יש לנו כ550K
ב''ה זה בזכות עבודה קשה והתפשרות על איכות חיים.
האם עקב מחירי הדירות הגבוהים אבל שרק ממשיכים לעלות כדאי לנו לקנות דירה עם משכנתא חונקת.
או שאולי כדאי להמשיך לחסוך ולקוות שמחירי הדיור ירדו?
נ.ב אין לנו ילדים עדיין אבל ממש מנסים להביא שכן יהיה 
והסכום שיש לכם הוא יפה מאוד. אפש גם לקנות משהו להשקעה- זה יניב יותר מאשר אם הכסף ישב לו בבנק.
חשבנו על מה שאתה מציע אבל העובדה שאנחנו גרים בירושלים + אין לנו רכב + שנינו מאוד עסוקים הופכת
את העניין למסובך יותר.
נניח נקנה דירה בדימונה או באר שבע, ופתאום יש לדייר בעיה בחשמל?
בשביל לקנות בית גדול שיניב להם רווחים גדולים.
השאלה אם הם יעמדו בתשלומים החודשיים.
באופן כללי, מבחינה כלכלית, תמיד שווה לעבוד בשתי עבודות או יותר מהבוקר עד הלילה כדי לממן משכנתא גדולה, זה באמת מאוד רווחי.
עצה כמו - תקחו הלוואה כמה שיותר גדולה ותשקיעו אותה בנכס מסוכן - לא מתאים לכל אחד.
יש כאן מרכיב ספוקלטיבי חזק, בצירוף של מינוף עמוק - מתכון לצרות.
נניח, תקנו דירה קטנה בשכונה שאתם לא רוצים לגור בה.
בתקווה שתצליחו להשכיר אותה רוב הזמן השכירות אולי תכסה את רוב המשכנתא.
לקחת משכנתא עם החזר ענק זה סיכון.
דווקא עם ילדים, אולי לא תרצי ולא תוכלי לחזור לעבודה. לא תוכלי להאריך חופשת לידה אפילו ביומיים? לא יודעת, אולי כדאי אבל זה קשה.
אולי כשיהיו ילדים תחליטו שחייבים רכב.. אני לא אומרת שלא כדאי רק שצריך לשקול בכובד ראש.
כן ממליצה בעיקרון לקנות דירה. גם שכונה "דפוקה" בירושלים יש סיכוי שהמחירים בה יעלו.
מה עם גבעת זאב? ממש לא נראה לי שזול שם, אבל אולי עדיין יותר זול? וזה מקום יפה מאד.
אתם משקיעים אותו איפשהו בינתיים?
הכסף מושקע ב"פוליסת חיסכון" אם שמעת על זה.
אם תדעו כמה אתם מרוויחים בפוליסה הזאת תוכלו להשוות עם תשואה צפויה על דירה.
ככה יהיו לכם כלים לעשות חישוב מבוסס על נתונים.
אם בפוליסת החסכון הנ"ל אתם עושים 3-4% תשואה אחרי דמי ניהול ומס, אין לכם שום סיבה לקנות דירה.
מי אמר שבכלל חייבים לקנות דירה.
פה יש סיכון, וגם פה יש סיכון.
שכירות דירה אינה זריקת כסף לפח.
מפתיע שמחשבה כלכלית כל כך פשטנית התשרשה כל כך חזק כאן.
אין חיה כזאת השקעה ללא סיכון.
עליית שווי הנכס מסתכם בכ-5 אחוזים נוספים אם לא יותר.
זה רק מחזק את הטענה שבעלות על דירה יכולה בקלות להגיע ל-10 אחוז רווח שנתי.
אני חושב שהאחוזים הגבוהים שאתה מדבר עליהם נכונים למי שקנה דירה בין 2008 ל 2016
כיום המחירים כ''כ גבוהים שתשואה בחלק מהמקומות נושקת את ה1%-2%
אני מאמין שתהיה לנו תשואה שנתית של 1% (אחרי ניכוי דמי ניהול ומיסים)
שזה מצד אחד מאכזב אבל מצד שני הרבה יותר מהתשואות בבנק!
הדירה יכולה להיות להשקעה עם אופציה לגור בה בעתיד אחרי שאסיים ללמוד
חשוב לנו לגור בירושלים, מצד שני אנחנו לא מוכנים למשתכן את עצמנו למוות בגלל אותו רצון
קשה יהיה לחסוך כשהילדים יגיעו בע"ה.
אנחנו עם חמישה ב"ה ועדיין לא קנינו דירה..
מאז החתונה בעלי חשב לתומו שמחירי הדירות אוטוטו יורדים..
אז זהו שלא..
אבל בע"ה נקנה אני אופטימית
אפשר להבין אותה בטעות כמו "כדאי לקחת משכנתא לפני שנגלה שאנחנו בעצם לא יכולים לעמוד בה"
לא התכוונתי לומר דברים נחרצים.
זו רק דעתי..
הקרקעות הופשרו לאחר מעל ל-50 שנה.
זה אחלה אם אתה רוצה לסדר את הנכדים.
מחירי הדירות אף פעם לא יורדים, אל תחכו לירידת מחירים.
אם תקנו התשואה שלכם תהיה גבוהה כי בנוסף לשכר דירה אפשרי גם ערך הדירה עולה כל הזמן.
אם אתם לא מתכוונים לגור שם, קנו דירה זולה באזור טוב עם ביקוש, בבוא העת תמכרו.
והעיקר - אל תחכו!
והתחזית בכל העיתונות הכלכלית היא שהם ימשיכו לעלות.
אף אחד עוד לא התחרט על השקע בנדלן
ירושלמית טרייהושנית, אם לא בריבית אז בשכר הדירה.
ממליצה עם סכום כזה ביד כן לקנות.
אפשר גם בירושלים, יש שכונות שקל יותר לקנות בהן.
קטמונים, עיר גנים, קרית יובל, פסגת זאב, הר חומה. כל ירושלים משתנה והמחירים לא יורדים.
אפשר לקנות דירה של 2 - 3 חדרים, לגור בה או להשכיר.
אם לשכירות, לקנות במקום שקל להשכיר ושיחזיר את המשכנתא.
לא לקחת משכנתא גדולה מידי.
נראה לי שלא הייתי לוקחת יותר 500,000. סכום כזה בחלוקה חודשית ל 25 שנה עם ריבית של 5%
יצא בערך 3000 לחודש. שיכול להיות שתקבלו משכר הדירה.
הכסף שלכם לא מאבד מהערך שלו. ובסוף יש נכס ביד.
היום השכירות די גבוהה והריבית די נמוכה, כך שלשכור היום פחות משתלם מפעם.
עזרה מהורים אם יש יכולה להיות גם במתן הלואה. המשכנתא קטנה וחוסכים כך כסף.
בהצלחה
ומוכנים לקחת סיכון שיפצה אתכם ,
אל תשקיעו בנדל"ן!
http://www.bizportal.co.il/realestates/news/article/353701
אבל בשביל להרוויח בשוק ההון צריך לעמוד בכמה פרמטרים :
מוכנות להשקעה לטווח רחוק
יכולת נפשית גבוהה - ולא לפעול בצורה פזיזה
חסכונות קצרי טווח של כ6 משכורות
האם אתם בשלים להשקיע בבורסה?
הבנק הוא הגוף האחרון שירשה לעצמו לצאת פרייר להשכיר למישהו דירה ואחרי 20 שנה לתת לו את הדירה במתנה. למה שהוא יעשה את זה?
משכנתא זה שכירות + קניית שווי הדירה בתשלומים.
בתוך תשלומי המשכנתא יש בדיוק אותו מרכיב שכירות כמו לשוכר רגיל על חלק הדירה שעדיין לא נקנה.
למה שהבנק יעשה לנו טובה?
בין אם זה השוכר , ובין אם זה הבנק שעושים אחוזים על חשבונך.
השאלה לא צריכה להיות אם זה כולל שכירות או לא,
השאלה היא האם זו השקעה משתלמת של הסכום הראשוני , לעומת השקעות אחרות אפשריות.
אתה משלם ריביות לבנק על ההשערה שבעוד X שנים שווי הדירה יהיה יותר .
האופציה האחרת היא לחסוך את הכסף , ולהשקיע אותו עד שיצבר הסכום לדירה.
אין הבדל,
נניח לזוג יש 300,000 . יש להם 2 אופציות :
-לקנות דירה במליון (נניח ) ולשלם כל חודש 3000 למשכנתא * 30 שנה
-או להשקיע את ה300,000 בשוק ההון, ולשלם כל חודש 3000 לשכירות.
בהנחה ושוק ההון יעלה כמו ב20 שנה האחרונות - 950%
אחרי 20 שנה יהיה להם 2 מליון ו850 אלף
בניכוי מס רווח הון - זה 2 מליון וקצת , בניכוי עמלות קניה וכו' נניח 2 מליון.
השאלה היא האם הדירה שלהם אחרי 20 שנה תהיה שווה 2 מליון, או יותר או פחות,
ובל נשכח שהם עוד לא סימו לשלם אותה.
אז גם במקרה השני השכירות לא הייתה לפח,
השכירות היתה השקעה - בתקווה שהכסף המושקע יניב ,
ובמקרה שמשלמים למשכנתא - זה שוב, בתקווה שהערך של הדירה יהיה שווה את כל הריביות.
(כל החישובים בערך לגמרי )
יש בעיה בשכירות ארוכת טווח בארץ שלנו,
יש עלית מחירים מתמדת וגם חוסר יציבות וזה שיקול חשוב.
ג. העליה שאתה מדבר עליה היא לא לאורך זמן , אם תסתכל בגרף בקישור הבא
http://www.bizportal.co.il/realestates/news/article/353701
תראה שהעליה החדה היתה ב10 שנים האחרונות , וב15 שנים קודם היתה עליה איטית מאד
כך שאי אפשר לדעת כלום , אבל במדידת העבר נראה שהעליה של שוק המניות גבוהה יותר לאורך כמה עשורים (וגם פחות ישרה , כמובן)
אם יש לך טענה נגדית, תכתוב אותה.
הבנק לא קורא לריבית הזאת שכירות בשביל לא לתת לקונה תחושה שהוא "זורק כסף לפח" אבל זה בדיוק זה.
אין מתנות חינם, מי שלוקח משכנתא משלם ריבית בערך באותו גובה כמו שהיה משלם שכירות על חלק הדירה שעוד לא קנה.
גם מי שקנה אז ניירות בת"א 100 או בS&P 500 הרוויח בערך פי 2 (לפני מס).
בהנחה שיש להם חצי מליון שקל בבורסה (למשל), הבורסה משלמת דיווידנדים וריביות ועליית שווי (או ירידה, כמובן).
עכשיו הם יקחו את הכסף הזה, ויחד עם משכנתא אימתנית יקנו דירה.
אז נכון שהם הפסיקו לשלם שכ"ד, אבל הם צריכים ל"קנות" את הכסף שלוו, ומפסידים את עליית הערך של הנכס האלטרנטיבי שלהם.
זה עסקה שיכולה להיות לא רעה, וגם מאוד רעה. תלוי.
אז ככה, האלטרנטיבות השקעה לקניית דירה בינתיים מאכזבות.
בבנק הריבית שמקבלים אפסית.
אג''ח ריבית מאוד נמוכה גם כן
פוליסת חיסכון (75% כללי ו-25% מניות) הניב לנו בינתיים חצי אחוז (4 חודשים)
תוסיפו לזה דמי ניהול שנתיים של 0.9% פלוס מס 25% ותקבלו כסף שלא עושה עם עצמו כלום.
תפתח קרן השתלמות או משהו (אם אתה עצמאי) כדי להיפטר מהמיסים.
מה זה כללי?
0.9 זה יקר.
מה שאומר, שמחירי הדירות ימשיכו לעלות עוד ועוד...
אם השיקול שלכם הוא לחכות שמחירי הדירות יירדו - אז לדעתי, אין לכם למה לחכות.
אני אומרת:
להשקעה- או לא לקחת משכנתא בכלל. רק הלוואות להשלמת הסכום שיהיה אפשר לקנות דירה באזור מתפתח להשקעה. או לקחת משכנתא להכפיל את הסכום ולקנות שתי דירות באזור מתפתח. לברר על השכונה היטב. לא לקנות עכשיו דירה בירושלים.
למגורים- מעלה אדומים זו אופציה טובה לעתיד. קרוב לירושלים ויבנו שם בשנים הקרובות. סיכוי לירידת מחירים.
אנחנו בחרנו בבאר שבע בגלל עיר הבהד"ים. בדרום בטווח רקטות לקנות רק עם ממ"ד.
לפני 4 שנים- דירה עלתה 550.+תיווך לא זוכרת כמה עלה. שכירות 2700.
הוצאות נוספות שוטפות:
ביטוח מבנה
תיקונים (יש להשאיר סכום נכבד בצד בעת קניית הדירה. לפחות 10. מספיק מזגן ודוד שהולך וזה הוצאה)
תחזוקה בין שוכרים
ניהול נכס (עלות חודש שכירות בשנה)
אם קונים בשכונה עם קהילה דתית קל למלא שוכרים.לא היו חודשים ריקים.
אני לא מסיר אותה כי זה לגיטימי בהתחשב בנושא השרשור, אבל צריך לדעת שפרט לסיכויים שהוא מציע יש גם סיכון.
סיכון שהעיריה לא תאהב את הפיצול, סיכון שהמשכנתא תהיה יקרה מדי, סיכון שלא יהיו שוכרים בחלק מהזמן.
אני ממשפחה שמבינה משהו בנדל"ן. זה כסף לא רע אבל ממש לא מלהיב.
מה שהוא מציע פה זה 6% על דירה של 700K. אם מורידים את עלות המשכנתא נשארים פה על סכומים לא גבוהים בכלל לפני עלויות לא צפויות כמו דייר שלא משלם.
תכלס בבורסה קיבלתי יותר בשנתיים שלוש האחרונות, אבל גם שם אף אחד לא מתחייב לי לשום דבר והמשבר בוא יבוא (שיבוא כבר! אני אקנה עוד).
אדמין כתב שצריך לשים לב שלא מקבלים 7% אלא צריך להוריד מהם את ההוצאות שהוא הזכיר, הערתי שצריך להתייחס לזה כאל 10% שמהם צריך להחסיר את ההוצאות.
כי ההון עצמי שמושקע הוא 500 ולא 700
לפני כמה שנים הייתי במקום של ייאוש.
התחתנתי צעירה ותמימה עם אדם שפגע בי ורמס אותי יום־יום, מהרגע שנכנסנו לנישואים.
אחרי שנים של פחד והשפלה, הגיע רגע אחד מכריע – תקרית שבה הוא הרים עליי יד.
באותו יום קיבלתי החלטה: אני הולכת, ולא חוזרת.
ועשיתי את זה.
עזבתי עם הילדים שלי ויצאתי לדרך חדשה.
המשפחה תמכה בי, החברות והחברים עטפו אותי, וכולם היו גאים בי – אפילו בני משפחה שלו.
והכי חשוב: אני גאה בעצמי.
עברתי מהחושך אל האור.
הצלתי את עצמי – בזמן.
והצלתי את הילדים שלי.
היום אני במקום אחר לגמרי.
יש לי עסק פרטי, יש לי רישיון, ובעזרת השם יהיה לי גם בית משלי.
ועדיין, כמו לכל מי שעבר טראומה, יש תקופות של נפילות באנרגיה.
אולי זיכרונות, אולי פצעים שהודחקו.
לא מזמן, כשמצאתי את עצמי שוב במצב ירוד, עלו בי תמונות מהעבר:
איך אחרי מכות או יריקות לפנים הוא היה יוצא מהבית,
ואני נשארת לבד בחדר, בוכה,
עם הילדים הקטנים סביבי.
בלי למי לספר, בלי כתף להישען עליה.
ואז נזכרתי איך הייתי מגיעה לכאן, כותבת שרשור,
ואנשים זרים – טובים – היו מגיבים, מחזקים, מרימים אותי מהרצפה.
כי אז באמת לא היה לי עם מי לשתף.
כשקיבלתי את ההחלטה להתגרש, אנשים לא האמינו שאעשה את זה.
זה היה צעד אמיץ, כמעט בלתי נתפס.
והיום אני רוצה לומר תודה.
עברו כמה שנים, אבל תודה על האנושיות, על הטוב, על היד המושטת.
רק לומר: בסוף יש סוף טוב, גם אם הדרך קשה וכואבת.
יש אור גדול בדרך.
תהיי חזקה.
תאמיני בעצמך
לא זוכרת אותך ובטח לא הייתי אז כאן בכלל.
אבל מה שכתבת ומה שעשית- וואו!
אישה מלכה!
תודה שנתת פה השראה לאומץ!
הלוואי שתצליחי בכל מכל כל!
כך שאף אחד לא היה כאן כדי לחזק...
(סליחה שאני מעלה את זה בזהירות, אבל יש סיכוי שאנחנו מתרגשים מיצירה לא מאוד משובחת של ai)
התוכן עצמו גם מעלה כמה חשדות.
בבקשה, תבוא הכותבת ותבדה אותנו.
אבל כן
קראתי שוב
ואכן יש מצב שזה בינה מלאכותית.
והסיכום: תהיי חזקה
תאמיני בעצמך.
קצת לא קשור לכל הטקסט הקודם.
אם המטרה היתה לחזק מישהי
אז למה רק בסוף?
כל הפוסט מדבר על להגיד תודה
ואז בסוף
תהיי חזקה
תאמיני בעצמך
אז למי דיברו ופנו בפוסט הזה?
לאלה שעזרו?
או למי שרוצה לעשות צעד?
(ולעניין: שוב, אולי מבוסס על סיפור אמיתי, ונעזר בבינה מלאכותית,
וכן כמו שאמר שם, דרושה זהירות. אבל גם מצידנו כסתם אנשים בעולם המשוגע הזה דרושה זהירות. ואצ"ל בפורום אנונימי וכו'.
תבוא הכותבת עם תגובתה והערותיה.)
אלא בן אדם אמפתי באופן כללי, לכן זה מיד נגע בך.
אבל בתוכן הדברים יש סתירות 180 בין הרישא והסיפא.
מה זה?
ובכלל למה שאנשים ימציאו סיפור?
מה יצא להם מזה?
מאחלת לך רק טוב!!🫂❤️
מישהו מכיר מניסיון ויודע להמליץ בין טיוטה היילנדר לבנם קיה סורנטו
שניהם חצי היברידיים, 7 מקומות
לשימוש עירוני
תודה 🙏
ומלחמת קיום מאז. יש צורך בעוד אחד כזה? פעם הייתי מצחיק.
יאללה בואו נצחק קצת על עצמנו. מקווה שאצליח להעלות חיוך - נשואים טריים
וכן, פעם היית מאוד מצחיק 😝
אבל גם היום ❤️
מה אפשר לעשות כשהאחריות ההורית של ההורה השני לוקה בחסר?
אסביר,
הוא איש טוב ואבא טוב.
לא משנה המצב בינינו, הוא לא רלוונטי.
מתייחסת רק להתנהגות שלו כהורה.
כשהילדים בבית איתו, יש כאוס.
הוא לא מחזיק. לא מקפיד על דברים שצריכים להיות בשגרה.
הכל מרגיש כמו אווירת עלא באב עלא.
חוזרת למגבות על הספה, בגדים מלוכלכים על הרצפה שני ס"מ מהסל, וילדים חצופים ומשתוללים שצריך פלוגה כדי להרגיע אותם.
כשהילדים איתי, יש רוגע והרמוניה.
מקפידה איתם על חוקים, סדר, זמנים.
הכל ברוגע ושלווה. אין חיכוכים. כל אחד תופס את הפינה שלו ויש אווירה של קסם בבית.
עד שהוא נכנס הביתה.
הילדים פשוט מריחים את הפשרנות שלו לדעתי.
על הכל הוא מוותר.
מעניש, ומוותר. מאיים. לא מקיים שיח.
עכשיו, כמובן שאני לא מושלמת. אבל מפה ועד הורה שהילדים איתו בכאוס מוחלט יש פער רציני.
פרקטית, להיות הורה 24/7 מבחינתי לא אופציונלי.
אני גם ככה איתם המון שעות לבד. באהבה ושמחה.
ויש לי כמובן דברים שאני מחויבת אליהם מול עצמי.
מעבר לעובדה שאם אתמסר ככה, בוודאות אשחק עד היסוד.
ניסיתי לומר לו, לרמוז, לבקש על דברים ספציפיים.
עדיין הכל נותר על כנו.
מה כן אפשר לעשות?
מה שמתואר לא מבטא חוסר אחריות הורית. לא נשמע שמדובר במשהו מסכן את הילד או חוסר דרגה למשהו בסיסי. בגדים על הרצפה ומגבות מפוזרות? זה אומר שקילח אותם/דאג שיתקלחו?
זה מעצבן בטירוף, אני יודעת וגם אצלינו ככה. אבל לא מעיד על כלום.
לגבי גבולות, גם כאן זה נתון לדיון, אבל לא נשמע משהו אקוטי או חריג.
בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.
היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?
חחחח תודה
אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו...
אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,
אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.
(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)
אין נכון או לא נכון.
לאחת זה יפריע-וזה בסדר.
ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.
אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.
תשתפי אותו בתחושות שלך.
אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?
זה טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".
אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה , לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".
אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.
אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי
יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.
זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).
מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.
השאלה אם יש לו ברירה.
אבל כמה נקודות ציון
א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .
ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים
ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת
ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת
הצלחה רבה
לק"י
לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.
ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.
אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.
עדיף ללמוד בזום ביחד ולא פיזית ועוד יותר עדיף ללמוד עם גבר..
זה די פשוט ובסיסי
שיפריע לך
כדאי לשתף בזה❤️
אפשר להזמין ללמוד אצלכם אם אין אופציה טובה יותר עם מי להשלים.. או שילמדו בזום.
יחד עם זאת, ראוי לסמוך עליו
ואם ממש קשה (לאו דווקא קשה לסמוך אלא קשה הסיטואציה)
אפשר להזמין אותה ללמוד אצלכם
שצריל זהירות גדולה ב"לתת עצות" שחלילה לא יפגע בצורה כלשהי בשלום והאהבה בין איש לאישתו.
אז כל המטרה היא רק לתיקון ולכוונה טובה.
גמו שכתבו זה חייב להיות ברור שהגבולות ההלכתיים חייבים להישאר אחרת אין לזה שום היצר בלי קשר לנישואין בכלל.
והדבר השני והקריטי זו לא הנהגה טובה אני מאמין שהוא עושה את זה בתום לב וגם אותה סטודנטית שעוזרת לו.
אבל זה לא מומלץ כלל וכלל גם כשאין שום ייחוד ומבחינת הלכתית יבשה הכל נעשה לפי ההלכה.
מהסיבה שזה יוצר קירבה בטח אם משובר במשהו של כמה פעמים.אי אפשר להיות לא אנושיים אי אפשר לשבת עם אדם ולא קצת לצחוק איתו להביע נחמדות וזה לא דבר רע אבל בהקשר הזה זה עלול חלילה להגיע למקומות שליילים ואיני מדבר מדמיונות אלא מסיםורים ששמעתי ומתלמידי חכמים מאוד מתונים ומחוברים לחיים שגם הם אומרים את הדברים הללו.
זה מעבר להרגשה האישית זו הנהגה לא נכונה...
העולם היום הפך להיות מכיל וכל דבר כמו מה שכתבתי נשמע שמפגש בים איש לאישה הוא מלא ביצרים ותאוות.
אבל זו בכלל לא הכוונה שלי.
אנחנו בני אדם בריאים עם רגשות וכל פגישה מסוג כזו היא סוג של חוויה וחוויה היא דבר מקרב.
וזה לא משנה עבודה לימודעם וכד' צריל שיהיו גבולות ברורים
בסגנון הדיבור והתוכן.גם במקום של עבודה זה לא דבר נכון שאיש או אישה ידברו על אה ועל דא או יצחקו אחד עם השני...
זו האמת וזו דרכה של תורה
ברור לי שהרבה מאיתנו לא עושים את זה ממקום רע פשוט העולם הפך להיות מכיל כביכול ונותן לגיטמציה לערבוב הזה.
*אני ממש לא חושב שצריך שלא יהיה שום מפגש בין נשים לגברים.
אבל אני כן מתנגד שבתוך המפגשים האלו יכנסו ערכים,אמונות,תחביבים, חווית וכד' בין גברים לנשים(אא"כ המטרה שלהם להכיר ולהתחתן).
ודרך אגב אני בטוח שהוא ממש צדיק וטוב וממש אוהב את אשתו ובכלל לא חושב על הנ"ל.
אבל כמו שכתבתי זה לא דבר טוב ונכון.
לשאול אותו
אם הפוך הוא היה מסכים שתשבי עם סטודנט
זה בהחלט יצירתי, אבל אם מדובר בזוג צעיר, עדיף כמה שפחות להתבחבש בזה. כל העיסוק בזה רק מעלה רעיונות ויוצר טינות., ולצערי מדברים שאני מכיר, אנשים (בעיקר נשים!!!) מצטלקים מזה מאוד קשה, ונישואים מאוד יפים יכולים להיהרס על ידי שיחות על "אהה נהנית לגבר איתה", "מה יש לה שאין לי", "וואלה בטח בדקה וחצי שיש לך בערב אתה בטח מגשים איתה פנטזיות". זה פשוט חבל ומסוכן (גם אם זה לא גורם ח"ו לגירושין, זה גורם לפירוד בלב וטינות וכאב).
שפשוט תגיד לו שלהבא אם רוצים אז או עם גבר או בבית שלהם כשהיא נמצאת.
יכול ליצור יותר מידי התעסקות בעניין
אם זה באמת לא עניין גדול
אז שלא ייפגש עם הסטודנטית.
זה יכולה להיות שיחה קצרה
שאשתו פשוט תגיד לו
תשמע זה מפריע לי....
אני ממש אשמח אם תמצא סטודנט ללמוד איתו במקומה.
אם זה מקובל על בעלה אז הכל סבבה
שוב כל אחד והסטנדרטים שלו
אני מכירה מישהו שכן למד עם סטודנטיות כי לא היתה ברירה בפקולטה הספציפית שבה הוא למד
אולי לא היו מספיק סטודנטים...
פשוט להגעד לא, או לתת גבולות כלשהם שמקובלים עליה.
אבל חהתחיל לדון איתו איך הוא היה מרגיש ומה דעתו אם וכאשר ולמה ושמה, זה מתכון למשבר בזוגיות.
יכול להיות שאני שטחי ופרימיטיבי אבל אגיד לך בכנות:
אם היא בחורה יפה - יש לך על מה להיות מוטרד.
אם היא מכוערת, אין מה לדאוג.
מחפשת המלצה לסדנה לערב נשים בקהילה❤️
לא סדנה יקרה! לא קשירת מטפחות.
תודה!!
מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.
כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות
עיצוב שוקולד לפרלינים
ציור בקפה
יש לי המלצות..
תלוי מי הקבוצה, כל אחת לוקחת הביתה או משהו שיוצר קולז
לרב זה על קנווס, עם מדבקה צובעים ומסירחם את המדבקה אז יוצא לכולן יפה ..
אפשר להזמין דברים ספציפיים.
בא לי לטוס או לעשות משהו ממש כיף אבל אין לי כרגע ויזה
יש מקום שאפשר לטוס אליו, בלי?
מה עוד אפשר לעשות גם לבד וגם זוגי בחנוכה?
יש לי רצף כייפי של ימים שאני יכולה לעשות בהם מה בא לי 👸
כל רעיון יתקבל בברכה, אני כבר אשקול.
במדינות הגדולות
וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.
יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃
גם שם יש שפע של מסעדות כשרות
(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה" אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים)
לכי לאיזו גבעה או מקום דומה. מעניין אותך?
אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת
או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.
אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:
למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.
כנ"ל לאיחוד האמירויות.
לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.
נר איש וביתו
דווקא בחג הזה, חג החנוכה, כשאנחנו מוצאים עצמינו מארחים או מתארחים,
מוקפים בסביבת המון אנשים, משפחה, חברים
דווקא אז חשוב שנזכור את הבסיס שלנו.
שנר איש וביתו.
"ואישתו היא ביתו"
איש ואישתו.
בבית.
פנימה.
כשטוב לנו יחד - מי יכול עלינו
רק מהתנועה *הזו*, מבפנים - החוצה - רק כך נוכל להתעלות.
נתרכז בביתנו פנימה.
נמצא את הכמה רגעים בין לבין, ניצור אותם, ניזום אותם,
נעלה אותם לראש סדרי העדיפויות, מעל הכל.
גם במחיר "ביטול" מפגש משפחתי כזה או אחר,
גם במחיר אחר.
כמה שנצטרך.
עד שנרגיש שאנו מלאים.
וממילא בהתמלאות ובטוב שלנו - נוכל להיות עוד יותר בטוב ועוד יותר להשפיע גם החוצה.
נר ה' נשמת אדם
ה', הקב"ה -
אתה שאמרת שתמחה את שמך מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו
שימכר ספר תורה ובלבד שיהיה שלום בית בין איש לאישתו
ששמך שלום וכמה חשוב השלום. ובראש ובראשונה בין איש לאשתו.
נשמת אדם -
נשמה שנתת בי טהורה היא.
ונשמה שנתת באשתי טהורה היא.
ונשמה שנתת בבעלי טהורה היא.
טהורים הם.
כוונותיה של אישתי טהורות הן, נשמתה טהורה היא, גם אם בטעות פגעה בי.
כוונותיו של בעלי טהורות הן, נשמתו טהורה היא, גם אם בטעות פגע בי.
וכל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן
כוונותיהם טהורות.
וגם אם מעשיהם לעיתים לא מיטיבים - נלמדם איך.
נלמד גם אנחנו יחד.
נלבן. נברר. נתקרב.
נגדל מזה. נתעצם.
נזכור שמי שאמר "ו*כל* זה אינו שווה לי" - היה המן הרשע,
בעוד מרדכי היהודי מלמדנו כי הוא "רצוי *לרוב* אחיו".
והרוב טוב.
ולא צריך לחפש את ה"כל".
נדבק ברוב. ברוב הטוב.
נגדיל אותו.
נמשיך ללמוד אחד את השנייה.
נמשיך ללמוד את עצמינו.
"מוסיף והולך"
נמשיך להוסיף לטוב הזה, כל פעם עוד ועוד
עוד תובנה,
עוד קירבה,
עוד אהבה,
עוד כלים,
עוד תקשורת,
עוד גדילה זוגית ואישית.
8 נרות
8 - מעל הטבע.
נס.
ימים של ניסים, הלל והודיה.
*מעל* הטבע.
וה' מוחה שמו *מעל* המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו
וגם אנחנו, נתבונן *מעל*.
נתבונן ב*מבט על* על הסיטואציה הזוגית שלנו
מה היה שם?
היינו בריב? ריב נוראי? ריחוק איום? מצאתי את עצמי חווה קושי עצום? תסכול עמוק וחוסר אונים?
ואם אני מסתכל/ת במבט על, מה אני רואה?
מה *בעלי* הרגיש וחשב שם?
מה *אשתי* הרגישה וחוותה שם?
"לא טוב היות האדם לבדו" -
לא טוב לו לאדם כאשר הוא לבוד, דבוק, גב אל גב
"אעשה לו עזר כנגדו" -
כנגד, מול, מציאות של פנים מול פנים.
מציאות שרואים גם את ה"פנים" - אראה את הפנים של בעלי, אראה גם את הבפנים של בעלי, את הנשמה שלו - וזו תהיה מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.
מציאות בה אראה את הפנים של אשתי, את הבפנים שלה, את הנשמה שלה - היא מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.
המבט על הזה,
מעל,
יכול ליצור גם אצלנו מעל הטבע.
מעל הטבע האנושי שלנו.
להתגבר.
להתגדל.
להרחיב את כוחות הנפש שלנו.
לעלות מעלה מעלה.
להביט גם מעלה. לקב"ה. שהכל מאיתו. והוא משרה שכינתו ביננו.
ללמוד ממנו ולהביט גם אנחנו מעל הסיטואציה, מעל הפגיעות שלנו,
לנסות לראות *גם* את הצד השני (גם ולא רק, לא לבטל את עצמינו חלילה, לא להתכחש לרגשות שלנו חלילה, אלא להיפך - להכיר בהם. לתת להם מקום. להבין אותם. לעומק.
ובהמשך נוכל גם לתווך ולתקשר זאת *נכון* לבן/בת זוגנו)
לנסות לראות מה עובר ועבר שם במחשבתו, ברגשותיו, בנשמתו?
ולעיתם דווקא *מתוך הקושי*, מתוך הקושי הכי הכי עצום אפילו -
מ-קץ
עת צרה היא ליעקב ו*ממנה* יוושע -
וגם אם הכי חשוך וקשה - עלות השחר עוד תגיע. וקרובה מאין כמותה.
ודווקא מתוך החושך הכי גדול - נדליק את האור.
בלב שלנו.
בלב של החצי השני שלנו.
נראה גם את האור שבו/בה.
את כל הטוב שבו/בה.
נבין מתוך עוצמות הכאב במבט על מה היה כאן בעצם,
מה הוביל לכך,
מה אני הכי הייתי צריך שם?
מה אשתי הכי הייתה צריכה שם?
לכן נזכור -
כשאנחנו במשבר - זו הזדמנות נדירה ועמוקה בשבילנו לתקן.
לתקן את עצמנו.
לתקן את החיים שלנו.
לתקן מה ששבור לנו בחיים האלה.
כשאנחנו נמצאים במשבר -
יש לנו גם הזדמנות נדירה להיות "משבירים לעצמנו"
כמו יוסף הצדיק, שהיה המשביר במצרים,
בזכותו לכל העם היה מזון ויכולת קיום ל7 שנים שלמות.
גם אנחנו -
אם נשכיל להבין מה המשבר הזה שאנו חווים אומר לנו?
מה הוא אומר עלינו?
מה הוא אומר על המקום שאנו נמצאים בחיים?
מה בו כואב לנו הכי הרבה?
מה הוא גורם לנו לחשוב, להרגיש ולרצות הכי הרבה?
אם נענה לעצמנו על כל אלה -
נוכל לזכות ולהיות המשבירים של עצמנו.
לגרום לנו להיות ניזונים יותר,
להיות חיים יותר,
להיות שלמים יותר
להיות מרוצים יותר.
כשאנחנו נמצאים במשבר -
ניתן לנו "שובר" במתנה.
כן,
לפעמים
המשבר הוא מתנה.
כי בלעדיו לא היינו עוצרים רגע להסתכל בחיים שלנו.
לראות איפה כואב, איפה קשה,
איפה רע,
מה צריך לתקן,
מה לא הולך אפילו שניסינו בכוח זמן רב,
מה דרוש תיקון לשבר הזה.
קיבלנו שובר חינם להזדמנות חד פעמית להפוך את החיים שלנו למשהו טוב יותר.
כשיש משבר,
אפשר לקחת את המשבר הזה,
להתעלם, לכאוב ולבכות ולא באמת לשנות משהו בחיים שלנו.
אבל אפשר גם אחרת.
אפשר גם לתקן את השבור.
אפשר גם לזכות בשובר מתנה להתבוננות מעמיקה על החיים שלנו.
אפשר גם ללמוד ממנו ובזכותו להיות המשבירים הראשיים של עצמנו.
"המשביר לצרכן"
וה"צרכן" הזה הוא אני. לי אני צריך להיות המשביר.
נר החיים
הנר שמסמל את החיים, "נר ה' נשמת אדם",
והטומאה - מסמלת היא את היעדר החיים.
"טמא" משורש א.ט.ם - אטום - היעדר חיים.
ביצית שיכלה להיות מופרית אך לא הופרתה - תגיע הוסת ותהיה כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.
תינוק שיצא לאוויר העולם וכבר איננו בתוך גופה של אימו - יש כאן מציאות של היעדר חיים בתוך הגוף = טומאה.
אדם שהתקרב למת, נגע במת - יש כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.
הטומאה היא היעדר החיים.
וכאשר אני עם אשתי/בעלי אני רואה חיים.
"ראה חיים עם האישה אשר אהבת"
איתה, ורק איתה אני אראה חיים.
איתו, ורק איתו אני אראה חיים.
ואם חלילה אפזול הצידה ולא אהיה בבלעדיות ונאמנות לאשתי/לבעלי - כאן יש טומאה. כאן יש היעדר חיים. כאן אראה מר.
כאן היוונים רוצים להשכיחם מחוקי תורתך, לטמא את הקדוש לנו, להכניס עבודה זרה בליבנו.
נתחזק בחיים.
בשלמות.
בשלום.
בבלעדיות.
"ראה חיים עם האישה אשר אהבת" - נשואים טריים
רק איתה, עם אשתך, אתה יכול לראות *חיים*
רק לה, לאשתך, תשמור את האהבה שלך.
רק עבורה, עבור אשתך תהיה הגיבור שלה.
תהיה גבר. וגיבור. שלה. ועבורה.
לא לחפש להיות גיבור של אישה רנדומלית, אלא של אשתך.
לא לחפש לעזור ולסייע על חשבון הבית פנימה.
להשקיע את כל הטוב הענק הזה שבך – באשתך.
להסתכל *לה* בעיניים
לשמח *אותה*
להצחיק אותה
לפלרטט איתה
לכתוב לה מכתבים או הודעות משמחות במהלך היום
לשלוח לה אימוג'ים אוהבים
לראות מה קשה *לה*, מה אתה יכול לעשות עבורה? במה אתה יכול לעזור לה?
לראות עוד את כל הטוב הגדול הזה *בה*, במי שכרתת איתה ברית עולם.
אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אשתך.
אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.
זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.
כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!
אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!
כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לאשתך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.
-----------
"שמעי בת וראי והטי אוזנך" ושכחי כל עבודה זרה שבלב וכל גבר זר שאינו בעלך
והטי אוזנך וליבך לאישך שלך.
תהיי האישה שלו, ורק שלו.
שמרי את יופייך, את צחוקך, את ליבך רק לו.
ראי חיים ואהבה יחד איתו
כל כבודך בת מלך – רכזי פנימה, פנימה אל תוך ביתך, פנימה אל אישך.
השקיעי את כל הטוב הזה שנקרא את – בו.
להביט בו בעיניים
לשמח אותו
לצחוק איתו
להעריך ולתמוך בו
לאהוב אותו.
אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אישך.
אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.
זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.
כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!
אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!
כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לבעלך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.
פשוט אני..הטקסט מדגיש את רעיון “נר איש וביתו”: חנוכה הוא זמן לחזור לבסיס הזוגי – איש ואשתו, פנימה אל הבית והקשר. מתוך חיזוק השלום, הקרבה והתקשורת בבית, ניתן להשפיע גם החוצה. הוא קורא לראות את בן/בת הזוג במבט על, מתוך הכרה בטוהר הנשמה והכוונות, גם כשיש פגיעה או משבר, ולזכור שדווקא הקושי הוא הזדמנות לצמיחה, תיקון והעמקת האהבה.
עוד מודגשת החשיבות של בלעדיות, נאמנות והשקעה רגשית בקשר הזוגי: לראות חיים רק עם בן/בת הזוג, להשקיע בהם את כל הטוב, החיבה, העזרה והשמחה, ולא לפזר את הכוחות החוצה. אהבה זוגית מתוקנת מביאה טוב לשני בני הזוג, לילדים, ולעולם כולו – והיא האור האמיתי שנדליק, במיוחד בימי חנוכה.
(GPT)
נגמרו לי השמותקיצור זה טוב בשביל להבין על מה כתבת. אבל זה לא מעביר את התוכן באמת.
וכתבת כל כך מהמם וחזק שהיה לי שווה לקרוא הכל...❤️❤️
אני באמת חושבת שללב ולהבעה של כל אדם ישנה חשיבות ולא תמיד ניתן להעבירה בהכרח בקיצור או בתימצות או בבינה מלאכותית,
וכי יש מקום לזרימה, לעומק, למהות ולכוונת הלב שבאים מתוך האדם כפי שהם באותו רגע.
וגם מבינה לגמרי מהצד השני שקשה לקרוא אורך ולא אפשרי פעמים רבות מבחינת זמן, פניות, כוח וכו'
לכן בהחלט טוב שכל אחד יעשה כפי ראות עיניו והעדפותיו
ושוב תודה יקרה על הפידבק והמילים הטובות, מחמם את הלב לשמוע שהדברים נגעו בך 🙏❤️
(התודה לפשוט אני ולצ'אט גיפיטו😅)נגמרו לי השמות