נראה לי שחיסונים עושים כשמרגישים טוב

והיה צריך לעבור חיסון של גיל שנה וחצי.

התקשרתי לטיפת חלב ואמרו שאם אין חום- אין בעיה.

היה לו חום בחמישי ושישי והחיסון היה בשני. עבר מעולה ב"ה!

גם ככה חיסון הוא מצב מאתגר לגוף

למה לחסן גם צהבת בי וגם מחומשת וגם פרבנר וגם רוטה?< זה פוווול רעלים בפעם אחת.

הספיק לי פעם אחת 

עיין ערך ממים

מה היה אצלכם?

סיפורים - הריון ולידה

ובקצרה-הבת שלי היתה חולה ועבר כמה ימים שהיא נרפאה 

ואז התקשרו מהטיפת חלב

שצריך לחסן-ואין בעיה אם לא חולה כרגע

ואז שם הם אמרו לי שהתופעות לוואי האפשריות זה שוב חום וכו'

חיסנתי ואכן כך היה ושוב מהתחלה

בדר"כ לא תמיד היא חולה בתופעות לוואי-אז אני חושבת שהמערכת החיסונית היתה לקויה

ואמא שלי אמרה לא מחסנים בחורף(ואני מוסיפה וכשלאמא אין כח לקום בלילה ולטפל אפילו על הצד שיהיה תופעות לוואי)

הסתיגות-זה מה שהיה אצלי וזו דעתי.כל אחד שיראה בעצמו מה לעשות ויש עוד שיקולים כמו פנאי וכו'

ויש גם חיסונים בלי תופעות לוואי.

תודה!!

אבל אני כן רוצה להגיד שהמידע נגיש לכולם וניתן להגיע למסקנות גם לבד. אם יש לכן פייסבוק יש את הקבוצה חיסונים בחירה מושכלת שיש שם הרבה הורים עם סיפורי פגיעה והרבה מידע שהם למדו וקראו וגם אנשים שחוקרים את הנושא שנים שמגיבים ומצרפים מאמרים וקישורים כדי שניתן יהיה ללמוד.

בכל אופן, מעדיפה להתייעץ באופן פרטני עם איש מקצוע.

מי שמקבלת בירושלים זאת ד''ר ליאורה אוריאל.

מצרפת רשימה של רופאים שנותנים ייעוץ חיסונים http://vaccinesinc.blogspot.co.il/2011/10/blog-post.html

ויפתח ברוזה שגם עליו שמעתי דברים טובים ומקבל באיזור ירושלים.

תוכלי להעתיק?

ואולי לפרט בקצרה על החיסונים שהחלטתם כן / לא?

האם היעוץ בתשלום?

אני אישית אחרי שלמדתי על חיסונים, למדתי על ההסטוריה של חיסונים, למדתי כיצד לטפל במחלות וכיצד חלקם לא מסוכנות כמו שגרמו לנו להאמין. בלב שקט מוותרת על כל החיסונים ובוחרת דרכים אחרות להגן על ילדי מפני מחלות.

לכן החקירה צריכה להיות אינדבידואלית. ראית שאמא אחת מחסנת לפוליו וטטנוס כי כך נראה לה חשוב וזה בסדר גמור, היא חקרה והגיעה למסקנות שנכונות לה.

אי אפשר להגיד לאדם אחר מה לעשות כי הוא בסופו של דבר צריך לקחת אחריות על הבחירות שלו.

ולכן אני בעד להיכנס לאתר חסון שמנגיש מידע ולקרוא על כל מחלה ומחלה. ועל ההסטוריה של המחלות וכולי'.

לא רוצה להטריח מדי אבל אם את כותבת באישי אשמח שתעתיקי גם לי.. בדיוק מתחילה לחסן את ביתי בת החודש. אצל הבכור פיצלתי את כולם ולא נתתי רוטה, חי מוחלש ואת הMMR. עכשיו אני עוברת לטיפת חלב בעייתית ואשמח לחיזוק בענין וגם לשמוע את דעתך..\תודה!

ויש לי המון מידע לשתף, גם מחקרים מדעיים שפשוט לא נגישים לכולם.

הבעיה היא שרוב האנשים לא מעוניינים כל כך לשמוע וגם אם אני מצרפת מידע הם טוענים שזה מאתר שיש לו אג'נדה נגד חיסונים. האג'נדה היחידה בעיני זה הנגשת מידע ובריאות הילד.
מאז 1983 הוסיפו פי שתיים חיסונים. כשחיסנו את ההורים שלנו נתנו - משולש- דיפתריה טטנוס שעלת. ופוליו. ובגיל שנה וחצי MMR זהו!
היום יש צהבת בי בלידה ובגיל חודש. מחומשת- דיפתריה טטנוס שעלת היב ופוליו ופרבנר ורוטה. בנוסף יש פוליו חי מוחלש שלא נותנים בארצות הברית רק בישראל בגלל "בהלת הפוליו". אחר כך הוסיפו את האבעבועות רוח שלא היה. בנוסף יש את הצהבת איי שזאת מחלת ילדות קלה בגיל שנה וחצי ושנתיים.
יש המון מידע והוא קים והוא נגיש אבל צריך לרצות לשמוע ולפתוח את הראש קצת.
את הצד של חיסונים בטוחים מושלמים הצילו את העולם אפשר לשמוע בכל קופת חולים. כאן יש הזדמנות לשמוע קצת על הסכנות. עדויות של הורים שהילדים שלהם ממש נפגעו מחיסונים והילד שלהם לא חזר לעצמו אף פעם.
צריך להבין שחיסונים כן מכילים רעלים גם אם תגידו שזה בכמות זעומה זה עדיין רעלים שיכולים להגיע בקלות למוח ולפגוע.

הנה הרצאה מעניינית בנושא של רופאה שהיתה אחראית של מחלקת ילדים בבית חולים עד שגילתה את הנושא של חיסונים והתחילה לחקור. יש לה הרצאות קצרות על כל החיסונים עם תרגום בyoutube/ 

הרבה מאוד רופאים ממליצים על ויטמין די. אני אישית בעד לצרוך מהשמש כמה שניתן.
וגם ויטמין סי מעולה בזמן מחלות. הבן שלי היה מצונן מאוד ומשתעל ממש. עשינו יומיים של אינלהציה עם מי מלח, מרחתי שמנים אתריים עם מנטה אקליפטוס ולבנדר ונתתי לו 16 גרם של ויטמין סי ביום. תוך יומיים השיעול נעלם! לגמרי. בעבר הוא יכל לסחוב שיעול כזה חודשיים.

יש לי חדשות בשבילך: הכל זה רעל!! כן, כן, גם מים.

יש חומרים שסף הרעילות שלהם נמוך, כמו ציאניד, ויש עם סף רעילות גבוה, כמו מים.

אם נושמים יותר מדי ציאניד, או שותים יותר מדי מים, נגרם נזק לגוף ואף מוות. 

אז לאלומיניום יש סף רעילות כלשהו- ואני בטוחה שבחיסון יש כמות הרבה יותר נמוכה! וחוץ מזה שגם בדם שלנו יש אלומיניום באופן טבעי. 

ואת יודעת שאור שמש מסרטן? אז בואו נגדל את הילדים שלנו במרתפים ונחביא אותם מהשמש!

ההבדל הוא גדול.

חיסון מזריקים ישירות לרקמת השריר ועוקפים את מערכת העיכול, שם מתרכזת מרבית הפעילות של המערכת החיסונית הטבעית של הגוף, שיכולה להתמודד במידה מסויימת עם רעלנים.

ואם כן חלילה-

מאיזה חיסון

ומה הנזק?

הנכד שלי.

הנזק תודה לאל לא היה מאוד חמור, ובכל זאת.

בגיל חצי שנה הפסיק להתפתח - היקף ראש, משקל, נעצרו.

תפקוד מוטורי נסוג - לא רק שלא המשיך להתפתח, כולו נעשה נוקשה, אגרופים קפוצים ומקופלים פנימה.

בכי, לא רגוע. ריפלוקס שהופיע בבת אחת.

ההתפתחות עד החיסון היתה תקינה לגמרי.

נתנו לו טיפול הומאופתי וב"ה בהדרגה השתחרר, והתחיל להתקדם. התרופה ההומאופתית היתה כזאת שמטפלת ביכולת של הגוף להוציא החוצה רעלים ובמקביל לטפל בפגיע בטונוס של השרירים. 

על איזה חיסון מדובר?

חיסון גיל חצי שנה. כנראה שזה היה מנה אחת יותר מדי.

ועובדה שב"ה התינוק חזר לעצמו אחרי טיפול הומאופתי.

לוקח איזה שנה או כמה חודשים עד שמעלים חשש שהילד הוא אוטיסט, ה"י.

(לא יוצר קשר עין, לא מתפתח טוב, התפתחות שהחלה כתקינה- נסוגה פתאום וכד')

בשונה מתסמונת דאון למשל שניתן לגלות עדו בשלב ההריון או מיד בלידה.

שלא נדע!
 

כך שאני לא חושבת שבגלל החיסון עצמו- הילד נהיה אוטיסט.

הוא היה אוטיסט רק שגילו את זה בתקופה שאחרי החיסון....

את אומרת את מה שלימדו אותך. בפועל לפני שלושים שנה היה רק אחד מתוך עשרת אלפים תינוקות שהיה חולה באוטיזם. זאת הייתה מחלה לא קיימת.

כיום אחד מתוך 48 ילדים בארצות הברית עם אוטיזם. מאיפה זה מגיע?

ילד שמתפקד כרגיל לא נעלם, לא נסוג לאוטיזם בלי סיבה. יכול להיות שיש לו רגישות גנטית שגרמה לו אישית לסגת לאוטיזם ולא לילד אחר שגם קיבל את כל החיסונים. אבל המספרים עולים וכל ההורים מספרים את אותו סיפור- הילד שלי היה תקין לחלוטין, דיבר תקשר, היה בריא, הלך. ויום אחרי החיסון העלה חום, פרכס, ונעלם. למה אין ספרות על זה? זה הרי כל כך נפוץ והסיפור הוא אותו סיפור עוד פעם ועוד פעם.
את מבינה למה להורים קשה לצאת ולספר את הסיפור שלהם? אם כל הרופאים וכל אנשי המקצוע אומרים שהם משוגעים אבל בלב שלהם הם יודעים שקרה כאן משהו חריג. וההתעלמות מצד הרופאים היא כל כך בוטה. אין להם מושג מה גורם לאוטיזם העיקר שזה לא מרעל שהזריקו לגוף. כי חיסון הם בטוחים לגמרי.

מפחיד ל-2 הכיוונים!!

לא עד גיל שנה - שנה וחצי. בגיל הזה הרבה יותר מפחיד לחסן.

תסתכלי בהרצאה של דר' חיים רוזנטל.

יש מדינות מערביות שהמדיניות שלהן היא להתחיל את תוכנית החיסונים מגיל 3.

כמובן שאם חיים בצפיפות, בתנאי הגיינה בעייתיים, תזונה לא מספקת, ושירותי רפואה לא מספקים, מה שנדיר בארץ, יש מקום לשקול.

זה ענין של תועלת מול נזק.

אם מבינים שלחיסונים יש פוטנציאל נזק, צריך לעשות את השיקול.

הזכירו כאן את שיעורי האוטיזם הגבוהים שהולכים ועולים באופן בלתי נתפס. צריך להזכיר גם שיעורי ליקויי הלמידה, ה ADD וה ADHA שמזנקים באופן מטורף.

איך אתן מתמודדות עם טיפת חלב ודומיהן?

שמים את השאלה הזו בסוף סדר העדיפויות.

התמודדות עם טיפת חלב זה השיקול האחרון שצריך לעשות כשמדובר בבריאות ולפעמים גם בחיים של התינוק שלנו. זה דבר שצריך לזכור כל הזמן.

