שלום לכולם. האמת האמת היא שהתלבטתי מאוד אם זה הפורום היותר נכון לפרסם בו את השאלה שלי ולא אחד הפורומים האחרים, אבל הגעתי למסקנה שזה שאלה עם דין בישיבה ולא דין בבחורה.
אז ככה, בקצרה עלי (פרטים רלוונטיים): לומד בישיבה רצינית ביותר וידועה במקומותינו (אשאיר לכם את הניחושים) בשיעור א׳. אציין שבמספר החודשים שבהם אני לומד בישיבה אני חווה לראשונה בחיי חוויה עצומה של שמחה במקום שלי, וזוהי הפעם הראשונה שאני פנוי נפשית מכל נטל שהוא ולא נותר לי אלא לשבת ללמוד בשמחה ובאין מפריע. זו חוויה שמשפיעה מאוד על הלימוד שלי, על השמחה שלי כשאני קם בבוקר, על הקשר שלי עם הסובבים אותי ועם המשפחה שלי ועל התפילה שלי. ללא ספק זהו אחד מתקופות הזהב בחיי. בעז"ה אתגייס בסוף שנה הבאה עם ההסדר, ככה שגם העתיד הצבאי לא מעיב עלי. אני שמח מאוד שלייבה שלי ובמקום שלי.
עד כאן טוב ויפה, ואני מודה לבורא עולם.
העניין הרלוונטי השני בסיפור הוא שבישיבה התיכונית הייתי מדריך חוץ בסניף שעד היום אני גאה להיות חלק ממנו ולחזור אליו מדי פעם לעזור ולהזכר. מפה לשם, בתחילת אלול כשביקרתי בסניף במוצ"ש של השבת החופשית הראשונה, בסיור סליחות שהיה לכבוד אותם ימים, פגשתי את הקומונרית הנוכחית של הסניף. היא לא היתה קומונרית בתקופתי, אני מהתקופה שלפניה למעשה. היא שנה מעלי, כיוון שהיא עשתה מדרשה שנה אחת לפני הקומונה. תוך פעמיים נוספים שיצא לי לראות אותה נוצר בינינו דיבור (באופן מאוד מאוד הדדי, אציין) והתחלנו לדבר יותר. קיצר, מפה לשם נקבעה חברותא פלאפונית אחת לשבוע (ביניש ומדרשיסטית בכל זאת) וגם נפגשנו פעמיים שלא במסגרת אירועי הסניף, וברוך השם הבחורה מקסימה (ומבירור קל עולה שגם הצד השני מבסוט).
המצב עכשיו הוא שאנחנו בקשר די טוב, ואנחנו לומדים כל שבוע חצי שעה ומדברים יותר מזה גם, ובפועל יש בינינו קשר טוב ורצוף שמתקדם מהר לכיוון קשר רציני. סיטואציה קלאסית לכאורה, אלא שאף אחד מהצדדים לא הגדיר את מה שקורה פה "קשר" באופן רשמי. כאילו, לא דיברנו מעולם על זה שאנחנו בקשר, או שסיפרנו למי ממכרינו או משפחותינו שאנחנו בקשר. וגם בינינו, זה לא דובר. זה פחות או יותר על סף להפוך לקשר ברגע שאחד מאיתנו ישים את זה על השולחן, שכן במציאות קיים כבר כל מה שנקרא "קשר" חוץ מההגדרה הפשוטה שמחכה שנגדיר אותה.
עד כאן זה המצב. עכשין אגש לשאלה אותה אני רוצה לשתף אתכם. לא הייתי רוצה לשאול אתכם מה אתם חושבים על המצב המצחיק הזה, כיוון שגם אני לא יודע מה אהי חושב עליו והוא פשוט נהיה ככה, וכן מכיון שזו פחות שאלה שרלוונטית לפורום זה או בכלל למה שמעניין אותי בהקשר המדובר. מה שכן הייתי רוצה לשאול אתכם זה מה אתם חושבים שההשפעות של הקשר יגרמו בישיבה וביכולת להשתקע בה. אסביר ואפרט. כאמור, אני במקום נפשי מבורך מאוד בישיבה, ואין לי ספק שאחד הגורמים המשמעותיים לכך הוא העובדה שאני פנוי נפשית, מבגרויות, עבודה, עתיד לתכנן ובחורה על הראש. אני תוהה לעצמי כיצד ישפיע הקשר שלנו על חיי בישיבה ואם עדיין אשאר במקום הטוב הזה שבו אני מצוי. הסברא נותנת שהקשר הזה יתמסד ויהפוך לרשמי בקרוב בצורה זו או אחרת מטבע הדברים, ויש בי חששות מסויימים על היכולת שתהיה לי להשתקע בישיבה לאחריו.אשמלח לשמוע את דעתכם בענין הדילמה שבמצב.
