זה נראה לי לגיטימי, אבל כדאי קודם לדבר עם הרב שלו או חברים שלו,

גם כדי להיות בטוח שהוא לא רמאי, וגם כדי לברר עליו יותר פרטים.

אפשר גם לשאול אותו אם מישהו פה בפורום (עדיף ניק וותיק) מכיר אותו מהמציאות.

א. לגיטימי לגמרי. למה לא? יותר מזה - בסופו של דבר הוירטואלי מאוד חסר לעומת המפגש פנים אל פנים, וחבל למרוח סתם. אפשר לצ'וטט לילות ארוכים ובפגישה אחת לגלות שזה לא קשור. אחרי שהבנתי את זה סיגלתי מדיניות יותר "תכל'סית". היו בחורים שנפגשתי אתם אחרי החלפה של הודעות ספורות ושיחת טלפון אחת. עם בעלי (שהכרתי דרך אתר הכרויות) נפגשתי אחרי ששוחחנו קצת יותר מהרגיל - שני ערבים בצ'ט, ושיחת טלפון קצרה לקביעת פגישה.

ב. עד רמה מסוימת, אפשר להתרשם מאנשים לא-רע גם בשיחה וירטואלית. בנוסף, אפשר ומומלץ לברר דרך אנשים שאת מכירה שגרים באזור שלו או שיש להם "תחנות חיים" משותפות עם הבחור הנידון (צבא \ ישיבה \ לימודים \ עבודה...). מעבר לכך, וזה חשוב במיוחד אם לא הצלחת לברר: לקבוע להיפגש במקום ציבורי ולהגיע לשם בכוחות עצמך (שלא יבוא לאסוף אותך).

מאוד חשוב- להיזהר.

אם אין לך שום מידע אמין עליו- כלומר, מידע שמגיע ממישהו שמוכר לך בחיים הפרטיים ואת יודעת בוודאות על

הניק הזה מיהו ומהו- אל תעשי צעד אחד כלפי פגישה אמיתית.

יש לא מעט נוכלים, רמאים ושאר מרעין בישין שיושבים בתוך האנונימיות שמאפשרים מקומות כאלו ומחפשים את

מי שאפשר להפיל בפח.

למעשה- עד שלא ביררת את הפרטים הטכניים מול מישהו חיצוני ואמיתי, קחי את כל מה שנאמר לך בעירבון מוגבל,

מאוד. קל מאוד לכתוב דברים ולספר סיפורים.

אם אין לכם אנשים משותפים, זה לא סביר בד"כ, וזו סכנה חמורה מאוד, תמיד יש איך ואת מי לשאול, אלא אם כן

יש מישהו שלא רוצה שיהיו.

חבל להסתכן סתם.

לאחר בירור מעמיק שהאדם המדובר הוא אכן מי שהוא טוען שהוא ובירור עם אדם חיצוני שמכיר אותו, ולא חבר שהוא נותן לך, שיכול להיות במידה רבה הוא עצמו זה שעונה לטלפון.

לאור זה התשובות הן-

א. אם את יודעת לאמת את הנתונים שהוא אמר והם אכן נכונים ובבירור מול אנשים הוא באמת מתאים למה שאת

נפגשת איתו באינטרנט - אז זה יכול להיות סביר אם את נפגשת איתו במקום ציבורי, הומה אדם ונזהרת בכל מקרה.

ב. רמת האמינות שואפת לאפס מלמטה. עד שלא תבדקי את העובדות.

עדיף להיזהר כפול מאשר להצטער פעם אחת על משהו כזה.

להיזהר יותר מידי מאשר להצטער אח"כ על חוסר זהירות.

לפעמים אם נזהרים יותר מידי אז מפספסים הזדמנויות טובות...

נגיד אם מתעקשים למצוא מישהו משותף ששניהם מכירים, ובסוף לא מוצאים וחותכים בגלל זה, אז סתם חבל.

אפשר בהחלט להסתפק בלדבר עם הרב שלו, או חברים.

את הסיכון אתה לא צריך לקחת.
למרות שגם לך הייתי ממליץ את אותו דבר. חבל סתם לסכן את החיים על משהו
שאפילו לא הוכח כאמיתי.

מספיק אדם אחד, לא צריך רוב.

צריך להיזהר.

אני יודע שיש והיו פה מקרי הטרדה. חלקם לא פשוטים כלל.

מי שמכיר ומי ששמע יודע שכבר קרו דברים מעולם.

אין לחץ- יש עמידה אמיתית מול המציאות.

כשיצאתי- יצאתי עם בנות מהפורום. ביררתי עליהן באמת יותר טוב,

ואני בחור, ועדיין הייתי זהיר ולא נפגשתי במקומות מסוכנים.

באמת עדיף להיזהר מאשר להיפגע.

כבדוהו וחשדהו זו הדרכת חז"ל. חשדהו כליסטים אגב. למרות שרוב אינם פושעים.

אבל עד שלא יוכח לך אחרת. עדיף שתיזהר.

ולגבי המשפט הזה: "ולא חבר שהוא נותן לך, שיכול להיות במידה רבה הוא עצמו זה שעונה לטלפון."

אם היא מדברת עם הבחור בעצמו בפל' לפני הפגישה אז הוא לא יכול לרמות ככה (כי היא תזהה את הקול שלו)

ואם יש לו איך לעוות את הקול? ויש כאלו שעושים את זה...
אתה היית מוכן לקחת את הסיכון על עצמך? על הילדה שלך?

המציאות יותר גרועה מהדמיון שלנו.

יש פה בפורום כבר מקרים של הטרדות אנונימיות, גם דרך הרשת.

אין סיבה לחשוב שפה לא יהיו גם אנשים כאלו שעלולים להזיק. דווקא יש

סיבות להאמין שפה יהיו.

אם אין לי איך לברר את הרמה הבסיסית ביותר על האדם- למה שמלכתחילה

יהיה לי אמון בו?
 

מטרידים יודעים לחכות ולחפש את מי שצריך.
בד"כ אנשים לא אמינים מצליחים באינטרנט להציג את עצמם ככאלה.
אני לא יודע מאיפה את כל-כך בטוחה בנתון הזה. אני לא מנהל אבל

אני יודע מה מצב האינטרנט.

לא אמרתי שכל יושבי הפורום הם מטרידים.

אמרתי שמספיק אחד שמטריד בשביל להצריך זהירות.

כן- חז"ל אסרו על האיחוד עם הפנויה בגלל מקרה אמנון ותמר.

אז כל הגברים אנסים- לא. האם שווה להסתכן בגלל זה? גם לא.

את לא לא תעבדי עם גברים בגלל זה.

את גם לא תפסיקי ללכת ברחוב.

ואת גם לא לא תדברי עם גבר ברחוב.

אין קשר בין הדברים הללו למה שאמרתי.

לפי דעתי את כן תמנעי מלהיכנס לחדר מבודד עם גבר זר, שאין לך עליו אף פריט מידע.

אם לא, בעיני זו הפקרה של עצמך. לא כי כל הגברים אנסים, ממש לא. אלא כי את לוקחת

את הסיכון שהאחד מאלף הזה הוא כן.

אני מסכים איתך. את קופצת לפרנויה. אני דיברתי על להיזהר.

אינטרנט הוא מקום מסוכן. בהרבה מובנים ובחינות.

הנתון הבסיסי ביותר זה שהוא מקום נוח מאוד לאנשים בעלי רצונות לא טובים,

יש להם אנונימיות וגישה אל אנשים תמימים וטובים.

יש את המקרים שקורים- מתוכם חלקם נחשפים וחלקם לא.
ועדיין - גם אם מישהו שם לב- זה כבר מאוחר מדי הרבה פעמים.

