בס"ד

יש דמיון אחד מאוד בולט בין מערכת הבחירות של ארה"ב לזאת פה אצלנו בישראל - התקשורת.

גם בישראל וגם בארצות הברית יש טענה של אחד המועמדים שהתקשורת הכללית נוטה כלפי הצד השני, ובהחלט ניתן לראות את זה בברור את ההגבלה הזאת.

נתחיל דבר ראשון אם התקשורת שלנו פה בישראל.

מי שפתח במהלך מערכת הבחירות הזאת את העיתון ישראל היום, המזוהה עם נתניהו, היה יכול וודאי לשים לב שהם תומכים באופן מוצהר בטראמפ. גם טראמפ הבין את זה, והתראיין לכתב החוץ של העיתון, בועז ביסמוט, לפחות פעמיים. ואילו מי שפתח את 'ידיעות אחרונות' או 'מעריב' (ק"ו שב'הארץ') ראה מגמה הפוכה של תמיכה חד משמעית בקלינטון. דבר זה התבטא גם בערוצים 2 ו-10 בטלוויזיה, שמבחינתם הם תומכים בקלינטון ואף עושים הכל על מנת שדונאלד טראמפ לא יבחר. אפילו כשהיה את פרשת האימיילים וחקירת ה-FBI וטראמפ בפעם הראשונה עקף את קלינטון בסקרים, היה להם מאוד קשה להודות בכך שאולי עכשיו יש לו עוד סיכוי לנצח.

הגדיל לעשות פרשן 'ידיעות אחרונות' נחום ברנע שפרסם אתמול מעל גבי העיתון, כתב אישום נגד ה-FBI על כך שלקח להם זמן לסגור את התיק שוב, ומי שהצביע בבחירות המוקדמות בחר מתוך ידיעה שקלינטון נמצאת תחת אשמה. הכתבה הזאת של ברנע מראה את רמת הרצון שלהם בניצחונה של הילרי.

את ההשוואה לבחירות בישראל אני חושב שאני לא צריך לעשות, גם פה לפני הבחירות החלוקה הייתה דומה.

אותו הדבר גם בתקשורת בארה"ב.

טראמפ מתלונן שהתקשורת מוטה כלפי הילרי ונלחמת נגדו. כלי התקשורת שזה הכי בולט אצלו זה ערוץ הטלוויזיה CNN (שערוץ 10 עובד בשיתוף פעולה איתו בסיקור הבחירות), שבכל פעם אחרי העימותים הפומביים בין שני המתמודדים הוא מהר להכריז שע"פ סקר דעת קהל, הילרי היא זאת שנצחה את טראמפ. לעומת זאת, כלי תקשורת אחרים פרסמו סקרים שונים, בהם כמו ה-FOX NEWS (שמוטה יותר לטובת טראמפ) וכן בעיתונים שונים שבהם טראמפ הוא זה שזכה. אבל בסופו של דבר רק את ה-CNN שמעו. גם פה בישראל כל מה שפורסם היה הנתונים שלהם ולא של כלי התקשורת האחרים.

לטענתו של טראמפ התקשורת עשתה יד אחת נגדו. טענה מוכרת לנו, פה בישראל. כמו כן הוא טוען שכל האירועים נגדו הם המצאות של התקשורת שמחפשת דרכים איך להרחיק אותו מהבית הלבן. עוד הוא טוען שלא מראים את התלהבות ואת הקהל הגדול שתומך בו. אך מנגד ב'הארץ', לדוגמה, טוענים שהעיתונאים בארה"ב פועלים בכלל נגד קלינטון והם לא מרבים להתעסק בפרשיות בהם הוא מעורב. 

אחד הרגעים הבולטים בכל המאבק התקשורתי הזה היה שתומכי טראמפ השתלתו על השידור במהלך משדר חי של ה-CNN לפני העימות השלישי והאחרון. הערוץ העמיד פאנל מחוץ למקום העימות בלאס ווגאס ובמקום לשמוע את חברי הפאנל, מה ששמעו זה את תומכי טראמפ צועקים את אחת הסיסמאות הבולטות שלו - "לכלוא אותה" (את קלינטון, כמובן, אחרי חקירת ה-FBI).

בין כך ובין כך, יש דמיון ניכר בין מערכות הבחירות שאולי ע"פ ההתגייסות התקשורתית, בעיקר כאן בארץ, אנחנו יכולים ללמוד מי עדיף, מבחינתנו, שיהיה הנשיא החדש, ומי לא.

יעדכן כל פעם שעולה מדגם

לבנות את יהודה ושומרון, ולהחיל ריבונות! 

ושוב תודה ל ה' יתברך!

אני מת לראות את הפרצופים של חברים שלי ושל המורה שלי במגמה 

שכולם יאכלו את הכובע!!

דונאלד המלך!!!

הבחירה היא בין גרוע לגרוע יותר.

הילרי מבחינתך היא הגרוע יותר כי הכיוון אליו היא נוטה ידועה -שמאל.

לעומתה טראמפ הוא חדש בפוליטיקה האמריקאית, וכתבת ש'נותר לקוות שיתן יד חופשית.. שלא יתערב...' וכ'

האם אנחנו מצדדים בו רק על סמך התקוות שהוא יהיה גרוע פחות?!

הוא הרי משוגע לא צפוי, באותה מידה הוא יכול להיות גרוע הרבה יותר מהילרי.

(גם בישראל, המהלכים הגרועים ביותר נעשו בזמן ממשלות ימין מבטיחות... מה שרואים מכאן לא רואים משם וכו')

ותודה על השרשור המעולה!!

של המציאות במזרח התיכון היא יוצאת דופן.

ראיתי ביוטיוב לפני חודשים, אסיפת בחירות שלו שנגעה לנושא ישראל והמזרח התיכון, והתפעלתי מהידע שהפגין לגבי נתונים, ומהיכולת לקלוט לאשורה את תמונת המצב כאן במזרח התיכון ואת האינטרסים (מה שקוראים) הישראליים.

הבית הלבן שלהם, וגם בקונגרס ובסנאט יש רוב.

אבל, בהנחה ש, כלומר אם, ואני מתכוון להתנות את הדברים שלי באופן ברור, אכן ייחתם הסכם כניעה ללא אף שפן בכובע או טריק בשרוול אזי הייתי אומר שמישהו שם עוד כמה דברים במטוס הקטארי שטראמפ קיבל במתנה.

העובדות לגבי איראן לא השתנו, ההשלכות של כניעה לאיראן הן הרות גורל על המערב כולו, על אמריקה, על ישראל, על המחשבה האילאסמית, על המסקנות של סין ושל רוסיה (וגם של צפון קוריאה), על העולם הערבי - הכל נשאר זהה, אז מה קרה לטראמפ? המישור הרוחני "לב מלך ביד ה'" אבל במישור הארצי זה נראה לי דבר פרסונלי לחלוטין כלומר שתלוי במשהו שקשור בטראמפ עצמו.

אבל כמו שפתחתי ואמרתי: מניסיון רב חודשים למדני שאין סיבה לרוץ רגליים להרע ולפטפט את עצמנו לדעת על ההתנהגויות של המלך שחזל התלבטו עליו אם הוא חכם או טיפש.

אם היה מפציץ אותם 24/7 עד שיתחייבו לשמור על מיצרים פתוחים, האמינות שלו היתה מרקיעה לשחקים במקום יורדת לטמיון

הוא אוכל עכשו את מה שבישל, וגם אנחנו.

ובעיקר אנחנו.

לא בטוח שהיה עוזר להפציץ אותם בלי הפסקה כי הם עקשניים, אבל כן היה צריך להתכונן יותר טוב לאפשרות שהם ינסו לחסום את הורמוז

להבעיר את שדה הנפט של אחת המפרציות ואיימו להבעיר את כולם.

הוא היה צריך במכת הפתיחה להשמיד את הגרעין עם הרבה אמהות של כל הפצצות ולא עם כמה בודדות. ואז מההלם הם היו יורדים על ארבע. אבל הוא פחד. הם איימו לפגוע במתקני ההתפלה של המפרציות ושכולם ימותו מצמא. אי אפשר לנהל מלחמה כשאתה מפחד מהאויב ולא מוריד לו את האאש. והראש פה זה הגרעין, לא הנפט.

אבל טראמפ ההפכפך התהפך פעם נוספת.

כמו סטייק.

אבל האמין שמאורע כזה ייצר קואליציה של המערב, דהיינו נאטו תצטרף, והמפרציות יואילו לעזור.

נאטו לא רצתה לשלוח אפילו שולות מוקשים שלא לדבר על לאבטח ספינות.

והמפרציות, עצרו אותו מתלקוף והתחיחו לשלם מליארדים פרוטקשיין לאיראן. זה הרס את הסנקציות והסגר שהוא יצר.

לא נותרו לו הרבה ברירות לפתוח את הורמוז. אם היה מפציץ את האי חארג האיראנים כבר הודיעו שיפציצו את שדות הנפט של המפרציות. והוא נבהל - הוא מצא את עצמו בעמדת הדביל שהרס את כלכלת המערב, ורצה להחלץ מזה בכל מחיר. והאיראנים גבו את כל המחיר.

אחרי שאמרנו את זה, מסכים שאיך שהדברים נראים נכון לכרגע - טראמפ נשבר וויתר על כל מה שהציג כקווים אדומים בוהקים.

הרושם הוא שהוא עם כל זה שאינו פוליטילקלי-קורקט כמו יריביו במפלגתו ומחוצה לה, הוא עדיין חושב בראש מערבי-חילוני-מודרני, ולא העריך נכונה את כח העמידה של אומה בת שלושת אלפים שנה ועם אמונה דתית פונדמטליסטית. כמי שכבר עשה כמה עסקאות מוצלחות בחיים - היה ברור לו שאחרי שערפנו את רוב ההנהגה ופגענו להם קשה בכלכלה, הם יבינו שהצעד ה'הגיוני', הוא להסכים ל'עיסקה' בתנאים שלו. ממילא, אין צורך והצדקה לגרום שם הרג מיותר והרס שיגרום לאזרחים התמימים לרעוב.

בגלל זה הוא עצר, פעמיים, את המתקפה כשהם היו קרובים לקריסה במחשבה שעכשיו הם יסכימו לעסקה, מה שיותר אלגנטי מבחינתו מלהשמיד מדינה (אגב, בדיוק כמו שעיסקת החטופים הראשונה הגיעה כשחמאס היו על סף קריסה ולוחמים שלהם סירבו להלחם. לולי הלחץ הציבורי המטורף בנושא - הנצחון המוחלט בעזה היה מגיע בסביבות חנוכה תשפ"ד). הוא רק לא לקח בחשבון את כח העמידה שלהם. יותר מזה, המצור על הורמוז היה גאוני - הם כל יום דיממו מאות מליוני דולרים, עוד כמה שבועות היו קורסים כלכלית. רק ששוב מתברר שהמערב השבע פחות מסוגל לעמוד בעליית מחירי הדלק, מאנשי האמונה (המעוותת) כשהם רעבים ללחם.

ביום שתרד הפקודה להסיג את הכוחות בחזרה לאמריקה.
 

אבל אם נהיה כנים, אחרי 39 פעמים שהוא איים בחודשיים האחרונות ולא עשה כלום, אני כבר נוטה להאמין שטראמפ הגדול הוא הרבה יותר קטן ממה שיש בחלון הראווה.

אבל גמו שאכן כבר אמרתי, קל לפטפט. מניסיון העבר אי אפשר ללמוד כלום, מהכתבלבים השונים אפשר ללמוד פחות ממה שאפשר ללמוד מהניסיון, ולכן נותרנו רק עם תחושות ומשאלות לב. 

לעניות דעתי

כי הייתה אפשרות להמשיך עם המצור עוד חודשיים. הכלכלה העולמית הייתה נקלעת למיתון? היה יכול להפציץ גשרים כמו שאיים והכל היה נראה אחרת.

ברור שרק הורמוז מעניין אותו, אבל היה יכול להלחם קצת יותר. בלי מגפיים על הקרקע. 

אבל אז היינו מודים לטראמפ המשיח ואמריקה הגדולה שהצילו אותו

בקיצור, זאת הסיבה:

"אשור לא יושיענו, על סוס לא נרכב, ולא נאמר עוד אלוהינו למעשה ידנו, אשר בך ירוחם יתום". 

לא ברור לי למה את מחליטה בשביל עם שלם איך הוא תופס את המהלכים בעולם. תחליטי בשביל עצמך בלבד. את כנראה היית אומרת שאלוקים לא שותף להצלחה ולניצחון.

אל תדברי בשמנו.

את מחליטה בשביל נציגי הציבור הדתיים והחרדיים שיש בממשלה.

את מחליטה בשביל המוני חוזרי בתשובה ומתחזקים במהלך 3 השנים האחרונות.

את מחליטה בשביל אלפי חיילים שמבקשים ציציות לפני שיוצאים לקרבות.

את מחליטה בשביל ציבור דתי וחרדי ענק.

על סמך מה את מחליטה את הקביעות ההבליות האלה?!

לא הבנת אותי בכלל.

אם טראמפ היה פותר לנו את בעיית איראן ברור שהיינו אומרים שהוא שליח ה'.

אבל הוא בגד בנו.

במה ההתחזקות ולבוש הציצית סותר את מה שכתבתי? ערב הגאולה יש שיבה אל ה'. וכן. אנחנו במצב שאין לנו על מי להישען חוץ מהקב"ה. הוא מזריח מאות מליארדים לאויב הכי חזק חזק שלנו שמקיף אותנו סביב עם הפרוקסי שלו, והם כולם צוהלים ושמחים, רק אנחנו שואלים להיכן נלך ונבוא. 

איך זה שכל פעם אנחנו שוב פעם אוכלים את מה שטראמפ וביבי מספרים לנו דרך התקשורת בכזאת תמימות?

כמה פעמים האמנו שהם רבו והם בכאסח ואז פתאום תקיפה מטורפת באיראן עם שיתוף פעולה מדהים בין טראמפ לביבי?

כמה פעמים היינו עוד שנייה בהסכם ואז קרה משהו מפתיע ובלתי צפוי?

עובדים עלינו ומסובבים אותנו דרך התקשורת

כל מה שיש בתקשורת קחו בערבון מוגבל

מומחי הבטחון שלנו הסבירו שישראל היא מעצמה אזורית שבמידת הצורך תגן על המפרציות מפני איומיה של אירן.

מסתבר שלא דובים ולא זבובים, תכלית ההתחמשות שלהם היתה ועודנה כדי לתקוף את ישראל מתי שהוא. 

גורמי הבטחון שלנו האמינו ועודם מאמינים שהיריבות בין הסונים לשיעים יכולה לשרת את ישראל, ועתה הוכח שלא כן הדבר. 

האם יופקו אצלנו לקחים? חליווה כבר לא יסע לאילת על חשבון בטחוננו, אבל מחליפיו ימשיכו לנסוע.

… ההתייחסות שלך למהלך העניינים הוא נובעת בכוונה ומסיבות פוליטיות.

ההנהגה המדינית לאורך כל התקופה בזבזה לשווה השגים צבאיים. צה"ל התעשת מהר מאוד ממחדל השביעי באוקטובר בניגוד להנהגה המדינית שהוליכה אותנו מדחי אל דחי.

כנראה שאתה ושכמותך ימשיכו לדבוק בהנהגה הקיימת למרות כשלונותיה. אוי ואבוי לנו אם אתם תיצגו את רוב העם בבחירות הבאות עלינו.

ישראל ניצחה בכל החזיתות, ניצחון יותר גדול מששת הימים. אנחנו בקווים יותר קדמיים ממה שהיינו - בכל החזיתות. צה"ל יושב בכתר החרמון, בכל הקו עד היבוק, כותש לקמח את הכפרים השיעיים עד הליטני וגם מצפונו. גם בעזה, רוב הרצועה בידינו ובדרך להפוך לטיילת. הגרעין האירני נסוג עשרות שנים אחורה, צבא סוריה על הטילים ששנים הפחידו אותנו מהם - הושמד. מטוסי חיל האוויר עושים בשמי אירן כבשלהם, גם בלי תיאום אמריקאי.
 

נכון, יש עדיין אויב, גם אחרי ששת הימים היה אויב. חודשים ספורים אחרי ששת הימים, פרצה מלחמת ההתשה. אבל מכאן ועד 'הפסדנו' - נו שויין.

שנפתלי בנט, שהקים ממשלה שכדברי ליברמן 'לא תוכל לעסוק בביטחון', שבנט שהתפאר שנגד עמדת גורמי הביטחון הכניס עשרות אלפי מרגלים, סליחה פועלים, מעזה, שמינה את הכושל רונן בר ולא הטיל ווטו על מסירת השטחים ללבנון ועל הפויילישטיק של מינוי הרצי רגע לפני הבחירות - לפחות ישתוק.

איראן משתקמת כבר עכשיו. זה לא שהמתחרים של ביבי משמאל, כולל בנט הנוכל, טובים ממנו, אבל הוא ימין גרוע, חלש ותבוסתני. 

(לממשלה של בנט הייתה הצלחה אחרת)

ישראל נלחמת באויב הערבי מיום הקמתה עם הפוגות קצרות מועד פה ושם.

מלחמה זו תמשך קרוב לוודאי גם ב- 80 השנים הקרובות.

כי ראשי מערכות הבטחון בכל הזמנים מבינים את המזרח התיכון כמו שפותח שרשור זה מבין את ביבי.

