ומה שהיא כתבה זה א פסימי אלא ריאליסטי. אנשים שמחים ואופטימיים בדרך כלל נוטים לבלבל בין השניים.

הדברים שאתה כותב בשרשור הזה לא עוזרים בכלום וגם לא נכונים.

והגישה הזאת שחייבים להיות שמחים 24\7 היא גישה נוראית ושגויה.

הנה כמה סיבות ללמה אתה טעות\לא צריך לכתוב.

•  מדענית אמרה שקשה ועייף לה. התגובה הראשונה שלך היתה דווקא בסדר כי זה היה נסיון פיתרון למצב (ניסיון מוזר אבל, שיהיה), אבל אז קרה הנורא מכל והיא אמרה לך שזה לא יעבוד והיא לא תעשה את זה. עכשיו, כל בן אדם עם טיפה מינימלית של רגישות וטקט היה בשלב הזה או נסוג ומפסיק להגיב או עובר לפיתרון הבא אבל לך, ככל הנראה, אין כלום משני הדברים האלה כי מה שאתה עשית היה להתחיל להטיף לה על זה שהיא פסימית (שזה לא נכון, אבל כבר נגיע לזה), להגיד לה שהיא לא מכירה את עצמה ולהגיד בשיא הדחיפות שהמצב הנוכחי שלה נוראי והכל במין התנשאות דושבאגית כזאת ("אז צר לי להודיעך שאת לא יודעת", "למה מי את" וכו) שכל אלה הדברים הכי גרועים שאפשר לעשות בשלב הזה, פחות או יותר.
• צר לי להודיעך שאתה לא יודע מה זה פסימיות. מהי פסימיות? פסימיות זה לראות תמיד את הרע והשלילי בכל דבר או תמיד לחשוב שעומד להיות רע. דוגמא: להניח שתיכשל במבחן למרות שלמדת את החומר, עברת את המבחן הקודם עם ציון טוב ואתה בכללי טוב במבחנים. מהו ריאליזם? ריאליזם זה להסתכל על העובדות שיש לך ולפתח את ההשקפה לפיהם. דוגמא: להניח שתיכשל במבחן כי לא למדת בכלל את החומר. בן אדם שמכיר את עצמו ויודע שפיתרון מטופש (והוא רק מרגיש יותר ויותר מטופש ומאולץ ככל שאני חושב עליו יותר) כלשהו לא יעזור לו - הוא לא פסימיסט. הוא ריאליסט. ולהיות ריאליסט זה בסדר לכל הדיעות (וגם להיות פסימיסט זה לא רע אם אתה עושה את זה בצורות מסוימות).
• אני צריך לציין עד כמה האמירה "למה מי את שתדעי מה יקרה בכלל ???" מפגרת? אני מקווה שלא.
• והנה עוד משהו שאתה מסרב להבין - עצב זה לא דבר רע! סייי וואאאאאאט???? כן. כל עוד אתה לא עצוב כל הזמן ובצורה שפוגעת לך בחיים - אתה בסדר! יותר מזה - יש מקרים שבהם צריך להיות עצוב! אתה יודע, כל מיני מקרים שדורשים אמפתיה, חמלה, רגישות, רחמים ועוד כל מיני דברים שמה שמשותף להם זה שהם נגזרות של עצב ושלך אין אותם. אז בהצלחה עם ה"שאיפה לשמחה" שלך בתקווה שכשההתרסקות תגיע, והיא תגיע, יישאר שם מישהו בשביל לעזור לך לטפס בחזרה אחרת כל מה שישאר לך זה לעמוד מול המראה ולצחוק.
• (חוץ מזה, "כנס לאיזו קונכיה ואל תצא ממנה אוויל." זה גם לא בעברית (למרות השימוש המפתיע במילה אוויל) וגם לא באמת פוגע. אמליץ לך לעתיד למצוא עלבונות מצחיקים\בוגרים יותר.

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.