להתחיל לנקות מהרגע שאפשר- אחרי שנגמר הדימום.

וכל כמה שעות לנקות שוב.

אני מנקה עם היד במקלחת, וגם עם טישו/ עדים.

אם עושים עם טישו- צריך לשים לב שהוא לא יתפורר בפנים.

לפני הבדיקה עצמה, אפשר לנקות עם עד רטוב. בבדיקה עצמה בעיקרון לא להרטיב (חוץ ממצבים מיוחדים כשיש היתר).

מגבירים את היובש במקום, מה שעלול לגרום שבשעת הבדיקה עם עד יבש תפצעי את עצמך

ואז מתחילים להסתבך עם שאלות ובודקת טהרה וסתם בלגן מיותר

הכי טוב - שטיפה חיצונית במקלחת

למעשה אם את כבר נקיה את כבר נקיה

אלא מה - לפעמים נשארים קצת שאריות בפנים. לכן הכי טוב לעשות כבר בבוקר כאילו בדיקה - עם עד יבש, רגיל. זה ינקה את המקום מהשאריות

אח"כ כשעה+ לפני השקיעה כשעושים את ההפסק כבר התחדשה הלחות הטבעית של המקום ולא תפצעי את עצמך

אם עדיין יש הפרשה אדומה/חומה על העד אפשר לחכות 15 דקות ולבדוק שוב - אם רואים מגמת שיפור אפשר להמשיך עם זה, אם לא - חבל לנסות בכח, כנראה עוד לא לגמרי הסתיים ומחכים למחר

אבל שוב - להזהר - בדיקות תכופות מגבירות את היובש והחשש ליצירת פצעים במקום  (כל 15 דקות זה גם תכוף, עדיף לא לנסות יותר מדי או להתחיל יותר מוקדם כדי שאפשר יהיה לחכות אפילו שעה בין נסיון לנסיון)

אפשר עם עד. רטוב אולי בהתחלה.

ואח"כ בעדינות עם עד יבש - אולי זה כבר יהיה העד הנקי של הפסק טהרה.

ואחריו מפסיקים לבדוק, עד למחרת - הבדיקה של היום הראשון.

גם בדרכי טהרה. שכל אחת תשאל את הרב שלה

כל הבדיקות שלפניה אין להן משמעות,

ואם בודקים יותר מדי יש סיכוי טוב לפצוע את עצמך ולסבך את עצמך כהוגן

כך שלמרות שתאורטית הלכתית אין עם זה בעיה זה ממש לא מומלץ

למי שפוסק שכן, זה משהו כמו רבע שעה.

יש המתירים לכתחילה לעשות הפסק טהרה ובדיקות עם מגבון.

את יכולה לעיין בתגובה המפורטת למטה.

ובאמת כפי שכתוב שם, הפוסקים לא הזהירו כלל שצריכה להמתין.

גם בדרכי טהרה הרגיל (לא השלם) כתוב שתשטוף עצמה ותבדוק מיד אחר כך. 

מבחוץ - מקלחת

לא שטיפה פנימית בתוך הנרתיק

זה כמו בידקה עם עד רטוב שבעצם שוטפת הכל בפנים

הבעיה עם זה שזה מאד מייבש את המקום - פתח לצרות של פצעים

ואם בכל זאת עושים את זה, צריך לחכות זמן מה אחר כך לפני שעושים את הבדיקה האמיתית של ההפסק כדי לתת ללחות הטבעית של המקום להתחדש

אבל אז אם היא יוצאת נקיה, תשאלי את הרב שלך אם אפשר להתייחס לעד כזה כאל בדיקת הפסק טהרה.

במקרה למשל כמו שהעד הרטוב יצא נקי, אבל העד היבש שאחריו יצא מוכתם, יש הרבה מקום לפסוק שהעד הרטוב נחשב הפסק טהרה, ואפשר להמשיך לספור שם והלאה 7 נקיים.

אבל בשביל זה צריך לשאול רב.

ממש כמו שבשבעת נקיים אם יוצא עד מוכתם הוא פוסל

אלא אם כן הראית לרב את העד המוכתם והוא טיהר אותו. בלי קשר לכך שהעד שלפניו (יבש או רטוב זה לא משנה) יצא נקי

כשמנסים לעשות הפסק  - הבדיקה האחרונה היא הקובעת ומבטלת את קודמותיה

גם את עצמך כותבת שאלא אם כן מראים לרב (או מתקשרים ושואלים ומתארים את הסיטואציה).

גם הדגשתי בפירוש שצריך לשאול רב.

יש בהחלט מצבים שרב יתיר עד רטוב (וזה בהחלט משנה) נקי כהפסק טהרה, גם אם אחריו (ואפילו מיד אחריו) הופיע עד מוכתם.

הבדיקה האחרונה היא היחידה שיכולה להחשב הפסק טהרה

לא משנה אם לפניה עשית 10 בדיקות או 3 או שהיא הראשונה והאחרונה

אם היא יצאה מוכתמת ורב ראה והתיר זה בסדר. 

אבל בתגובה שלי חידדתי יותר: א. צריכה לשאול על עצם הענין שהעד היה רטוב.

ב. דווקא העד הרטוב הוא העד של הפסק טהרה, והעד שאחריו (ששאלה עליו רב) לא מעלה ולא מוריד (בתנאים הלכתיים  מסויימים) כיוון שהיא הצליחה להפסיק בטהרה ולהוציא עד נקי.

הרב לא מחלק בין שטיפה חיצונית לשטיפה פנימית, ולא מזהיר על הצורך לעשות כן.

בספר תורת הטהרה שנכתב על פי פסקיו של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל כתוב

"אישה שבדקה עצמה בדיקת הפסק בטהרה, ומצאה העד מלוכלך בדם, יכולה לחזור ולרחוץ היטב אותו מקום במים, ואחר הניגוב תחזור ותבדוק שנית, ואם יצא העד נקי בבדיקה שניה,עלתה לה בדיקה זו לבדיקת הפסק בטהרה".

כאן, דווקא יש התייחסות לניגוב, ועדיין הניסוח הוא כללי והרב לא מחלק בין שטיפה חיצונית לפנימית. 

ובהמשך הפיסקה הוא אף מדגיש כי מדובר בבדיקות רצופות בזו אחר זו: 

"ואפילו אם יצא העד מלוכלך בדם אף בפעם השניה, או השלישית, יכולה להמשיך ולבדוק שוב ושוב עד שתמצא העד נקי לגמרי, ובלבד שתזהר לסיים הבדיקה קדם זמן בין השמשות".

תורת הטהרה פרק שני ע"מ י"ב-י"ג.

הרב וואזנר בספרו שבט הלוי עמ' רפ"ח, כותב שמותר להרטיב את העד מעט כדי לאפשר לאישה לבדוק היטב ללא פחד מכאב.

הרב אפילו כותב שם שאם יש צורך, כדאי למרוח שמן במקום עצמו זמן מה לפני הבדיקה כדי לבדוק היטב.

ופוסקים רבים סוברים כך. 

@אמא תות

או אפילו במקום עצמו ואחכ העד יצא רטוב!! אולי טיפונית, אבל רטיבות קטנה לא פוסלת את העד

ואז התעוררה אצלי התהייה:

באותה תקופה היה לי היתר להיות עם תחתוניות בשבעה נקיים, וכמעט במאה אחוז מהמקרים כל כתם שהיה בהן הותר לנו. כך שבעצם יצא מצב שאם אני מצליחה לרגע אחד להוציא עד נקי, אני מתחילה שבעה נקיים, אפילו אם הדימום לא באמת נפסק! כי מה שיהיה אחר כך יותר לנו, ואת הבדיקה הבאה אני מחויבת לעשות רק למחרת לקראת שקיעה (כלומר ברור שלכתחילה בבוקר, אבל אם הייתי חוששת לכתם הייתי מסתפקת בבדיקה של הערב ובדיעבד זה נחשב). כך שגם אם ביום א' לקראת שקיעה הדימום לא באמת נפסק לגמרי, אם הצלחתי להוציא איכשהו עד כשר, ועד יום ב' בערב הדימום כן נפסק לגמרי - יכולתי לעשות הפסק ביום א' ולהתחיל שבעה נקיים (שהייתי מאוד זקוקה להם, זו הייתה תקופה משוגעת של דימום עשרה ימים מתוך עשרים בערך). אה, כן, גם ממוך דחוק היה לי פטור...

אז הייתי עושה בדיקות בזו אחר זו כל עוד לא נפצעתי ולא הייתה שקיעה, עד שהצלחתי להוציא אחת נקייה. והרגשתי רמאית גמורה. הרי ברור שבסוף הווסת אין דימום רציף אלא בגלים קלושים אחת לכמה זמן, ואם הצלחתי איכשהו לנקות לגמרי את הדם שנשאר מהגל הקודם, ולהוציא בדיקה נקייה לפני שמגיע הגל הבא, אז לכאורה עשיתי הפסק - אבל בעצם אני יודעת שהווסת עוד לא נגמרה.

כשאמרתי את זה לבעלי בהתחלה הוא חשב שאני מגזימה, אבל אחר כך התעמק בזה וחיפש ומצא, אני כבר לא זוכרת באיזה ספר, הדרכה שלא לעשות בדיקות בזו אחר זו ברצף "כי הדם לא יוצא בכל רגע ורגע" - נדמה לי שזו הייתה הלשון שם, בערך. כלומר בדיוק מה שהרגשתי, שזה לא אמיתי - צריך לתת קצת הזדמנות לגל הבא של דימום להגיע, ורק אם הוא באמת לא מגיע הבדיקה הבאה תצא טהורה. אם לא נותנים לו צ'אנס זו לא חכמה...

אני כמובן לא פוסקת כאן, ומבינה שיכולות להיות דעות שונות בהלכה, אבל ממה שחוויתי אני מבינה מאוד את ההיגיון בדעה הזאת.

יש הרבה הגיון הלכתי בבדיקות רצופות כאלה, אחת אחרי השניה.

כשממילא נראה שהדימום מסתיים, וכדי להספיק לעשות הפסק טהרה באותו יום עד השקיעה, הבדיקות החוזרות האלה בזו אחר זו מנקות את שאריות הדימום שכבר פסק.

מה גם שלדעת פוסקים גדולים מרגע שנמצא עד נקי לגמרי, כל כתם או אפילו דימום מועט שבא אחר כך, לא מתייחסים אליו כאל דם ווסת.

אז לכאורה גם בדיקות במרווחי זמן יוכלו לנקות אותו.

כשאני ידעתי שאזדקק דווקא לבדיקות רצופות כדי להוציא אחת נקייה, הבנתי שזה בגלל שאני צריכה להספיק לנקות אותו לגמרי לפני שיצא הגל החלש הבא...

זמן השקיעה מתקרב, והדם פסק רק סמוך מאוד לשקיעה (למשל בחורף שהיום קצר מאוד).

מה שאת מתארת זה משהו אחר. ועדיין, אפשר לראות גם בלילה שאחרי הפסק הטהרה לאן הדברים הולכים (אם אכן זה דימום של מחזור שנמשך או לא).

מהניסיון שלי (גם אני סובלת מכתמים) לא היתה פעם שהרב פסק לי טהור על הפסק טהרה כזה, שאח"כ לא ראיתי בעיניים שהוא צדק. 

ובכל זאת, כיוון שלפי התיאור שלך, את נוטה לראות כתמים גם ב 7 נקיים, אם היית מחמירה על עצמך ולא בודקת בדיקות רצופות, לא היית מצליחה לעשות הפסק טהרה, לספור, ולהיות מותרת לבעלך.

אם הרב פסק לך כך, יש מספיק "שוליים רחבים" בהלכה כדי להקל לך בבדיקות הרצופות האלה. 

רק משלימה את הסיפור שלי: מיום שראיתי את האמירה הזאת, אכן לא הייתי מסוגלת יותר לעשות בדיקות רצופות. עברו כמה שנים ולא חזרתי לכך מעולם.

ובכל זאת הצלחתי לעשות הפסקים, לטבול ולהיות מותרת. איך זה? פשוט מאוד - הוצאתי את ההתקן...

אח, איזה שמונה חודשים משוגעים אלה היו, מיום שהתקנתי אותו עד שנשברתי והוצאתי... אני נחרדת כשאני נזכרת.

באמת נשמע כמו תקופה בלתי אפשרית.

ואם אני מזהה נכון, אני זאת שפנתה אלייך במסר אישי והציעה שם של רב שאפשר להתייעץ איתו לגבי אפשרויות אחרות מלבד התקן .

לא נראה לי שאי פעם התייעצתי על זה בפורום.

אבל בכל מקרה יישר כוח לך 

מקור הדין להפסיק בין הרחצה לבדיקה הוא בשו”ת מהריל דיסקין ח”א סוס”ק ח’ ובשו”ת נפש חיה סי’ ס”א. ושם כתבו שצריכה להמתין כמה דקות, ולכתחלה כתב האגרות משה יו”ד ח”ב סי’ ע”א שתמתין כרבע שעה.

ובדיעבד נקטו הפוסקים שאף אם לא המתינה כי אם מעט (3-5 דקות) עלתה לה הבדיקה, מכיון שכל הפוסקים לא הזהירו כלל שצריכה להמתין קודם הבדיקה (חוט השני קצו,ד, ומראה כהן פ”ד ס”ב בשם הגרי”ש אלישיב), ויש שכתבו שאף אם לא המתינה כלל עלתה לה בדיקה (כן דעת הגר”ש וואזנר הו”ד במראה כהן שם, ור’ גם בספר יסוד הטהרה פ”ד ס”ב). ויש לציין שכל דין זה אמור רק כשרחצה בתוך אותו מקום או שישבה במים, אך אם רחצה עצמה רק במקלחת לכו”ע אינה צריכה להמתין כלל.

וטעם הדבר שמועילה בדיקה מיד אחרי הרחצה, כתבו לבאר עפ”י דברי שו”ת רע”א סי’ ס’ שמטרת הבדיקה היא לוודא על שעת הבדיקה עצמה שאין בה דם, ולא על משך זמן הקודם.

אבל מצד אני לא מסכימה איתך.

כשכותבים בפורום כזה דבר הלכה, שמדריכות כלות רבות מעולם לא שמעו עליה, המשמעות היא שזו הדרכה לא מצויה, כזו שלא מחייבת אפילו את רוב הנשים כאן, וכזו שלא תגרום כאן לבהלה שמא אישה שלא נהגה כך, נהגה שלא כדין.

המשמעות של "אני מדריכת כלות ומעולם לא שמעתי על זה" היא לא שמדריכות הכלות האלה מחזיקות מעצמן יודעות הכל, אלא שמדובר בחשש רחוק שהפוסקים אפילו לא הזהירו עליו, כפי שאת עצמך הבאת. 

אלא גם כשלמדתי הדרכת כלות בעצמי

ויודעת גם מהסביבה שלי (שיצא לדבר על זה) שכך נוהגים

וגם מרבנים שונים יצא לנו לשמוע את זה בהזדמנויות שונות

ואני לא מזרם חריג או קיצוני או מאד ספציפי, חרדים רגילים, סטנדרטיים

וכמו שמישהי הסבירה פה למעלה יש גם הרבה הגיון בעניין הזה.

לכתחילה ממתינים רבע שעה בין בדיקה לבדיקה. אם הזמן דוחק השקיעה קרובה ויש סיכוי שהבדיקה הבאה תצא יותר טובה אז בדיעבד מקצרים את זמן ההמתנה

אבל לכתחילה מתחילים מספיק מוקדם בשביל לא להצטרך את זה.

אני לא מדברת על מצבים מיוחדים כמו התקן ודימום הסתגלות

מדברת על המצב הרגיל שבדר"כ, תכלס-אם הסתיים המחזור -הסתיים ואם לא הסתיים לא הסתיים. אין פה יותר מדי מה להתחכם

מנסים לעשות הפסק, אם יוצא לא הכי נקי מחכים קצת ועושים עוד אחד - אם יש מגמת שיפור אפשר להמשיך. אם זה נראה אותו דבר-עדיף להרפות ולשחרר לחץ.

על העובדה שבספר הלכה חשוב,  לקהל עצום של נשים וכו'. ומה שהבאתי ציטוט מהרב עובדיה יוסף.

ויש נשים שהמחזור שלהן פוסק סמוך לשקיעה ועם מעט בדיקות רצופות, הן יספיקו יום נוסף בטהרה.

איך תדריכי אישה כזאת? שלא להזדרז ולבדוק בדיקות רצופות?

אם ההדרכה היא מעיקר הדין, את צודקת. אבל אם זו חומרה, את מחמירה עליה שלא לצורך ומעכבת אותה מלהפסיק בטהרה, לספור ולטבול.

יצא לי כמה פעמים לנסות "להרוויח יום" ע"י בדיקות רצופות.

מה שיצא לי מזה בסוף זה שהבדיקה של היום הראשון של 7 נקיים נפסלה (כי המשיך לצאת דם רק שבהפסק לא "תפסתי אותו" כי הזרימה בסוף הוסת היא חלשה עד אפסית).

ולקינוח תוסיפי לזה שהרבה פעמים הייתי נפצעת מהנסיונות האלו אז גם הפסדתי את אותו יום וגם צריך ללכת לבודקת טהרה (בזבוז זמן וכסף שהיה יכול להיחסך ממני).

וכל העגמת נפש מהנסיונות החוזרים ונשנים היא גם לא קלה.

אם הסיבה היא הלכתית , והיא מעיקר הדין (כמו שכתבתי בתגובה נוספת אלייך), כי אז באמת זה מצב של בדיעבד.

אבל אם הסיבה היא אחרת, אין כאן עניין של לכתחילה ממתינים, אבל בדיעבד מקצרים את ההמתנה.

אני אגיד לך למה זה חשוב - לפעמים החילוק הזה בין לכתחילה לבדיעבד עלול לגרום נשים לחשוש מלבדוק ברצף ולהפסיד את האפשרות לעשות הפסק טהרה באותו יום.

זה שכתוב לא עונה לשאלה.

10  או 15 וכו', אפשר להבין שזה לא מעיקר הדין. אחרת היה מס' דקות קבוע בהלכה.

יש חילוק גם בין מספר השעות שצריך להמתין בין בשר לחלב.

זה אומר שההמתנה לא מעיקר הדין?

אם אני לא טועה גם לגבי ההמתנה בין שיעורים לחולה ביום כיפור יש גישות שונות, ועוד כל מיני נושאים.

השאלה אם יש פוסק אחד שפוסק  10 דקות, ולעומתו פוסק אחר שסובר  15 דקות,

או שמדובר בהערכת זמן, "כ 10 - 15 דק'".

אם מדובר בהערכת זמן, אין כאן "גרעין קשה של הלכה" לענ"ד.

בדיוק היום שאלתי את הרב והוא הסביר לי.

גם אחרי שהדימום הסתיים, עדיין יש שאריות מהדימום בקפלי הנרתיק.

בלי ניקוי - והכוונה בניקוי זה למעשה לבדוק בעד בעדינות כמה פעמים עד שיוצא נקי - העד של הפסק טהרה יצא מוכתם למרות שהדימום כבר נפסק.

אם היום ארוך ויש זמן לשאריות הדימום להתפנות מהגוף ללא עזרה, מה טוב. אבל אם אין זמן עד השקיעה, לא חבל להפסיד יום בטהרה בגלל שאריות?

אפשר לראות בפועל שאכן מדובר בשאריות כשכל עד יוצא נקי יותר ומוכתם פחות מהעד הקודם.

הרב אמר שאין מציאות כזאת שמנקים מהר מהר ומצליחים לעשות הפסק טהרה לפני הפעימה הבאה של הדימום.

לדעת הפוסקים ברגע שעד יצא נקי והאישה הצליחה להפסיק בטהרה, כל מה שהיא רואה אחר כך, נחשב כתמים.

לא זאת הכוונה.

הכוונה היא אכן ל שניים-שלושה עדים.  ואם יש עוד זמן, אז אפשר אחרי הפסקה לנסות שוב.

כמה זה כמה וכמה לדעתך?

יש פוסקים שאומרים שאם אשה ניקתה וניקתה עד אחרי עד עד שיצא נקי, זה בסדר. ויש פוסקים שאומרים להמתין 5-10 דקות בין ניקוי לניקוי  ואז גם אם יש עדיין דימום חלש זה מאפשר לדם לצאת ולהכתים את העד וככה ההפסק יותר "אמין".

בפועל הרב אמר לי שמותר לנקות בלי שהיה בין ניקוי לניקוי.

זו לא הלכה להמתין.

יש דעות שאומרות שלכתחילה להמתין ובדיעבד ההפסק תופס גם אם לא המתינה.

יש דעות שאומרות שלא צריך להמתין בכלל.

"הלכה" זה מושג רחב. כל אחת ומה שפוסקים לה. יש כאלו שעבורן זו ההלכה ויש כאלו שלא.

אני זוכרת שכתבת ככה פעם לגבי נושא הלכתי אחר.

מצד שני הוא מאוד מקל בכמה תחומים אחרים...

זה מנקה הכי טוב ומשאיר את המקום ללא פצעים כלל.

כשהמגבון יוצא נקי, כדאי לעשות את ההפסק עם עד שמשחת אותו עם מעט משחת KY או וזלין או טיפה הרטבת אותו (אבל מכל הנ"ל לשים ממש מעט אחרת זה פוסל את הבדיקה)

חשוב שהעד של ההפסק יהיה משוח קצת כי אחרי הניקיון של המקום כל האיזור נורא יבש ועלול להיפצע ממש בקלות מהבדיקה.

כלומר לנקות את המקום עם מגבון לפני ההפסק.

אני אחת שנפצעת די בקלות ועם מגבון אף פעם לא נפצעתי! לא משנה כמה ניקיתי וניקיתי. הוא גם קצת רטוב, גם קצת עבה (וככה האיזור מוגן אם יש על היד משהו קצת מחוספס או שורט - כמו ציפורן למשל) וגם יש לו מרקם חלק כזה שמונע את ההיפצעות. 

כתבתי קל וחומר.

אני מציעה לשטוף את המגבון במים מהסבון שעליו קודם.

ואז לא יהיו עליו חומרים שלא נראים לך. ולמה שמגבון רטוב יפצע את המקום?

ההפרשות הטבעיות ממש לא מתחדשות תוך 10 דקות (אצלי זה לוקח לפחות 6 שעות עד שהמקום נהיה שוב לח וניתן לבצע בדיקה עם עד יבש בלי להיפצע. אם אחכה 10 דקות ואנקה זה מתכון בטוח לפצע)

גם אני חוויתי מה שאת אומרת, שהנסיונות החוזרים ונשנים לנקות - לא עזרו להרוויח יום. מצד שני יש נשים שזה כן מצליח להן.

אני אישית - מנקה בבוקר של ההפסק טוב טוב עם מגבון ו 45 דקות לפני השקיעה מנסה לעשות את ההפסק. אם יצא נקי מה טוב, אם יצא מעט מלוכלך אנסה עוד פעם פעמיים, אם יצא מאוד מלוכלך - אנסה שוב עם מגבון ואח"כ עם עד שמשחתי אותו ב KY.

לנקות עם אצבע רטובה/עד בדיקה אף פעם לא עוזר לי. האצבע לא מנקה הכל והעד פוצע אותי. 

ודרך אגב - לפי מה שאומרת רופאת הנשים שלי שום ניקיון הוא לא טוב לנרתיק. גם לא עם מים. לא בריא לנקות אותו בכלל.

אצלי זה 7-8 ימים (תלוי אם השקיעה מאוחרת או מוקדמת) ההבדל בין 15 ל 16 יום (של נידות) בעיני מאוד משמעותי. אני מוכנה לנקות עם מגבון רטוב וכל מה שצריך בשביל להספיק את היום (כמובן כשבאמת הוסת נגמרה). 

