מכינה\ הסדר\גבוהה

גודל הישיבה מבחינה כמותית

כמה שנים אתה הולך (לא בטוח שלשנה אחת שווה ללכת למקום שתלמד בו רק גמרא ואם אתה מתכוון להישאר בישיבה יותר משנתיים לא כדאי ללכת למקום אם יותר מדי מחשבה)

השקפת עולם (לא צריך להגזים, נסה לחשוב על יחסך לנשים, יחסך לריבוי דעות ודברים כללים)

רמי"ם (צעירים ומחוברים לנוער ואלייך אבל אם ידע מוגבל או כאלה שישבו כמה שנים ואולי פחות יבינו אותך אבל הם יותר יודעים ויכולים להקנות כלים)

תנאים פיזיים (לא כל אחד מסתדר עם תנאי סרדינים ואוכל סרדינים)

מיקום הישיבה

אחרי שענית על השאלות האלה סיננת מבין 150 ישיבות משהו כמו שלוש, לך תבדוק ותהנה בשבו"שים ותלמד איפה שלבך חפץ

הוא שמיניסט, כן?

בס"ד

ובכל זאת כך השוו לנו כשאני הייתי שמיניסט והנקוה כך הובנה מעולה, אז אימצתי את ההדמייה

כדאי לך גם לדבר עם הרב שלך (אם אתה חושב שהוא מכיר אותך טוב)

שימליץ לך איזה ישיבות לבדוק.

בגדול הכי טוב לעשות שבו"שים ולשים לב לרמת לימודים אם מתאימה,יראת שמיים, נוחות וחברה בגדול שתוכל להשתלב בה

פסיקת הלכה. פיתוח הידע האמוני והחיבור אליו. ועוד.

בכלל ,היום בלי ישיבה בדרך כלל הדרך לגהנום קצרה.

מ"מ שמעתי בשיעור הרב טאו שליט"א בשיחות הרצי"ה- שחייבים להבין שלא כולם תפקידם להיות ת"ח ואדרבה אצלם "עבודת השם היא בחיי המעשה" ויש לזה מקור בגר"א בשיר השירים ועוד, ואותם אחים יקרים מתחברים לתורה בלי ישיבה כגון לימוד דף יומי קבוע וכדו 

רק הקדמתי שכולם מסכימים שהמנותק מהתורה זה עצמו גיהנום

הייתי בישיבות מכל הסוגים החל בהר המור המשך במרכז וכלה בעותניאל ובאף מקום לא ראיתי את הזוועה שאתה מתאר- עליך רק לדעת שכל עינין לימוד התורה הוא להפעיל את הכוח המשכיל (שנקרא שכל) במושכלות קדושות שהם מלאות אור מוסר ובכך מתוך עמל המחשבה נבנה באדם "שכל של תורה" - ועוד עליך לדעת שההסתכלות שלך ביסודה היא הסתכלות גויית של "הפילוסופיה האסכולית" שאצלם המושכלות דבר נפרד מהמוסר ולכן הם יכלו להתמלאות חכמה מצד אחד ומהצד השני לבוא על בהמות אולם ביהדות המושכלות והמוסר חד הם ומקור לדברים באורה"ק ח"ג עיי"ש 

רק דבר אחד אני יאמר לך שלדבריך כל כמעט כל היהדות החל מהחרדים דרך החסידים וכלה בדתיים הלאומיים לומדים בצורה שכזו (חוץ מתורת החיים, הר ברכה ואולי גם ישיבת שילה ואולי גם כיסא רחמים וזהו לפי הידוע לי), וכי כולם טועים ??

ברוב הישיבות. שמעתי ראשי ישיבות, בעיקר בעולם החרדי, שמצרים על כך שיש המון פלפולים ודף גמרא אין

אעיין בלי נדר.

אתה מבין את האירונה שבכך?!?! 

אתה חושב שהוא כתב את המאמר הזה בדיעה אחרת מדעתו בשאר המקומות?

המנותק מהפשט

אליבא דהילכתא ועל זה גם צעק הרב קוק זצ"ל שצורת העיון צריכה להיות בישרות ולא בפילפול שאינו ישר-                                                            אך מכאן לבוא ולומר שהלומד תורה בעיון בלבד ולא יורד לפסיקת ההלכה הוא לא לומד נכון זה טעות גדולה שכל ת"ח בר אורין שתשאל אותו החל מהרב טאו שליט"א דרך ר יעקב שפירא שליט"א וכלה ברב ראם הכהן שליט"א יאמרו לך כדברי שהרי הדברים מפורשים במהר"ל שהוזכר מקודם ובאר ספרי המחשבה כהרב קוק באורה"ק ח"ג סדר ראשון שהזכרתי לעיל ובעין איה ועוד ובשיחות הרצי"ה ת"ת שכל עינין ת"ת להפעיל את השכל וכ"כ במורשה של ר אברום וגם בכתבי הרב חרל"פ זה נמצא ועוד רבים 

על מי שבשגגה לא הגיע להבנה הנכונה, שזה לא נקרא שהוא למד, אבל כן נקרא שהוא עסק. [ובתנאי שהוא ניסה].

להגיע למסקנות הלכתיות. 

זה נכון שהמבנה של הישיבות פעם לא היה כמו היום, אבל היו ישיבות. 

מהמפורסמות - סורא ונהרדעא, ישיבתו של החתם סופר בפרשבורג ועוד.

וישיבה זו המסגרת הרגילה ללימוד תורה, שבד"כ קשה ללמוד תורה בצורה רצינית ומקיפה בלעדיה.

זה לא הכרחי לכולם, אבל זו בצדק ברירת המחדל למי שרוצה ללמוד תורה ברצינות, ואין לו סיבות מיוחדות לא לעשות זה במסגרת של ישיבה.

יש מקרב מעט מקרב גדולי ישראל שלא למדו בישיבות, אבל רובם הגדול של גדולי הדורות האחרונים למדו בישיבות. 

הרב אברהם שפירא זצ"ל מאוד הדגיש את החשיבות של ישיבות [וחזר על זה שמעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו], ואני נוטה לחשוב שהציטוט בשמו לא נכון, או מוצא מהקשרו.

לישיבות שהיו אחרי וולוז'ין רלוונטי להכרעה של בוגר שמינית האם ללכת לישיבה גבוהה.

[לא אמרתי שהוא בהכרח לא רלוונטי, אבל לא הבנתי איזה רלוונטיות אתה רואה].

לא באתי לתקוף אותך באופן אישי, אבל מהיכרות שלי עם הגישה של ר' אברום לנושא הישיבות, [שאפשר לראות אותה בספריו, בתיאורים עליו, ומן הסתם גם בשיחות מוקלטות שלו] אני חשדן לגבי הציטוט, שלא הבאת לו כל מקור.

[אם אתה רוצה מקור למה שאני מתאר כגישה שלו, אני מוכן להביא].

כמו שציינו לעיל את סורא, פומבדיתא וגם את נהרדעא, ועוד רבות שלא היו כנראה מהראשיות.

ובכל העולם היהודי היו בתי מדרש נטולי פנימיות, מאז ומעולם.

ובכלל, מה עם בית המדרש של שם ועבר? הוא עומד על תילו עד היום ושם היה יעקב אבינו ספון 14 שנה...

https://he.wikipedia.org/wiki/מערת_שם_ועבר

אתמהא!

[הוקמה לפני וולוז'ין]?

אתה יודע כמה היו בישיבות האמוראים בבבל?

יש תיאורים בגמרא בכתובות [קו.] תיאורים על ישיבות המוניות ביותר. והרמב"ם בהקדמה למשנה תורה כותב - 

 ואחר בית דינו של רב אשי, שחיבר התלמוד בימי בנו וגמרו, נתפזרו ישראל בכל הארצות פיזור יתר, והגיעו לקצוות ולאיים הרחוקים; ורבתה קטטה בעולם, ונשתבשו הדרכים בגייסות.  ונתמעט תלמוד תורה, ולא נתכנסו ישראל ללמוד בישיבותיהם אלפים ורבבות כמו שהיו מקודם.

אלא מתקבצים יחידים השרידים אשר ה' קורא בכל עיר ועיר ובכל מדינה ומדינה, ועוסקים בתורה, ומבינים בחיבורי החכמים כולם, ויודעים מהם דרך המשפט היאך הוא.

הוספה-

קישור למאמר על ישיבת פרשבורג, שיש בו גם התייחסות למבנה הישיבות בתקופה שלפניה-

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2498

הוא חי שם 14 שנה.

כנ"ל לגבי הישיבות של בבל, שהיו באים מכל בבל לשם

ההתלבטות של רוב הלומדים היא לא בין ישיבה במבנה המודרני, לישיבה במבנה אחר.

אם בבית כנסת ליד הבית שלו יש קבוצת לומדים מהשכונה, שעיסוקם העיקרי הוא לימוד תורה, ולומדים ביחד מסכת מסויימת, ויש להם רב שמעביר שיעורים, והוא מתלבט בין ללמוד שם, או ללכת לישיבה מהסוג המקובל היום, עם קבוצה גדולה יותר, וצוות שלם של רבנים, ופנימיה, אז הדיון בחידוש של הישיבות המודרניות רלוונטי.

[וגם לגבי זה, ישיבות המוניות היו בתקופות שונות גם לפני וולוז'ין].

אם לא, אז ההתלבטות היא בין ישיבה כפי שהיה לאורך כל הדורות בצורות שונות, לבין לימוד תורה שלא בישיבה.

שיש בה יותר אמת, ודורשת יותר בדיקה.