תודה.
אז ככה, בקצרה עלי (פרטים רלוונטיים): לומד בישיבה רצינית ביותר וידועה במקומותינו (אשאיר לכם את הניחושים) בשיעור א׳. אציין שבמספר החודשים שבהם אני לומד בישיבה אני חווה לראשונה בחיי חוויה עצומה של שמחה במקום שלי, וזוהי הפעם הראשונה שאני פנוי נפשית מכל נטל שהוא ולא נותר לי אלא לשבת ללמוד בשמחה ובאין מפריע. זו חוויה שמשפיעה מאוד על הלימוד שלי, על השמחה שלי כשאני קם בבוקר, על הקשר שלי עם הסובבים אותי ועם המשפחה שלי ועל התפילה שלי. ללא ספק זהו אחד מתקופות הזהב בחיי. בעז"ה אתגייס בסוף שנה הבאה עם ההסדר, ככה שגם העתיד הצבאי לא מעיב עלי. אני שמח מאוד שלייבה שלי ובמקום שלי.
עד כאן טוב ויפה, ואני מודה לבורא עולם.
העניין הרלוונטי השני בסיפור הוא שבישיבה התיכונית הייתי מדריך חוץ בסניף שעד היום אני גאה להיות חלק ממנו ולחזור אליו מדי פעם לעזור ולהזכר. מפה לשם, בתחילת אלול כשביקרתי בסניף במוצ"ש של השבת החופשית הראשונה, בסיור סליחות שהיה לכבוד אותם ימים, פגשתי את הקומונרית הנוכחית של הסניף. היא לא היתה קומונרית בתקופתי, אני מהתקופה שלפניה למעשה. היא שנה מעלי, כיוון שהיא עשתה מדרשה שנה אחת לפני הקומונה. תוך פעמיים נוספים שיצא לי לראות אותה נוצר בינינו דיבור (באופן מאוד מאוד הדדי, אציין) והתחלנו לדבר יותר. קיצר, מפה לשם נקבעה חברותא פלאפונית אחת לשבוע (ביניש ומדרשיסטית בכל זאת) וגם נפגשנו פעמיים שלא במסגרת אירועי הסניף, וברוך השם הבחורה מקסימה (ומבירור קל עולה שגם הצד השני מבסוט).
המצב עכשיו הוא שאנחנו בקשר די טוב, ואנחנו לומדים כל שבוע חצי שעה ומדברים יותר מזה גם, ובפועל יש בינינו קשר טוב ורצוף שמתקדם מהר לכיוון קשר רציני. סיטואציה קלאסית לכאורה, אלא שאף אחד מהצדדים לא הגדיר את מה שקורה פה "קשר" באופן רשמי. כאילו, לא דיברנו מעולם על זה שאנחנו בקשר, או שסיפרנו למי ממכרינו או משפחותינו שאנחנו בקשר. וגם בינינו, זה לא דובר. זה פחות או יותר על סף להפוך לקשר ברגע שאחד מאיתנו ישים את זה על השולחן, שכן במציאות קיים כבר כל מה שנקרא "קשר" חוץ מההגדרה הפשוטה שמחכה שנגדיר אותה.
עד כאן זה המצב. עכשין אגש לשאלה אותה אני רוצה לשתף אתכם. לא הייתי רוצה לשאול אתכם מה אתם חושבים על המצב המצחיק הזה, כיוון שגם אני לא יודע מה אהי חושב עליו והוא פשוט נהיה ככה, וכן מכיון שזו פחות שאלה שרלוונטית לפורום זה או בכלל למה שמעניין אותי בהקשר המדובר. מה שכן הייתי רוצה לשאול אתכם זה מה אתם חושבים שההשפעות של הקשר יגרמו בישיבה וביכולת להשתקע בה. אסביר ואפרט. כאמור, אני במקום נפשי מבורך מאוד בישיבה, ואין לי ספק שאחד הגורמים המשמעותיים לכך הוא העובדה שאני פנוי נפשית, מבגרויות, עבודה, עתיד לתכנן ובחורה על הראש. אני תוהה לעצמי כיצד ישפיע הקשר שלנו על חיי בישיבה ואם עדיין אשאר במקום הטוב הזה שבו אני מצוי. הסברא נותנת שהקשר הזה יתמסד ויהפוך לרשמי בקרוב בצורה זו או אחרת מטבע הדברים, ויש בי חששות מסויימים על היכולת שתהיה לי להשתקע בישיבה לאחריו.אשמלח לשמוע את דעתכם בענין הדילמה שבמצב.
תודה.
)
)
וקשה
