לנקות את החדר. לסיים שמו"ת. לדבר עם ניק פה.  ומקווה.

וכל זה להספיק לפני הנסיעה לצדיק בשכם....

 

כאילו בליל מחר....

אולי פעמיים נכנסתי.

אתפלל...

האם תוכל לשלוח את השיר באישי?
כבודו ישמחני עד למאד.

כמו ציור אומנותי שלא יודעים מאיפה להסתכל ולהבין אז רק מרגישים.
אז הרגשתי רצוא ושוב

יש מצב לקבל הסבר מילולי\רעיוני\כללי על מה שהולך פה

החיבור המלא בעיקרון אמור להסביר.

וזה בכלל יכול להיערך....

 

החיבור אמור להיות להיות חיבור על המסע לגילוי הנשמה שהולך הרבה פעמים רצוא ושוב. (כפי שדייקה ציף)

ההקדמה הינה פלינדרומית. שניתן לקרוא אותה ישר והפוך.

יש מקום אחד שהסתבכתי בו והוא הלהט השוקע ("לב ושקע") אאלץ לערוך זאת במוקדם ובמאוחר)

העיקרון. הוא ההעלם שבמציאותו ית' לעומת גילוי כבודו.

 

היא לא (לב ושקע). צא!- זוהי הבריחה כביכול מהתפיסה ההרגשית של הנשמה

היה יהיה ותעל. שרתי. בא.- זהו הקול לנסות כן לנבור פנימה ולגלות. (שרתי- היא תיבה שדי התפ-שרתי עליה..)

משך. ברח לצין. כניצל חרב.- זה היה הקול הבורח אחרי שהתמוטט עולמו הפנימי העובד. זה כאילו לא לשקוע באבדן.

כשם אביתר.- זוהי שורה די פנימית בחיי המחבר. אבל באופן כללי- אביתר נמלט מנוב עיר הכהנים שנהרגה כולה בגלל דואג האדומי.

שלעת והיה יהיה- אצעק שוב לאל-

איה!-  זהו חזרה אל הקול הממשיך של החיפוש.

 

 

עד כאן יכול לפרט....

קשה להסביר שיר. זה יותר גרוע מלהסביר בדיחה. כי בדיחה ההבנה גורמת בלבול וגיחוך אבל השיר. יוצר את הסדר. וזה קצת מחצין. נו, נויש..

מחכה להמשך

אין לי מילים להגיב ועוד ממה ששכלי הקטן מבין.