עדיף להיזהר.

וההלכה הזו ספציפית היא הלכה דרבנן שנגזרה לאחר מעשה אמנון ותמר.

כלומר- אע"פ שאין רוב אנסים, בגלל שיש מציאות של אונס אנחנו מקפידים שלא

להגיע למצב של אולי.

ומכאן לאינטרנט- שגם פה היו מקרים ויותר ממקרה אחד, של אנשים שנפגשו,

שיצרו קשר דרך הפורום, למטרת שידוכים או סתם כקבוצה, ועל הדרך מישהו

ניצל את ההזדמנות לפגוע בבנות. דרך הקשר שנוצר פה.

ואלו רק המקרים שאני מכיר, ויש מספיק שאני מכיר.

בס"ד

להביא את נוסח השולחן ערוך על מה שעשית? אני אוותר אבל אסביר.

לא הגבתי בשרשור כי אני הנדון לדין, אבל באופן עייני יש בעיה אחת מאד גדולה בטענה שלך, והיא שאתה לא חכמים כדי לגזור גזרות ותקנות על האינטרנט.

ואסביר יותר, אף אחד לא אמר פה להיות עיוור, אבל יש דברים פשוטים יותר ויש דרכים לתקן תקנות.

1. "אין מתקנים גזרה על הציבור אלא עם כל הציבור יכולים לעמוד בה" שקלת כמה אנשים אין להם יכולת לקיים "חוק דתיים שלובים" תתפלא אבל לרוב זה לא כזה פשוט כמו שזה נשמע וגם אם יודעים, לא תמיד יהיה רצון לפנות.

הסיבה שאתה לבד במערכה פה נגד הרבה, היא מכיוון שהגזרה שלך מוגזמת.

{זה נקודה לשיקול שאפילו אם היה לך בית דין לא בטוח שהיית יכול לגזור את זה}

2. איך מבררים.

כן צריך גם קצת אמון, לדעתי מספיק מספר של חבר ולהיפגש במקום ציבורי, כי לא קל לזייף קול ברמה כזו, וגם אם הוא גם זייפן בקולו, האם הוא גם יצליח להתחפש כל כך טוב שהבחורה תחשוב אותו לבחור ישיבה נורמלי ותסכים ללכת איתו למקום היחוד{כי אם כל הכבוד לא נראה לי שגם הפושע מספר אחת והשחקן הכי טוב יעשה לעיני כל} ולכן כן כללי הזהירות ממשיכים גם אחרי הרגע שראיתי את הבן אדם, ונשארים ברחוב מסעדה. ואם הוא מבקש או מציע דברים מוזרים זה צריך להוות נורה אדומה.

אביא עוד כמה דברים לבירור.

בשביל החוששים גם לזיוף, אז בצורה הפשוטה, לרוב מקומת עבודה לימוד היום יש מספר שמפורסם באינטרנט, אפשר להתקשר למספר ואכן לוודא שהאדם לומד עובד שם.

זהו הכי פשוט והיגוני{ולא שם דווקא המקום לברר מעבר}

אין בכוחי ואין לאל ידי לעשות זאת.

יש בכוחי לענות לאנשים שואלים שאלות בפורום את דעתי.

לא טענתי שאם היא תצא איתך- היא עברה על דברי חכמים.

לכן כל הדיון על "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה" היא לא רלוונטית.

ברור שהזהירות מחייבת גם לאחר הבירור האיכותי והטוב על אדם.

אבל באינטרנט- אין אמון. אני יכול להיות מי שאני רוצה. יכול להיות שאני אפילו שוטר

שמומחה לענייני הטרדות ברשת ודרך הרשת. יכול להיות שאני סבתא שגרה באוסטרליה,

משחקת בנדמה לי וחיה חיים כפולים משעמום.

הדרך היחידה לדעת מי אני - היא לדבר עם מישהו שמכיר אותי בחיים האמיתיים.

אתה, לדוגמא, לא יכול לדעת ולא תוכל לדעת אם אני אחד מהשניים למעלה, אני טוען

שאני לא אף אחד מהן, אבל זה לא מבטיח לך שום דבר. אם אתה מכיר אותי באופן אישי,

אתה יודע מי אני, ואם לא- אז לא.

הקושי שלך בלהשיג איש קשר אמיתי שמכיר אותך ומכיר אותה גם הוא לא רלוונטי. אם זה

אכן שידוך שצריך לצאת לפועל, הוא יצא. אם לא, אז לא. אבל האחריות האישית על

התנהגות בטוחה- זה שיקול משמעותי.

אני לא מכיר אותך. אין לי מושג מי אתה. מבחינתי אתה יכול להיות מי שתגיד שאתה,

אני אתייחס אלייך ככזה- כי זה נוח לי. אבל לא יותר מזה.
אני גם אתייחס אלייך כאדם, שיכול להיות מסוכן, מאלף ואחת סיבות.

אגב- דווקא בגלל שאתה קרוב אצל עצמך, אני לא חושב שיש משקל לדבריך,

אבל אני בהחלט מבין שיש לך רצון גדול לפגוש את הגברת הזו.

בס"ד

לכן לא הגבתי, ואמנם לא גזרת גזרה אבל הסמכת שהנה כמו שחז"ל אסרו יחוד למרות שלא כל הגברים אנסים{והמשך הנשמע ולא נאמר גם אני גוזר...}

אז כן צריך להזיהר מיוחד וגם אחרי שידוך משדכן מוסמך ואלף עדים שהאדם הוא כשר צריך להיזהר מיחודף ותקרא לי תמים או טיפש אבל באמת שאני לא חושב שגדול הפושעים יכול להטריד ולפגוע ברשות הרבים כשמקפידים על כללי יחוד.

כי כן יש בושה לאנשים, ויש להם פחד.

את הצעה שלי לברור אפשר לשקול גם בהיגון בלי קשר אלי, ואחזור על זה:

אתה משיג את המספר דרך מה שמקום העבודה לימודים נתן, ומברר מול המקום ההוא האם אני אכן שם, זה אמנם לא בירור על המידות אבל זה בירור פשוט שאני לא יכול להיות נגוע לשנות בו משהו.

אדם יכול לספר שהוא לומד במקום X או Y, יהיה זה ישיבה או מוסד לימודי אחר.

גם אנשים רעים לומדים במקומות מסויימים. וזה לא מצביע על שום דבר מעבר לזה.

אם אפשר לדבר עם רב שמכיר אותו, חבר שמכיר אותו- קצת לאמת יותר פרטים.

למשל גיל(שמוסד לימודי לא יעביר בד"כ).

מכיוון שהאמירה הייתה הרוב לא ולכן אין מה להיזהר, הסמכתי את ההיגיון שבדברי להיגיון

שבדברי חכמים. כלומר- למדתי את ההיגיון מדברי חכמים שאע"פ שהרוב לא מסוכנים יש להיזהר

גם באחד.

בס"ד

א' מקום לימודים או עבודה כן נותן משהו על הבן אדם{במיוחד בישיבה} אבל גם ולא זה פחד מטורף מוגזם לא לתת לו שום אמון.

ואגלה לך סוד לפי הדיבור שלך שהוא יכול לעבוד על הישיבה, אז למה הוא לא יכול לעבוד גם על חבר שלו?!

ארחיב את זה יותר, נרשמתי לשדכן, מה זה כלל? שהתקשרתי אליו וסיפרתי לו קצת על עצמי, הוא לא פגש אותי בחיים.

אז באמת צריך אולי להיזהר גם בשידוכים, ונראה לי שהזהירות של כללי חז"ל על יחוד היא זיהרות מספיקה.