אני לא נתקלתי בלחץ והתנגדות יותר מדי מצד אחיות טיפת חלב.

מה כן אפשר? אפשר להגיד "התייעצנו בעלי ואני עם גורם רפואי, וקיבלנו החלטה".

אפשר להגיד "אני לא נגד חיסונים, רק דוחה לגיל יותר מבוגר, כי התינוקת כל הזמן חולה, ולא מצאתי חלון הזדמנויות" - יגידו לך שאין בעיה לחסן כשחולים או מיד כשמבריאים, תגידי שאת לא יכולה להסכים עם זה.

ואפשר לומר בתקיפות - "אני מפרידה בין השירות המצויין שלכם במעקב אחרי התפתחות הילד, לבין חיסונים.

לגבי חיסונים עשיתי את הבירורים שלי". 

אפשר לבקש מהאחות את העלון לצרכן של החיסון, ולשאול אותה אם היא יכולה להבטיח לך שהתינוק לא יסבול מתופעות הלוואי המצויינות בעלון. מכיוון שהיא לא יכולה להבטיח לך, את כרגע עושה את השיקולים של ריווח מול הפסד.

מילד גדול. המערכת החיסונית חלשה הרבה פחות בנויה.

כן, אני יודעת שהחולשה של מערכת החיסונית בגיל הזה היא טיעון נגד חיסונים (הם פחות יעילים בשלב הזה) אבל היא גם טיעון בעד חיסונים (הפם הרבה יותר נחוצים בשלב הזה).

תינוק יונק מחוסן הרבה יותר מילד גדול שכבר לא יונק בגלל המערכת החיסונית של אמא שלו, לא?

שממליצה מאוד על הנקה עד גיל 4-5, כך שמבחינתה הוא יונק גם כשהוא קטן וגם כשהוא גדול וזה לא שיקול...

של אם ילד בגיל שנה וחצי כבר לא יונק - האם הוא פגיע אז יותר מתינוק בן חצי שנה שעדיין יונק.

(זה מה שאת שואלת, נכון?)

שאלה טובה.

אני מניחה שהכי טוב לפתור אותה בכך שניתן לו לינוק גם בגיל שנה וחצי, הוא עוד צריך את זה.

אבל אם לא -

ממיעוט הבנתי נראה לי שזה מורכב. למערכת החיסון יש הרבה מרכיבים, הרבה תפקודים שונים, בחלקם הוא יהיה טוב יותר מעצם הגיל, ובחלקם אולי פחות כי הוא לא יונק.

לפי ההרצאה ששמעתי מחוקרת מערכת החיסון, יש סוגים מסוימים של נוגדנים שתינוק לא מסוגל לייצר עד גיל שנה, ולכן זקוק לגיבוי שלהם מאמא שלו (אולי IGA? לא בטוחה). אחרים הוא לא מסוגל לייצר עד גיל שנתיים, ויש עוד. אז לפי זה, מבחינת הנוגדנים מהסוג הראשון ההנקה כבר לא רלוונטית אחרי גיל שנה - כי הוא כבר מסוגל לייצר אותם בעצמו, ולא נזקק להם מאמו. 

ועוד - בחודשים הראשונים הקיבה חדירה, ונוגדנים מסוגלים לעבור ממנה למחזור הדם. כשהתינוק גדל מבנה הקיבה משתנה, ואז הנוגדנים עדיין יכולים לסייע בתוך מערכת העיכול, אבל כבר לא כ"כ לעבור ממנה לדם - שוב, כי התינוק כבר לא זקוק לזה, כי במקביל עולה התפקוד של המערכת החיסונית שלו.

אז ילד בן שנה וחצי שלא מקבל גיבוי חיסוני מאמא שלו בהנקה - לחלק מהדברים הוא כבר פשוט לא נזקק לגיבוי הזה והוא ממילא לא יכול היה לקבל אותו בהנקה. אבל לחלק מהדברים הוא עוד נזקק, ובהם הוא אולי במצב פחות טוב מהתינוק הקטן היונק.

שהקטן שלי הוא בן שנה ו-7 חודשים.

ינק עד לפני חודש בערך. אולי פחות.

ואני בהריון- אוטוטו נכנסת לחודש רביעי.

ידעתי על ההריון די מאוחר (כי לא קיבלתי בכלל. רק בגלל בחילות חזקות- הלכתי לבדוק).

מאוד רציתי להמשיך להניק אבל בורא עולם הטוב והמיטיב החליט אחרת.

וקשה לי להניק בהריון ככה.

ו... כן.. רק לפני חודש הפסקתי להניק-

והופ! לפני שבועיים הוא קיבל לי דלקת אוזניים וחום...

מה שב"ה לא היה בשנה וחצי הראשונות לחייו, כשהוא היה יונק.

אז- לא הכל בידיים שלנו. גם אם אנחנו מאוד רוצים!
 

מזל טוב לך על ההריון. האח הנוסף שאת נותנת לו זו מתנה עצומה, שמגמדת ענייני דלקות וחום...

קודם כל, אם הוא יונק הוא מוגן באחוזים גבוהים.

בנוסף, השיקול הזה נכון, אם בכלל,  רק לגבי סיכויי ההידבקות. לגבי התמודדות והחלמה עם מחלות, ככל שהגיל צעיר יותר, ההחלמה מהירה יותר. יכולת הריפוי של הגוף גדולה יותר.

קחי לדוגמא תינוקות מול ילדים בגיל מבוגר יותר, שעוברים אותו ניתוח או הליך כירורגי. הקושי אצל תינוקות הוא הרבה יותר קטן, וההחלמה פי כמה יותר מהירה. בוודאי אצל תינוק שלא חוסן ולא נחלש בעקבות החיסונים.

מכל מחלה אחרת שלא מחסנים נגדה. לא פחות מילדים בוגרים יותר.

חוץ משעלת בגיל חודש עד חודשיים (נדיר), אין הבדל בסיכויי ההחלמה בין תינוקות לילדים.

ואפילו אם תינוק החלים יפה ורק בגלל המחלה ירד קילו - זה זעזוע הרבה יותר גול לגוף שלו מילד ששוקל 15 קילו וירד קילו...

הכול יותר משמעותי כשאתה קטן.

הסיכוי שהתינוק ידבק מאחת המחלות שמחסנים נגדן בשנת החיים הראשונה הוא קטן לעומת הסיכון בחיסון.

הרי גם כשהוא מתחסן לפי תוכנית החיסונים, הוא לא לגמרי מחוסן נגד חלק מהמחלות עד אחרי החיסון של גיל חצי שנה, ולא מחוסן בכלל נגד המחלות שמחסנים נגדן בגיל שנה. אז מה התועלת בזה?

מי אומר שהמערכת רוצה ברעתנו? חלילה. רק שהשיקולים שהמערכת עושה הם שיקולים רחבים, מערכתיים, בנושאים מסויימים הם נוגדים את טובת הילד הפרטי שלך.

זה שהחיסונים מכילים לפעמים אלכוהול, ג'לטין, כימיקלים, סרום מבעלי חיים, מתכת וחומרים משמרים - זה נתון. אי אפשר להתווכח עם זה.

מבחינת משרד הבריאות המחקר הסטטיסטי קובע שהחומרים האלה במינון המסויים שהם ניתנים, לא מזיק בשיעורים נרחבים. גם משרד הבריאות לא טוען שהם לא מזיקים כלל.

את רוצה לסמוך על זה ב 100%, את יכולה.

מבחינת מדיניות כלכלית ואינטרסים מדיניים מקומיים ועולמיים, מה לעשות? אי אפשר לטמון את הראש בחול ולהתעלם מסימני השאלה במה שנוגע לילד הפרטי שלך.

זה לא אומר שמשרד הבריאות שלנו רוצה ברעתנו חלילה.

אפשר להשוות את זה לנזקי אבק או בגדים אלרגניים (אם יש כאלה)?

זה לא טרנד. זה קולות שהולכים ומתגברים כבר שנים.

וזה לא שלא היו כשלים שחברות החיסונים הודו בהם ושינו את ההרכב.

אבל כל שינוי כזה אורך זמן רב, ופרוצדורה מייגעת. זו ספינה כבדה מאוד שמסיטים ממסלולה.

והשינוי תמיד בא מלמטה.

מה נעשה אנחנו ההורים בינתיים עד שהמדיניות תשתנה? המעט שאפשר לעשות זה ללמוד קצת את הנושא.

והרבה מהמתכות קיימות גם בתחליף חלב לתינוקות 

הקב"ה ברא תינוקות שבדרך כלל מסוגלים להתגבר יפה על מחלות.

סומכים על הקב"ה, לסמוך על בשר ודם שיש לו השיקולים שלו, קצת יותר בעיה..

אנחנו צריכים לעשות השתדלות מושכלת.

לא אומרת לא לחסן בכלל, אבל לסמוך בצורה עיוורת רק כי מדובר במחקר רפואי ובמשרד הבריאות?

כמה פעמים חזר בו משרד הבריאות מהמלצות שפעם היו חובה, והיום חובה לעשות ההיפך? מספיקה לי פעם אחת כזאת, כדי לא לקחת את ההמלצות כדבר מובן מאליו.

תסתכלי אם את יכולה בסרטון של דר' חיים רוזנטל. הוא מספר שבעקבות לחץ של שנים, הוצא מרכיב התימרוסל (סוג של כספית) מהרכב החיסונים.

הוצא בארה"ב, ומשרד הבריאות כאן הזמינו מנות חדשות ללא המרכיב הזה כמובן.

אבל בינתים, 70,000 מנות ישנות שכבר נקנו והיו במלאי, עדיין ניתנו כחיסון למרות הנזק שהוכח.

משיקולים רחבים מהסוג הזה אני מדברת.

קודם כל, אלה הכלים שיש בידי משרד הבריאות כרגע להיטיב עם האוכלוסיה.

אלו כלים שיש להם ביסוס סטטיסטי, ועל זה משרד הבריאות מסתמך.

גם משרד הבריאות עושה שיקול של תועלת מול נזק, ומבחינתו אפשר לספוג את הנזק.

דווקא בסיפור של רמדיה, זה כשל חריג, שהורים שלא היתה להם ברירה אלא להסתמך על הנוסחה הצמחית, לא יכלו לצפות או להימנע ממנו.

לצערנו.

אני עלולה להרגיז פה הרבה קוראות אבל אני חושבת שזאת אופנה.

יש הרבה דברים שאולי יותר קריטיים לבריאות, בעיקר במזון.

ויש הרבה הסתמכות על חיסון הרוב שבזכותו יכולות אמהות בודדות חלבחור לא לחסן. הרי אם היתה מגפת פוליו בשטח או דיפתריה אף אחת לא היתה מעלה בדעתה לדחות חיסון אפילו בחצי יום..

וזה נושא כל כך מורכב!! הרי הרופאים בעצממם אומרים דעות מגוונות.

מי אנחנו שנבוא ונלמד מד"ר גוגל ונחליט כאלה דברים לבד??

אני לא אומרת לעשות הכל כמו תוכי.

לפצל, לדחות קצת, לוותר על מה שלא חובה, מה שמקל עלינו ונראה לנו סביר. אבל לא להתנגד בצורה ככ גורפת כאילו יש כאן קונספירציה רבתי.

דרך אגב, מלח שולחן מכיל ציאניד.

אקמול זה נושא שרוב ההורים לא יודעים בכלל מה התפקיד של החום.

ולגבי מתכות שאנחנו נחשפים אליהם. באמת יש ילדים מאוד רגישים שמתכות גם בסבון או בפלורוסנט יכול להביא אותם לקצה. אבל יש הבדל עצום בין לאכול את הרעלים לבין להכניס אותם ישירות למערכת הדם.
הקב''ה ידע שיש רעלים באדמה ושאנחנו יכולים לפעמים להכניס רעלים למערכת העיכול והוא בנה מערכת סינון מופלאה שיכולה באמת לסנן את רוב הרעלים. אבל כשמכניסים את זה ישירות למערכת הדם הדרך משם למוח קצרה הרבה יותר וגם הרעלים לא עוברים את מערכת הסינון הטבעית שהקב''ה ברא.

בעקבות שינוי בהגדרות הרפואיות, באבחונים... מכירה אנשים על הספקטרום האוטיסטי שלפני שלושים שנה ממש לא היו מאבחנים אותם כך.

ולגבי "את אומרת מה שלימדו אותך" - זו התנשאות. אני מניחה שהיא, בדיוק כמוך, אומרת מבין הדברים שלימדו אותה - את מה שהתיישב על דעתה ושכנע אותה.

בגלל שהיא נפלה.

אי אפשר להתווכח עם הורים כאובים .

ובמציאות - אין אף מחקר שמוכיח קשר בין אוטיזם לחיסונים (היה אחד שבסוף גילו שהוא מזויף)

ואם המספרים עלו - אז זו רק קורלציה,

עוד אלפי דברים השתנו בשנים האלו, אולי הריבוי הוא בגלל גידול האוכלוסיה (בשעה שתסמונות אחרות מאתרים) שינוי תזונה, קרינה ועוד אלפי דברים.

ואני לא מדברת ממה שלימדו אותי, קראתי הרבה על חיסונים, 

חפרתי בכל האתרים בעד ונגד,

והמסקנות שלי - אני אפצל ואדחה כנראה, אבל אין שום מחקר שמוכיח בוודאות שיש נזק בחיסון,

ועד אז - אני ספקטית.

-היום כל ילד שקצת לא מסתדר ישר מאובחן כאוטיסט.

-היום יש הרבה יותר מודעות. 

-הרבה דברים השתנו ב30 שנה האחרונות, לא רק החיסונים...למשל תזונה, רמת חיים.

אולי גם העליה בחולי הסכרת קשורה לחיסונים? ואולי גם העליה בתוחלת החיים? 

בקיצור אי אפשר לקחת שני דברים שקרו בו זמנית ולהקיש שהם בהכרח קשורים. יש קורלציה, אין סיבתיות.

אולי מה שאת מדברת עליו אלה לקויות הלמידה - שיכול להיות שאכן בימינו "מצמידים" לקות למידה לכל ילד שלישי בערך...

(וגם על זה אפשר לחלוק: יכול להיות שבעבר פשוט הגדירו את הילדים האלה כעצלנים. וכן - יכול להיות שהעלייה במספר הילדים לקויי הלמידה נובעת מהחיסונים, או מדברים אחרים שהתפתחו בשנים האחרונות בעולם...)

נכון יש הרבה גורמים שהשתנו אבל לא שמצדיקים כזה pandemic. הגנים לא יכולים היו להשתנות בשלושים שנה בצורה כל כך משמעותית.

ואני אחזור ואדגיש. לא מדובר על אוטיזם במובן הרגיל אלא מה שנקרא אוטיזם רגרסיבי. יש לו מאפיינים מוגדרים- מדובר על ילדים שעד גיל חצי שנה או שנה או שנה וחצי בשלב שבו הם השתנו הם תפקדו בצורה נורמלית לחלוטין. דיברו, תקשרו, תפקדו, הלכו, וכולי. ואחרי החיסון היה להם חום הם פרכסו, נהיו אגרסיביים, הקשיתו את הגב, בעיות מעיים, ופתאום נעלמו לתוך בועה ולא חזרו משם.

והסיפור הזה חוזר שוב פעם ושוב פעם. לגבי זה שאין מחקרים ומלא מחקרים הראו שאין קשר. אם את נכנסת לעומק וקוראת את המחקרים את רואה שהם אף פעם לא באמת חיפשו או שאלו את השאלה הנכונה. או שהמחקר סולפו הנתונים, או שהם הורידו חצי מהמשתתפים לפני שהם התחילו לספור בגלל כל מיני סיבות טכניות. ומנגד יש את ההורים שמספרים את אותו סיפור ברמה גלובאלית ורופאים שלאט לאט מתעוררים ומדברים בריש גלי על הנושא.
והאוטיזם הזה זה לא אבחון שניתן בקלות, נכון שיש קשת אבל הרבה מהמקרים מדובר על ילדים שבחיים לא יוכלו לתפקד בחברה רגילה, שיהיו עם טיטולים, שעם נטייה לאגרסיביות מלחיצה, שלא מדברים. אני לא מדברת על אסברגרס מתפקד ברמה גבוהה למרות שגם זה קיים ונקשר לאותו סיפור.

אני יודעת שכל מי שלמד חינוך למד על אוטיזם ואיך מגלים את זה בגיל שנה וחצי ושזה לא קשור לחיסונים. אני יודעת את זה. ובכל זאת, יש עוד צד לסיפור הזה וכדי להבין אותו צריך להיכנס לעומק ולהיחשף למחקרים שלא זוכים לאור גדול בכלל.

בפועל, מעולם ילדים לא היו חולים יותר מאשר בתקופה שלנו, ובמחלות קשות וכרוניות.

את מכירה גורם משמעותי כל כך שילדים באים איתו במגע, ושהשימוש בו נעשה אינטנסיבי כל כך, אחר מאשר חיסונים?

תזונה לא בריאה לא יכולה סיבה לאוטיזם בשיעורים כאלה. גם לא לליקויי למידה.

ואני כותבת את זה בתור מטפלת אלטרנטיבית.

למרבה הצער, שינוי, אפילו קיצוני, לכיוון של תזונה בריאה, ברוב המקרים לא נותן מענה לליקויי למידה, בטח שלא לאוטיזם או למקרים הקלים יותר על הספקטרום.

יש סברה הגיונית שאומרת שעצם ההימנעות מחשיפה של ילדים למחלות הילדות והאפשרות להתחסנות טבעית, כמו שקורה היום בגלל מדיניות החיסונים, היא הגורם לתחלואה בקנה מידה כזה ובעוצמה כזאת.

המערכת החיסונית לא נפגשת באופן טבעי קודם עם מחלות הילדות הקלות, ואז לא יכולה למחלת הקשות או הכרוניות.

שיקולים רחבים שונים, לא רק שיקולים של טובת הילד הפרטי שלך.

נעזרים בידע שלה, במכשור הרפואי שיש רק לה (אוזניים/גרון/סטטוסקופ/אפשרות לשלוח לבדיקות דם וכו') וביכולת האיבחון שלה כשמדובר במחלה.

כשמדובר במדיניות חיסונים, שם לא הכישרון הרפואי שלה בא לידי ביטוי. היא בסך הכל נציגה של המערכת.

הבת שלי לומדת סיעוד (אחיות) כמעט מסיימת, מעולם לא הביאו לידיעתן של הסטודנטיות מהו הרכב החיסון, לא היה לה מושג שבחיסון יש תמיד תאים מן החי, ואדג'ובנטים - מתכת שתפקידה להסעיר את המערכת החיסונית ולהכניס אותה לפעולה.

רופאים לא לומדים את כל התמונה הרחבה לגבי חיסונים. הם לומדים שחיסונים הם יעילים, מראים להם את הטבלאות ללא חלק מהשנים כך שנראה שיש ירידה גדולה בתמותה מהמחלות כשבעצם הירידה בתמותה הייתה הרבה קודם.
בנוסף לא מלמדים אותם לטפל באופן נכון בתופעות לוואי של החיסון, כי לא מלמדים אותם שדבר כזה קיים.

האשמה היא לא של הרופאים, אני לא מאמינה שאם רופא היה יודע שתינוק ימות מהחיסון שהוא היה נותן. הבעיה מתחילה הרבה יותר למעלה.

לגבי האם אני מכירה תינוקות שניזוקו אז בהחלט כן. אני מכירה הרבה הורים שילדהים נהיה אוטיסט ישר אחרי החיסון. הילד היה מתפקד, מדבר, מתקשר, הולך וישר אחרי החיסון הוא נעלם, נהיה אלים, דפק את הראש בקיר, בעיות מעיים קשות והוגדר כאוטיזם. אני מכירה מקרי מוות אחרי החיסונים. אני מכירה מקרה של נטרופיליה שזה שהגוף לא מייצר תאי דם לבנים כך שהתינוק בסכנה גדולה. אני מכירה ילד שנהיה לו פיברומיאלגיה אחרי חיסון שפעת ועוד כמה אנשים שהכליות שלהם הפסיקו לעבוד אחרי חיסון שפעת.

העדויות הם רבות והם כואבות מאוד. אבל זה לא מגיע לתקשורת ולא מגיע לחדשות. המקום היחיד שבו הורים שילדם נפגע יכולים לדבר זה הרשת. ואז מאשימים אותם שהם משוגעים ומשקרים.

אני בצד שלך .

ילד שעד החיסון התפתח כרגיל, מיד אחרי החיסון התחיל לגלגל עיניים - העיניים היו מתהפכות אחורה, טונוס השרירים נפגע קשה. התפתח לאט - עמידה והליכה התעכבו מאוד והיו לא יציבות, דיבור לא ברור. הראיה נפגעה כמובן.

הילד לומד היום בחינוך המיוחד וסובל ממגוון קשיים.

המשפחה עברה איתו המון טיפולים משקמים.

וילדה במצב קשה יותר - לא השתקמה. לא מנטלית ולא פיזית.

גם כן, האמא מספרת שציון האפגר אחרי הלידה היה 9-10, והיא התפתחה יפה מאוד עד לאותו חיסון.

אני נמצאת בקבוצה בפייסבוק ששם בואי נצא מנקודת הנחה ש90 אחוז מהפרופילים אמיתיים גם אם יש כמה שקריים הרוב זה אנשים אמיתיים עם חיים אמיתיים. ויש שם לא מעט סיפורי פגיעה. זה המקום שבו הורים יכולים לספר את הסיפור שלהם. בנוסף לכך אני גם מכירה במשפחה שלי סיפורי פגיעה. אחד כמו שאמרתי זה פיברומיאלגיה ודלקת מעיים חריפה ישר אחרי חיסון שפעת. והשני זה תגובה חמורה מאוד לחיסון המחומשת, נהייתה דלקת במוח והם כמעט איבדו את הילד. (שזאת אגב תופעת לוואי שכתובה בעלון לצרכן.

זאת למעשה היתה המדיניות בישראל למשך שנים, עד שנת 2013.

תוספת של החי המוחלש, תהיה לה כבר התשתית של המומת.

אני לא חיסנתי, ובהתפרצות ב 2013 חיסנתי במנה אחת של המומת כדי לא לסכן את ילדי, שהיו חשופים אז למתחסנים אחרים במוחלש.

הוא דבר גם על טננוס.

כמו שמסביר דר' חיים רוזנטל: 1. החיסון מסוכן, עם פוטנציאל נזק גדול. גם על פי הנחיות משרד הבריאות, אם ילד הגיב קשה למנה הראשונה, בחיסונים הבאים מוציאים עבורו את מרכיב השעלת ולא מחסנים.

2. החיסון לא כל כך יעיל - 40%-50% מהמתחסנים ידבקו בשעלת למרות שחוסנו, וזאת כנראה בגלל שבוצעו בו שינויים כדי שיהיה פחות מסוכן (לא כל התא של החיידק, רק המעטפת).

אז גם מסכנים את התינוק, וגם היעילות לא מספיקה.

3. שעלת היא מחלה מסכנת חיים רק בגיל צעיר מאוד - חודש. גג חודשיים. בגיל יותר מבוגר מזה, המחלה אומנם לא נעימה אבל נדיר שהיא קטלנית. מקרי המוות הבודדים שיש היום, הם בתינוקות מאוד צעירים כאמור.

נוסיף לזה, שהתינוק מוגן לכאורה משעלת רק אחרי שלוש מנות דחף, כלומר רק בגיל 6 חוד', כאמור כאשר אז המחלה לא מסכנת חיים.

4. יש טיפול הומאופתי יעיל לשעלת, ויש אפשרות לחיסון הומאופתי שמחזיק חודש, אם יש התפרצות מקרים ויש חשש הידבקות.

רק אחרי שגומרים את כל שלוש המנות?

אחוזי ההגנה מצטברים.

לא לחסן לא אומר לטמון את הראש בחול ולא להקשיב לרופאים ולסכן את הילד. לא לחסן אומר ללמוד איך לשמור על הילד ממחלות מראש בתור מניעה או אם כבר חולים כיצד יעברו את המחלה בשלום.

עניתי אבל מצרפת שההחלטה לחסן לפי פחד ממחלה היא מוצדקת אבל לפני שמחליטים אכן לחסן כדאי ללמוד על המחלה לעומק.

לדוגמא פוליו יש הרבה מה לכתוב עליו אבל אני לא רוצה שתסמכי עלי בתור מקור מידע אלא שתלכי ותקראי.
1. היו גורמים נוספים מלבד וירוס הפוליו שגרם לשיתוקים, בשנת 1954 הכניסו את החיסון ובשנת 1955 הכניסו הנחיה שכל אדם שהוא משותק עובד בדיקת דם לזיהוי פוליו. רק רבע ממקרי השיתוק היו פוליו. כל השאר היו תוצאה של רעלים או חיסונים אחרים. בנוסף שינו את ההגדרה למחלה. עד אז כל אדם שהיה משותק מיומיים ומעלה היה נחשב פוליו. שינו את ההגדרה שרק אנשים שהיו משותקים 60 יום נקראו פוליו, אז אוטומטית משני הפעולות שציינתי הייתה ירידה משמעותית מאוד בכמות חולי הפוליו. וכל זה קרה שנה אחרי שנכנס החיסון אז ניתן להבין למה בטבלאות נראה שיש ירידה מטורפת בכמות המקרים.
2. הטיפול בחולי פוליו היה מזעזע. הם היו לוקחים את האיבר המשותק ושמים אותו בעטיפה לעתים לחצי שנה. הפגיעה לאיבר הייתה ממשית ולא היה להם פיזיו טרפיה אז. זה גם מסביר למה הרבה משותקים סובבלים כל חייהם מהליכה מוזרה.

לגבי טטנוס, תראי את ההרצאה של סוזן המפריז. זאת הרצאה מעולה והיא מסבירה כיצד לטפל בפצע אחרי שנפצעים.

הרופאים לא יודעים מתי לתת טטנוס. כיום גם אם תלכי לבית חולים עם כוויה הם יציעו לך טטנוס. (שזה אבסורד אם את יודעת איפה חי טטנוס ואיזה תנאים הוא צריך כדי שאדם באמת יחלה).

מצרפת סרטון קצר שדן בדיוק בזה.ואם תיכנסי לאתר שלה את יכוטלה גם לקרוא על המחקר ההודי שהיא מציינת.

אני אישית בעד לפני שאת מגיעה להחלטות לקרוא על המחלות. אני אצרף לך חומרים על המחלות כי הידע הזה הוא פשוט חשוב מאוד ולא נגיש.

לשאלתך, בדיוק ראיתי סרט שמישהו הכין אחרי שנפגע מחיסון דיפתריה טטנוס ושעלת כשהוא בן 27. כך שנפגעים תמיד יש, וצריך להבין שהסיבה זה הרעלים שנמצאים בחיסונים שנכנסים בצורה לא טבעית. מערכת העיכול שלנו בנויה בצורה שהיא מסוגלת להכיל רעלים ולהוציא את רובם ישירות החוצה אבל כשמזריקים ישירות למערכת הדם הרעלים מגיעים ביתר קלות למוח.
הנה הרצאה על טטנוס. המרצה הייתה רופאת כליות בכירה במחלקה בארצות הברית. הסיבה שהיא התעוררה והתחילה לחקור את הנושא היה בגלל שהגיעו ב2009 שלוש מטופלים שהכליות שלהם קרסו ושלושתם העידו שעד לפני החיסון הכל היה בסדר איתם. היא פרסמה ספר מרתק שיש בו אלפי מקורות ועדויות וגם מחקרים שפשוט פחות נפוצים לציבור אבל הם בהחלט קיימים.
ומצרפת גם על פוליו דף מאתר חסון שמנגיש מידע על הנושא. הם מתבססים בקישור שאני שולחת על ספר שנכתב על חיסונים, ועל הספר של ד''ר סוזן המפריז כולל הרצאה שלה.

עוד דבר אחרון לגבי טטנוס זה שניתן לחסן 72 שעות אחרי פציעה ותמיד ניתן לתת חיסון סביל כך שלא צריך את כל המחלות האחרות בנוסף ובכל מקרה חשוב להכיר גם דרכים טבעיות לטפל בפצעים.
ותמיד כדאי לחסן בגיל כמה שיותר גדול. מתחת לגיל שנה אין זיכרון חיסוני וכל כמה חודשים הנוגדנים שאולי נוצרו נעלמים. וגם מעל גיל שנה נותנים לפצל את החיסון יותר

בכל מקרה, ממש ממליצה ללמוד על ויטמין סי. זה כלי מאוד חשוב וטוב שיהיה בבית.
את זה לא ידעתי, חידשת לי. אבל את מבינה שחיסון דחף לוקח שלושה שבועות לגוף לייצר נוגדנים. אם האדם באמת נדבק בטטנוס הוא ימות תוך כמה ימים. כך שאין בזה אפילו הגיון.

לא ראיתי כאן למה זה טוב .יש לי אבקה בבית.בתוך מה מומלץ לשים?

והאם צריך להרחיק מחלבי?

ולכן בחורף כדאי לקחת, כדי לעזור לגוף להתמודד עם כל המחלות שמסביב.

אפשר לשתות את האבקה עם מים או מיץ (זה מאוד חמוץ). 

מינון: אני אישית לוקחת 1000 מ"ג ביום, כשלא מרגישה טוב- 2000. 

אפשר לתת כל יום כתוסף תזונה. מינון של 2 מ''ג הוא בסדר גמור.

אני אישית לא מביאה סתם כך אלא רק במקרה של מחלה ואז ניתן לתת גם עד 100 גרם. מצרפת מאמר בנושא כדי להעשיר את הידע http://gidonkenar.com/high-dose-c/

חיסון שפעת הוא חיסון לא יעיל. הם מכניסים שלוש זנים כל שנה לחיסון מתוך 200 זני שפעת.

תופעות לוואי הכי נפוצות מהחיסון זה פשוט להיות חלשים ומצוננים ומחלה דמוית שפעת. שפעת זאת לא מחלה מסוכנת למי שיש לו מערכת חיסונית בסדר. וגם מי שיש לו מערכת חיסונית חלשה הייתי ממליצה שילך לדיקור סיני ויעשה שינוי תזונה לפני שיקח חיסון שפעת.

יש קבוצה של חוקרים שנקראת קוקריין שהם לא ממומנים על ידי אף גורם לעומת הCDC שיש להם ניגוד אינטרסים מטורף והרבה ממי שיושב שם וחוקר מקבל כספים מהדלת האחורית מחברת התרופות של החיסונים. ואני מצרפת מאמר של יפה שיר רז שהיא סוקרת בעברית מה שכתוב. כמובן שיש מקורות למה שהיא כתבה אבל YNET הורידו אותם אז אם את רוצה להעמיק אני יכולה גם לצרף לך את המקור של הקבוצת חוקרים הזאת. אני בדרך כלל לא מאמינה לכתוב YNET אבל במקרה הזה אני מכירה את הכותבת ויודעת שאין אף גורם שממן אותה לעומת כל כתבה אחרת שעולה בYNET בעד חיסון כזה או אחר.

בנוסף מתחת לגיל שנה תינוקות מקבלים כל כך הרבה חיסונים ולהוסיף את החיסון שפעת בנוסף לסדרה הקבועה זה פשוט הזוי.
והנה האתר של הקבוצת חוקרים הזו שמאוד נחשבת בעולם, הם מבצעים מחקרי מטה אנליזה ועוברים על כל הספרות ויוצאים עם דעות שלא מונעות על ידי כסף. את מבינה שאם הCDC יבין שהחיסון שפעת מזיק ולא יעיל ויכתוב על זה מאמר הם יצטרכו להוריד אותו מהמדפים. ואז מה הם הרוויחו? אי אפשר לתת לחתולה לשמור על החלב.

http://www.cochranelibrary.com/cochrane-database-of-systematic-reviews/
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4905372,00.html

בשנתיים האחרונות קרו כמה מקרים של נשים צעירות חרדיות שחלו בשפעת ונפטרו לאחר תקופה קצרה ממש.

המידע הזה ממש מפחיד אותי.

כי מיד אמרו שהחברה החרדית לא כ"כ מודעת לחיסון השפעת והנה, רק אצלם זה קורה ואם הם היו מחוסנים- זה לא היה קורה.

איך את מסבירה את זה?

גילוי נאות:

אני חרדית.

לא חיסנתי את ילדיי אף פעם בחיסון השפעת.

וכשהלכתי לפני זמן מה לעשות בדיקות דם מסוימות בשל היותי בהריון- האחות המליצה על חיסון שפעת להריוניות וכן עשיתי. ב"ה עבר בסדר אבל א חושבת שאעשה שוב בעתיד!

ואם הן נפטרו אז זה לא מהשפעת אלא מהסיבוכים שלה.

וגם אם היו מתחסנות לא בטוח שלא היו חולות כי לנגיף השפעת שי המון וואריאציות שגם מתחדשות כל שנה. 

אין שום סיבה שאישה צעירה ובריאה בדרך כל תמות משפעת חלילה.

אולי הן קרסו באופן כללי מעוד סיבות נוספות - עומס, תזונה לא מספקת, בריאות כללית לקויה.

אם היו מתחסנות במצב רגיש כזה, גם היו מסתכנות.

היא קיבלה חיסון שפעת במסגרת בית הספר חודש לפני שנפטרה, ומתה מסיבוך של שפעת....
בנוסף היה מקרה השנה שאני מכירה אותו ומכירה את האישה דרך אמא של אחד הילדים בגן של בני שהתחסנה לשפעת בזמן ההריון, תוך כמה שעות הרגישה מאוד לא טוב ותוך יומיים הגיעה לקופת חולים ומשם כבר הגיעה בקריסת מערכות לבית החולים. בכתבה הראשונה שדיברה על הנושא ציינו שבודקים כיוונים של ממה נגרם ואף חיסון שפעת שקיבלה יומיים קודם. בכתבה השנייה שהעלו אחרי שנפטרה= לא היה זכר לחיסון השפעת.
אני אישית חושבת שהנשים האלו מתו מסיבוכי שפעת אחרי שחוסנו אבל אם אני לא מכירה את הסיפור אישי אז זה רק ספקולציה.

בגיל שלוש וחצי!!!

בימים שלאחר מכן היו תופעות לוואי סטנדרטיות, קצת חום, נודניקיות וכו'

לאחר 3-4 שבועות דלקת ראות, ופרכוס.

והחל מאז החלה רגרסיה שנמשכה כ-10 חודשים והחמירה אט אט בהמון תחומים- ויסות חושי -התעסקות בפה, ליקוקים, התעסקות בצואה, דברים שממש לא היו קודם! 

נפילות לעיתים קרובות, חוסר שיווי משקל, חוסר קשר עין, חזרתיות על מילים, התקפי בכי בלתי פוסקים, רגישות (ריגשית) לכל פיפס.

וגם-החלה להיות בררנית באוכל בצורה מובהקת ופתאומית. הגננת עד היום בהלם מהילדה הזו ואיך שהיא השתנתה.

עד כדי כך שלקחנו לאבחון של אוטיזם!! ושם הם שאלו אותנו הנוירולוגית והקלינאית (מומחיות בתחום בארץ, כן...) - האם הילדה היתה חולה או קיבלה חיסון בסמיכות לתחילת הרגרסיה?

ורק אז חיברנו בין הדברים!!! כשחיפשנו בניירת את המסמכים הרפואיים ופנקס החיסונים ונוכחנו בסמיכות התאריכים

ב"ה היום בת ארבע וחצי, אני חושבת שהיא מתחילה לחזור אט אט ליכולות הקודמות שלה- עם הרבה תשומת לב ועבודה ספציפית על הקשיים. תודה לה'!

א. יש לי איזשהוא סיכום מסודר ששלחתי פה לכמה נשים על כל הענין. הסיכום הוא פרי הבנתי אחרי לימוד של הנושא, ואשמח לשלוח אותו למי שמעונינת. אני גם מחסנת חלקית ודוחה חלק. 

ב. אנקדוטה מענינת שהייתה לנו שבוע שעבר עם תינוקת בת שנה וחצי. היא היתה חולה בדלקת ריאות ואחרי 3 שבועות קמה בלילה עם סטרידור. טיפלנו בה במה שצריך ובלילה הבא הייתה בסדר גמור. באמצע היום שאח"כ המטפלת התקשרה אמרה שלא מרגישה טוב והעלתה חום. בעלי לקח אותה לרופא והרופא שלח למיון. שאלתי אותו בטלפון למה למיון ולא לטרם למשל, אז הוא ענה לי בקצת כעס שילדה לא מחוסנת צריכה לעשות בדיקת דם שיש רק בבית חולים. 

עכשיו: הילדה קיבלה חיסון מחומש בגיל חודשיים וחיסון משולש בגיל 9 חודשים. זה לא שהיא לא מחוסנת בכלל, אבל הוא אמר שזה לא מספיק. 

בעלי נסע למיון, התייבש שם 6 שעות בהמתנה והרופא לא הבין בכלל על מה מדובר ולמה שלחו אותנו למיון. שאל אותנו שוב על החיסונים ואמר בפירוש שאם קיבלה חיסון או שניים (כנראה מדובר על מרכיב של דלקת קרום המוח) זה נחשב למספיק ומבחינתו היא מחוסנת. לא הסכים בכלל לעשות את בדיקת הדם הנ"ל כי אמר שהסיכוי לזה הוא פחות מאחוז ושאר המדדים שלה תקינים לגמרי. 

זהו. למדנו פה כמה דברים. ואחד מהם הוא שיש בתוך עולם הרפואה הקונבנציונאלי כמה גישות שונות לענין החיסונים (טוב, ידעתי את זה גם קודם...), ומסתבר שהמלצות טיפת חלב וכו' הן ממש ממש לא תורה למשה מסיני. 

לא שהמקרה הזה חידש לי הרבה, האמת, אבל לפחות זה מחזק אותי לעמוד בלחצים שונים בעניני חיסונים. (האחות: את יודעת שמחלת כך וכך יכולה לגרום לחרשות אצל תינוקות? הרופא: את יודעת ששלושה יילודים מתו לפני 3 שנים משעלת? אם היית מקבלת חיסון לשפעת לא היית חולה בדלקת ריאות. וכו' וכו'.)

אני אפילו כבר לא עונה. אין לי כוח לזה. רק מהנהנת ואומרת: כן . אני יודעת. ואני לא רוצה את החיסון. תודה.

הכי לגיטימי בעולם שהורים ילמדו את הנושא הזה לעומק ויחליטו בעצמם. הילדים הם שלנו, לא של הממסד הרפואי שמונע מעוד כמה אינטרסים חוץ מענייני בריאות הילד. (פעם אמרתי את זה לרופאה בשניידר שצעקה עלי למה הבת שלי לא קיבלה את כל החיסונים. והיא הייתה די בהלם מעצם התגובה שלי ושתקה.) 

אשמח לסיכומים

תופעות לוואי של אקמול אכן יכולות להיות חמורות. אבל זה לא באותה רמה. זה לא פועל באותו אופן על הגוף.

ואני לא בעד אקמול אבל זה לא בר השוואה בעיני. תכתסלי על המרכיבים, אין שאריות דנא של בעלי חיים, חומרי הדברה, כספית ואלומיניום באקמולי.

אני אישית לא מביאה אקמולי כי למדתי על החשיבות של החום בזמן מחלה ואלא אם כן הם ממש סובלים אניי מחבקת ותומכת ונותנת סמרטוט לח אבל לא מורידה את החום. אם הם סובלים אז עושה אמבטיה ומנסה לצנן מים קרים או משהו בסגנון. בדרך כלל תוך יום וחצי החום נעלם והם עוברים את המחלה וככה הסיבוך של דלקת לא מגיע כי הגוף ניצח.

את, מבחינתך בצדק, מפנה לאתרים שבהם עונים רופאים. אבל רופאים מייצגים את המערכת שבה הם עובדים, ואת החינוך המקצועי שהם קיבלו.

איך אמר דר. אלכס קוטוק (רופא וחוקר, שערי צדק, ישראל) : "במהלך עבודתי בביה"ח שערי צדק, בעיקר במחלקת ילדים, השתכנעתי שרוב הרופאים הינם בורים גמורים בנוגע לחיסונים. ההיסטוריה שלהם, החומרים הרעילים אשר בהם, תופעות לוואי וכו' "   דר' אלכס קוטוק PHd, ההיטוריה של הרפואה.

הציטוט הוא מכאן http://www.hisunim.org.il/doctorsspeak/22-doctorsletter

באתר הזה מובא גם גילוי דעת עליו חתומים למעלה משמונים רופאים בכירים בתחומם, פרופסורים ואחיות מכל העולם, ובו הם מותחים ביקורת נוקבת על החיסונים וקוראים לציבור לדחות את החיסונים ולקחת אחריות על בריאותו.

פרוייקט בינלאומי מיוחד, 2011.

את הדעה הרווחת שחיסונים הם יעילים ובטוחים אני לא צריכה להנגיש, כולם חושבים את זה וכל הרופאים מצדדים בזה וזאת ההנחיה של משרד הבריאות.
 מה יש לחדש? הכל יעיל, תקין, בטוח, כמות רעלים לא מרעילה, אין תופעות לוואי, אל תדאגו, תחסנו, ועוד שנתיים נוסיף עוד חיסון ועדיין תחסנו להכל ובזמן, ואפשר לחסן כשיש חום ולתת מורידי חום אחרי חיסון. וכו' וכו'. את הצד הזה לא צריך להגיש.

מה שצריך זה לפתוח את הראש ולהיחשף למידע אחר, שלא מדברים עליו, על מחקרים שלא מצדדים בריש גלי באתרי החדשות, להבין שרופאים לא למדו על חיסונים ולא כי הם רעים אלא כי הם לא למדו.

להבין שהסטוריה היא דרך להביע עמדה פוליטית וכלכלית וכשמסתכלים אחורה רואים צד אפל יותר בהסטוריה של חיסונים, צד של תופעות לוואי איומות, צד של גורמים אחרים שיכלו להביא לרדיקציה של מחלות.
כדי להבין את מה שאני מדברת עליו צריך לחקור וצריך ללמוד. האג'נדה שאת מדברת עליה לא נובעת מאינטרס כלכלי, וגם לא מאינטרס להחזיר את כל המחלות למדינה שלנו, אלא אינטרס להנגיש מידע. לתת להורים את היכולת לבחור בחוכמה.
כל האחיות וכל הרופאים בטוחים שהם למדו את כל מה שיש ללמוד על חיסונים ועל כן אין דבר כזה תופעות לוואי ובשטח רואים שיש. רואים שאין דיווח ראוי. רואים שאין יחס ראוי להורים שמדווחים. וגם חבריהם לחברה מפחדים ממה שהם מנסים להגיד. כי אם יתכן מצב שבו משרד הבריאות ממליץ על טיפול שהוא מסכן אחוז מסויים של האוכלוסייה ופוגע פגיעות קטנות שלא ניתן לחזות את התוצאות שלהם לכלל האוכלוסייה אז מה זה אומר בכלל על החברה שלנו?
אני אישית הגעתי למקום של חקר החיסונים אחרי שנפל לי אסימון הכסף. הבנתי שמשרד הבריאות ממליץ על מזון כמו חלב כמזון זהב כאשר האמת רחוקה מאוד. אז יכולים להגיד לי שאני מקשקשת ומגישים את זה בבתי חולים וזה מונע אוסטיאופרוזיס ומאיפה מקבלים סידן. והתשובה שלי זה תחקרו. את הצד של זה מושלם אתם מכירים, תחקרו את הצד השני. ואז תחליטו.

כמו שאמרתי כבר, קראתי גם מחקרים של הצד השני.
אני כן אומרת שהצד השני הוא מוכר וברור- והמסקנה של כל המאמרים הוא שהכל בסדר. עשו חתך כזה וכזה, לקחו 120 אנשים שקיבלו את החיסון והכל היה בסדר. ראיתי עשרות מחקרים כאלה. הם לא הרגיעו אותי. לכן הגעתי למידע האחר.

מסכימה איתך שהרצאות הם פחות מהימנות כי את לא יודעת מאיפה האדם לוקח את הנתונים אבל כן קראתי את המחקר ההודי שלה והוא דומה בצורה יוצאת מהכלל למסקנות שלה.

ממתי מסקנה היא דבר רע, ממתי אג'נדה היא דבר רע? למה רק אג'נדה בעד חיסונית היא לגיטימית אבל לקרוא ולחקור ולגלות שיש בעיות רציניות בחיסונים ולהיות באג'נדה לספר לאנשים את זה זה לא לגיטימי?
והנה מאמר שאת יכולה לקרוא שמבוסס על הספר שלה
. http://www.hisunim.org.il/vaccinesinhistory/176-vaccinesunderthehood

זה שמחקר הוא ישן זה לא בהכרח רע, מה שרע זה שמחקר שמצא ממצאים מאוד משמעותיים לא המשיכו ועשו איתו שום דבר. למה לא נותנים לכל המטופלים שמגיעים לטיפול נמרץ ויטמין סי? יודעים שזה יכול לעזור להתמודד עם מחלות בצורה יוצאת דופן.

אני מנסה לשבור את מסכת האין בעיה הזו ולהראות שיש גם בשטח אלפי סיפורים של מקרים שנשמעים בדיוק אותו דבר ופגיעה דומה מאוד שמתרחשת ישירות אחרי חיסון.
וגם שיש מחקרים בנושא. הנה רשימה של מחקרים שארגון שמנסה להנגיש מידע ארגן. את יכולה לא לפתוח את זה בגלל שהם אלה שאיגדו את זה אבל כל המחקרים נמצאים בPUBMED ששם גם נמצאים כל המחקרים ההפוכים.
אני אישית עברתי על כמה ולא כולם אומרים שאין שום ספק שחיסונים גורמים לאוטיזם אבל הם כן מדברים על האופשרות, מסבירים איך זה יכול לקרות, מה ברעלים יכולים להיות בעייתי לגוף. הם לא אומרים- לא! אין לנו מושג ממה זה קורה אבל העיקר שזה לא קשור לחיסונים.
 

https://www.facebook.com/notes/vaxxed-revolution-for-choice/30-solid-scientific-studies-that-prove-vaccines-cause-autism/165199450554316

אשדודים זו האוכלוסיה הכי קונבנציונלית שיש.

ואת מבטלת בהינף יד מחקרים של חוקרים שהם בדיוק כמו אותם חוקרים שמצדדים בחיסונים רק שהמסקנה שלהם שונה, הם מנסים לספר שכן יש סיכוי סטטיסטי להיפגע.
המחקרים שעליהם הם מתבססים הם לא פחות רציניים ואני בעצמי קראתי הרבה כאלה גם לכאן וגם לכאן. וגם עשיתי קורס של שנה על מחקרים וסטטיסטיקות ויש כמה דגשים לקריאת מחקר.

1. מי מימן אותו? האם יש לו קשר לחברת תרופות בצורה ישירה או עקיפה?
2. במשך כמה זמן היה המעקב? מחקר מעקב של חיסון צריך לעקוב שנים. לא קיים מחקר שמשווה בין אוכלוסייה מחסנת ואוכלוסייה לא מחסנת ובודק את אחוז האוטיזם, ביקורים לרופא, אחוז התמותה בשתי הקבוצות ממחלות איומות. לא קיים מחקר כזה. זה כזה קשה? יש מלא אוכלוסייה בארצות הברית שבשמחה רבה ובטוב לבב היו מוכנים להקריב את ילדיהם הלא מחוסן כדי שיבדקו כמה הוא בריא. לא קיים מחקר כזה לא כי קשה לעשות מחקר כזה אלא כי זה המחקר שיגרום להורים לא לחסן יותר.
באמת שקראתי מחקרים וחלקם מגוחכים, אין לי מי מילה אחרת. לדוגמא חיסון הפפילומה. עשו פלצבו, מה שלא עושים בדרך כלל וזה נחשב ממש לסטנדרט הזהב של מחקרים. לקבוצת הביקורת שלא קיבלה את החיסון נתנו את כל המתכות והרעלים שנמצאים בחיסון רק ללא הווירוס. למה לא נתנו מים? כל אדם יודע שכדי לקבל פלצבו אמיתי זה צריך להיותמים. והפלא ופלא באמת היו תופעות לוואי חמורות בשתי הקבוצות כך שניתן להגיד שאין קשר.
או מחקר אחר שאני יכולה לצרף קישור שעקב אחרי נשים שקיבלו חיסון שעלת. עשרים אלף נשים, זה מאוד מרשים. ובאמת שבועיים אחרי החיסון היו אלף מאה שלושים וחמש לידות וזה בסדר כי הם ציפו שיהיה אלף וומאה וחמש עשרה. והיו חמש עשרה מקרי הפלות בערך. בקיצור היו תופעות לוואי אבל המסקנה הסופית שלהם הייתה שאם מסתכלים על עשרים אלף נשים אחרות מכלל האוכלוסייה זה לא מוזר שיש 15 אלף הפלות. אבל.. וזה האבל החשוב. כאן יש סיבה. הכניסו כאן רעל וצריך לעקוב האם הוא עושה משהו. אי אפשר להכניס לאוכלוסייה חיסון ואז כל תופעת לוואי שקיימת להגיד שלא קשורה. איזה מן דבר כזה? גם לא עשיתם מחקר כמו שצריך וגם אין דבר כזה תופעות לוואי. אז איך אפשר בכלל לדעת אם החיסון בטוח?

אני יודעת שאותך אני לא אשכנע, אבל אולי הצלחתי לתת תשובה להורים אחרים שיבינו כמה הכסף שולט בנושא הזה ולא טובת ילדיהם הפרטי.

על ילדה שהגיע לטיפול נמרץ אחרי שקיבלה את חיסון הרוטה והגיעה למצב של התפשלות מעיים, מיד אחרי החיסון.

זה רולטה רוסית יש צדדים לכאן ולכאן. אבל יש דברים שהורה יכול לעשות כדי לוודא שהילד לא יגיע למקרה כזה. במקרה של רוטה אם הילד משלשל חייבים לתת לו מינרלים ולוודא ששותה אחרת ישר לקחת למיון שיתנו נוזלים.

האוניברסיטה שלהם היא הכי מלאת אינטרסים כלכליים שיש. אבל זה שהם למדו את זה לא אומר לי כלום על לאיזה חומר הם נחשפו. אם הם נחשפו לכל המידע שאומר שאין בעיה עם חיסונים ולא למחקר אחד שמראה שיש בעיה אז זה שהם למדו לא עוזר.

אני לא מדברת על תופעות לוואי שניתן להכיל. אני מדברת על תופעות לוואי רציניות מאוד שמצריכות חשיבה מחדש על כל הרעיון הזה של להזריק מחלה עם רעלים לתוך גוף של ילד בריא. תופעות לוואי שנמצאות בעליה מטורפת, מוות בעריסה, אוטיזם, אחד מתוך 6 ילדים עם הפרעות קשב וריכוז וPDD בארצות הברית. זה דברים שדורשים יחס.
אין שום שאלה שאפשר לחלות, גם בוירוס רוטה אפשר להידבק. אבל א. גם תינוקות מחוסנים נדבקים ויצא לי לשמוע באמת עשרות עדויות של תינוקות שחוסנו לרוטה ובכל זאת חלו, דווקא זה חיסון כל כך לא יעיל ומצחיק שאת מביאה את הדוגמא הזו. חיסון לא שווה חסינות. זה שמתחסנים לא אומר שבמאה אחוז את מגנה על הילד שלך, ממש לא.
וגם צריך לדעת לטפל בילד חולה. המטרה היא למנוע מוות או למנוע מחלה? כי מחלות לא ניתן למנוע. הוירוסים הם יותר חכמים ממה שנראה לנו והם מקיפים אותנו. בחיסון הפרבנר יש 13 זנים מתוך תשעים. בשפעת יש שלוש מתוך 200 וכל הזמן הם מתפתחים ומשתנים ומפתחים מוטציות. אותו דבר לגבי שעלת גם. רופאים לא ממליצים לא להוריד חום, הם לא ממליצים לתת תוסף של ויטמין סי, הם לא ממליצים להימנע ממוצרים מהחי ולאכול רק פירות וירקות בזמן מחלה. יש הרבה דברים שיכולים לעזור לגוף לנצח בזמן מחלה והרופאים לא ממליצים עליהם.
כמו שאמרתי, מחלות אי אפשר למנוע. בגלל שאנחנו חיים במקומות הגיינים עם תזונה נאותה אז באמת הרבה פחות חולים. לדוגמא 98 אחוזים ממקרי המוות של חצבת בעולם הם ממדינות עולם שלישי. מה שצריך ללמוד זה איך לטפל בילד חולה בצורה טבעית והכי טובה.
אי אפשר לטעון שילד חלה בגלל שלא חוסן. זאת אמירה לא אחראית שפשוט אין דרך לעמוד מאחוריה. מהסיבה הפשוטה שלא קיים מחקר שלקח אוכלוסייה ונתן לה חיסון ואז חשף אותה לנגיף או הוירוס ובדק האם הילד חלה או לא. לא קיים מחקר. את יכולה להגיד שרואים את זה באוכלוסייה. אבל הנה אני העלתי השערה אחרת שהסיבה שהילדים פחות חולים ומתים זה בגלל שלא שותים מים שיש בהם שאריות של פסולת מתעשיות ומשחיטה והביוב לא זורם ברחוב (זה היה המצב בלונדון ובערים מרכזיות ב1850-1920 עד שהתחילו לעשות ניקוי רציני והכניסו ביוב, הזיזו את התעשיות לאיזורים מרוחקים יותר והתמותה התחילה לרדת בצורה מאוד משמעותית עוד לפני שנכנסו החיסונים. התמותה משעלת ירדה ב99 אחוז לפני שבכלל נכנס החיסון. אני אצרף טבלאות שתוכלי לראות. הטבלאות לא מוטות, הם מבוססות על סטטיסטיקה שארצות הברית מספקת בעצמה.
והינה מאמר בנושא שמבוסס על הספר של סוזן המפריז שכבר סיפרתי עליה שהיא רופאה לכל דבר וענין שהיתה בכירה מאוד עד שהגיעו שלושה מטופלים עם כשל בכליות אחרי חיסון שפעת ב2009 והיא התחיל לחקור לעומק את הנושא. ויש לה ספר מרתק באנגלית שאשמח להמליץ עליו.
http://www.hisunim.org.il/vaccinesinhistory/176-vaccinesunderthehood

אולי אפשר לומר את זה על החיסונים החדשים שהם לא 100 אחוז כמו שפעת, שעלת וכדומה. שבהם יודעים מראש שזה לא מאה אחוז.

אבל בגדול, רוב החיסונים למחלות הקשות פשוט מיגרו את המחלות הללו.

קחי כלבת, דיפתריה, ודוגמא יחסית חדשה - פוליו. הרי זאת היתה מגפה איומה ונוראה, והיו הפגנות בארה"ב שבהן הציבור תבע מהממשלה לייצר חיסון! ואז יונה סאלק פיתח חיסון ב"ה והמגפה נעצרה.

לא יודעת, זה בסיסי, איך אפשר להתעלם מזה? ומזה שפעם היו מתים מכלבת והיום ב"ה הציבור מחוסן? זאת מחלה שגם היום מתים ממנה. יש מקרה אחד בעולם אולי שהצליחו לטפל.. ממה שאני זוכרת שקראתי בזמנו.

צריך לא לשכוח את הבסיס,שהוא ברור ופשוט ואין עליו עוררין.

את הדיונים אפשר להשאיר למחלות קלות יותר שבהן אפשר בכלל להעלות על הדעת אפשרות בחירה. דרך אגב גם עם טיפול מיטבי יש למחלות הילדים סיבוכים שהם החשש העיקרי במחלה. וגם דלקת קרום המוח עלולה להשאיר נזקים בלתי הפיכים. זה שהרוב מבריאים בלי נזק, ב"ה. אבל צריך לשקול את הסיכון שאולי יש בחיסון לעומת הסיכון שאולי יש בחולי. כנראה שלדעת רוב המחקרים הסיכון בחולי מנצח. אבל פה יש לך איזה מקום לדיון. זה לא נכון למחלות מסוכנות יותר.

תסתכלי בגרפים שלהבת כוח הביאה.

וכלבת זה לא דוגמא טובה - לכלבת לא מחסנים כחלק משיגרת החיסונים, וזו לא מחלה שמוגרה. 

מתחסן מי שנפגע מנשיכה של בעל חיים נגוע.

זה כמו שתגידי שהשמש מסתובבת סביב כדור הארץ.

גם לי אין כח להגיב

שאל תפתחי את הנושא הזה עם חסידי חב"ד. 

כוונתי לנושא של מה מסתובב מסביב למה. מה שברור לך לא ברור להם...

יש לי כמה חברות שנחשבות חב"ד, קשה לי להאמין לכזה דבר..

אולי משיחיסטים בלבד, ולגמרי לא חב"ד אורגינל?

את יודעת, אני הולכת לשכוח את מה שכתבת לי אחרת אשנה את דעתי הטובה על חב"ד וזה יהיה עצוב..

האם את מאמינה כך גם לעניין היממה וגם לעניין השנה? שבשניהם השמש היא המסתובבת סביב כדוה"א?

לא יודעת אם כולם.

יש מקור שכך הרבי כתב. 

אני שמעתי את זה מאישה חב"דניקית שאני מאוד אוהבת ומעריכה. (וזה לא פגם בהערכה שלי אליה...)

אם את שומעת הסבר אחר, אני אשמח לשמוע כי אני לא הצלחתי להבין. 

הוא ממישהו ממכון ויצמן, אז מי שחושבת שהממסד מנסה להרוג אותנו, שלא תקרא.

http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/med_and_physiol/%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F---%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95-%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7-%D7%91%D7%90%D7%A9%3F?gclid=CjwKEAiA2abEBRCdx7PqqunM1CYSJABf3qvabKDsNH7T14w_uYhfz1kGD5mGh0Ikj_wHRGbdfqsA4hoCjW3w_wcB

למחבר אין תשובות טובות לחלק מהשאלות הנוקבות שנשאלות.

זה נתון משמעותי. אי אפשר להתעלם מזה.

נופל לי אסימון בצליל מהדהד.

יש כאן בפורומים מישהו שתוקף כל מה שמריח אלטרנטיבי/ויטמין C/הומאופתיה/דחיית חיסונים.

הוא הזכיר פעם שהוא חוקר במכון וייצמן..

הצדדים.

זה לא סוד. גלוי וידוע שאנשי מקצוע שרופאים ומדענים לא עובדים בחינם - לא אלה שתומכים בחיסונים ולא הקבוצה הקטנה יותר שמתנגדת. רופא שנותן פגישת ייעוץ להורים כדי לעזור להם לבחור אילו חיסונים להוריד - מקבל על זה תשלום. מדען שכותב ספר נגד חיסונים - מוכר אותו בתשלום. ועוד ועוד.

אין עם זה בעיה.

אני רוצה להאמין שרוב האנשים מאמינים במה שהם מתפרנסים ממנו, ומתפרנסים ממה שהם מאמינים.

מורה ליוגה מאמינה שיוגה זה חשוב, ספרנית מאמינה שחשוב לקרוא ספרים, ועובד במכון וייצמן כנראה תומך בחיסונים.

אחרי שהנקודה הבסיסית הזאת ברורה, אפשרלעבור להתייחס עניינית לטיעונים בפני עצמם.

יש הבדל בין רופא שמייעץ ומקבל על זה כסף. אגב גם אם תלכי לאונקולוג בכיר באופן פרטי זה יעלה לך אלף שקל. אדם שלמד הרבה שנים רפואה ראוי שיקבל כסף על פגישות איתו.

ויש הבדל בין זה לבין תעשיית תרופות שמממנת מחקרים, נותנת מניות לאחראית על הCDC בשווי שמונה מליון דולר שנה אחרי שהיא עוזבת עבודה של 20 שנה בCDC והכפילה בשתיים את כמות החיסונים שניתנים. זה נתונים שהם מסריחים ממש. באמת כואב לחשוב שמישהו עושה כסף על חשבון הכאב והסבל של אנשים פרטיים.

מיליארדים ויש לה אינטרס עצום לשמר את נתח השוק שלה, למשאבים של אתרים כמעט מחתרתיים שיוצאים נגד הזרם. 

אחרי שהנקודה הבסיסית הזאת ברורה, אפשר להתייחס לטיעונים עצמם - והטיעונים גם הם מדברים בעד עצמם..

וכמו שזה נראה, זה לא כל כך רחוק.

יותר ויותר נוירולוגים, קרדיולוגים, אימונולוגים וכו' בכירים בתחומם מגיעים למסקנה הזאת.

מה תגידו כששיעורי התחלואה יהיו כל כך גבוהים עד שלא תהיה ברירה אלא לחשב מסלול מחדש. 

תודי על האמת שלא נכנסת וקראת במשך חצי שעה וראית את הסרטונים שמסבירים על פוליו אלא הסתפקת בקריאה של דקה של מה שאני כתבתי והחלטת שלא רק שזה שטויות אלא שכל מילה שיצאה מהפה שלי שטויות. זאת דוגמא מצויינת למחקר שלא יניב תוצאות בגרוש.

אני לא בר סמכא לכלום. כל מה שאמרתי לא שלי הוא, אני לא חוקרת חיסונים ולא למדתי רפואה אבל אני יודעת לקרוא ולהסתמך על אנשים גדולים ממני שחקרו את הנושא ושמו את הקריירה שלהם בכפם כדי לצאת עם מידע שלא זמין להורים כדי שיוכלו לבצע בחירה מושכלת.

אני לא מגזימה, האמת הרבה יותר קשה ממה שאני ציירתי. באמת שמה שהבאתי כאן זה טיפה בים. והמסר שלי להורים זה לא להקשיב לי אלא לצאת ולחקור כי אין הוכחה שלהזריק כל כך הרבה חיסונים לתינוק כל כך קטן זה לא הרסני לחלוטין למערכת החיסונית שלו.

כלומר- להבין שחיסונן לתינוק זה לא דבר של מה בכך, ולבדוק במה מדובר. לשאול, לשמוע דעות שונות ולהחליט.

בעיני לפחות, מי שמחסן מתוך אמון עיוור בממסד הרפואי חסרה לו אחריות בדיוק כמו מי שלא מחסן לכלום סתם ככה, בלי לבדוק.

מי שבודק- וזה לא כ"כ משנה אם יחליט שלא לחסן בכלל או לחסן חלקית או לדחות או כל הוואריאציות האחרות- העיקר זה שהוא יודע מה נכנס לילד שלו ולמה הוא נותן את זה לילד שלו (או לא).

לגבי כל המחקרים והעובדות- בסופו של דבר, כל מה שאני או מישהי אחרת בפורות תגיד, וגם כל מה שרופא דגול זה או אחר יגיד- זה הכל מיד שניה או שלישית.

לי אין אפשרות לעשות מחקרים וגם לרוב הרופאים אין...הענין הוא במי נותנים אמון. וכדי לדעת במי לת אמון צריך לדעתי להבין מה הולך בתוך הסיפור הזה, לקלוט מי הגורמים הקיצוניים לכאן ולכאן (לדעתי, אתר "חסון" למשל הוא קיצוני בהתנגדות- לעומת משרד הבריאות שקיצוני במתן החיסונים)- ולברר, עד כמה שידינו מגעת...

לא קראץי את כל התגובטת

מתייחסת רק לנושא מימון המחקרים וכד'

כשאומרים "השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים" אין הכוונה שמקבל השוחד אומר - אוקי. קיבלתי כסף, עכשיו אני הולך לשקר פה.

אלא שהשוחד ממש מעוור את עיניו, גורם לו לראות את המציאות באור מסוים. גורם לו לסלף דברים המצודקים.

לאדם קשה להיות אוביקטיבי, לפרשנות פנימית מודעת ולא מודעת יש הרבה השלכה על גיבוש הדעה שלנו גם לגבי נושאים לכאורה עניניים לגמרי

כשאדם כותר מאמר מדעי סדור, הוא מן הסתם מאמין במה שהוא כותב ועדיין דעתו ומסקנותיו יכולים להיות מוטים מאד גם בלי שהוא עצמו מודע לכך וכן - זה קורה כלפי מי שנתן לו את הכסף. (זה לא רק כסף, זה מעמד, יוקרה כבוד ועוד)

הבסיס הזה לא ברור מאליו ואני פירטתי כאן על פוליו איפשהו ויכולה לצרף לך קישור. כשאני אומרת שיש הרבה ידע שאנשים לא נחשפים אליו אני באמת מתכוונת לזה וזה מתחיל החל מהחיסון הראשון נגד אבעבועות שחורות וכלה בחיסונים עדכניים של שכלת לנשים בהריון. יש המון מה לקרוא והמון מה לחקור ואת יכולה לראות שגם המחקרים שתומכי החיסונים מצדדים בהם לפעמים פשוט לא שווים את הנייר שהם כתובים עליהם.
. http://www.hisunim.org.il/vaccinesinhistory/176-vaccinesunderthehood

אותה מסכת טיעונים שמפעילים מי שתומכים במתן חיסונים ללא סייג גם במקרה הזה של רוטה ללא התחסנות:

"אי אפשר לטעון שמחלת המעיים שנגרמה כתוצאה מוירוס הרוטה היא שהביאה את הילד למצב שהצריך טיפול נמרץ"

"צריך לבודד את הגורמים"

"יכול להיות שהיתה רגישות קודמת"

"אולי הטיפול לא היה הולם"

והאמת היא שרוטה זה וירוס אחד מתוך רבים של וירוסים שתוקפים את המעיים, ואין סיבה שבמדינה עם רפואה מתקדמת כמו ישראל, שבה ניתן לפנות חולה לקבל עירוי נוזלים, יגיעו תינוקות לטיפול נמרץ בגלל הידבקות בוירוס הרוטה.

כשילד נדבק ברוטה אנחנו יודעים במה נדבק. כשילד מחוסן ברוטה אנחנו לא יודעים איך החיסון ישפיע.

עם כל הכבוד, לסכן תינוקות בני חודשיים בכריתת חלק מהמעי בגלל חיסון, על זה נאמר, לשקול תועלת מול נזק.

לא יקרה כלום אם תאחרי את החיסון בכמה חודשים...

אצלי כמעט תמיד החיסונים התעכבו כי לפעמים היה לו שלשולים ולפעמים היה עם חום... והאחיות אומרות לא לחסן אם היה חום ביממה האחרונה (אולי יותר לא זוכרת)

וזה בכלל לא קריטי.

אז חכי קצת שתתאושש ועוד חודש-חודשיים-שלושה... תחסני.

בהצלחה!

בסופו של דבר חיסנתי בזמן

עבר בשלום ב"ה

לא נרשמו תופעות חריגות

קצת יותר אי שקט ביום הראשון אחרי החיסון וזהו

בדר"כ מחסנת את החיסונים הוותיקים שניתנים כנגד מחלות קשות

חיסונים חדשים - חשדנית. לא ממהרת לחסן

לא מחסנת נגד שפעת

תודה למי שענתה לי

אבל אני נתפסתי על משהו אחר -

את לא שנייה אחרי לידה? מה את מטאטאת בכלל?🤭

בכל אופן, בעלי אומר לי כל מיני דברים מצחיקים בסגנון, אבל לא זוכרת כרגע משהו ספציפי... (ואולי זה גם אישי מכדי לשתף🙈)

ובעלי לא יודע לטאטא..

כאילו יודע לטאטא אבל רק את המטר במעגל מסביבו...

מבחינתו זה המרחק מטאטא מגיע אליו...חחחחחח

אבל תודה על התזכורת!!

גם אם מישהו יגיע היא מאחורי הדלת..

רק לקוות שיצליח להיכנס כי הדלת לא כ"כ נפתחת😅🤭

יום למחרת ניסיתי שוב,  הרמצי כיסאות והוא בדיוק חזר הביתה, לרצפה שחורה כן? וישר אומר מה קרה את שוב שוטפת??

מבחינתו כיסאות למעלה זה אומרים שטפתי את הרצפה, לא משנה שהרצפה מחכה עוד מאתמול 

או רק סידרתי לקראת שטיפה.....

גם אני בשירות לאומי (רווחה) למדתי מעו"ס שתמיד צריך לפרסם את מה שעושים... אז לכן אני משאירה ערמות כביסה מקופלת (כשזה כן קורה...) עד שבעלי יגיע.

להשאיר ערימות כביסה..

פיזורים זה צטלה בפני עצמה אצלינו...

יש יציאות שהם רק של גברים נקודה!!!

אני עומדת מטגנת לביבות לקראת יציאה מהבית. בעלי חוזר מתפילת ערבית, מבקשת ממנו לארגן תיק לנסיעה עם טיטולים, מגבונים, בגדי החלפה ובקבוקים לבנות.

אחרי חמש דקות בערך אני רואה אותו יושב על הספה, שואלת אותו "ארגנת את התיק?" תשובתו המופלאה: "ביקשתי ממני לפני דקה, מתי הייתי אמור להספיק לארגן?" מממ.. בדקה (חמש כאמור) הזו במקום לשבת על הספה?

כמובן שווידאתי לפני היציאה שיש בתיק מה שביקשתי ולא היו מגבונים..

חח יצאה לי חצי פריקה.. פשוט היה לי אחהצ עמוס ומלא במשימות והפרופורציות ביני לבינו הדהימו..

עכשיו שלא תבינו לא נכון, הוא עושה מלא בבית. אבל היכולת המופלאה הזו פשוט להתיישב לנוח מדהימה אותי😅

אני מתיישבת להניק וכל ההנקה אני על קוצים במחשבה על כמה דברים יכולתי להספיק עכשיו במקום זה

בעלי הלביש לפוצון ציצית 

ושר: 

"בוקר טוב עולם... (במנגינת פינוקיו)

אני מסדר את החוטים

אני כבר ילד יהודי"

רציתי להעלות לפורום אז הנה הזדמנות. 

