שקרו לנו,גם לי וגם לבעלי. ממני משהי ביקשה כסף לאוטובוס לחיפה,מירושלים. רק שהיא ממש לא מיהרה משום מה ,למרות שלפני כן הייתה "בלחץ" להספיק את האוטובוס. אח"כ המשיכה לדבר איתי,וראיתי את הקו שלה עובר...
נראלי שגם יום למחרת ראיתי אותה מבקשת ממשהי כסף לאוטובוס לחיפה.
היה לנו עוד מקרה,שבחור אחד (מהרחוב) סיפר לבעלי סיפורים על אחד ההורים שנפטרו ושהוא מפרנס עכשיו,וביקש ללוות סכום גדול. בעלי מראש חשב לעשות את זה בתור מעשרות,ונתן לו כמה מאות,במחשבה שאם הוא לא יחזיר זה יהיה מעשרות( יתום ואלמנה..). כעבור זמן הוא בא שוב ללוות ממנו כמה מאות, וגם סיפר לו על דוד מאמריקה שתיכף מגיע להביא להם כסף,בעלי שוב נתן לו. פעם שלישית הוא שוב מגיע,והפעם...איך אומרים? קצת מוזר. בעלי ניסה לתת לו עצות לשמחה,נתן לו קונטרסים של ברסלב..והבחור לא הרפה. אז בעלי הזמין אותו אלינו לארוחה. אני מניחה שלא היה לו נעים בכלל,אז הוא לא אכל כלום,רק ניסה להשיג ממנו כסף.
(נכון אומרים שבעלת הבית מכירה באורחים? אז הייתה לי תחושה ממש ממש לא טובה)
בסוף בעלי נתן לו קצת כסף לאוטובוס לאמא שלו בקצה הארץ,(שאליו הוא מאוד מאוד מאוד מיהר ורק לא היה לו כסף......)ולפלאפל.
כעבור כמה שעות אנחנו רואים אותו ברחוב בפינה אחרת. והוא כל הזמן היה בטלפונים.לפני שנכנס אלינו הבייתה,אחרי,לפעמים חיכה לנו ליד הבית
אני הרגשתי שזה בחור שנפל קרבן לסחיטות. היו הרבה סימנים לזה,בשפת הגוף שלו.
לא שהיה לנו יותר מדי מה לעשות עם זה,בכל זאת,בחור מהרחוב,שאפילו את שמו אנחנו לא בטוח יודעים.
כמובן שמאז לא עזרנו לו כספית,חוץ מדיבורים.
אבל אנחנו לא מצטערים. מעדיפים לשמור על התמימות שלנו ולא להפוך להיות חשדניסטיים.
(זה היה שיעור בשבילנו,שלא נכון להביא סכום גדול למי שלא מכירים!ושזה יכול לעודד לפשע)
יש עיר אחת,שהרבה ילדים ביקשו ממני שקל או כסף לקנות ממתק. בהתחלה ריחמתי עליהם ונתתי,ואז הרגשתי שזה ממש ממש לא טוב!!!יש ילדים שממש התחילו לעשות מזה עסקים,ומתנהגים ללא שום נימוס.איזה הורה נורמלי ישמח לשמוע שהילד שלו מסתובב ומבקש צדקה??? אז מאז אני לא נותנת,אלא אם כן נכמרים רחמיי (ילדים עם לבוש מוזנח/ישן,מבט מפוחד..ביישנים,מטופלים באח שמבקש ממתק וחסר להם חצי שקל ,ליד הקופה וכו').
מצד שני,מסייגת מעט-אני יודעת שיש אנשים שבאמת באמת צריכים,ולפעמים מרגישים בנוח לבקש דווקא ממנו.
אז צריך לדעת להקשיב לקול הפנימי,ואם מרגישים שזה משהו טוב,אז לתת,ומכל הלב.אם לא בטוחים,אז אפשר לתת קצת.
, כי פשטות הגמרא שלא קיים
(סיפור *לא* אמיתי אבל פוטנציאלית למה לא...) 
