בלי שיכורים שיציקו בעין....

אוי - צעירים מעל עשרים

יש ב"ה הרבה מה להרחיב על פורים - צעירים מעל עשרים

סתאאאם

רואה? זה מה שכיף בפורים - יום שבו לא חייבים להיות מדודים ושקולים אלא להיפך - צריך לתת דרור לפנימיות לפרוץ את כל המחסומים והמסיכות, וכן - גם להיות קצת שובבים ולשמוח בלי גבולות של פדיחה ופאסון.

(אני לא רוצה להלאות ולהרחיב יותר מדי אבל הנקודה הזו היא מוטיב חוזר בכל מצוות פורים והיא חלק מהותי מהחג)

הלוואי באמת שהיינו בדרגה שלא היינו צריכים  פאסון גם במשך כל השנה

(יש באמת כאלה).

אין בזה שום עניין עצמי, אלא חיסרון של העולם, אולי זה קשור לבגדים שאדם וחווה התחילו ללבוש

אחרי החטא.

אבל עדיין זה רק מצד החסרון של העולם.

ואם יש יום אחד שאפשר להשתחרר ממנו- אז אשריינו!!

ולהיות בלי פאסון זה לא ללכת עם בגדים מלוכלכים.

התכוונתי בקטע של להיות יהודי פשוט.

גם בהתנהגות וגם בבגדים (מכובדים ונקיים, אבל לא מותגים וכו').

שמישהו יסביר לי מה יכול להיות לא כיף בחג הזה????

ואני חושב גם שזה מגיע דווקא ממקום של לחפש משמעות בחג,

ולא סתם להשתכר.

תכלס בפשטות... כל העניין של החג הזה זה פשוט, ובהכי פשטות, להיות שמח ומבסוט

מה הבעיה לעשות את זה לא מובן לי...

כי תכלס גם מי שלא מבין מה המשמעות וודאי פועל מה שצריך ע"י המצוות.

אז זה טוב לחפש משמעות, להבין למה אני עושה. אבל למה לא לאהוב את החג??

נראה לי שהם בעיקר לא אוהבים את כל מה שקורה מסביבם

(אלכוהול רעש בלגן).

ולא הצליחו להתחבר בעצמם לשמחה הפשוטה (או שלא הבינו שזה העניין)

ונפצים

אצלי במשפחה לצערי יש את הקטע של להחזיר משלוחי מנות בקטע של לחץ

בשכונה שלי מסתובבים לפעמים שיכורים מגעילים,  רעש של נפצים באמצע הלילה כאילו פיגוע ל"ע

כשהתחלתי לחזור בתשובה נקלעתי למסיבות הכי זוועתיות שיש...

וכו' וכו'...

אבל הבנתי שזה לא החג עצמו אלא האנשים שלא יודעים להשתמש בו כראוי.

אז פשוט הלכתי לחפש את אלה שכן יודעים...  עד שמצאתי

* הרבה אנשים מנצלים את פורים להוללות ואם זו הסביבה שלך למי שזה לא מתאים מאד לא נעים

* יש לא מעט אנשים שמפחדים מאד מנפצים, וחודש אדר עד פורים (וגם לפני) מלאים נפצים, חלקם גם מסוכנים, בלי שיש לך יכולת להיזהר מהם

* פורים הוא זמן שבו אדם בודד מבחינה חברתית מרגיש ביתר שאת את הבדידות, לפי כמות המשלוחים שאחרים מסביבו מקבלים והוא לא, ולפי זה שאין לו למי לתת משלוח ומה שנוצר כדי להרבות אהבה גורם להפך הגמור

* לא מעט אנשים ובעיקר נשים לא אוהבים שיכורים ובפורים כל הרחובות והבתים מלאי שיכורים (וכשזה מגיע לקיא זה בכלל בלתי נסבל)

* לא לכל אחד יש ישיבה ומקום להיות בו עם שמחה של מצווה, ובמיוחד לנשים חסרים מקומות כאלו (רוב המקומות השמחים הם לגברים בלבד) ואז הנשים נמצאות לבד בלי מקום לשמוח בו

* אדם שנמצא בעצבות\ דיכאון\ עובר תקופה קשה וכו' מרגיש את העצבות ביתר שאת בפורים, דווקא כי אז מצווה לשמוח וכולם מסביבו שמחים

*פורים זה יום לחוץ (המון דברים להספיק, גם זה בעיקר לנשים) ויש אנשים שמתקשים עם לחץ

ויש עוד כמובן

יכול להיות שאתה לא מרגיש את זה כי אתה גבר, ורווק ונמצא בישיבה, אבל לנשים זה לא ככה (וגם לא לכל הגברים) ולכן ברור מאד למה לא אוהבים את פורים

דבר שלא הבנתי,  איך פורים נהיה יום לחוץ, ומה יש כל כך להספיק?

אם משלוח מנות חייבים לשלוח רק אחד בעיקרון, אפשר להוסיף עוד קצת נו...

מתנות לאביונים אפשר לתת לפני החג שמישהו יחלק במקומנו...

אז מה נשאר.. רק ארוחה וזהו.. 

אם יש ילדים צריך אחד כך ללכת לקריאה לנשים וגם לחפש אותם בבוקר (לוקח מלא זמן)

אחר כך צריך להכין משלוחי מנות (בד"כ מכינים מראש, אבל יש הכנות אחרונות) לכל מי שמצפה שיביאו לו\מי שרוצים לשמח\ להודות לו, במקביל יש אנשים שמביאים משלוחי מנות, וצריך להכין משהו להחזיר להם,

תוך כדי ההכנות של המשלוחים צריך להכין את סעודת הפורים (שהיא סעודה די מכובדת, לא כמו סתם ארוחת צהרים), ובד"כ הבעל כבר שתה יין עם כל אחד שנכנס (וחסם במקביל את המעבר למטבח) ולכן לא יכול לעזור בזה, לפעמים יש חשק ללכת לסיבוב קטן להביא למישהו באופן עצמאי שזה לוקח גם זמן (לרוב אין זמן לזה) ואז צריך לסדר את הבית המבולגן מהמשלוחים לסעודה, לוקח גם זמן,

ואז מגיעה השעה של הסעודה וכבר מאוחר ונגמר פורים, וצריך לנקות ולסדר את שיירי הסעודה (שוב לבד, כי הבעל שיכור ולא יכול לעזור)

הרבה או לא?

מה זה מצפים שאני אתן להם משלוח? חוצפנים... שימשיכו לצפות 

אני רוצה לחגוג... 

האמת דווקא אצלי בבית אבא ואמא מכינים ביחד את הארוחה...

אף אחד לא שותה כלום עד שלא מוכן 

אחר לגמרי מזה שאני חי בו...

או שאולי אנשים מצפים לקבל ואני לא יודע?!

לפעמים כשאני קורא כאן דברים מרגיש לי שאני חי במאדים 

מצפים למשלוח כדי לדעת שהם חשובים לך

ומי שמביא גם מצפה לתמורה, כדי לא להרגיש שזילזלת בו

דווקא מובן מאד

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה