מכינה\ הסדר\גבוהה

גודל הישיבה מבחינה כמותית

כמה שנים אתה הולך (לא בטוח שלשנה אחת שווה ללכת למקום שתלמד בו רק גמרא ואם אתה מתכוון להישאר בישיבה יותר משנתיים לא כדאי ללכת למקום אם יותר מדי מחשבה)

השקפת עולם (לא צריך להגזים, נסה לחשוב על יחסך לנשים, יחסך לריבוי דעות ודברים כללים)

רמי"ם (צעירים ומחוברים לנוער ואלייך אבל אם ידע מוגבל או כאלה שישבו כמה שנים ואולי פחות יבינו אותך אבל הם יותר יודעים ויכולים להקנות כלים)

תנאים פיזיים (לא כל אחד מסתדר עם תנאי סרדינים ואוכל סרדינים)

מיקום הישיבה

אחרי שענית על השאלות האלה סיננת מבין 150 ישיבות משהו כמו שלוש, לך תבדוק ותהנה בשבו"שים ותלמד איפה שלבך חפץ

הוא שמיניסט, כן?

בס"ד

ובכל זאת כך השוו לנו כשאני הייתי שמיניסט והנקוה כך הובנה מעולה, אז אימצתי את ההדמייה

כדאי לך גם לדבר עם הרב שלך (אם אתה חושב שהוא מכיר אותך טוב)

שימליץ לך איזה ישיבות לבדוק.

בגדול הכי טוב לעשות שבו"שים ולשים לב לרמת לימודים אם מתאימה,יראת שמיים, נוחות וחברה בגדול שתוכל להשתלב בה

פסיקת הלכה. פיתוח הידע האמוני והחיבור אליו. ועוד.

בכלל ,היום בלי ישיבה בדרך כלל הדרך לגהנום קצרה.

מ"מ שמעתי בשיעור הרב טאו שליט"א בשיחות הרצי"ה- שחייבים להבין שלא כולם תפקידם להיות ת"ח ואדרבה אצלם "עבודת השם היא בחיי המעשה" ויש לזה מקור בגר"א בשיר השירים ועוד, ואותם אחים יקרים מתחברים לתורה בלי ישיבה כגון לימוד דף יומי קבוע וכדו 

רק הקדמתי שכולם מסכימים שהמנותק מהתורה זה עצמו גיהנום

הייתי בישיבות מכל הסוגים החל בהר המור המשך במרכז וכלה בעותניאל ובאף מקום לא ראיתי את הזוועה שאתה מתאר- עליך רק לדעת שכל עינין לימוד התורה הוא להפעיל את הכוח המשכיל (שנקרא שכל) במושכלות קדושות שהם מלאות אור מוסר ובכך מתוך עמל המחשבה נבנה באדם "שכל של תורה" - ועוד עליך לדעת שההסתכלות שלך ביסודה היא הסתכלות גויית של "הפילוסופיה האסכולית" שאצלם המושכלות דבר נפרד מהמוסר ולכן הם יכלו להתמלאות חכמה מצד אחד ומהצד השני לבוא על בהמות אולם ביהדות המושכלות והמוסר חד הם ומקור לדברים באורה"ק ח"ג עיי"ש 

רק דבר אחד אני יאמר לך שלדבריך כל כמעט כל היהדות החל מהחרדים דרך החסידים וכלה בדתיים הלאומיים לומדים בצורה שכזו (חוץ מתורת החיים, הר ברכה ואולי גם ישיבת שילה ואולי גם כיסא רחמים וזהו לפי הידוע לי), וכי כולם טועים ??

ברוב הישיבות. שמעתי ראשי ישיבות, בעיקר בעולם החרדי, שמצרים על כך שיש המון פלפולים ודף גמרא אין

אעיין בלי נדר.

אתה מבין את האירונה שבכך?!?! 

אתה חושב שהוא כתב את המאמר הזה בדיעה אחרת מדעתו בשאר המקומות?

המנותק מהפשט

אליבא דהילכתא ועל זה גם צעק הרב קוק זצ"ל שצורת העיון צריכה להיות בישרות ולא בפילפול שאינו ישר-                                                            אך מכאן לבוא ולומר שהלומד תורה בעיון בלבד ולא יורד לפסיקת ההלכה הוא לא לומד נכון זה טעות גדולה שכל ת"ח בר אורין שתשאל אותו החל מהרב טאו שליט"א דרך ר יעקב שפירא שליט"א וכלה ברב ראם הכהן שליט"א יאמרו לך כדברי שהרי הדברים מפורשים במהר"ל שהוזכר מקודם ובאר ספרי המחשבה כהרב קוק באורה"ק ח"ג סדר ראשון שהזכרתי לעיל ובעין איה ועוד ובשיחות הרצי"ה ת"ת שכל עינין ת"ת להפעיל את השכל וכ"כ במורשה של ר אברום וגם בכתבי הרב חרל"פ זה נמצא ועוד רבים 

על מי שבשגגה לא הגיע להבנה הנכונה, שזה לא נקרא שהוא למד, אבל כן נקרא שהוא עסק. [ובתנאי שהוא ניסה].

להגיע למסקנות הלכתיות. 

זה נכון שהמבנה של הישיבות פעם לא היה כמו היום, אבל היו ישיבות. 

מהמפורסמות - סורא ונהרדעא, ישיבתו של החתם סופר בפרשבורג ועוד.

וישיבה זו המסגרת הרגילה ללימוד תורה, שבד"כ קשה ללמוד תורה בצורה רצינית ומקיפה בלעדיה.

זה לא הכרחי לכולם, אבל זו בצדק ברירת המחדל למי שרוצה ללמוד תורה ברצינות, ואין לו סיבות מיוחדות לא לעשות זה במסגרת של ישיבה.

יש מקרב מעט מקרב גדולי ישראל שלא למדו בישיבות, אבל רובם הגדול של גדולי הדורות האחרונים למדו בישיבות. 

הרב אברהם שפירא זצ"ל מאוד הדגיש את החשיבות של ישיבות [וחזר על זה שמעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו], ואני נוטה לחשוב שהציטוט בשמו לא נכון, או מוצא מהקשרו.

לישיבות שהיו אחרי וולוז'ין רלוונטי להכרעה של בוגר שמינית האם ללכת לישיבה גבוהה.

[לא אמרתי שהוא בהכרח לא רלוונטי, אבל לא הבנתי איזה רלוונטיות אתה רואה].

לא באתי לתקוף אותך באופן אישי, אבל מהיכרות שלי עם הגישה של ר' אברום לנושא הישיבות, [שאפשר לראות אותה בספריו, בתיאורים עליו, ומן הסתם גם בשיחות מוקלטות שלו] אני חשדן לגבי הציטוט, שלא הבאת לו כל מקור.

[אם אתה רוצה מקור למה שאני מתאר כגישה שלו, אני מוכן להביא].

כמו שציינו לעיל את סורא, פומבדיתא וגם את נהרדעא, ועוד רבות שלא היו כנראה מהראשיות.

ובכל העולם היהודי היו בתי מדרש נטולי פנימיות, מאז ומעולם.

ובכלל, מה עם בית המדרש של שם ועבר? הוא עומד על תילו עד היום ושם היה יעקב אבינו ספון 14 שנה...

https://he.wikipedia.org/wiki/מערת_שם_ועבר

אתמהא!

[הוקמה לפני וולוז'ין]?

אתה יודע כמה היו בישיבות האמוראים בבבל?

יש תיאורים בגמרא בכתובות [קו.] תיאורים על ישיבות המוניות ביותר. והרמב"ם בהקדמה למשנה תורה כותב - 

 ואחר בית דינו של רב אשי, שחיבר התלמוד בימי בנו וגמרו, נתפזרו ישראל בכל הארצות פיזור יתר, והגיעו לקצוות ולאיים הרחוקים; ורבתה קטטה בעולם, ונשתבשו הדרכים בגייסות.  ונתמעט תלמוד תורה, ולא נתכנסו ישראל ללמוד בישיבותיהם אלפים ורבבות כמו שהיו מקודם.

אלא מתקבצים יחידים השרידים אשר ה' קורא בכל עיר ועיר ובכל מדינה ומדינה, ועוסקים בתורה, ומבינים בחיבורי החכמים כולם, ויודעים מהם דרך המשפט היאך הוא.

הוספה-

קישור למאמר על ישיבת פרשבורג, שיש בו גם התייחסות למבנה הישיבות בתקופה שלפניה-

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2498

הוא חי שם 14 שנה.

כנ"ל לגבי הישיבות של בבל, שהיו באים מכל בבל לשם

ההתלבטות של רוב הלומדים היא לא בין ישיבה במבנה המודרני, לישיבה במבנה אחר.

אם בבית כנסת ליד הבית שלו יש קבוצת לומדים מהשכונה, שעיסוקם העיקרי הוא לימוד תורה, ולומדים ביחד מסכת מסויימת, ויש להם רב שמעביר שיעורים, והוא מתלבט בין ללמוד שם, או ללכת לישיבה מהסוג המקובל היום, עם קבוצה גדולה יותר, וצוות שלם של רבנים, ופנימיה, אז הדיון בחידוש של הישיבות המודרניות רלוונטי.

[וגם לגבי זה, ישיבות המוניות היו בתקופות שונות גם לפני וולוז'ין].

אם לא, אז ההתלבטות היא בין ישיבה כפי שהיה לאורך כל הדורות בצורות שונות, לבין לימוד תורה שלא בישיבה.

שיש בה יותר אמת, ודורשת יותר בדיקה.

שיש אנשים שישיבה לא מתאימה להם.

הטענה הקודמת, כמו שהבנתי אותה, שאתה מערער בכלל על הצורך בישיבות לצורך לימוד התורה, ומראה שברוב הדורות למדו תורה בלעדי הישיבות.

ואני אומר, שהצורך בישיבות לצורך לימוד תורה רציני גדול מאוד, ומעטים יכולים להגיע לאותה רמה של לימוד תורה בלעדיהם. וכך גם למדו לאורך הדורות. נכון שלא בכל הדורות היו ישיבות של מאות תלמידים, אלא רק בתקופות מסויימות, ולא בכל הדורות היו פנימיות, אבל מבחינה מהותית זה הייתה ישיבה.

אגב, גם היום, בחלק משמעותי מהישיבות בציבור הדת"ל כיום, אין מאות תלמידים.

אז מה יעשה מי ש'לא מתאים' לישיבה?

אני מניח שברוב המקרים הוא באמת לא מתאים לסוג מסויים של ישיבה, והוא יוכל למצוא את מקומו בישיבה אחרת, או בהתאמה אישית של המסגרת שהוא נמצא בה עבור מה שמתאים לו.

במקרים שלא, ייתכן שבאמת הוא לא צריך ללכת לישיבה, אך בדרך כלל יהיה לזה מחיר מבחינת רמת לימוד התורה שהוא מגיע אליה. [יש כמובן חריגים, לשני הכיוונים, אבל בכללי זה נראה לי המצב].

ישיבה זה בסיס לחיי דת. לא למדת בישיבה, קשה מאוד למצוא את הקשר של האדם לאלוקים. וקשה לכוון לשליחות וכו וכו

אח"כ תדע שיש גוונים שונים החל "מצימצום האישיות" כמו "בהר המור" וגם "שבי חברון" ועוד, דרך גוון "חסידי" נוסח "מרכז הרב" ובפרט "שבי שומרון" "רמת השרון""שיח יצחק" של תלמידי הרב שג"ר והכי אני ממליץ בגוון החסידי על "רמת גן" של הרב שפירא והרב אריאל ועוד, עד גוון "חופשי" המקשיב לייחודיות שלך- כישיבת "עותניאל" שחבל שהיא רק הסדר אך משום שראש הישיבה שם הרב ראם הכהן הוא למדן עצום ובקיא גדול בש"ס וגם פוסק הלכה ענק מקבלים שם יראת שמיים בצורה טובה כמו ישיבה גבוהה הסדר כנל"ע

