בשביל פרנסה לטווח רחוק, מאוד משמעותי לרכוש מקצוע. [בין אם זה מצריך לימודים אקדמיים, ובין אם זה קורס כזה או אחר, בהתאם למקצוע המבוקש].
כרגע הבעל עוד רוצה ללמוד תורה בשנים הקרובות, אז השאלה בינתיים היא על האישה.
כלומר, האם האישה יודעת מה היא רוצה לעשות בטווח ארוך, ונמצאת על המסלול הרלוונטי?
אם לא, כדאי לחשוב על הנושא הזה, לקבל החלטה, ולהיכנס למסלול מתאים בהקדם האפשרי.
[ובקבלת ההחלטה, לשקול את הנתון שהיא רוצה להיות עם ילדיה, ולבחור מקצוע שנותן לה סיכוי טוב לעשות את זה].
לטווח קצר, [ואולי גם בהמשך, במידת הצורך]- עבודות מהצד, כמו שיעורים פרטיים, שטיפת חדרי מדרגות, וכל מה שמתאים לאחד משניהם.
וזה אפשרי לגמרי להתפרנס מעבודות צדדיות בנוסף למלגת הכולל ואולי גם קצת סיוע מההורים וזה שווה את זה להאיר את אור התורה בעם ישראל ובעולם.
שלום
מחפשת בחורה לבני שלומד שיעור ז' בישיבה גבוהה.
אשמח לשמוע אם אתם מכירים מישהי מתאימה.
0544272020
עבודה ממש טובה זה נקיון חדרי מדרגות, צריך פשוט להדפיס מודעות שלך ולתלות בבניינים בעיר, זה קצת מעצבן אבל זה יכול להיות ממש ברכה.. אפשר לקבל 200 ש"ח בשבוע על עבודה של שעתיים.
וכמובן הכי חשוב זה להתפלל על זה.. הכל זה סיעתא דשמיא. בדוק ומנוסה.
אשריך!!
כדאי לחפש עבודה גמישה ונוחה מהבית
(יכולה להמליץ על אחת כזאת 050-4477962)
לתפוס אדם ברגע של קושי ולהגיד לו משפט כזה.
בפועל אפשר להסתדר.
ההוצאות לא גבוהות ועבודות פה ושם יכולות לסגור את החודש גם בלי עזרה מההורים.
יש ערים שבהן נראה לי שאין סיכוי להסתדר עם קצבת אברך ועבודה מהצד של האישה. אפשר להוסיף להוצאות הרגילות על מחיה שכר דירה, תשלומים על לימודים, הוצאות על ילדים וכו'. ויש ערים שבהם המחיה יותר זולה.
בכל מקרה נראה לי שאם זמנית ההורים יכולים לעזור זה טוב, וכמו שכתבו פה אפשר לעשות עבודות מהצד כמו שיעורים פרטיים לדוגמה.
גם במצב כזה כדאי לתכנן את התקציב כך שהזוג יוציא כסף רק על מה שצריך באמת ללא מותרות לפחות באופן זמני. אם אוהבים את מה שעוסקים בו אז גם יותר קל לחיות בצמצום אם יש צורך.
בס"ד
ניתן להעניק שיעורי קריאה תורה לבר מצוה, שיעורי עזר במקצועות קודש, להדפיס עבודות גמר במחשב ועוד
כל אלו פעילויות שניתן לעשותם בבית תוך כדי שמירה על התינוקת וכל זה ללא הוצאה, לפי לוח זמנים נוח לכולם
בהמלחה!
ולדאוג שהמחיר שמקבלים הוא לפחות פי שניים או שלוש מהבייביסיטר
תתנסה בשכתובים, עריכה, הגהה וכו'. הקריאה/ שמיעה היא
גם כן לימוד, ואז הרווחנו מכל הצדדים.
וכמובן, שטיפת חדרי מדרגות, ואפשר לשמוע שיעור במקביל.
יש באתר של פעמונים טבלת EXSEL שעוזרת לחשב הוצאות-הכנסות.. ממש עוזר לנהל נכון את כלכלת הבית.
בהצלחה!
יתר על כן, הורו גדולי האחרונים, שכל הרבנים שהם מרביצי תורה, אף אם יש ביכולתם להתפרנס מיגיע כפיהם, אם מחמת פרנסתם יתבטלו מללמד את התלמידים, עוון הוא בידם, כי נמצא העולם חסר מתורתם, כי אי אפשר לכל אדם לעסוק בתורה ולהחכים בה וגם להתפרנס ממעשה ידיו (ש"ך יו"ד רמו, כ, בשם מהרש"ל והב"ח).
