אז גם אני מפרסמת לכבוד יום לידות הבית הבין לאומיתחיה דולה
עבר עריכה על ידי תחיה דולה בתאריך י"ב בסיון תשע"ז 14:53

היום יום לידות הבית הבין לאומי ואני מצטרפת לתנועת הנשים שמנרמלות את לידות הבית,
 המאבק על נרמול לידות הבית הוא לא רק עניין של מי שבוחרת בלידת בית אלא של כל ציבור היולדות בישראל,
 חופש הלידה בלידה לא מתחיל ונגמר רק בשאלה היכן ללדת אלא בכל התייחסות המערכת לכלל היולדות בפרוטוקולים, בכח האדם, ב(חוסר) התעדכנות בהמלצות ארגון הבריאות העולמי ועוד.
אז אחרי כל זה אני דווקא רוצה להתייחס ללידות שלי,
אני יודעת שאחד הדברים היותר מדוברים בשיח על לידות בית זה בטיחות הלידה,
 אז יש את המחקרים והסטטיסטיקות ואת המלצות ארגון הבריאות העולמי אבל אני אדבר על הלידות שלי.
בלידה של צהלי הגעתי יחסית מהר לשלב צירי הלחץ, 
הייתי בבריכה בסלון הבית שלנו כמובן בליווי Shayne Bergner המדהימה! 
היו כמה צירי לחץ ולחצתי איתם אבל איכשהו הם נעלמו פתאום. 
שיין ביקשה שאצא מהבריכה כדי שתבדוק אותי ומסתבר שאני בפתיחה 6! 
כן, הייתי כבר בפתיחה מלאה וחזרתי אחורה. 
ההסבר לתופעה הלא מוכרת הוא שצהלי נכנסה כנראה בתנוחה לא משהו לאגן,
קלטה שלא טוב לה, חזרה מעט אחורה ושיפרה כניסה. 
כן, כמו אישה קלאסית שלא מצליחה להיכנס לחניה  
 אז בלידת בית שבה אין לחץ של זמן ויולדות בחדרים סמוכים שצריך לטפל בהם וכסף שעולה למערכת כל שעת שהייה בחדר לידה אפשר לחכות,
שיין הנחתה אותי לשכב על הצד במשך חצי שעה ואחרי חצי שעה לשכב על הצד השני.
במשך השעה הזו היו צירים ספורים ולא ממש חזקים. 
אני מזכירה שלפני זה היו לי צירים סוערים, צפופים, היה לחץ של תינוקת שבדרך החוצה. 
אחרי שעה של מנוחה שיין בדקה אותי והראש התבסס מחדש בצורה אופטימלית,
 הפתיחה התקדמה ובתוך זמן לא רב צהלי כבר הייתה בידיים שלי. מהממת ומתוקה. תודה לאל. 
אז מה היה קורה אם הייתי בבית חולים? 
אני מכירה את זה, 
מתמעטים הצירים? כנראה שהרחם התעייף וצריך לעזור לו, בואו נביא פיטוצין! 
לכאורה? הכי הגיוני. 
 בפועל? אתם זוכרים שהיא נכנסה לא נכון בפעם הראשונה? אז אנחנו דוחפים את המכונית בכח לתוך החניה בזווית עקומה.
זה לא יעבוד! 
ואז היא תיתקע בתעלת הלידה אבל אל דאגה! בשביל זה המציאו את הוואקום! 
 אז יעזרו עם הוואקום מלמטה היולדת תלחץ בכל הכח בזמן הציר ועוד רופא ילחץ על הבטן מלמעלה. 
 הייתי בסצנות כאלה, זה לא מרנין. הלחיצות העזות מחלישות את ריצפת האגן, הוואקום גם הוא מפעיל לחץ עצום על ראש התינוק (אני לא אכביר במילים אבל תחשבו כמה נזהרים על ראש של תינוק בשנה ראשונה ומה וואקום עושה לראש של התינוק) 
במקרה הטוב זה היה עוזר והתינוקת היתה יוצאת ובמקרה הרע זה היה מגיע לקיסרי. 
לא חבל?
ונעבור ללידה של עמיחי שגם הוא נולד בבית,
 אז הלידה היתה בקצב שלה, היה אפשר לצפות שלידה שלישית תהיה קצת יותר זריזה אבל מי שאל אותנו. 
הדרמה הגדולה התרחשה דווקא אחרי שהוא נולד החמודי. 
עמיחי נולד עם לשון קשורה בדרגה ממש נמוכה אבל בכל זאת זה הפריע לו לינוק,
הוא היה עלי וניסיתי להניק אותו, בכל זאת מאחורי היו אז יותר מ20 חודשי הנקה אז ידעתי איך לעשות את זה והוא ממש התקשה.
 המיילדת לקחה אותו וניסתה לעזור לי, היה שלב שהוא מאד התקרר אז היא שמה אותו על מיטת חימום שהיא הביאה ועטפנו אותו בשמיכות חמימות ואז הוא חזר אלי שוב. לשמחתי היו לי פטמות סילקון שאפשרו את ההנקה ולכן לא היה צורך שנעבור לסורוקה. השבועות הראשונים לחייו לא היו לו קלים, לקח זמן עד שהצליח לעלות במשקל כמו שצריך אבל מה שעזר זה כמובן שהייתי צמודה אליו מרגע הלידה וכמובן במעקב צמוד של טיפת חלב ויועצת הנקה נינה בתאשוילי שהיא יועצת בחסד. באמת. 
 ומה היה קורה אם היינו בבית חולים? סביר להניח וגם בסצנות כאלה הייתי שברגע שהוא היה מראה סימן קטן מדאיג כבר היה מוזעק צוות שלם לחדר ואחרי טיפול ראשוני היו מעבירים אותו לתינוקיה "כי את בוודאי רוצה שהוא יהיה בהשגחה" ואז מה קורה? אנחנו מפסידים זמן יקר שבו גם האמא וגם התינוק עירניים ורוצים את הקשר הזה, המגע הגופני של אמא ותינוק בשעות אחרי הלידה הוא חיוני להצלחת ההנקה, לבריאות התינוק ולבריאות הנפשית של האמא, כן, ידעתם שאם התינוק לא ליד האמא הגוף שלה לא יודע שהתינוק נמצא בהשגחה אז הוא מתחיל להפריש הורמונים של אבל ולא ממהר להתחיל את ייצור החלב. כי כנראה אין תינוק שיצרוך אותו, חלילה. 
 לסיכון הזה לא נכנסתי, הייתי צמודה לעמיחי שדווקא בשעות הקשות האלה זקוק לאמא שלו הכי הרבה. 
 זה לא סותר את הבאת רופא ילדים שיבדוק אותו ובימים הראשונים בכל יום ראה אותו רופא או מיילדת או טיפת חלב.
אז אלה הסיפורים שלי,
 במקרים שלי באופן משמעותי לידת בית איפשרה תוצאות לידה טובות יותר עבורי ועבור ילדי,
וכן, זה לא משהו יוצא דופן, זה חלק מסטטיסטיקה מוכרת של בריאות לידות הבית.
אז היום אני מצטרפת לאחיותי שחוגגות את יום לידות הבית הבינלאומי, 
אז היום הזה בישראל אנחנו מציינות בארועים ברחבי הארץ (כן, גם בבאר שבע)
 ובפוסטים ברחבי הרשת. מקווה שגם הפיד שלכם מוצף בחגיגה

#זכותי_ללדת
#מנרמלות_את_לידות_הבית
#לידת_הבית_שלי

 

(העתקתי את הפוסט שלי מהפייסבוק לכן התיוגים וכו')

מחכים כמה חודשי הנקה? מודדת כובעים


היום כבר קצת יותר תחיה דולה

את הגדול הנקתי 11 חודש

את השניה הנקתי 19 חודש (אז בעצם היו לי 30 חודשים)

ואותו הנקתי 24 חודשים אז היום יש לי ותק של 54 חודשים  

אההההתחיה דולה

לא יודעת למה היה כתוב שם 200  

בדקתי עכשיו במקורתחיה דולה

וכתבתי 20, איכשהו בהעתקה הוא החליק להכפיל  

 

ומעולה, אני כבר ביותר מרבע הדרך להגיע ל200, קטן עלי  

באמת היה נשמע לי מוזר..(אני אחרי כמעט 30 חוד')סיהרא.


באמת אין לי מושג למה הוא החליט להוסיף 0 תחיה דולה


העתק-הדבק הרבה פעמים מוסיף אפסהש"ל

כבר קרה לי שגיליתי ברגע האחרון שהחשבון שעמדתי לשלוח ללקוח מוכפל ב10.

אוי ואבוי..רק אמונה


תחיה תודה על השיתוף! בדיוק נתתי לבעלי דוגמה כזאת היוםאיזו נחמה

עצוב

ועוד משהו, זה כ"כ נכון שהיום הזה נועד עבור כולנו, כל הנשיםאיזו נחמה

אלה שיולדות בבית כמו אלה שמעדיפות ללדת בבי"ח...

 

אני ב"ה ילדתי את בני הבכור לפני 15 שנים.. ואז  כמעט לא היה שום דיבור על 'זכות מדעת' על ביות ומי שמע ומי פילל על 0 הפרדה??.. 

 

ההרגשה שלנו היולדות אז היתה שבעצם הלידה שייכת לרופאים ואני רק איזה כלי באמצע שעושה מה שאומרים לו: כדאי לך לקחת אפידורל- תשכבי אל תזוזי- נותנים פיטוצין בלי לשאול ובמקרה שבא להם גם פוקעעים את המים או עושים סטיפיניג בלי הודעה מראש...

 

גם התינוק היה אז סוג של 'מולאם'.. ידעתן שהיה אסור להוציא תינוק מהתינוקיה רק בשעות ההנקה?? ואם הגעת והוא צרח אבל היתה בדיקת רופא, אז עמדת מול דלת נעולה, כי עכשיו יש רופא ואי אפשר להיכנס!!! ואני לא העליתי בדעתי שזה לא חוקי!!! שאסור לבדוק ילד שלא בנוכחותי!! 

 

ומי העלה בדעתו שאמא צריכה להיות ליד הילד שלה! כשמכאיבים לו רגע אחרי שנולד??? הרי תינוק מעט יותר גדול, אמא לא היתה מעלה בדעתה לשלוח אותו לבדו לרופא/אחות!! אז למה תינוק שנולד כן??? פשוט מאד, בראש של כולם התינוק עוד היה 'שייך' לביה"ח...

 

משהו הזוי!!!!!!!!

 

 

היום כשאני אמא בוגרת, ובעיק אמא מודעת יותר לזכויות לצרכים שלה ושל תינוקה הקט, היום זה נראה לי מופרך!!!

 

אבל זה רק בזכות כל אותן נשים 'משוגעות לדבר' שהלכו וסללו לנו את הדרך!

 

לנו לכל האמהות כולן!!

להחזיר לנו את הזכות על גופנו, לדעת איזה הליך מבוצע בנו, ולקבל את רשותנו, את הזכות לומר לא! את הזכות להיות עם הילד שלי כל רגע, כי הוא ילד שלי מהרגע שיצא לאויר העולם! להכיר בצורך האמיתי שלו להיות לידי מיד וכל רגע! 

 

את כל אלה לא ידעתי קודם! לא העליתי זאת על דעתי... ואני אשה משכילה וחושבת, לא אחת שמקבלת כל דבר כמובן מאליו.

 

אז אני רוצה להודות לכן, נשים יקרות!! אתן המשוגעות לדבר, אתן האמיצות שדיברתן וולא שתקתן ופעלתן! תודה תודה תודה!

 

וכאן בפורום, יוקטנה, ויפעת ותחיה היקרות!!! שלי אישית הארתן ופקחתן את העינים!

 

בשמי ובשם ילדתי, ובע"ה בשם אלה שעוד יבואו תודה!!

וואו.בלידה הראשונה שלירק אמונה

קיבלתי מילדת עם השיטה הזו של לפני 15 שנה.

זה הסגנון יחס שלה

 

ושאלה-בתינוקיה לא קוראים לאימהות בבדיקת רופא-כיום..

למרות שכתבת שאין זכות לבדוק בלעדי ועד היום לא נותנים להיכנס לקחת בבדיקת רופא

 

 

(ואיזה אומץ לעשות לבד  לידה כזו (בלי בעלך שתומך בלידת בית.))

 

הנושא של נוכחות ההורים בבדיקת רופאבארץ אהבתי
מיושם היום רק אצל מי שהולכת על 'אפס הפרדה', ולא בכל בתי החולים מאפשרים את זה עד הסוף. אבל עצם זה שזה קיים בצורה כלשהי ברוב בתי החולים זה שינוי עצום של השנים האחרונות, ויש בתי חולים שזה ממש מיושם עד הסוף (למי שבוחרת במסלול של אפס הפרדה).
בירושלים זה אפשרי בעין כרם ובשערי צדק (המסלול של 'ביות מלא' אצלם הוא בעצם 'אפס הפרדה'), לאחרונה ראיתי שהר הצופים פרסמו שפתחו אצלם גם כן מחלקה של אפס הפרדה.

ויכול להיות שיש אפשרות להתעקש להיות נוכחת בבדיקות בתינוק גם אם את לא באפס הפרדה בהגדרה.
זה קרה כשלא הסכמתי לזריקה של ויטמיןK-ישר הם באו אלירק אמונה

וביקשו שאני אתן לה,ועשו את זה לידי.

ו-תודה על המידע

כבר הרגשתי רע שלא ידעתי

בשערי צדק הייתי במחלקה ג-ביות חלקיtz
והיינו בכל הבדיקות, וגם ישר עשו קבלה לקטנצ'יק כשבעלי נוכח ונתנו לו לקחת אותו חזרה אליי
איזה יופי לשמוע! לא הכרתי שזה המצב...בארץ אהבתי
נאומים חוצבי להבות צודקת בכל מילה מודדת כובעים


מדהים.לב אמיץ

עצוב

כל אחת מה שמתאים להתעלומה

קראתי את מה שכתבת. וזה הדהים אותי . אבל אצלי ב2 הלידות שעברתי- אם הייתי יולדת בבית היה לי אולי ילד אחד!!!!

הגעתי בילד ראשון לבי"ח עם פתיחה 2 וצירים מוווות. הייתי שם כמעט יממה עם צירים כל דקה חזקים כמו בפתיחה מלאה,ועדיין תקועה ב2!!!!  בשניה שהביאו לי אפידורל- תוך 20 דקות הייתי בפתיחה מלאה (אותו סיפור בלידה שניה אחרי ירידת מים בבית)  אם לא היו מביאים לי אפידורל והייתי נשארת בבית- לא הייתי יולדת בשום מקום.

בלידה ראשונה לחצתי בערך שעה והוא חזר אחורה לוא התקדם בכלל . ופתאום היו לו ירידות בדופק- עשו וואקום (וכמה שזה היה לי רע- זה משהו אחר, ועד היום אני סובלת מזה)   אם לא היו עושים וואקום בדקה ה99- לא היה לי היום ילד.

הראש שלו היה מסובב, אם הייתי יולדת בבית הוא לא היה יוצא משם בשום צורה...

לכל אחת יש את הדרך שהכי מתאימה לה ללדת, ולכל ילד את הדרך המתאימה ביותר לו - להוולד בה...

 

למישהי בשיטה טבעית יש את התנועתיות שמקדמתרק אמונה

את הלידה יותר מאפידורל

אני זוכרת שאמרו לי לשכב על הצד וזה קידם

הורידו לי את הגוף למטה ואז זה ביסס את הראש טוב

הולכים וזה מקדם

יושבים על כיסא וכו'

זה פלא אבל זה עובד

יש גם לחיצות בגב שעוזרות

כל מה שכתבת עשיתי ולא זזתעלומה

הייתי שם יומיים!!!! שכבתי על הצד, עליתי את כל החדר מדרות של שע"צ שתיים שתיים, כדור פיזיו, רפלקסולוגיה. הייתה איתי דולה!!! לא זז כלום עד שאין אפידורל!!!

וואו נשמע ממש קשה חיבוק..רק אמונה


יקרה, מצטערת לקרוא על החוויות שלךתחיה דולה

אז שמה לב שמה שסיפרת דומה מאד למה שהיה אצלי? אבל במקום להיבהל מזה שחזרה אחורה (מה שקורה בבית חולים) אנחנו עודדנו אותה לחזור אחורה ולהתברג מחדש בדרך שלה. 

יש גם המון מידע שמיילדות מסורתיות (מסורת של לידות לא של יהדות כמובן ) מחזיקות לגבי התבססות העובר באגן, זכיתי ללמוד טיפה מהים בנושא הזה ובאמת הרבה פעמים עם כמה תרגילים פשוטים שיש בהם הרבה הגיון מתקדמת הלידה בצורה טובה. 

יכולה לשתף שזכיתי לעזור לאישה שהיתה מועמדת לקיסרי כי התינוקת הציגה רגל לפני הראש, הגיעה אלי לקליניקה כאובה, בקושי הולכת (תחשבי כמה זה מציק לסחוב ככה את התינוק) ועשינו כמה תרגילים ספציפים שעוזרים לזה ולמחרת היא הגיעה כביכול להכנה לניתוח, בדקו אותה ואמרו לה- למה באת? מצג ראש הכל טוב, תבואי ללדת. 

והרבה פעמים התסמינים של מצג לא אופטימלי זה באמת צירים שלא מוליכים לשום מקום ולא מייצרים פתיחה כי הראש לא מצליח להתבסס ולעזור לפתיחה והתנוחה החתולית שבה נותנים את האפידורל עוזרת לראש התינוק להתבסס  

אז כמובן שאין לי דרך לדעת מה קרה אצלך בדיוק ומה היה אפשר לעשות אחרת וכן אם לידה נתקעת בבית ולא מתקדמת אז עוברים לבית חולים, בשביל זה חשוב ללדת במקום שלא עולה על חצי שעה מבית חולים.

יש הרבה פתרונות לביסוסתעלומה

אחרי שניסיתי ה-כ-ל , והדופק של התינוק ירד וכבר ממש פחדו עליו- עשו לי וואקום!!! עד היום יש לי סיוטים מזה!! בלילה הייתי קמה שטופת זעה לאחר חלומות ביעותים שאני בלידה לוחצת ולוחצת- והתינוק לא זז!!! 

לידה שניה התינוקת יצאה כמו מים במשקל 4200- אבל גם אז הפתיחה לא זזה - לאחר כמעט יממה של ירידת מים- עם מליון נסיונות- עד שבא האפידורל הגואל. ומהשניה שהגוף נרדם- הייתי בשלב הלחיצות תוך 20 דקות...

אולי כדאי לעשות יום בינלאומיצהוב

לעישון גראס.

 

 

לא כל דבר לא חכם שאנשים עושים הופך להיות טוב רק כי צועקים הרבה.

 

 

 

 

אחרי כל מה שכתבו והסבירו, איך אפשר להשוות?לב אמיץ

אלא אם כן אטומים והולכים ראש בקיר עם גישה מאוד פשטנית ומצומצמת.

 

לא לכל אחת לידת בית מתאימה, אבל להשוות לעישון גראס? 

אל תתרגשי ממנה/ממנו לב אמיץאיזו נחמה

עצוב

אז כבר גם אי אפשר אנונימי וגם לא פצל"שצהוב

זו בדיוק הסיבה שכותבים מפצל"ש. כי כל מי שלא מסכים עם ה"נאורות" של לידות בית מותקף.

 

 

 

אם את כל כך יודעת טוב להסתכל בהסטוריה של כותבים אז את משקרת ביודעים כשאת אומרת שפתחתי את הפצל"ש בשביל להעליב כי את יכולה לראות את תאריך ההצטרפות.

ומי שלא מסכיםלב אמיץ

הסכמה גורפת עם ה"נאורות" של לידה בבית חולים. למה להתקיף אותו?

 

יש מקום לשתי הגישות. הגישה של לידות בית היא לא בלתי מתקבלת על הדעת.

לא את לא צודקת. מותקף מי שתוקףאיזו נחמה

מי שבאה בשמה ועומדת בצורה מכובדת מאחורי דעתה לא תוקפים אותה בד"כ.

 

אבל בגלל אנשים כמוך באמת ביטלו את האנונימי

 

האנונימי בא כדי לתת אפשרות לאנשים לשאול להגיב בנושאים מדי אינטימיים

 

מה שקרה שלרוב הוא שימש את אלה שרוצים להכות בסתר את רעיהם (ועל זה כידוע יש ארור מפורש)

 

 ובטח שהרבה יותר קל לעושת את זה בלי לעמוד מאחורי זה

 

אין מה להתנצל על ביטול האנונימי

 

אילו היית באמת רוצה להגיב עניינית היתה לך בחירה לעשות זאת בצורה מכבודת ומכבדת

 

לא נהגת כך

 

נהגת בצורה פוגענית

 

ולכן אין שום סיבה לכבד אותך

 

 

אולי בכל זאת לא בשביל להעליב, ואף על פי כן מצער אותי.לב אמיץ

כל כך הרבה התנגדות בזמן האחרון.

יש 2 דברים עיקריים להשוות ביניהםצהוב

1. להשוות לדברים שמזיקים.

ו2. לדברים שזה חוסר אחריות לשדל אחרים לעשותם.

 

אז את צריכה לקרוא שוב מה שאיזו נחמה כתבה.לב אמיץ

תקראי טוב.

תראי שזה לא זה ולא זה.

אלא אם כן יש לך אינטרס שיגבילו לידות בית. אחרת אין באמת הסבר למה שכתבת.

כנראה שאסור לי לקרוא את השרשור הזה...מתואמת

הוא סתם גורם לי לקנא

אבל לפחות אני מודעת לאפשרויות הטבעיות של לידה, גם בבית חולים,

ולפחות אני יודעת ויכולה להתעקש על הנקה בלעדית,

ולפחות עכשיו גם התנסיתי בביות - ואני יכולה תמיד להשתדל לעשות אותו.

אז גם לנשים כמוני מועיל יום לידות הבית הבינלאומי!

תודה, תחיה, על פרסום הפוסט!

זה גם עולה מאוד יקר בטח.לא?רק אמונה


האלטרנטיבה האידאלית מבחינתי זו רופאה פרטית... גם יקר נוראמתואמת


זה מבחינתי המטרה החשובה של היום הזהתחיה דולה

זה באמת לא משנה אם זה בבית או בבית חולים אלא אפשרויות הבחירה,

ההבנה שזו הלידה שלך ואחריות שלך על גופך ועל ילדך ואחריותך לצבור ידע ולשאול שאלות ומתוך זה להגיע לבחירה מושכלת שהכי טובה עבורך לפי מצבך. 

שמחה שביחד עם הקנאה הגעת גם לתובנה הזאת  

ולי גורם לבכות...כתר הרימון
רציתי ביות מלא, אבל בסוף הילד שהה בפגייה... ונדקר לא מעט בלעדיי...
אני מתנחמת בכך שהוא ינק יותר משנה וחצי (ולא קיבל שום תמ"ל!) ושהוא איתי בבית עד גיל שנתיים... סוג של פיצוי

אבל העיקר שאנחנו יודעות שעשינו את המקסימום!
גם את זה חוויתי...מתואמת

אבל אז לא היה שם בכלל ביות מלא, וגם בכלל לא חשבתי בכיוון...

אבל כן, זה מבאס נורא לתכנן משהו כל ההיריון - ולא לזכות לו בסוף...

חיבוק גם לךרק אמונה


אמא מדהימה את דבורית
חיבוק.אשריך!רק אמונה


איזה מדהים.ניקיתוש
ממש!!
הלוואי עליי חלום!
הלידה הזו ממש הרגשתי שבויה במערכת, נראה לי שזה ניצנים להבנת הרעיון שעומד בלידות הבית.
הלוואי שעד הלידה הבאה זה יהיה ממש מקובל יותר.
או שלפחות יהיו הרבה יותר חדרי לידה טבעיים ואפס הפרדה וכו' כי עדיין צריך להתווכח על כל דבר בבית חולים וזה מתיש!!! ומייאש!
תודה על השיתוף תחיה!מתחילה מחדש
ממש מרגש.
הנושא הזה ממש מעניין אותי, אני ממש מתחברת לכל הגישה הטבעית וההכרות עם הגוף.
אבל אני לקראת לידה ראשונה (כאילו עוד חצי שנה😅) ומאוד מפחדת מזה.לא יודעת ממש למה לצפות, כמה יכאב, האם אעמוד בזה..
האם לדעתך זה מתאים ללידה ראשונה?
אולי עדיף (דף חלק וכו')רק אמונה
עבר עריכה על ידי רק אמונה בתאריך י"ב בסיון תשע"ז 22:15


אני ילדתי לידה ראשונה בבית.גדולה מהחיים
ואיך זה היה?מתחילה מחדש
קסום. ההחלטה הכי נכונה שקיבלתי בחייגדולה מהחיים
נו ולא תפנקי אותנו בסיפור?איזו נחמה


האמת ממש באלי!גדולה מהחיים
אז קדימה! נורא מעניין אותי איך הגעת לזה כבר בלידה ראשונהאיזו נחמה


עובדת עלזה. כשאסיים לכתוב ולעבד, אעלה בעז"הגדולה מהחיים
יופי, מחכים לזה גם אם זה ייקח זמן...איזו נחמה


אשמח לתת לך מידע אם תרצי על ביות מלאדבורית
בלי קשר ללניאדו...
אני ממש מצטערת שפחדתי לבחור בכך עוד מהלידה הראשונה.
אני לא חושבת שהשאלה אם זה מתאים ללידה ראשונהתחיה דולה

אלא אם זה מתאים לך  

מציעה לקרוא סיפורים, ללמוד, לקרוא ספרים על לידה ולעשות קורס הכנה ללידה מקיף ולראות מה נכון לך,

את מוזמנת גם לשמוע ממני בפרטי בשמחה

יש לל המלצה על ספרים מומלצים בנושא?מתחילה מחדש
וואו כמה תגובות תחיה דולה

אני אצליח להגיב מחר בצורה יותר עניינית למי ששאלה שאלות ספציפיות.