ו"בהר המור" נשארים רק בקומת התורה- אומנם הארץ ישראלית הנלמדת מתוך "אשר בחר בנו" כדברי הרצי"ה זצוק"ל, אך לימוד החסידות המורה על עבודת השם בקומה של רצון שהוא יותר פנימי מהמוסר בלשון הרב קוק התגלות ראשונית של העצמיות לעומת המוסר שהוא התורה שהוא התגלות שניה של העצמיות- מרחיקים הם אותו, ואומנם בדור הרצי"ה שהנשמות היו יותר נמוכות מדורנו הספיקה עבודת השם באופן זה אך היום אולי רק למעטים ממש כך הם דברי רבותי.                                                                                                             גבי "מרכז הרב" ידוע שר אברום זצוק"ל פתח את לימוד החסידות בישיבה כמובן בתוך סדר האמונה ועד היום מלא בחורים לומדים שם חסידות כל אחד כנטית לבבו אומנם לא חזק שם הקטע של ההתועדויות וניגונים וכו לכן כתבתי שבפרט ישיבות כמו שבי שומרון ועוד אמונות על הגוון החסידי

לגבי "עותניאל" האם בפלורליזם אתה רואה את בעיות האמונה שאתה טוען שיש שם או בנוסף לפלורוליזם יש שם גם בעיות אמונה לא הבנתי

עם כל הכבוד לך, וזה שזה לא מתאים לך. יש אנשים שם שאני מאמין שהישיבה מאוד מרוממת ועוזרת להם בעבודת ה'! ואני מאמין שהראשי ישיבה שם קצת מכירים את פסקה שציטטה

מה מפריעה לך דעה שמציגה את הר המור כ"מצמצמי האישיות" שאינה נאמרת מתוך זילזול ח"ו הרי גם הר המור טוענים כך על החרדים והתורה הגלותית שלהם ואני בטוח שגם אין זה נובע מתוך זילזול אלא כדרך "מחלוקות לשם שמיים"

שר' אברום פתח את לימוד החסידות במרכז.

אפשר ללמוד במרכז חסידות כמו שאפשר ללמוד בה הרבה ספרים אחרים.

זו ישיבה שהמסגרת בה מאוד לא קשוחה ויש הרבה אפשרות למי שרוצה ללמוד בהתאם לנטייתו האישית, גם בגמרא וגם באמונה (לבד, או לארגן לעצמו חברותא, וכדומה).

אולי אפילו יש 1-2 שיעורים בשישי-שבת בחסידות. (אני חושב שיש כיום שיעורים כאלה בבתים של רבנים, איני מתחייב על המצב המדויק). זה חלק קטן מהשיעורים במרכז, חלק קטן מהתלמידים משתתפים בהם, הדגש בלימוד אמונה במרכז הוא בעיקר על ספרי הרב קוק, (ביחד עם כוזרי מהר"ל ומסילת ישרים). זה לא מתקרב לסגנון של רמת גן, וישיבות חסידיות דומות.

לעומת הר המור שהלימוד אינו בנמצא כלל, רק שגם אני כתבתי שהגוון החסידי מתבטא בעיקר ברמת גן וחברותיה! 

החסידות ודאי עוסקת בזה, ונראה שיש כאלה שזו הדרך העיקרית שלהם לעבוד על הרצון בהתאם לעניינם.

אבל, זו לא הדרך היחידה בתורה לעבוד על הרצון, ויש שמגיעים לעבודת ה' מתוך הזדהות בדרכים אחרות.

וגם בסגנון הר המורניקי יכולה להיות עבודת ה' מתוך הזדהות אצל אנשים שמתחברים לסגנון הזה.

שהרי עינין התפילה הוא עילוי הרצון כנודע רק שההפרש בינהם שאצל הר המור הדגש הוא התורה לעומת הגוון החסידי ששם הדגש הוא בתפילה שהיא עבודת הרצון והפרש זה כבר היה לעולמים בין המתנגדים לחסידים שהראשונים שמו הדגש בתורה והשניים וודאי וודאי שהיה להם תורה רק שהדגש היה על תפילה                     ואפשר להסביר יותר ע"ד הידוע בספירות שבכל ספירה מסוימת מתפרטים כל שאר הספירות בזעיר אנפין וה"ה כאן גם בהר המור יש בחינת רצון אך אין זה מהותם שהיא התורה לעומת הגוון החסידי שבמהותו הוא "רצון ארץ ישראלי" ומתפרט בו בחינת תורה

1. להר המור יש הרבה מאפיינים. גם אם יש לך ביקורת עליהם בתחום מסויים, ואני לא נכנס לשאלת נכונותה, אי אפשר להפוך את זה לעיקר המאפיין של הזרם הזה.

2. מרכז הרב היא לא ישיבה חסידית. 

3. אם עתניאל היא זרם בפני עצמו, כל שכן שאין לשייך את שיח לישיבות החסידיות.

4. נדמה לי, שהמקום שבו אפשר לבטא את הייחודיות, קשור לא רק לדגש שהישיבה נותנת לתחום הזה, אלא לשאלה מהי הייחודיות של האדם. אני מניח שמי שהייחודיות שלו מאוד שונה מהסגנון של החבר'ה של עתניאל, יהיה יותר קל לבטא אותה במקומות אחרים. [אסייג שאני לא מכיר מקרוב את עתניאל, אבל זה טבעו של עולם].

אני מקבל את דבריך שלא נכון להגדיר בזה את "הר המור" ואתקן להבא בעז"ה- אבל וודאי לענ"ד חייבים להוסיף שלהרבה נשמות בדורנו ההשארות ב"קומה שהם מדריכים" בלבד (אבל וודאי שכולם צריכים לגשת מתוכה לקומות הנוספות) מביאה "צימצום האישיות", גבי מרכז הרב כבר הסברתי למשהו אחר מקודם שהם כן שייכים לקומה החסידית, גבי ישיבת שיח צריך אתה לדעת שישיבת שיח היא היא זרם "החסידות הארץ ישראלית" (ראה מאמרו של עורך כלים שבורים אחד מתלמידיו הגדולים של הרב שגר הרב אודיה צוראלי "החסידות הארץ ישראלית") רק שההבדל בינם לבין שאר הישיבות החסידיות שהראשונה עושה את זה בצורה מדויקת מתוך ההבנה העמוקה של הרב שגר בתקופה בנשמות ובהדרכות והאחרות לא בצורה הכי מדויקת ואם תרצה אני ארחיב, גבי "הייחודיות" אסביר לך כוונתי יש מושג של "עצמיות" שהוא אני פנימי והוא בחינת אור המקיף בסוד אחדות הנושאת הפכים והיא אחדות בין הכלל לפרט שמתוך הפרטיות החיבור לעצמך אתה מגלה את הכלל בתוכך ולא מבחוץ לך! ואז אתה יכול לירד לפרטיות ו"לאהוב את אישיותך הייחודית" ואין בזה שום נפילה אדרבה עליה מגיעה מזה ולכן כשאמרתי דגש על הייחודיות מי שלא שייך לזה לא יתעורר בכלל מאמירה שישימו דגש על ייחודיותו ולא יצא מזה בעיה (קצת מקורות לנאמר ראה אורה"ק ח"ג סדר "המוסר האלוהי" שהקדושה לא נלחמת באהבת עצמו לעומת המוסר עיי"ש וראה שם בהמשך סדר "העצמיות והמלחמה הפנמית" וראה מאמר "מקדשו שהפנמי" של הרב חרל"פ שמתברר שם שיש בחינה מקיפה של אחדות הכלל והפרט ויש בחינה יותר עליונה של אחדות הנשמה בכלל עם הגוף שהיא עינין נשמת הרב קוק ותדע שהבחינה הראשונה שעליה דיברנו היא עינין נשמת הרב הנזיר שהרצי"ה אמר עליו אור מופלא שהוא נשמה השייכת לתחית הנבואה בסוד חיצוניות תחית הקודש שהיא אור הבינה שבגאולה לעומת הרב קוק שהוא פנמיות תחית הקודש בסוד אור החכמה שבגאולה ואכמ"ל)

יש המון עצות ,וברור שאתה צריך להתיעץ אם אנשים וכו..... אבל בסופו של דבר אתה צריך להגיע לישיבה שאתה בודק ולראות אם אתה מרגיש מחובר ואם אני רואה את עצמי שנה הבאה שם ותקדם שם בקיצור צריך הרבה(לא רק!) להקשיב ללב. ולהתפלל הרבה לה שיתן סיעת הדישמיא

תראה איפה אתה מתחבר לחבר'ה ולרבנים,

כשקצת מבולבלים לגבי בחירת ישיבה זה לדעתי אחד המדדים החשובים

יעשה את הבחור אומלל

כמובן מאליו אחרי שמסננים מלכתחילה - אחרת זה בלתי אפשרי

החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס

מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?

בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.

וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!

האם יש הבדל חוקי ביניהן?

מי שידחה כל שנה

בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.

אני לא באמת מבין בחוקים...

יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?

בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!

מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.

הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.

כשהיה צורך

לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)

ושום ניסיון כפייה לא הצליח.

ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.

אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר

המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול

כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות

אבל זה לא שהמכינות התנדבו

הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…

יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס. 

אלא הוראה

אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות

הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.

אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.

נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.

אבל זהו.

כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.

רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)

כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס

ודוחים את השירות

ועכשיו זה לא אפשרי

כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.

אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.

ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.

אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך

מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,

מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,

מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,

מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,

מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.

זה מגעיל. זה באמת מגעיל.

אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.

וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.

עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".

בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.

לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.

בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...

דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.

צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.

צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.

וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".

צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.

בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".

מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.

אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.

איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.

אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.

הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!

אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.

כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)

היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך

מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס

בפסק דין

אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות

מאז שפג תוקף החוק הקודם

הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג

הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס

(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)

ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית

לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא

אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.

אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל

והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר

מתגייסים | דחיית גיוס לטובת מסלולים תורניים

קצת כמו שהיה לפני

נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)

ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.

יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.

חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.

מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.

כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.

בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.

מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד. 

בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים

אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה

אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא

הם ממש לא חנונים

אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים

בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...

בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון

שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?

לק"י

וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.

לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.

רק דבר אחד לא מובן לי - אתה רוצה לרשום את האחיין שלך? אתה האפטרופוס החוקי שלו?

אם הוא מחפש דוקא הכנה פיזית לצבא הוא יוכל למצוא את זה בעיקר במכינות.

יש מכינות בסגנון קרוב לישיבה, עם רמות לימוד שונות. ישיבות בסגנון של מכינה אני לא בטוח שקיים.

ישיבות לעומת זאת בדרך כלל מתמקדות בהכנה הרוחנית והערכית לצבא ופחות בפיזית.

ואם הוא מחפש בעיקר פחות לימודי גמרא, יש ישיבות הסדר שאפשר למצוא בהן את זה. או פחות לימודי גמרא, או הנגשה משמעותית הרבה יותר, וסגנון שונה של התלמידים.

לא מכיר אישית, אבל נשמע מתאים למה שכתבת

ומה הוא רוצה?

אם לא מתאים לו לשבת ולשקוד על תלמודו, למה לעשות מסגרת של הסדר?

(כמעט אשאל, מה ההצדקה לעשות פחות מכולם צבא, למי שלא יושב ושוקד על תלמודו?)

כמובן, יש ישיבות הסדר פחות עמוסות ושיש בהן יותר לימודי אמונה וכד'. אולי מעלה אפרים תתאים, אבל צריך לדייק מה רוצים.

הוא פחות מתחבר ללימודי גמרא, אני מעדיף שיתגייס במסגרת הסדר כדי שיתגייס ביחד עם החבר'ה גם אם הוא יחליט לחתום ויתור בהמשך.

אם היתה מכינה עם גיוס של החבר'ה ביחד זה היה השילוב המושלם.

סליחה שאני לא בדיוק עונה לשאלתך, אבל עד כאן לא כתבת מילה אחת על מה הוא רוצה, רק על מה אתה רוצה. אם מה שאתה מחפש, זה מה שהוא רוצה, תתעלם מהמשך ההודעה שלי, תבדקו אולי ישיבת ההסדר מעלה אפרים יכולה להתאים.

זה יפה וטוב שאתה רוצה שהוא ילמד בישיבה, אבל צריך להפנים שלכיתה א' אנחנו רושמים את הילד, לכיתה ט' בשיח עם הנער, עדיין אנחנו רושמים. לשיעור א' הבחור בוגר ורושם את עצמו למקום שליבו חפץ.

טוב מאוד אם יש לכם שיח פתוח וכנה, כזה שאתה מצליח להיות קשוב לבנך ולמה שמעניין אותו, למה שמטריד אותו למה שמשמעותי לו בחיים ואתה גם יכול להכווין אותו, לעזור לו למקד נכון לשוחח על סדרי עדיפויות וכד'.

אבל, אין יותר גרוע מהורה שמנסה לכפות על ילדיו הבוגרים את חלומותיו שלו, כשזה לא מתאים לבחור עצמו. לאורך השנים ראיתי יותר מידי פעמים, שדווקא אלו שלהורים שלהם היה מאוד ברור מה הבחור אמור לעשות כשלבחור זה לא התאים - בעטו הכי רחוק וההורים הפסיקו להיות בשבילם כתובת משמעותית, לא רק בנושא הספציפי, אלא בכלל.

ברור שזה בתיאום אתו, אני לא יכפה עליו משהו שהוא לא רוצה.

מאחר ויש כל כך הרבה ישיבות בסגנונות שונים, חכמת המונים והמלצות אישיות זאת דרך לףשיכולה לעזור לקבל החלטה

ישיבות גם שולחות נציגים לדבר בישיבות התיכוניות ולהציג את עצמן, שינסה לראות למה הוא מתחבר.

אגב, מאוד ממליץ לעשות שבו"שים אמתיים, של כמה ימים טובים כולל שבת. אם מגיעים למקום רק לכמה שעות, כמו שעושים הרבה חבר'ה היום, לא באמת מתרשמים מאווירה של מקום.

נהריה - יש אפילו חדר כושר

איתמר אווירה קרובה מאוד למכינה ישיבתית,

 אני לא רוצה להוציא שם רע אבל רוב ישיבות ההסדר אין לימודיפ רציניים אז הם דיי דומות למכינות (יש זמן לאימונים פייזים וכמובן מנטלים והכנה לצבא מכל הבחינות גם ההלכתית וגם תמיכה של רמים בזמן השירות) ... כמעט כל ישיבת ההסדר  בלי 3 סדרי גמרא.... 

האלה שיותר קרובות לישיבות גבההות (אווירה יותר רצינית) זה ישיבות כמו מעלה אדמים, הגוש, כרם ביבנה, מדברה כעדן שבי חברון וכו' 
החסרתי הרבה שיובת זה בהערכה גסה מאוד שהשם יסלח לי , כל השאר בערך זה באמצע בין ממש רציני לבין אווירה של מכינה 

יש כשבעים ישיבות הסדר, יש בהן סגנונות שונים ומגוונים. חלקן באמת עם הרבה לימודי אמונה ואווירה יותר משוחררת. בחלק גדול, רבות מאוד ממה שציינת יש בהחלט שלושה סדרי גמרא ולימוד רציני מאוד.

(לא שזה מאוד משנה, שבי חברון היא ישיבה גבוהה, גם מדברה כעדן מוגדרת כישיבה גבוהה, למרות שאפשר לעשות שם הסדר והרוב עושים בשלב מסויים מאוחר מהסדר רגיל).

אך אין בכוונתי להוציא לעז וידוע שיש ישיבות עם יותר או פחות שבאבניקים ואווירה יותר או פחותץ לוחצת וכזה 

מכיר מלא שעשו הסדר משני הישיבות הנל ואני יודע שכל שיעור שם עושים יוצאים הרבה להסדר אח שלי היה איתם במחלקה . לכן אני הזכרתי אותם בתור ישיבות ההסדר , יש לי גם חברים שעזבו ישיבות כמו מרכז ובית אל בשביל לעשות ההסדר...
לכן אני אומר שמבחינתי ישיבה שאפשרי לעשות בה ההסדר בלי לעזוב את הישיבה היא הסדר לא משנה לי איך קוראים לה מבחוץ, לצורך הדוגמא ישיבת איתמר נקראת ישיבה גבוהה 

אך למעשה הרב יהושוע וון דייק יותר מסתם מעודד את הבחורים לעשות ההסדר (יצא לי לעשות איתו שיחה בנדון) ויוצא שבשיעור אולי אחד או שניים עושים גבוהה והשאר ההסדר....