איזה סיבה יש להיות נגד?

בעיני עדיף לתפוס מקום לגובה, ככה יש לילדים יותר מקום לשחק בחדר, מה גם שבהרבה מקרים זו האפשרות היחידה מבחינת המקום בחדר.

ובדרך כלל הילד שישן במיטת קומותיים מבסוט על עצמו. אני זוכר שבתור ילד אהבתי את זה, יש בזה סוג של פרטיות. 

בס"ד

הילדים שלי מגילאי 3, 4 במיטת קומתיים, הגדול שהיה בן 4 יישן למעלה,
עד היום הוא כבר בן 12,

זה כייף למי שלמעלה- פרטיות, אף אחד לא יושב לו על המיטה, ובכלל כייף להרגיש על הגובה,

כייף למי שלמטה- יש לו "גג", כמו עין בית פרטי משל עצמו,
כשהם היו קטנים יותר הוא היה מאלתר לעצמו מעין וילון, וממש סוגר את "הבית" שלו,
והמפסיד היחידי זה השלישי שאין לו חלק במיטת הקומתיים...
אבל בהחלט חוסך מקום בחדר, וכדי שלא יחשיך בעין,

מסנכרנים עם החלון והפתח של הדלת באופן שזה מחד לא מסתיר את החלון,
ומצד שני לא הדבר הראשון שעומד מול הכניסה לחדר- 
בכל אופן לא במאונך לדלת כי אז באמת זה עושה תחושה של חדר קטן וחוסר אוויר.

קיצור צריך לדעת איך נכון להציב את המיטה בחדר, אבל ככה אני רואה רק יתרונות

יש יותר מקום בחדר ולא ראיתי שמפריע לילדים לעלות לשם לשחק ולקרוא.

וגם ממש לא מחשיך כי זה לא כ"כ גבוה.

המינוס היחיד שהקטנה שלי בת שנתיים גם עולה אבל לא יודעת לרדת וזה די מפחיד אותי שהיא תיפול.

באופן כללי, הגדולים יותר אפילו נהנים יותר לשחק שם כי שם יש להם שקט בלי שיפריעו להם.

לחמותי יש מיטת קומותיים ואני לא אוהבת...

למטה- א"א לשבת בנוח. חשוך שם. הראש "נתקע".

וגם למעלה- זה די מגביל.

גם במראה זה מפריע לי.

לי עצמי יש בית קטן ונורא צפוף אבל לא חושבת שאלך לקנות מיטת קומותיים.

כרגע, בחדר ילדים, יש לי מיטת שלישיה שנפתחת ביום ל-3 מיטות עד לקיר השני של החדר.

ביום סוגרים ושי מלא מקום לשחק.

כשאצטרך להכניס עוד ילד לחדר ילדים- לא יודעת מה לעשות כי יש לי רק חדר ילדים 1....

אבל אני בכלל לא בכיוון של מיטה כזאת.

אני זוכרת שאהבתי לישון במיטה העליונה - ושיש לי פינה פרטית משלי.

אבל הבן שלי לא כ"כ אוהב... אוהב את הפינה הפרטית, אבל לא אוהב את זה שצריך לעלות לישון עליה. לכן כרגע (גם בגלל שהמיטה העליונה נשברה...) הוא ישן על מזרן על הרצפה, ובינתיים זה טוב לכולנו כך.

וחוץ מזה שאחי היה עושה לי קולות מפחידים מלמעלה ובתגובה הייתי מרימה לו את המזרון עם הרגליים- לא זכור לי שום דבר שלילי בזה...

נגד נגד נגד. הבת של חברה שלי בגיל קטן מאוד , פחות משנתיים, הייתה מטפסת על הסולם 

ופעם בגיל הזה גם נפלה, במזל זו הייתה נפילה משלב נמוך וחוץ מבכי וסימן קל לא היה כלום,

באותה מידה היה יכול לקרות אסון, בכלל לחברה הזאת שלי יש יותר מזל משכל עם הבנות שלה, הקב"ה שומר אצלם שעות נוספות. אם יש מיטת קומותיים ופעוט שמסתובב בבית ולא מבין סכנות, צריך להיות תמיד עם 100 עיניים עליו וזה לא תמיד כל כך פשוט. 

אני גם ישנתי אצל חברה בגיל 8, נפלתי מהמיטת קומותיים, (עשינו קצת שטויות עליה והיינו ילדות הרבה פחות תוססות מהממוצע... גם הילדים הכי רגועים מסוגלים לעשות שטויות עם מיטת קומותיים) וסדקתי את היד. חודש היה לי גבס. בכל מקרה , זה הרבה פחות גרוע מפעוט עם כישורים מוטוריים מוגבלים, 0 מודעות לסכנות וסקרנות אין סופית שנופל משלב גבוה יחסית בסולם ויכול לשבור את הראש מנפילה כזו.

אני אמא היסטרית מהממוצע, קחו את זה בחשבון.

אם זו משפחה שאין פעוטות בבית שמטפסים ולא מבינים מה הם עושים ולא מודעים לסכנות, אז אני כבר לא כזה נגד, רק שאם נולד במזל טוב תינוק, ברגע שהוא בגיל שנה + מגלה עניין בפעילות אקרובטית מהסוג של לטפס על סולמות, אני כן חושבת שצריך להוציא את המיטת קומותיים ולמצוא פיתרון אחר. 

ואם אין אז אולי כי עדיין אפשר ליפול על הראש או על ילד קטן שבדיוק עבר למטה וזה מאוד מסוכן וגם זה לא תמיד נוח לטפס ולרדת כל לילה ובוקר וגם אתה כמעט ליד התקרה זה לא תמיד נעים והמישהוא שלמטה סובל קצת מחושך ומצפיפות כזאת שאני לא יודעת אך להסביר אבל מצד שני זה חוסך המון מקום ויש המון ילדים שאוהבים פשוט קצת צריך להיזהר לולי הנפילות אני די בעד ובגלל הנפילות אני רואה את עצמי במרכז לא הכי בעד ולא ממש נגד אבל יש בתים קטנים שזה אופציות די ברורות אז ההיתי אומרת במקרים כאלו לכו אל זה אבל תיזהרו קצת

שנים הייתי נגד מיטת קומותיים אבל כשלא היתה ברירה ונולדו עוד ילדים ואין מקום קנינו מיטה יפיפיה ומרווחת.

זה שלמעלה מבסוט נורא וכולם נהנים.

מידי פעם הוא מזמין אורחים לישון שם.... וכולם אוהבים את זה.

רעיון נהדר! לילדים גדולים

ובמהלך השנים המיטות התפצלו, המיטה הרגילה זזה הצידה, המיטה העליונה נשארה .ובחלל שנוצר למטה ישן ילד על מזרון וסגרנו לו את החלל עם וילון הילדים קראו לזה 'מאורה' ,היתה לילד שגדל והתבגר פינה משלו. 

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות