נכון בכלל.

יש עניין של "לך דומיה תהילה".

להתייחס לה' בלשון נקבה, זה דבר שלא מצינו באף אחד מהכתובים, והוא על גבול הקיצוץ בנטיעות.

אם לא שהתורה כתבה, לא היינו פונים אל ה' גם בלשון זכר.

כי ברור לי שה' הוא לא זכר ולא נקבה,

וברור לי גם שמכנים אותו בלשון זכר כי כך כתוב בתורה.

אבל בדיוק מהסיבה שה' הוא לא זכר ולא נקבה עלתה האופציה לכנותו בלשון נקבה כי למה דווקא זכר?

בקיצור, תודה.

השכינה היא הנקבה הרוחנית שעליה מדברים, אבל לא מתפללים אליה (מן הסתם), בלי להכנס לפרטים כי זה לא רלוונטי לכאן.

כלומר שהיה שיבוש, ובעצם צריך להפוך את זה לזכר?

שכחתי להגיב לכאן בכלל, מראש הנחת היסוד מוטעית - צעירים מעל עשרים

המדקדקים שהרד"ק הזכיר, למרות שרוב המדקדקים סברו אחרת.

לענ"ד, הם לא משתדלים, הם עושים "טוב" כשאין ברירה אחרת.

יש מלא המצאות מוזרות באקדמיה.

אני מכיר את המאמר ששלחת, אבל הם הכריעו שהולכים לפי הרוב, וככה פרסמו, גם אם יש גברים שם.

דומה מאוד לרי"ף.

לא היה שייך בזמנו כלל רוב בראשונים.

תביא לי ראיה שלא הולכים לפי רוב פוסקים (עזוב את האחרונים בצד).

לא דיברתי על המאמר, קראתי אותו פעם.

דיברתי על מה שהם פרסמו לתקשורת, שם הם אמרו שהולכים לפי רוב.

המאמר הזה לא נראה לי כמו הנחיה לפי מה שהם מפרסמים, אלא אם יש להם איזה דובר משועמם שאוהב לעשות צרות.

שההכרעה בהם היא על פי רוב (וגם אחרים נכללים במיספור הזה, כמובן למי שלמד בית יוסף).

כל ספרות הגאונים הייתה עלומה בתקופת הראשונים, והיא נתגלתה ברובה בתקופתנו, זאת הסיבה המרכזית שהראשונים מתעלמים הרבה פעמים משיטת הגאונים.

ובעדות אחרות שכן היה מצוי פוסקים לרוב לפי הגאונים (למשל תימנים).

מבחינתי זה מיותר אני מכין שיעור גם ככה חח

אני אומר את המילה האחרונה כאן 

לקב"ה אין גוף והוא לא זכר ולא נקבה. הלשון זכר בשפה העברית, שכמו כל השפות השמיות היא שפה מחייבת מגדר, הוא גם לשון כללי. לכן הקב"ה נקרא בלשון זכר למרות שהוא לא כזה ולא 'משויך' לשום מגדר.

ניסיון לשייך אותו למגדר מסוים (מתוך הבנה מוטעית שהוא שויך למגדר אחר) הוא במקרה הטוב טיפשי וחסר משמעות ובמקרה הגרוע יותר הגשמה.

הקפדה על דקדוק זה תמיד טוב, גם אם זה נובע מטרחנות או מפמיניסטיות.

לא מכיר מקורות עבריים ישנם ככל שיהיו שזה ליך וביך

אבל בכל מקרה זאת דוגמא יוצאת דופן, וצ"ע בכללי הדקדוק, לא מבין בניינים מי יודע מה טוב בשביל זה

גם יש שם פתח וחיריק.

לפי הלשון בברכת לבנה זה צריך להיות בחיריק מלא בלבד.

ולמה שזה ישתנה מהניקוד של ברכת הלבנה?

נפל לי האסימון למה זה פתח וחיריק עכשיו.