אותי המגבון לא פוצע, לכן עבורי זה מושלם. מנקה פרפקט, לא צריך לחשוש מניקוי חוזר ונשנה ואם אני תקועה במקום בלי מים זה בכלל יתרון. ניקוי במגבון + הפסק עם עד משוח + החלפת לבנים והנה, הרווחתי יום של טהרה (גם אם נתקעתי בפקקים או אם אני עובדת עד אחרי השקיעה ולא הספקתי להגיע הביתה)

ובתור אחת שסבלה פעם מפטריות חוזרות ונשנות אני יכולה לומר בוודאות שפטריה לא חוטפים מניקוי חד פעמי של האיזור במגבון. פטריה חוטפים בעיקר מתזונה לא נכונה (שגורמת לקנדידה ומשם הדרך לפטריה בנרתיק מאוד קצרה) ומשימוש בתחתוניות רגילות (כי החומר שלהם סינטטי ולא נושם בכלל).

אני בצעירותי גם הייתי מהלחוצות לבדוק,אחרי 5-6 ימים , מלא פעמים , עד שלפעמים פצעתי את עצמי.

כל פעם יש לי שאריות- אני כבר מרגישה שזה לא הפרשות חדשות,כבר רואה שאלו שאריות שנותרו בנרתיק- אבל מרפי יוצא שבימים הקצרים הללו הגל האחרון יוצא נגיד בצהרים, ואני לא מצליחה לנקות עד השקיעה. ואז אחרי השקיעה יוצא עוד כתם מסכן- ובאסה, התפספס יום. 

הפעם- גם לקחתי קינמון מהיום הרביעי (שבבוקר כבר היה דימום קלוש)- חצי כפית מהולה במים חמים, למחרת כמעט כפית-

וגם התחלתי את הניקיון מהבוקר... עשיתי מקלחת בבוקר וניקיתי מבחוץ, 

הכנסתי עד רטוב בבוקר לכל הפינות והסדקים (בזהירות רבה מצוואר הרחם שהוא תמיד נפצע לי..) 

טמפונים שייספגו (למרות שאני לא בטוחה אם זה עדיף)

שוב אחרי כשלוש שעות- עד רטוב,

ולפני שקיעה- עד רטוב,

ואחריו עשיתי הפסק.

וזה עבד!

אמנם היה מראה בספק גם עליו וגם על המוך דחוק,

אבל יצא טהור- ולפי המוך דחוק שלא היה עם שום אדום הבנתי שפעלתי נכון!

ובאמת גם בימי הטהרה אחכ היה ברור שהדימום נגמר והיה צורך רק לנקות את הנרתיק.

עוד סיבה אולי שהצליח: קראתי על שיטת הריקון הטבעי של שנברון (בפורום של באופן טבעי), וניסיתי ליישם.

אולי זה גם הועיל.

זה מרגיש נכון בכל מקרה....

יש לי מלפני כמה שנים בקבוק פלסטיק לחוקן ביתי, אני שוטפת אותו היטב, ממלאת בו מים חמימים ושוטפת את המקום מבפנים, ויודעת שאת ההשתדלות שלי עשיתי.

אצלך הבקבוק הוא מלפני כמה שנים אז כנראה לא נשארו חיידקים.

אבל אם מישהי תיקח בקבוק שהיה בשימוש לאחרונה ולא חוטא היטב (או גם אם ניסו לחטא..), ותשפריץ מים עם חיידקי מעיים לתוך הנרתיק, זה מתכון לאסון. אסון ממש.

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.

ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.

השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.

ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.

ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).

הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.

זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

1. נובה טי פעם אחת ופעמיים גיינפיקס

2. הנובה טי עשה כתמים כמה ימים לפני הוסת הגיינפיקס לא. חוץ מזה דימום רגיל עם שניהם

3. בהתחלה כן, וקיבלתי היתר גורף לבדוק מינימום בדיקות. הפסק יום ראשון ואחרון. כשראיתי שהכל בסדר אז כן בדקתי יותר

4. כן ולא.

כן כי זה מנע הריון

לא כי זה עשה לי בעיות גינקולוגיות אחרות ומסתבר שכנראה התקנים לא יושבים אצלי טוב..

1. ג'ניפיקס

2. התקנתי אחרי לידה, כשהווסת חזרה האריך- כיומיים שלושה הכתמות לפני ועוד יום עד להפסק.

3. הרבה הכתמות, הקלות בשבעה נקיים

4.סהכ כן במיוחד שהייתי ללא ווסת מס' חודשים, אבל ברגע שהגיעה היה מבאס בגלל הנ''ל 

1. נובה טי

2. הכביד במחזורים הראשונים אחרי ההתקנה, וקצת גרם להכתמות לפני הוסת בוסתות הראשונות. אחר כך היה די רגיל. ייתכן שהזמן להיטהר התארך ביום. לא בטוחה שזה קשור להתקן.

3. רק בהתחלה ואז באמת קיבלתי פסיקה מיוחדת אבל תוך פעמיים-שלוש זה הסתדר.

4. כן!

1. מונה ליזה

2, האריך את הווסת ביום בערך והכביד את הדימום

3. אין דימומים בין ווסתיים ב''ה

4. במניעה הכי טובה שניסיתי

אני מאוהבת במחזור החודשי. זה משפיע פלאים על החשק;)

זה לא הורג לי את הספונטניות - מה שקרה עם הדיאפרגמה.

בקיצור

מבחינתי זאת המניעה הנבחרת

וניסיתי- גלולות הנקה, דיאפרגמה, שקפים ונרות

1. מונה ליזה

2. לא

3. לא היו דימומים בין וסתיים.

4. מרוצה מאד. שגר ושכח.

1. נובה טי

2. בהתחלה כן, מחזורין ארוכים יותר( האריך לי מ3 ימים ל5 ימים) וגם דימום כבד יותר אבל אחרי 4 חודשי הסתגלות הגוף שלי חזר לעצמו

3.היו ממש מעט, בהתחלה בהסתגלות קיבלתי היתר לבדוק רק הפסק, יום ראשון ויון אחרון

4. ממליצה מאוד. הייתי עם ההתקן תקוםה ארוכה מאוד וזה באמת שגר ושכח. מניעה מעולה בלי כל הבאלגן לש ההורמונים

בהצלחה

נובה טי

כן

כן. עם ליווי הלכתי צמוד הצלחתי לא להיאסר רוב הזמן

כן,עד שנהייתה לי דלקת באגן ונאלצתי להוציא, לא החזיק הרבה לצערי, 7 חודשים

1. כנראה נובה טי, לא בטוחה

2. כן וכן. גם וסתות יותר כואבים יחסית

3. נראה לי שלא

4. הייתי מאוד מרוצה. מבחינתי היה הכי חשוב ללא הורמונים.

2. לא

3. מעט כתמים לפני

4. כן, עד שנכנסתי להריון עם ההתקן, חצי שנה אחרי שהתקנתי אותו! אז בדיעבד ממש לא מרוצה..

יצא לי לכתוב על זה כנה פעמים בשרשורים שונים

1. שמתי מירנה - דימומים לא פוסקים וכבדים כחודש ומשהו. ישמע יוזר אבל הרגשתי פיזית משהו זז לי בבטן .התייאשתי והוצאתי.

2. התקן נובה טי- גרם לי לדלקת חמורה באגן וברחם . לקחתי פעמיים טיפול משולב של אנטיביוטיקה בהפרש של כמה חודשים אחד מהשני . כמובן שזה גרם לבלגן רציני בגוף ובקיבה וזה גרם לי להקאות ושלשולים.

הרופאה המצליצה שכדי להפטר מהדלקת,צריך להכנס להריון. וזה מה שעשיתי...

בסוף זה עשה פעולה הפוכה ההתקן הזה 🤣מודה על הילד הזה אבל תכלס הגיע בזמן שלא הייתי בנויה נפשית... בקיצור

לא מתאים לכל אחת ....לרגישות שבינינו.

3. כל הזמן אומרים לשים תחתונים כהים .. קצת קשה לי עם זה

מה,אם יש דם אז מתעלמים ממנו כאילו לא ראיתי ?

ההתקן הזה ממש דפק אותי כי יש לי עד היום כל מני מכאובים טרום ובים וסתיים שלא היו לפני.

לגבי הדלקת שזה עלול לגרום, זה כתוב במפורש כתופעת לוואי לא שכיחה בעלון . שימו לב.

בהצלחה 

גם אני נהייתי עם כל מיני כאבים והרגשות מוזרות במהלך החודש

אולי סוג של דלקת כרונית (כמובן לקחתי אנטיביוטיקה לטיפול אבל כנראה זה לא ממגר לגמרי)

לא יודעת

התייאשתי לבינתיים מהתקנים

אם תבינו את המשמעות

להכניס גוף זר לרחם

כדי שיגרום לסוג של "דלקת פעילה או לא פעילה"

וכך ימנע הריון. .. נשמע לי מזוכיזם

וזה באמת מתסכל

כי נשים דתיות אין להן ממש פתרון אחר ...

הלוואי שיהיה משהו כבר שמונע 100 אחוז בלי הורמונים וכשר הלכתית

שמתי מונה ליזה

הרגשתי כאבי בטן לעיתים קרובות

עשה דימומים והכתמות כל.הזמן

אחרי חודשיים התייאשתי והוצאתי

1. נובה טי

2. בהחלט

3. בהתחלה לא, בשלב מסוים כן. אבל אני לא יודעת אם זה קשור דווקא להתקן או לזריקות הרזיה שלקחתי במקביל. קיבלתי היתר לבדוק 3 פעמים, ראשון אמצע ושביעי.

4. היה ממש מעצבן לקבל כל חודש, וגם אז, הווסת היתה מאוד מאסיבית וארוכה. אבל אחרי 10 שנים של הריונות הנקות וגלולות סופסוף נהיה לי חשק נורמלי, מה שמשפיע עליי לטובה גם בהריון הנוכחי. אז בסוף זה שווה את זה. 

1. מונה ליזה

2. ממש בקטנה

3. כן, להפחית בדיקות

4. כן. חוץ מאשר בתקופות עם הרבה כתמים 

1. נובה טי

2. כן, אבל ככל שהחודשים עברו זה היה פחות משמעותי. בהתחלה היה איזור ה8 ולפעמים אפילו 9 ימים, ואחרי כמה חודשים (לא יותר מדי) היה סביב ה5-6 ימים

3. ב"ה לא היו

4. מאוד! המניעה שהכי אהבתי. הרגשתי שאני מחוברת לגוף שלי וזה נתן לי המון

1.נובה טי כבר פעם שלישית,אז יש נסיון יש מה להשוות בין הפעמים

2.פעמים קודמות האריך ביום יומיים,הפעם לא תמיד הרבה פעמים יכולה לעשות הפסק ביום הרבעי.

3.בקודמים היו המון התמים בין ווסתיים השתדלתי להתנהל איתם נכון,רוב הפעמים הכתם היה דווקא ביום האחרון של ה7 נקיים,וזה היה באסה ממש.

הפעם אין שום דבר ממש.

זה כן גורם לי לכאבי תופת לפני המחזור ותוך כדי.וגם בקןדמים זה גרם לי לכאבים

4.אף פעם לא הייתי מרוצה משום מניעה אבל זה היה הכי פחות גרוע.עם גלולות נכנסתי להריון,והתופעות לוואי של ההורמונים הוציאו אותי מדעתי.

דבר נוסף אף פעם לא חיפשתי דווקא מומחה הלכתי למי שהיה פנוי באותו זמן.כולם היו בסדר.

1.נובה טי

2.כן וכן

3.קיבלתי פסיקה לעשות את המינימום בדיקות וללבוש שחור בשבעת נקיים. אחרי החודש הראשון לרב לא היה כתמים וכו'

4. מצד אחד ההורמונים היו קשים לי ממש מצד שני פה בלי הורמונים זה האריך לי את המחזור ל7-8 ימים וגם קיצר ל27 ימים שזה היה קשוח לי

היה דימום כבד מאוד וממש כאב לי כל ווסת ( לא יודעת אם קשור כי הוצאתי בווסת וב"ה נכנסתי להריון מיד אחרי )

אני שוקלת לעשות התקן הורמונלי אבל לדעתי אם זה לא היה הולך כן הייתי חוזרת לזה

מקווה שעזרתי 

1. התקן מונה ליזה

2. האריך את הוסת, אבל דווקא היה פחות כבד

3. היו דימומים רק בחודשיים הראשונים, והתקנתי כשהייתי טהורה אחרי לידה אז לא הייתה בעיה עם 7 נקיים

4. הייתי מרוצה מזה שלא הכנסתי לי הורמונים

מונה ליזה, היה מעולה כל עוד לא קיבלתי מחזור בגלל ההנקה. מהרגע שקיבלתי היה סיוט.

האריך מאוד. הכביד מאוד וגרם לי להיות ממש חלשה למרות שההמוגלובין היה תקין.

היו כתמים לפני ואחרי מחזור. היו הקלות לשבעה נקיים אבל לא תמיד זה עזר... וגם ההקלות היו אחרי אכזבות רבות. טבילה שנדחתה בשבוע בגלל בדיקה לא טובה ביום השביעי וכדו..

בגלל כל הכתמים לקחתי פרימולט נור כדי להאריך מעט את הזמן טהרה.  

והתחרפנתי מהכל.

הוצאתי את ההתקן ועברתי לגלולות..

אז ממש לא הייתי מרוצה.  

1. שמתי מונה-ליזה

2. כן וכן

3. היו קצת הכתמות לפני המחזור, לא אחרי.

4. היה זוועה. המחזורים הפכו לבלתי אפשריים, כי חוץ מדימום ארוך-ארוך הם לוו במיגרנות וכאבי מחזור ששיתקו אותי יומיים שלושה כל חודש. ויצא שהיינו מותרים בערך עשרה ימים בחודש.

אח''כ עברתי למירנה וקיבלתי את חיי בחזרה.

זה מה שהרופאה המליצה לי...
2. המעיט דימום ביומיים הראשונים ואז פרץ של דימום ליום אחד- סיוט. וזהו
3. כן יש לי בין וסתיים אבל אצלי זה גם קשור לצוואר רחם רגיש, בהחלט יש לי פסיקות מיוחדות בגלל מצבי.
4. לא מרוצה, הייתי מעדיפה להימנע מגוף זר בגוף
אבל אין לי ברירה ואין לי משהו אחר. מרוצה כי אני לא בהריון ב"ה ותכלס מרגישה רגיל ומתנהגת רגיל כאילו אין לי כלום.

ניסיתי נובה טי

לעולם לא אחזור אליו

האריך והכביד מאוד ווסת

היה מלא בין לבין כתמים

קיבלתי היתר לראשון ושביעי אבל לא ממש עזר

לא ממליצה בכלל

חצי שנה של סיוט היה, ועוד אחרי לידה ראשונה עם כל הלחץ שבדבר.

(אבל כן שמעתי בנות שהיו מרוצות ממנו אז זה די אינדיבידואלי)

1 התקן נחושת לא הורמונלי- מה שהיה בבית מרקחת של הקופה

2. האריך והכביד בעיקר חצי שנה אחרי ההתקנה, אחר כך נרגע מעט . אבל עדיין נורא נורא קשה המחזורים.

יכולים להיות פתאום מחזורים עם שטפי דם מטורפים כמו אחרי לידה. יכול להיות גם בגלל שאני עם ברזל גבולי

3. היו דיי הרבה כתמים וכו שוב, בעיקר בחצי שנה ראשונה היו המון , כל שבעה נקיים היו בגדר סיוט פלוס פלוס . כיום שנתיים פלוס אחרי ההתקנה כבר כמעט אין כתמים, יש רק לפני מחזור יום או יומיים.

היו הקלות - בדיקות רק ראשון ושביעי

4. מרוצה בהתחשב במכלול. אבל כשמקבלת מחזור מטורף קצת תוהה אם זה שווה את זה

1.נובה טי (נחושת)

2.כן הווסת תמיד היתה לי 4-5 ימים עם ההתקן 9 ימים,

3.לא

4.מרוצה חוץ מהדימום הארוך..שוקלת להבא התקן הורמונלי..

עצוב שאין פיתרון לא הורמונלי לנשים דתיות. 

מהניסיון שלי מנע כמו שצריך.

יש לי הפרשים של:

שנתיים ורבע

שלוש ורבע

שלוש ושלושת רבעי

ואחרי האחרון גם היה לי התקן לא הורמונלי לכמעט 3 שנים (ואז עברתי למירנה על רקע מילואים, לא קשור להתקן)

לכל ההריונות שלי נכנסתי בפעם הראשונה.

מה שאומר שהפעמים שלא נכנסתי היו כי המניעה עבדה כמו שצריך.

להתקן לא הורמונלי יש אחוזי מניעה טובים.

יותר פיקנטי לספר על המקרים שלא מנע מאשר הפוך.

לא יודעת מה השיקולים שלך אבל לא כדאי שסיפורים יפחידו אותך אלא להסתכל על עובדות.

כאילו, למה אנחנו צריכות להיות מלאות הורמונים בשביל לא לעבור את כל הסאגה הזאת..

1. התקן נחושת לא הורמונלי - הכנסתי בחו"ל וזה לא קיים בארץ אבל אני חושבת שהוא מקביל לנובה טי

2. האריך אולי ביום, הכביד - כן מאוד, הייתי צריכה טמפון ופד ולהחליף כל שעתיים... אחרי יומיים שלוש זה התמעט

3. לא בין וסתיים, עושה בדיקות בראשון, רביעי ושביעי

4. בעיקרון זה סוג של שגר ושכח, ואני אחרי הרבה זמן של מניעה הורמונלית אז יש בזה מעלות, אבל זה עשה לי כאבים מטורפים באגן משהו לא נורמלי, כרגע מתלבטת אם להשאיר או לא.

