עצרנו טרמפים אני חברה שלי הקומונרית החדשה שלנו ותהילה

קיצור עצר מיניבוס של הישיבה במירון

אז חברה שלי אומרת לי בואי נעלה ואני כולי כזה פאדיחות רק שתינו ואז עלו שלוש בנות שאנחנו לא מכירות ותהילה באה ושאלה את הנהג אם יש עוד מקום קיצור הם אמרו שיש להם חמש מקומות אז אמרו שנדחס

עלינו והיה בדיוק מקומות בישבילינו

ואי כשאני חושבת על זה אם הרב היה רואה את זה....גם טרמפים ועוד עם זאבים....כמה שיחות יכולנו לקבל שלושתינו....

וגם מונית..

וגם משאית .

וגם רכב

וגם אוטבוס

.......................

מכונית פיצקית חמש מקומות, הייתי עם אמא שלי ועוד כמה אחיות הצטופפנו שם דחוסות כמו סרדיניות ולא הפסקנו לצחוק

תאמת עצר לי אופנוע (מרחק לא גדול)

ולא היה לו קסדה בשבילי אבל עליתי בכל זאת..

(זה צורב בעיניים)

פעמיים תפסתי טרמפ על אמבולנס.

ופעמיים על מיניבוס

עוד פעם משאית.

הייתה פעם אחת שעליתי על לאנד רובר והנהגת בכתה כל הדרך..(פאדיחות)

לא סופר כמה פעמים כבר הציעו לי סיגריה (למען ה למה אני נראה לכם מעשן????)

וכמובן אם הייתי לוקח שקל מכל טרמפ שנסע במהירות מופרזת הייתי מיליונר.. 

סתם לא... צריך לעבוד בשביל כסף)

אהה כן מונית גם עצרה לי אז אמרתי לנהג שאין לי כסף הוא התעצבן ואמר עצרתי לך טרמפ לא מונית(אחלה גבר..)..

אם אני אזכר אני אשלח עוד

אבל אני מוצא מכנה משותף בין כולם

נוסע בלי קסדה, לוקח ג'סטות על אמבולנס, נראה כמו נרקומן, וישלך גם נהגי מילוט (מונית)

קיצור גאנגסטר מדופלם

ומוציא עוד מעט רישיון על אופנועעעעע

ונכון יותר ממה שצריך לשמור על החוקים הרגילים באונוע פי כמה צריך לשמור על חוקי הטבע...

@תות"ח!

פעם אחת עליתי עם עוד חבר, עכשיו, הוא ירד בכניסה ואני המשכתי עוד לתחנה אחרת (מכיוון ששם היה רמזור אז העדפתי...), ואז כשנשארנו אני ומעלת הטרמפ, היא שאלה אותי כזה: "איך היה בבית ספר...? אתה נראה עצוב..."

ואני כזה בתוך הראש: "whhhaaattt???" באיזה קטע את שואלת אותי שאלה כזאת ולא מכירה אותי בכלל...?

אמרתי איזו תשובה סתמית והסתלקתי מן הטרמפ...😎

פעם אחת אני ואמא שלי עמדנו ביישוב שגרנו בו בעבר לכיוון של השכונה למעלה ביישוב, ואז איזו שכנה טובת לב שירדה והייתה בדרך ליציאה מן היישוב ראתה שאנחנו צריכים טרמפ, עצרה לנו, העלתה אותנו עד למעלה וחזרה למטה, איזו גומלת חסד...

עוד טרמפ הזוי, הייתי בישיבה דיברתי עם איזה מישהו שיבוא לאסוף אותי ונצא עם עוד כמה אנשים למקום מסויים, הוא מתקשר אליי שאצא אליו, אני לא רואה אותו ולא מבין איפה הוא, בסוף התברר שהוא בא לבית שלי לאסוף אותי ולא ידע שאני בישיבה, בקיצור, בסוף הוא הלך עד לישיבה שלי והקפיץ אותי, וכשהגענו לשם הלכנו למקום אחר באותו יישוב ואז איזה כמה חבר'ה היו צריכים גם להגיע לאותו מקום והיינו בתפוסה מליאה, אז הם פשוט נכנסו וקפצו עלינו דרך החלון, וככה נסענו...

