ואם זה יהיה מתחת לגיל 20

זה דבר הגיוני, לא?

לדעתי הוא יבין אותך, את גם מאוד צעירה

אם תרצו תשאלו רב, בגדול אין מניעה מיוחדת לדחות וזה לא קשור לזה שאת לא מחוייבת

להפך יש יתרון לדעתי בביסוס הקשר ביניכם לפני שמגיעים הילדים (במיוחד כשצעירים מאוד) ולתכנן את המשפחה כפי רצונכם

חוץ מהעובדה שלדחות כרוך בכמה וכמה ביטולי מצווה ואולי אפילו איסורים?

יש סיבה שלרוב פוסקים לא מתירים את זה.

וממה שראיתי זה לא אסור רק שלרבנים לא נוח להתיר את זה סתם כך

בפועל יש הרבה זוגות גרושים עם ילדים בגלל שהתחתנו צעירים מדי

במקרה שלה שהיא צעירה מאוד אני לגמרי מבינה אותה, זה רק לדחות קצת...

ברור שהיא צריכה לשתף אותו בזה ושיחליטו ביחד

וגם ככה כל זוג שמתחתן מתכנן את המשפחה שרוצה להקים, כמעט ואין זוגות שמביאים כל שנה ילד- תמיד מחכים קצת בין ילד לילד. גם מבחינת האישה שתחזור לעצמה גם בגלל הקושי לגדל ילדים

איפה ראית שאין בזה איסור?

מי שלא בשל להתחתן, להביא או לא להביא ילדים לא ישנה לו. החלק הקשה בנישואים זה הזוגיות.

אם הבעיה היא להחזיק מעמד עם ילדים, עדיף לחכות לבשלות נפשית ורק אז להתחתן.

בפועל זה כמעט לא קורה

יש מקרים מסויימים שבהם ניתן להישתמש באמצעים מסויימים ובאחרים לא.

לעשות (ואולי גם אסור).

לבעלך אסור להתחתן על דעת דבר כזה בלי סיבה הלכתית...

לי אישית חשוב מאוד העניין של ילדים וכו', ואם אגלה אחרי החתונה שהבחורה הסתירה את זה ממני, זה יהיה איום ונורא.

בקיצור, לדעתי חייב לספר. וכדאי גם לא רק אחרי אירוסין וכדומה

ככה "עובדות".

יש רבנים שמתירים בנסיבות מסויימות ובזמנים מסויימים.

זה כמובן נושא מורכב יותר.

ככה זה שכשמעלימים פרטים או מסלפים את הניסוח כדי שהנקודה שאתה רוצה שתהיה נכונה תשתמע

זה בעצמו weasle word

Ba de ya - say do you remember
Ba de ya - dancing in September
Ba de ya - never was a cloudy day

הפוך בה והפוך בה דכולא בה!!!!!!!!

אמר לך פה אדם שיש לו נגיעה בדבר שזה נדיר שבנדירים.

אני אישית לא נתקלתי בהיתר כזה מעולם...

השאלה אם מי ששואלים הוא פוסק בכלל או סתם תלמיד חכם!

ב-ה-צ-ל-ח-ה

לעניין, לדעת מי פוסק ומי לא זה פשוט ביותר.

ויש בערך פי 1000 "רבנים" שהם לא פוסקים.

פעם כולם ידעו שרב = פוסק.

היום כל ת"ח הוא הרה"ג, כל דרשן הוא הרב. כל גברת עם מיקרופון ותוף מרים היא הרבנית הקדושה כפרעעעעעעעע אדונית החאפלות שליט"א.

היה הייתה ענווה!

היא נקראת סוף הוראה. יש הלכות פסוקות לחלוטין בגמרא וקוראים להן "דינא דגמרא".

מי שלא יודע גמרא, לא כדאי שיגיב עליה. אני לא הולך לרשום לאנשים תרופות, כי אני לא רופא. וכו'

קורס מבוא לתלמוד באיזשהי מכללה - מעיד על עצמו!

(מה שכולל להגיב לגופו של עניין ולא רמת הידע של הכותב. זה לא רלוונטי. ודווקא מקריאה של הניקית הספציפית אי אפשר להאשים אותה בבורות )

יש להעיר כי יש מקום לאמירה שצריך להכיר נושא כדי לייעץ או להעיר עליו.
בלי קשר לדיון הנ"ל.

יש גבול לכמה פעמים אפשר לדחוף אותה.

ונראה לי שנעצור כאן.

היא אמירה לגופה של האמירה שנאמרה.

אבל יש לך בעיה עם השימוש בה- שזה כבר דיון על המשתמש.

כל הערה שאעיר בסופו של דבר תופנה נגד האומר אותה.

גם את ההערה שלך על מה שאני אומרת אפשר להפנות לכיוון הזה.

כל שעשיתי היה לבקש לדון בטענות שכותב מעלה ולא ברמת האינטליגנציה שבה הוא מצויד. (שוב, אישית אני סבורה שענבל מצוידת בדי הרבה, אבל זה מאוד לא רלוונטי.)

וזה זכותו לטעון את זה בדיון.
אין הבדל בין הערה אישית לכותב מסוים על תרבות הדיון שלו,
לבין הערה אישית לכותב אחר על תרבות הדיון שלו.

אם הוא היה כותב משהו מעליב, זה באמת רלוונטי, אבל במקרה כזה,

שבו הם דנים והוא טוען לכך שהיא לא מוסמכת להבין בנושא מסוים,

מתוך דבריה- אין פה בעיה של תרבות דיון.

כל לדעתי.

הוא כתב- שמי שלא מבין בנושא מסוים שלא יגיב עליו.
זה הגיוני מאוד. אולי לא נכון במקרה הזה, אני לא מכיר את ענבל.
אבל לפחות ממה שאמרה- היא לא הראתה בקיאות גדולה בהלכה

בשרשור הזה.

אסור לנו להגיב ולהגיד את דעתנו בגלל שהיא בת? 
אני לא מחלק בין בנים לבנות, אם אני מרגיש צורך להגיב למשהו אני אגיב.
אני משתדל לעשות זאת בכבוד, ומוכן להתנצל אם נכתבו דברים פוגעניים.
אבל אין שום סיבה שאני "אבלום".
ואני לא מבין למה את תוקפת אותי... אני לא תקפתי את ענבל בשום שלב של הדיון... לדעתי, ואם יוכח אחרת אני אתנצל....
אף אחד לא "מתלבש" עליה... אם יש וויכוח או דיון אז אנשים מגיבים.
זכותם לחשוב אחרת ממנה... למה את מתלבשת עליי?

אני הגבתי לגלויה. בעיני זה דו ערכי לבוא ולהגיד לצד אחד שהוא לא מתנהל בתרבות דיון, כשפועלים כלפיו ללא תרבות דיון. אני לא רואה הבדל בין מה שגלויה עשתה למה שהוא עשה. אז הגבתי. מה קרה? 

חשוב מאוד שאם תילקח החלטה כזו, היא תהיה מתוך היתר של רב... 

שקר, עד מתי??????????

אינו שייך אלייך לבד.

אז אם יהיו לך הצעות וזה יהיה רלוונטי, את יכולה גם להתייעץ כמובן. אבל מסתבר שבוודאי שצריך להודיע על "כוונה" מוחלטת כזו, בלי להאריך בדיבור, אם רואים שיש כיוון.

ואין דבר כזה "להסתיר" (כלומר, את חושבת שגם אחרי נישואין אפשר "להסתיר".. זה חוסר הבנה בסיסית במהות של נישואין. לפני שחושבים להתחתן בגיל כזה צעיר, כדאי לעשות "אירגון מחדש" של  התפיסה במהות הנישואין)

קראתי הכל

זה מה שהבנתי: יש רבנים שמתירים, יש כאלה שנגד הרעיון של לחפש היתרים

מבחינה בריאותית יש בעיה

עדיף לא להתחתן? מה?!

תשמעי..

זה שהגישה הכנראה יותר "רגילה" היא לא לחפש היתרים כשאין צורך - זה נכון.

זה שיש מקילים, גם אי אפשר להכחיש..

אם יש בעיה בריאותית - אז בוודאי שזו תמונה אחרת.

ובוודאי שלא "עדיף שלא להתחתן"....

השאלה העיקרית שהועלתה ונידונה, להבנתי (לא קראתי רוב מה שכתבו), היא האם "להסתיר" דבר כזה.

אז לא מסתירים - אם מדובר במישהו שחושבים שיש כיוון. קל וחומר שלא מסתירים אם נשואים.

אבל, אדם שעיניו בראשו, ומבין שיש בעיה, ולא "לנצח".. והבחורה נושאת  חן בעיניו - אז מן הסתם יאמר, אם מבחינה הלכתית אין בעיה, נדחה קצת..

ואם יש בעיה בריאותית שמצדיקה, אז אכן כך יאמר גם מי ששואלים; ואפשר להתחתן בשמחה....

לא דווקא לפי השאלה הזו.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