בשביל פרנסה לטווח רחוק, מאוד משמעותי לרכוש מקצוע. [בין אם זה מצריך לימודים אקדמיים, ובין אם זה קורס כזה או אחר, בהתאם למקצוע המבוקש].

כרגע הבעל עוד רוצה ללמוד תורה בשנים הקרובות, אז השאלה בינתיים היא על האישה.

כלומר, האם האישה יודעת מה היא רוצה לעשות בטווח ארוך, ונמצאת על המסלול הרלוונטי?

אם לא, כדאי לחשוב על הנושא הזה, לקבל החלטה, ולהיכנס למסלול מתאים בהקדם האפשרי.

[ובקבלת ההחלטה, לשקול את הנתון שהיא רוצה להיות עם ילדיה, ולבחור מקצוע שנותן לה סיכוי טוב לעשות את זה].

לטווח קצר, [ואולי גם בהמשך, במידת הצורך]- עבודות מהצד, כמו שיעורים פרטיים, שטיפת חדרי מדרגות, וכל מה שמתאים לאחד משניהם.

וזה אפשרי לגמרי להתפרנס מעבודות צדדיות בנוסף למלגת הכולל ואולי גם קצת סיוע מההורים    וזה  שווה את זה להאיר את אור התורה בעם ישראל ובעולם.

שלום

מחפשת בחורה לבני שלומד שיעור ז' בישיבה גבוהה.

אשמח לשמוע אם אתם מכירים מישהי מתאימה.

0544272020

עבודה ממש טובה זה נקיון חדרי מדרגות, צריך פשוט להדפיס מודעות שלך ולתלות בבניינים בעיר, זה קצת מעצבן אבל זה יכול להיות ממש ברכה.. אפשר לקבל 200 ש"ח בשבוע על עבודה של שעתיים.

וכמובן הכי חשוב זה להתפלל על זה.. הכל זה סיעתא דשמיא. בדוק ומנוסה.

אשריך!!

עוזר להרבה מאוד אנשים שנמצאים בסיטואציות שוניות

אני חושב שזה גם יעזור לך,

ובטוח שמי שלומד תורה לשמה  ה' דואג לפרנס אותו הרבה יותר ממי שעובד

שעות נוספות...

אשריך

כדאי לחפש עבודה גמישה ונוחה מהבית

(יכולה להמליץ על אחת כזאת 050-4477962)

לתפוס אדם ברגע של קושי ולהגיד לו משפט כזה.

בפועל אפשר להסתדר.

ההוצאות לא גבוהות ועבודות פה ושם יכולות לסגור את החודש גם בלי עזרה מההורים.

יש ערים שבהן נראה לי שאין סיכוי להסתדר עם קצבת אברך ועבודה מהצד של האישה. אפשר להוסיף להוצאות הרגילות על מחיה  שכר דירה, תשלומים על לימודים, הוצאות על ילדים וכו'. ויש ערים שבהם המחיה יותר זולה.

בכל מקרה נראה לי שאם זמנית ההורים יכולים לעזור זה טוב, וכמו שכתבו פה אפשר לעשות עבודות מהצד כמו שיעורים פרטיים לדוגמה.

גם במצב כזה כדאי לתכנן את התקציב כך שהזוג יוציא כסף רק על מה שצריך באמת ללא מותרות לפחות באופן זמני. אם אוהבים את מה שעוסקים בו אז גם יותר קל לחיות בצמצום אם יש צורך.

בס"ד

ניתן להעניק שיעורי קריאה תורה לבר מצוה, שיעורי עזר במקצועות קודש, להדפיס עבודות גמר במחשב ועוד

כל אלו פעילויות שניתן לעשותם בבית תוך כדי שמירה על התינוקת וכל זה ללא הוצאה, לפי לוח זמנים נוח לכולם

בהמלחה!

ולדאוג שהמחיר שמקבלים הוא לפחות פי שניים או שלוש מהבייביסיטר

תתנסה בשכתובים, עריכה, הגהה וכו'. הקריאה/ שמיעה היא

גם כן לימוד, ואז הרווחנו מכל הצדדים.