עוד טרמפ הזוי, אני וחבר שלי הלכנו לאיזה מקום, אז יצאנו מהישיבה ועמדנו בכיכר, אחרי כמה דקות עוצרת מישהי שבדיוק מגיעה לאותו איזור, עלינו עליה, ואז לפני שירדנו היא נתנה לנו את המספר שלה כדי שנתקשר אליה והיא תאסוף אותנו בחזור, ובאמת התקשרנו אליה והיא אספה אותנו בחזור, ואז היא גם חזרה עם מגשי פיצה והציעה לנו לקחת, אבל סירבנו ואמרנו שאכלנו כבר פיצה, פשוט לפני כן ישבנו על פיצה, ובאמת היינו שמחים לקבל...

והיא הגיעה עד לישיבה שלנו ממש...

בסוף התברר שהיה טרמפ יותר ישיר, אבל נו, שוין... (השני היה מתוכנן, ואילו זה היה במקרה...איזו השגחה נפלאה...)

הייתה פעם אחת שנקעתי בטרמפיאדה עם עוד חבר (בגלל נהג אוטובוס מעצבן, סיפור ארוך...), ואז אמרתי לו, אולי נעשה ככה כדי שיעצרו לנו, והוצאתי שטר של חמישים שקל מהארנק והחזקתי אותם ביד כזה לעצור לטרמפ, ופשוט הזוי, עצר לידינו מישהו, אך הוא לא עזר לנו ואמרנו לו תודה רבה והוא המשיך, אמרתי לחבר שלי שנראה לי הוא בנה על השטר שלנו ואז החזרתי את השטר לכיס, לא רציתי שירוששו אותי...

הייתה פעם אחת שאנחנו רואים טרמפ שעוצר לידינו, ומסתבר אחרי זה שהוא לא הספיק לעצור לנו והוא עשה סיבוב וחזר אלינו...

והיו כמה פעמים שכדי לעבור במחסום שמנו ילדים בבגז' וכיסינו בשמיכה...

והייתה פעם אחת שאמא שלי בטעות לא הייתה על הפנייה ימינה, ואז היא עצרה בדיוק שנייה לפני שכבר אי אפשר לפנות, באופן ששמאלה זה בכלל לכיוון אחר וימינה זה לעיר שלי, ואז אמרתי לה כזה: "אמא, נו, פשוט תפני ימינה, אל תפחדי" וכו'...בקיצור, בסוף היא השתלבה ופנתה ימינה בשלום....

וואו, פעם אחת אחרי שסיימתי שבו"ש באיזו ישיבה, הלכנו לתחנה לתפוס את האוטובוס...

איחרנו את האוטובוס שרצינו, ואז אמרנו לעצמנו שכבר נלך לטרמפיאדה ונתפוס טרמפים...

טוב, הלכנו לטרמיפאידה, אחרי כמה דקות עצר טרמפ שעזר לכמה חבר'ה והגיע בדיוק לאן שהם צריכים, הם עלו...

טוב, נשארנו שלושה בטרמפיאדה, ואז הגיע טרמפ לאיזה מקום שהיה מקרה אותי קצת, ועוזר לחבר שלי וגם מקרב אותו, והתלבטתי, בסו, וויתרתי לו, ואז, נזכרתי ששכחתי משהו בישיבה...

אמרתי, טוב, כבר ניקח את התיקים ואז נעלה על האוטובוס...

אני הולך לישיבה, מביא את מה ששכחתי (דיסק או קי, לסקרנים...) ואז בא לצאת בנחת עוד כמה דקות ולהספיק את האוטובוס, פתאום אני מקבל טלפון מחבר שלי שנשאר בטרמפיאדה שיש טרמפ עד לעיר שלי...!!
אני לוקח את התיקים, טס כמו מטורף לטרמפיאדה, מישהו כבר יוצא אליי מהטרמפיאדה ועוזר לי לסחוב חלק מהציוד, אני מגיע ועולה עליהם, טרמפ ישיר עד לעיר שלי...!!

קיצר, ב"ה, נפלאות הבורא...!!

וואו, אולי יש לי עוד סיפורים, אך אין כאן הזמן להאריך אז שיהיה לכם לילה טוב..!

די, זה היה כ"כ טוב...!!

הייתה פעם אחת שביקשתי ממישהו טרמפ שהוא הגיע מאיפה שאני צריך לאיפה שאני רוצה, ואז כשהוא עבר אצלי לאסוף אותי לא הבנתי איפה הוא והתקשרתי אליו וחיפשתי אותו ובמשך איזה חמש-עשר דקות חיפשתי אותו עד שמצאתי אותו, היה ממש לא נעים...😑😌

אבל אחרי זה כשהוא נהג הוא לא ירד מ-110 ועלה להרבה יותר...

הוא הגיע לאיזה 137 קמ"ש, ואני סוף סוף אמרתי לעצמי: "או, אלו החיים הטובים! "

פשוט אמא שלי נוסעת איטי רצח, ותמיד נגיד בנסיעות ארוכות היא מעדיפה שאני אהיה איתה מקדימה כדי לעזור לה בוויז וזה, ואז יוצא שאני סובל מנהיגה איטית מרגיזה בזמן שמי שנוסע עם אבא שלי מגיע הרבה לפנינו...

שתבינו, היא נסעה בכביש 6 על מקסימום 80, אני לא מגזים...

ולכן היא תמיד בנתיב הימני כדי שלא לתקוע אנשים...

אה, והייתה פעם אחת שהעלה אותי מישהו מעשן כזה ואני ממש סולד מסגריות, ואז ירדתי כשיכלתי ולא המשכתי איתו לתחנה כמו אותה אשה...(זה אותו מסלול יענו...)

וואו, נזכרתי עכשיו באחד ממש חזק...

הייתה פעם אחת שהלכתי להדפיס עלון לסניף שלנו ביחידת הנוער...

בקיצור, מישהי באה במיוחד לפתוח לי ועזרה לי להדפיס...

ואז היא הציעה לי טרמפ בסוף...

טוב, נעניתי בחיוב, ואז נכנסתי לאוטו והיא הפעילה שיר אהבה כזה...

ואז היא שאלה אותי אם זה בסדר לשמוע את זה כי אני דתי ודוס וכו'...ואז אמרתי לה שזה בעייתי כי זה שיר אהבה ואז היא שאלה: "אוקיי, אז איזה שיר לשים?" ואז אמרתי לה שיר של ישי ריבו והיא באמת שמה ואז היא שאלה אם זה בעייתי שנהיה באותו אוטו (חחחח, שנון...) מבחינת צניעות (דהיינו, היא התכוונה לאיסור ייחוד...) והיא אמרה אחרי שנייה: "אה, בעצם אני כבר מבוגרת וזה"...ואז אמרתי לה שאין בעיה כי זה אוטו עם חלונות שקופים אבל אם הייתה בעיה זה לא קשור לגיל, עדיין יש איסור ייחוד (לא בלשון הזאת אמרתי לה, כמובן...), בקיצור, היא התעניינה ועניתי, בקיצור, ממש מכבדת...!!

כל הכבוד לה, באמת...!!

אגב, תכתבי גם את, בטוח יש לך משהו...

או שתתייגי ניקים...

גם אתה תתייג, @מאן דאמר, קדימה...

אממממ אני כמעט לא נוסעת בטרמפים...

יש לי כמה פאדיחות...

אמממ

@Love the world @משבצת@משבצת @שושיאדית

ממש, אחלה רעיון...

אם הייתי מיישם את כל הרעיונות שהציעו לי לעבוד בהם, או או, זה לא היה נגמר טוב...

דודה שלי הציעה לי להיות מסדר משחקי קטאן....

ואבא שלי הציע לי להיות שליח על תלת אופן....(ירדו עליי רצח כל האחים בגלל זה.... תכל'ס מבין אותם....)

בקיצור, הזוי...

אה, הבנתי...

שכוייח על התיוג...!!

וואווו!

בנאדם מוכשר!!!

  ממש שכוייח! איזה מאמץ!! אני לא יכולה לזוז עכשיו... כל השרירים תפוסים...

ממש...!!

זה היה מזלזל מאוד, לולי ידעתי שזה בצחוק....(וכן, כשהם הציעו לי את זה ממש התעצבנתי/נעלבתי/לא התייחסי/כל התשובות נכונות....)

וואו, זו תופעה מוכרת, כדאי שתעשי מתיחות או תבקשי ממישהי לעשות לך מסאז'....

תאמת שזה היה גם ברצינות....

אוי וי זמיר . זה כואב לעשות מתיחות שהשרירים תפוסים ואין כאן אף אחד המתאים למשימה לעשות לי מסאג...

ברצינות...?

מה מוכשר בלדעת לסדר קטאן...?

פשוט המשפחה שלי בוּרה בעניין הזה, וצריכה מישהו שיודע לסדר כולה לוח של משחק בסיס ושתי הרחבות בנוסף לשלוש הרחבות של עד חמישה-שישה שחקנים, לא כזה ביג דיל.

ותמיד שולחים אותי לקנות דברים ואני עושה את זה ממש זריז ותוך "שנייה" חוזר, למרות שאני הולך רגיל וכולם תמיד מתפלאים...(פשוט יש לי צעדים גדולים ואני לא נמרח...)

גם תמיד כשאני הולך לריצות אני חוזר "ממש מהר" הביתה, כלשונם...

אבל בואי נגיד ככה, לא בזה מתבטא הכישרון שלי, ממש לא....

מ ה יש לך?! זה ממש כישרון ! (זה בצחוק)

אני מש מבינה את המשפחה שלך..

@הכל לטובה, רואה...?

מסתבר שגם אני לא קולט תמיד בדיחות...

אכן...

טובב נו .. עדיף מלא לקלוט רמזים...

(וגם מה שהלך כאן עכשיו...)

ראיתי את ההודעה רק עכשיו...

בואי נעזוב שנינו וזהו...

אם אתה אומר..

כן המפקד הסמל (הצדעה)

שהשם ישמור.

ואווו אני ממש לא בעד הדבר הזה....

זה מסוכן!!!

ובכל זאת? לא עלית על שום טרמפ אפעם?

לשום טרמפ.

אבל הרבה פעמים יצא לנו לקחת "טרמפ" כל מני ילדות וילדים כמוכם

ד"א בת כמה את ?

יהודים טובים שעוזרים ליהודים חינם אין כסף...

בכללי לחיות זה מסוכן...

אבל סתם סתם אתה צודק. אני בקושי נוסעת בטרמפים גם בגלל זה...

1. נכון יש סכנה בטרמפים ידוע  אבל א. אני לרוב לא תופס במקומות שמועדים להיות כאלה. ב. קשה להתחזות ליהודים ב 100% ג. לכן יש כמה כללי זהירות (כגון לשאול את הנהג לאן הוא מגיע ולא להגיד אתה מגיע ל? להסתכל על הניואנסים וכו)

2.מסכים לחלוטין.

3.מי טו..

זה היה די בציניות כלומר אני יודע מה הבעיה

אבל אפשר לזהות את זה..

דברים טובים ויעילים שעוזרים לנו בחיים...

נו, ואתה יודע שגם לעלות על רכב וליסוע בלי אף אחד זה עלה בחיים של אנשים הרבה יותר מתאונות דרכים בעיקר וגם פיגועים...
וגם להסתובב ברחוב עלה "רק" בתקיפות מיניות...

אז לא ניסע...?

לא נחצה את הכביש...?

לא נסתובב ברחוב...?

ניתקע כל היום בבית...?

זה אותו סיכון בדיוק לעלות על טרמפ מאשר להסתובב ברחוב, אין סיכון מוגבר פה וגם אם טיפונת יותר זה מזערי ולא כלול בחשבון....(וגם לקחת תרופה כדי להירפא יש בה סיכון קטן שאולי תמות כי אתה אלרגי אליה, אבל לוקחים את הסיכון כי צריך לחיות וצריך להתנהל בחיים, אין מה לעשות...)

לא חשבתי שאתה קטן, אבל גם אני יודע מה אני כותב ואני לא איזה ילד בכיתה א' שמקריץ דברים...

לא חסרות סיבות, ורח"ל לא חסרות הוכחות.

תייגת אותי כדי שאכתוב סיפורי טרמפים?

לנסוע עם  בחור מוסלמי

ועוד שנשמע מסומם... שהשם ישמור...

חשבתי שזה מסוכן...(סורי על הציניות...)

בית המשפט: אלברטו ניסמן נרצח

"אין ספק שהנשיאה לשעבר הורתה לרצוח את ניסמן"

הלכו

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

 כבר שנתיים ושלושה חודשים שרוב החדשות שאני שומעת מגיעים מהמשפחה בשיחות טלפון (ואז מן הסתם זה הדברים היותר עיקריים שקרו השבוע)

ומידי פעם כשאני ממש מרגישה מנותקת אני פותחת ערוץ 7 ועוברת על הכותרות.

ואז אני מגלה כמה לא קרה שום דבר משמעותי בזמן שעבר.

כלומר, ייתכן והיו דברים משמעותיים שקרו, אבל מה יעזור לי לדעת בזמן אמת ומה יעזור להם שאני אדע?

אין לי דרך ממשית להשפיע על מה שקורה.

אני יכולה להתעצבן אם מחוקקים חוקים גרועים או אם היועמשית עושה מה שבא לה או הפצרית בכללל......

אבל כל העצבים שלי לא מועילים כלום! מתסכל אבל זה ככה.

פעם ב לשמוע על חייל שנפל... אבל גם כאן אני לא באמת משפיעה. 

בעלי אמר: כמה פעמים קראת תהילים עליהם? אז מה זה עוזר לראות חדשות לראות שמישהו נפל?

בשבילי זה כן חשוב כי ככה אני מרגישה מחוברת לעמ"י אבל בתכלס...לא באמת עשיתי כלום. אפילו תהילים בקושי קראתי.

אז לונורא לא להיות מחוברים לחדשות.

ולגבי הלפתח דעה- אותה דבר. לא באמת משנה מה הדעה שלי. היא לא תשנה משהו.

אתם יודעים מה? אולי היא רק תגרום יותר פירוד ומחלוקות.

ובכלללללל

אם ניזכר לרגע בשיחת נשים ביום שישי, לצרוך חדשות ו"אקטואליה" דרך התקשורת בישראל, זה ממש לא רק להיות מעודכן, אלא זה משנה לך את הדעות ואת המחשבה. אתה כבר לא עצמאי כמעט בכלל. אתה מסכים עם ההוא או עם ההיא, אבל מה אתה חושב לך לעצמך?

אבל אם אתם בכל זאת רוצים לדעת מה דעתי אני אולי אפתח את זה בתגובה אחרת פה בשרשור.

((ודעתי, אגב, פותחה לבד באופן עצמאי. כלומר, זה היה רעיון שלי בלבד בלי ששמעתי עליו מאף אחד אחר.

ואז כעבור שנה פתאום מוריה (שגם היא לא צורכת חדשות) אמרה אותו ביום שישי.

והרגשתי ממש, אמממ לא יודעת איך קוראים להרגשה, כשאמרתי לה- נכון! גם אני אמרתי את זה! ממש!

ההרגשה כנראה היתה, מה זה עוזר שאמרתי. מי בכלל מקשיב את מי זה מעניין))

לכן עברתי לצרוך חדשות בקריאה ולא בצפיה.

צריך את המינימום כדי לדעת מה קורה בעולם ואיך אנחנו חיים ומה המשמעות של זה. אפילו קצת יותר (נגיד קצת תקשורת כלכלית). אבל לא להתחרפן ולפרק את הלב בשביל ארועי דרמה חדשותית חולפים.

שלא לדבר על זה שכמו שאת יודעת אני עובד בחדשות. 90% זה הזיות שצריך להמציא כדי למלא נפח. ברוך השם רוב הזמן לא קורה כלום וצריך להמציא כל מיני שטויות כדי שיהיה על מה לכתוב.

(לפעמים אני כותב בעצמי, אבל זה תוכן מעניין בנושאים אחרים שלא קשורים לחדשות).

אגב,

אני כן פיתחתי דעות עצמאיות וכאלה. היו לזה כמה סיבות ואחת מהן היא חשיפה להרבה סוגים של תוכן מגוון. מקצועי. ופחות מפעיל רגשית.

איזה דעות עצמאיות את מרגישה שפיתחת ששונים מהסביבה שלך?

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

כי מחר שום יום שלישי והפעם לא אוכל להבריז כמה אפשר להיות בת 16 בגיל שאני עכשיו

אז דיברנו

ושאלתי

והוא שאל אם אני רוצה לשמוע מה שאני רוצה לשמוע או מה שהוא חושב

ואמרתי שיענה מה שהוא חושב

והוא הסביר

והוא אמר שבחור בגיל הזה זה כך וכך

וניסיתי להבין ככל יכולתי

בכל זאת, אני לא בחור בגיל הזה, אז יכולת ההבנה שלי מוגבלת

ושאלתי למה ההוא כשהיה מאורס כן דיבר איתי יפה

ומה, האם כשמתארסים פתאום מבינים שכן אפשר לדבר

אז הוא אמר שכנראה בגלל שזאת היתה שיחה עניינית

ואולי זה גם האופי

ושוב הקשתי

ושוב ניסה לתרץ

אז בסדר נו הבנתי

אבל לא יודעת למה זה עשה לי הרגשה לא טובה