ממים על הפורום
קדימה חברה לזרוםכבשה
זה בצחוק לגמריחירטוטא דלעילא
חחח
Solomon
עוד אחדחירטוטא דלעילא
מוקדש ל....Solomon
וזה לSolomon
(זה פשוט לא מצחיק)כישוף כושל
שכל מה שמצחיק שם זה "אנחנו בדרך" <צ>חירטוטא דלעילא
כנראה בדיחה פנימית שלהם
אותי זה הצחיק הפוזה שלו
אולי פשוט זה לא בצחוקצהובה


^^^Solomon
זה על 'קוף תעשה ביגועים'יוני
טעות בשרשורSlow motion
חחשפיות
אני לא מצליחה להעביר את המם לפה
חחח
Solomon
חנננקת אותי היום!צהובה
אל תעשו תגובות רק עם סמיילים!!!חירטוטא דלעילא
להעלות רק ממים. כי אז מסובך לראות איפה יש תמונהואיפה לא
חחחחחירטוטא דלעילא
באכזריותחירטוטא דלעילא
אז מהחירטוטא דלעילא
אוי זה כזה נכון
גלים.
זה מוקדש ל...Solomon
אתה נעלב מזה שאומרים לך על שגיאות כתיב?כבשה
לא לנצל"ש |זועם|Solomon
בחייאת. זה שרשור שלי אז מותר ליכבשה
לא,תכתוב:"בחיים אל תלמד לכתוב"..
צהובה
חח
Solomon
מוקדש לציף! <צ>חירטוטא דלעילא
חחח
Solomon
ציף
בהרבה היה כתוב שזה אלימות.

הצחקתני!
קראתי גם... זה מוכיח על מישהו אלים ויצירתי
חירטוטא דלעילא
חחח
יא ציניתצהובה
מוקדש בהרבה ציניות!!!חירטוטא דלעילא
חחח
|מתפוצץ מצחוק|
Solomon
השם יעזור ורבינו ימשוך אותך ואת כל המשטרה לאומן. אמן סלהחירטוטא דלעילא
חחח אבל המטוס של המשטרה יפול מעל היים..Solomon
אבל להוא בתמונה אין בכלל פאות..
צהובה
לא המם הזה כאילו מבטא לעג לרשחירטוטא דלעילא
כאילו מישו ניסה והתפשל לו
אני חושבת
כי זה נתלש בדרך..Solomon
הא טוב
צהובה
הבעיה שלי עם השרשור הזהיוני
והממים פה חורגים מהשפה המקובלת ואני לא מבין את הרעיון.
למשל אם יש מם שעבור להעביר מסר מסוים והדבקתם לו טקסט שלא קשןר לזה
מצטער על הכבדות

מוזמן בשמחה לעשות אחד לדוגמאחירטוטא דלעילא
אחד לדוגמא?יוני
אם לא תקנא ותקנא ותקנאחירטוטא דלעילא
that`d be awsome

כן, זאת המילה |מגלגל עיניים|יוני
לא מצאתי אחרת (מושך בכתפיים)חירטוטא דלעילא
חבר'ה, עצרו הכולמגדלור באפלה
יש לנו פה גאון.
חחחחחח
חירטוטא דלעילא
זה בעיה כי אני לא מכירה את כל הממים והמשמעויות שלהם.
בדיוק, צריך להבין את המשמעות של המםיוני
מה כתוב באנגלית?Solomon
^^?כבשה
פעם כשהייתי צעיר לא התלוננו על ציניותחירטוטא דלעילא
זה מצחיק רק למי שראה את הסרט
התבלבלת במםיוני
המשמעות של המם זה שיש אתגר שטותי שאתה מקבל רק בשביל לעמוד באתגר
לא אומר עליך, זה בהומור..
מה התבישת לשאול שלא יגידו שאת לא יודעת ?Solomon
«צ»יוני
...יוני
איך שההסטוריה חוזרת
גלים.אחרונה
@צ"עיוני
מענין מתי הוא יגיע לזהציף
הוא שניה מתקלח ובאחירטוטא דלעילא
^ עוקבתיוני
היא לא בטלה מעקבציף
לא יודעת לבטל התראות!!!חירטוטא דלעילא
אני יודעת רק שאם לוחצים האפור נעלם אז אני קוראת כל תגובה כמעט[
בעיה 
אהמ (לא מתייג)יוני
הלא מתייג היה יפה מה-מםשטות
גם יפה גם מהמם??
יוני
לא. מ, המםשטות
אני מדגים איך לא עושים ...Solomon
אה וגם שאחותי רוקדת פה וממש דופקת לי כל שביב של ריכוזיוני
התוכן או השירה?חירטוטא דלעילא
וממש ממש ממש העלבת.
חיילותתת אתןןן מוכנותתתתתת 
רגע זה אומר שאחותך היתה באורו?? 
ששש שירת נשיםציף
טוב אני לא יגיד כי לא שמעתי את השירים של השנה.
חכי רגע, עושות סיבוב |עם הידיים| ומוכנות!!יוני
זה רק השיר ספורט... זה רק בשביל שנוכל להזיע לפני התפילה בכיףחירטוטא דלעילא
נראה אותך מחבר שירים ![]()
השיר ספורט זה רוב מה שהיא שרהיוני
כללל היהודים עד הפשוט שבפשוטיםםם
להקליט?

אורו בנים זה עוד סיפורציף
היא לא 🙊יוני
היא לא רצתה ללכת לחתונה מסוימת כי הפ' לימודים תהיה שם
או משהו דומה.
אני מכיר אותה טוב ולכן זה גורם לי ממש לזלזל בצוות שם. למרות שהיא נהנתה והכל. אבל משהו שם ביחס משובש..
אויש מסכנה. טראומותחירטוטא דלעילא
תלוי מאד באיזה כיתה היא
לפחות זה לא אני הצוות שהיא שונאת
אני בחיים לא הולכת לחתונות 
היא לא שונאתיוני
ציף
(אין לי מושג מי הצוות שם,אני יודעת שאחותי מעריצה של כולן בערך, סבל)
היא גם סוג של מעריצהיוני
כשהעלתי את זה קצת היא ממש גוננה עליהן וכו' אבל שמצי לב להתנהגות שלה..
תוכל לברר מה זה ולומר לי?חירטוטא דלעילא
אני אשמח לדעת.
אם יש משהו שגרם למישהי להרגיש לא בנוח, צריך להודיע לצוות שימנעו מזה להבא.
הנהיוני
היאלא אמרה שלא נוח לה וכו' אבל ככה זה נראה לי
אני בקשר עם חלק מהמדריכים שלי עד היום, חלקם פוגש פעם ב וממש כיף..
גם מיד אחרי הקעמפ היינו בקשר, אפילו הרמנו פרוייקטים ביחד..
וגם הצוות ה'בכיר', דאגו לעשות שבירת דיסטנס עם כל חניך וחניך
וגם כשהיה דיסטנס הוא לא היה קשוח כזה
אין את זה אצל הבנות ברמה של הבנים..ציף
את מה?יוני
הקשר בין המדרכים והחניכיםציף
גם אני שרתי וצרחתי בבית,אבל רעדתי להתקשר למפקדת שלי שבוע אחרי הקעמפ.
איזה מין מפקדות היה לך השם ירחםחירטוטא דלעילא
אני עדיין בקשר עם חיילות שלי מלפני שנתיים! אף אחת מהן לא פוחדת
וזה למה?יוני
3 שנים, 6 מפקדים שונים.. עם כולם נשאר קשר אחרי הקעמפ
וגם עם חברה שהיו בצוות הבכיר, כשיצא לי לפגוש אותם אחרי נוצר קשר..
אולי
רק אולי..
זה בגלל שהם צפתים
ואין מקבילה של זה בבנות