בכל מקרה זאת לשון נדירה, בכל התורה הפניה לנקבה היא שונה.

איך הגעת לזה שמשינויי כתיב וקרי המסקנה היא שדיברו לנשים בלשון זכר...?

אני לא זוכר דיון כזה על שפות שמיות, אתה מוזמן לשתף.

לגבי הניקוד בסידורים, זה אולי נכון אצל הספרדים והאשכנזים שהגרסא השלטת היא של הדפוסים שלא תמיד נכתבו על-ידי מומחים.

אבל במסורת תימן זה גם ככה, ועדיין בכל הסידורים זה מנוקד כך, למרות שכל הסידורים התימניים הוצאו במסורת על-ידי דקדקנים מומחים.

תהילים בין "ענוים" ל"עניים" למשל.

יש כאן משהו אחר מעדות על שפה ישנה.

אם כי אפשר להגיד עדיין לשיטתך שהעני והענו הם אותה הגבר בשינוי אדרת.

היגיון פשוט וסברות זאת לא דרך ראיה, למרות שזה נחמד לחידוד אינטלקטואלי, צריך ראיות.

http://hebrew-academy.org.il/2012/01/31/עליך-ועלייך/

זה מזכיר את סיומת המילה המצויה ל"עליך" לנקבה. פתח, יו"ד חיריק וכ"ף סופית.

אל תקשה עלי איך זה מתחבר לפסוק בישעיה, מאוחר מדי

כל מחקר הוא ראוי, כמקור למקורות ולמחקר עצמאי.

אם תקרא כל מחקר ותדבק לכל מסקנה, בכל תחום מדעי כלשהו, אתה תתבלבל מאוד.

אם אני לא מקבל מסקנות של חוקר כלשהו, זה לא אומר שאני לא מעריך את העבודה שעשה בחקר ואשתמש בשמחה באסופת המקורות שלו.

ההטיה הזכרית של "לך" כדומה לנקבה היא רק במילה "לך" והטיותיה.

למשל בדוגמא שהביא לעיל "פעלָך" לנקבה זה "פעלֶך".

כרגע אני לא מצליח להזכר בעוד דוגמאות, אבל זאת לשון ייחודית שהיא זכר משונה ולא נקבה, פרט למילה "לך".

אחת מהחבורה היא פמיניסטית קונסרבטיבית אז התחילה עם זה,

והשניה לא מאמינה יותר מידי אבל זרמה וממשיכה לדבר ככה.

תגידי לה שאם מפריע לה הלשון הזכרית, שתלמד להדבק בה' עד שהיא תבין איך פונים לה' בלי לשונות כלשהם 

שזכר ביהדות זה לא רק בן, אלא ההגדרה למשפיע, ונקבה- למושפע

וזכר משפיע על הנקבה שפע, והנקבה מקבלת את השפע וממשיכה אותו

(אפשר לומר שכל אדם הוא בחינת שניהם ברמה מסויימת)

אבל ה' הוא מקור השפע ורק משפיע עלינו, לכן אנחנו מכנים אותו בלשון זכר

ההסבר לא משהו אבל זה העיקרון.. אם בעלי היה ער הוא היה מסביר את זה טוב יותר

אבל ה' הוא הכל ואכמ"ל

השאלה שלי באה ממקום מתעניין.

כי לי ברור שלא כך מדברים ולפניהן לא יצא לי לשמוע את צורת הביטוי הזו.

אבל עניין אותי אם זה משהו נפוץ ויש לו אולי מקור ופשוט לא יצא לי להיחשף אליו.

העניין נסגר בכך שלידי הן מכבדות גם את הנושא הזה ומזכירות את השם בלשון זכר.

[וכמובן, ה' אינו בן אדם. הגשמה גסה. אבל באמת במקורותינו, ה' מוזכר כאילו בל' "זכר" וכנסת ישראל, השכינה, בל' נקבה. בגלל הנושא של הצד המשפיע והצד שמקבל את ההארה]

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)