זה נראה לי לגיטימי, אבל כדאי קודם לדבר עם הרב שלו או חברים שלו,

גם כדי להיות בטוח שהוא לא רמאי, וגם כדי לברר עליו יותר פרטים.

אפשר גם לשאול אותו אם מישהו פה בפורום (עדיף ניק וותיק) מכיר אותו מהמציאות.

א. לגיטימי לגמרי. למה לא? יותר מזה - בסופו של דבר הוירטואלי מאוד חסר לעומת המפגש פנים אל פנים, וחבל למרוח סתם. אפשר לצ'וטט לילות ארוכים ובפגישה אחת לגלות שזה לא קשור. אחרי שהבנתי את זה סיגלתי מדיניות יותר "תכל'סית". היו בחורים שנפגשתי אתם אחרי החלפה של הודעות ספורות ושיחת טלפון אחת. עם בעלי (שהכרתי דרך אתר הכרויות) נפגשתי אחרי ששוחחנו קצת יותר מהרגיל - שני ערבים בצ'ט, ושיחת טלפון קצרה לקביעת פגישה.

ב. עד רמה מסוימת, אפשר להתרשם מאנשים לא-רע גם בשיחה וירטואלית. בנוסף, אפשר ומומלץ לברר דרך אנשים שאת מכירה שגרים באזור שלו או שיש להם "תחנות חיים" משותפות עם הבחור הנידון (צבא \ ישיבה \ לימודים \ עבודה...). מעבר לכך, וזה חשוב במיוחד אם לא הצלחת לברר: לקבוע להיפגש במקום ציבורי ולהגיע לשם בכוחות עצמך (שלא יבוא לאסוף אותך).

מאוד חשוב- להיזהר.

אם אין לך שום מידע אמין עליו- כלומר, מידע שמגיע ממישהו שמוכר לך בחיים הפרטיים ואת יודעת בוודאות על

הניק הזה מיהו ומהו- אל תעשי צעד אחד כלפי פגישה אמיתית.

יש לא מעט נוכלים, רמאים ושאר מרעין בישין שיושבים בתוך האנונימיות שמאפשרים מקומות כאלו ומחפשים את

מי שאפשר להפיל בפח.

למעשה- עד שלא ביררת את הפרטים הטכניים מול מישהו חיצוני ואמיתי, קחי את כל מה שנאמר לך בעירבון מוגבל,

מאוד. קל מאוד לכתוב דברים ולספר סיפורים.

אם אין לכם אנשים משותפים, זה לא סביר בד"כ, וזו סכנה חמורה מאוד, תמיד יש איך ואת מי לשאול, אלא אם כן

יש מישהו שלא רוצה שיהיו.

חבל להסתכן סתם.

לאחר בירור מעמיק שהאדם המדובר הוא אכן מי שהוא טוען שהוא ובירור עם אדם חיצוני שמכיר אותו, ולא חבר שהוא נותן לך, שיכול להיות במידה רבה הוא עצמו זה שעונה לטלפון.

לאור זה התשובות הן-

א. אם את יודעת לאמת את הנתונים שהוא אמר והם אכן נכונים ובבירור מול אנשים הוא באמת מתאים למה שאת

נפגשת איתו באינטרנט - אז זה יכול להיות סביר אם את נפגשת איתו במקום ציבורי, הומה אדם ונזהרת בכל מקרה.

ב. רמת האמינות שואפת לאפס מלמטה. עד שלא תבדקי את העובדות.

עדיף להיזהר כפול מאשר להצטער פעם אחת על משהו כזה.

להיזהר יותר מידי מאשר להצטער אח"כ על חוסר זהירות.

לפעמים אם נזהרים יותר מידי אז מפספסים הזדמנויות טובות...

נגיד אם מתעקשים למצוא מישהו משותף ששניהם מכירים, ובסוף לא מוצאים וחותכים בגלל זה, אז סתם חבל.

אפשר בהחלט להסתפק בלדבר עם הרב שלו, או חברים.

את הסיכון אתה לא צריך לקחת.
למרות שגם לך הייתי ממליץ את אותו דבר. חבל סתם לסכן את החיים על משהו
שאפילו לא הוכח כאמיתי.

מספיק אדם אחד, לא צריך רוב.

צריך להיזהר.

אני יודע שיש והיו פה מקרי הטרדה. חלקם לא פשוטים כלל.

מי שמכיר ומי ששמע יודע שכבר קרו דברים מעולם.

אין לחץ- יש עמידה אמיתית מול המציאות.

כשיצאתי- יצאתי עם בנות מהפורום. ביררתי עליהן באמת יותר טוב,

ואני בחור, ועדיין הייתי זהיר ולא נפגשתי במקומות מסוכנים.

באמת עדיף להיזהר מאשר להיפגע.

כבדוהו וחשדהו זו הדרכת חז"ל. חשדהו כליסטים אגב. למרות שרוב אינם פושעים.

אבל עד שלא יוכח לך אחרת. עדיף שתיזהר.

ולגבי המשפט הזה: "ולא חבר שהוא נותן לך, שיכול להיות במידה רבה הוא עצמו זה שעונה לטלפון."

אם היא מדברת עם הבחור בעצמו בפל' לפני הפגישה אז הוא לא יכול לרמות ככה (כי היא תזהה את הקול שלו)

ואם יש לו איך לעוות את הקול? ויש כאלו שעושים את זה...
אתה היית מוכן לקחת את הסיכון על עצמך? על הילדה שלך?

המציאות יותר גרועה מהדמיון שלנו.

יש פה בפורום כבר מקרים של הטרדות אנונימיות, גם דרך הרשת.

אין סיבה לחשוב שפה לא יהיו גם אנשים כאלו שעלולים להזיק. דווקא יש

סיבות להאמין שפה יהיו.

אם אין לי איך לברר את הרמה הבסיסית ביותר על האדם- למה שמלכתחילה

יהיה לי אמון בו?
 

מטרידים יודעים לחכות ולחפש את מי שצריך.
בד"כ אנשים לא אמינים מצליחים באינטרנט להציג את עצמם ככאלה.
אני לא יודע מאיפה את כל-כך בטוחה בנתון הזה. אני לא מנהל אבל

אני יודע מה מצב האינטרנט.

לא אמרתי שכל יושבי הפורום הם מטרידים.

אמרתי שמספיק אחד שמטריד בשביל להצריך זהירות.

כן- חז"ל אסרו על האיחוד עם הפנויה בגלל מקרה אמנון ותמר.

אז כל הגברים אנסים- לא. האם שווה להסתכן בגלל זה? גם לא.

את לא לא תעבדי עם גברים בגלל זה.

את גם לא תפסיקי ללכת ברחוב.

ואת גם לא לא תדברי עם גבר ברחוב.

אין קשר בין הדברים הללו למה שאמרתי.

לפי דעתי את כן תמנעי מלהיכנס לחדר מבודד עם גבר זר, שאין לך עליו אף פריט מידע.

אם לא, בעיני זו הפקרה של עצמך. לא כי כל הגברים אנסים, ממש לא. אלא כי את לוקחת

את הסיכון שהאחד מאלף הזה הוא כן.

אני מסכים איתך. את קופצת לפרנויה. אני דיברתי על להיזהר.

אינטרנט הוא מקום מסוכן. בהרבה מובנים ובחינות.

הנתון הבסיסי ביותר זה שהוא מקום נוח מאוד לאנשים בעלי רצונות לא טובים,

יש להם אנונימיות וגישה אל אנשים תמימים וטובים.

יש את המקרים שקורים- מתוכם חלקם נחשפים וחלקם לא.
ועדיין - גם אם מישהו שם לב- זה כבר מאוחר מדי הרבה פעמים.

עדיף להיזהר.

וההלכה הזו ספציפית היא הלכה דרבנן שנגזרה לאחר מעשה אמנון ותמר.

כלומר- אע"פ שאין רוב אנסים, בגלל שיש מציאות של אונס אנחנו מקפידים שלא

להגיע למצב של אולי.

ומכאן לאינטרנט- שגם פה היו מקרים ויותר ממקרה אחד, של אנשים שנפגשו,

שיצרו קשר דרך הפורום, למטרת שידוכים או סתם כקבוצה, ועל הדרך מישהו

ניצל את ההזדמנות לפגוע בבנות. דרך הקשר שנוצר פה.

ואלו רק המקרים שאני מכיר, ויש מספיק שאני מכיר.

בס"ד

להביא את נוסח השולחן ערוך על מה שעשית? אני אוותר אבל אסביר.

לא הגבתי בשרשור כי אני הנדון לדין, אבל באופן עייני יש בעיה אחת מאד גדולה בטענה שלך, והיא שאתה לא חכמים כדי לגזור גזרות ותקנות על האינטרנט.

ואסביר יותר, אף אחד לא אמר פה להיות עיוור, אבל יש דברים פשוטים יותר ויש דרכים לתקן תקנות.

1. "אין מתקנים גזרה על הציבור אלא עם כל הציבור יכולים לעמוד בה" שקלת כמה אנשים אין להם יכולת לקיים "חוק דתיים שלובים" תתפלא אבל לרוב זה לא כזה פשוט כמו שזה נשמע וגם אם יודעים, לא תמיד יהיה רצון לפנות.

הסיבה שאתה לבד במערכה פה נגד הרבה, היא מכיוון שהגזרה שלך מוגזמת.

{זה נקודה לשיקול שאפילו אם היה לך בית דין לא בטוח שהיית יכול לגזור את זה}

2. איך מבררים.

כן צריך גם קצת אמון, לדעתי מספיק מספר של חבר ולהיפגש במקום ציבורי, כי לא קל לזייף קול ברמה כזו, וגם אם הוא גם זייפן בקולו, האם הוא גם יצליח להתחפש כל כך טוב שהבחורה תחשוב אותו לבחור ישיבה נורמלי ותסכים ללכת איתו למקום היחוד{כי אם כל הכבוד לא נראה לי שגם הפושע מספר אחת והשחקן הכי טוב יעשה לעיני כל} ולכן כן כללי הזהירות ממשיכים גם אחרי הרגע שראיתי את הבן אדם, ונשארים ברחוב מסעדה. ואם הוא מבקש או מציע דברים מוזרים זה צריך להוות נורה אדומה.

אביא עוד כמה דברים לבירור.

בשביל החוששים גם לזיוף, אז בצורה הפשוטה, לרוב מקומת עבודה לימוד היום יש מספר שמפורסם באינטרנט, אפשר להתקשר למספר ואכן לוודא שהאדם לומד עובד שם.

זהו הכי פשוט והיגוני{ולא שם דווקא המקום לברר מעבר}

אין בכוחי ואין לאל ידי לעשות זאת.

יש בכוחי לענות לאנשים שואלים שאלות בפורום את דעתי.

לא טענתי שאם היא תצא איתך- היא עברה על דברי חכמים.

לכן כל הדיון על "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה" היא לא רלוונטית.

ברור שהזהירות מחייבת גם לאחר הבירור האיכותי והטוב על אדם.

אבל באינטרנט- אין אמון. אני יכול להיות מי שאני רוצה. יכול להיות שאני אפילו שוטר

שמומחה לענייני הטרדות ברשת ודרך הרשת. יכול להיות שאני סבתא שגרה באוסטרליה,

משחקת בנדמה לי וחיה חיים כפולים משעמום.

הדרך היחידה לדעת מי אני - היא לדבר עם מישהו שמכיר אותי בחיים האמיתיים.