יש. ואכמ"ל ואכק"לחירטוטא דלעילא
ואללה הוא אכבריוני
אופי ביישן שליציף
הבנים בישיבה עם כל המפקדים הצוות ויש להם ממשיכים להלחם וכאלה וגם בקעמפ עצמו יש הרבה תקשורת טובה בין חילים למפקדים.
אחים שלי נסעו לחתונות של המפקדים שלהם ,אנחנו בקושי זכורת מי זאת הייתה.
אהה... זה ממש תלוי באופי שלה אם ככה.חירטוטא דלעילא
אומרים מפקדים אגב.
אלא אם כן אתה גן ישראלניק
וצוות בכיר שובר דיסטנס? מהיכן?
ואיך תהיה משמעת?
אם היא בכיתה ח' בערך אז זה מובן כי לבנות בח' תמיד יש התנגחויות עם הבכיר (לא רוצות לישון, לתת את הפלאפון וכו'.) אבל חייבים קצת קשיחות.
ובין פעילימודים לבנות- בחיים אין דיסטנס.
גן ישראל. עדיין מפקדים..יוני
היא אחותי, אין לי מושג באיזו כיתה היא!
ביום האחרון יש שבירת דיסטנס ברור!חירטוטא דלעילא
אבל זה לא עוזר אם במהלך הקעמפ היא כעסה עליה מאד מסיבה מסויימת
מה שמעלה את האפשרות שאחותך השתובבה וכעסו עליה
לא נורא
הבנות האלו גדלות להיות מפקדות לתפארת מדינת קוסטריקה
היא לא מהמשתובבות בקיצוניותיוני
*בשקט אומר שאני מנחש שהדיסטנס מלווה בהתנשאות מסויימת והתלהבות יתר של ה'מפקדות' מעצם תפקידן

לא הגיוני...חירטוטא דלעילא
אין בצוות של אורו בנות שמתלהבות מעצם תפקידן.
זה פשוט לא סוג כזה של בנות.
זה סוג של בנות שלא יסתובב בשום מקום שאתה יכול לפגוש אז גם לא תכיר.
מאחלת לך מקרב לב להיות חיילת פעם ולזכות להרגיש מה זה אורו של בנות
(מקווה שזו ברכה הגיונית)
לכן אמרתי שתשאל אותה! ותברר מה זה!
במקום לנחש ולהוציא לע"ז על צוות צדיק
ואנחנו לא צריכות ישיבה כי נולדנו צפתיות 
אני לא מנחש אני משעריוני

מכיר את החומר האנושי די טוב
מכיר כמה וכמה, בעיקר לשעבר וגם לשהווה (למרות שזה כבר מתחיל להיות שכבת גיל שאני לא מכיר) החל מקרבה משפחתית ועד שלום שלום ברמזורים לאורך קינגסטון

קראתי. לא מגיבהחירטוטא דלעילא
אבל שתדע שיש לי מה להגיב
זה לא הוגן שאתה אומר דברים פרובוקטיביים ואז מאשים אנשים שמרגישים דחף להגיב. 
איפה האשמתי?
יוני
טוב נו נסלח לךחירטוטא דלעילא
חוץ מזה יש לך עד שלוש
בזבזת רק 1
לאט לאט אני בונה לעצמי תאוריה...יוני






























חירטוטא דלעילא
אחלה תאוריה, לצערי זו לא התאוריה שאני צריכה כרגע
#חייבים לעשות רישיון
*מסכימה עם הכוכביתציף
היא ח' אאל"טשטות
כמו שניחשתי
חירטוטא דלעילא
אני הייתי כזאת.ציף
איזה שקטה?יוני
לא שקטה (גם לא מופרעת) ודי חברותית
לא להקליט, יש לי מספיק שירי בנים בפלאפוןחירטוטא דלעילא
איזה להקת זייפנים שהשם ישמרנו ויצילנו
רצחו את הניגון ורקדו על הגופה
שיר ספורט עם תוכן זה דבר שקשה לעשות!
תעשו לייייייחירטוטא דלעילא
יאוו נחנקתי באמת עם דמעות..צהובה
מדוייקכישוף כושל
חחחיוני
תעשו לי גם |מתחנן|משועמם...
אחרון. מרגישה שמיציתי את חובתי לחברהחירטוטא דלעילא
ניצל"שתי...Solomon
..Solomon
,רק זה לא...צהובה
וואו
זה אחד הההשרשורים!!!
שיח סוד

נערךהלב והמעין.
..זית שמן ודבש
קירשנר רצחה את אלברטו ניסמן
פעם היה פההמפוזר מהכפר
הרבה יותר מעניין
איפה כולם???
..זית שמן ודבשאחרונה
הלכו
התבלבלתיאיגנוטוס פברל
כשפתחת את הדלת, כבר ידעת שאסור היה לך לפתוח אותה.
איך ידעת?
כי על הרצפה היה מונח מכתב בכתב ידך.
במכתב היה כתוב:
"אם אתה קורא את זה, נכשלת."
נכשלתי במה?
בלפתוח את הדלת.
אבל אם כתבתי את המכתב לפני שפתחתי את הדלת, איך ידעתי שאפתח אותה?
כי כבר היית כאן.
מתי?
מחר.
איך אפשר להיות כאן מחר?
זו בדיוק השאלה ששאלת כשמצאת את המכתב בפעם הראשונה.
איזו פעם ראשונה?
הפעם שבה עדיין האמנת שיש פעם ראשונה.
למה הפסקת להאמין?
כי בכל חדר שמצאת היה מכתב נוסף.
ומה היה כתוב במכתב הבא?
"אל תשאל מי כתב את המכתבים."
אז שאלת?
כמובן.
ומה גילית?
שהשאלה עצמה היא המלכודת.
איך שאלה יכולה להיות מלכודת?
כי ברגע שאתה שואל "מי כתב את המכתבים?", אתה מניח שמישהו כתב אותם.
אז אולי אף אחד לא כתב אותם?
אם כך, מאיפה הם הגיעו?
אולי מהעתיד.
אבל מי בעתיד כתב אותם?
אולי אתה.
אם אני כתבתי אותם, למה אני מזהיר את עצמי?
ממה אתה מנסה להגן על עצמך?
לא יודע.
אז למה המשכת לקרוא?
כי במכתב האחרון היה כתוב:
"החדר הבא יכיל את התשובה."
והוא הכיל?
כן.
מה הייתה התשובה?
שהחדר הבא יכיל את התשובה.
אז מעולם לא מצאת תשובה?
מצאת אלפי תשובות.
למה אתה קורא להן תשובות?
כי כל אחת מהן פתרה את השאלה הקודמת.
אז למה המשכת?
כי כל תשובה יצרה שאלה חדשה.
ומה הייתה השאלה האחרונה?
למה אני עדיין ממשיך לפתוח דלתות?
ו... מה התשובה?
...
למה אתה חושב שאני מספר לך את הסיפור הזה?
כי גם אתה עומד עכשיו מול דלת.
והשאלה האמיתית היא לא מה יש מאחוריה.
השאלה היא:
מי הניח שם את הידית?
ואם כבר שאלת את זה —
למה הנחת שמישהו בנה בכלל את הדלת?
וואו זה מורכבשִׁירָהאחרונה
..זית שמן ודבש
כל הכבוד לה!
למרות שלא קראתי את זה.
..זית שמן ודבש
הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!
עוד יש פה חיים???יאיר_
לא כ"כזית שמן ודבשאחרונה
פעם היו מסקנות. אתם לא זוכרים אני זוכרת.שִׁירָה
היום יש תהיות.
תהיותשִׁירָה
למה אני קוראת הודעות מפעם
למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה
למה אני מרגישה שהכל עליי
למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)
למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות
איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה
למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו
למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו
למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי
למה החיים כאלה עליות וירידות
ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים
לא תמיד, אבל לפעמים כן
למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה
תהיות נוספותשִׁירָה
איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי
אני זוכרת שהיו הרבה יותר
ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם
מעניין אם יגיעו אנשים מעניינים בקיץשִׁירָה
מעניין
אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא
תהיות נוספות נוספותשִׁירָה
למה הפסיקו לייצר נוקיה208
למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208
למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן
ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר
אפילו בנות מפה שפעם היו לי
שתדעי שאני ממש זוכרת אותך.אונמר
מה שלומך?
ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.
היי גם אני זוכרת אותך. את הניק כאילושִׁירָה
עוד תהיות? דברים על החייםשִׁירָה
ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא
למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא
למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה
אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה
אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא
אני רוצה להיות עצמאית
אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב
עקיבא בחור שנוןשִׁירָה
אי אפשר לקחת ללב את מה שעובר על אנשים אחריםשִׁירָה
מספיק לי די והותר מה שעובר עליי
והעומס הזה שמגיע
מכל מיני סיפורים שקורים מסביב
עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור
עד שהבנתי שהוא ברור
אסור לי להיות שם יותר מידי
ואני מוגבלת
אני יכולה להיות נחמדה
להתעניין בשלום
להביא משהו נחמד אם מסתדר לי
אני לא יכולה לתת את הבית שלי
או את האוכל שלי
או את הלב שלי
וזה גם לא יעזור
עכשיו צריך להתפלל
ואיפה אני ואיפה להתפלל
ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם
אבל יש לי תפקיד
כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי
הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים
הוי טאטע רחמים עלינו
אנחנו רוצים להתפלל
חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן
מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור
בקיצור גאולה עכשיו
זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו
ובלי הנחת של אביגייל
אנחנו רוצים בית דוד
מהר עכשיו אין זמן לחכות
חיכינו מספיק אביגייל
טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו
ותן לנו שמחה!
משה
קוראים לזה מובחנות
ייתכן... טרם עברתי הכשרה כלשהי בענייןשִׁירָה
אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית
אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית
לא צריך "הכשרה"משה
צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.
מובחנות פירושה-שִׁירָה
מובחנותמשה
מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.
אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.
אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.
אהה לא יודעת אם זה בדיוק מה שהתכוונתי על עצמי.שִׁירָה
לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.
כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?
אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.
ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה
אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה
להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר
כי לחשוב עליה בלי יכולת לעזור זה קשה
ולעזור זה לא אפשרי
אז מה נותר?
להתפלל
ואולי אולי. אולי גם יש בי את יצר הסקרנותשִׁירָה
והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין
ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם
ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.
ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.
אולי, אני לא יודעת.
בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי
חחח
איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.
הנה אמרת לעצמך את האמתמשה
זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.
(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")
כן כנראה זאת האמת האמיתיתשִׁירָה
לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.
בסדר
להבנתי את המציאותמשה
אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.
גם מול אחותך או אנשים קרובים אחריםמשה
אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.
הדבר הכי חשוב.
אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.
צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.
לגבי חדשות לא מסכימה...שִׁירָה
תסבירי?משה
(זהירות נאום ארוך בפנים)שִׁירָה
כבר שנתיים ושלושה חודשים שרוב החדשות שאני שומעת מגיעים מהמשפחה בשיחות טלפון (ואז מן הסתם זה הדברים היותר עיקריים שקרו השבוע)
ומידי פעם כשאני ממש מרגישה מנותקת אני פותחת ערוץ 7 ועוברת על הכותרות.
ואז אני מגלה כמה לא קרה שום דבר משמעותי בזמן שעבר.
כלומר, ייתכן והיו דברים משמעותיים שקרו, אבל מה יעזור לי לדעת בזמן אמת ומה יעזור להם שאני אדע?
אין לי דרך ממשית להשפיע על מה שקורה.
אני יכולה להתעצבן אם מחוקקים חוקים גרועים או אם היועמשית עושה מה שבא לה או הפצרית בכללל......
אבל כל העצבים שלי לא מועילים כלום! מתסכל אבל זה ככה.
פעם ב לשמוע על חייל שנפל... אבל גם כאן אני לא באמת משפיעה.
בעלי אמר: כמה פעמים קראת תהילים עליהם? אז מה זה עוזר לראות חדשות לראות שמישהו נפל?
בשבילי זה כן חשוב כי ככה אני מרגישה מחוברת לעמ"י אבל בתכלס...לא באמת עשיתי כלום. אפילו תהילים בקושי קראתי.
אז לונורא לא להיות מחוברים לחדשות.
ולגבי הלפתח דעה- אותה דבר. לא באמת משנה מה הדעה שלי. היא לא תשנה משהו.
אתם יודעים מה? אולי היא רק תגרום יותר פירוד ומחלוקות.
ובכלללללל
אם ניזכר לרגע בשיחת נשים ביום שישי, לצרוך חדשות ו"אקטואליה" דרך התקשורת בישראל, זה ממש לא רק להיות מעודכן, אלא זה משנה לך את הדעות ואת המחשבה. אתה כבר לא עצמאי כמעט בכלל. אתה מסכים עם ההוא או עם ההיא, אבל מה אתה חושב לך לעצמך?
אבל אם אתם בכל זאת רוצים לדעת מה דעתי אני אולי אפתח את זה בתגובה אחרת פה בשרשור.
((ודעתי, אגב, פותחה לבד באופן עצמאי. כלומר, זה היה רעיון שלי בלבד בלי ששמעתי עליו מאף אחד אחר.
ואז כעבור שנה פתאום מוריה (שגם היא לא צורכת חדשות) אמרה אותו ביום שישי.
והרגשתי ממש, אמממ לא יודעת איך קוראים להרגשה, כשאמרתי לה- נכון! גם אני אמרתי את זה! ממש!
ההרגשה כנראה היתה, מה זה עוזר שאמרתי. מי בכלל מקשיב את מי זה מעניין))
אני חושב שאני מסכיםמשהאחרונה
לכן עברתי לצרוך חדשות בקריאה ולא בצפיה.
צריך את המינימום כדי לדעת מה קורה בעולם ואיך אנחנו חיים ומה המשמעות של זה. אפילו קצת יותר (נגיד קצת תקשורת כלכלית). אבל לא להתחרפן ולפרק את הלב בשביל ארועי דרמה חדשותית חולפים.
שלא לדבר על זה שכמו שאת יודעת אני עובד בחדשות. 90% זה הזיות שצריך להמציא כדי למלא נפח. ברוך השם רוב הזמן לא קורה כלום וצריך להמציא כל מיני שטויות כדי שיהיה על מה לכתוב.
(לפעמים אני כותב בעצמי, אבל זה תוכן מעניין בנושאים אחרים שלא קשורים לחדשות).
אגב,
אני כן פיתחתי דעות עצמאיות וכאלה. היו לזה כמה סיבות ואחת מהן היא חשיפה להרבה סוגים של תוכן מגוון. מקצועי. ופחות מפעיל רגשית.
איזה דעות עצמאיות את מרגישה שפיתחת ששונים מהסביבה שלך?
אתמול הגיע בחור חדששִׁירָה
לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.
והוא אמר לי תודה רבה.
יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.
כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה
ואשריכם לגמרי כמו שנאמר
אבל
לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי
ואם האדם הזה הוא אישה אז כן
צריך לומר תודה גם אם זו אישה
עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה
(למעט שבועות? אולי)
אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו
וואו
אשריך לגמרי
והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ
אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא
להבדיל בין החיים, כן.
את עובדת במקום של גברים דוסים?משה
(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)
לא עבודה, התנדבות קטנה פעם ב....שִׁירָה
הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?
נדמה לי שהוא היה כזה שיותר מאומר תודהמשה
אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.
ברור לי...שִׁירָה
טוב אז בא נסכם את שהיהשִׁירָה
כי מחר שום יום שלישי והפעם לא אוכל להבריז כמה אפשר להיות בת 16 בגיל שאני עכשיו
אז דיברנו
ושאלתי
והוא שאל אם אני רוצה לשמוע מה שאני רוצה לשמוע או מה שהוא חושב
ואמרתי שיענה מה שהוא חושב
והוא הסביר
והוא אמר שבחור בגיל הזה זה כך וכך
וניסיתי להבין ככל יכולתי
בכל זאת, אני לא בחור בגיל הזה, אז יכולת ההבנה שלי מוגבלת
ושאלתי למה ההוא כשהיה מאורס כן דיבר איתי יפה
ומה, האם כשמתארסים פתאום מבינים שכן אפשר לדבר
אז הוא אמר שכנראה בגלל שזאת היתה שיחה עניינית
ואולי זה גם האופי
ושוב הקשתי
ושוב ניסה לתרץ
אז בסדר נו הבנתי
אבל לא יודעת למה זה עשה לי הרגשה לא טובה
..זית שמן ודבש
זה חרא






















