נכון תמיד כשמדברים על ה' מכנים אותו בלשון זכר?
"ויאמר" וכו'?
אז יש לי חברות, לא דתיות, אחת פמיניסטית במוצהר והשאר לא מגדירות עצמן ככאלה,
שנוהגות לומר / לכתוב "שהשם תעזור" וכו' בלשון נקבה.
השאלה שלי- האם זה בעייתי?
וגם, האם אתם מסתכלים על בחורות שמקפידות על דקדוק נכון (שימוש בלשון נקבה בקהל נשי) כפמיניסטיות או סתם כטרחניות דקדוקית?
נכון בכלל.
יש עניין של "לך דומיה תהילה".
להתייחס לה' בלשון נקבה, זה דבר שלא מצינו באף אחד מהכתובים, והוא על גבול הקיצוץ בנטיעות.
אם לא שהתורה כתבה, לא היינו פונים אל ה' גם בלשון זכר.
כי ברור לי שה' הוא לא זכר ולא נקבה,
וברור לי גם שמכנים אותו בלשון זכר כי כך כתוב בתורה.
אבל בדיוק מהסיבה שה' הוא לא זכר ולא נקבה עלתה האופציה לכנותו בלשון נקבה כי למה דווקא זכר?
בקיצור, תודה.
השכינה היא הנקבה הרוחנית שעליה מדברים, אבל לא מתפללים אליה (מן הסתם), בלי להכנס לפרטים כי זה לא רלוונטי לכאן.
כלומר שהיה שיבוש, ובעצם צריך להפוך את זה לזכר?
פסידוניתאחרונה
ציףהמדקדקים שהרד"ק הזכיר, למרות שרוב המדקדקים סברו אחרת.
לענ"ד, הם לא משתדלים, הם עושים "טוב" כשאין ברירה אחרת.
יש מלא המצאות מוזרות באקדמיה.
אני מכיר את המאמר ששלחת, אבל הם הכריעו שהולכים לפי הרוב, וככה פרסמו, גם אם יש גברים שם.
דומה מאוד לרי"ף.
לא היה שייך בזמנו כלל רוב בראשונים.
תביא לי ראיה שלא הולכים לפי רוב פוסקים (עזוב את האחרונים בצד).
לא דיברתי על המאמר, קראתי אותו פעם.
דיברתי על מה שהם פרסמו לתקשורת, שם הם אמרו שהולכים לפי רוב.
המאמר הזה לא נראה לי כמו הנחיה לפי מה שהם מפרסמים, אלא אם יש להם איזה דובר משועמם שאוהב לעשות צרות.
שההכרעה בהם היא על פי רוב (וגם אחרים נכללים במיספור הזה, כמובן למי שלמד בית יוסף).
כל ספרות הגאונים הייתה עלומה בתקופת הראשונים, והיא נתגלתה ברובה בתקופתנו, זאת הסיבה המרכזית שהראשונים מתעלמים הרבה פעמים משיטת הגאונים.
ובעדות אחרות שכן היה מצוי פוסקים לרוב לפי הגאונים (למשל תימנים).
מבחינתי זה מיותר אני מכין שיעור גם ככה חח
אני אומר את המילה האחרונה כאן 
לקב"ה אין גוף והוא לא זכר ולא נקבה. הלשון זכר בשפה העברית, שכמו כל השפות השמיות היא שפה מחייבת מגדר, הוא גם לשון כללי. לכן הקב"ה נקרא בלשון זכר למרות שהוא לא כזה ולא 'משויך' לשום מגדר.
ניסיון לשייך אותו למגדר מסוים (מתוך הבנה מוטעית שהוא שויך למגדר אחר) הוא במקרה הטוב טיפשי וחסר משמעות ובמקרה הגרוע יותר הגשמה.
הקפדה על דקדוק זה תמיד טוב, גם אם זה נובע מטרחנות או מפמיניסטיות.
בין השורותלא מכיר מקורות עבריים ישנם ככל שיהיו שזה ליך וביך
אבל בכל מקרה זאת דוגמא יוצאת דופן, וצ"ע בכללי הדקדוק, לא מבין בניינים מי יודע מה טוב בשביל זה
גם יש שם פתח וחיריק.
לפי הלשון בברכת לבנה זה צריך להיות בחיריק מלא בלבד.
ולמה שזה ישתנה מהניקוד של ברכת הלבנה?
נפל לי האסימון למה זה פתח וחיריק עכשיו.
בכל מקרה זאת לשון נדירה, בכל התורה הפניה לנקבה היא שונה.
איך הגעת לזה שמשינויי כתיב וקרי המסקנה היא שדיברו לנשים בלשון זכר...?
אני לא זוכר דיון כזה על שפות שמיות, אתה מוזמן לשתף.
לגבי הניקוד בסידורים, זה אולי נכון אצל הספרדים והאשכנזים שהגרסא השלטת היא של הדפוסים שלא תמיד נכתבו על-ידי מומחים.
אבל במסורת תימן זה גם ככה, ועדיין בכל הסידורים זה מנוקד כך, למרות שכל הסידורים התימניים הוצאו במסורת על-ידי דקדקנים מומחים.
תהילים בין "ענוים" ל"עניים" למשל.
יש כאן משהו אחר מעדות על שפה ישנה.
אם כי אפשר להגיד עדיין לשיטתך שהעני והענו הם אותה הגבר בשינוי אדרת.
היגיון פשוט וסברות זאת לא דרך ראיה, למרות שזה נחמד לחידוד אינטלקטואלי, צריך ראיות.
http://hebrew-academy.org.il/2012/01/31/עליך-ועלייך/
זה מזכיר את סיומת המילה המצויה ל"עליך" לנקבה. פתח, יו"ד חיריק וכ"ף סופית.
אל תקשה עלי איך זה מתחבר לפסוק בישעיה, מאוחר מדי
סביון
כל מחקר הוא ראוי, כמקור למקורות ולמחקר עצמאי.
אם תקרא כל מחקר ותדבק לכל מסקנה, בכל תחום מדעי כלשהו, אתה תתבלבל מאוד.
אם אני לא מקבל מסקנות של חוקר כלשהו, זה לא אומר שאני לא מעריך את העבודה שעשה בחקר ואשתמש בשמחה באסופת המקורות שלו.
בן-ציוןההטיה הזכרית של "לך" כדומה לנקבה היא רק במילה "לך" והטיותיה.
למשל בדוגמא שהביא לעיל "פעלָך" לנקבה זה "פעלֶך".
כרגע אני לא מצליח להזכר בעוד דוגמאות, אבל זאת לשון ייחודית שהיא זכר משונה ולא נקבה, פרט למילה "לך".
אחת מהחבורה היא פמיניסטית קונסרבטיבית אז התחילה עם זה,
והשניה לא מאמינה יותר מידי אבל זרמה וממשיכה לדבר ככה.
תגידי לה שאם מפריע לה הלשון הזכרית, שתלמד להדבק בה' עד שהיא תבין איך פונים לה' בלי לשונות כלשהם 
שזכר ביהדות זה לא רק בן, אלא ההגדרה למשפיע, ונקבה- למושפע
וזכר משפיע על הנקבה שפע, והנקבה מקבלת את השפע וממשיכה אותו
(אפשר לומר שכל אדם הוא בחינת שניהם ברמה מסויימת)
אבל ה' הוא מקור השפע ורק משפיע עלינו, לכן אנחנו מכנים אותו בלשון זכר
ההסבר לא משהו אבל זה העיקרון.. אם בעלי היה ער הוא היה מסביר את זה טוב יותר
אבל ה' הוא הכל ואכמ"ל
בין השורותהשאלה שלי באה ממקום מתעניין.
כי לי ברור שלא כך מדברים ולפניהן לא יצא לי לשמוע את צורת הביטוי הזו.
אבל עניין אותי אם זה משהו נפוץ ויש לו אולי מקור ופשוט לא יצא לי להיחשף אליו.
העניין נסגר בכך שלידי הן מכבדות גם את הנושא הזה ומזכירות את השם בלשון זכר.
[וכמובן, ה' אינו בן אדם. הגשמה גסה. אבל באמת במקורותינו, ה' מוזכר כאילו בל' "זכר" וכנסת ישראל, השכינה, בל' נקבה. בגלל הנושא של הצד המשפיע והצד שמקבל את ההארה]
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
ונועד להיות כזה.
אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.
אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה
נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם
אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.
אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,
לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים
הרצים כמטורפים על הגלגלת....
ואאלט זה "אם אני לא טועה".
התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.
בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...
סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח
מנשים מצפים יותר
ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב
אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.
(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).
עשב לימוןמה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?
(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)
– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).
פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).
– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.
– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.
להגביר שליטה ע"י
צמצום טריגרים
(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)
מציאת חלופות
(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)
אימון
(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)
אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת
(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)
כשמשפרים שליטה בנושא אחד
הוא יכול להשפיע על עוד נושאים
אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב
שבשליטה עצמית יש מרכיבים:
רצון
טריגרים
מודעות
יישום
התמדה
בגלישה יש
רצון-
כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)
מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)
טריגרים-
מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)
כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)
מודעות
יישום
התמדה
דומים בכל נושא של שליטה עצמית
אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…
והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).
ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.
והופס, עברו שעתיים.
אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.
אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.
שעה טוויטר צריך.
שעתיים?
שלוש שעות?
ארבע?
אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?
ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.
גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.
שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...
ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי
רק לקריאה.
להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.
אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.
תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.
אני מכיר רק בפלאפון.
תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.