מדבר על להתפרנס מלימוד תורה. ועל לעשות את התורה קרדום לחפור בה.
לא על להתפרנס מהצדקה. להטיל את עצמך על הציבור זה בעייתי בכל מקרה.
פשוט לא על זה מדובר שם.
מדובר שם על פרנסה מלימוד תורה.
ז"א ללכת ללמד ולקבל על זה כסף לדוג'.
שזה אומר להתפרנס מהצדקה.
וזה החלטה שלכם אם אתם רוצים לחיות כך.
שכ"ד
חשבון חשמל
חשבון מים
אוכל
יכולים להגיע לכמה אלפים בחודש
וכשיש ילד - תכפילו.
יש בקושי הוצאות...
טיטולים זה העיקר, ואפשר למצוא בזול.
ומה יקרה אחרי שלושה חודשים שצריך מעון וכו'?
רק מעון זה 2500 ש"ח בחודש.
מגיעים לפי 2 הוצאות.
ולא לתפוס אותי על השקל.
אני רואה סביבי הרבה אברכיות שבשנה הראשונה של הילד לא עובדות מחוץ לבית וחוסכות את המחיר של המעון או ששמות אצל מטפלת פרטית רק בשעות העבודה שלהן.
ואם האמא לא עובדת היא לא צריכה מעון. אם היא עובדת מספיק שעות יש לה הנחה במעון.
ועם ההנחה אתה מגיע ל800-1000 שח ולא הסכום שכתבת.
ואם אין לך את הכסף הזה- לא הולכים לעבוד ונשארים בבית עם הילד.
אם רוצים גם להרוויח אפשר לשמור על עוד תינוקות בבית או לעשות דברים אחרים.
אפשר להוציא על מטפלת פרטית בשעות העבודה הספציפיות (במידה ואין מספיק שעות להנחה בתמת)
וזה מה שבד"כ עושים ולא משלמים את הסכום שאמרת.
דבר ראשון הוא כתב שהיא בשירות לאומי/לימודים.
היא לא יכולה לעשות את כל הפתרונות שכתבתן.
בשורה התחתונה ברגע שיש ילד ההוצאות גדלות מאוד אם זה בשביל מטפלת ואם זה כי אי אפשר ללכת ללכת לעבוד כדי לשמור עליו.
נכון יש מקומות לחסוך אבל זה עדיין לא דבר שאפשרי בלי שמישהו עוזר לך.
אם בלי ילד יש לאדם שחי ברמה הכי נמוכה כ2500 ש"ח בחודש.אז כשיש ילד זה כמעט מכפיל את עצמו - אם כי לא עובדים ואם כי מכניסים למעון.
אולי לא מכפילות את עצמן, אבל יש הרבה הוצאות: מעון אם צריך, טיטולים, מטרנות אם צריך כשכל קופסה בערך 50 ש"ח, בגדים בערך כל חצי שנה, הם כל הזמן גדלים, נעליים, צעצועים ועוד לא דיברתי על חשבונות חשמל שעולים ועל תרופות שצריך לקנות להם. ויש עוד.
אז נכון שזו השקעה הכי מתוקה שיש והכי חשובה שיש, אבל זאת השקעה לא קטנה. צריך לזכור את זה.
לי אישית יש שני ילדים כשהגדול בן שנתיים ו4 חודשים.
ממש לא מכפילות את עצמן! לפחות לא בחודשים הראשונים.
אלא אם כן משתמשים במטרנה... שאז זו הוצאה גדולה באמת.. אבל אם לא.. אז ממש לא.
כמה חשמל התינוק הקטן צורך? חימום כל בני הבית צריכים, התינוק לא ישן לבד. אבל נגיד העלית קצת את החימום בכמה שקלים בחודש.
טיטולים כתבתי שזה ההוצאה היחידה השוטפת שיש, בערך, ואפשר למצוא טיטולים ב30 שח נגיד לשבוע-שבוע וחצי.
כל הציוד כמו בגדים ורהיטים וכו' אלה לא הוצאות שוטפות ואי אפשר להחשיב אותן ככאלה! לכן ההוצאות החודשיות לא מכפילות את עצמן... חישוב די פשוט.
הקטנצ'יק גם לא נוסע אגב, אני מנסה לחשוב איזה סעיף בהוצאות מכפיל את עצמו בגלל התינוק - וכלום. אפילו לא גז, לא מבשלים לו יותר מאשר לשאר בני הבית פתאום.
זה סתם נדמה.
כשיש יותר ילדים, כמובן שזה גדל בהתאמה כי יש מסגרות לשלם עליהם ודברים של ילדים יותר גדולים.
בגדים זה לא הוצאה שוטפת לתינוקות?
ומה זה בחודשים הראשונים? בחודשים הראשונים יש את ההוצאות הגדולות לאחר מכן התינוק לא נעלם ודורש השקעה.
עוד דבר את מדברת על מציאות אידאלית שבוא בטוח התינוק יונק/האמא מניקה ואת זה אף אחד לא יכול להבטיח לו גם אם זה התכנון.
את מדברת על מציאות שהתינוק יוכל להשתמש בטיטולים של 30 ש"ח שגם זה לא תמיד המציאות.
אם מדובר על חורף לא בטוח שבוגרים משמשים בחימום כמו שתינוק משתמש ועוד ברור שכמות הכביסה עולה ואולי בחורף גם צריך מייבש.
ביגוד לתינוק זה הוצאה שוטפת כי הוא כל הזמן גדל.
אני לא יודע מה ההוצאות הראשוניות שאת מדברת עליהן אולי בגלל זה את לא מבינה איך אני מגיע לכמעט הכפלה. אני מדבר על אדם שחי בהתחלה מ2500 שקל בחודש.
ושוב את תופסת אותי במילה שאם לא עובדים זה נכון שההוצאה לא גדלה אבל כמובן שאין ממה לחיות.
כמו שאמרתי.
וללפני כן- ביגוד לתינוק זה לא הוצאה שוטפת... כי קונים לפני הלידה בד"כ וכי מקבלים ממתנות אחרי בד"כ ומה שחסר ומשלימים אפשר להחשיב כהוצאה שוטפת. אבל בכללי הוצאות על ביגוד עונתי היא לא מחושבת הוצאה חודשית, כי העונה לא מתחלפת כל חודש. אתה קונה לעצמך בגדים כל חודש?
גם תינוק לא צריך.
מייבש כביסה- בד"כ לזוג צעיר אין. תלוי באזור מגורים. אם היה להם לפני- הם בטח השתמשו בו גם לפני כן. אם לא אז גם אחרי הלידה לא.
ואם כן- זו לא הוצאה שחייבים להוציא. אפשר להסתדר בלי מייבש.
כביסות אגב, לא גדלות בצורה משמעותית גם כן, לפחות בחודשים הראשונים.
לא יודעת איך לספר לך, שבד"כ לא מפעילים מכונת כביסה במיוחד לתינוק אחד.. ורק לבגדים שלו...
זה לא ממלא חצי מכונה אפילו כל פעם... אז מפעילים את זה ביחד עם הכביסה של כולם.
ושוב- כמות הכביסה לא מוכפלת! אני מדברת מניסיון - לא מדמיון..
כאילו אין אח"כ
ואני לא גדל כל חודש. תינוק כן.
לגבי המייבש אמרתי יש אזורים מסויימים בהם בחורף קשה להסתדר בלי מייבש בטח שיש בגדים של תינוק שאתה צריך יותר בתדירות מבגדים של בן אדם בוגר..
ברור שכמות הכביסה לא מוכפלת, אבל מכל הדברים הקטנים שנאמרו פה מגיעים למצב בו ההוצאה גדלה מאוד וגם אם לא מ2500 ש"ח ל5000 זה מגיע בקלות ל4000+
יכול להיות שאת מצליחה איכשהו להצליח לחיות עם תינוק בפחות מכך אם כן ספרי לי איך.
ושוב אמרתי בסה"כ שזה קטנוני להסתכל על המשוואה של האם יש הוצאות יותר גדולות או האם אין הכנסות שהתוצאה הישירה בסוף זהה - חור בכיס.
והמשוואה ממש לא קטנונית.
ההוצאות וההכנסות שלך זה אותו סעיף?
אם רוצים לנהל נכון את ה'עסק' (הבית) צריך להפריד בין הכנסות והוצאות, כמה יש לי להוציא לעומת כמה אני מוציא... אם אני לא עובדת מספיק ביחס להוצאות אני צריכה לדאוג לסוף החודש שכרטיסי האשראי יורדים או לשאר החשבונות שיורדים. אבל זה לא קשור לגודל של ההוצאות של החודש!
טוב לא משנה ,
לעניין ששאלת, אכן ההוצאות לא הוכפלו וזה פשוט בגלל שזה לא הגיוני שהן יוכפלו. גם כשהתינוק בן שנה וגם יותר.
ההוצאות שלי הוכפלו רק ברגע שהכנסתי אותו למעון כשכבר לא היתה לי ברירה כי הוא גדול וצריך מסגרת. זה הכל. לפני כן ההוצאות אמנם גדלו, אבל לא משמעותית.
כלומר מבערך 4000+ בחודש גדלו ל5000 . זה ממש לא הכפלה.
אני מדבר על הוכפלו מ2500.
את מדברת מ4000.
ולא הסברת לי איך קיימת תינוק ב1000 ש"ח בחודש. אבל בסדר. אשרייך שאת מצליחה.
וכמו שאמרו מעליי אין אופציה להחזיק משק בית כשהבעל לומד תורה והאישה בש"ל/לימודים.
ולגבי ההוצאות מול ההכנסות אני רק אומר שאם זה לאורך זמן ולא משהו זמני אז זה לא משנה אם אתה עובד ומוציא יותר ממה שאתה עובד או אם אתה לא עובד ומוציא פחות כי המינוס אותו מינוס.
זה פחות מחצי משרה בד"כ.
לא יודעת איך יעשו את זה, הם גם לא חייבים להוציא 4000, נתתי דוגמה על ההוצאות שלנו... לא של אחרים. אני מניחה שיש אברכים שלא מוציאים סכומים כאלה. (בתחילת דרכנו באמת הוצאנו לא יותר מ 3000 שח... כולל הכל כולל ארנונה ושכירות).
אני לא מניחה הנחות שגויות. אני מדברת מתוך המציאות שלי... כי רק אותה אני חווה.
יש אנשים שגם מקבלים עזרה מההורים ואנחנו לא.. אז אי אפשר להשוות אף משפחה.
חוץ מזה שאני חוזרת שוב שבגדים זה לא הוצאה שוטפת אלא חד פעמית, הוצאה שנתית תקראי לזה... איך שאת רוצה. לא כל חודש את הולכת לקנות בגדים ולכן זה לא נחשב הוצאה שוטפת. הוצאה שוטפת זה - אוכל ושאר קניות בסופר, מים גז חשמל, ארנונה, נסיעות וכו', ודברים שאת משלמת עליהם מדי חודש בחודשו. יש מצב ששכחתי כמה סעיפים אבל זה בגדול... בגדים לא קונים כל חודש אז גם אם התינוק קטן, ובכור, וגדל כל שלושה חודשים- לא הולכים לקנות לו ביגוד כל שבוע או כל חודש.
זהו. זה מה שרציתי לומר.
ההוצאות שלי לא גדלו פי שניים גם אחרי שנה מהולדת הילד. וגם כשהיו תקופות של מטרנה שהשתמשנו. וגם כשלא קנינו טיטולים זולים (כי אין כאן כאלה).
אולי יש אנשים שאוהבים להוציא סתם , לא יודעת, אולי יש כל מיני סיבות. החשמל לא קפץ לי פתאום לפי שניים למרות שילדתי בשיא החורף, המים לא קפצו פי שניים, הגז בכלל לא עלה יותר, כולל גז חימום...
אז כל אחד שיחשב את הוצאותיו.
אבל תהיו כנים- ההוצאות הוכפלו עם הולדת הילד? הוכפלו ממש? או סתם גדלו קצת?
ההוצאות לא נהיות גדולות יותר, כמו שכתבת. זה משפט הגיוני... זה גם לא המציאות.
התכוונת אולי שההכנסות לא גדלות, שהמינוס אולי גדל... אבל לא ההוצאות.
רואים השגחה פרטית בגידול ילדים.
אני זוכרת שעל הבכור שלנו הוצאנו הרבה יותר מאשר על הקטנה.
כשהוא נולד אני עבדתי והכנסה הייתה יותר גדולה, וכשהיא נולדה כבר לא עבדתי וגם ההוצאות היו קטנות יותר. יש דברים שהיא קיבלה ממנו בירושה
, ויש דברים שנתנו לנו למתנה.
אז נכון שההוצאות עדיין גדולות, אבל רואים את ההשגחה של השם.
ולא לשכוח את הקבה .....
ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלקים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעוה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים הרי דוד ע"ה אומר ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי" (רמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל).
הי
מחפש לבן שלי ישיבת הסדר בסגנון קרוב יותר למכינה, פחות לימודי גמרא ושילוב של הכנה פיזית.
תודה
אם הוא מחפש דוקא הכנה פיזית לצבא הוא יוכל למצוא את זה בעיקר במכינות.
יש מכינות בסגנון קרוב לישיבה, עם רמות לימוד שונות. ישיבות בסגנון של מכינה אני לא בטוח שקיים.
