בקיצור הן דתיות מצד זה שהן צנועות וסגורות.
אחרת הן לא תהיינה דתיות
זה לא מוריד לה מהרמה הדתית
אני אומר את זה בתור שטותניק
אין מה לעשות, בוא נכיר באמת
ואיך שטותניקיות קשור לזרימה עם בן???
יכול להיות שהיא ממש אוהבת שטויות אבל עם בן היא יותר סגורה..
אבל במדרגות מסויימות גם ליצנות לא קיימת.
הכי "גרוע" זה מילתא דבדיחותא בגבול
ואין שום בעיה עם שטותניקיות במידה.
זה מבורך וזה גם לא חייב להיות קשור בגרוש לענייני צניעות.
לא חייבים להיות כל כך יבשושים בחיים!
לפעמיים נדמה שבנות חושבות שלהיות זורם זה מילה גסה
זה מצחיק אותי , אפשר להיות ירא שמיים ולהיות צוחק וזורם ולהנות ביחד
אתה מבין שאני מדבר על לפני החתונה? ....
את זה הבנת? ..נגיד שהבנת ..
עדין מה הבעיה בזה?
אני האחרון --- שרוצה שיפרצו כללי הצניעות , אבל ! לא צריך להיות רובוט
כלומר אם את כבר יוצאת לשידוך איתי אפשר קצת לצאת מהתבנית של השאלות המוכנות מראש
ובאמת לצחוק ולהנות מהפגישה ..
ככה אני רואה את זה
רק הגישה המערבית שלנו משתנה
מי אמר שלא להיות יבש זה אומר לא להיות צנוע?
להתלוצץ, שזה אסור אפילו למשודכים?
שו"ע אבן העזר סימן כא - להתרחק מן העריות
צָרִיךְ אָדָם לְהִתְרַחֵק מֵהַנָּשִׁים מְאֹד מְאֹד. וְאָסוּר לִקְרֹץ בְּיָדָיו אוֹ בְּרַגְלָיו וְלִרְמֹז בְּעֵינָיו לְאֶחָד מֵהָעֲרָיוֹת. וְאָסוּר לִשְׂחֹק עִמָּהּ, לְהָקֵל רֹאשׁוֹ כְּנֶגְדָּהּ אוֹ לְהַבִּיט (א) בְּיָפְיָהּ.
http://www.kipa.co.il/ask/show/295159-מותר-לדבר-עם-אישה
http://din.org.il/2011/05/18/דין-ייחוד-עם-אישה-נשואה-במשרד-ציבורי/
אם יש שידוך וזה פגישה רביעית חמישית אסור להם להרגיש פתוח?
לצחוק קצת? אף פעם לא צחקת עם מדוייטת שלך? הכוונה היא לא להיות יבש יותר מידי
שאני לא בסדר.
אם יש לך פוסק שמתיר, כבר אמרתי שאשמח לשמוע על כך.
לזרום זה להתלוצץ, תבדוק את ההגדרה המילונית-תורנית של ליצנות.
כאילו אם אתה מתלוצץ עם מישהי....וקרה לך דבר כזה
אז למה אתה כל כך אומר שאני לא בסדר
וזה שאני עושה משהו, לא עושה אותו בסדר או נותן לך תעודת הכשר.
אבל גם אני וגם אתה צריכים לשאוף לעבודת ה'
אני לא חושב שיש מטרה בדייט מדכא ויבש, אבל כאן כבר צריך עיון מה זה ליצנות
דוגמא מהאחרונים, אפשר לעיין במקורות שם - לקראת נישואין וזוגיות
תסתכל באחרונים מה גדר קלות הראש, הרב רצאבי מביא כל דברי חיבה שמביאים לקירוב דעות אסורים למשודכים. לא מצאתי בילקוט יוסף.
איך אפשר להגיד לא לדבר דברי חיבה..להחמיא לא יודע
זה....אוף לא יודע איך להסביר...
כי זה לוקח זמן ומתחילים להכיר ו..רוצים קצת..להפתח ...
לא להגיד לה את יפה את חמוד* שים לב ששמתי * כי אני לא מסוגל אפילו לכתוב את זה
מבין אחי אני האחרון שרוצה לפרוץ את זה..אבל....זה קשה להגיד לא להתפתח לא לזרום לא קצת לצחוק זה ..
למשל בדיחה עדינה באופיה הרב שרלו, או "אהבה" לפי הרב אבינר.
אם אתה שואל לענ"ד? כשאתה בפגישות מתקדמות מאוד ולא מצליח להתאפק, תסמוך על הרב אבינר בעניין הזה.
אבל ככה סתם בלי שום שידוך ושום עניין? פשוט שאסור... אתה תציל את עצמך מהמון יצר הרע ככה
לדבר על דברים שקשורים לאהבה?
לא הבנתי את זה
וכן הכל מדובר על פגישות מאוחרות
שמובילות לפתיחות יתר, ציון עובדות לא צנועות וכדומה.
או מסתמא בדיחה עם תוכן לא ראוי.
לגבי אהבה הרב אבינר כתב שמותר להגיד לבחורה שאוהבים אותה לפני שמתחתנים פשוט.
לא להסחף עם הדיבורים, רק לציין את העובדה.
להגיד את הטוויסטים הקטנים האלה אתה יודע..
ואם אני אומר לה אני אוהב אותך ...אז...אני יכול להמשיך להסחף עם זה מבין אחי
"אני אוהב אותך מלא את לא מבינה בכלל" ...זה יחשב בגדר איסור? ![]()
הנוסח ה"מתקדם" של האוהב.
לי מהנסיון האישי זה עשה הרבה נזק לדבר ככה בקשרים.
