן לשבת בכלל באונברסיטה או טרמפולינה- רוצה רק בידור כל הזמן. במהלך היום נרדם רק בידיים של אמא וישן רק בידים- בהעברה מתעורר. בלילה ישן נפלא כרוך (יכול לישון גם 7 שעות ברצף ). האם אפשר לכרוך גם ביום או שזה לא בריא. עצות אחרות יתקבלו בברכה. 

 

2. ילד בן שנתיים ושלושה חודשים- מפחד מאוד משירותים. מאוד אוהב את החיתול. איך ניתן לעודד או להכין לגמילה. אני לא דוחפת שיגמל כעת אך הייתי רוצה למצוא דרכים להרגיל אותו לרעיון ולהרחיק אותו מהפחד. יצויין שהוא מבין שההורים הולכים לשירותים ומה קורה שם. 

ערב טוב בעיתה אחישנה אפרת וקסלר

לגבי התינוק בן ה3 חודשים-יש תינוקות כאלה, בעלי מזג וטמפרמנט שלא יכולים לרגע לנוח "ולהעסיק את עצמם", זה לא אומר עליהם הרבה, זה מטיש אותנו ההורים ללא ספק אבל אין הרבה מה לעשות, הוא מאד קטן וזקוק לך. תנסי לשים אותו במנשא וכך לפנות לעצמך את הידיים ולהמשיך בעיסוקייך. באמת לא קל...

לגבי הירדמות בעיטוף אין שום בעיה, רק מזכירה להשכיב אותו אך ורק על הגב ולוודא שלא חם לו מדי.

 

לגבי הילד בן השנתיים- אני לא רואה סיבה להאיץ בילד תהליך אלא אם יש סיבה מוצדקת לעשות זאת, כמו כניסה לגן עירייה וכד'.

מה שאת יכולה לעשות בשביל קצת לעזור זה לקרוא לו סיפורים בנושא, לדבר איתו מדי פעםף להגיד לו שאת הולכת לשירותים, להראות לו את החיתול של הקטנה, לדבר על איברי הגוף וכד'.

הכי חשוב בנחת. זה יבוא לבד בעז"ה.

 

אשמח לשמוע איך מתקדם!

עוד שאלת גמילה..פלספנית

בעזהי"ת

 

הלל בת שנתיים. ילדה חכמה ובוגרת מאוד.

בסביבות פסח הורדנו לה כמה פעמים את החיתול אחה"צ אחרי הגן, אחרי איזה שבועיים הבנתי שאי אפשר כשזה רק אחה"צ והפסקתי. 

לפני קרוב לחודש היא סיימה את הגן ומיד באותו היום הורדנו חיתול. אממה- היא מפחדת נורא נורא מהשירותים ומהסיר. בהתחלה לא הסכימה בכלל לשבת. בהתחלה היא עשתה המון ואחרי שעשתה אמרה "אוי פיפי". אח"כ הגיע שלב ההכחשה: הייתה עושה וממשיכה כאילו כלום. 

אח"כ היא למדה לזהות כשהיא צריכה ופחדה מאוד מהרגע שזה יוצא; התאפקה התאפקה עד שהייתה חייבת, רצה בכל הבית רקדה ואז נעמדה בחוסר אונים ושיחררה במסכנות, בכתה "אוי פיפי"..

עברנו תהליך והיא התקדמה.

עכשיו היא מוכנה לשבת בסיר כשמציעים לה; משחקת בזה הרבה ("דובי עושה בסיר. יופיי!!"), אבל כשהיא צריכה לעשות- בורחת מהסיר כי מפחדת לעשות בסיר. באסלה לא מוכנה לשבת בכלל.. (עם ישבנון)

היא כבר לא מפחדת מהרגע שזה יוצא- היא עושה ואז אומרת לעצמה: יופי, נהדר!! כלהכבוד הללי עושה פיפי!! או שהיא יושבת בסיר, קמה בלי לעשות כלום- "כל הכבוד הללי! נהדר!! עשית פיפי!!". לפעמים כשהיא עושה על הרצפה אני אומרת אוי אוי אוי והיא אומרת- אוי מלוכך.. להביא מגבונים.. תנקי.. אמא עצוב.. שמה לבד את התחתונים בכביסה. 
חשוב לציין שהיא ממש מחזיקה- היא כבר לא עושה קצת כל חצי שעה אלא שלוש-ארבע פעמים ביום במרוכז, עם להגיד לפני אבל בלי לשחרר בתוך הסיר. ישנה צהריים עם תחתונים וקמה יבשה תמיד (אולי פעם 1 עשתה בשנ"צ). ישנהבלילה עם חיתול אבל הרבה  פעמים קמה יבשה בבוקר. מבחינתנו להוריד חיתול לילה..

קקי כמובן קשה לה יותר לשחרר והיא עושה בתחתונים לרוב, לפעמים אנחנו מצליחים לתפוס אותה ברגע המתאים שהיא כבר התחילה לעשות אבל עוד לא ברח ומניחים מתחתיה את הסיר שהקקי ייכנס, ואז היא מאושרת "כוהכבוד הללי עשתה קקי בסיר!" אבל לפני שעושה לא מוכנה שנקרב אליה את הסיר.. 

 

ועכשיו ל3 שאלות:

א. איך עוזרים להתקדם ולשחרר את הפיפי בסיר?..   

ב. הבעיה היותר גדולה: היא התחילה מעון חדש השבוע. מראש נאמר שזה כיתה של חצי גמולים- הכיתה של הגדולים. באמת יש שם איזה 5 גמולים.. אממה?? כשבעלי הביא אותה הוא סיפר את מצבה, מיד אמרו לו- אין גמילה בתחילת שנה ושמו חיתול ברור לי שזה יבלבל אותה נוראא ועד שהתקדמנו ככה. החיתול שהם שמו לה היה יבש לגמרי ב2 בצהריים..  אני עוד לא הגעתי ללדבר איתם, רק בעלי בינתיים.. יש משו שאנחנו יכולים לומר?.. הצעתי תחתוני גמילה (שלא יהיו שלוליות) וגם לא הסכימו.. 

ג. במידה ובמעון ישימו לה חיתול למרות ההתנגדות שלנו. להמשיך בגמילה אחה"צ  ובלילה או לוותר ולחכות שישתפו פעולה?..

 

תודה רבה!!

יקירתי, זה נורא ארוך ומורכבאפרת וקסלר

אני לא אוכל לענות מקצועית על כל זה. אני יותר מאשמח לשמוע ממך ב-0526410143.

 

מתי אפשר להתקשר?..פלספנית


בשעות הערב ואם אני לא עונה לשוח הודעהאפרת וקסלר


תינוק בן שנה שקם כל שעה-שעתיים +גזים כואבים+נרגע רק בהנקהמעין אהבה
מתוק בן שנה. מאז שנולד קם בלי סוף בלילה...לפעמים כל שעה . לפעמים אםילו פחות משעה. ולפעמים שעתיים. יותר מזה-זה נדיר.
רוצה רק לינוק-ולא מרעב...פשוט יש לו גזים שכואבים לו וההנקה עוזרת להם לרדת למטה או סתם מרגיעה אותו.
לפעמים יונק ואז מתחיל להתפתל ולבכות ורק בסוף נרדם איכשהו עלי.

מוצץ יש לו אבל לא ממש מוכן בטח לא במקום הנקה.
בעלי מנסה לקחת אותו ויכל גם שעה שלמה להיות איתו אבל הוא בוכה ונרדם רק עליו במנשא בסוף ואז שוב קם..קיצר ממש לא יעיל.
במיטה אם אשים אותו הוא פשוט עומד.ובוכה.

במשך היום יונק וגם אוכל אוכל רגיל.
הכאבי בטן מאז שנולד ורק בלילה. הם די מוזרים.
אבל הם בוודאות גזים.שומעים ומרגישים את הבועות יורדות בבטן וכשמשחרר מוקל לו..רק שלפעמים זה לוקח לילה שלם.
גם עם הגדולה עברנו אותו סרט.
משהו לא מוכר לאף רופא ואף אחד ...

אבל אולי לך יש כיוון איך לגמול אותו מהנקת לילה. ושיפסיק לקום.
גם כשבעלי לוקח אותו והוא לא יונק הוא עדיין קם...

ובעיה קטנה נוספת- הבת בת השנתיים ישנה בחדר הסמוך ומתעוררת אם הוא בוכה הרבה...ואז זה בכלל סרט...אז יש גם קושי מהכיוון הזה...

אשמח לעצות...אני עייפה....


שכחתי לכתוב מתי ישן-מעין אהבה
נרדם בערך ב8.
ואחרי שעה כבר מתעורר שוב..

בבוקר קם ב7 ער איזה שעה ונרדם ב8 לעוד פחות משעה-שעה מקסימום.

ישן בבוקר שעה בסביבות 11וחצי-12.
ובצהרים עוד שעה בערך ב2וחצי-3.

נרדם בעיקר בהנקה.יכל גם במנשא ולפעמים גם בעגלה.
במיטה רק באמצע הלילה לידי ואז מעבירה למיטה שלו
הייאפרת וקסלר

אם יש לו בעיית גזים כדאי ללכת לבדיקה אצל גסטרו ולעזור לו תרופתית או לשיטת "מח אחד"כדי לדעת למה הוא רגיש ולהמנע לאכול.

עד שהרגישות הזו לא תחלוף אנחנו לא יכולים ללמד אותו להירדם בעצמו כי הוא כאוב.

אשמח לייעץ יותר במדוייק ולשלוח אותך לאנשי מקצוע טובים שיוכלו לעזור.

בריאות ולילות טובים

מאיפה מתחילים??אנונימי (7)

הבת שלי בת שנתיים ו8 חודשים. התחילה עכשיו גן..

עדיין עם טיטול.

ניסיתי כמה פעמים להציע לה ללכת לשירותים (יש גם ישבנון), אבל היא לא כ"כ בעניין.

אשמח לעצות, מה סדר הדברים. איך לעשות את זה הכי פשוט שאפשר.

בת בכורה, אם זה משנה..

תודה רבה!

היי אנונימיאפרת וקסלר

היא לא מראה התעניינות? ולמה חשוב לך לגמול אותה כעת?

היא התחילה גן חדש? 

הי אפרת,אנונימי (7)

כן. היא עכשיו עלתה לגן עיריה..

היא מתלהבת מתחתונים, אבל חוששת ללכת לשירותים.

אשמח אם אפשר שתכתבי את השלבים לגמילה טובה.

תודה רבה!

 

תשלחי לי למיילאפרת וקסלר
יש לי זמן עכשיואפרת וקסלר
היא עלתה לגן עירייה ומפספסת בגן? איך הולך לה?
אני מציעה לרכז כמה ימים בבית שהיא תהיה בלי חיתול ולהתחיל גמילה.
בהתחלה ליזום איתה הליכה לשירותים כל 40 דק בערך ך, לתת לה יד ולהוביל אותה לשירותים או לסיר. המון חיזוק חיובי ומתן עצמאות בדבר הזה, תני לה להתנסות, לשבת הרבה זמן, לגעת בעצמה, זה חלק מתהליך הלמידה.
כשיש פספוס-להיות מאד ענייניים ללכלוך כביכול, לנקות, להגיד להביא תחתונים נקיים וזהו.
לאט לאט היא תקלוט את העניין ותלך בעצמה. כדאי לשוחח עם הגננת ולבקש לקחת אותה בזמנים קבועים בגן, לפני התפילה,אחרי המפגש, לפני האוכל,,לפני החצר וכד' כדי שהיא תתרגל לאט לאט.
שירים וסיפורים זה נחמד וטוב, אבל לא להשתגע עם זה.
ממש ממקום שמאמין בה וביכולת שלה. חיזוק חיוב בשפע.
כאן לכל שאלה בהמשך
אפרת
וואו. איזו מדהימה! תודה רבהאנונימי (7)

הגננת אמרה להשאיר אותה עם טיטול ולא להתחיל גמילה.

עד שהיא תתרגל קצת לגן..

אני כנראה צריכה הרבה אומץ, פניות, סבלנות ואמונה כדי שזה יצליח!

הגננת מוכנה להחליף חיתולים בגן עירייה?אפרת וקסלר
כן. אין כ"כ אופציה אחרת..אנונימי (7)


שאלות על גמילהאנונימי (8)
אני חודש וחצי לפני לידה שביעית והבן בגיל שנתיים+9 לא רוצה לדעת כלום על השירותים. בכלל לא רוצה לנסות לשבת.
השאלה היא איך יודעים מתי הוא יהיה מוכן? הבטחתי פרס, סיפרנו סיפורים.....וכלום. לחכות עד שיהיה בן 3? נראה לי מאוחר מדי!!!
עוד בעיה: הבן בגיל 4 היה גמול לגמרי... בלילה בכה ולקחנו לשירותים, ואחרי שהחלפנו חדר, קם רטוב כמעט כל יום. יש קשר בין הדברים?
איך מרגילים אותו עוד פעם? הוא ילד שישן עמוק...
תודה רבה! אני מקווה שאמצא פתרונות!
היי אנונימיאפרת וקסלר

קודם כל שיהיה בשעה טובה בעז"ה ובידיים מלאות!

לגבי הילד בן השנתיים- בעיניי ככל שתורידו לחץ ותתנו לו את הזמן ךהתבשל על זה זה יהיה נכון יותר, כל עוד דדליין שמחייב גמילה אני לא רואה סיבה לדחוק בו.

אפשר בהחלט לספר סיפורים, לדבר על איברי הגוף ולהסביר על קקי ופיפי וכד' אבל לא יותר מזה. וככל שזה יהיה יותר אישיו הוא יותר יתכווץ, לדבר על זה בצורה טבעית יותר נכון לטעמי.

לגבי בן ה4-יש ילדים שהסתגלות למיטה חדשה וסביבה חדשה גורמת לפספוסים. אני מציעה קודם כל להאהיב עליו את המיטהוהחדר החדש ע"י משחק משותף בחדר ובמיטה ודבר שני כמובן לדאוג שהוא כמובן לא שותה כשעה לפני השינה.

 

אשמח לשמוע איך מתקדם.  

תודהאנונימי (8)
תודה רבה על התשובות! כל הכבוד שענית לכולן...
שינה לתינוקת בת שנהקינמונית
היי,
אשמח לרעיונות איך להרדים מצוקה בת שינה שנרדמת רק באווירת הנקה(יונקת,מסתובבת ונרדמת,רק לידי).
צורחת ובוכה כשמנסים לשים במיטה, בצהריים נרדמת סבבה במעון אבל לנו לא עבד.
שיטת הרם הורד רק החריפה את הבכי.
תודה רבה
ערב טוב קינמוניתאפרת וקסלר

זו שאלה רחבה מאד ומסובך לי לענות עליה כאן. עניתי לכמה מעליי בצורה מאד בסיסית, תקראי מה כתבתי להן, אני מאד מאמינה בהקשבה לילד ולמה שמתאים לו, מה שתכתבי למעלה מאד כללי.

אני יותר מאשמח לשוחח איתך ולעזור טלפונית0526410143

אפרת

ממשיכה את התשובהאפרת וקסלר
לגמול מהנקה זה תהליך לא פשןט. בטח אם היא ישנה איתכם. לכל ילד מתאים משהו באחר.
תפני אליי במייל או בטלפון ונחשוב יחד מה נכון לה.
תינוק בן שנה ושמונה שמתעורר בלילה מספר פעמיםיעל מהדרום
לק"י

עדיין יונק. אצלי נרדם בדר"כ בהנקה.
גם בלילה מתעורר, יונק, נרדם.
הבעיה היא שזה יכול לקרות גם 4-5 פעמים.

אין לו שעות שינה מסודרות בכלל...
מקווה שבמעון שנת הצהריים תסתדר.
והשאלה כמובן- איך גורמים לו לישון רצוף?...יעל מהדרום
לק"י

בפועל, אין לי כח כבר לקום בלילה, ומצד שני אין לי כח לעשות שינוי.
יעל מהדרום שלוםאפרת וקסלר

כמו שתכתבי לזו מעלייך, קשה לי מאד לענות על שאלה כזו מקצועית כי לכל תינוק מתאים משהו אחר. אני אשמח אם תיצרי קשר ואעזור טלפונית-0526410143

עניתי בתחילת השרור לכמה בצורה מאד בסיסית מה לעשות, תעייני

אפרת

טוב, תודה...נראה כבריעל מהדרום
יעל מהדרוםאפרת וקסלר
תשלחי לי למייל או שתתקשרי, לגמול מהנקה בגילאים כאלה דורש עבודה רגשית ולא רק התנהגותית ולכן אשמח לשוחח ולענות טלפונית בצורה מסודרת יותר.
שלום ותודה. יש לי תינוק בן 9 חודשים שכל הלילה קם לינוקאנונימי (9)

יש מה לעשות בנידון?

ערב טוב אנונימיאפרת וקסלר

כנ"ל ל2 האמהות היקרות ששאלו מעלייך. ייעוץ שינה שקשור בהנקה הוא מאד מורכב, יותר מתהליך "רגיל" ולכן אני מזמינה אותך ליצור קשר ואשמח לעזור טלפונית-9526410143

 

עניתי בתחילת השרשור ונתתי כמה כללי בסיס, תעייני

שלום. ילדה בת 2.5 המסרבת לעשות בשירותים. רק לפספס...אנונימי (9)

היא עולה לגן. יש מה לעשות במצב כזה?

ערב טובאפרת וקסלר

מתי התחלתם גמילה? איך אתם מגיבים לפספוסים?

שאלת גמילה בבקשה.*קומי אורי*
ביתי בת 2.9, עלתה לגן צעירים.
את כל הדיבור על הגמילה התחלנו לפני כמה חודשים.
תשומת לב לפיפי, קקי וכו'.
אחרי פעם אחת שעם הרבה רצון טוב ישבה בשירותים עשתה צואה היא ממש נבהלה ומאז לא מתקרבת לשירותים.
קנינו סיר, מידי פעם יש לה רצון טוב לשבת עליו אבל היא לא עושה כלום.
היא יודעת להגיד שהיא עושה פיפי וקקי אבל לא מוכנה לשחרר בלי טיטול.

עכשיו בגן אין תנאי החלפה, יש הרבה לחץ מצד הצוות שהילדים יהיו גמולים.
אני משתדלת לא ללחוץ עליה אבל בתכלס אני חייבת לגמול אותה בקרוב.
(אני גם צריכה ללדת בקרוב והייתי שמחה שתהיה גמולה..)

לעצתך אודה!
קומי אוריאפרת וקסלר

היא נכנסה ממש עכשיו לגן עירייה?

תצרי איתי קשר יקירתי, זה מאד חשוב לטפל בזה במיידי כדי לא חלילה לגרום נזק.

אני -0526410143

אפרת

ילד בן 4 וחציפרח חדש

בני בן 4 וחצי

הוא כבר נגמל מזמן ביום ובלילה

מה שקורה, במשך היום הוא לא תמיד זוכר ללכת לשירותים, במיוחד אם הוא מאוד עסוק במשחקים ובעיסוקים שלו

הוא יכול להתאפק שעות

עד שפתאום אני רואה שקצת רטוב לו כי התחיל כבר לטפטף 

לפעמים הוא חוזר מהגן עם ריח לא נעים של פיפי (שוב, הוא לא ממש עושה הכל בתחתונים, אבל יוצא לו קצת...)

וכשאומרים לו לך לשירותים הוא ישר יגיד שהוא בכלל לא צריך

מה עושים במקרה כזה? איך מלמדים אותו שחשוב לשים לב ולעצור באמצע העיסוקים וללכת לשירותים?

 

 

ערב טוב פרח חדשאפרת וקסלר

תופעה מאד נפוצה וכשחושבים על זה הגיונית

קשה ומבעס לעצור באמצע פעילות לפיפי\קקי. 

בגן אין לך שליטה אבל בבית אני מציעה פשוט ליזום ולקחת אותו כשאת רואה שהוא לא עשה כבר הרבה זמן, לתת לו יד ולהוביל אותו לשירותים. אם יש התנגדות-לשחרר. זה שלו. הוא ילמד עם הזמן. אפשר רק לדבר איתו עניינית כשזה קורה, "יש כאן ריח לא נעים חמודי בוא נחליף" ותו לא. זה הגוף שלו,תני לא את העצמאות שלו בדבר הזה.

וזה עובר יקירתי. ממש עובר.

 

אשמח לשמוע איך אתם מתקדמים!

אפרת

בת שנה וחצי שלמדה לצאת מהלולאנונימי (11)
עוד לא שאלו בכיוון הזה, אז שואלת...

הגדולה שלנו בת שנה וחצי, נבונה, מתוקה ושובבה, למדה לפני שלושה שבועות לצאת מהלול.

עד אז, היו לה ב"ה הרגלי שינה טובים בסה"כ, ומגיל ממש מוקדם ישנה לילה שלם (פעם בכמה זמן יש תקופה של שיניים או דברים שלא עלינו מה הם ומפריעים קצת, אבל זה יוצאים מן הכלל).
ההשכבה שלה כללה מקלחת, בקבוק, ואז היינו שמים אותה במיטה ויוצאים. וככה היא הייתה נרדמת. מקסימום נעמדת מידי פעם אך הייתה נשכבת כשאמרנו לה. ממש חלום...

מאז שלמה לצאת, הכל השתבש לה. המיטה הפכה להיות ממקום
המשךאנונימי (11)
המיטה הפכה להיות ממקום שישנים בו למקום שיוצאים ממנו. ההשכבה במיטה רק מעוררת אותה. גם אם היא מאוד עייפה, ברגע שנכנסת למיטה, היא מקבלת מרץ לקראת האתגר של היציאה.
העניין הוא שזה גם לא שהיא לא רוצה להיות לבד. היא יוצאת גם אם יושבים לידה.

בהתחלה, ניסינו שיטה של להחזיר אותה כל פעם כשיוצאת, אבל לא עמדנו בזה. ואז התחלנו לשבת לידה ופשוט לא לתת לה לצאת.
עכשיו הגענו למצב שהיא שוכבת כשאנחנו לידה ושרים לה, אבל עדיין לוקח לה המון זמן להירדם! כאילו היא שכחה איך הולכים לישון בנחת (מה שהיא ידעה מצויין לעשות לפני כן) . היא רוקדת עם הרגליים, ומסתובבת, ולא נותנת לעצמה מנוחה כדי להירדם... (לא נראה לי שיש תולעים, אם כי יש לה עוד שיניים שצריכות לצאת).

אז איך אפשר להחזיר אותה להירדם בעצמה?
אנחנו מתכננים להעביר אותה למיטת מעבר. האם זה צעד נכון? בתקווה שחוסר האתגר ביציאה מהמיטה יעזור לה ללכת לישון בנחת.

עוד פרטים. לפני חודשיים נולדה לה ב"ה אחות, אבל עד חודש אחרי הלידה הכל היה כרגיל. אני לא חושבת שיש ממש קשר.
אחרי שכבר נרדמת היא ישנה ב"ה טוב.
לרוב לא ישנה שנת צהריים ארוכה (סביב שעה ורבע).

תודה רבה רבה!
אנונימיאפרת וקסלר

היא מנסה לצאת מהלול גם בלילה? 

לאאנונימי (11)
זה רק בהשכבה.
בלילה היא ישנה טוב ב"ה. מחפשת מידי פעם את המוצץ שנופל (לפעמים מוצאת בעצמה, לפעמים אנחנו מביאים לה), אבל מתוך שינה.
אוקייאפרת וקסלר
ואיך את מגיבה? לעיתים הורים צוחקים תוך כדי ה"אני לא מרשה לטפס!", במקום להיות מאד אסרטיבי כשזה קורה.
ואולי לנסות לשבת לידה.
תתקשרי במשך היום ואפרט לך בצורה מסודרת מה לעשות.
שאלת גמילה...הריונית קטנה
בת שנתיים וחצי.
במשפחתון שלה היו ילדים גדולים יותר שהתחילו גמילה ועשו בשירותים. מאז היא גם מבקשת לעשות בשירותים, אז חיכיתי שתיגמר המסגרת ונוכל לגמול אותה.
לפני כשבוע וחצי, הורדנו לה טיטול לגמרי. ומאז היא מפספסת הרבה. היא בקושי מבקשת לעשות פיפי מעצמה, אנחנו מדי כחצי שעה מזכירים לה ללכת לשירותים אבל היא טוענת שאין לה. לפעמים אנחנו מתעקשים ("בואי נראה שאין לך פיפי") ולפעמים מוותרים וזה מסתיים בפספוס.
אני מתלבטת אם להחזיר לה את החיתול כי אני חוששת שהתחלנו לפני שהיא מוכנה בכלל...
בנוסף היא מתחילה עכשיו מסגרת חדשה ואני חוששת שהיא לא תרצה ללכת שם לשירותים...

אשמח לשמוע עצות. תודה!
הריונית קטנה ערב טובאפרת וקסלר

בתחילתו של תהליך גמילה אנחנו לא שואלים את הילד אם יש לו כי הוא עדיין לא יודע איך זה מרגיש בגוף כשיש פיפי, אני מציעה ליזום הליכה לשירותים כל חצי שעה-40 דק וללמוד את שפת הגוף שלה ובהתאם ללכת איתה. המון חיזוקים חיוביים והעצמה אבל להציב עובדה שהולכים, בנעימות ושמחה אבל לא לשאול.

 

אין צורך כרגע להחזיר חיתול.

אשמח לשמוע איך מתקדם!

לכל דבר אני ב-0526410143

שאלת שינההריונית קטנה
עד עכשיו הבת שלי בת שנתיים וחצי היתה ישנה איתנו בחדר במיטת תינוק משלה לילות שלמים בלי שום בעיה.
לפני כשלושה שבועות עברנו דירה ויש לה חדר יפה ומזמין, היא אוהבת את הרעיון שיש לה חדר חדש. בנוסף ניצלנו את המעבר דירה כדי לאחסן את המיטת תינוק ולקנות לה מיטת ילדים חדשה.
הבעיה היא שהיא מתעוררת ב4-5 בבוקר בבכיות ואז אנחנו באים לשבת לידה עד שתרדם בחזרה, או שבאה אלינו למיטה וממשיכה לישון לידינו.
אנחנו לא מרוצים מהמצב, זה נראה לי לא בריא לה לקום באמצע הלילה, וגם מאוד חשוב לי שיהיה לנו את המרחב הפרטי שלנו ושהילדים לא יבואו אלינו למיטה. מצד שני אני לא רוצה להשאיר אותה לבד עם פחדים וכאלה.
איך מחזירים לה את השנת לילה שהיתה לה?
הריונית קטנהאפרת וקסלר

לפני הכל -חשוב מאד להאהיב עליה את המיטה החדשה,לשחק במיטב ובחדר וליצור חוויות חיוביות, מניסיון זה עושה פלאים.

לגבי היציאה מהמיטה ומהחדר- איך ההרדמה מתבצעת בתחילת הלילה? אתם נוכחים בחדר?

גמילה בלילהאנונימי (12)
ילדה בת 7.ישנה עם טיטול בלילה וקמה עם טיטול מפוצץ בשתן ולפעמים אפילו גולש לה מהטיטול והבגדים והמצעים מתרטבים.
כשישנה בלי טיטול ומפספסת היא לא מתעוררת מהרטיבות ואני מוצאת אותה בבוקר או באמצע הלילה ישנה בתוך שלולית.
כשאני מעירה אותה כדי לעשות בשירותים היא לא עושה אלא ממשיכה לישון על האסלה.
הרופאה הציעה טיפול בכדורים אבל זה דורש שהילדה לא תשתה שעתיים לפני השינה ובמהלך כל הלילה שזה דבר בלתי אפשרי מבחינת הילדה.
חייבת עזרה כי הילדה מבינה כבר שזה מוגזם ורוצה להפסיק אבל היא יודעת שהיא לא מסוגלת.
אנונימיאפרת וקסלר

זו שאלה מאד מורכבת לכאן.

אשמח שתתקשרי ואעזור טלפונית-0526410143

אפרת

ילדה בת שנה ועשרה חודשים שקמה מהמיטה.אלזה
בגלל כל מיני אילוצים העברנו אותה כבר למיטת מעבר, אבל היא קמה כל שניה וממש לא שומעת בקולנו. הדרך היחידה לגרום לה להירדם היא לשבת לידה, וזה נהיה קבוע. מה אפשר לעשות? תודה!
שנת צהרייםmy turn
הבן שלי בן שנתיים וקצת, עבר לגן חדש בו אין שנת צהריים אליה היה רגיל עד עכשיו (באיזור 12)
אני מתלבטת אם לתת לו לישון כשהוא חוזר ב14:00 או למשוך את שעות הערות עד 6

האם יש עוד צורך לילד בגילו בשנת צהריים? ועד מתי?



תודה!
תודה
my turnאפרת וקסלר

ערב טוב.

תלוי בילד.

איךהוא יסתדר בלי שנ"צ? יהיה לו מאד קשה ותעבירו את כל אחה"צ בבכי או שהוא "סתגלתן"?

יכול להיות ששעת שינה ב2 תעשה פלאים ויכול להיות שהוא יקום ממנה יותר עצבני ועייף. ולכן פשוט כדאי לנסות

בד"כ ה גיל שצריך שנ"צ של שעה פלוס אבל יש ילדים שמסתדרים יופי בלי. 

פשוט לנסות ולראות מה נכון לו ולכם.

אשמח לשמוע ולעזור בהמשך!

אפרת

אלזהאפרת וקסלר

אתם רק נוכחים בחדר או שיש איזושהי אינטראקציה בהרדמה?

אם אתם רק נוכחים תנסו להתרחק מהמיטה כל פעם קצת לעבר הדלת.

באופן כללי אני ממליצה לא להעביר למיטת מעבר לפני גיל שנתייםץ. מה היו האילוצים אם אפשר לשאול

היתה בעיה של מקום...אלזהאחרונה
ונוסף אח קטן במשפחה שבגלל בעיית המקום העברנו אותו למיטת תינוק שהיתה שלה.

היא משחקת עם האחים דלה ומפריעה להם לישון, ובכלל יש שם בלאגן ויוצא שכדי להרגיע את הרוחות אני מוציאה אותה הרבה פעמים מהחדר ומרדימה אותה בספה וזה גרוע.
שאלה בנושא שינה לתינוק בן כמעט שנה-התנערי מעפר
שקשה מאד להרדים אותו.

באופן כללי הוא תינוק שישן ממש מעט ורוב הזמן הוא נורא ערני ופעיל.
ישן בצהריים שינה של שעה+- אבל לא בצורה מסודרת.

בערב אנו עושים לו טקס שינה שכולל מקלחת והנקה.
האמבטיה מעוררת אותו עוד יותר והוא ממשיך לשחק עוד שעה ויותר גם אם היה קודם מאד עייף.
ההנקה מרדימה אותו אבל לא תמיד.
כשהוא לא נרדם בהנקה הוא יכול להישאר ער עד 10 בלילה עד שמצליחים להרדים אותו איכשהו...

קשה ומתיש.

בנוסף הוא קם בלילה 4-5 פעמים לינוק.
לא תמיד קם מרעב אלא כנראה מהרגל...
אני מנסה לתת מוצץ אבל זה עוזר לרבע שעה ואח״כ קם שוב.

איך גורמים לו להירדם בקלות?
ואיך גורמים לו לקום בלילה פחות פעמים?

מקווה שתספיקי לענות..
תודה רבה!!
התנערי מעפראפרת וקסלר

אני מציעה שתצרי קשר,חסרים לי הרבה פרטים. אשמח לעזור טלפונית-0526410143

אפרת

גם אני בשאלת גמילה..פלא ההורות
ילדה בת שנתיים וחצי, מאוד רוצה ללכת לשרותים, אבל כשיושבת באסלה לא יוצא כלום.
לי זה מרגיש כמו חוסר תובנה של הסוגרים...
את ילדי האחרים גמלתי לאחר שידעו לשבת ולהתפנות גם פיפי וגם קקי.
כעת מרגישה תקועה.. כיצד ניתן להתקדם שלב??
לציין- א. סיר לא בא בחשבון מבחינתי. וגם אין לה בעיה לשבת על האסלה.
ב. אני לא לחוצה בזמן אלא רוצה להתקדם עימה בגלל הרצון שלה.
ג. מפאת עבודה עמוסה אני לא נמצאת מספיק בבית בשביל להוריד טיטול לפרקי זמן מספיק משמעותיים כדי שתלמד ותבין ע״י פספוסים.
תודה!
פלא ההורותאפרת וקסלר

את שואלת אותה אם יש או יוזמת הליכה איתה לשירותים?

מציעה בתור התחלה ליזום הליכה לשירותים, בנעימות ובנחת.

לגבי הנוכחות שלך-היא מאד חשובה, שלך או של בעלך וכדאי לחשוב איך אתם מייצרים אותה.

 

אני אשמח לשוחח ולעזור לך במחשבות נוספות!
אני ב-0526410143

אפרת

הי תודהפלא ההורות
אני רואה שאת עוד עונה אז בכל זאת מגיבה אם יצא לך לראות..
אני ממש לא שואלת אם יש לה כי זה לא נראה לי בכלל השלב..
עד עכשיו אפשרתי ללכת כשבקשה, בדרך כלל לפני או אחרי מקלחת ולפעמים עוד פעמים.
לאור דברייך באמת אתחיל לנסות יותר בקביעות להציע לה ללכת (והיא תשמח) מספר פעמים ביום.
האם יש מעבר לזה עוד משהו לעשות כדי לקדם תובנה שלה על הסוגרים??
תודה רבה!
אצלי מה שעזרקייט מידלטון

זה ללכת לשירותים בזמנים רגישים - מיד כשקמה משנת לילה (אבל מיד כשהיא מתעוררת לפני שמספיקה להתפנות)

כשחוזרים הביתה אחרי טיול, כשקמה משנת צהריים, 20 דקות אחרי ששתתה הרבה,

ואז לשבת הרבה זמן ולספר סיפור (היה לנו ספר קבוע לשירותים)

מה שקרה זה שהיא היתה מתפנה בשירותים - כי היא היתה צריכה, ותוך כדי קלטה מה קורה פה,

יותר מאוחר הגיעה ההרגשה כשהיא עושה, ועוד יותר מאוחר - ההרגשה לפני.

רעיון. תודה!פלא ההורות
לא להציע. לקחת. לתת יד ולהכריז הולכים לעשית פיפיאפרת וקסלר
לא להציק לה, אבל כל 40 דק מקסימום שעה ליזום הליכה לשירותים.
את יכולה לצייר איתה ילדה עם שקית בבטן התחתונה ולהסביר שהשקית הזו מתמלאת כשאנחנו יותר ויותר שותים וכשהיא ממש מלאה כואבת לנו קצת הבטן ואנחנו הולכים לשירותים. אפשר גם ממש להדגים עם שקית אוכל קטנה. להראות לה ציור של ילדה ולהסביר על האברים.
בעיקר לדבר על זה בטבעיות ולא להפוך את זה "לעניין". אפשר כמובן סיפורים ושירים.
תודה רבה!!פלא ההורות
רק להבין
היא עדיין לגמרי עם טיטול!
כשהולכים לשרותים פה ושם מורידים ומחזירים אותו.
זה לא שלב של תחתונים עדיין..
בכל זאת ממליצה לקחת אותה כל 40-60 דק??
שאלה על שנת לילהפרפר לבן
עבר עריכה על ידי פרפר לבן בתאריך א' באלול תשע"ו 20:30
בת כ10 חודשים.
קמה לא מעט בלילה.. (פעמיים ואפילו שלוש)
היא קמה רעבה ולא מוכנה לקחת את המוצץ.
חייבת לינוק קצת וחוזרת לישון.
האם זה תקין?
אם לא, איך אפשר שתישן רצוף? או אפילו תקום רק פעם אחת..

מוסיפה שהיא נרדמת עם מוצץ ושמיכה. לא מתוך הנקה לעולם.
פרפר לבןאפרת וקסלר

היא לוקחת מוצץ לבד או שאתם מכניסים לה אותו לפה?

אם היא נרדמת עצמאית בתחילת הלילה, אז בלילה כשהיא קמה להחזיר לישון כמו שהיא נרדמת בתחילת הלילה ולא לתת הנקה. אפשר להחליט על פעם אחת ב4 או 5 בבוקר כי היא כן צריכה האכלה אחת בלילה לפחות.

זה דורש המון סבלנו תועיקביות כי זה כמובן יגרור בכי.

 

אשמח לשמוע ממך ולעזור טלפונית

אפרת

שאלות גמילה ושינהאנונימי (13)
שלום.

הבן שלי בן שנה ו10 חודשים.

1. איך אפשר לדעת שהוא מוכן לגמילה? הוא יודע בדיעבד להגיד שעשה קקי, לפעמים כששואלים אותו ולפעמים מיוזמתו..

2. השינה שלו לא רציפה מאז שאחותו נולדה. במהלך הלילה הוא מתעורר ועובר לסלון או שבא לישון על הרצפה בחדר שלנו. איך נכון להגיב לזה?

תודה מראש.
אנונימי בוקר טובאפרת וקסלר
1.הוא יןדע להרים ולהוריד בעצמו את המכנסיים? הוא יודע להגיד לפני שיש לו או אחרי? הוא מדבר?איך ההתפתחות המילולית שלו? הגננות ישתפו פעולה?

2. הוא במיטת מעבר?
שאלת שינהאנונימי (14)

הבן שלנו בן חודשיים וחצי לא ישן טוב במהלך היום וכן לוקח לו (לא תמיד) זמן להירדם, אנחנו בשיטה של הלוחשת - לא לנדנד אלא משתמשים בלחישה טפיחה והוא בוכה ומקטר הרבה עד שנרדם ואז הוא יכול לבכות שוב אחרי עשר דקות וגם אם הוא כבר כן נרדם - הוא ישן רק את המחזור הראשון של 40 דקות וכמעט לא ניתן להחזיר אותו לישון לעוד 40 דקות.

מה יכול להיות הפתרון? ייתכן שזה קשור לאוכל אולי? (אני מניקה וכל האכלה לוקחת כ10 דקות שבמהלכן הוא לא אוכל רגוע אלא יוצא ונכנס ומושך ובועט, יש לצייין שעולה יפה במשקל)

מגיבה לעצמי. אני לא עליתי בגורל הפעם.אנונימי (14)


בסוף רק לי לא ענו. לא נורא אני רגילה להיות בלתי נראיתאנונימי (14)


היי אנונימיאפרת וקסלר
מתנצלת, זה ממש לא אישי, לא שמתי לב. כמו שאת רואה יש כאן המון שאלות וקורה שמתפספס.
את רוצה לשוחח הערב? השיחה חינם.
0526410143. אשמח לשמוע ממך.
***********נא לא להוסיף עוד שאלות***************תחיה דולה
עבר עריכה על ידי תחיה דולה בתאריך ל' באב תשע"ו 23:59
עבר עריכה על ידי תחיה דולה בתאריך ל' באב תשע"ו 23:39
עבר עריכה על ידי תחיה דולה בתאריך ל' באב תשע"ו 23:07

יקרות אני ממש שמחה על ההענות הרבה

נא לא להוסיף שאלות בגלל השאלות הרבות,
מי שלא תקבל מענה בתשובתיה של אפרת מחר תוכל להתייעץ באופן פרטי
ואולי אפרת תסכים להקדיש לנו עוד מזמנה באירוח נוסף בעוד תקופה.

לכן התכוננתי מראש..... פרח השדה
בנושא שינהביגושי

אולי את תהיי שליחה משמים לעזור לי

 

הבן שלי בן 11 חודשים פשוט לא ישן אני מרדימה אותו ביום/ בלילה אחרי חצי שעה בדיוק (מאז שהוא בן חודשים)והוא מתעורר ואין אפשרות  להרדים אותו. הוא פשוט נעמד ולא מסכים לשכב. אציין שאני משכיבה אותו לישון אחרי אמבטיה, עסוי, אוכל ונרדם מאד יפה. יצאו לו שיניים. בלילות הוא מתעורר לעיתים קרובות מאד מאד לא ישן יותר משעתיים רצוף

אציין שהוא עבר תקופה מאד קשה היות שמגיל חודש אמא שלי חלתה והיתי לצידה המון בסופו של דבר נפטרה שהוא היה בן שישה חודשים- עדין יונק.

תודה רבה רבה לך 

סליחה התחלתי לכתוב לפני שבקשת רק עכשיו אני רואהביגושי

אשמח מאד מאד לתשובה זה ממש דחוף לי

תודה

שינה לבת שנתייםאנונימי (15)
בת שנתיים וקצת שלוקח לה המוווון זמן להרדם
הרדמה של שעה בלילה זה הרגיל, יכול להיות גם שעתיים ושלוש ופעם בהרבה פחות משעה..
יש לה סדר שינה קבוע וסדר יום גם יחסית קבוע
במעון היא ישנה סביבות שעה-שעתיים צהריים ולפעמים בכלל לא (ובזמן האחרון קורה יותר שהיא לא ישנה בצהריים.לפעמים סה עוזר לערב ולפעמים לא)..
ניסינו כמעט הכל. האם יכול להיות שאין פתרון ושהיא פשוט צריכה אץ הזמן הזה??
מאז שהיא קטנה היא לא מהישנים..
בוקרטוב אנונימיאפרת וקסלר
אין דבר כזה ילד שלא צריך לישון, יש ילדים שזקוקים לפחות שעות שינה(באופן יחסי לילדים) וילדים שמתקשים למסך גירויים ולהרדים את עצמם.
אם היא לא ישנה בגן חשוב מאד להתחיל את הטקס שינב מוקדם ולהתחיל את הלילה כבר בשבע. היא גם ככה מתחילה את הלילה בעייפות יתר במצב הזה מה שמקשה עליה להירדם,אבל כדאי להקל עליה ולא למשוך את זה עד מאוחר.
חוץ מזה-
מה קורה בהרדמה? אתם נוכחים בחדר? יש אינטרטקציה ביניכם?
התכוונתי שאולי היא צריכה את השעהאנונימי (15)
הזו של לפני השינה להרגע מהיום ואולי אי אפשר לקצר את זה? כי זה די מייאש...
היא נכנסת לחדר חשוך אחרי המקלחת, קוראת ספר לבד, אחכ מספרים לה סיפור, שמע ישראל.. ומשם זה לוקח בערך שעה. ניסינו להיות אתה, ניסינו ללכת, ניסינו לחבק... הכל לוקח בערך אותו זמן.
תודה רבה, זה ממש חשוב לנו!
תשלחי לי ווצאפ כי קשה לי דרך הטלפון ואענה לךאפרת וקסלר
0526410143
גמילה של בת שנתיים וחציאנונימי (16)

שלום אפרת,

יש לי בת בכורה בת שנתיים וחצי..

ניסיתי כמה פעמים להתחיל לגמול אותה-

הורדתי לה טיטול,שמתי ישבנון על השירותים באופן קבוע כדי להיות ב'היכון' 

מלא פעמים היא ישבה בשירותים אבל אף פעם היא לא באמת עשתה..

כל פעם היא פיספסה שניה אחרי כן..

אני דיי מיואשת מהעניין,ומצפה שאולי במעון יהיה יותר קל,כי היא רואה שם את כל הילדים עושים בשירותים.

יכול להיות שהיא פשוט לא מוכנה? או שאני לא נוהגת כראוי?

 

תודה רבה!

בוקר טוב אנונימי.אפרת וקסלר
בהתחלה אני ממליצה ליזום איתה הליכה לשירותים ולא לשאול אם יש לה כי היא לא באמת יודעת איך זה מרגיש.
אני מציעה לרכז יומיים שלושה ולהשאיר אותה בבית כדי להתנסות כמה ימים כשכל הפוקוס בזה, הגן לא אמור לגמול אותה, אלא רק להמשיך את מה שההורים החלו בבית.
כשיש פספוס- להתייחס לזה עניינית. לנקות, להגיד לה להביא תחתונים וזהו. לא להתייחס חיובית ובטח לא שלילית..פספוס חשוב ללמידה של התהליך, זה חלק מאד חשוב.
אז לא לתזכר-להוביל אותה לשירותים יד ביד כל 40 דק.
להתייחס לפספוס כאל שלב חשוב ולגיטימי בתהליך. לנשום עמוק ולחכות בסבלנות.
אני כאן לכל שאלה נוספת
שאלה ליכתר הרימון
כמה שעות ביממה ילד בן שנתיים (בדיוק...) צריך לישון?
הוא ישן בצהריים ובלילה לא רע. לפעמים נשאר בבוקר במיטה מנמנם, עד שאני מוציאה אותו.
עד מתי זה תקין ומתי זה יותר מדי?
זה נחמד שהוא ישן הרבה, אבל בכל זאת
שלא יסכלו אותך פה אחותי ;)אפרת וקסלר
ילד בן שנתיים צריך לישון בין 13 ל14 שעות ביממה.
כדאי לבדוק מוגלובין וברזל כדי להיןת בטוחים שזה לא חלילה מחולשת הגוף.
שבוע טוב לכולןאפרת וקסלר

אני משתדלת מאד לענות לכולן מקצועית אך כפי שזה נראה לא אספיק.

שאלה שלא תקבל מענה או מענה חלקי עד מחר בערב אני ממש אשמח לקבל אותה למייל שלי [email protected]

אפרת

תודה אפרת!תחיה דולה

מחכות לך מחר

היי,שבוע טוב!yes
יש לי תינוקת מקסימה בת 10 חודשים.

בזמן האחרון (כשבועיים) היא מתעוררת באמצע הלילה, בוכה בכי היסטרי. מציעים לה מים/אוכל והיא לא רוצה. כמה דקות בוכה ורוצה על הידיים שלי.

אחרי כמה דקות היא קצת נרגעת ומוכנה לאכול בקבוק.. ולוקח לה די הרבה זמן להרדם בחזרה..

זה יכול להיות פחדים שיש לה??
רוצה לעזור לה, שתישן טוב.

תודה!!

בוקר טוב yesאפרת וקסלר

איך היא נרדמת בתחילת הלילה? 

הרעיון בגדול האו לשמור על עיקביות ולא להציע לה מים,ידיים,אוכל אלא להרגיע בתוך המיטה, מקסימום להרים פעם אחת לחבק ולהחזיר לישון. חסרים לי פרטים, כמו משקל וכד' אבל בגדול האכלה אחת בלילה בגיל הזה אמורה להספיק, ושאר הזמן להחזיר לישון.

חשוב מאד לעבוד על הירדמות עצמאית בתחילת הלילה כדי שתדע לחזור לישון לבד גם בלילה.

ברכה והצלחה בעז"ה

אני ב-0526410143

אפרת

רק עכשיו ראיתי מה שתחיה ביקשהווטר מלון
תחיה דולה

הוספתי עוד כוכביות בזכותך

את יכולה לשים את ה זה בולט לעיןיעל מהדרום
איך ניתן למנוע הרטבות ו..סליחה גם גדולאנונימי (17)

ביתי בת שלוש כבר ורק לא מזמן הצלחתי לגמול אותה (חודש) ב"ה ההתחלה עבר בשלום אבל פתאום לאחר חודש מתחלילה (קונצים) (אם אפשר לקרא לזה כך) איך מונעים זאת

 

מוסיפה שהילדה ילדת צומי מאד, מאד, מאד אולי מחפשת מזה גם?? ונראה שהדבר מגיע מהריון ולידה, קודמת שאז (ולא תמיד שולטת גם כעת) הייתי מתפרצת דווקא עליה(נבע מהורמונים) כי היא ילדה שבאמת, והרבה פעמים, מרגיזה אותי ברמות על. היא ילדה עצמאית ברמות!! וכולה בת שלוש מתעקשת על כל דבר פי 60 מהשאר ויכול להגיע לשלוש שעות של בכי עקשני שמפוצץ אותי ברמות.  לא מסוגלת לשמוע אותה בוכה!!והיא ממש אבל ממש שונה מכל הילדים שלי האחרים(אבל בעקשנות יש משהו גם אצל הגדולה אבל בכל זאת לא באותה רמה!)

 

בחופש ניסיתי מאד ללכת לקראתה ובאמת קצת היחסים זזו. אבל לא בהכל ואני מבינה שלא בבום אחד אפשר לשנות, אבל בכל זאת כוונים להועיל אשמח לקבל!!! כי באמת רוצה שהילדה מצד אחד תרגע ומצד שני לא תתעקש ברמות ואני מצידי לא אצטרך להתפרץ עליה !!

 

עוד דבר, הקטן אחריה, היא קנאית גדולה עליו ולוקחת כל צעצוע/ בקבוק שלו, יש!!(ובכלל מאד רכושנית)

 

מקומה במשפחה השלישית לקראת הסוף מתחתיה יש שניים (6 במשפחה ילדים כן ירבו)(ושלושה מעליה)

 

אשמח לכל עצה !!ותודה רבה, רבה מראש!!

 

ואנא על תזרקו עלי עגבניות כי באמת כואב לי המצב ורוצה שינוי!!!

סליחה ממש. רק כעת ראיתי את הבקשה, תחיה אבל כבראנונימי (17)

שאלתי אשמח לקבל מענה מחר!!

 

תודה!

אנונימי בוקר טובאפרת וקסלר
השאלה שלך מאד ארוכה ומורכבת ואני לא יכולה לענות לך כאן בצורה מספיק מקצועית.
אשמח שתתקשרי ואעזור בשמחה-0526410143
בוקר טוב אנונימיאפרת וקסלר

תשלחי לי בבקשה למייל והכי טוב ליצור קשר טלפונית-0526410143

אני לא אספיק לענות וחסרים לי המון פרטים

יש לי שני בנים והם לא ישנים..רננ.
הם לא יודעים ללכת לישון, וליהרדם. בן השנתיים מתעורר בוכה לפחות פעם בלילה, וסתם. הוא לא רוצה כלום! ישן ב9+ וקם ב6.
בן ה8 חודשים יונק כל שעתיים וחצי, והוא שמן. הוא לא אמור להיות רעב.
נמאס לי!! אולי את תוכלי לעזור..
אויש תחיה רק עכשיו ירדתי עד למטה. מקסימוםרננ.
לא אקבל מענה.. שבוע טוב
רננאפרת וקסלר
אני יוכל לעזור אבל חסרים לי הרבה פרטים על שניהם. מה שאת עוברת באמתלא פשוט, חוסר שינה לא טוב לאף אחד מכם.
תיצרי קשר טלפוני ואעזור בשמחה-0526410143
אפרת
בוקר טוב רננאפרת וקסלר

חסרים לי המון פרטים, כדאי שנשוחח טלפונית ונעשה סדר.

אני ב-0526410143

ברכה והצלחה בכל בעז"ה

אפרת

לפי מה היא עונה?אנונימי (14)

כי ראיתי שהיא ענתה לכאלה ששאלו אחרי שביקשת לא לשאול יותר ואני שאלתי לפני והיא לא ענתה לי.

כנ''ל- גם לי לא מובן כ''כ הסדר.מעין אהבה
השאלה שלי דומה לשלך?לא?תסתכלי שם.רק אמונה


דומה אבל לא לגמרימעין אהבה
טוב כנראה בכללי אני לא ממש מבינה את ההדרכה להרדים במיטה כשהתינוק לא שוכב שם לרגע ולא נרגע .

להגיד שזה מה שצריך זה נכון אבל לא ממש עוזר לי להבין איך בדיוק...

אבל קראתי ולקחתי כיווני חשיבה. תודה לך ולאפרת.

מענין גם לה יש גזים.רק אמונה

אתמול כיסיתי לה את הלול והחשכחתי

היה יותר טוב.

היא רוצה רק אותי בינתיים

ד' יעזור ולאט לאט נתקדם.

 

לענינך אולי תורידי שינה אחת ותעייפי אותו בגינה ?

 

שלום חברותאפרת וקסלר
דבר ראשון, מתנצלת, אך לא שמתי לב שעניתי לבנות ששאלו אחרי שסגרנו את השרשור. אני לא בקיאה בפורומים אני אעשה השתדלות גדולה לענות לכולן עד הלילה, מי שלא הספקתי אני ממש מבקשת שתשלח לי למייל ואני מבטיחה לענות.
חשוב לי להגיד כאן, שלא על כל שאלה אפשר לענות כאן וחלק מהשאלות יצטרכו להיענות טלפונית והלאה.
בהמשך גם אפרוס את משנתי ואת הגישה בה אני מאמינה.
ערב טוב לכולן
משנתך מענינת אל תשכחי ותודה על התשובה.רק אמונה


נשמח לשמוע את משנתך!פופקוו
.
לא הספקתי לשאול אשלח מייל ברשותך3 פרחים
לילות קשים עוברים על כוחותנו...
לילה טוב לכן יקירותיי,אפרת וקסלר

אתחיל בקצת לספר על עצמי ועל ה"אני מאמין" שלי.

למדתי הנחיית הורים וקבוצות אצל מיכל אוסרי בן אור, אישה יקרה ומיוחדת עם ניסיון רב של שנים רבות בהנחיית הורים וקבוצות. למדתי בגישה שנקראת "הגישה המערכתית" הרואה את המשפחה כמערכת בה כולם משפיעים ומושפעים אחד מהשני. 

אני מאמינה בכל ליבי בתקשורת טובה, בהורות מייטיבה, בהסתכלות מערכתית וכללית ולא קטנה ומצומצמת אודות התנהגויות אלה ואחרות של הילדים שלנו. 

מאמינה שההורות שלנו מושפעת מהילדות שלנו וחשוב שנהיה מודעות "לבורות" שאנחנו עלולים ליפול בהם בעקבות אותה ילדות. 

אני חולקת על גישות התנהגויות שמנסות למגר את ההתנהגות ולא את מה שמאחוריה. 

בעיניי, כל התנהגות היא הזדמנות לשיח, לתקשורת ולמידה אודות הילד ועצמנו.

חיים עמית וספריו מאד יקירם לליבי, ממליצה בחום לקרוא עליו ואת ספריו.

מיכל לימדה אותי את הדבר הכי חשוב שלאורו אני הולכת-לחשוב תמיד מערכתית!. ילד לא מרביץ סתם.

ילד לא נולד "בכיין", ילד לא עושה קקי בתחתונים "סתם" וילד לא נהיה אלים סתם. 

למדתי גישות רבות אחרות, כמו הגישה ההוליסטית וגם קצת את גישת אדלר וכבר הבנתן ממה שכתבתי שאני לא מטפלת בגישות האלה.

אני משתלמת ולומדת הרבהכמובן מחז"ל. מספריו ושיעוריו של הרב אבינר, הרב זאב קרוב, הרבנית חנה טאו ז"ל, הרב טאו, הרבנית צוקרמן והרבנית לבנון.

אני רואה ביהדות מקור נפלא ללימוד חינוכי וזה מקור הכח שלי והבסיס לכל העבודה החינוכית שאני כ"כ אוהבת. 

מאמינה שאף אחד לא נולד הורה ואף אחת לא נולדה אמא, השקעה בהורות היא השקעה לחיים, השקעה בחינוך הילדים, באוירב בבית, בתקשורת, ביחסי אחים, בסמכות ההורית שלנו, בכל הדבר הזה היא השקעה לטווח רחוק.

 

ייעוץ שינה למדתי אצל שיר קראוטהמר והלינה הרואו, שתיהן מחלוצות תחום ייעוץ השינה בארץ ולמדו אצל טובי המומחים באנגליה. 

הגישה נותנת מענה לבכי ועובדת עם חיזוקים חיוביים ושליליים, הקשבה לתינוק ולצרכיו ומענה לבכי.

אני עובדת בהמון גישות ומתאימה לכל משפחה תהליך אחר כי אני מאמינה באמת שכל ילד וכל משפחה שונה מאחרת. מאד חשובה לי עבודה עם האינטואיציות ההוריות, ההבנה דלהם מה אנחנו עושים והתקדמות בקצב שנכון להם ולתינוק.

שינה טובה מייטיבה עם כל המשפחה, שינה עצמאית והרגלי שינה טובים טובים לכולם.

מעודדת הנקה ועם ידע רב בנושא, וכמובן מתייעצת לכל אורך התהליך עם יועצת  הנקה מוסמכת ועם כל איש מקצוע ששייך להתייעץ איתו.

 

רציתי קצר ויצא ארוך. מקווה שנתתי לכן טעימה מספקת ממה שאני.

לצערי לא הספקתי לענות לכולכן ואת חלקכן הזמנתי להתקשר במחשבה שזה מורכב לענות ככה על הדרך, ואני ממש מבקשת שתתקשרו, השיחה לא עולה כסף

מתנצלת אם בחלק מהתשובות לא פירטתי מספיק, הרגשתי שזה יהיה לא מקצועי לענות בחלק מהמקרים.

אני אשמח לשמוע מכל אחת ואחת מכן במייל [email protected]  או בטלפון-0526410143.

אני כאן לשירותכן בכל נושא ובכל עניין בשמחה ובאהבה רבה.

מזמינה אתכן לעקוב אחריי בפייסבוק ולהצטרף לקבוצה שלי "להיות הורים".

 

מאחלת לכולכן הורות טובה ושמחה ולילות שקטים!

שלכן,

אפרת

 

 

תודה רבה אפרת!תחיה דולה

אני עדה כמה השקעה הארוח דרש ממך,

תודה על המענה וההשקעה,

נראה שבאת כמים צוננים על נפש עייפה  

 

לילה טוב!

יקירות בוקרטוב!אפרת וקסלר
המשכתי להגיב להרבכךה מאד מכן שלא הספקתי אתמול. תעקבו ותתקשרו! השיחה חינם,,אין לכן מה להפסיד
אני ב-0526410143 אשמח לשמוע מכל אחת ואחת מכן באמת..
יום נפלא לכולן.
תודה לך!!קייט מידלטון

מחכים ומוסיף לקרוא את התגובות שלך לכולן,

תודה על כל ההשקעה!

תודה רבה .הועלת לנו מאוד.רק אמונה


בשמחה רבה.אפרת וקסלר
השתדלתי לענות לכולן בפירוט.
ושוב למי שלא הצלחתי לתת מענה מוזמנת ליצור קשר,אשמח לעזור.
היי נשברליאפרת וקסלר
זו לא שאלה לפורום.
אשמח לעזור טלפונית-0526410143
איפה אפשר להשיג מנשאים יד שניה?חנוקה

אין לי פייסבוק

רוצה מנשא בד ללא קשירה

המומה לגלות שזה עולה לפחות 350 שח..

היה לי לאיזה חודש מחברה פעם שעברה וממש אהבתי

אבל לא רוצה להוציא כזה סכום

אני קניתי מנשא אליאקספרס. יש חיקויים ממש טוביםיעל מהדרום

לק"י

 

שווה בדיקה.

וגם תבדקי באתר "המנשא הנכון". נדמה לי שזה השם, ושיש שם גם יד 2.

אני מאוכזבת כי פעם שעברה הזמנתי מעליחנוקה

והגיע לי מבד ממש דפוק.

אני רוצה מנשא איקס  (בד אבל ללא קשירה) ומה שבאמת חשוב בזה זה שהבד טוב..

קשה מאד לזהות את זה בתמונה

אה. אוי. אני קניתי חיקוי של ארגו והיה נראה טוביעל מהדרום
כן במנשאים מהסוג הזה יש חיקויים ממש טוביםחנוקה

יש לי גם כזה

אבל פעם שעברה היה לי מנשא בד וזה התגלה לי ממש כליגה אחרת של נוחות וחוויה..

והייתי בשוק לגלות את המחיר אחרי שמנשא של ארגו (נו טוב חיקוי אבל חיקוי מדויק) עולה כל כך זול בעלי אקספרס...

אפשר לקנות 2 רצועות בד חזק עם קצת גמישותחשבתי שאני חזקה
ולהביא לתופרת. קצת התעסקות אבל יצא לך הרבה פחות.
נשמע רעיון טובחנוקה

כי יעלה ליה רבה פחות..

מאיזה בד עשויים מנשאים בדרך כלל?

צריך להיות גם גמיש וגם חזק וגם נעים... (ועדיף טבעי)

נראה לי משהו טריקו- לייקרה, מוכר בדים ידע להגידחשבתי שאני חזקה
אני באופן אישי הרבה פחות אוהבת מנשא מבד גמישבארץ אהבתי

היה לי כזה בהתחלה. אבל בגיל 4 חודשים בערך כבר נהיה לי כבד מידי.

כשהייתי את המנשא שיש לי עכשיו (מאי טאי), מבד אריג (לא נמתח), זה היה כל כך הרבה יותר נוח. אני סוחבת איתו גם משקלים מכובדים מאוד...

אני באופן אישי הייתי משקיעה להקנות משהו מסודר ולא לתפור לבד.

את שלי קניתי יד 2 דרך קבוצת פייסבוק שעוסקת במנשאים (חיבוק הבד) שיש שם פעם בחודש פוסט קניה-מכירה של מנשאים.

עדיין עלה לי כמה מאות, אבל ההשקעה משתלמת בעיני.

מנשא מבד אריג זה באמת הכי טוב שיששושנושי

ממש רציתי אבל עולה הון

והבד שלהם אמאל'ה היופי

פריט עיצובי לכל דבר


ממליצה ממש להתרחק ממה שנמתח

נוח בגיל ממש קטן בהמשך התינוק מפיל את כל הכתפיים קדימה


ככה בכל אופן היה אצלי אולי יש כאלה שנוח להן. 

האמת זה שווה את זה, אם קונים מנשא טוב זה שימושי לשמישי 22
היה לי מאמזון ב 80 שקלשושנושי

גם @רוני_רון קנתה אותו

אני הייתי מאוד מרוצה

לא יודעת מה לגביה אולי תסכים לשתף

רוני מקווה שזה בסדר שתייגתי אותך..


היה לי בשימוש יומיומי מגיל לידה עד גיל חצי שנה

בגיל חצי שנה כבר היה כבד אצל הגדול

מצד השני אצל הקטן הוא בן 15 חודש ואני עדיין משתמשת בו. לא הרבה, כן משתמשת מידי פעם כשבא לו להתפנק (קורה אחת לשבוע בערך)

זה היה מנשא תפור מבדשושנושי

ממש נוח לקשירה

נתון חשוב - הוא מתאים להיקף מותן של עד בערך 100 ס''מ

נגיד עד מידה 2 איקס

ברור שזה בסדר לתייג אותי חחחרוני_רון

מנשא מושלם

אני מודה לשושנושי עד היום עליו...

הקטן שלי היה תינוק מאוד מאוד מאתגר וזה פשוט הציל אותי.

היה בשימוש אינטנסיבי מאוד אצלי עד גיל חצי שנה בערך ואז הפסקתי להשמתמש..

 

אני לא רזה בכלל וזה מעולה לי.

 

מנשא נוח נורא ונעים ונושם ומחזיק את התינוק, וקל ללבוש ולהוריד. ממש מוצלח. מעולה בכביסה.

 

עשית לי חשק... לקטנים זה ממש נוחיעל מהדרום
וואי ממש עושה חשק!חשבתי שאני חזקה
זה בעצם 2 חתיכות בד? אחת תפורה ואחת רצועה?
בדיוקרוני_רוןאחרונה
חנויות יד 2כורסא ירוקה
אצלנו באזור ראיתי שמכרו ממש בזול, אולי 30 שח. זה כמובן ענין של מזל למצוא, אבל אם חשוב לך שווה להתאמץ על זה
איזה שווה!חנוקה
לא מכירה כאלה באזור שלי בכלל...
מנצלשת לשאלהאחת כמוני

פעם העלו פה קישור לחיקוי מוצלח של ארגו בעלי אקספרס.

מישהי יכולה לצרף שוב?

גיל ההתבגרות?תפוח אדום

 

בת 15 נראית טיפוס די אדיש ו"אגואיסט" לעצמו

ובכלל טיפוס שנראה שלא מדי יתאמץ לעזור למישהו

אם בכלל

לא ברור איך היא בחברה

ואני לא מדברת על דברים קשים

למשל הגענו כולנו אחרי שבת שהתארחנו

כל אחד כמובן מושיט יד לקחת מזוודה/ שקית

היא לוקחת את עצמה ופשוט הולכת הביתה...

אם היא מצטרפת לקניות (בדרכ לא קורה בכלל) 

היא לא חושבת להציע לעזור לסחוב שקיות

גם אם פתחה את הדלת כשחזרו מקניות

הולכת לחדר או לשבת על הספה ומתעלמת

הייתה בשבת אצל דודים.. קיבלנו דש מהדוד שמאוד פתוח לדבר על הכל

שנראה שאנחנו מגדלים מלכה בבית

גם לא טיפוס שאחרי הכל יגיד

תודה רבה... אבל זה אולי באמת ממבוכה

אנחנו שתינו לא כאלו בכללללל

וחשבתי שדוגמא אישית נותנת בבית

יש לה עוד כמה נקודות באופי שמתקשרות לזה

כמו שהיא לא מוכנה לשמוע ביקורת

לא קשור רק בנושא הזה

ואם יעיזו להגיד לה משהו

זה תמיד יהיה תשובה כמו "ואיך את היית.. איך ההוא היה"... מגלגלת

חבל לי  ממש

לא רוצה שתגדל ככה

כבר שנים מתלבטת ובאמת לא יודעת למה זה קשור

חשבתי אולי לגיל ההתבגרות

אבל זה כן היה תמיד 

רק שחשבנו שקטנה עדיין

 

מסכימה בגדולSARITDO

עם סייג קל

שבכא כן צריך להבין מאיפה נובע הקושי של הילד


לא תמיד ללכת ראש בראש עוזר


אבל מסכימה שלכל ילד חייב להיות תפקיד.

תפקיד ברור וידוע מראש


ובשאר המטלות מתחלקים כמו כולם.

בת בבית היא אמורה לראות שכולם עושים היא חיה בבית זה לא חידוש

אן זה היה בן אולי היה מקום להגיד שהוא מרגיש עומס ולא יודע מה מתרחש בהעדרו 

שמה פה כי אי אפשר בחיים האמיתיים.אנונימית בהו"ל

אני לא רוצה ללדת.

האמת אני לא רוצה את התינוק הזה.

לא רציתי את ההריון, וזה לא חולף.

היום הלכתי לשילב. חשבתי אולי לקנות דברים יפים ישמח אותי

הסתכלתי על הכל, וזה מתיש אותי

לא רוצה לקום בלילה (הקטן שלי ממש קטנטן)

לא רוצה לרדוף אחר מוצצים

אין לי כח להנקה

כל הבגדים מכוערים וקטנים ומוזרים לי

לא רוצה.

בעלי מנסה להלהיב אותי שנקנה עגלה

אני לא רוצה בכלל. יש לנו עגלה בסדר גמור, ואני לא רוצה עוד תינוקות.

לא רוצה.

עוד שניה הלידה.

בכלל לא בא לי על שום דבר.

שמרנו את ההריון כי ככה, זה לא סיבה להפיל (הייתי עם מניעה)

אבל אני עצובה בשבילו. שככה לא רוצים אותו.

זה לענין למסור אותו?

 

אני אוהבת את הילדים שלי אבל הם מספיקים לי. חמודים. חברים. מתוקים. לא צריכה עוד, באמת.

זהoo

ממש בסדר

לא לרצות הריון לא רצוי

זה באמת קשה

במיוחד שיש תינוק נוסף


אני הרגשתי רגשות שליליים בהריונות שהיו לכאורה מבחירה

וגם אחרי שהילדים נולדו


חוסר רצון זה לא משהו רע

וזה קורה לא מעט

הרבה יותר ממה שמישהי מעיזה לומר


זה לא אומר שצריך למסור אותו (אם כי הכל אפשרי)

אפשר לגדל ילד גם ככה

לנסות לעשות את הכי טוב

לדאוג לעשות טוב לעצמך

ולקוות לטוב

(ולוודא שהמניעה הרמטית בפעם הבאה)

יקרה,חשבתי שאני חזקה

ממש כואב.. ובטוח קשה מאד להגיע ללידה ככה.


מציעה לך לנסות להרפות מהמחשבות על התינוק כרגע ולהתרכז לגמרי רק בעצמך. במה עושה לך טוב, משמח אותך, מפנק אותך וממלא אותך.

כשהתינוק יגיע הוא יתמודד עם העולם שהקב"ה הכין לו...


וביינתים מה שעושה לך טוב.


מציעה בעדינות- אולי כן למצוא מישהי מספיק קרובה לשתף אותה. מישהי שאת יודעת שאוהבת אותך גם עם הרגשות האלה.. ושתוכל לעזור לך להיות עטופה גם אחרי הלידה?

אל תתעסקי במה יהיה איתובאתי מפעם

תתרכזי כל יום ביום שלפנייך.

אל תגלשי למחשבות מרחיקות לכת, המחשבות יכולות לגמור עלייך. ואל תנסי להלהיב את עצמך בכח.

מותר לך לא לצפות ולא להתלהב. למען האמת גם אני לא כ''כ ציפיתי והתלהבתי וחיכיצע לתינוקות למרות שהיו מרצון, כי פשוט ככה זה. אחרי הלידה אם תראי שאת לא מסוגלת לאהוב ולהתחבר תקופה (נניח שישה שבועות) אז כן ללכת לטפל בעצמך. אבל בנתיים, תרפי. תנסי להיות כמה שיותר ברוגע- כי זה בסוף הכי משפיע על העובר.

לא מאמינה בלמסור תינוק, את תתייסרי על כל יום שאת חיה. 

וואו מזדהה עם 90%ממה שכתבתהריון ולידה

חיבוק ענק

תביאי לי אותוווווווווווווווווונעמי12

אשמור לך עליו עד שתרצי אותו בחזרה ♥️♥️♥️

מאמי שלי

לא הבנתי מההודעה שלך מתי הלידה

אבל זה הזמן ללכת לדבר עם מישהי מקצועית . ממליצה על רבקה יונית המהממת אבל כמובן יש עוד. את יכולה בזום או בטלפון, לא חייבת להגיע פיזית.

אחותי את מתמודדת עם משהו לא פשוט

ובואי, לנפש שלנו יש דרכים להביע את הקושי

ומה שלא פותחים עכשיו

יוצא אחר כך בצורה יותר קשה.......

מחזקת אותך לדבר ולשתף עם מישהי מקצועית. לקבל כוח ולהתחזק.

חיבוק גדול על הקושי

מתפללת עלייך!!!

וגם, אני מוסיפה עוד משהונעמי12

הדבר הכי גדול בעולם זה לתת לתינוק שלך חיים.

כל השאר- נתון לדיון!!

ברוך ה' אנחנו בדור של שפע ושל פתרונות....

לא בא לך להניק? תודה לה' יש מטרנה

יכולה להעזר בבעלך או במישהו אחר וגם הלילות בע'ה יוכלו להיות יותר פשוטים.

לא הכל אפשר לפתור ותינוק קטן זה בלגן ב'ה, אבל מזמינה אותך לחשוב על כל מיני דברים שיקלו עלייך 

הייתי שם גםעכבר בלוטוס

לפני כמה חודשים ממש 

יכולה לומר לך שהיום ב"ה כבר לא מרגישה ככה ואני ממש אוהבת את התינוקת שלי וכ"כ מודה לה' שהכריח אותי לקבל את המתנה הזאת

 

למה אני אומרת לך את זה?

כי אצלי חלק מהקושי היה המצפון, איך אני לא מחכה, לא רוצה וכו'

אז מציעה לך פשוט להיות בהרפיה

לדעת שכשיגיע הרגע ה' כנראה יכניס לך אהבה ושמחה והודיה

וכרגע להתמקד בעצמך

איך לעשות לך טוב

בין אם בטיפול בין אם במנוחה או פינוקים כולשהם

 

בהצלחה אהובה

גם אני הייתי שם לפני כמה חודשים, אבל טיפלתיהתייעצות הריון
בעצמי כי לא רציתי להגיע ככה ללידה. בבקשה בבקשה תפני לעזרה מקצועית, ויפה שעה אחת קודם. לא מגיע לך להרגיש ככה, ויש אנשים שיכולים לעזור לך להרגיש טוב יותר. בדיעבד יכולה לומר לך שעל אף שגם לי לא היו כוחות לחשוב על זה, והתינוק שלפניו היה קטנטן, וההריון הגיע עם מניעה, כיום אני ממש אוהבת את הקטנצ'יק ב"ה. 
גם לי היתה הרגשה כזו באחד ההריונות. הייתי ממש בנתקאביגיל ##

מהעובר ובאתי ללדת בלי טיפת חשק ורצון

אחרי הלידה הרגשות האלו המשיכו

נתתי לעצמי את המקום להרגיש ככה

לומד זאת טיפלתי בו ועניתי על הצרכים שלו

ולקח זמן עד שזה עבר

לאט לאט בלי שבכלל ניסיתי, התחלתי לאהוב אותו ולהתחבר אליו

והיום הוא הילד הכי אהוב בעולם!!

מחובר אלי יותר מכולם

ואני מודה לה' שנתן לי אותו

היי עברתי את זה מילה למילהביבוש

גם הגיע לי הריון עם מניעה (הרמטית יחסית-התקן) והייתה לי תקופה קשה מנשוא

חוויתי רגשות מאד קשים כמו שאת מתארת. קניתי דברים לתינוק רק כדי שאחכ לא אצטרך לצאת מהבית אבל כמובן שלא חשתי התרגשות כלשהיא

יכולה לומר שעד הרגע של הלידה לא רציתי את התינוק, היה לי תינוק קטנטן בבית ועוד גדולים ממנו...

ולמזלי ה' עשה איתי חסד גדול והתחברתי אליה ישר אחרי הלידה. אני לא מאמינה שאני כותבת את זה אבל זו הילדה הכי אהובה שלי- וכמה שאמרו לי את זה קודם וגם קראתי פה בפורום לא האמנתי שזה יכול לקרות. אבל אל תחשבי עד מידת הקשר שתהיה לכם אחרי הלידה. אם זה בא- זה בא בטבעיות ואין צורך לעבוד על זה. ואם לא- לא להילחץ

מקווה שה' יתן לך את הכוחות להתמודד עם הרגשות, התחושות וכל מה שכרוך בזה. מה שכן, כיום אחרי תקופה ארוכה יחסית אני בכלל לא מסוגלת לחשוב אפילו על רעיון של הריון כי הרגשות והתחושות ישר צפות ועולות לי ואני חושבת שזה ילווה אותי כל החיים עד שאני אחליט אולי לעשות חויה מתקנת

אני רוצה לתת לך חיבוק ארוך וכתף להתרפק ולבכות עליהמרגולאחרונה

הייתי במקום דומה (לא עם לידה). איזה תסכול.הרגש לגיטימי , מותר להרגיש ככה❤️

אני לרוב בעד טיפול פסיכותרפי. אבל בא לי להגיד שאולי בהתחלה כדאי משהו אחר. חברה פעם אמרה שהמטפלת שלה בשיאצו מתחילה כל מפגש בחיבוק ארוך ומתרפק.

בשבילך אני אומרת. אהבה. אהבה זה חשוב. לעצמך.


לגבי התינוקי. לעניות דעתי הבלתי מקצועית, כדאי איזון בטיפול בו. מצד אחד עזרה סביב הלידה (אפילו פרקטית שיהיו לך זמנים לשינה נורמלית, תמ"ל זו אופציה, עזרה במטלות הבית השוטפות וכו). ומצד שני, שאת תטפלי בו. בבחינת אחרי המעשים נמשכים הלבבות. אולי הלב לא יימשך, תמיד קיים סיכוי כזה. אבל אולי כן. ובכל מקרה, הימנעות והתרחקות פיזית כנראה ירחיקו גם רגשית.

אפילו אם הטיפול טכני, אפילו אם את מחייכת אליו רק כי את יודעת שכלית שתינוקות צריכים שיחייכו ויסתכלו עליהם. 

בגן 3 מסתדרים לבד בשירותים?חנוקה

הבת שלי גמולה שנה

אבל אני כן מצפה שיעזרו לה בניקיון אחרי צרכים גדולים

היא אומרת שהגננת למדה אותן להתנקות לבד.

אהממ

מה אומרות?

)בחויה שלי זה לא נקי מספיק(

לא יודעת מה אמורים, בפועל לא עוזרים להםזוית חדשה
הילדים שליoo

היו צריכים עזרה עד גיל 5-6

נראה לי שרוב (כל?) הילדים בגיל 3 צריכים עזרה

אבל אין מספיק כוח אדם בגן

אז הילדים אמורים להסתדר לבד (קרי להישאר מלוכלכים)

אצלנו לאכורסא ירוקה
הם קוראים לגננת/סייעת שתנקה אותם. וזה דו גילאי, כלומר גם ילדים שבינואר נהיים כבר בני 5, כל עוד הם מבקשים יכולים להיעזר
אצלנו בגן אמורים לקרוא לסייעות לעזרהאיזמרגד1
הילדה שלי מתביישת ולא קוראת, אז היא חוזרת מלוכלכת😅
היא בגן עירייה או בגנון?מתואמת

אם היא כבר בגן עירייה, אז הגיוני שכבר לא עוזרים... אפשר לנסות לדבר באופן אישי עם הסייעת ולשאול אותה אם מתאים לה לעזור לבת שלך להתנקות.