וכמובן, שטיפת חדרי מדרגות, ואפשר לשמוע שיעור במקביל.

יש באתר של פעמונים טבלת EXSEL שעוזרת לחשב הוצאות-הכנסות.. ממש עוזר לנהל נכון את כלכלת הבית.

בהצלחה!

יתר על כן, הורו גדולי האחרונים, שכל הרבנים שהם מרביצי תורה, אף אם יש ביכולתם להתפרנס מיגיע כפיהם, אם מחמת פרנסתם יתבטלו מללמד את התלמידים, עוון הוא בידם, כי נמצא העולם חסר מתורתם, כי אי אפשר לכל אדם לעסוק בתורה ולהחכים בה וגם להתפרנס ממעשה ידיו (ש"ך יו"ד רמו, כ, בשם מהרש"ל והב"ח).

http://www.yeshiva.org.il/midrash/2924

מדבר על להתפרנס מלימוד תורה. ועל לעשות את התורה קרדום לחפור בה.

לא על להתפרנס מהצדקה. להטיל את עצמך על הציבור זה בעייתי בכל מקרה.

פשוט לא על זה מדובר שם.

מדובר שם על פרנסה מלימוד תורה.

ז"א ללכת ללמד ולקבל על זה כסף לדוג'.

שזה אומר להתפרנס מהצדקה.

וזה החלטה שלכם אם אתם רוצים לחיות כך.

שכ"ד

חשבון חשמל

חשבון מים

אוכל

יכולים להגיע לכמה אלפים בחודש

וכשיש ילד - תכפילו.

יש בקושי הוצאות...

טיטולים זה העיקר, ואפשר למצוא בזול.

ומה יקרה אחרי שלושה חודשים שצריך מעון וכו'?

רק מעון זה 2500 ש"ח בחודש.

מגיעים לפי 2 הוצאות. 

ולא לתפוס אותי על השקל.

אני רואה סביבי הרבה אברכיות שבשנה הראשונה של הילד לא עובדות מחוץ לבית וחוסכות את המחיר של המעון או ששמות אצל מטפלת פרטית רק בשעות העבודה שלהן.

ואם האמא לא עובדת היא לא צריכה מעון. אם היא עובדת מספיק שעות יש לה הנחה במעון.

ועם ההנחה אתה מגיע ל800-1000 שח ולא הסכום שכתבת.

ואם אין לך את הכסף הזה- לא הולכים לעבוד ונשארים בבית עם הילד.

אם רוצים גם להרוויח אפשר לשמור על עוד תינוקות בבית או לעשות דברים אחרים.

אפשר להוציא על מטפלת פרטית בשעות העבודה הספציפיות (במידה ואין מספיק שעות להנחה בתמת)

וזה מה שבד"כ עושים ולא משלמים את הסכום שאמרת. 

דבר ראשון הוא כתב שהיא בשירות לאומי/לימודים.

היא לא יכולה לעשות את כל הפתרונות שכתבתן.

בשורה התחתונה ברגע שיש ילד ההוצאות גדלות מאוד אם זה בשביל מטפלת ואם זה כי אי אפשר ללכת ללכת לעבוד כדי לשמור עליו. 

נכון יש מקומות לחסוך אבל זה עדיין לא דבר שאפשרי בלי שמישהו עוזר לך. 

אם בלי ילד יש לאדם שחי ברמה הכי נמוכה כ2500 ש"ח בחודש.אז כשיש ילד זה כמעט מכפיל את עצמו - אם כי לא עובדים ואם כי מכניסים למעון.

אולי לא מכפילות את עצמן, אבל יש הרבה הוצאות: מעון אם צריך, טיטולים, מטרנות אם צריך כשכל קופסה בערך 50 ש"ח, בגדים בערך כל חצי שנה, הם כל הזמן גדלים, נעליים, צעצועים ועוד לא דיברתי על חשבונות חשמל שעולים ועל תרופות שצריך לקנות להם. ויש עוד.

אז נכון שזו השקעה הכי מתוקה שיש והכי חשובה שיש, אבל זאת השקעה לא קטנה. צריך לזכור את זה.

לי אישית יש שני ילדים כשהגדול בן שנתיים ו4 חודשים.

ממש לא מכפילות את עצמן! לפחות לא בחודשים הראשונים.

אלא אם כן משתמשים במטרנה... שאז זו הוצאה גדולה באמת.. אבל אם לא.. אז ממש לא.

כמה חשמל התינוק הקטן צורך? חימום כל בני הבית צריכים, התינוק לא ישן לבד. אבל נגיד העלית קצת את החימום בכמה שקלים בחודש.

טיטולים כתבתי שזה ההוצאה היחידה השוטפת שיש, בערך, ואפשר למצוא טיטולים ב30 שח נגיד לשבוע-שבוע וחצי. 

כל הציוד כמו בגדים ורהיטים וכו' אלה לא הוצאות שוטפות ואי אפשר להחשיב אותן ככאלה! לכן ההוצאות החודשיות לא מכפילות את עצמן...  חישוב די פשוט.

הקטנצ'יק גם לא נוסע אגב, אני מנסה לחשוב איזה סעיף בהוצאות מכפיל את עצמו בגלל התינוק - וכלום. אפילו לא גז, לא מבשלים לו יותר מאשר לשאר בני הבית פתאום. 

זה סתם נדמה.

כשיש יותר ילדים, כמובן שזה גדל בהתאמה כי יש מסגרות לשלם עליהם ודברים של ילדים יותר גדולים.

בגדים זה לא הוצאה שוטפת לתינוקות?

ומה זה בחודשים הראשונים? בחודשים הראשונים יש את ההוצאות הגדולות לאחר מכן התינוק לא נעלם ודורש השקעה.

עוד דבר את מדברת על מציאות אידאלית שבוא בטוח התינוק יונק/האמא מניקה ואת זה אף אחד לא יכול להבטיח לו גם אם זה התכנון.

את מדברת על מציאות שהתינוק יוכל להשתמש בטיטולים של 30 ש"ח שגם זה לא תמיד המציאות.

אם מדובר על חורף לא בטוח שבוגרים משמשים בחימום כמו שתינוק משתמש ועוד ברור שכמות הכביסה עולה ואולי בחורף גם צריך מייבש. 

ביגוד לתינוק זה הוצאה שוטפת כי הוא כל הזמן גדל.

אני לא יודע מה ההוצאות הראשוניות שאת מדברת עליהן אולי בגלל זה את לא מבינה איך אני מגיע לכמעט הכפלה. אני מדבר על אדם שחי בהתחלה מ2500 שקל בחודש.

ושוב את תופסת אותי במילה שאם לא עובדים זה נכון שההוצאה לא גדלה אבל כמובן שאין ממה לחיות.

כמו שאמרתי. 

וללפני כן- ביגוד לתינוק זה לא הוצאה שוטפת... כי קונים לפני הלידה בד"כ וכי מקבלים ממתנות אחרי בד"כ ומה שחסר ומשלימים אפשר להחשיב כהוצאה שוטפת. אבל בכללי הוצאות על ביגוד עונתי היא לא מחושבת הוצאה חודשית, כי העונה לא מתחלפת כל חודש. אתה קונה לעצמך בגדים כל חודש? 

גם תינוק לא צריך. 

מייבש כביסה- בד"כ לזוג צעיר אין. תלוי באזור מגורים. אם היה להם לפני- הם בטח השתמשו בו גם לפני כן. אם לא אז גם אחרי הלידה לא.

ואם כן- זו לא הוצאה שחייבים להוציא. אפשר להסתדר בלי מייבש. 

כביסות אגב, לא גדלות בצורה משמעותית גם כן, לפחות בחודשים הראשונים. 

לא יודעת איך לספר לך, שבד"כ לא מפעילים מכונת כביסה במיוחד לתינוק אחד.. ורק לבגדים שלו...

זה לא ממלא חצי מכונה אפילו כל פעם... אז מפעילים את זה ביחד עם הכביסה של כולם. 

ושוב- כמות הכביסה לא מוכפלת! אני מדברת מניסיון - לא מדמיון.. 

כאילו אין אח"כ

ואני לא גדל כל חודש. תינוק כן.

לגבי המייבש אמרתי יש אזורים מסויימים בהם בחורף קשה להסתדר בלי מייבש בטח שיש בגדים של תינוק שאתה צריך יותר בתדירות מבגדים של בן אדם בוגר..

ברור שכמות הכביסה לא מוכפלת, אבל מכל הדברים הקטנים שנאמרו פה מגיעים למצב בו ההוצאה גדלה מאוד וגם אם לא מ2500 ש"ח ל5000 זה מגיע בקלות ל4000+ 

יכול להיות שאת מצליחה איכשהו להצליח לחיות עם תינוק בפחות מכך אם כן ספרי לי איך.

ושוב אמרתי בסה"כ שזה קטנוני להסתכל על המשוואה של האם יש הוצאות יותר גדולות או האם אין הכנסות שהתוצאה הישירה בסוף זהה - חור בכיס.

והמשוואה ממש לא קטנונית.

ההוצאות וההכנסות שלך זה אותו סעיף?

אם רוצים לנהל נכון את ה'עסק' (הבית) צריך להפריד בין הכנסות והוצאות, כמה יש לי להוציא לעומת כמה אני מוציא... אם אני לא עובדת מספיק ביחס להוצאות אני צריכה לדאוג לסוף החודש שכרטיסי האשראי יורדים או לשאר החשבונות שיורדים. אבל זה לא קשור לגודל של ההוצאות של החודש!

טוב לא משנה , 

לעניין ששאלת, אכן ההוצאות לא הוכפלו וזה פשוט בגלל שזה לא הגיוני שהן יוכפלו. גם כשהתינוק בן שנה וגם יותר.

ההוצאות שלי הוכפלו רק ברגע שהכנסתי אותו למעון כשכבר לא היתה לי ברירה כי הוא גדול וצריך מסגרת. זה הכל. לפני כן ההוצאות אמנם גדלו, אבל לא משמעותית.

כלומר מבערך 4000+ בחודש גדלו ל5000 . זה ממש לא הכפלה.

אני מדבר על הוכפלו מ2500.

את מדברת מ4000.

ולא הסברת לי איך קיימת תינוק ב1000 ש"ח בחודש. אבל בסדר. אשרייך שאת  מצליחה. 

וכמו שאמרו מעליי אין אופציה להחזיק משק בית כשהבעל לומד תורה והאישה בש"ל/לימודים.

ולגבי ההוצאות מול ההכנסות אני רק אומר שאם זה לאורך זמן ולא משהו זמני אז זה לא משנה אם אתה עובד ומוציא יותר ממה שאתה עובד או אם אתה לא עובד ומוציא פחות כי המינוס אותו מינוס.

זה פחות מחצי משרה בד"כ.

לא יודעת איך יעשו את זה, הם גם לא חייבים להוציא 4000, נתתי דוגמה על ההוצאות שלנו... לא של אחרים. אני מניחה שיש אברכים שלא מוציאים סכומים כאלה. (בתחילת דרכנו באמת הוצאנו לא יותר מ 3000 שח... כולל הכל כולל ארנונה ושכירות).

אני לא מניחה הנחות שגויות. אני מדברת מתוך המציאות שלי... כי רק אותה אני חווה.

יש אנשים שגם מקבלים עזרה מההורים ואנחנו לא.. אז אי אפשר להשוות אף משפחה.

חוץ מזה שאני חוזרת שוב שבגדים זה לא הוצאה שוטפת אלא חד פעמית, הוצאה שנתית תקראי לזה... איך שאת רוצה. לא כל חודש את הולכת לקנות בגדים ולכן זה לא נחשב הוצאה שוטפת. הוצאה שוטפת זה - אוכל ושאר קניות בסופר, מים גז חשמל, ארנונה, נסיעות וכו', ודברים שאת משלמת עליהם מדי חודש בחודשו. יש מצב ששכחתי כמה סעיפים אבל זה בגדול... בגדים לא קונים כל חודש אז גם אם התינוק קטן, ובכור, וגדל כל שלושה חודשים- לא הולכים לקנות לו ביגוד כל שבוע או כל חודש.

זהו. זה מה שרציתי לומר.

ההוצאות שלי לא גדלו פי שניים גם אחרי שנה מהולדת הילד. וגם כשהיו תקופות של מטרנה שהשתמשנו. וגם כשלא קנינו טיטולים זולים (כי אין כאן כאלה).

אולי יש אנשים שאוהבים להוציא סתם , לא יודעת, אולי יש כל מיני סיבות. החשמל לא קפץ לי פתאום לפי שניים למרות שילדתי בשיא החורף, המים לא קפצו פי שניים, הגז בכלל לא עלה יותר, כולל גז חימום...

אז כל אחד שיחשב את הוצאותיו.

אבל תהיו כנים- ההוצאות הוכפלו עם הולדת הילד? הוכפלו ממש? או סתם גדלו קצת?

ההוצאות לא נהיות גדולות יותר, כמו שכתבת. זה משפט הגיוני... זה גם לא המציאות. 

התכוונת אולי שההכנסות לא גדלות, שהמינוס אולי גדל... אבל לא ההוצאות.

רואים השגחה פרטית בגידול ילדים.

אני זוכרת שעל הבכור שלנו הוצאנו הרבה יותר מאשר על הקטנה.

כשהוא נולד אני עבדתי והכנסה הייתה יותר גדולה, וכשהיא נולדה כבר לא עבדתי וגם ההוצאות היו קטנות יותר. יש דברים שהיא קיבלה ממנו בירושה, ויש דברים שנתנו לנו למתנה.

אז נכון שההוצאות עדיין גדולות, אבל רואים את ההשגחה של השם.

ולא לשכוח את הקבה .....

ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלקים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעוה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים הרי דוד ע"ה אומר ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי"      (רמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל).

ומזדהה לגמרי עם הסיטואציה.

העצה הכי טובה, לדעתי, היא שילך לאן שהולכים החברים. קודם כל כדי לסגור מקום ולא ליפול בין הכיסאות.

לאחר מכן, שיזכור שתמיד אפשר לעבור בין מקומות, אפילו אם הולכת להיות לו נדידה של זמן חורף עד שימצא את מקומו.

השיר הוא יותר מעין סטיארה פחות ממש תיאור המציאות 

אבל תגובה מעניית תודה רבה

החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס

מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?

בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.

וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!

האם יש הבדל חוקי ביניהן?

מי שידחה כל שנה

בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.

אני לא באמת מבין בחוקים...

יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?

בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!

מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.

הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.

כשהיה צורך

לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)

ושום ניסיון כפייה לא הצליח.

ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.

אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר

המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול

כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות

אבל זה לא שהמכינות התנדבו

הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…

יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס. 

אלא הוראה

אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות

הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.

אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.

נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.

אבל זהו.

כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.

רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)

כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס

ודוחים את השירות

ועכשיו זה לא אפשרי

כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.

אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.

ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.

אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך

מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,

מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,

מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,

מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,

מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.

זה מגעיל. זה באמת מגעיל.

אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.

וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.

עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".

בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.

לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.

בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...

דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.

צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.

צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.

וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".

צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.

בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".

מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.

אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.

איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.

אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.

הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!

אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.

כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)

היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך

מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס

בפסק דין

אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות

מאז שפג תוקף החוק הקודם

הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג

הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס

(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)

ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית

לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא

אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.

אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל

והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר

מתגייסים | דחיית גיוס לטובת מסלולים תורניים

קצת כמו שהיה לפני

נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)

ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.

יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.

חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.

מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.

כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.

בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.

מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד. 

בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים

אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה

אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא

הם ממש לא חנונים

אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים

בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...

בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון

שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?

לק"י

וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.

לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.

רק דבר אחד לא מובן לי - אתה רוצה לרשום את האחיין שלך? אתה האפטרופוס החוקי שלו?