ישיבות לעומת זאת בדרך כלל מתמקדות בהכנה הרוחנית והערכית לצבא ופחות בפיזית.
ואם הוא מחפש בעיקר פחות לימודי גמרא, יש ישיבות הסדר שאפשר למצוא בהן את זה. או פחות לימודי גמרא, או הנגשה משמעותית הרבה יותר, וסגנון שונה של התלמידים.
לא מכיר אישית, אבל נשמע מתאים למה שכתבת
ומה הוא רוצה?
אם לא מתאים לו לשבת ולשקוד על תלמודו, למה לעשות מסגרת של הסדר?
(כמעט אשאל, מה ההצדקה לעשות פחות מכולם צבא, למי שלא יושב ושוקד על תלמודו?)
כמובן, יש ישיבות הסדר פחות עמוסות ושיש בהן יותר לימודי אמונה וכד'. אולי מעלה אפרים תתאים, אבל צריך לדייק מה רוצים.
הוא פחות מתחבר ללימודי גמרא, אני מעדיף שיתגייס במסגרת הסדר כדי שיתגייס ביחד עם החבר'ה גם אם הוא יחליט לחתום ויתור בהמשך.
אם היתה מכינה עם גיוס של החבר'ה ביחד זה היה השילוב המושלם.
סליחה שאני לא בדיוק עונה לשאלתך, אבל עד כאן לא כתבת מילה אחת על מה הוא רוצה, רק על מה אתה רוצה. אם מה שאתה מחפש, זה מה שהוא רוצה, תתעלם מהמשך ההודעה שלי, תבדקו אולי ישיבת ההסדר מעלה אפרים יכולה להתאים.
זה יפה וטוב שאתה רוצה שהוא ילמד בישיבה, אבל צריך להפנים שלכיתה א' אנחנו רושמים את הילד, לכיתה ט' בשיח עם הנער, עדיין אנחנו רושמים. לשיעור א' הבחור בוגר ורושם את עצמו למקום שליבו חפץ.
טוב מאוד אם יש לכם שיח פתוח וכנה, כזה שאתה מצליח להיות קשוב לבנך ולמה שמעניין אותו, למה שמטריד אותו למה שמשמעותי לו בחיים ואתה גם יכול להכווין אותו, לעזור לו למקד נכון לשוחח על סדרי עדיפויות וכד'.
אבל, אין יותר גרוע מהורה שמנסה לכפות על ילדיו הבוגרים את חלומותיו שלו, כשזה לא מתאים לבחור עצמו. לאורך השנים ראיתי יותר מידי פעמים, שדווקא אלו שלהורים שלהם היה מאוד ברור מה הבחור אמור לעשות כשלבחור זה לא התאים - בעטו הכי רחוק וההורים הפסיקו להיות בשבילם כתובת משמעותית, לא רק בנושא הספציפי, אלא בכלל.
ברור שזה בתיאום אתו, אני לא יכפה עליו משהו שהוא לא רוצה.
מאחר ויש כל כך הרבה ישיבות בסגנונות שונים, חכמת המונים והמלצות אישיות זאת דרך לףשיכולה לעזור לקבל החלטה
ישיבות גם שולחות נציגים לדבר בישיבות התיכוניות ולהציג את עצמן, שינסה לראות למה הוא מתחבר.
נהריה - יש אפילו חדר כושר
איתמר אווירה קרובה מאוד למכינה ישיבתית,
אני לא רוצה להוציא שם רע אבל רוב ישיבות ההסדר אין לימודיפ רציניים אז הם דיי דומות למכינות (יש זמן לאימונים פייזים וכמובן מנטלים והכנה לצבא מכל הבחינות גם ההלכתית וגם תמיכה של רמים בזמן השירות) ... כמעט כל ישיבת ההסדר בלי 3 סדרי גמרא....
האלה שיותר קרובות לישיבות גבההות (אווירה יותר רצינית) זה ישיבות כמו מעלה אדמים, הגוש, כרם ביבנה, מדברה כעדן שבי חברון וכו'
החסרתי הרבה שיובת זה בהערכה גסה מאוד שהשם יסלח לי , כל השאר בערך זה באמצע בין ממש רציני לבין אווירה של מכינה
יש כשבעים ישיבות הסדר, יש בהן סגנונות שונים ומגוונים. חלקן באמת עם הרבה לימודי אמונה ואווירה יותר משוחררת. בחלק גדול, רבות מאוד ממה שציינת יש בהחלט שלושה סדרי גמרא ולימוד רציני מאוד.
(לא שזה מאוד משנה, שבי חברון היא ישיבה גבוהה, גם מדברה כעדן מוגדרת כישיבה גבוהה, למרות שאפשר לעשות שם הסדר והרוב עושים בשלב מסויים מאוחר מהסדר רגיל).
אך אין בכוונתי להוציא לעז וידוע שיש ישיבות עם יותר או פחות שבאבניקים ואווירה יותר או פחותץ לוחצת וכזה
מכיר מלא שעשו הסדר משני הישיבות הנל ואני יודע שכל שיעור שם עושים יוצאים הרבה להסדר אח שלי היה איתם במחלקה . לכן אני הזכרתי אותם בתור ישיבות ההסדר , יש לי גם חברים שעזבו ישיבות כמו מרכז ובית אל בשביל לעשות ההסדר...
לכן אני אומר שמבחינתי ישיבה שאפשרי לעשות בה ההסדר בלי לעזוב את הישיבה היא הסדר לא משנה לי איך קוראים לה מבחוץ, לצורך הדוגמא ישיבת איתמר נקראת ישיבה גבוהה
אך למעשה הרב יהושוע וון דייק יותר מסתם מעודד את הבחורים לעשות ההסדר (יצא לי לעשות איתו שיחה בנדון) ויוצא שבשיעור אולי אחד או שניים עושים גבוהה והשאר ההסדר....
אשמח לדעת מה נותן לכם מוטיבציה ללימוד גמרא בישיבה?-בתוך אחד שקשה לו ממש ללמוד לימודי גמרא והלכה בגלל שזה מרגיש לי קצת מנותק ממני
מעדיף לא לפרט
אתה?
לא מפרט
רק צריך להתקין בוט שימנע מלכתוב הודעות בזמן הסדרים..
אולי נחייה אותו?
יושב בזמן סד"ע ומסתכל בפורומים של ערוץ 7.
איך יוצאים מזה?
נראה לי שישבת כאן כבר מסדר בוקר.
אבל יאללה תעלה סוגיה שהיית אמור ללמוד היום, או הסוגייה אחרונה שלמדת לפני המשבר, ונתחיל להתפלפל כמו בני ישיבות.
אני כאן
תחילת גיטין.
תקנת בפנובפ"נ,
מה קורה אם לא קויימה?
זה מסובך אחי,
לפי רבה - אם בית הדין חושש שהגט לא נכתב לשמה, אז אין המון מה לעשות... והחשש מתעצם לגעת תוספות (ב שבני חו"ל חולקים על ההלכה "וכתב לה - לשמה". כמובן ש"לאחר שלמדו" זה יותר קל כמו שהגמרא אומרת בהמשך. (אגב נדמה לי שהראב"ד פוסק כדעת רבה, כלומר שרבה אית ליה דרבא אז תכלס חוששים לשני הדברים).
לפי רבא, בגדול העניין יותר קל, כי הבלגן הוא למקרה שיהיה ערעור (כי אם אין ערעור אנחנו לא חוששים מעצמינו, כי משום עיגונה הקילו בה רבנן, כמו שכותב התוספות בתחילת הדיבור האחרון בדף ב.). עכשיו תראה, בעיקרון רשי בדף ג. נותן שני פירושים מה עוזר הפנוב"נ לפי רבא: 1. מרגע שהשליח אומר, הבעל יתבייש לערער. 2. הבעל עצמו כבר לא יהיה נאמן. ככה שתכלס אם לפי הפירוש הראשון, אז אין כאן עניין גדול.
מצד שני, צריך לקחת בחשבון את מחלוקת התוספות בדף ג. (בדעת ר"י), שגם אם הבעל מערער לא מאמינים לו, לעומת דעת הכפתור ופרח (נדמה לי איפשהו בפרק י) שאם הבעל עודה בלגן אז מאמינים לו ופוסלים את הגט. כך שהאמירה של בפנוב"נ או הכרחית או כמעט חסרת משמעות, ואז זה בעיקר כמו שאומר התוספות ש"בעל מידק דייק" הכוונה שמתלכחילה הוא מדייק ונזהר, וזו המטרה של האמירה.
הקיצור, לפי רבא זו תקנה שבאה להגן על מצבים מסובכים ולא ממש פותרת בעיות ספציפיות. אז זה לא נורא כל כך. אבל לפי רבה זה די בלגן אם הבחור לא אמר... (למרות שבפיכח ונתחרש לא גזרו חכמים, כך שאולי זה לא סוף העולם, כי רוב בקיאים הם).
שלג דאשתקדמתוך רצון לא רק לקשקש מהזיכרון...
אז ככה, אם השליח לא אמר בפני נכתב וכו', זו מחלוקת בין רבי מאיר לחכמים בברייתא בדף ה:, והלכה כדעת חכמים שזה לא נורא רק שיחזור ויעשה את הפעולה ויאמר.
ולגבי השאלה מה קורה אם הבעל מערער אחרי שאמר בפנוב"נ, אז ראיתי שכבר בירודלמי יש התייחסות לזה ונאמר כך: "אמר ר' יוסי: חומר שהחמרתה עליה מתחילה שיהא צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם, היקלתה עליה בסוף שאם בא ועירער עררו בטל".
מבחינתי באמת הדיון מתחיל מהמח' תנאים הזו;
לפי ר"מ כל המשנה בגיטין ממטבע שטבעו חכמים הגט פסול, שזה מעניין כי לכ' מדאורייתא כשר, בעצם, היא עדיין נשואה ומותרת לבעלה הראשון? רק כי השליח לא אמר בפנופ"נ,
לפי חכמים - כשר, אז מה התוקף של התקנה? מה קורה אם לא מקיימים אותה? הכל טוב?!
הרי הברייתא בעצמה ממשיכה "כיצד יעשה...". השאלה היא מה קורה אם הוא לא עשה את זה.
מצד שני, באמת לא מובן מה הטעם של רבי מאיר. הרי תכלס מדובר בחשש רחוק, כי רוב הדיינים בקיאים בלשמה (וכאן רבי מאיר לא אמור לחשוש למיעוטא, כפי שמסבירה הגמרא), ומן התורה עדים החתומים על השטר נעשה כמי שמחקרה עדותם בבית דין. אז למה היא פסולה מן התורה?
(נדמה לי שיש תוספות בדף ה על חלק מהנושאים האלה, אבל אני כבר צריך ללכת לישון כדי לקום מחר לסדר בוקר )
אבל לא מספיק הייתי מרוכז בו,
לפתע עלתה לי התובנה שבעצם הסוגיא שלי בסדרי בוקר בשבועות האחרונים היא זו; 'ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה'?!
מסכת גיטין אחת ה.... פשוט אחת המדהימותתת!!!
יש בה כל כך הרבה פרטים והיבטים, שהסיכוי להתעמק ולהבין הכל, זה כמעט אפסי. תסתכל רק על הסוגיה של רבה ורבא, איך אותה מדנה יכולה לקבל משמעות גם של שאלה הלכתית עקרונית (לשמה) וגם של שאלה עובדתית (קיום השטר) ואתה עומד מול משנה עם 100 דוגמאות (גבולות הארץ? סמוכות ומובלעות? עולי בבל ועולי מצרים - לפי רהינו תם?) ועוד משפטים דו משמעיים ושאלות טכניות של שליח להולכה, הבאה וקבלה; אישה שהביאה, עבד שהביא, בעל שהביא; עד נעשה דיין; עדי חתימה או עדי מסירה (וכמה שיטות מפשרות...). חתיכת סלט לא הגיוני, וזה עוד לפני שכל המצב מתהפך - לאחר שלמדו, מלתא דלא שכיחא וכו וכו.
נראה לך שאפשר לעשות את זה תוך כדי שינה? או תוך כדי ריחיים על צווארו???
עזוב אותך, אל תנסה לבלוע הכל. קח את מה שהכי הכי חשוב בישיבה: האווירה, החידוש, היצירתיות והרעיונות שעולים. אהבת תורה מהברק שלה. זה ימלא לך מצברים וזה מה שחשוב לך עכשיו!!
אתה הרי מכיר את הסיפור על "עולא אקלע לבבל" (בתענית וגם בפסחים), שבהתחלה היה מאוכזב איך אנשים שככה חוגגים לא לומדים תורה, אבל בדיעבד הוא הבין שהאנשים כל כך סובלים שצריך להודות שמישהו בכל זאת לומד תורה...
תשמח שאתה מנסה, שאתה משקיע, שאתה רוצה. תשמר את זה! בסוף תצליח ובענק!!!
ואל תשכח שאתה גם חייב: "וכי עני היית יותר מהלל?" (הסיפור הידוע ביומא)
אני בן 25 מחפש עכשין ישיבה ברמה גבוהה כמו שיח יצחק באפרת למי שמכיר,
כרגע מחפש באזור הצפון.
מבקש לא להכנס לדיונים על ישיבות ומה טוב ומה פחות
אלא לגופו של עניין אם משהו יכול לעזור לי
תודה רבה לכולם
היית יכול כבר לתקן את הטעות בכותרת, על הדרך
..
אז בצפון נראה לי זה מעלה גלבוע (לא כזה מכיר אבל נראה לי).
במרכז יותר אז יש את הר עציון, מעלה אדומים, ירוחם, עתניאל, מחנים, אורות שאול בתל אביב.
אם אתה מחפש משהו כמו שיח (סגנון הרב שגר אם אני לא טועה?) אז נראה אולי מחנים או עתניאל? לא זוכר בדיוק. בצפון לא יודע אם יש כזה סגנון אולי יש במעלה גלבוע אבל לא יודע באמת. ולא יודע מה הסגנון בנהריה או עכו
וכן מחנים
מישהו שאני מכיר שלמד במחניים, אם זה חשוב
או מעלה גלבוע?
אבל אני לא מספיק בקיא בהגותו ובישיבה הנ"ל..
יש את ישיבת ראש פינה
ימח שם עראפתו
ממליץ מאוד לבדוק את ישיבת חב"ד במגדל העמק.
מקום שלומדים בו ברמה מאוד גבוהה, עם סגנון חשיבה שמדמה את הסגנון המקורי של חסידי חבד לדורות - עם חקירה מעמיקה ודורשת אמת מוחלקת... שווה לנסות!
אם הכוונה לרמת לימוד גבוהה אז יש את קרית שמונה באזור הצפון והמון ישיבות באזור המרכז וירושלים
מישהו יודע אם אני חותם ויתור ואני באמצע מיונים (ספציפית עתודה) אז יגייסו אותי ישר או שהצבא נותן להמשיך להתמיין?
מי שבקיא יודע בכתבי בעל ה"שפת אמת" על התורה והמועדים(ואולי גם בספרים אחרים) ויכול להמליץ על בין 3-4 קטעים יסודיים וחשובים בלימוד תורתו לכבוד יום פטירתו ב-ה בשבט אשמח שישלח בהודעת וואטסאפ(ואם אין אז סמס) למספר 050-220-3441
רלוונטי עד ראש חודש שבט תשפ"ה, תודה מראש
אם זה דיכאון אמיתי, כדאי לשתף דמות מקצועית וגם רופא צבאי.
ואולי למכינה
ארץ השוקולדההחלטות שתקבל יכולות להיות משמעותיות ובלתי הפיכות, ולכן קודל כל חשוב שתשים לב לזה ותשקול צעדים בזהירות.
כמו שאמרו פה, ייתכנו כמה סוגי קשיים:
1. קושי בלימוד ובסף הדרישות הישיבתיות - כנראה מרבית האנשים חוטפים איזה שוק כשהם מגיעים לזה, אבל זה טבעי. האם ניסית לדבר עם ר"מ בישיבה שרתה נמצא בה? יכול להיות שבירור פנימי כזה יעזור לך להתפקס ולמצוא את המסלול שיהיה טוב לך.
2. חוסר התאמה עם הישיבה - זה קורה. למרות שחיפשנו ועשינו שבושים, אולי בחרנו לא נכון. יכול להיות שמעבר לישיבה אחרת זה כל מה שאתה צריך. סגנון לימוד אחר, סגנון חברתי אחר, סגנון אחר של גישה, מיקום אחר, וכדומה. אולי ישיבה גבוהה ולא הסדר, אולי מכינה ולא ישיבה. יש כל מיני אופציות, ואולי אתה צריך משהו מהאפשרויות האחרות.
3. רצון לצבא - יכול להיות שפשוט הצבא מדבר אליך חזק. זו גם אפשרות. באופן אישי אני חושב שתקופה בישיבות/מכינות זה חשוב לעיצוב העולם הפנימי שלך (מידות, תפישת עולם, עולם רעיוני), להרחבת ההשכלה התורנית שלך (הלכה, גמרא, ספרות אמונית, וכו), וליציבות מנטלית שנולדת משני הדברים הקודמים.
אגב, אם בעניין הצבא מה שמפריע לך זה העניין של שירות מקוצר, אז זה פתיר. אחרי שתסיים את תקופת הישיבה שלך, אתה בהחלט יכול להתגייס באופן רגיל. אבל בשביל זה אתה צריך ישיבה גבוהה או מכינה.
ואם אף אחד מאלה לא נראה לך מתאים, אולי הבעיה היא אחרת ושווה לשקול לפגוש איש מקצוע. אבל אלה החלטות שלא כדאי לקבל לבד, כדי לא לעשות טעויות אימפולסיביות.
בהצלחה רבה!
ארץ השוקולדאחרונה