אבל הנקודה הבסיסית ביותר היא אמון כלשהו בסדר, את מתחיל אתה אומר הוא שקרן, אבל אחרי שיש לך כלים לברר שהוא דובר אמת ביחס לאיפה הוא נמצא רוב היום, אתה יכול להאמין לדעתי שהוא אכן דובר אמת טיפה, רק טיפה, לא סותר את האפשרות לברר עם חבר, ובשמחה נתתי, אבל ככה אתה כבר לא אמור לחשוש שמא המספר של חבר זה מספר שלו שהוא עונה ומעוות את קולו, ושהוא שקרן מוחלט.

בנוגע להסמכת ההיגון, יש עוד כמה סוגיות שקשורות ליחוד ונקודה אחת שיש שם שאין פה, היא יצר הרע, שאין מה לעשות כאשר יש אפשרות " "לצאת נקי בידי אדם" "{לא באמת אלא שלא יתפס}, ויש מולו את התאווה,{וכן בוודאי שאין דומה יצירת תאווה ממראה {שאסור אפילו להסתכל על אצבע קטנה של אשה להנאה} לתאווה מדיבור וידיעה שכנראה מי שאני מדבר איתו זה אשה}

ולכן אף על פי שחשש יחוד הוא גם שלא רוב האנשים אנסים, חלק גדול מזה הוא כיוון שיחוד הוא ניסיון, והוא מעורר את היצר הרע, כאשר שיחה טלפון לא מעוררת את היצר הרע.

במילים אחרות ההבדל בין החשש בהגזמה שלך {שלא נצרך} להלכות יחוד שנצרכים, שהחשש שלך הוא באדם כשר, במצב תקין שהולכים אחרי הרוב, כאשר בהלכות יחוד לא הולכים לפי הרוב כי המצב לא תקין המצב הוא מצב בו היצר הרע מתעורר.

{או במילים נוספות ההבדל בין להגיד לאדם שהולך באמצע רחוב להיזהר כי יש אנשים שנפלו מהצוק, או להגיד לאדם שהולך קרוב לצוק להיזהר כי יש אנשים שנפלו מהצוק, בשניהם מעט אנשים נפלו מהצוק רק שבראשון{השיחות פה} האדם רחוק מהצוק, ובשני{יחוד} הוא קרוב לצוק.

מובן?

כשאני מברר עם מקום מסויים אני יכול לברר האם אתה רשום שם, למה כמה שעות אתה שם

ביום, או איפה אתה רוב היום.

לא דיברתי על שיחות טלפון(למרות שהיו כבר הטרדות גם בש"א, אז גם בטלפון אין הבדל גדול).

דיברתי על להיפגש עם מישהו ולתת בו אמון דרך האינטרנט.

בזה צריך זהירות רבה, כי פה יש הליכה ליד צוק.

לא אמרתי אף פעם לא להיפגש, אמרתי להיזהר. אמרתי שבעיני אם אין אף אחד שאני מכיר

שיכול לאשר לי את זה, אני מציע להיזהר.

זה הכל.

אפשר להסכים שאיננו מסכימים, גם בסדר.

בס"ד

יתכן ולא הבנתי אותך כראוי או שלא הבנת אותי.

בכל אופן אנסה להסביר מה אמרתי.

אמרת שמקום לימודים זה דבר כללי מידי, אז אני חושב שזה כללי באותה מידה כמו שהבן שדוד של הבן דוד הכיר את בת דוה שלה{סתם דוגמא}

רק שעל זה שזה נעשה דרך רצף של אנשים אתה אומר שאתה סומך ולא על כך שהבדקת שהאדם רשום במסוד לימודים כלשהי.

