אני לא הולך (וגם לא כ"כ יודע) להרחיב עכשיו על הכל.
עדיף גם שכל אחד ילמד את מה שמחבר אותו לפורים
(ראיתי שכתבת על הנתיבות שלום, באמת ספר ממש מומלץ, במיוחד לפורים).
אני יכתוב רק כמה נקודות:
*יש בחינה בפורים של "הדור קיבלוה"-
במעמד הר סיני הגמ' אומרת שהייתה בחינה של "כפה עליהם הר כגיגית",
שלא הייתה לנו באמת בחירה אם לקבל את התורה.
אבל בפורים- מתוך הגזרות שהיו, עמ"י התעורר לחזור בתשובה,
עד כדי כך שקיבלנו את התורה מחדש, מתוך אהבה ובחירה חופשית.
ב – קבלת התורה מחדש | פניני הלכה
* יש עוד עניין בפורים של נס שהיה בגלות-
גם לפני המן היינו בגלות ואז הגיעו הגזרות והיה ממש הסתרה בתוך הסתרה
(אסתר מן התורה מניין- "ואנוכי אסתר אסתיר פני מהם ביום ההוא").
ודווקא ברגעים האלה ה' הראה לנו כמה הוא אוהב אותנו והושיעה אותנו בניסים גדולים.
אפשר להתחזק מיזה גם היום-
גם כשאנחנו לא מרגישים את ה' חלילה, ו"שואלים היש ה' בקירבנו"
צריך להאמין שהכל בהשגחה פרטית מאיתו יתברך לטובתנו, וברגע אחד הוא יכול להושיע אותנו.
וצריך להאמין ש"קץ שם לחושך" והגאולה ממש קרובה לבוא.
לכל זה אפשר להתייחס באופן כללי על עמ"י, וגם באופן אישי כל אחד לפי מצבו.
(זה גם חלק ממה שעמלק גורם לנו לחשוב, שה' ח"ו לא בקירבנו)
* עניין אחר זה ההתלהבות והשמחה בעבודת ה'.
המן אמר עלינו- "ישנו עם אחד" -"ישנים מתורה ומצוות"
אז פורים זה בדיוק הזמן להתעורר מהתרדמת והקרירות שעמלק מנסה להכניס אותנו- ולהבין את החשיבות של הלהט הפנימי והשמחה הפשוטה בעבודת ה', להתפלל על זה, ולנסות להתחזק בזה.
* עוד עניין שהמן אמר עלינו שאנחנו מפוזרים- לא באחדות.
ועל זה בדיוק מגיעים המצוות של משלוח מנות, מתנות לאביונים (אולי גם המשתה והשמחה)
להרבות באחדות ובאהבת חינם.
,תקרא מהדף השני...
נתחשבן לא פה
