את צודקת שמצוות פרו ורבו היא על האיש ולא על האישה. אבל לפי חלק מהראשונים לפחות, ובטח אצל לא מעט אנשים- חלק משמעותי מהחתונה הוא גם על מנת לקיים את המצווה הזו.
כלומר, להגיע מראש באמירה כזו, היא אמנם "מותרת" לך, אבל היא פרט חשוב. תחשבי שאחרי החתונה תגלי שהבעל לא מעוניין שתגורו ביחד? הוא רוצה לפגוש אותך רק פעמיים בשבוע, וכל שאר הזמן תסתדרי. זה פרט מידע שהיית רוצה לדעת ואפילו יכול להיות שלא היית מתחתנת.
זה מהצד האנושי הטבעי והנורמלי.
מהצד ההלכתי, מניעה מכוונת היא בעייתית. יש מתירים, בד"כ באופן פרטני, מסיבות מסויימות ולזמן קצוב. אבל אין היתר גורף. יכול להיות(אפילו מאוד) שהבחור שתצאי איתו לא סומך על דעות כאלו, או שלא מכיר ולא מעוניין לקבל. עוד סיבה טובה שיעלה בדייטים.
ולמעשה גם אם אישה לא מחוייבת בפני עצמה, היא מחוייבת משום "לא תוהו בראה", שזה עיקרון כללי שמוביל את חיינו.
ועל כן, זה דבר שיש להעלות בדייטים. אולי לא בדייטים ראשון, את לא חייבת לפתוח את המחשבות הללו בפני כל בחור, אבל כשהדברים מתקדמים(הייתי אומר באזור השלב של בדיקות הגנטיות) מומלץ להעלות את הרעיון הזה.
ותגיעי בראש פתוח, בעז"ה אחרי החתונה דברים נראים אחרת.