תנו רבנן: 'לעולם ידור אדם בארץ ישראל - אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים, ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר: (ויקרא כה לח: אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים; וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה? אלא לומר לך כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים; וכן בדוד הוא אומר [שמואל א כו,יט: ועתה ישמע נא אדני המלך את דברי עבדו: אם ה' הסיתך בי ירח מנחה ואם בני האדם ארורים הם לפני ה’] כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים'; וכי מי אמר לו לדוד "לך עבוד אלהים אחרים"? אלא לומר לך: כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים.' רבי זירא הוה קמשתמיט מיניה דרב יהודה, דבעא למיסק לארץ ישראל, דאמר רב יהודה: כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה, שנאמר (ירמיהו כז כב) בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה' [והעליתים והשיבתים אל המקום הזה]. ורבי זירא? ההוא - בכלי שרת כתיב. ורב יהודה? כתיב קרא אחרינא: (שיר השירים ב ז) השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה [אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ]. ורבי זירא? ההוא - שלא יעלו ישראל בחומה. ורב יהודה? 'השבעתי' אחרינא כתיב. ורבי זירא? ההוא מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא, דאמר: שלש שבועות הללו למה? - אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את אומות העולם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי. ורב יהודה? - אם תעירו ואם תעוררו כתיב. ורבי זירא מיבעי ליה לכדרבי לוי, דאמר: שש שבועות הללו למה? תלתא - הני דאמרן; אינך: שלא יגלו את הקץ, ושלא ירחקו את הקץ, ושלא יגלו הסוד לאומות העולם. 'בצבאות או באילות השדה' - אמר רבי אלעזר: אמר להם הקב"ה לישראל: אם אתם מקיימין את השבועה – מוטב, ואם לאו - אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה.

תנו רבנן: 'לעולם ידור אדם בארץ ישראל - אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים, ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר: (ויקרא כה לח: אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים; וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה? אלא לומר לך כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים; וכן בדוד הוא אומר [שמואל א כו,יט: ועתה ישמע נא אדני המלך את דברי עבדו: אם ה' הסיתך בי ירח מנחה ואם בני האדם ארורים הם לפני ה’] כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים'; וכי מי אמר לו לדוד "לך עבוד אלהים אחרים"? אלא לומר לך: כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים.' רבי זירא הוה קמשתמיט מיניה דרב יהודה, דבעא למיסק לארץ ישראל, דאמר רב יהודה: כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה, שנאמר (ירמיהו כז כב) בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה' [והעליתים והשיבתים אל המקום הזה]. ורבי זירא? ההוא - בכלי שרת כתיב. ורב יהודה? כתיב קרא אחרינא: (שיר השירים ב ז) השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה [אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ]. ורבי זירא? ההוא - שלא יעלו ישראל בחומה. ורב יהודה? 'השבעתי' אחרינא כתיב. ורבי זירא? ההוא מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא, דאמר: שלש שבועות הללו למה? - אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את אומות העולם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי. ורב יהודה? - אם תעירו ואם תעוררו כתיב. ורבי זירא מיבעי ליה לכדרבי לוי, דאמר: שש שבועות הללו למה? תלתא - הני דאמרן; אינך: שלא יגלו את הקץ, ושלא ירחקו את הקץ, ושלא יגלו הסוד לאומות העולם. 'בצבאות או באילות השדה' - אמר רבי אלעזר: אמר להם הקב"ה לישראל: אם אתם מקיימין את השבועה – מוטב, ואם לאו - אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה.

תנו רבנן: 'לעולם ידור אדם בארץ ישראל - אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים, ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר: (ויקרא כה לח: אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים; וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה? אלא לומר לך כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים; וכן בדוד הוא אומר [שמואל א כו,יט: ועתה ישמע נא אדני המלך את דברי עבדו: אם ה' הסיתך בי ירח מנחה ואם בני האדם ארורים הם לפני ה’] כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים'; וכי מי אמר לו לדוד "לך עבוד אלהים אחרים"? אלא לומר לך: כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים.' רבי זירא הוה קמשתמיט מיניה דרב יהודה, דבעא למיסק לארץ ישראל, דאמר רב יהודה: כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה, שנאמר (ירמיהו כז כב) בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה' [והעליתים והשיבתים אל המקום הזה]. ורבי זירא? ההוא - בכלי שרת כתיב. ורב יהודה? כתיב קרא אחרינא: (שיר השירים ב ז) השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה [אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ]. ורבי זירא? ההוא - שלא יעלו ישראל בחומה. ורב יהודה? 'השבעתי' אחרינא כתיב. ורבי זירא? ההוא מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא, דאמר: שלש שבועות הללו למה? - אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את אומות העולם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי. ורב יהודה? - אם תעירו ואם תעוררו כתיב. ורבי זירא מיבעי ליה לכדרבי לוי, דאמר: שש שבועות הללו למה? תלתא - הני דאמרן; אינך: שלא יגלו את הקץ, ושלא ירחקו את הקץ, ושלא יגלו הסוד לאומות העולם. 'בצבאות או באילות השדה' - אמר רבי אלעזר: אמר להם הקב"ה לישראל: אם אתם מקיימין את השבועה – מוטב, ואם לאו - אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה.

תנו רבנן: 'לעולם ידור אדם בארץ ישראל - אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים, ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר: (ויקרא כה לח: אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים; וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה? אלא לומר לך כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים; וכן בדוד הוא אומר [שמואל א כו,יט: ועתה ישמע נא אדני המלך את דברי עבדו: אם ה' הסיתך בי ירח מנחה ואם בני האדם ארורים הם לפני ה’] כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים'; וכי מי אמר לו לדוד "לך עבוד אלהים אחרים"? אלא לומר לך: כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים.' רבי זירא הוה קמשתמיט מיניה דרב יהודה, דבעא למיסק לארץ ישראל, דאמר רב יהודה: כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה, שנאמר (ירמיהו כז כב) בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה' [והעליתים והשיבתים אל המקום הזה]. ורבי זירא? ההוא - בכלי שרת כתיב. ורב יהודה? כתיב קרא אחרינא: (שיר השירים ב ז) השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה [אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ]. ורבי זירא? ההוא - שלא יעלו ישראל בחומה. ורב יהודה? 'השבעתי' אחרינא כתיב. ורבי זירא? ההוא מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא, דאמר: שלש שבועות הללו למה? - אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את אומות העולם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי. ורב יהודה? - אם תעירו ואם תעוררו כתיב. ורבי זירא מיבעי ליה לכדרבי לוי, דאמר: שש שבועות הללו למה? תלתא - הני דאמרן; אינך: שלא יגלו את הקץ, ושלא ירחקו את הקץ, ושלא יגלו הסוד לאומות העולם. 'בצבאות או באילות השדה' - אמר רבי אלעזר: אמר להם הקב"ה לישראל: אם אתם מקיימין את השבועה – מוטב, ואם לאו - אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה.

תנו רבנן: 'לעולם ידור אדם בארץ ישראל - אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים, ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר: (ויקרא כה לח: אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים; וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה? אלא לומר לך כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים; וכן בדוד הוא אומר [שמואל א כו,יט: ועתה ישמע נא אדני המלך את דברי עבדו: אם ה' הסיתך בי ירח מנחה ואם בני האדם ארורים הם לפני ה’] כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים'; וכי מי אמר לו לדוד "לך עבוד אלהים אחרים"? אלא לומר לך: כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים.' רבי זירא הוה קמשתמיט מיניה דרב יהודה, דבעא למיסק לארץ ישראל, דאמר רב יהודה: כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה, שנאמר (ירמיהו כז כב) בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה' [והעליתים והשיבתים אל המקום הזה]. ורבי זירא? ההוא - בכלי שרת כתיב. ורב יהודה? כתיב קרא אחרינא: (שיר השירים ב ז) השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה [אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ]. ורבי זירא? ההוא - שלא יעלו ישראל בחומה. ורב יהודה? 'השבעתי' אחרינא כתיב. ורבי זירא? ההוא מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא, דאמר: שלש שבועות הללו למה? - אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את אומות העולם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי. ורב יהודה? - אם תעירו ואם תעוררו כתיב. ורבי זירא מיבעי ליה לכדרבי לוי, דאמר: שש שבועות הללו למה? תלתא - הני דאמרן; אינך: שלא יגלו את הקץ, ושלא ירחקו את הקץ, ושלא יגלו הסוד לאומות העולם. 'בצבאות או באילות השדה' - אמר רבי אלעזר: אמר להם הקב"ה לישראל: אם אתם מקיימין את השבועה – מוטב, ואם לאו - אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה.

תנו רבנן: 'לעולם ידור אדם בארץ ישראל - אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים, ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר: (ויקרא כה לח: אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים; וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה? אלא לומר לך כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים; וכן בדוד הוא אומר [שמואל א כו,יט: ועתה ישמע נא אדני המלך את דברי עבדו: אם ה' הסיתך בי ירח מנחה ואם בני האדם ארורים הם לפני ה’] כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים'; וכי מי אמר לו לדוד "לך עבוד אלהים אחרים"? אלא לומר לך: כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים.' רבי זירא הוה קמשתמיט מיניה דרב יהודה, דבעא למיסק לארץ ישראל, דאמר רב יהודה: כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה, שנאמר (ירמיהו כז כב) בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה' [והעליתים והשיבתים אל המקום הזה]. ורבי זירא? ההוא - בכלי שרת כתיב. ורב יהודה? כתיב קרא אחרינא: (שיר השירים ב ז) השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה [אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ]. ורבי זירא? ההוא - שלא יעלו ישראל בחומה. ורב יהודה? 'השבעתי' אחרינא כתיב. ורבי זירא? ההוא מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא, דאמר: שלש שבועות הללו למה? - אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את אומות העולם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי. ורב יהודה? - אם תעירו ואם תעוררו כתיב. ורבי זירא מיבעי ליה לכדרבי לוי, דאמר: שש שבועות הללו למה? תלתא - הני דאמרן; אינך: שלא יגלו את הקץ, ושלא ירחקו את הקץ, ושלא יגלו הסוד לאומות העולם. 'בצבאות או באילות השדה' - אמר רבי אלעזר: אמר להם הקב"ה לישראל: אם אתם מקיימין את השבועה – מוטב, ואם לאו - אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה.