פעם הייתי ממש דבקה בה' וממש התרחקתי. למה? למה כדי לחזור? כי אני רואה יותר ויותר שא"א בלי אמונה בה' . האם זה מלכתחילה ההתרחקות של שנים כדי לגדול בדברים אחרים ואז זה טוב אם חוזרים לה' יותר בנויים?
איך לא נופלים שוב ושוב? איך נהיים חזקים באמת? איך נהיים שמחים באמת? האם זה יכול לקרות למשהי בגילי המופלג( 28( להתחיל להיות בן אדם עם כללים נורמליים? איך מצליחים באמת?
מהצצה קלה-הפורום מאד יפה וברמה מכובדת!
לכל אחד יש ת'תקופות שבוא הוא יותר מקורב לד' ויש תקופות של התרחקות מסויימת..
זה יכול להיות לכולם כל אחד ברמה שונה,אבל זה טבעי.
באמת,מה שאותי מקרב זה פשוט לפתוח ת'עיניים ולראות איך ד' ממש משגיח עלינו!
(במיוחד בתקופה הזאת יש פול דוגמאות..)
ולהבין באמת שלא הכל מובן מאליו!!לא כזה ברור שאני קמה בבוקר ונושמת!חיה!מדברת!!
תמיד להסתכל על אנשים שאין להם מה שיש לך ולהודות לד',ותכלס זה מקרב..
זה יכול להביא להסתכלות שונה על החיים...
אל יאוש!
בצלב"א!!
תשוב תחייני- לא יודעת אם נקרא 'ספר מוסר', אבל שווה קריאה והפנמה בהחלט.
ב"ה
אדם שנמצא כל הזמן באותו מצב, וזה יכול להיות גם במצב רוחני גבוה מאוד, עלול לפול. אנחנו בתור יהודים צריכים תמיד לעלות, להוסיף עוד דברים.
במילילם אחרות כדי לא לפול צריך לקחת עוד "החלטות טובות" על עצמנו. זה לא חייב להיות משהוא גדול אלא אפילו הידור קטן.
את העניין הזה לומדים מצוויו של ה' לאברהם שאמר לו "לך לך". תמשיך הלאה, אל תסתפק במקום שאליו הגעת, תוסיף עוד.
לשאלתך איך להיות שמחים: ע"י התבוננות בבריאה. אני יודעת שזה נשמע דברים גבוהים וכו' אבל זה לא. פשוט להסתקל על תינוק שמתפתח, על נמלה ועוד ולראות איזה טוב ה' ואיך שה' משגיח על ברואיו.
לסיום:שמעתי פעם על אחד שחזר בתשובה מזה שהסתקל על דבורה. הוא התבונן בה והתחיל להבין שיש מי שדואג לכל. הבנה זו גורמת גם לשמחה.
ב"ה
אותו חוזר בתשובה הבין שיש בורא לעולם ואם הוא דואג לדבורה הזו לכל פרט ופרט ברור שהוא גם דואג לו. ואם ה' דואג לך, איזו סיבה יש שלא לשמוח?
בס"ד
המון פעמים אנשים ב"ה מאמינים, ואז נראה להם שהם הכי דוסים בעולם...
אבל אדם לא יכול להיות במצב אחד כל הזמן- או שהוא יורד או שהוא עולה.
אז לנסות כל פעם לקחת על עצמך משו קטן, באמת לא גדול- אבל לאט לאט תעלי עוד ועוד, ואז ממילא לא תרדי... (-:
דברים שיכולים לגרום לירידה, וכדאי להגמל מהם- שירים לועזיים, סרטים (חוץ אולי מ), בטלה...
עוד משו שממש מרומם זה להפיץ אור לאנשים אחרים... בד"כ כשאדם מלא במשהו והוא לא מוציא אותו לאחרים זה סתם חוסם אותו...
ונכון, זה לא פורום נוער וגיל ההתבגרות, אבל בא נקרא לזה שירשור של עיצות [ורצוי מעשיות, כי 'להיות תמיד בשמחה' ו'להתבונן בטבע' נשמע יפה, אבל זה גבוה מדי.] איך להתקרב אל ד' יתברך.
ב"ה
למה להסתכל על הטבע זה דבר גבוה? פשוט כשאת הולכת ורואה נוף מדהים ואומרת וואו זה דבר מיוחד תזכרי שה' עשה את כל זה. זה מה שנקרא התבוננות בבריאה. המושג נשמע גבוה אבל זה ממש לא.
אולי באמת להיות תמיד בשמחה זה קשה (יותר משזה גבוה). אני אישית לא עומדת בזה בכלל (משתדלת...) אבל זה שזה קשה זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לשאוף לזה ולחשוב על זה?!