שיש אנשים שישיבה לא מתאימה להם.

הטענה הקודמת, כמו שהבנתי אותה, שאתה מערער בכלל על הצורך בישיבות לצורך לימוד התורה, ומראה שברוב הדורות למדו תורה בלעדי הישיבות.

ואני אומר, שהצורך בישיבות לצורך לימוד תורה רציני גדול מאוד, ומעטים יכולים להגיע לאותה רמה של לימוד תורה בלעדיהם. וכך גם למדו לאורך הדורות. נכון שלא בכל הדורות היו ישיבות של מאות תלמידים, אלא רק בתקופות מסויימות, ולא בכל הדורות היו פנימיות, אבל מבחינה מהותית זה הייתה ישיבה.

אגב, גם היום, בחלק משמעותי מהישיבות בציבור הדת"ל כיום, אין מאות תלמידים.

אז מה יעשה מי ש'לא מתאים' לישיבה?

אני מניח שברוב המקרים הוא באמת לא מתאים לסוג מסויים של ישיבה, והוא יוכל למצוא את מקומו בישיבה אחרת, או בהתאמה אישית של המסגרת שהוא נמצא בה עבור מה שמתאים לו.

במקרים שלא, ייתכן שבאמת הוא לא צריך ללכת לישיבה, אך בדרך כלל יהיה לזה מחיר מבחינת רמת לימוד התורה שהוא מגיע אליה. [יש כמובן חריגים, לשני הכיוונים, אבל בכללי זה נראה לי המצב].

ישיבה זה בסיס לחיי דת. לא למדת בישיבה, קשה מאוד למצוא את הקשר של האדם לאלוקים. וקשה לכוון לשליחות וכו וכו

אח"כ תדע שיש גוונים שונים החל "מצימצום האישיות" כמו "בהר המור" וגם "שבי חברון" ועוד, דרך גוון "חסידי" נוסח "מרכז הרב" ובפרט "שבי שומרון" "רמת השרון""שיח יצחק" של תלמידי הרב שג"ר והכי אני ממליץ בגוון החסידי על "רמת גן" של הרב שפירא והרב אריאל ועוד, עד גוון "חופשי" המקשיב לייחודיות שלך- כישיבת "עותניאל" שחבל שהיא רק הסדר אך משום שראש הישיבה שם הרב ראם הכהן הוא למדן עצום ובקיא גדול בש"ס וגם פוסק הלכה ענק מקבלים שם יראת שמיים בצורה טובה כמו ישיבה גבוהה הסדר כנל"ע

ו"בהר המור" נשארים רק בקומת התורה- אומנם הארץ ישראלית הנלמדת מתוך "אשר בחר בנו" כדברי הרצי"ה זצוק"ל, אך לימוד החסידות המורה על עבודת השם בקומה של רצון שהוא יותר פנימי מהמוסר בלשון הרב קוק התגלות ראשונית של העצמיות לעומת המוסר שהוא התורה שהוא התגלות שניה של העצמיות- מרחיקים הם אותו, ואומנם בדור הרצי"ה שהנשמות היו יותר נמוכות מדורנו הספיקה עבודת השם באופן זה אך היום אולי רק למעטים ממש כך הם דברי רבותי.                                                                                                             גבי "מרכז הרב" ידוע שר אברום זצוק"ל פתח את לימוד החסידות בישיבה כמובן בתוך סדר האמונה ועד היום מלא בחורים לומדים שם חסידות כל אחד כנטית לבבו אומנם לא חזק שם הקטע של ההתועדויות וניגונים וכו לכן כתבתי שבפרט ישיבות כמו שבי שומרון ועוד אמונות על הגוון החסידי

לגבי "עותניאל" האם בפלורליזם אתה רואה את בעיות האמונה שאתה טוען שיש שם או בנוסף לפלורוליזם יש שם גם בעיות אמונה לא הבנתי

עם כל הכבוד לך, וזה שזה לא מתאים לך. יש אנשים שם שאני מאמין שהישיבה מאוד מרוממת ועוזרת להם בעבודת ה'! ואני מאמין שהראשי ישיבה שם קצת מכירים את פסקה שציטטה

מה מפריעה לך דעה שמציגה את הר המור כ"מצמצמי האישיות" שאינה נאמרת מתוך זילזול ח"ו הרי גם הר המור טוענים כך על החרדים והתורה הגלותית שלהם ואני בטוח שגם אין זה נובע מתוך זילזול אלא כדרך "מחלוקות לשם שמיים"

שר' אברום פתח את לימוד החסידות במרכז.

אפשר ללמוד במרכז חסידות כמו שאפשר ללמוד בה הרבה ספרים אחרים.

זו ישיבה שהמסגרת בה מאוד לא קשוחה ויש הרבה אפשרות למי שרוצה ללמוד בהתאם לנטייתו האישית, גם בגמרא וגם באמונה (לבד, או לארגן לעצמו חברותא, וכדומה).

אולי אפילו יש 1-2 שיעורים בשישי-שבת בחסידות. (אני חושב שיש כיום שיעורים כאלה בבתים של רבנים, איני מתחייב על המצב המדויק). זה חלק קטן מהשיעורים במרכז, חלק קטן מהתלמידים משתתפים בהם, הדגש בלימוד אמונה במרכז הוא בעיקר על ספרי הרב קוק, (ביחד עם כוזרי מהר"ל ומסילת ישרים). זה לא מתקרב לסגנון של רמת גן, וישיבות חסידיות דומות.

לעומת הר המור שהלימוד אינו בנמצא כלל, רק שגם אני כתבתי שהגוון החסידי מתבטא בעיקר ברמת גן וחברותיה! 

החסידות ודאי עוסקת בזה, ונראה שיש כאלה שזו הדרך העיקרית שלהם לעבוד על הרצון בהתאם לעניינם.

אבל, זו לא הדרך היחידה בתורה לעבוד על הרצון, ויש שמגיעים לעבודת ה' מתוך הזדהות בדרכים אחרות.

וגם בסגנון הר המורניקי יכולה להיות עבודת ה' מתוך הזדהות אצל אנשים שמתחברים לסגנון הזה.

שהרי עינין התפילה הוא עילוי הרצון כנודע רק שההפרש בינהם שאצל הר המור הדגש הוא התורה לעומת הגוון החסידי ששם הדגש הוא בתפילה שהיא עבודת הרצון והפרש זה כבר היה לעולמים בין המתנגדים לחסידים שהראשונים שמו הדגש בתורה והשניים וודאי וודאי שהיה להם תורה רק שהדגש היה על תפילה                     ואפשר להסביר יותר ע"ד הידוע בספירות שבכל ספירה מסוימת מתפרטים כל שאר הספירות בזעיר אנפין וה"ה כאן גם בהר המור יש בחינת רצון אך אין זה מהותם שהיא התורה לעומת הגוון החסידי שבמהותו הוא "רצון ארץ ישראלי" ומתפרט בו בחינת תורה

1. להר המור יש הרבה מאפיינים. גם אם יש לך ביקורת עליהם בתחום מסויים, ואני לא נכנס לשאלת נכונותה, אי אפשר להפוך את זה לעיקר המאפיין של הזרם הזה.

2. מרכז הרב היא לא ישיבה חסידית. 

3. אם עתניאל היא זרם בפני עצמו, כל שכן שאין לשייך את שיח לישיבות החסידיות.

4. נדמה לי, שהמקום שבו אפשר לבטא את הייחודיות, קשור לא רק לדגש שהישיבה נותנת לתחום הזה, אלא לשאלה מהי הייחודיות של האדם. אני מניח שמי שהייחודיות שלו מאוד שונה מהסגנון של החבר'ה של עתניאל, יהיה יותר קל לבטא אותה במקומות אחרים. [אסייג שאני לא מכיר מקרוב את עתניאל, אבל זה טבעו של עולם].

אני מקבל את דבריך שלא נכון להגדיר בזה את "הר המור" ואתקן להבא בעז"ה- אבל וודאי לענ"ד חייבים להוסיף שלהרבה נשמות בדורנו ההשארות ב"קומה שהם מדריכים" בלבד (אבל וודאי שכולם צריכים לגשת מתוכה לקומות הנוספות) מביאה "צימצום האישיות", גבי מרכז הרב כבר הסברתי למשהו אחר מקודם שהם כן שייכים לקומה החסידית, גבי ישיבת שיח צריך אתה לדעת שישיבת שיח היא היא זרם "החסידות הארץ ישראלית" (ראה מאמרו של עורך כלים שבורים אחד מתלמידיו הגדולים של הרב שגר הרב אודיה צוראלי "החסידות הארץ ישראלית") רק שההבדל בינם לבין שאר הישיבות החסידיות שהראשונה עושה את זה בצורה מדויקת מתוך ההבנה העמוקה של הרב שגר בתקופה בנשמות ובהדרכות והאחרות לא בצורה הכי מדויקת ואם תרצה אני ארחיב, גבי "הייחודיות" אסביר לך כוונתי יש מושג של "עצמיות" שהוא אני פנימי והוא בחינת אור המקיף בסוד אחדות הנושאת הפכים והיא אחדות בין הכלל לפרט שמתוך הפרטיות החיבור לעצמך אתה מגלה את הכלל בתוכך ולא מבחוץ לך! ואז אתה יכול לירד לפרטיות ו"לאהוב את אישיותך הייחודית" ואין בזה שום נפילה אדרבה עליה מגיעה מזה ולכן כשאמרתי דגש על הייחודיות מי שלא שייך לזה לא יתעורר בכלל מאמירה שישימו דגש על ייחודיותו ולא יצא מזה בעיה (קצת מקורות לנאמר ראה אורה"ק ח"ג סדר "המוסר האלוהי" שהקדושה לא נלחמת באהבת עצמו לעומת המוסר עיי"ש וראה שם בהמשך סדר "העצמיות והמלחמה הפנמית" וראה מאמר "מקדשו שהפנמי" של הרב חרל"פ שמתברר שם שיש בחינה מקיפה של אחדות הכלל והפרט ויש בחינה יותר עליונה של אחדות הנשמה בכלל עם הגוף שהיא עינין נשמת הרב קוק ותדע שהבחינה הראשונה שעליה דיברנו היא עינין נשמת הרב הנזיר שהרצי"ה אמר עליו אור מופלא שהוא נשמה השייכת לתחית הנבואה בסוד חיצוניות תחית הקודש שהיא אור הבינה שבגאולה לעומת הרב קוק שהוא פנמיות תחית הקודש בסוד אור החכמה שבגאולה ואכמ"ל)

יש המון עצות ,וברור שאתה צריך להתיעץ אם אנשים וכו..... אבל בסופו של דבר אתה צריך להגיע לישיבה שאתה בודק ולראות אם אתה מרגיש מחובר ואם אני רואה את עצמי שנה הבאה שם ותקדם שם בקיצור צריך הרבה(לא רק!) להקשיב ללב. ולהתפלל הרבה לה שיתן סיעת הדישמיא

תראה איפה אתה מתחבר לחבר'ה ולרבנים,

כשקצת מבולבלים לגבי בחירת ישיבה זה לדעתי אחד המדדים החשובים

יעשה את הבחור אומלל

כמובן מאליו אחרי שמסננים מלכתחילה - אחרת זה בלתי אפשרי

אם הוא מחפש דוקא הכנה פיזית לצבא הוא יוכל למצוא את זה בעיקר במכינות.

יש מכינות בסגנון קרוב לישיבה, עם רמות לימוד שונות. ישיבות בסגנון של מכינה אני לא בטוח שקיים.

ישיבות לעומת זאת בדרך כלל מתמקדות בהכנה הרוחנית והערכית לצבא ופחות בפיזית.

ואם הוא מחפש בעיקר פחות לימודי גמרא, יש ישיבות הסדר שאפשר למצוא בהן את זה. או פחות לימודי גמרא, או הנגשה משמעותית הרבה יותר, וסגנון שונה של התלמידים.

לא מכיר אישית, אבל נשמע מתאים למה שכתבת

ומה הוא רוצה?

אם לא מתאים לו לשבת ולשקוד על תלמודו, למה לעשות מסגרת של הסדר?

(כמעט אשאל, מה ההצדקה לעשות פחות מכולם צבא, למי שלא יושב ושוקד על תלמודו?)

כמובן, יש ישיבות הסדר פחות עמוסות ושיש בהן יותר לימודי אמונה וכד'. אולי מעלה אפרים תתאים, אבל צריך לדייק מה רוצים.

הוא פחות מתחבר ללימודי גמרא, אני מעדיף שיתגייס במסגרת הסדר כדי שיתגייס ביחד עם החבר'ה גם אם הוא יחליט לחתום ויתור בהמשך.

אם היתה מכינה עם גיוס של החבר'ה ביחד זה היה השילוב המושלם.

סליחה שאני לא בדיוק עונה לשאלתך, אבל עד כאן לא כתבת מילה אחת על מה הוא רוצה, רק על מה אתה רוצה. אם מה שאתה מחפש, זה מה שהוא רוצה, תתעלם מהמשך ההודעה שלי, תבדקו אולי ישיבת ההסדר מעלה אפרים יכולה להתאים.

זה יפה וטוב שאתה רוצה שהוא ילמד בישיבה, אבל צריך להפנים שלכיתה א' אנחנו רושמים את הילד, לכיתה ט' בשיח עם הנער, עדיין אנחנו רושמים. לשיעור א' הבחור בוגר ורושם את עצמו למקום שליבו חפץ.

טוב מאוד אם יש לכם שיח פתוח וכנה, כזה שאתה מצליח להיות קשוב לבנך ולמה שמעניין אותו, למה שמטריד אותו למה שמשמעותי לו בחיים ואתה גם יכול להכווין אותו, לעזור לו למקד נכון לשוחח על סדרי עדיפויות וכד'.

אבל, אין יותר גרוע מהורה שמנסה לכפות על ילדיו הבוגרים את חלומותיו שלו, כשזה לא מתאים לבחור עצמו. לאורך השנים ראיתי יותר מידי פעמים, שדווקא אלו שלהורים שלהם היה מאוד ברור מה הבחור אמור לעשות כשלבחור זה לא התאים - בעטו הכי רחוק וההורים הפסיקו להיות בשבילם כתובת משמעותית, לא רק בנושא הספציפי, אלא בכלל.

ברור שזה בתיאום אתו, אני לא יכפה עליו משהו שהוא לא רוצה.

מאחר ויש כל כך הרבה ישיבות בסגנונות שונים, חכמת המונים והמלצות אישיות זאת דרך לףשיכולה לעזור לקבל החלטה

ישיבות גם שולחות נציגים לדבר בישיבות התיכוניות ולהציג את עצמן, שינסה לראות למה הוא מתחבר.

אגב, מאוד ממליץ לעשות שבו"שים אמתיים, של כמה ימים טובים כולל שבת. אם מגיעים למקום רק לכמה שעות, כמו שעושים הרבה חבר'ה היום, לא באמת מתרשמים מאווירה של מקום.

נהריה - יש אפילו חדר כושר

איתמר אווירה קרובה מאוד למכינה ישיבתית,

 אני לא רוצה להוציא שם רע אבל רוב ישיבות ההסדר אין לימודיפ רציניים אז הם דיי דומות למכינות (יש זמן לאימונים פייזים וכמובן מנטלים והכנה לצבא מכל הבחינות גם ההלכתית וגם תמיכה של רמים בזמן השירות) ... כמעט כל ישיבת ההסדר  בלי 3 סדרי גמרא.... 

האלה שיותר קרובות לישיבות גבההות (אווירה יותר רצינית) זה ישיבות כמו מעלה אדמים, הגוש, כרם ביבנה, מדברה כעדן שבי חברון וכו' 
החסרתי הרבה שיובת זה בהערכה גסה מאוד שהשם יסלח לי , כל השאר בערך זה באמצע בין ממש רציני לבין אווירה של מכינה 

יש כשבעים ישיבות הסדר, יש בהן סגנונות שונים ומגוונים. חלקן באמת עם הרבה לימודי אמונה ואווירה יותר משוחררת. בחלק גדול, רבות מאוד ממה שציינת יש בהחלט שלושה סדרי גמרא ולימוד רציני מאוד.

(לא שזה מאוד משנה, שבי חברון היא ישיבה גבוהה, גם מדברה כעדן מוגדרת כישיבה גבוהה, למרות שאפשר לעשות שם הסדר והרוב עושים בשלב מסויים מאוחר מהסדר רגיל).

אך אין בכוונתי להוציא לעז וידוע שיש ישיבות עם יותר או פחות שבאבניקים ואווירה יותר או פחותץ לוחצת וכזה 

מכיר מלא שעשו הסדר משני הישיבות הנל ואני יודע שכל שיעור שם עושים יוצאים הרבה להסדר אח שלי היה איתם במחלקה . לכן אני הזכרתי אותם בתור ישיבות ההסדר , יש לי גם חברים שעזבו ישיבות כמו מרכז ובית אל בשביל לעשות ההסדר...
לכן אני אומר שמבחינתי ישיבה שאפשרי לעשות בה ההסדר בלי לעזוב את הישיבה היא הסדר לא משנה לי איך קוראים לה מבחוץ, לצורך הדוגמא ישיבת איתמר נקראת ישיבה גבוהה 

אך למעשה הרב יהושוע וון דייק יותר מסתם מעודד את הבחורים לעשות ההסדר (יצא לי לעשות איתו שיחה בנדון) ויוצא שבשיעור אולי אחד או שניים עושים גבוהה והשאר ההסדר....

מעדיף לא לפרט

אתה?

לא מפרט

רק צריך להתקין בוט שימנע מלכתוב הודעות בזמן הסדרים..

יושב בזמן סד"ע ומסתכל בפורומים של ערוץ 7.

איך יוצאים מזה?

נראה לי שישבת כאן כבר מסדר בוקר.

אבל יאללה תעלה סוגיה שהיית אמור ללמוד היום, או הסוגייה אחרונה שלמדת לפני המשבר, ונתחיל להתפלפל כמו בני ישיבות.

אני כאן

תחילת גיטין.

תקנת בפנובפ"נ,

מה קורה אם לא קויימה?

זה מסובך אחי,

לפי רבה - אם בית הדין חושש שהגט לא נכתב לשמה, אז אין המון מה לעשות... והחשש מתעצם לגעת תוספות (ב שבני חו"ל חולקים על ההלכה "וכתב לה - לשמה". כמובן ש"לאחר שלמדו" זה יותר קל כמו שהגמרא אומרת בהמשך. (אגב נדמה לי שהראב"ד פוסק כדעת רבה, כלומר שרבה אית ליה דרבא אז תכלס חוששים לשני הדברים).