כמובן שיש הבדל בין לסמוך לבין לא להיזהר, לסמוך אומר שכאשר אני יודע שהוא לא שיקר על המקום הזה{ורוב האנשים נמצאים במקום לימודים עבודה רוב היום} אז אני יכול להאמין לו ולהסתפק בכללי זיהרות וכללי יחוד לא להיות לבד אלא במקום ציבורי{שאמנם אני לא בקי במושג הטרדות אבל לא נראה לי שזה קורה במקום ציבורי}

לדעתי אפשר לסמוך על בדיקה כזו בדיוק באותה רמה של האדם שמאשר{שהוא גם לרוב לא יודע כמעט כלום אלא הצדדים{אחרת הוא היה מציע לא}}

והבאתי את דרכי השידוך הכללי של שדכנים וזה, שרמת האימנות שלהם, או הבדיקה לפני, היא לרוב אפילו פחות ולמרות זאת שם סומכים על זה לא?

שיצפה מהצד לכל מקרה שלא יקרה!

א. מאוד לגיטימי. בכלל- עדיף כמה שפחות לדבר וירטואלית לפני שמבררים ונפגשים. כי זה יוצר רגש עוד לפני שאת יודעת בכלל מי הבנאדם.

ב. זה תלוי במה שאמרתי בא'- לברר ולהיפגש לפני שמפתחים שיחה ארוכה באינטרנט.

ולגבי רמת האמינות- תבקשי ממנו ממליצים. אם זה נגיד דרך הפורום- תשאלי אם יש ניק שמכיר אותו ותדברי עם אותו ניק. תבקשי ממנו לספר על עצמו ותאמתי את זה עם הממליצים.

בגלל שזה היכרות וירטואלית כדאי לברר כמה שיותר. גם אם את מכירה אנשים מהיישוב שלו\הישיבה שלו וכו'- תשאלי אותם, גם אם הוא לא נתן לך אותם כממליצים.

בהצלחה!!

בטוחה? 

גם אם זה אני? 

תזהרי אני מסוכן !

טוב שלא  מושכים עוד באופן וירטואלי.

אם רוצים להכיר, אז היעד צריך להיות להיפגש ולראות אם מתאים או לא. סחיבה ממושכת של שיח-וירטואלי יכולה ליצור דמיונות שווא ולהזיק.

מצד שני, ראוי להכיר קודם במי מדובר.

את יכולה לבקש את הבחור - כמקובל בשידוכים - שיתן שם של מישהו שמכיר אותו, למשל רב מהישיבה, שתוכלי להתענין לגביו. ממש כמו אם מציעים לך מישהו בע"פ. ומכאן, המשך כמו בכל הצעה.

גם אם יש מישהו/י כאן שאת סומכת עליו/ה ומכיר אישית את האדם - זה די דומה.

אבל בכך צריך להיות יותר זהירים. כי לפעמים גם ה"מכירים" מכירים רק וירטואלית. ואז זה תלוי מאד ברמת הודאות של היכרותם.  ואכן, כבר היו כאן כאלה שנפגשו על סמך המלצת "מכיר" מכאן - ואפילו התחתנו בסוף..  אבל בכ"ז, לוודא שאכן מכירים באמת.

יש, אולי בן דוד שלומד עם בן דוד שלו  או למד עם בן דוד שלו פעם.

כל דבר שיוכל לתת לך ביטחון שהוא האדם שהוא טוען שהוא.

מחוץ לאינטרנט.

אם אין- אני באופן אישית(סליחה קן ציפור) הייתי מוותר.

בס"ד

אבל אתם מתביישים לפנות?{יש משהו כזה אך אני לא רוצה לפרט יותר על מה בדיוק כי זה נתון לשיקולה.}

בין לסכן את עצמך ללהתמודד עם בושה.

מה עדיף?

לי ברור מה אני הייתי בוחר.

סה"כ רב שהבחור לומד אצלו, ולהתענין. זה מקובל גם בהצעות רגילות לגמרי.

אין הרבה מה להסתבך..  על הענין, זה להשתדל לשאול עליו קודם עם מישהו שמכיר. רצוי מישהו שמוכר גם לך. או אישית, או סתם בגלל "תפקידו" (כמו רב שלו).

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!