קשה לי לבחור

אך לא מצאתי את המקור בגמרא אך רש"י על משלי כ"ט:ג' מביא את זה

ספר מגניב כזה.

למדתי אותו הכי הרבה, יש נבואות ממש יפות ותיאוריות. 

במיוחד על ימות המשיח!

כל ביקורת המקרא היא כפירה, זה לא "כמעט" כפירה. גרמנים - צעירים מעל עשרים

רוב הפרשנים והפוסקים המשתייכים ליהדות האורתודוקסית לא מסכימים עמו... (במיוחד שזו כמעט כפירה לומר כך...)

ואפשר לשמוע את השיעור הראשון בסדרה על ישעיהו של הרב אורי שרקי. מומלץ.

וביתר פירוט בשיעורו הנ"ל של הרב שרקי.

לא יכולה לדון יותר מזה על כך.

אנטישמיים, שחלקם גם היו בתקופת הנאציזם (וקציני S.S.) הם היוזמים של הטענות ההזויות האלה.

יהודי שבחור ללכת אחרי הסברות שלהם, שיבושם לו... אבל שידע מאיפה הדברים נובעים.

צרפתי

הגרמני עליו ככל הנראה אתה מדבר הוא יוליוס וולהאוזן והוא נפטר ב1918 נאצי נכון?

לקרוא לרב מרדכי ברויאר כופר?

לא נראה לי שייך כל כך אבל....

נראה שפחות אכפת לך מהאמת ההיסטורית אז לך על זה

הוא אומנם לקח חלק מהשיטות בהם הם השתמשו אבל ממש לא את ההשקפה והאמונה שלהם לגבי 'מחברי המקרא'.

אבל יש הבדל בין פסוקים בודדים ששייכים לנביא אחר, לבין טענה שמחצית מהספר נכתבה בידי מישהו אחר... (ואם זכור לי נכון - אחת הטענות לכך שלא יכול להיות שאותו ישעיהו כתב את הספר כולו, היא נבואות הנחמה על כורש וכדומה. ביקורת המקרא טוענת שלא ייתכן שאדם שחי בתקופת בית ראשון יספר במדויק מה שהתרחש קצת לפני בית שני... אבל כמובן - הם לא לוקחים בחשבון את האפשרות של נבואה משמים...)

עצמה, מהזווית האקדמית שנולדה בגרמניה,

לא על דעות בחז"ל שמובאות במסורת.

נוגע בך בנקודות הכי עמוקות. שיריו של דוד המלך.. צריך יותר?

בס"ד

במיוחד אחרי ששמעתי את השיעורים של הרב מדן עליו

תמיד הרגשתי חיבור מיוחד אליו ונהניתי לקרא אותו סתם

ואחרי לימוד מעמיק יותר...

הוא סוג-של מסכם את כל הרעיונות הכללים בתורה למשפטי-מחץ

לא ישבתי ללמוד אותו כמו שצריך אבל

ולא הבנתי מה לא התאים\מכובד במילה ספר.  

אם כבר אז את המילה אוהבים צריך לשים במרכאות לדעתי..

סתם, תמיד אומרים: ספר בראשית ספר שמואל וכו'  זה לא בעיה.

והמילה אוהבים- לא יודע, כי הכל זה תורה והכל נכתב ברוח הקודש וכו'

אז זה קצת מפריע לי ששואלים מה אתם הכי אוהבים...

ברור שלאהוב את התורה זה מצויין ונצרך וכו'

ובדיוק בגלל מה שכתבת זה קצת מפריע לי ששואלים איזה ספר הכי אוהבים, ואז כאילו מדרגים את הספרים,

כמו שלא שואלים איזה ילד אתם הכי אוהבים.

אז אם היית כותבת אולי במרכאות (או מילה אחרת) זה היה נשמע יותר טוב..

לי זו נשמעת תקופה קשה ועצובה מאוד, בלי סדר ושלטון, בלי הנהגה... ויש שם סיפורים שממש קשה לי לקרוא...

למרות ההתנקלויות של הפלישתים והצער.. 

ודווקא בגלל הסיפורים המזוויעים רואים מה עם ישראל עבר, 

וגם היו מלא שופטים טובים.. 

לא יודעת להסביר.. הספר הזה תמיד סיקרן אותי

בזכות ה"סיפורים" ובזכות הדמויות.

חוץ מזה שאלו ספרים של גאולה: בספר שמואל יש סוף-סוף נביא גדול אחרי תקופת השופטים הקשה, ואח"כ, כמובן, גם את דוד המלך, מלך המשיח. במגילת אסתר יש אמנם גאולה חלקית - כי הם עדיין נשארים בגלות - אבל בכל זאת יש שם סיפור "מושלם" עם סוף טוב "נהדר". אני תמיד מתרגשת כל שנה מחדש מהתהליך של הגאולה שם...

חוץ מאלה אני אוהבת גם את תהילים, כמובן, שהוא הספר שמדבר אותנו יותר מכול, וגם את ספר יונה, שיש בו סיפור נבואי לא רגיל (ובמיוחד אחרי שקוראים ולומדים את הספר "כנפי יונה" של הרב חננאל אתרוג - מתחברים אליו ממש!).

אהבתי איך בכמה משפטים קצרים הוא מוריד טענות שלמות נגד הקב"ה והאמונה בו. 

המוסר שלו הוא פשוט וקולע למטרה 

אני לא אוהב את הדירוג הזה כי אני אוהב את כולם באותה מידה (חוץ מההבדלים הברורים בחשיבות בין התורה לנביאים ולכתובים).

אמנם יש הבדלים בין הספרים בתוכן ובמטרה שלהם אבל זה לא אמור להשפיע על האהבה כלפיהם (כמו שלא אמורים לעשות השוואה ברמת האהבה בין אבא לאמא או בין הילדים למרות ההבדלים הרבים והמהותיים שיש ביניהם).

אבל אם השאלה היא איזה ספר אני לומד יותר מהאחרים אז התשובה היא משלי - גם כי הוא מלא בתובנות שעוסקות בכל תחומי החיים (רוחניים, פסיכולוגיים, פרקטיים ואמוניים. בדומה למסכת אבות) וגם כי אני אוהב במיוחד את הטעמים שלו...

הטעמים האלו הם טעמים חלביים (לא מכיר טעמי אמ"ת מרוקאיים, לא נראה לי שיש כאלה).

הטעמים האלה יותר כיפיים דווקא בתהילים, שם יש יותר זרקא וירח בן יומו.

למדתי בברקאי וזה לא בדיוק אותם טעמים, דומים אבל לא זהים. כנראה גירסה קצת שונה של טעמים חלביים.

ואומר איך שאני רוצה (או יותר נכון איך שלמדתי), יש להם כמה שמות וזה לא באמת משנה...

זוכר שהיה חויה מיוחדת ללמוד את הספר לאט עם פרשנים

ואני אוהב לקרוא בטעמים פרקים ממנו. באמת עונג רוחני

החלמת חזקיה 

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