זה סופר מסוכן ואם לא מטפלים יכול להביא לאי פיריון חלילה, מניסיון.

לא מבינה איך ממשיכים לשווק את המוצר המסוכן הזה.

והיה דלקת באגן. לכי להיבדק ותוציאי אם צריך

לא יודעת אם בדקו ספציפית לדלקת אבל אמרתי שכואב לי והוא עשה א"ס די מקיף ואמר שאם זה ממשיך אחרי ארבעה שבועות הוא יכול להוציא לי אם אני רוצה, שאלתי אותו אם יש בעיה להמשיך ככה כי לא היה בא לי להוציא עדיין אז הוא אמר שזה בסדר כל עוד אין עוד תסמין חוץ מהכאב הזה. והוא רופא מקצועי שקיבלתי עליו המון המלצות. 

ובאמת הכאב נעלם אבל חזר שבוע לפני מחזור כאבים נוראיים ואז ברגע שמתחיל המחזור זה מתמעט ואז נעלם וכו'... זה יותר כן נשמע כמו תגובה ספציפית להתקן אבל הלחצתן אותי אולי אני אבדוק את זה שוב עם הרופא...

אז לא יודעת מה להגיד

נבדקתי אצל 2 רופאי נשים + מיון נשים

הכל היה נראה תקין מבחינת ההתקן אבל כאבים נוראיים, והיומלי גם דימומים האמת אבל. הסתובבתי ככה כמה שבועות עד הברורים וכו, ואז יום שישי אחד נמאס לי והלכתי למוקד והוצאתי. במיון לא רצו להוציא לי..

 ראיתי כוכבים אחרי זה כמה שעות, צמרמורות בגוף, אמאלה. קיבלתי גם אנטיביוטיקה

אבל הקלה

1. פעמיים ג'יינהפיקס ופעם פלקסיטי. נובה טי לא התאים למבנה רחם שלי (עד שעברתי להורמונלי מסיבות שתכף אפרט)

2. הווסת שלי גם ככה כבד וזה הכביד עוד יותר. 

3. היו מעט כתמים בהתחלה עד שהסתדר. בודקת ראשון אמצע ושביעי בלבד. בכללי שלא ב7 נקיים לובשת רק תחתון כהה.

4. הייתי מרוצה עד שנכנסתי עם זה להריון.... פעם עם ג'יינהפיקס ופעם עם פלקסיטי, מאז עברתי למירנה - הורמונלי וממש ברכה, בקושי מקבלת ווסת וזו ממש הקלה משמעותית בשבילי. גם נחשב למניעה יותר משמעותית למרות שהסיכויים נמוכים בנחושת, אבל אני נחשבת למאוד פוריה (לדברי הרופאים). עם אמצעים הורמנליים אחרים ממש סבלתי ובהתקן לא. חוץ מקושי בחזרה למשקל לפני ההריון, אך זה לא מוכח.

בהצלחה!

1- בלרין

2- הכביד, האריך לפעמים ביום אבל עם הרבה שאלות לרב ולחץ סביב הפסק ובדיקה.

3- התחילו כתמים קצת לפני. צבעוני ומינימום בדיקות.

4- שאלה. לפני כן הייתי עם גלולות שכיבו לי את החשק בקטע קיצוני. אז זה עזר לזמנו. מצד שני המחזורים שלי קצרים מאוד אז כל יום של כתמים או הארכה היה משמעותי וזה די גמר עלינו גם. אז לא יודעת. בפועל זה היה לפני שנים ולא חזרתי לזה בהמשך. חזרתי לגלולות. 

5- נקודה נוספת. אחרי קיסריים לפעמים הכל גבוה. ואז ההכנסה וההוצאה מורכבות. וזה כואב. 

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים

מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה

נראה לי שאם לא יחזרו למסגרות אני בכל מקרה לא אשלח, גם ככה יש עוד ילדים בבית...

זה הכי טוב.
להחזיר למטפלת הישנה, ושוב להוציא ממטפלת ולהעביר לחדשה נשמע מסובך מידי...
וכל זה אחרי שהסתגל והיה בהפסקה בגלל מלחמה/חגים... זה מבלבל והוא פיצי.
אם את עדיין לא חוזרת לעבוד ויש לך אפשרות כלכלית ופיזית, אין שאלה בכלל, לטובתו תישארי איתו.
כשתחזרי לעבוד בע"ה תכניסי אותו בהדרגה למטפלת החדשה (וחסכת לו פה בלבול חוזר ממטפלת ישנה לחדשה ובמדינה שלנו לכי תדעי עוד מה יהיה...) בבטחה ובטוב. (ונקווה שעד אז תיגמר המלחמה)

הבעיה היא שיכול להיות שיחזרו רק למקומות עם מרחבים מוגנים, כלומר כשעדיין יהיו אזעקות, ואז הגדולים יחזרו ואני אחזור לעבודה, ואצטרך להחליט מה לעשות איתו.

אני בעיקר עצמאית, אז אני יכולה להחליט לעבוד פחות בזמן הזה, אבל זה יהיה לי קשה נפשית...

אבל אם ת עובדת, אין מה לעשות הוא צריך מסגרת...
כלומר אין לך ברירה כל כך, לשלוח אותו למפלת הראשונה וכשהיא תצא לחופשת לידה להעביר אותו בתיווך שלך ובשלבים שלא יהיה לו קשה.

גם הפרידה מהמטפלת הישנה חשובה, שיהיה תהליך כלשהו

לשלוח למטפלת בלי ממ''ד?

נראה לי זה ממש תלוי כמה אזעקות יש אצלכם.

אם מורידים את שיקול הממ''ד- נראה לי שבהחלט עדיף למטפלת החדשה.

אבל אם את גרה באזור שכן יש בו אזעקות, הייתי מחזירה למטפלת הרגילה. כי לשלוח למקום בלי ממ''ד זה סכנה ממש, ומקווה שתוך 3 שבועות המלחמה תיגמר.