באה לשים פסולת בפח ואין שקית

רואה צלחת עם פסולת על השיש ומוסיפה את שלי

באה אחרי 5 דקות שוב לפח

עדיין אין שקית

אבל הצלחת עם הפסולת נעלמה

(הוא שם אותה בשקית שהוא הוציא החוצה ועוד לא שֹם בצפרדע)

נכנעתי ושמתי שקית בפח

לק"י

אני פותחת עוד שקית ומניחה איפושהו.

עד שהוא מוציא את המלאה מהפח, ושם חדשה....

בדרך כלל בלידות בעלי נמצא איתי והילדים אצל ההורים שלו.

אחרי שנגמרת הלידה, במקום לנסוע להורים שלו להיות עם הילדים ולעזור להם, הוא חוזר הביתה לבד.

מפיל את הילדים על ההורים שלו, ונהנה מבית ריק.

בעיניי לגיטימי. ווין ווין סיטואיישן

בכנות בעלי עושה את רב תחזוקת הבית

אז מי אני שארד עליו

אבל כן יש כמה דברים שאני נושכת שפתיים

הוא מטאטא (יסודי ומעולה, משהו נדיר!)

ומשאיר את הערימה באמצע החדר

אני מתפחלצת כי תכף יבואו הילדים וידרכו והוא מבחינתו זה 2 משימות נפרדות לחלוטין

יש לטאטא

יש ליעות

יום יבוא והוא יאסוף

(ברגיל אני לא מתאפקת ותמיד מרימה אלב עכשיו בסוף הריון אז מוותרת)

הוא שוטף כלים מנקה את הכיור מנקה את השיש

ואז תולש את מגבת הידיים מהמתלה

ומנגב איתה את השיש המקורצף

נשמע לו ממש מיותר גם לנגב בסמרטוט רטוב וגם לנגב ביבש

וזה מגרדדדדדדדד לי בעיניים.

משתדלת פשוט לא לראות.

מה עוד?

קבוע, קבוע

הוא מקלח את הילדים

ומוציא אותם במגבות שלנו.

למהההה בשביל מה לכל ילד בבית יש מגבת אחרת?

כדי שלא אצטרך כל היום לכבס

אבל לו זה לא מפריע וקשה לו להבין שזה מפריע לי...

רצף אירועים ממש מרגיזים ועוד מלווים בהרגשה של חוסר התחשבות

חיבוק

או לשאול, או להגיע מראש שבעים...

אבל זה אחד המבאסים גם להיות באירוע ולא לאכול וגם הקטע שלא מתחשבים...

אמרה שהוא ידאג לנו.

היא גם הרשתה לעצמה לאכול משהו בטענה שזה טבעוני, אני לא חושבת שהיתה אוכלת אם היתה יודעת שהוא אוכל טרף

בסוף הוא יודע הכל

מבינה שציפיתי יותר מידי

נשמע סופר קשוח, ובפרט שכשארחת כל כך טרחת והתחשבת..

אני בסיטואציות כאלו דואגת להביא איתי משהו- סלט/ פשטידה/ עוגה שאני אוהבת (אפילו קנוי...) ואז יודעת שבכל מצב יהיה לנו משהו לנשנש...

האמת אני חושבת שצריך לדבר איתו ברחל בתל הקטנה. בסוף הוא גדל כדתי והוא מכיר את ההלכות. אז נראה לי בסיסי שאם הוא מארח את המשפחה הדתית שלו הוא יתחשב.

(אצלינו במשפחה גם יש דתל"ש שמארח ודואגים שהכל יהיה כשר... אולי ההבדל הוא שהוא דתל"ש כבר מעל 30 שנה ועבר מזמן את הקטע של לעשות דווקא.)

וזה בלי לדבר על הקטע של להתארח אצל זוג לא נשוי אבל זה כבר עניין שלכם...

קיצור, אני חושבת שאפשר לדבר איתו כאדם בוגר בתקוה להבנה

בסוף כשבעלי אמר לו שיש בעיה עם זה שהוא מחמם בתנור הוא נעצר, אבל זה היה מאוחר מידי.

אני לא חושבת שזה היה דווקא כמו פשוט חוסר מחשבה עלינו.

ולגבי זה שהם זוג לא נשוי- יש דברים מורכבים בין משפחות...

יש צפרדעים שבולעים

בואי, גם זה שהיא קונסרבטיבית זה לא מציאה, אפילו שהיא חמודה ממש

וזה שהיא מסיתה אותו שמאלה שמאלה שמאלה

מצב קשוח.

ומנסים לאזן, די למען כיבוד הורים/חמים

לק"י

למשפחה קרובה מן הראוי לדאוג.

זה גם לא מישהו בודד ששומר כשרות. מן הסתם שהיו לא מעט.

לק"י

לי יש אחות טבעונית, אז הכי הגיוני שאני אדאג לה לאוכל באירועים. לא חייבים שיהיה לה הכל, אבל שיהיה מה.

היא משפחה קרובה, לא איזה סבתא של הבת דודה מהצד השני.

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

זה זול ומרשים.

ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

שמכינות מארזים (חלבי) מאוד יפים של סלטים, פשטידות, סנדוויצ'ים, מוקרם, קינוחים...

אם חלבי זה יתאים, תכתבי אזור אולי נוכל לעזור לך לאתר משהי. 

או לעשות במסעדה שיש בה אופציה

או להזמין מגשי אירוח שיש בהרבה קייטרינגים, ואז לעשות בופה יפה ומכובד

או מסעדה שעושה משלוחים

ולפעמים יש גם קייטרינג שעושים דברים קטנים, בעיקר מתחילים וכאלה.

מזל טוב!!!

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?

יוצא לכם לראות אותם הרבה?

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.

ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

לא בדיוק סיטואציות כאלה. אבל כן כשבאנו למפגש משפחתי הוא לא הסכים להכנס ולקח לו הרבה זמן להפשיר (חוץ מזה שבחוץ היה קפוא אז באמת היה צריך להפשיר חחח)

אם היינו מגיעים לאירוע המוני אפילו בחוץ - הוא רצה לחזור הביתה.

בכלל היה לוקח לו זמן להתרגל.

וגם לחלק מהאחיות שלו לקח זמן להתרגל כשנפגשים עם משפחה. בסוף לאט לאט זה עבר והם גדלו ועכשיו זה פחות משמעותי.

כן יכולה להגיד שהוא רגיש. וכנראה זה בגלל זה התגובה שלו. 

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך

קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)

בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

וואוו

לא ציפיתי

יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור

חיבוק ענק בטח את בשוק

יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון. 

מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.

נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..

למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.

דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי  

וואו, איזה רגישות יש לו.... כנראה הוא ממש חש סיטואציות.

חיבוק גדול.

תודה לה ' שזה לא משהו בריאותי, כי הבת שלי פעם היתה בת 3, כמו שתיארת (מידי פעם צרחות של כאב בטן, בא בגלים) וזה נגמר בניתוח.

ואני ממש זוכרת את השרשור הארוך על חמותך שלא מתארחת אצלכם וזה ממש משמח לשמוע שהיא באה והייתם בטוב!!! 

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.

אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).

אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.

ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.

מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.

יומיים כאבים חזקים ממש בעיניים.

אח''כ ללא כאבים אבל ראיה מטושטשת שהלכה והתייצבה עם הזמן, כל הזמן היה שיפור.

חושבת שחודשיים-שלושה אחרי ראיתי 6/6 ב"ה.

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

היה מספר ממש גבוה, עשיתי לפני החתונה ומלכתחילה נשארה מידה נמוכה. אני חושבת שעלה לי עוד קצת אחרי, אבל אני עדיין לא משתמשת במשקפיים

מבחינת ההחלמה היה לי כמה ימים קשים. אני חושבת שאי אפשר לדעת מראש איך יהיה אז כדאי להיערך מראש לכמה ימים- שבוע של תפקוד נמוך יותר ועזרה בבית עם הילדים.

עכשיו יש 1-2.

אגב רואה ששאלת לגבי ניתוח נוסף, אני עשיתי בקייר לייזר והם מתחייבים שאם המידה עולה ומבחינה רפואית אפשר לעשות עוד ניתוח הם עושים ניתוח חוזר חינם...

עשיתי לפני החתונה בגיל 19, אחרי לידה רביעית חזר לי למספר הקודם. 

באסותא טוענים שהמחקרים מראים שאין קשר ללידות (קשה לי להסכים איתם)

בכל מקרה עכשיו מחכה לפני שאעשה ניתוח נוסף.

חייבת לציין שלא מתחרטת. היה שווה להיות בלי משקפיים 11 שנה...

וכבר לקחתי...

השאלה שלי בעיקר מה מצפה לי מבחינת דימומים ומחזור

זה מה שיש לצערי. מתפללת...

אם יש לך טיפים נוספים, אשמח לשמוע

זה משבש מאד את ההורמון הטבעי של היום/לילה (מלטונין)

מצד שני בוקר באמת זמן מאתגר.

בכנות זה ענין של הרגל

מבינה לגמרי שאחרי שהתרגלת לזה וגם הם, קשה להחזיר את הגלגל אחורנית.

מצד שני אני לא נותנת בכלל מסך לילדים.. אז אני לא הבן אדם לענות על זה (יש לי עוד קטנים, ומשתדלת להשאיר את זה כמה שאפשר מחוץ לתחום. יודעת שזה בלתי נמנע בסוף)

במקרה חירום של ילדון צורח ואני באיחור כן אתן לו לראות איזה סרטון של שיר בפלאפון ל5 דקות, אבל זה לא חלק מסדר בוקר שלנו. ראה?

אם בעלי בבית, עושים תורנות מי מתארגן ומי שומר על הילדים. אם הוא לא, אז מתמרנים... מנסה לנצל רגע שהם משחקים יפה לרוץ להתלבש, או שמה להם צלחת עם אוכל ורצה. לומדים להתארגן בצ'יק.

פעם הייתי קמה לפניהם ומעירה אותם כשכבר הייתי מוכנה לגמרי. היום הם משכימים קום לפניי אז זה לא עובד.

הלבשתי ביגוד ראשוני ארוך דק של נקסט ומעליו אוברול חם. יש בכל החנויות... קרטרס, שילב, פוקס, נקסט - פליז/פוטר.

היו לי אני חושבת בערך 8 בגדים לתקופה הראשונה, זה גיל שפחות מתלכלך, אז זה שאלה של כמה את מתכננת לכבס.

לק"י

אגב, הבן שלי בן חודש וחצי ושוקל בערך 3.5, ויש אוברולים 3-6 שדי טובים עליו.

תחשבי שיש מתחת גם גטקס, וגם אוברול חייב להיות מספיק גדול, שיהיה לתינוק מקום. זה לא כמו חולצה ומכנסיים.

המלצה שלי מהאחרון שלי גרביונים יותר נוחים מרגליות.זה גמיש ומחמם.

ביגוד במידה 0-3 הייתי קונה לכזה משקל. אולי בגד 2 קטנים יותר...

ובגיל כזה לי נח בעיקר אוברולים ולא מכנס וחולצה...

יש פרוותי כזה אני הכי אוהבת! בעיני משו כמו 7 אם את מכבסת הרבה לגמרי מספיק. הם גדלים מהר...

וכובעים!

אז מסכמת לי

0-3

בערך 8 בגדים חמים זה בסיסי.

מישהי ראתה מבצעים/הנחות ויודעת להגיד לי איפה כדאי עכשיו?

קרטרס לדעתי 2+4 שזה הכי טוב שלהם והם איכותיים

פוקס 50 אחוז (אמור להיות 70 בהמשך)

שילב יש מצב שגם יש לא זוכרת

נקסט בלי מבצעים אבל מחירים סבבה ביחס לאיכות