לצד כל כשלונות ראשי מערכת הבטחון, יש מקום מפואר להתעלמות מהזגזגנות של הג'ינג'י האמריקאי ההפכפך דולנד טראמפ.

וגם לא נגרע חלקה של האופוזיציה המופקרת שלנו שמוציאה דיבתנו רעה בכל אתר ואתר.

Join the adventure in Space Wave and test your reflexes. I love this game because it keeps me entertained while improving my reaction speed.

איראן כן יגיבו וטראמפ יגיד להם סבבה עכשיו תחזרו למו"מ, ובמקביל טראמפ יתקשר לנתניהו וידרוש לא לתקוף בחזרה

בסופו של יום -עם טראמפ, או בלעדיו- האחריות על בטחון ישראל, מוטלת רק על ממשלת ישראל.

היו כבר תקיפות שנתניהו ביטל לדרישת טראמפ

מודה, בשונה מהערכותי עד לרגע זה - הרושם הוא שטראמפ אכן נשבר ונכנע (עדיין מקווה שזה חלק מתרגיל הונאה מתוחכם וכבר היו תקדימים משמעותיים בשנה וחצי האחרונות, אבל קשה לראות זאת).

אבל בזאת תבחן ממשלת ישראל! בסופו של יום, מי שאחראי לשלום ובטחון ישראל - זו רק ממשלת ישראל, שצריכה לשקול מה נכון לישראל. ייחסי חוץ הם אחד השיקולים, אבל לא השיקול היחיד וממש לא השיקול המכריע.

ההכרזה של שר הביטחון מהבוקר - חשובה ומאוד וכדאי מאוד שגם רה"מ עצמו יגיד בקולו דברים דומים. מדינת ישראל אינה חלק מההסכמות והיא צריכה, עם או בלי נשיא ארה"ב, להלחם על שלומה, בטחונה ושגשוגה.

לממשלת ישראל קוראים בנימין נתניהו. ומה לעשות שהוא די זקן, אבל מאז שהיה לפוליטיקאי, לא הצטיין בכישורי משילות. אז יהיה עוד סבב, עוד שיחה טלפונית לקקנית עם טראמפ, ואז בבחירות השמאל חלילה יגרוף את כל הקופה.

ולו כדי להביך את השלטון "המרכזי" (עלאק) בלבנון.

או אז ישראל תחזור לתקוף מכוח הזכות להגנה עצמית.

וגם, לא פוסל אפשרות שטראמפ החדש יארגן פגישה בין נתניהו לנשיא לבנון, כדי להסיט את דעת הקהל מהזגזגנות המופקרת שלו.

כרגע נראה שעצרו את הפעילות, מקווה שלפחות לא ניסוג מהכפרים שצה"ל נמצא בהם

ששינה את פני המאבק ברוע העולמי (ונצואלה, איראן וכו'. שנפילתן גם תחליש את סין) והביא לשלום אזורי נרחב, אבל במקום זה הוא בחר בפוליטיקה קטנה ובלבזות את ראש ממשלת השותפה העיקרית של ארה"ב במאבק מול הרוע הזה. כרגע נראה שמה שיזכרו ממנו זה הרבה דיבורים, התקפלות מפוארת, מזרח תיכון ישן והסכם שאפילו עד סוף הקדנציה שלו לא החזיק מעמד.

העובדות הן שטראמפ החדש נמצא בריצת אמוק להסכם עם אירן בתנאי אירן. אמת, הייתי רוצה שהאמריקאים יכתיבו הסכם כניעה וההנהגה האירנית תחתום עליו ותעזוב את המדינה או תוצא להורג.

האירנים כנגדם מבינים דבר או שניים, ומפעילים את חיזבאללה נגד ישראל, כדי לסכסך בין ישראל לאמריקה שכאמור מתחננת להסכם.

מה צפוי לנו, האירנים יגיבו על התקיפה בדאחיה, וישראל תגיב באירן אחרי חתימת "הסכם" עם טראמפ החדש. או אז אירן תבטל את חתימתה, ומדינת ישראל תהיה הכבש שיעלה לעולה.

לגבי משחקי השוטר הטוב והרע, זה ריאלי בפוליטיקה הפנימית שלנו, אבל לא מול טראמפ החדש והטיפש.

המשך יבוא.

אבל מה שכתבת על טראמפ מדויק למרבה הצער.

בגד בנו ומסכן את קיומינו כאן ומזרים לאוייבים שלנו מאות מליארדים, בשעה שאנחנו תלויים בארה"ב לאספקת מיירטים ונשק. מי שלא מבין את עוצמת הבגידה חי בחלום

במובן מסויים דונאלד טראמפ הוא אריאל שרון. אם תרצי, דונאלד שרון ואריק טראמפ. שניהם שווקו כתקוותו הגדולה של הימין הישראלי ושניהם אכזבו כל אחד בדרכו.

השמאל הקפלניסטי רוכב על מבוכת הימין, ורגע השיא שלו יהיה אם יוכרז על חיסול מדינת ישראל. הילת. 

לפעמים הוא ממש מרגיש כמו טרול מיומן.

זה לא דף מסרים, זה כאילו ספר מסרים.

אני יכול לדמיין אותו מכתיב לאחרים את המתקפה היומית ברשתות החברתיות.

אבל בארגז הכלים שלך נמצא רק מוצר אחד- סמוטריץ', וגם אותו תפסיד בחודשים הקרובים

כתבתי כמה פעמים בפורומים אחרים. האם עובדה חשובה זו מוסיפה לי ניקוד בעיניך.

ספרתי כשלושים פורומים, כן ירבו. אז מה? האם אני חייב להוכיח נוכחות בכולם.

ולמה הריון ולידה, או בישולים ומתכונים, ושאר ירקות, אמורים לעניין אותי, ומה אני יכול להוסיף לשיח שמתנהל שם.

תכל'ס, עשה טובה. הנח לי.

לך תמכור פיתות עירקיות...

ותמיד, תמיד, תתעסק במה שאתה מבין בו באמת.

וסיג לחכמה שתיקה.

גם אויל מחריש, חכם יחשב.

טראמפ הוא עסקן גס רוח וכסיל שאת אבחנותיו הרפואיות נדע אחרי שיעזוב את הבית הלבן. קרבות כלובים במסיבת יום ההולדת שלו מעידים על האיש יותר מכול. נתניהו הוא סתם ימין חלש המפטפט את עצמו לדעת, מאז 1996. לא צריך לחפש הגיון בשיגעון ובחוסר משילות. יהיה הסכם עם איראן, ביבי יפסיד בבחירות, וטראמפ ישמח לקדם "הסכמי שלום" עם הפלסטינאצים כדי לקושש את פרס נובל לשלום.

והחשוב זה הזרבוב. כלומר ההרס היסודי שמבצעים עכשיו קבלני עבודות עפר. גם בדרום לבנון וגם בעזה. כל יום שעובר והורסים להם כפר, זה עוד מקום שהם לא יכולים לחזור אליו ונזק אמיתי.

אנחנו מכירים את הצבא שלנו שיכול ליסוג תחת פקודה פוליטית מממשלה פחדנית. אבל כפר שכבר נדרס ונהרס יהיה יותר קשה לשקם.

אז מה זה כפר בלבנון? בתוך שנה למפלצת שחתכת את ראשה יהיו שני ראשים.

(וגם להרוס)

היום פשוט הרסו את כל הכפר. כפרים כפרים. 3/4 מעזה כבר לא קיים היום. וכל כפרי קו המגע בדרום לבנון גם לא.

ימין ושמאל ואז תגיע עם הצעות ורעיונות.  

הוויכוח בין הימין לשמאל בישראל בנוגע לעתיד יהודה ושומרון (יו"ש) הוא אחד מקווי השסע העמוקים והמשמעותיים ביותר בחברה הישראלית. המחלוקת אינה רק פוליטית או ביטחונית, אלא נוגעת בשאלות יסוד של זהות, היסטוריה, דמוגרפיה וצדק.

להלן ריכוז נקודות המחלוקת המרכזיות והפערים בתפיסות העולם:

## 1. הזכות על הארץ וההיבט ההיסטורי-דתי

* **תפיסת הימין:** רואה ביהודה ושומרון את ערש ההיסטוריה היהודית (שם נמצאים אתרים תנ"כיים מרכזיים כמו חברון, שילה, ובית אל). הזיקה לחבל ארץ זה נתפסת כזכות אבות היסטורית ודתית שאינה ניתנת לערעור. מבחינת הימין, ויתור על שטחים אלו הוא פגיעה בזהותה היהודית של המדינה ובזכותו הטבעית של העם היהודי על ארצו.

* **תפיסת השמאל:** אינו מכחיש בהכרח את הזיקה ההיסטורית, אך מציב במרכז את חשיבות המשפט הבינלאומי, ההכרה העולמית והצורך בפשרה. השמאל טוען כי מימוש "זכות האבות" על מיליוני פלסטינים החיים באזור גורר פגיעה מוסרית ודמוקרטית, ולכן יש להעדיף שיקולים פרקטיים של שלום וחלוקת הארץ על פני החזקה בכל חבלי המולדת ההיסטורית.

## 2. ביטחון לאומי ואסטרטגיה

* **תפיסת הימין:** השליטה הצבאית והאזרחית ביו"ש חיונית להגנת מדינת ישראל. השטח משמש כ"עומק אסטרטגי" וההרים שולטים על שפלת החוף ומרכזי האוכלוסייה (נתב"ג, תל אביב). הימין מזהיר כי נסיגה מהשטח תוביל להקמת "חמאסטן" בלב הארץ, בדומה למה שקרה לאחר תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה, ותהפוך את ערי המרכז למטרות לירי רקטות יומיומי.

* **תפיסת השמאל:** המשך השליטה במיליוני פלסטינים הוא עצמו האיום הביטחוני הגדול ביותר, שכן הוא מייצר חיכוך מתמיד, טרור ומחייב השקעת משאבים צבאיים עצומים בהגנה על התנחלויות מבודדות במקום במשימות אסטרטגיות. השמאל מאמין שביטחון אמיתי יושג באמצעות היפרדות, קביעת גבולות מוכרים בינלאומית, והסדרי ביטחון קפדניים (כמו פירוז המדינה הפלסטינית העתידית ושליטה ישראלית בבקעת הירדן במסגרת הסכם).

## 3. האיום הדמוגרפי ודמותה של המדינה (יהודית ודמוקרטית)

המחלוקת כאן היא אולי החריפה ביותר, כאשר שני הצדדים משתמשים באותו טיעון – שמירה על עתיד המדינה – אך מגיעים למסקנות הפוכות:

* **השמאל מזהיר מפני "מדינה דו-לאומית":** לטענת השמאל, סיפוח יו"ש או המשך המצב הקיים יובילו לכך שבין הים לירדן יהיה רוב ערבי או שוויון דמוגרפי. במצב כזה, ישראל תצטרך לבחור: להעניק לפלסטינים זכויות הצבעה מלאות (ואז המדינה תפסיק להיות יהודית), או למנוע מהם זכויות (ואז המדינה תפסיק להיות דמוקרטית ותהפוך למדינת אפרטהייד). הפתרון מבחינתם הוא **היפרדות** לשתי מדינות כדי לשמור על רוב יהודי מוצק במדינה דמוקרטית.

* **הימין מציע פתרונות חלופיים:** בימין יש המפקפקים בנתונים הדמוגרפיים וטוענים שהשמאל מפריז במספר הפלסטינים ביו"ש. מעבר לכך, הצעות הימין נעוצות במנעד רחב: החל מסיפוח שטחי C בלבד (שבהם רוב יהודי מוצק) והשארת שטחי A ו-B תחת אוטונומיה פלסטינית, דרך מודלים של תושבות ללא אזרחות, ועד למודלים של אזרחות הדרגתית למי שיצהיר נאמנות. מבחינת הימין, הקמת מדינה פלסטינית היא איום קיומי מיידי, החמור בהרבה מהאתגר הדמוגרפי.

## 4. מפעל ההתנחלות ועתיד היישובים

* **תפיסת הימין:** רואה בהתנחלויות מעשה ציוני חלוצי, הממשיך את הקמת המדינה. היישובים נתפסים כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. עמדת הימין הרשמית היא שאין לפנות אף יישוב או תושב יהודי מביתו, ושנוכחות אזרחית היא זו שמקבעת את האחיזה הביטחונית בשטח.

* **תפיסת השמאל:** רואה בהתנחלויות (ובעיקר באלו המבודדות, מחוץ לגושי ההתיישבות הגדולים) מכשול מרכזי לשלום ונטל כלכלי וביטחוני. השמאל שואף להקפאת הבנייה וטוען כי בעתיד יהיה צורך לפנות עשרות אלפי מתיישבים, או לחילופין לבצע חילופי שטחים כדי להשאיר את גושי ההתיישבות הגדולים (כמו גוש עציון או אריאל) תחת ריבונות ישראלית, תמורת שטחים מתוך הקו הירוק.

בחכמת הבדיעבד הוא מספר לנו מה היה צריך לעשות?

הייתי ממנה אותו לחבר בועדת חקירה מטעם יצחק עמית ודפנה ברק ארז.

בעיניו כולם בזויים.

נתניהו בזוי. סמוטריץ' בזוי. בן גביר בזוי...

מה הוא ביצע בחיים, חוץ מלחסום כבישים לפני שלושים שנה?!

האיש לא מסוגל לנהל מכולת שכונתית, שלא לדבר על מפלגה. אגב, מה היו ההישגים של פייגלין בתקופת היותו חבר כנסת? מה עם תוכניתו הגרנדיוזית להשתלט על הליכוד?

תמיד חשבתי שזה כלי סופר בעייתי.

סקרים הם כלי משחק בידי הסוקר להפוך משאלת לב למציאות. הפרדוקס הוא שלפעמים  זה עובד.

את תופעת העדר כולם מכירים, וכשמפלגה מתחזקת באופן שיטתי אז כדאי להצביע עבורה. בדומה למניה שמתחזקת כל הזמן מייצרת דימיון שכדאי לקנות אותה והיא תמשיך לעלות.

שלמה פילבר עזב את דיירקס. בסקרים שלו הליכוד חזקיותר בעשרה מנדטים בהשוואה לכל השאר, וגם לגבי בנט נראה שמשתדלים לגמד אותו.

מה שמכריע כאן בחירות זה מצב הגושים, לא תזוזה של מנדטים מהליכוד לש"ס או לסמוטריץ, ובזה הם היו הכי קרובים בסקרים ובמדגמים.

עם זאת אני כן חולק על המסקנה שלך, ואני אסביר גם למה.

בבחירות הקודמות הטעות עם מרצ הייתה הקריטית ביותר (וגם במקרה הזה הוא נתן להם 5 בעוד היתר נתנו 4). העבדה שהמפלגה לא עברה את אחוז החסימה היא זאת ששינתה את כל המפה. זה לא רק טעות בין מנדטים בתוך הגוש - אלא השוני בין 60-61 לבין ה-64 שמחנה הימין קיבל לבסוף.

בבחירות האלו המפלגה שמקבלת 4-5 זו הציונות הדתית (שעדיין, צריך לשים לב לעובדה, אין שבוע שבו היא עוברת בכל הסקרים את אחוז החסימה). טעות כזאת בתוך הגוש היא קריטית לשאלה האם הציונות הדתית עוברת את אחוז החסימה או לא. לכן ברור שהשאלה של המנדטים הרבה יותר חשובה מכמה מקבל הגוש.

זה נכון שאני מחמיר עם פילבר (לא עם ערוץ 14), אבל זה אחרי כמה וכמה כשלים שנמצאו בפרשנויות שלו ובהתנהלות שלו. על חלק גם התכבתי והתווכחתי עם המסקנות שלו - לצערי מבלי לקבל תשובות משיבות את הדעת. אז לאור העובדה שהוא הצליח ליצור מצג שווא כאילו הסקרים שלו הכי מדוייקים, אז אני חושב שכן ראוי להראות שזו לא בהכרח המציאות.

מבוסס, אצל פילבר, על 5 מנדטים לסמוטריץ' למרות שבכל הסקרים האחרים הוא מגרד את אחוז החסימה פעם מלמעלה ופעם מלמטה.

בשקלול תוצאות כל הסקרים, אני מריח סיבוב בחירות נוסף, ואולי חזרה על 5 מערכות בחירות בזו אחר זו.

תרחיש נוסף שנראה בעיני ריאלי הוא ממשלת נתניהו אייזנקוט חרדים, אם מגמת ההתחזקות של אייזנקוט לא תבלם מתי שהוא במהלך החודש הקרוב.

נתניהו ילחץ לבלוק בן גביר סמוטריץ', ואם לא יעלה בידיו, הסבירות שיאלץ להפרד מלשכת ראש הממשלה היא הרבה מעל 50 אחוז.

לגבי מרץ בבחירות הקודמות- כל הסקרים טעו בזה, ככה שלא מדובר בטעות קריטית שלו לעומת אחרים.

ולפי הסקרים שלו עכשיו גם אם סמוטריץ' לא עובר עדיין יש 61 לימין.. ההבדלים הגדולים בסקרים עכשיו הם בכמות המנגטים לגושים, ושם ראינו שהוא הכי מדייק.

אבל לדעתי סמוטריץ' כן יעבור ויהיו לימין מעל 61

בארבעת הסקרים האחרונים  (מאז ה-14.5) גוש הימין נמצא בסקרים של פילבר על 63 מנדטים. פחות חמישה מנדטים של הציונות הדתית, גם עם חלוקה של בדד-עופר, כבר עלולה להיות גורלית יותר.