תשאל רב שמכיר אותך אישית ויודע את הגבולות שלך, ותהיה אמיתי איתו. זה באמת יכול לחסוך לך המון כאב ראש ולב
אבל יפה מה שכתבת
לא שאת צריכה אישור.
את מכירה את האוכלוסיה הזו יותר טוב ממני אני מניח.. ;)
ענבל
משהו מקורי,,,חחחח
יש מיליון בנות זורמות..
לפעמים אפילו יותר מדי.
השאלה את מי אתה מכיר ובמי נתקלת..
טוב בסדר
לפי התגובות שלכם רואים שלא הבנתם למה התכוונתי
למרות שתכלס לא ממש הסברתי את עצמי אז..
[כל זמן שמדברים בהכללה. כי אופיים של אנשים באופן אישי, יש בכל מקום]
הרי עם חברותיהן, הן לגמרי בטבעיות. אלא בנות דתיות טובות, יש בהן צניעות, ואינן ישר "זורמות" עם כל אחד. קודם רואות אם יש כיוון, התאמה כלשהי.
לא פעם זה בא מיותר עומק, וגם בונה יותר עומק.
ולא פעם כאלה שמיד "זורמות", זה חיצוני יותר שטחי יותר - ומסתיים מהר יותר...
אז לא צריך להיחסם באופן מלאכותי, אבל צריך סבלנות, להכיר בעדינות, בהתענינות - ואם מתאים, אז גם זורם יותר (לפעמים, כשמורגש לחץ בלתי מודע מהבן "לזרום" מהר מידי, זה גורם אצל הבחורה ההיפך..) .
"לא צריך להיחסם באופן מלאכותי"
יש שלא יסכימו איתך על זה.
אתה אומר בעצם שאפשר לצחוק בדייט ולעשות דברים כייפים?.
זה לא מתנגש עם ההלכה?
ועשית ממנו עיקר....
אני רציתי להדגיש, שמדובר לרוב בבנות שמטבען הן עם שמחת חיים וטבעיות, וחלק מטבעיותן הבריאה היא הסיוג ביחס לבנים, וההבנה המופנמת שקשר קרוב יותר זה לצורך נישואין, נבנה בעדינות ועומק, ועם ההתפתחות בכיוון הזה, הוא גם יותר זורם.
זורם, זה לא רק לצחוק ו"לעשות דברים כיפיים", אלא עצם התחושה הנינוחה יותר, אחרי שחשים שיש אופציה סבירה.
וקשה להגדיר בדיוק. יש הבדל בין אוירה טובה לסתם קלות ראש.
פגישות אינן מטרה לעצמן, כדי לבלות ולעשות כיף עם מישהי.. אלא היכרות ובחינה של האופציה להיות קרובים ובונים יחד בית טוב באהבה ואחוה אחרי נישואין. צריך תחושה ישרה ושכל ישר, מה מתאים ומה לא.
נגיד עכשיו יוצאים חודש , הולכים ל...לשבת בלילה באיזה מקום...
מריצים בדיחות , צוחקים , חוזרים עם חיוך מה רע? ..לא מדברים דברי חיבה ...סתם אתה מצחיק אותה
כי היא אוהבת מישהו מצחיק וזורם , אז למה זה אסור? זה בישביל להתחבב עליה...
בעל צריך להתחבב על אישתו לא?
שוב כמו שכתבתי למעלה אם אתה בדייטים מתקדמים וקל וחומר אחרי וורט, אז ניחא.
אבל אני אומר לך מנסיון החיים שלי, אתה תבזבז ככה המון אנרגיות על קשרים שלא יובילו אותך לחתונה ותמצא את עצמך מלא עייפות רגשית בקשרים.
להשקיע בסתם בנות שבסוף הן לא אשתך זה מתיש, לפחות לאנשים רגישים.
כשאני יוצאת לדייט אני מרגישה שיוצאת למצווה, הרי לבנות בית בישראל זו מצווה בהחלט והדייטים הם הדרך אליה וחלק מהבנייה
ומצווה עושים מתוך שמחה.
באמת שנזכה ללמוד לצחוק לשם שמים
הלוואי באמת
הם העם הכי לא זורם בעולם.
מרוב שמנסים לשמור על עצמם ועל ההלכה לא נפתחים באמת.
ודווקא האלה הפחות דוסים יוצא שיותר כיף לדבר איתם.
חבל
אולי צריך לתת קצת זמן ואולי למצוא מישהו שמצליח לשלב בין הלכה וגדרות לבין צחוק לשם שמים.
אני חושב בידיוק כמוך
קשה למצוא מצד אחד את ה...מישהי הזאת שתיהיה צנועה וחסודה ועדין תדע לצחוק ולזרום,
יש ..אבל לא יודע כמה בידיוק
יש גבול למה מותר ואסור, טחנו את זה בשרשור לעיל ובשרשור על המחמאות של נעמימי
מזל טוב 🥳
(סורי הייתי חייבת)
אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי
פעם ברווקים הבררנים😊
ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,
מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏
לא חתול זמני😸
סתם, אני לא ממש בשל.
@חתול זמני פספס את אהבת חייו
לא בכל שרשור זה מתאים.
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
זה כואב וקשה, באמת.
אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.
נשמע שאתה שם.
אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?
והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.
ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.
אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.
ואתה ראוי. וודאי.
הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.
אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.
זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.
בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.
בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.
קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר
בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.
ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.
אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.
והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי.
גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו.
נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.
בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..
אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.
נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום.
יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר..
אתה טוב ומגיע לך הכל דוד
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?