אתה, לדוגמא, לא יכול לדעת ולא תוכל לדעת אם אני אחד מהשניים למעלה, אני טוען

שאני לא אף אחד מהן, אבל זה לא מבטיח לך שום דבר. אם אתה מכיר אותי באופן אישי,

אתה יודע מי אני, ואם לא- אז לא.

הקושי שלך בלהשיג איש קשר אמיתי שמכיר אותך ומכיר אותה גם הוא לא רלוונטי. אם זה

אכן שידוך שצריך לצאת לפועל, הוא יצא. אם לא, אז לא. אבל האחריות האישית על

התנהגות בטוחה- זה שיקול משמעותי.

אני לא מכיר אותך. אין לי מושג מי אתה. מבחינתי אתה יכול להיות מי שתגיד שאתה,

אני אתייחס אלייך ככזה- כי זה נוח לי. אבל לא יותר מזה.
אני גם אתייחס אלייך כאדם, שיכול להיות מסוכן, מאלף ואחת סיבות.

אגב- דווקא בגלל שאתה קרוב אצל עצמך, אני לא חושב שיש משקל לדבריך,

אבל אני בהחלט מבין שיש לך רצון גדול לפגוש את הגברת הזו.

בס"ד

לכן לא הגבתי, ואמנם לא גזרת גזרה אבל הסמכת שהנה כמו שחז"ל אסרו יחוד למרות שלא כל הגברים אנסים{והמשך הנשמע ולא נאמר גם אני גוזר...}

אז כן צריך להזיהר מיוחד וגם אחרי שידוך משדכן מוסמך ואלף עדים שהאדם הוא כשר צריך להיזהר מיחודף ותקרא לי תמים או טיפש אבל באמת שאני לא חושב שגדול הפושעים יכול להטריד ולפגוע ברשות הרבים כשמקפידים על כללי יחוד.

כי כן יש בושה לאנשים, ויש להם פחד.

את הצעה שלי לברור אפשר לשקול גם בהיגון בלי קשר אלי, ואחזור על זה:

אתה משיג את המספר דרך מה שמקום העבודה לימודים נתן, ומברר מול המקום ההוא האם אני אכן שם, זה אמנם לא בירור על המידות אבל זה בירור פשוט שאני לא יכול להיות נגוע לשנות בו משהו.

אדם יכול לספר שהוא לומד במקום X או Y, יהיה זה ישיבה או מוסד לימודי אחר.

גם אנשים רעים לומדים במקומות מסויימים. וזה לא מצביע על שום דבר מעבר לזה.

אם אפשר לדבר עם רב שמכיר אותו, חבר שמכיר אותו- קצת לאמת יותר פרטים.

למשל גיל(שמוסד לימודי לא יעביר בד"כ).

מכיוון שהאמירה הייתה הרוב לא ולכן אין מה להיזהר, הסמכתי את ההיגיון שבדברי להיגיון

שבדברי חכמים. כלומר- למדתי את ההיגיון מדברי חכמים שאע"פ שהרוב לא מסוכנים יש להיזהר

גם באחד.

בס"ד

א' מקום לימודים או עבודה כן נותן משהו על הבן אדם{במיוחד בישיבה} אבל גם ולא זה פחד מטורף מוגזם לא לתת לו שום אמון.

ואגלה לך סוד לפי הדיבור שלך שהוא יכול לעבוד על הישיבה, אז למה הוא לא יכול לעבוד גם על חבר שלו?!

ארחיב את זה יותר, נרשמתי לשדכן, מה זה כלל? שהתקשרתי אליו וסיפרתי לו קצת על עצמי, הוא לא פגש אותי בחיים.

אז באמת צריך אולי להיזהר גם בשידוכים, ונראה לי שהזהירות של כללי חז"ל על יחוד היא זיהרות מספיקה.

אבל הנקודה הבסיסית ביותר היא אמון כלשהו בסדר, את מתחיל אתה אומר הוא שקרן, אבל אחרי שיש לך כלים לברר שהוא דובר אמת ביחס לאיפה הוא נמצא רוב היום, אתה יכול להאמין לדעתי שהוא אכן דובר אמת טיפה, רק טיפה, לא סותר את האפשרות לברר עם חבר, ובשמחה נתתי, אבל ככה אתה כבר לא אמור לחשוש שמא המספר של חבר זה מספר שלו שהוא עונה ומעוות את קולו, ושהוא שקרן מוחלט.

בנוגע להסמכת ההיגון, יש עוד כמה סוגיות שקשורות ליחוד ונקודה אחת שיש שם שאין פה, היא יצר הרע, שאין מה לעשות כאשר יש אפשרות " "לצאת נקי בידי אדם" "{לא באמת אלא שלא יתפס}, ויש מולו את התאווה,{וכן בוודאי שאין דומה יצירת תאווה ממראה {שאסור אפילו להסתכל על אצבע קטנה של אשה להנאה} לתאווה מדיבור וידיעה שכנראה מי שאני מדבר איתו זה אשה}

ולכן אף על פי שחשש יחוד הוא גם שלא רוב האנשים אנסים, חלק גדול מזה הוא כיוון שיחוד הוא ניסיון, והוא מעורר את היצר הרע, כאשר שיחה טלפון לא מעוררת את היצר הרע.

במילים אחרות ההבדל בין החשש בהגזמה שלך {שלא נצרך} להלכות יחוד שנצרכים, שהחשש שלך הוא באדם כשר, במצב תקין שהולכים אחרי הרוב, כאשר בהלכות יחוד לא הולכים לפי הרוב כי המצב לא תקין המצב הוא מצב בו היצר הרע מתעורר.

{או במילים נוספות ההבדל בין להגיד לאדם שהולך באמצע רחוב להיזהר כי יש אנשים שנפלו מהצוק, או להגיד לאדם שהולך קרוב לצוק להיזהר כי יש אנשים שנפלו מהצוק, בשניהם מעט אנשים נפלו מהצוק רק שבראשון{השיחות פה} האדם רחוק מהצוק, ובשני{יחוד} הוא קרוב לצוק.

מובן?

כשאני מברר עם מקום מסויים אני יכול לברר האם אתה רשום שם, למה כמה שעות אתה שם

ביום, או איפה אתה רוב היום.

לא דיברתי על שיחות טלפון(למרות שהיו כבר הטרדות גם בש"א, אז גם בטלפון אין הבדל גדול).

דיברתי על להיפגש עם מישהו ולתת בו אמון דרך האינטרנט.

בזה צריך זהירות רבה, כי פה יש הליכה ליד צוק.

לא אמרתי אף פעם לא להיפגש, אמרתי להיזהר. אמרתי שבעיני אם אין אף אחד שאני מכיר

שיכול לאשר לי את זה, אני מציע להיזהר.

זה הכל.

אפשר להסכים שאיננו מסכימים, גם בסדר.

בס"ד

יתכן ולא הבנתי אותך כראוי או שלא הבנת אותי.

בכל אופן אנסה להסביר מה אמרתי.

אמרת שמקום לימודים זה דבר כללי מידי, אז אני חושב שזה כללי באותה מידה כמו שהבן שדוד של הבן דוד הכיר את בת דוה שלה{סתם דוגמא}

רק שעל זה שזה נעשה דרך רצף של אנשים אתה אומר שאתה סומך ולא על כך שהבדקת שהאדם רשום במסוד לימודים כלשהי.

כמובן שיש הבדל בין לסמוך לבין לא להיזהר, לסמוך אומר שכאשר אני יודע שהוא לא שיקר על המקום הזה{ורוב האנשים נמצאים במקום לימודים עבודה רוב היום} אז אני יכול להאמין לו ולהסתפק בכללי זיהרות וכללי יחוד לא להיות לבד אלא במקום ציבורי{שאמנם אני לא בקי במושג הטרדות אבל לא נראה לי שזה קורה במקום ציבורי}

לדעתי אפשר לסמוך על בדיקה כזו בדיוק באותה רמה של האדם שמאשר{שהוא גם לרוב לא יודע כמעט כלום אלא הצדדים{אחרת הוא היה מציע לא}}

והבאתי את דרכי השידוך הכללי של שדכנים וזה, שרמת האימנות שלהם, או הבדיקה לפני, היא לרוב אפילו פחות ולמרות זאת שם סומכים על זה לא?

שיצפה מהצד לכל מקרה שלא יקרה!

א. מאוד לגיטימי. בכלל- עדיף כמה שפחות לדבר וירטואלית לפני שמבררים ונפגשים. כי זה יוצר רגש עוד לפני שאת יודעת בכלל מי הבנאדם.

ב. זה תלוי במה שאמרתי בא'- לברר ולהיפגש לפני שמפתחים שיחה ארוכה באינטרנט.

ולגבי רמת האמינות- תבקשי ממנו ממליצים. אם זה נגיד דרך הפורום- תשאלי אם יש ניק שמכיר אותו ותדברי עם אותו ניק. תבקשי ממנו לספר על עצמו ותאמתי את זה עם הממליצים.

בגלל שזה היכרות וירטואלית כדאי לברר כמה שיותר. גם אם את מכירה אנשים מהיישוב שלו\הישיבה שלו וכו'- תשאלי אותם, גם אם הוא לא נתן לך אותם כממליצים.

בהצלחה!!

בטוחה? 

גם אם זה אני? 

תזהרי אני מסוכן !

טוב שלא  מושכים עוד באופן וירטואלי.

אם רוצים להכיר, אז היעד צריך להיות להיפגש ולראות אם מתאים או לא. סחיבה ממושכת של שיח-וירטואלי יכולה ליצור דמיונות שווא ולהזיק.

מצד שני, ראוי להכיר קודם במי מדובר.

את יכולה לבקש את הבחור - כמקובל בשידוכים - שיתן שם של מישהו שמכיר אותו, למשל רב מהישיבה, שתוכלי להתענין לגביו. ממש כמו אם מציעים לך מישהו בע"פ. ומכאן, המשך כמו בכל הצעה.

גם אם יש מישהו/י כאן שאת סומכת עליו/ה ומכיר אישית את האדם - זה די דומה.

אבל בכך צריך להיות יותר זהירים. כי לפעמים גם ה"מכירים" מכירים רק וירטואלית. ואז זה תלוי מאד ברמת הודאות של היכרותם.  ואכן, כבר היו כאן כאלה שנפגשו על סמך המלצת "מכיר" מכאן - ואפילו התחתנו בסוף..  אבל בכ"ז, לוודא שאכן מכירים באמת.

יש, אולי בן דוד שלומד עם בן דוד שלו  או למד עם בן דוד שלו פעם.

כל דבר שיוכל לתת לך ביטחון שהוא האדם שהוא טוען שהוא.

מחוץ לאינטרנט.

אם אין- אני באופן אישית(סליחה קן ציפור) הייתי מוותר.

בס"ד

אבל אתם מתביישים לפנות?{יש משהו כזה אך אני לא רוצה לפרט יותר על מה בדיוק כי זה נתון לשיקולה.}

בין לסכן את עצמך ללהתמודד עם בושה.

מה עדיף?

לי ברור מה אני הייתי בוחר.

סה"כ רב שהבחור לומד אצלו, ולהתענין. זה מקובל גם בהצעות רגילות לגמרי.

אין הרבה מה להסתבך..  על הענין, זה להשתדל לשאול עליו קודם עם מישהו שמכיר. רצוי מישהו שמוכר גם לך. או אישית, או סתם בגלל "תפקידו" (כמו רב שלו).

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.