מפשט דברי הפוסקים נראה שכל השתתפות בענייני מלחמה אסורה לאישה, גם תפקיד עורפי.

כמו"כ יש בעיה בשירות תחת מפקד גבר.

(עריכה: גיגול פשוט מצא את זה מאמרי רבנים שונים כדוגמא, ניתוח חד ומעולה.)

אם אתה מדבר מתוך הבטן שלך אל תתעטף באצטלא תורנית, ואם אתה מדבר מבחינה תורנית תשקיע מעט זמן כדי ללמוד את הנושא.

אם אתה כותב דברים בעלי משמעות הלכתית מבלי להתייחס בגלוי להלכה אל תתפלא שחושדים אותך בכך.

לגבי המשפט השני, אם עיינת בנושא אתה אמור לדעת שיש הרבה בעיות, וגם אם לשיטתך הן נפתרות, הן עדיין בעיות. 

לגבי טענותיך ההלכתיות - יש כאן יותר דמגוגיה מתוכן ולא אטרח לענות, אני לא רואה את עצמי כמגן ההלכה. רק אציין שמכמה וכמה סוגיות סבוכות יצרת שלושה משפטים זחוחים ובעלי קשרים מעורערים למסורת ההלכתית - נראה שדרכי הפסיקה לא כל כך נהירות לך, או שמא גם הן מצחיקות אותך, כפי שמצחיקה אותך פסיקת גדולי הדורות בעניין גיוס נשים. 

כשאתה לומד אתה צריך לספור בעיקר את מעמדך התורני לעומת מעמדם התורני של הפוסקים, ומתוך כך לגשת לסוגיא.

אני פחות מעוניין לדבר על האופן שבו אני תופס את ההלכה. אני רק אגיד שזה שמישהו אומר משהו לא הופך את זה למחייב...

מקורות? אתה אמרת שמשהו אסור, לכאורה חובת ההוכחה הראשונית עליך... להגיד "הפוסקים אמרו" זה נחמד. אבל זה לא מקור

אני מקווה שאתה לא לומד מקורות כאלו בישיבה שלך...

אתה יכול לתת כמה דוגמאות?

או שיש שם ברשימה שלך רק מרכזניקים?

ומחילה... פספסתי את הרשימה למעלה

כנראה שאני באמת היחיד שחושב שיש תלמידי חכמים מחוץ למרכז...

או שאולי אתה מסכים איתי? מה אתה אומר? יש עוד תלמידי חכמים שם בחוץ? שלא למדו במרכז?

ואל תדאג לי יקירי, אני נהנה.

אבל יש מעט מאוד גדולי הדור ורובם אכן למדו במרכז.

סביר להניח שבדור הבא יהיו גם לא מעט גדולי הדור שלמדו בהר המור ואולי בעוד כמה ישבות.

אין ליבעיה אם תלמידי החכמים של מרכז, יש לי בעיה אם מחיקת כל עולם תורה שלא יוצא משם. אתה חושב שזה מקרי ש10 הרבנים הראשונים שיצאו לך למדו שם (חוץ מאחד, אולי). אני מאמין שלא. זה פשוט אומר שהתורה שלך סגורה ומצומצמת... וכשמצמצמים  את זה כל כך לא ממש קשה להיות בחוץ וממילא כל טענת "גדולי הדור" שלך לא מחזיקה מים.

אני לא הולך על "הקו הליברלי" אני הולך אני מה שאני רואה לנכון (כמו כולם, בקצה. רק שאני מודע לזה). לעיתים "ליברלי", לעיתים "שמרני". בכל מקרה אני לא רלוונטי בדיון (שהחלטת להפסיק...) מה שמשנה זו האמת.

כשחייל דתי לא נמצא במסגרת של ישיבת הסדר וכיו"ב, הוא תמיד מושפע מחבריו לבסיס. בתור רכז דת ראיתי לא מעט מקרים של "עיגול פינות": הפלוגה יוצאת ליום כיף, החייל הדתי משכנע את עצמו שלשמוע הופעה של זמרת או להשתכשך בבריכה עם חיילות זה לא כזה חטא גדול וכו' וכו'

צריך להתמודד עם המציאות בצהל אין מה לעשות. ואגב צהל ממש השתפר בכל מה שנוגע לדת ולחיילים דתיים

ושמע מינה תלת:

א. בצבא יש בעיות.

ב. חובה להישמר מהן.

ג. המלחמה עדיין מצווה.

לגבי בנות, הוויכוח הוא האם ערבוב המינים יוצר את א' וממילא מבטל את ב',

והאם ג' בכלל רלוונטי לגביהן מלכתחילה.

ואידך זיל גמור.

ביחוד כאלו המשרתים ביחידות קרביות שלא במסגרת ההסדר.

המצב היה הרבה יותר טוב אילו גם החרדים היו מתגיייסים ברובם והיה מופסק גיוס הבנות (או לפחות גיוס החובה).

מאז ומעולם בנים היו הלוחמים בכל התרבויות. הם בנויים פיזית למאבק. הם שריריים יותר, יש להם יותר כוח, הם רצים מהר יותר וכו'. רק כשאין ברירה, הבנות משתתפות בזה. ההשפעה על חיי הרוח שלהם היא, כנראה, דומה.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.