לא , אל תהרגו אותי...
טוב , שלום לך "עולם הבא". 
"אמונה" -
זו הבעיה.
תראי , לא מכיר ולא יודע מה היית פעם אבל -
יש לי תחושה ש...לא ידעת את ה'.
ה' לא רוצה שתאמיני בו - הוא רוצה שתדעי אותו.
י-ד-י-ע-ת ה-' זו מה שאנחנו מחויבים בה!! > "וידעת היום והשבת אל לבבך" - לא כתוב והאמנת...
כי - לכל אמא ערבייה ערביה יש יותר אמונה מאשר לי , לך ולכולם.
היא , בלי היסוסים שולחת את הילדים על "קידוש ה'" על עבודת ה' שלה להיות "שהידים"..
אנחנו? ווא ווא אפילו מצוות פשוטות אנחנו לא מקיימים...
לא ביקשו ממך שתאמיני בה'. בקשו ממך שתדעי את ה'.
מה ההבדל? בין שמיים לארץ.
אם יש לי אמונה בה' אז..
אם כן - מה אני מעל הגויים בפועל? הרי גם הם מקימים את המצוות שחונכו בהם...ואפילו לפעמים יותר טוב ממני...
אלא - ש....ההבדל בינינו - הדרך שלי אמת - שלהם - לא!
מי אמר?
זו...ה "אמונה" שדברו עליה חכמים - זו ידיעת ה'. לדעת שהיהדות אמת.
לדעת בברור ע"י שאלות , תשובות , הוכחות , בירורים , בדיקות ש...
יש ה'...
הוא אוהב אותי...
התורה אמת...
יש לי מטרה בעולם...
הוא משגיח על העולם...
כל מה שקורה זה לטובתי...
ו - אז...שאני אהיה בדאגה?!? למה? הרי יש לי על מי לבטוח.
יש לי אבא אוהב שיכול לעשות הכל בעולם. אוהב אותי ועושה את הדברים לטובתי.
ה-כ-ל לטובתי גם אם זה לא נראה כך!
את כל הדברים הללו - את היהדות - אנו צריכים ל-ד-ע-ת שזו האמת!
אחרי זה? הדרך לאושר קצרה!
אחרי שנדע שזו האמת הדרך לשמחה - הנה , תראי כמה קצרה -
אמונה > בטחון בה' > שמחה!!
את , כולה בת 28. מה עשית מזה סיפור? "יש הקונה עולמו בשעה אחת" - גך אמרו חכמים -
אם שעה מספיקה - אלפי שעות לא?
נפלת , את נופלת , את תפלי - למה? כי...זה דרכו של העולם!
שיש קשיים - לטובתינו - בכדי שנוכל להתפתח ולהתגדל יותר טוב!!
מטרתינו היא לקפוץ מעל המכשולים האלה - וגם אם לפעמים נופלים - לא נורא -
תמיד אפשר לקום מחדש!!
זה תהליך חשוב מאוד בחיים. תהליך שמי שעובר אותו וכמה שיותר מוקדם - נהנה יותר מהחיים.
אכפתי לחיים. החיים מחייכים אליו. הכל אצלו בסבבה...
אל תאמיני לי שהתהליך הזה מביא לשמחה - תבדקי אותו אם הוא מביא לשמחה!
אם כן - אני מאוד שמח לשמוע. תהני...
אם לא - כנראה שלא בדקת כ"כ טוב... [כי...מה אני אעשה? זה ה"הוראות יצרן" שנתן לי "היצרן" של
העולם...תהפכי אותם - אולי קראת אותם הפוך...קיצר , תבדקי אותם שוב...]
מקוה שקצת עזרתי.
המון בהצלחה!!
מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...
גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...
אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)
יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.
בהשראת המכילתא
"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"
"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"
לספור את העומר 49 יום
עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.
...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.
האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?
מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).
רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.
יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב
אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.
אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.
אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה
קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך,
בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה
אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?
תודה🙏
(לבקשת הכותב)
"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?
מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)
מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".
לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.
אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.
אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).
אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7
שלום לכולם,
התחלתי פרויקט אישי ומרגש של הנגשת תרי"ג מצוות לפי ספר החינוך בסרטונים קצרים וקולעים.
היום הגעתי למצוות קורבן הפסח (מצוות ה'-ח') – וגיליתי שם כמה דברים מדהימים על מושג החירות והקשר שלו לדרך האכילה שלנו.
אשמח מאוד אם תצפו ותכתבו לי מה דעתכם:
שנזכה ללמוד ולעשות!
