סליחה היא ניקוי של הפגיעה מהנפש.

אז או שתשבי עם עצמך עד שתסלחי באמת (ליחידי סגולה בלבד...), או שפשוט תפתחי את זה איתה. שתבין עד כמה היא פגעה בך. אבל לא ממקום רע, פשוט תבקשי ממנה שתבין אותך. ואם את לא מסוגלת... אז אין לי עצה בשבילך.

כעס לפעמים זה מנגנון הגנה בריא

זה אחרי שהוא פוגע בך ללכת לחדר ולשחרר את כל הכעס לתכנן עליו נקמות איומות להתעצבן עליו אש  ותוך 20 דקות  זה מוריד לך את הכעס ואז קל לך לבקש ממנו סליחה 

רק רציתי לומר שאני מזדהה

בתור מישהי שסלחה על פגיעה קשה מאוד ועד היום לא יודעת אם סלחתי או לא,

ומה שהיה לי הכי קשה שהפוגעת ביקשה סליחה כי פחדה מקפידה וכאלה ולא כי עניין אותה הרגשות שלי,

עד כדי שאמרתי לה שגם עכשיו אני לא צד בעסק, והיא אמרה לי לצערי נכון (!)

היה לי קשה ומטריד לחשוב אם כן סלחתי או לא, ואם זה באמת או לא וכו'

מה שאני מרגישה זה שיש הבדל איזה רגש מעורר בך מקרה הפגיעה- כאשר הא עדיין מעורר זעם, כעם וכדו' את עוד שם בתוך הפגיעה, אחרי שסולחים ומשלימים נשאר כאב והוא תמיד יישאר שם באיזה מקום. 

לאחר שנה- שנתיים שוחחה איתי הפוגעת על הנידון, ואמרתי לה ואני מאמינה בזה- זה שסלחתי לא אומר ששכחתי.

זה מה שמיוחד שכשה' סולח לנו כאילו נולדנו מחדש. אבל אנחנו קרוצי בשר וחומר, הלב שלנו כמו דף שקימטו אותו, הוא לא חוזר להיות אותו דבר.

מה לעשות, אנחנו בנ"א, וכשפוגעים פגיעה קשה מאוד אנחנו נפגעים, אבל אפשר לעבוד על זה.

והיה לי חשוב לעבוד על זה בשבילי יותר מבשבילה.

איך אני עבדתי על זה? התחזקתי באמונה שהצער הספציפי הזה הגיע לי ומסכנה היא הייתה שליחה, ניסיתי ללמוד מה ה' רצה שאלמד מזה, התחזקתי בתפילות והתפללתי (בדמעות ממש) לה' שיעזור לי לסלוח לה, כתבתי במשך חודש כל יום משהו חיובי על הפוגעת, התפללתי עליה שתלד (ושמחתי מאוד שילדה), ועוד דבר חשוב מאוד שיתפתי מישהי שלא מכירה אותה בלי שמות וכו' בשביל לנקז את הכאב.

עשיתי עבודה קשה מאוד. מאוד.

ועדיין יש כאב כשאני נזכרת בזה או נתקלת בה.

אבל הזמן והאמונה עושים את שלהם, ואני את שלי.

ורבותי, בנים ובנות, כשאתם מבקשים ממישהו למחול לכם אנא ודאו שפייסתם אותו באמת, ואם אתם מתנצלים כי ערב יו"כ או כי אתם חוששים מפגיעה, אתם רק פוגעים בו יותר. מגיע לו שלפחות תשדרו לו שאכפת לכם שגרמתם לו צער וסבל.

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....