אחת. בין גברים לנשים ובעיקר בגיר ההתבגרות שורר מתח רב.(תקראו לזה [סליחה על הביטוי אם זה לא מקובל פה בפורום] מתח מיני)התחושה של "איך מסתכלים עלי הבנים? או להפך מפריעה להקשבה לשיעור,מסיחה את הדעת וגורמת פעמים רבות לאי נעימות ממשית.

שתים. בכללי(לא שאני לגד נשים או שאני אומר שכל הבנים סוטים או משהו אבל-) שהייה בחברת בנות (לפחות לבנים-אני לא יודע אם גם ההפך) גם זמן קצר,כל שכן האפשרות לראותן יכולה לגרום להרהורים-גם אם לא הרהורי עברה והדבר אסור.שמירת וטהרה המחשבה.

שלוש. הסיבה השלישית היא מאוד כוללנית אז אני לא מאשר אותה לעצמי ומשאיר את הסמכות לכם. לא כל שיעור לנשים מתאים לבנים. ההבדל רגשי וההבנתי בין בנים לבנות (בלי שם זלזול אלא ההפך,לשבח) הוא לפעמים גדול (אם מבחינת פגישה ארוכה ומתמשכת יותר של בנים עם התורה עצמה,גמרא וכו') ולכן יכולים להיווצר אי הבנות והסכמות בעת השיעור קל וחומר בעת "שיח"(כמו שקוראים לזה) והדבר יכול לפגוע ולהרוס כמה דברים כלל לא בכוונה אם בפן האישי ואם בפן הרוחני.

רביעית. מה הבעיה פשוט לשים מחיצה? מה היתרון לתת ליצר הרע אפשרות לחדור ולגרום פעמים לחילול השם,דברי קלות ראש ודיבורי אחרים גרועים יותר רחמנא ליצלן.

אל לנו לפתוח אפילו פתח קטן ליצר הרע ובקיצור-שומר נפשו ירחק מכל אלה.

אפילו בהלוויות צריכה להיות הפרדה,

וגם ביום יום בבית הכנסת יש הפרדה.

היצר לא סופר כל-כך את הגבולות שהיינו רוצים לשים לו.

ולימוד תורה לשמה זו מדרגה גבוהה.

לא כולם לומדים לשמה.

צריך להתרחק מנשים מאוד מאוד, זה לא המלצה!

במידה ה"מחוזקת" הייתי קורא לה והאמיתית-צריך להתרחק מאוד,לא מתוך שהם דבר רע[במליצה-למרות שכתב שלמה המלך אחת מאלף לא מצאתי(עיינו קהלת)],אלא שתוצאות קרבה ואפילו מועטות הן חמורות וככול שחברו גדול ממנו כך יצרו גדול ממנו.

"זה לא לפשוטי עם"-ממש ככה.

מדת הצניעות גורמת טובות רבות בעולם, ומתוך-כך היא זוכה לדחות מפניה דברים שהיו טובים מצד עצמם, אבל כיון שמפני יצר האדם וכחו החלש יגרמו לפרוץ במדת הצניעות, שהיא קיומו של העולם הרוחני והחמרי.

מדת האהבה והידידות, בכל הסימנים והדבורים הנוחים, היה ראוי להיות שוה בין המינים, אבל מפני יקרת ערך הצניעות נדחית מדת דרך-ארץ ממקומה עד שלא לשאול בשלום אשה. (כך ההלכה, ואין הכוונה לא להגיד שלום ובוקר טוב, אלא הכוונה ב"שאילת שלום"- ברמה של קשר אישי והתעניינות)

הצנוע מכיר, כי לא מפני שנאה על המין הוא מתרחק ועושה גדרים כי-אם מפני התכלית הכללי היפה.

דוגמתם של דברים אנו מוצאים בדעות, התרחקות הראויה וכמעט מוטבעת שלא לתור אחר מחשכות המרחיקות את המעמד המוסרי, לפעמים נראה שדוחקים את חופש הדעת, אבל מי שמכיר התכלית יבין את יקר ערך ההגבלה, ויקבל אותה באהבה.

כך... בהצלחה לכולנו..

אבל צר לי, זה לא המצאה שלי אלא של חז"ל ולכן להגיד עלזה שזה לא נשמע לך, זה כבר לא ראוי ולא מכבד. לשאול מותר, לא לחלוק.

אפשר להאשים מישהו בדברים שלו, אבל לא בפרשנות שלנו לדברים שלו.

ומי שאמר "להתרחק מן הנשים מאוד מאוד" הוא השו"ע.

זה כלל שתקף גם לגבי בנים וגם לבנות. (מנוסח בלשון זכר וכו').

יש מקרים שצריך להדק יותר את החבל, ויש פעמים שאפשר פחות,

אבל הגישה היסודית היא זו.

נכון שבת צריכה לא להכשיל בכוונה אבל זה לא נכון להגיד ככה.

פחות מסביר שלבן יש יצר יותר גדול מבת, ולכן הוא צריך להיזהר, ולהתרחק ממנה- שזה בעצם לטובת הבנות. אלה שהמשפט הזה אומר

 שבנות טמאות, רעות וכו'...

אך המשפט: "צריך להתרחק מאוד מאוד מבנות"- לפי דעתי לא מבטא את המסר שלו בצורה נכונה, אלה בעצם אומר שבנות זה דבר טמא ורע... 

השולחן ערוך הוא ספר הלכות וזו הדרכה מעשית-הלכתית, לא השקפתית-עיונית.

להסיק מסקנות מעבר לכך, זו פרשנות כנ"ל.

אנחנו בעד חברה מעורבת, אחרי החתונה...

איש ואישה- בן ובת

מצד צניעות- נכון שתהיה הרחקה. ואז לא משנה בנים/בנות.
מצד הנהגה- בנים צריכים יותר להיזהר. וזה ההבדל.

2.אסור בכל גיל משום איסור "להיתרחק מן האישה מאוד מאוד", מציע לפתוח מידות הראי"ה צניעות לבירור הנושא .

בגמרא יש יחס לרגלים כדבר לא טוב ומסבירים שם שזה מפני הדרשה הגדולה שהייתה, שאגב הייתה עם מחיצה אבל נוצרו דיונים בין הבנים לבנות שיצרו קירבה וכן "יחוד" מפני העומס... יש שמסבירים שבגלל זה עושים צום שני חמישי שני(מי שנוהג כך).....

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....