סליחה היא ניקוי של הפגיעה מהנפש.

אז או שתשבי עם עצמך עד שתסלחי באמת (ליחידי סגולה בלבד...), או שפשוט תפתחי את זה איתה. שתבין עד כמה היא פגעה בך. אבל לא ממקום רע, פשוט תבקשי ממנה שתבין אותך. ואם את לא מסוגלת... אז אין לי עצה בשבילך.

כעס לפעמים זה מנגנון הגנה בריא

זה אחרי שהוא פוגע בך ללכת לחדר ולשחרר את כל הכעס לתכנן עליו נקמות איומות להתעצבן עליו אש  ותוך 20 דקות  זה מוריד לך את הכעס ואז קל לך לבקש ממנו סליחה 

רק רציתי לומר שאני מזדהה

בתור מישהי שסלחה על פגיעה קשה מאוד ועד היום לא יודעת אם סלחתי או לא,

ומה שהיה לי הכי קשה שהפוגעת ביקשה סליחה כי פחדה מקפידה וכאלה ולא כי עניין אותה הרגשות שלי,

עד כדי שאמרתי לה שגם עכשיו אני לא צד בעסק, והיא אמרה לי לצערי נכון (!)

היה לי קשה ומטריד לחשוב אם כן סלחתי או לא, ואם זה באמת או לא וכו'

מה שאני מרגישה זה שיש הבדל איזה רגש מעורר בך מקרה הפגיעה- כאשר הא עדיין מעורר זעם, כעם וכדו' את עוד שם בתוך הפגיעה, אחרי שסולחים ומשלימים נשאר כאב והוא תמיד יישאר שם באיזה מקום. 

לאחר שנה- שנתיים שוחחה איתי הפוגעת על הנידון, ואמרתי לה ואני מאמינה בזה- זה שסלחתי לא אומר ששכחתי.

זה מה שמיוחד שכשה' סולח לנו כאילו נולדנו מחדש. אבל אנחנו קרוצי בשר וחומר, הלב שלנו כמו דף שקימטו אותו, הוא לא חוזר להיות אותו דבר.

מה לעשות, אנחנו בנ"א, וכשפוגעים פגיעה קשה מאוד אנחנו נפגעים, אבל אפשר לעבוד על זה.

והיה לי חשוב לעבוד על זה בשבילי יותר מבשבילה.

איך אני עבדתי על זה? התחזקתי באמונה שהצער הספציפי הזה הגיע לי ומסכנה היא הייתה שליחה, ניסיתי ללמוד מה ה' רצה שאלמד מזה, התחזקתי בתפילות והתפללתי (בדמעות ממש) לה' שיעזור לי לסלוח לה, כתבתי במשך חודש כל יום משהו חיובי על הפוגעת, התפללתי עליה שתלד (ושמחתי מאוד שילדה), ועוד דבר חשוב מאוד שיתפתי מישהי שלא מכירה אותה בלי שמות וכו' בשביל לנקז את הכאב.

עשיתי עבודה קשה מאוד. מאוד.

ועדיין יש כאב כשאני נזכרת בזה או נתקלת בה.

אבל הזמן והאמונה עושים את שלהם, ואני את שלי.

ורבותי, בנים ובנות, כשאתם מבקשים ממישהו למחול לכם אנא ודאו שפייסתם אותו באמת, ואם אתם מתנצלים כי ערב יו"כ או כי אתם חוששים מפגיעה, אתם רק פוגעים בו יותר. מגיע לו שלפחות תשדרו לו שאכפת לכם שגרמתם לו צער וסבל.

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!