אבל אולי כן טוב שמלמדים אותם להתנקות לבד - סו מיומנות חשובה בסופו של דבר...

הבת שלי עלתה לגן עירייה בגיל 2 ו10 חודשיםעדיין טרייה
כמה שאני מלמדת אותה להתנקות לבד היא לא בשלב שמצליחה לנקות טוב כמעט תמיד חוזרת לא נקיה בגלל זה. נשמע לי הזוי שסייעות לא עוזרות לה יש ילדים שרק נגמלו בקיץ שלפני הגן.
גם לי הייתה בת שנכנסה בגיל הזה לגןמתואמת

סיפרתי עליה בהודעה אחרת בהמשך.

לא אומרת שזה תקין, המצב שיש בגנים, אבל זה מה שקורה בפועל לרוב, לצערנו...

לא הייתי מצפה מגיל 3 לנקות לבד ..באתי מפעם
אצלנו הסייעות מנגבות להם (גדולים) ומדןבר בגנים של 33 ילדים... 
כשעבדתי בגניםהשם שלי

כן עזרנו לילדים שהיו צריכים.

בגיל 3 לרוב הילדים

בגיל 4 כבר פחות, אבל יש כאלה שעדיין מבקשים

בגיל 5 בדרך כלל כבר היו עצמאיים.


הגיוני שהגננות ילמדו לנגב לבד, כדי לחסוך להן.

לפעמים גם נותנים לילדים מגבונים, ואז יותר קל להם לנקות.


הילדים שלי בגיל 3 עוד לא ניגבו לבד.

בגיל 4 הבנות כבר היו עצמאיות.

לבן שלי לקח יותר זמן, אבל תמיד היה עושה בבית ולא בגן.

לאבוקר אור
הסייעות אמורות לנקות אחרי קקי
תודה לכל התגובותחנוקה

זה גם עיריה, כן.

יש 32 ילדים ו2 סיעות- חשבתי שבגיל הזה יש סיעת שלישית מהסיבה הזו..

היא עוד ניחא מהגדולות, אבל יש בגן מלא אפרוחות שנגמלו בחופש כי חייב ועוד רגע גן ובטח שפע פספוסים

מהתגובות אני מבינה שבפועל זה מה שקורה בגנים, גם אם אני לא עפה על זה.

לא נורא, הגן עד 13:30 ויש הרבה ימים שבהם היא לא עושה בגן בכלל...

(הבן שלי לא היה עושה אף פעם כי הגעיל אותו לשבת)

יש איש צוות שלישיהשם שלי

זאת אומרת גננת ושתי סייעות.

בגני חובה, או בגן עם פחות מ 30 ילדים, יש רק גננת וסייעת אחת.

לי הייתה ילדה שהייתה ממש הייתה מפספסת בגן...מתואמת

הגננת והסייעות לא אהבו את זה (מבחינת החוק הן לא יכלו לומר לי כלום, אבל כן הביעו את אי הנחת שלהן)

הייתה רק סייעת אחת, מחליפה, שניקתה אותה במסירות ובנחת אחרי שפספסה פעם אחת, ואני זוכרת לה את זה לגמרי לטובה...

שווה גם לבדוק אם היא מבקשתניגון של הלב

הגיוני מאוד שהילדה מתביישת לבקש שיעזרו לה, ולכן הן לא מודעות שהיא צריכה. אולי גם שווה לגשת ישירות לגננת או לסייעת ולשאול מי אחראי לעזור לבנות, יש מצב שזה יעורר אותן לדאוג יותר לפחות לבת שלך אם לא לכל שאר הילדים...

הבת שלי אמרה שמבקשתחנוקה

אבל הגננת אמרה שמלמדת אותן להתנקות לבד

(זו גננת מקסימה שמלמדת את הילדות מלא עצמאות ואיך להתארגן בחורף עם גרביון בשירותים וכו'

לזהות מתי צריך לקנח את האף ולנגב..)

ותכלס שאלתי כי חזרה הביתה לא נקיה אז אולי זה קצת מורכב בגיל שלה?

(בבית אני מנקה גם ילד בן שש, לכל הפחות בודקת אחריו)

אז אולי שווה לדבר עם הגננת על זה בנחמדותניגון של הלב

להחמיא שכל הכבוד שמלמדים עצמאות וכמה זה חשוב אבל לשים לב שיש ילדות שעדיין לא למדו וכדאי גם לעזור להן. חד משמעית בגיל הזה יש עדיין הרבה ילדים שזה מורכב להם, לדעתי בעיקר העניין של לזהות מתי זה באמת נקי ולא רק להעביר ניגוב ולסמן וי

אצלי בגן מנגבים למי שמבקש. גם גדולים יותרואילו פינו

וגם מלמדות אותם לנגב כדי לתת להם עצמאות (בודקות אחרי שנקי)

אבל מסייגת שאני גננת בגן רב גילאי וחנמ.. .ויש לי שני ילדים שלא גמולים בכלל ועוד עם חיתול..

לילדים שלי לא ניגבו.. והם למדו לא לעשות בגן עד שלימדנו אותם לנגב בעצמם.. (או לנגב לעצמם אבל לא עד הסוף)

גן חינוך מיוחד זה אחרת לגמרימתואמת

מניסיון של שלושה ילדים, שנגמלו (/נגמלים) בגן...

זו אחת הסיבות מבחינתי לבחור בגן חנ"מ אם הילד טרם גמול ויש אפשרות לבחור בזה...

ממש לגיטימי עזרהמקלדתי פתח

אנחנו עדיין בתחילת שנה, אני גם הטרום חובה ביקשתי שיעזרו לפי צורך עם ניגוב.

בגיל 3 לפעמים באמת טכנית לא יכולים הכל לבד. 

בגן 3 בדרך כלל הילדים מבקשים שינקו להםמישי 22אחרונה
מי שלא מבקש לא מנקים לו...


אבל הצוות כן אמור להיות בראש של לנקות למי שמבקש ולא רק לנסות ללמד אותו..

כללית מושלם פלטינום - מה זה נותן בהריון ולידה?ואז את תראי

לא מצליחה להבין באתר והנציגים לא יודעים להשיב ורק מפנים שוב לאתר.

החזרים על מה אפשר להגיש?

אפשר על הכנה ללידה? אפשר על דולה? אפשר על דיקור/רפלקסולוגיה?

ומה הסכומים?


תודה!

אני בלאומית אבל משערת שזה דיי דומהשושנושי

במסגרת פלטינום יש לך סל לידה

הוא מכיל 2000 שח לקבלת החזרים

אם זה על בדיקות פרטיות 

אם זה על דולה (בלךאומית 1600 החזר)

קורס הכנה (בלאומית 300)

יש קופות שהבראה לאחר לידה גם מהסל (בלאומית זה מחוץ לסל 400 ללילה)

אני חושבת שיש גם הנחה על תרופות

דברים כאלה

 

אבל!!!!!

קריטי לבדוק אם את צריכה תקופת אכשרה כדי לנצל את זה

לרוב צריך כמה חודשי הכשרה שבהם את משלמת על פלטינום אבל עדיין לא זכאית לקבל החזרים

כן אפשר על מה שאמרתשיח סוד

עד 4000₪ סה"כ ועד 75% בערך מהסכום

אבל תקחי קבלות ממש ממש מפורטות! של מה השירות ומה התאריך ושיצינו שזה קשור ללידה

תשמרי את המסמכים מהלידה עצמה וכולי.

אחרת לא יחזירו… הם ממש עקשנים בלקבל ממך הוכחות.

מגישים אחכ באתר בקלות ומחכים לתשובה

באתר של כללית כתוב שיש רק 2000 ולא 4שושנושי

תראי פה

https://mushlam.clalit.co.il/he/woman/during_pregnancy/Pages/pregnancy.aspx

 

לפותחת - לפני שאת ניגשת לבדיקה או טיפול ממליצה לך לוודא עם המרפאה שאת באמת תקבלי החזר.

למשל על רלקסולוגיה אין החזר בלאומית

 

יש רפלקסולוגיה מהקופה עצמה למי שמעוניינתממשיכה לחלום
לא על חשבון הסל לידה
שימי לב שחוץ מהסל הריון,ניגון של הלב

יש גם עוד בדיקות שזה נותן לך במחיר מוזל. 

יש לך וותק חצי שנה?חנוקה

זה נותן בדיקות כמו סיקרה מוקדמת פרטי במחיר טוב.

יש גם סל הריון ולידה שזה עד 75 אחוז מהסכום.

די דומה בכל הקופות אבל יש דגשים, כללית הכי מעצבנים )הייתי בהריון במכבי לאומית וכללית(

למשל, הרבה שירותים נניח יועצים זה בבית הלקוחה. אז חשוב שיהיה כתוב.

בדרך כלל נותני שירות יודעים מאיפה אפשר לקבל וגם להתאים את החשבונית.

דולה בוודאי אפשר.

קורס הכנה ללידה- תלוי איזה. ולפעמים יש החזר נניח המשיח אז לא שווה.

אני מתעניינת רק לגבי דולה/רפלקסולוגיהואז את תראי

או הכנה ללידה.

סקירות וכו פחות רלוונטי 🙏

כן, יש וותק של חצי שנה

אז דולה בוודאיחנוקה

וזה בדר"כ לוקח את כל הסכום.

לגבי רפלקסולוגה יכול להיות שיש להם בלי קשר לסל הריון בהסדר, תבדקי באזור שלך

בדרך כלל במרפאה יודעים לענות לכאלה שאלות, יותר טוב מהאתר או המוקד

(כי לא עוזרת לך רפלקסולוגית בדימונה אם את מראש העין)

אפשר הכנה ללידה ואפשר דולהיראת גאולה

וכנראה ששניהם יחד מנצלים את הסל במלואו.

אין לי מושג לגבי רפלקסולוגיה.

הסל הוא 2,000 שח סך הכל?ואז את תראי
רפלקסולוגיהמקלדתי פתח

תבדקי בכללית רפואה משלימה. בדרום גיליתי שיש אחלה דברים והייתי מרוצה מהרמה. יש בכללית אקטיב קופונים אז גם יצא לי גרושים לכל טיפול.

גולה מאמינה שיש בסל אבל לא בדקתי

זה עוזר בשיניים.... אם זה נחשב קשור להריון ולידהבאתי מפעם
בדיוק שאלתי אותם על דיקור ורפלקסולוגיהנעמה301

והם אמרו שאין החזר בסל הריון.

יש מקומות שיש להם הסדר איתם ואז יש שם הנחה מראש, אבל אם הולכים לפרטי משלמים רגיל.

לפעמיםחנוקה

מדקרת היא גם דולה אז היא מוציאה חשבונית על קורס

הייתי בטיפול שיאצו ושאלה אותי אם אני רוצה חשבונית על ייעוץ תזונה

ילד שרוצה שדברים יהיו 'שלו'אנונימית בהו"ל

ילד בן שש חמוד וחכם (ולא חוצפן) שמאד חשוב לו שיהיה לו רכוש..

יש לו קופסא לכל האוצרות שלו והדבר הכי חשוב בעולם זה שהיא תהיה מלאה, לא משנה במה..

חשבתי שזה נורמלי לגילו אבל גיליתי יום אחד שהוא לקח את מרבית התכשיטים שלי (בפיחות זוחל) לקופסא שלו.

וכשגיליתי את זה ואמרתי שאני לא מרשה וזה של אמא ויחיזר בכה ממש אבל מה אני ישים בקופסא שלי.

עכשיו, אמרתי לו שעוד מעט חנוכה ואני אשמח לקנות לו הפתעות, מה ישמח אותו? האם יש משחק שראה שהיה רוצה?

חשב חשב

אני לא יודע לא משנה לי אני רק רוצה שיהיה לי דברים...

(טוב לא נורא יקל עלי שלא צריכה לחפש משהו מסוים..)

אבל אתמול הייתי בכנס, קבלתי פולדר מלא דפי כרומו וכמה דפים מודפסים

שלא היה לי בהם צורך יותר מדי..

חילקתי לילדים את ה'אוצרות' והפולדר נפל בחלקו.

הוא התחיל להתלונן שאין לו מה לעשות עם זה בלי הדפים שקבל אח שלו, אז אמרתי לו שאם זה כל כך מצער אותו אז שיחזיר לי..

לא אבל אולי פעם אני ארצה את זה? וזה שליייייייי.

חוצמזה שנהרס לנו הבוקר ממלא בכיות..

אני באמת מרגישה שאין לו שמחה בחלקו

תמיד רוצה עוד

אז מילא ילד שמקבל שוקולד ורוצה עוד- אני מבינה, אבל ילד שלא אוכל את השוקולד, סתם רוצה עוד- זה קשה לי להבין.

 

איך הייתן מתנהלות?

ובכללי איך מנחילים לילדים ערך של שמחה במה שיש ומבט חיובי? (דוגמא אישת כמובן אבל אנחנו אנשים מאד שמחים בחלקינו הצנוע באופן כללי)

זה מאוד טבעיאן אליוט

גם בת השש שלי מאוד אוהבת שיהיו לה דברים וחפצים יפים. לא משנה אם יקר או זול. היא נהנית לאסוף אותם, להסתכל עליהם, לסדר אותם יפה על המדף, ובסלון, ובכל מקום אפשרי, ואז להחליף או להכניס למגירה.

גם הגדולים שלי נהנו שיהיה קופסאות / שקיות / תיקים עם שמונצס ודברים שרק שלהם. יש ילדים שהם יותר אגרנים.

גם עניין השוקולד - יש ילדים ששמחים בזה שיש להם, ושיש להם את האפשרות לאכול את השוקולד כשירצו, וזה יותר משמח אותם מלאכול כאן ועכשיו.

נראה לי שכדאי לקבל את זה בהבנה, ובלי קשר לחנך לשמחה במה שיש.

לא יודעת לגבי השאלות העקרוניותחילזון 123

אבל בקטע הפרקטי

אולי תקחי אותו בחנוכה לחנות של הכל בשקל

ותני לו איזה סכום שסביר בעינייך ושיקנה בזה הרבה חפצים קטנים שימלאו את הקופסא....

נשמע לי תקין, חמוד, ותואם גיליראת גאולה

אני מבינה מאיפה מגיעה התהיה שלך, למה לאסוף משהו שאין לו תועלת העיקר שיהיה שלך? אתה אפילו לא יודע מה אתה רוצה וכבר אתה מסרב לוותר עליו...

אבל יש אנשים, גם מבוגרים, שכן נהנים מזה. יש אנשים יותר אגרנים. ובשביל ילד להרגיש שיש לו קופסת אוצרות זו תחושה מאוד טובה למי שאוהב את זה. הוא יגדל עוד קצת וילמד לאסוף דברים יותר 'שווים''.


תגידי, הוא במקרה השני בבית? כי יש לי תאוריה כזו שהילד השני נולד לתוך מציאות שהכל שייך לאחיו הבכור, אז הוא נורא מחפש פריטים שיהיו שייכים לו באופן בלעדי.


לגבי הסיום, אפשר ללמד את ראיית הטוב ולשמוח בחלקך בלי קשר לאיסוף קופסת האוצרות. גם אם זה טוב לאסוף, חשוב מאוד ללמוד לשמוח בחלקי. בתקופה האחרונה היו כאן בפורום לפחות שני שרשורים שעוסקים בנושא הזה,והיו שם רעיונות חכמים. אולי מישהי תדע למצוא אותם.

אצלי הבכור כזה והשני לא אכפת לא כלוםשוקולד פרה

אולי כי הבכור נולד לזה שהכל שלו ורוצה שזה לא יפסק

והשני ממילא יודע שאין לו

אז מסתבר שזה עניין של אופי😁, בלי קשר למיקום בביתיראת גאולה
אני חושבתoo

שלילד בן 6 צריך להיות כמות של חפצים אישיים יותר מאשר למלא קופסא

ככה שהצורך שלו נשמע סופר לגיטימי

הגיוני שאין לו מה לעשות עם כלי לדפים בלי דפים


בעיניי זה לא עניין לשמוח בחלקו

אלא צריך לשים לב יותר לצרכים שלו ולתת לו אותם

אני מסכימה...אנונימיותאחרונה
זה ממש הגיוני שבא לו שיהיה לו את הדברים 'שלו'
אצלנו עושים את זה בגילאים צעירים מזה וגם בוגריםדיאט ספרייט

מ6.

זה לגיטימי מאוד מאוד.

בסוף הוא ילד וזה יצר חייתי ובסיסי מאוד.

עם הזמן זה עובר.

ואז עוברים לאיסוף של משהו אחר במכוון או שלא -

בולים, כלי מטבח, תארים, חברים 😁


במקומך לא הייתי מודאגת 

אני מבינה למה את מוטרדתמתואמת

כי הגיוני שילד ירצה שיהיו לו דברים ששייכים רק לו, אבל בדרך כלל הוא ירצה דברים מסוימים לפי התחביבים שלו, ולא רק "שהקופסה תהיה מלאה"...

לא יודעת לשים את האצבע על הנקודה ולומר ממה זה אולי נובע, אבל לדעתי זה כן שווה התייעצות עם פסיכולוגית ילדים או משהו כזה, רק לבדוק שלא מתפספס פה משהו עמוק יותר...

אני חושבת שזה כן נורמליחנוקה

הרצון לדברים שהם שלך.

משהו פה נראה לי אחר כי הרצון הזה מוביל אותו למעשים חריגים

כמו נטילת התכשיטים שלך...

נכון, זה גם חריגמתואמת

אם כי זה גיל קצת גבולי - יש כאלה שעדיין לא מצליחים להבין בגיל הזה שאסור "לגנוב".

בכל אופן, לדעתי בהחלט כדאי להתייעץ פה ולהעלות בפני איש המקצוע את כל המכלול של הילד כדי להבין אותו.

קורה אצלנו עם ילד בן 5מחי
בוכה שהמגרה שלו לא מלאה בדברים כמו שיש לאחים הגדולים שלו. גם אצלו ראיתי שפחות אכפת לו מה הם החפצים, העיקר שהמגרה תהיה מלאה והצורך להרגיש שיש לו הרבה דברים 
תקני לו דברים מהמקסטוקאמאשוני

יש כל מיני סוגי אבנים שנראים כמו יהלומים.

אפשר לקנות כל מיני דברים עם נצנצים.

אפשר חומרי יצריה שונים. פלסטלינות, טושים מיוחדים. בלונים, בועות סבון.

לא חסר מה לקנות, וזה ממש מתוק שהוא רוצה למלא את הקופסה!

אפשר להפוך את התיבה לתיבת אוצר.

בחנוכה אפשר לקנות מטבעות שוקולד.

מבט חיובי אפשר להנחיל בדרך אחרת.

יש לך זמן אחד על אחד איתו?

מסיפור הפולדר נשמע האמת שהוא זקוק לאישור שהוא ממלא את כל כולך ולא מתחלק עם אח שלו בלב שלך (בתשומת לב)

אני חושבת שאם מלכתחילה הפולדר היה ריק הוא היה שמח בו

אבל בגלל שלפני כן הוא היה מלא ואז התרוקן לטובת אח שלו, אז פה הבעיה מבחינתו.

את מכירה ילד שמסכים לקבל עוגיה שבורה? אז אותו דבר לדעתי.

בכללי אני חושבת שכלים של תקשורת מקרבת והפרדה בין צורך להתנהגות מאוד יעזרו מולו.

משפט אובדני מילדמולהבולה

הבן שלי בן ה12 נורא רצה ללכת לדודים לשבת

דודים שהוא אוהב,לא מגיע אליהם כמעט אף פעם ואחרי הלידה עכשיו

הבנות היו אצלם והוא נשאר עם בעלי.. לרנגכוונה ,הוא החליט שכך רוצה

אתמול ממש התחנן לבקש מהם לבוא לשבת ואחרי חצי שעה הם חזרו אליו

בטענה שהאבא לא מסכים. עכשיו הבן שלי לא טיפש. זו לא פעם ראשונה שמסרבים לו

ולצערי הרב זרקתי לו פעם הערה שאם היה מתנהג שם יפה היו מזמינים אותו.

כל הבעיה היא שהם לא מתים עליו... הם משפחה יקית כזו והבן שלי עם קשב קשוח....

אני יכולה להבין אותם...לא קל איתו לפעמים..

אבל אתמול הוא לקח את זה ממש קשה למרות שדיברנו לפני והסברתי לו שיש סיכוי שיסרבו

הוא התחיל לבכות נורא,נקרע לי הלב אבל זה היה העשר בלילה והייתי גמורה ונטולת כוחות באמצע להאכיל את התינוק והוא אמר משפט קשה פעמיים "בסוף אני אתאבד כי נמאס לי שהם אומרים לי תמיד לא" המשפט הזה זעזע אותי ממש ואז אמר את זה שוב ושאלתי אותו מרוב לחץ מאיפה הוא יודע מה זה ומה בכלל אז הוא אמר אני אקח סכין טאדקור את עצמי בבטן..

אני לא מצליחה להתאושש

אנחנו גם ככה במיליון בעיות איתו,חוסר הערכה עצמית

אין לי מושג מה עושים

ובעלי טוען שזה שטויות ורק תשומי

אשמח בעיקר להרגעות ותמיכה

בדיוק לאחרונה שמעתי ממטפלתחנוקה

שמחשבה אבדנית היא דבר תקין

זאת  אומרת נורמלי שאדם בריא בנפשו תחלוף לו מחשבה כזו בראש

השאלה מה הוא עושה איתה...


בעלי טוען שלכן אנחנו נבהלים כל כך מסיפורי אובדות כי זה מקרב אלינו משהו שמצד אחד מזעזע אותנו מצד שני זה נוגע בנו כי המחשבה חלפה אצלנו פעם אבל אנחנו כיבינו אותה מיד.

מה שאני באה להגיד זה שנשמע שקשה לו, והוא חיפש שמילים לבטא את זה.

נשמע שאתם מודעים לקשיים שלו ומטפלים בהם, כן הייתי משפת את הצוות הטיפולי והמורה.

מהצד המקצועיוהרי החדשה

ברגע שהילד מתאר אני אקח סכין וכו' זה כבר יותר מצריך התייחסות ואבחון מסוכנות.

תתייעצי עם מטפלת אבל היא בטח תשלח לאבחון מסוכנות.

(הרבה פעמים זאת מניפולציה רגשית של הילד על ההורה. אבל עדיין ההנחייה היא אבחון מסוכנות)

לא הייתי מתעלמת מזהמקרמה

את מספרת כבר הרבה זמן שהבית בטלטלה

תוסיפי לזה תחושות של הילד שהוא לא רצוי

וגם אם אין פה נטיה אובדנית שתוביל למעשה

יש פה בהחלט קריאה לעזרה


(אני לא מבינה בנושא אבל אני זוכרת שקראתי משהו שיש הבדל גדול בין לזרוק אמירה על התאבדות לבין לתאר איך הוא יוציא את זה לפועל

אז זה לכשלעצמו כן דורש התיחסות)

חיבוק, קודם כולמתואמת

זה מטלטל נורא, ולא חסרות לכם טלטלות לאחרונה...

אני חושבת שכדאי להתייעץ עם פסיכולוג בדחיפות, ואם הילד יסכים - שהוא עצמו יגיע אליו. יכול להיות שיהיה צריך לעשות לו הערכת מסוכנות, אבל אולי הפסיכולוג יגיע למסקנה שאין חשש לזה.

אל תקלו ראש וגם אל תילחצו.

בהצלחה❤️

יש לכם המלצה לפסיכולוג? עדיף דרך הקופה?מולהבולהאחרונה

לשתף רופא ילדים? איך זה עובד בכלל?

אגב אנחנו רק בתחילת דרכנו בנושא הקשב...

אולי זה נשמע הזוי אבל אני הייתי נגד טיפול תרופתי והצוות בבית ספר

אמר גם שאין צורך למרות שבעלי היה בדעה שכן... וכאן הקשיים צפים ועולים

אין לי ספק שזה גם רגשי בנוסף להכל

קטונתי מכל החסדים,עם פרק חדש בפודקאסאטגלויה

כמיטב המסורת - מעלה את המגזרת ואת השיר לפרשת וישלח. 

את המגזרת עשיתי בשנה ב בקורס של יומן אישי, בשבוע הזה...

תחושת הודיה בשנה אחרי שהצלחתי לצלוח את האוסידי ברוך ה'. 

והשיר - מהספרון, מהמסע אחרי הגירושין. 

זמן רב היה כתוב שם "מכריח אותי לגדול" 

כי הרגשתי כאב, אבל לא אהבתי את המילה

ואחרי הרבה זמן, כבר כשהקמתי משפחה ב"ה

יכולתי לשנות ל-מורה לי לגדול. 

ואתמול התפרסם הפרק שלי בפודקאסט מדהים על OCD - "הופסידי"

מוזמנות לצפות בחתיכה מהלב שלי, מקווה שיגיע למי שצריכה. 

 

בהופסידי 41 נגה סיתרי מספרת על התמודדות עם  OCD מגיל 16, שהתבטאה במחשבות מאגיות, חרדות כשרות, ניקיון ותחושת אחריות קיצונית. 

 באמצעות אמנות ועיצוב גרפי היא הפכה את הכאב לכוח, יצרה פרויקטים להעלאת מודעות, ועברה מהסתרה להסברה — 

וכיום חיה עם OCD בעוצמה מופחתת ומלווה מתמודדות אחרות דרך יצירה.
 

 


🎧 ספוטיפיי: הופסידי- הכל על או.סי.די HOPE.C.D OCD
▶️ יוטיוב: HOPE.C.D הופסידי - הכל על OCD
💬 קבוצת ווטסאפ: Hope.c.d הופסידי
👥 קבוצת פייסבוק: HOPE.C.D- הכל על OCD | Facebook
 


 

 

♥️מכחול
כל כך אוהבת את התכנים שלך!
תודה!!גלויה
מדהים!!קופצת רגע
תודה!!גלויהאחרונה

אולי יעניין אותך