לפי רבא, בגדול העניין יותר קל, כי הבלגן הוא למקרה שיהיה ערעור (כי אם אין ערעור אנחנו לא חוששים מעצמינו, כי משום עיגונה הקילו בה רבנן, כמו שכותב התוספות בתחילת הדיבור האחרון בדף ב.). עכשיו תראה, בעיקרון רשי בדף ג. נותן שני פירושים מה עוזר הפנוב"נ לפי רבא: 1. מרגע שהשליח אומר, הבעל יתבייש לערער. 2. הבעל עצמו כבר לא יהיה נאמן. ככה שתכלס אם לפי הפירוש הראשון, אז אין כאן עניין גדול.

מצד שני, צריך לקחת בחשבון את מחלוקת התוספות בדף ג. (בדעת ר"י), שגם אם הבעל מערער לא מאמינים לו, לעומת דעת הכפתור ופרח (נדמה לי איפשהו בפרק י) שאם הבעל עודה בלגן אז מאמינים לו ופוסלים את הגט. כך שהאמירה של בפנוב"נ או הכרחית או כמעט חסרת משמעות, ואז זה בעיקר כמו שאומר התוספות ש"בעל מידק דייק" הכוונה שמתלכחילה הוא מדייק ונזהר, וזו המטרה של האמירה.

הקיצור, לפי רבא זו תקנה שבאה להגן על מצבים מסובכים ולא ממש פותרת בעיות ספציפיות. אז זה לא נורא כל כך. אבל לפי רבה זה די בלגן אם הבחור לא אמר... (למרות שבפיכח ונתחרש לא גזרו חכמים, כך שאולי זה לא סוף העולם, כי רוב בקיאים הם).

מתוך רצון לא רק לקשקש מהזיכרון...

אז ככה, אם השליח לא אמר בפני נכתב וכו', זו מחלוקת בין רבי מאיר לחכמים בברייתא בדף ה:, והלכה כדעת חכמים שזה לא נורא רק שיחזור ויעשה את הפעולה ויאמר.

ולגבי השאלה מה קורה אם הבעל מערער אחרי שאמר בפנוב"נ, אז ראיתי שכבר בירודלמי יש התייחסות לזה ונאמר כך: "אמר ר' יוסי: חומר שהחמרתה עליה מתחילה שיהא צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם, היקלתה עליה בסוף שאם בא ועירער עררו בטל".

מבחינתי באמת הדיון מתחיל מהמח' תנאים הזו;

לפי ר"מ כל המשנה בגיטין ממטבע שטבעו חכמים הגט פסול, שזה מעניין כי לכ' מדאורייתא כשר, בעצם, היא עדיין נשואה ומותרת לבעלה הראשון? רק כי השליח לא אמר בפנופ"נ,
 

לפי חכמים - כשר, אז מה התוקף של התקנה? מה קורה אם לא מקיימים אותה? הכל טוב?!

הרי הברייתא בעצמה ממשיכה "כיצד יעשה...". השאלה היא מה קורה אם הוא לא עשה את זה.

מצד שני, באמת לא מובן מה הטעם של רבי מאיר. הרי תכלס מדובר בחשש רחוק, כי רוב הדיינים בקיאים בלשמה (וכאן רבי מאיר לא אמור לחשוש למיעוטא, כפי שמסבירה הגמרא), ומן התורה עדים החתומים על השטר נעשה כמי שמחקרה עדותם בבית דין. אז למה היא פסולה מן התורה?

(נדמה לי שיש תוספות בדף ה על חלק מהנושאים האלה, אבל אני כבר צריך ללכת לישון כדי לקום מחר לסדר בוקר )

אבל לא מספיק הייתי מרוכז בו,

לפתע עלתה לי התובנה שבעצם הסוגיא שלי בסדרי בוקר בשבועות האחרונים היא זו; 'ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה'?!

מסכת גיטין אחת ה.... פשוט אחת המדהימותתת!!!

יש בה כל כך הרבה פרטים והיבטים, שהסיכוי להתעמק ולהבין הכל, זה כמעט אפסי. תסתכל רק על הסוגיה של רבה ורבא, איך אותה מדנה יכולה לקבל משמעות גם של שאלה הלכתית עקרונית (לשמה) וגם של שאלה עובדתית (קיום השטר) ואתה עומד מול משנה עם 100 דוגמאות (גבולות הארץ? סמוכות ומובלעות? עולי בבל ועולי מצרים - לפי רהינו תם?) ועוד משפטים דו משמעיים ושאלות טכניות של שליח להולכה, הבאה וקבלה; אישה שהביאה, עבד שהביא, בעל שהביא; עד נעשה דיין; עדי חתימה או עדי מסירה (וכמה שיטות מפשרות...). חתיכת סלט לא הגיוני, וזה עוד לפני שכל המצב מתהפך - לאחר שלמדו, מלתא דלא שכיחא וכו וכו.

נראה לך שאפשר לעשות את זה תוך כדי שינה? או תוך כדי ריחיים על צווארו???

עזוב אותך, אל תנסה לבלוע הכל. קח את מה שהכי הכי חשוב בישיבה: האווירה, החידוש, היצירתיות והרעיונות שעולים. אהבת תורה מהברק שלה. זה ימלא לך מצברים וזה מה שחשוב לך עכשיו!!

אתה הרי מכיר את הסיפור על "עולא אקלע לבבל" (בתענית וגם בפסחים), שבהתחלה היה מאוכזב איך אנשים שככה חוגגים לא לומדים תורה, אבל בדיעבד הוא הבין שהאנשים כל כך סובלים שצריך להודות שמישהו בכל זאת לומד תורה...

תשמח שאתה מנסה, שאתה משקיע, שאתה רוצה. תשמר את זה! בסוף תצליח ובענק!!!

ואל תשכח שאתה גם חייב: "וכי עני היית יותר מהלל?" (הסיפור הידוע ביומא)

היית יכול כבר לתקן את הטעות בכותרת, על הדרך

..

אז בצפון נראה לי זה מעלה גלבוע (לא כזה מכיר אבל נראה לי).

במרכז יותר אז יש את הר עציון, מעלה אדומים, ירוחם, עתניאל, מחנים, אורות שאול בתל אביב.

אם אתה מחפש משהו כמו שיח (סגנון הרב שגר אם אני לא טועה?) אז נראה אולי מחנים או עתניאל? לא זוכר בדיוק. בצפון לא יודע אם יש כזה סגנון אולי יש במעלה גלבוע אבל לא יודע באמת. ולא יודע מה הסגנון בנהריה או עכו

וכן מחנים

מישהו שאני מכיר שלמד במחניים, אם זה חשוב

או מעלה גלבוע?

ישיבת מעלה גלבוע 

אבל אני לא מספיק בקיא בהגותו ובישיבה הנ"ל..

יש את ישיבת ראש פינה

בית מדרש ראש פינה 

ו

ממליץ מאוד לבדוק את ישיבת חב"ד במגדל העמק.
מקום שלומדים בו ברמה מאוד גבוהה, עם סגנון חשיבה שמדמה את הסגנון המקורי של חסידי חבד לדורות - עם חקירה מעמיקה ודורשת אמת מוחלקת... שווה לנסות!

אם הכוונה לרמת לימוד גבוהה אז יש את קרית שמונה באזור הצפון והמון ישיבות באזור המרכז וירושלים

אם זה דיכאון אמיתי, כדאי לשתף דמות מקצועית וגם רופא צבאי.

ואולי למכינה

ההחלטות שתקבל יכולות להיות משמעותיות ובלתי הפיכות, ולכן קודל כל חשוב שתשים לב לזה ותשקול צעדים בזהירות.

כמו שאמרו פה, ייתכנו כמה סוגי קשיים:

1. קושי בלימוד ובסף הדרישות הישיבתיות - כנראה מרבית האנשים חוטפים איזה שוק כשהם מגיעים לזה, אבל זה טבעי. האם ניסית לדבר עם ר"מ בישיבה שרתה נמצא בה? יכול להיות שבירור פנימי כזה יעזור לך להתפקס ולמצוא את המסלול שיהיה טוב לך.

2. חוסר התאמה עם הישיבה - זה קורה. למרות שחיפשנו ועשינו שבושים, אולי בחרנו לא נכון. יכול להיות שמעבר לישיבה אחרת זה כל מה שאתה צריך. סגנון לימוד אחר, סגנון חברתי אחר, סגנון אחר של גישה, מיקום אחר, וכדומה. אולי ישיבה גבוהה ולא הסדר, אולי מכינה ולא ישיבה. יש כל מיני אופציות, ואולי אתה צריך משהו מהאפשרויות האחרות.

3. רצון לצבא - יכול להיות שפשוט הצבא מדבר אליך חזק. זו גם אפשרות. באופן אישי אני חושב שתקופה בישיבות/מכינות זה חשוב לעיצוב העולם הפנימי שלך (מידות, תפישת עולם, עולם רעיוני), להרחבת ההשכלה התורנית שלך (הלכה, גמרא, ספרות אמונית, וכו), וליציבות מנטלית שנולדת משני הדברים הקודמים.

אגב, אם בעניין הצבא מה שמפריע לך זה העניין של שירות מקוצר, אז זה פתיר. אחרי שתסיים את תקופת הישיבה שלך, אתה בהחלט יכול להתגייס באופן רגיל. אבל בשביל זה אתה צריך ישיבה גבוהה או מכינה.

ואם אף אחד מאלה לא נראה לך מתאים, אולי הבעיה היא אחרת ושווה לשקול לפגוש איש מקצוע. אבל אלה החלטות שלא כדאי לקבל לבד, כדי לא לעשות טעויות אימפולסיביות.

בהצלחה רבה!