 

רק לענין הבטיחות בלידה בגלל שאין לי סבלנות וחשק להיכנס לויכוחים אני אעלה פוסט חשוב של נשים קוראות ללדת- 

 

שוברים את המיתוסים על לידות הבית

נשים קוראות ללדת- למען חופש בחירה בלידה·יום שלישי 6 יוני 2017

1. "אבל מה תעשו אם הלידה תסתבך? בבית אין רופאים, אין איך להתמודד עם סיבוכים"

בלידת בית יש מיילדת פרטית וצמודה ליולדת (בניגוד לבתי החולים בארץ, בהם התקן הוא מיילדת לשלש יולדות). מיילדות הבית מכירות טוב את הפיזיולוגיה של הלידה ולמעשה הן מתמחות בלידות טבעיות. הן פועלות מתוך זהירות רבה ומסוגלות לזהות מצבים שבהם היולדת והעובר יידרשו לעזרה נוספת, כזו שתצריך מעבר לבית חולים.

בלידת בית מתבצע מעקב אחרי דופק העובר והסימנים החיוניים של היולדת. מיילדות הבית מודעות לגבולות עבודתן ואחריותן ומתי כדאי ורצוי להיעזר באמצעים נוספים שאינם אפשריים בלידת בית. מחקרים מראים שלרוב המעבר לבית חולים של יולדות שתכננו לידת בית אינו דחוף ונעשה מטעמי בטיחות ולא עקב צורך רפואי ממשי.

הנה מחקר שמציג את יעילות ההעברה של יולדת בית לבית החולים >>/\/bit.ly\/2014-transport-effectiveness", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2014-transport-effectiveness&h=ATM9pRo4EUbpqumZ9yXZ8tHaQGeFrslRDNDwMuYnVa2AhCaFkloaPAwdssz1AgKsCfLQkMI4oYoZKZ38pQU8iv1a5omeRrWY2E9108NSVVsoy5ccd5kFEKd8seoLtQ_W3VelqpMfDiPFRFDZ1NSIrIeOQNVn&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2014-transport-effectiveness");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2014-transport-effectiveness&h=ATM9pRo4EUbpqumZ9yXZ8tHaQGeFrslRDNDwMuYnVa2AhCaFkloaPAwdssz1AgKsCfLQkMI4oYoZKZ38pQU8iv1a5omeRrWY2E9108NSVVsoy5ccd5kFEKd8seoLtQ_W3VelqpMfDiPFRFDZ1NSIrIeOQNVn&s=1

2. " לפני שנשים עברו לבית חולים יותר תינוקות ונשים מתו בלידות. למה לקחת את הסיכון?"

לא קיים אפילו מחקר אחד המגבה את התפיסה השכיחה שהמעבר ללידות בבתי החולים הוא שהפחית את תמותת תינוקות או תמותת הנשים היולדות. הדעה הרווחת היא שלמעשה בזכות מודעות כללית לבריאות חשיבות להיגיינה טובה יותר, כמו גם פיתוח האנטיביוטיקה וניהול מעקב בזמן ההריון, הם אלו שהיו אחראים לירידת התמותה והתחלואה באופן משמעותי ולא המעבר עצמו ללידות בבתי החולים. ההתקדמות הכללית בתחום הרפואה אפשרה ללידה להיות בטוחה יותר עבור נשים עם הריון בסיכון גבוה ולנשים שסבלו ממצבים רפואיים קיימים או סיבוכים חמורים במהלך הריונן.

בין המאות ה-17 עד ה-19, בבתי החולים, לא היתה כלל מודעות לסניטציה וכך רופאים שהיו מנתחים במחלקות רגילות לא היו שוטפים/מחטאים ידיים לפני שניגשו ליילד נשים. בתקופה זו עלה שיעור התמותה של תינוקות ונשים בבתי החולים והיתה סברה שישנה מחלה "מיוחדת" שהורגת תינוקות בבתי חולים. נשים נהרו חזרה ללדת בבית. כשהצוות המטפל התחיל לשים דגש על סניטציה המצב השתנה לחיוב. הנה מקור >> /\/www.themedical.co.il\/Article.aspx?f=6&s=2&id=714", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fwww.themedical.co.il\u00252FArticle.aspx\u00253Ff\u00253D6\u002526s\u00253D2\u002526id\u00253D714&h=ATPw3-LWAtbedT2f6E9WNyWEl1aNxj8Gq3bLcaFSPlv6yQ9UKK6q2OaKxctBqmh1Ciadd2uH_QRw_Bw8U7Gql0V8NeY4BbZfeolGc-Yma3oP_hlPmUhqSp7GwCKpMfk6p6k6bnyA2lA0bafJVWsoeExhDYIs&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/www.themedical.co.il\/Article.aspx?f=6&s=2&id=714");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fwww.themedical.co.il%2FArticle.aspx%3Ff%3D6%26s%3D2%26id%3D714&h=ATPw3-LWAtbedT2f6E9WNyWEl1aNxj8Gq3bLcaFSPlv6yQ9UKK6q2OaKxctBqmh1Ciadd2uH_QRw_Bw8U7Gql0V8NeY4BbZfeolGc-Yma3oP_hlPmUhqSp7GwCKpMfk6p6k6bnyA2lA0bafJVWsoeExhDYIs&s=1 /\/www.themedical.co.il\/Article.aspx?f=6&s=2&id=714", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fwww.themedical.co.il\u00252FArticle.aspx\u00253Ff\u00253D6\u002526s\u00253D2\u002526id\u00253D714&h=ATOjLs-SoARFcbF6YCppnTdvEdLn3ny0zVvttxwKA4wEC_OKrAH3v94u_1y_8IozOuEQyw1wCI2MUcrbnxJGefz6Br4dpcFE9P10VXbP6Ix1yb0sIeV_Fpp-uvYVBFnJQlcSdhainvOS1FMbdQNVwAqLD-cb&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/www.themedical.co.il\/Article.aspx?f=6&s=2&id=714");" rel="nofollow noopener" target="_blank">

3. "אתן מסכנות את התינוק שלכן רק למען החוויה האישית שלכן זה ממש חוסר אחריות"

כבר ב-1996, ארגון הבריאות העולמי, ערך מחקר מקיף וקבע כי לידות בית מתוכננת עם מיילדת מוסמכת, עבור יולדות שהריונן מוגדר בסיכון נמוך הן בטוחות באותה מידה כמו לידות בבית חולים. הדבר נכון כאשר מדובר בהריון ראשון ואף יותר בהריונות חוזרים. המחקרים הנוספים שנערכו בנושא בטיחות לידות בית תומכים גם הם במסקנה זו ומראים לידות שבהן יש פחות התערבויות רפואיות, פחות חתכי חיץ, השראת וזירוז לידה ופחות ניתוחים קיסריים.

בבואנו ללדת בבי"ח אנו לוקחות על עצמנו סיכונים רבים אחרים: לידה מכשירנית היא מסוכנת לתינוק. דחיפת בטן היולדת (מניפולצית קריסטלר) מהווה סיכון גם לאם וגם לתינוק (ובדרך כלל איננה מדווחת בסיכום לידה) פיטוצין שנהוג לתת בחדרי לידה בבתי החולים, נותנים לעתים עד שיהיו ירידות דופק לעובר ואז מפסיקים אותו - האם זה לא סיכון? 19% אחוז ניתוחים קיסריים בישראל בבתי חולים ב-2014 לעומת 1.4% שבוצעו ביולדות שהחלו את לידתן בבית. כל ניתוח קיסרי שהוא ניתוח פתיחת בטן לכל הדעות מעלה למשל סיכון ל: הידבקויות בחלל הבטן, זיהומים, סיכון לניתוח קיסרי נוסף (אמא) ואילו מחלות בדרכי הנשימה אצל היילוד. התערבויות נוספות שמתייחסים אליהן כפעולות שגרה בבי"ח הן - פתיחת וריד, פקיעת קרומים מלאכותית, הרדמה אפידורלית, חתך חיץ. כל אחת מהן מהווה סיכון לפגיעה בגוף האם, התינוק, או בפיזיולגויה של הלידה.

חוויה של לידה מכשירנית ו/או ניתוח קיסרי משפיעה משמעותית על הרצון של האישה להיכנס להריון נוסף. ניתן גם לייחס קשר להתערבויות רפואיות במהלך הלידה לדיכאון אחרי לידה. להתערבות רפואית בלידה יש השפעה על כל חיי המשפחה ולא רק על החוויה הנקודתית של הלידה עצמה, ההשלכות הן ארוכות טווח.

ארגון הבריאות העולמי, הצהיר כי זכותה של כל אישה ללדת איפה שהיא רוצה, איפה שהיא מרגישה הכי בטוחה רגשית והמליץ שמקום הלידה יהיה בסביבה הקרובה לביתה. מאז עשרות מחקרים ברחבי העולם תומכים בעמדה זו.

קישור לחוברת המלאה של ארגון הבריאות העולמי>> /\/bit.ly\/WHO-safe-motherhood", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252FWHO-safe-motherhood&h=ATM8UaJDFQ84XRpLRkMWyE-qG1nIXlHe4HeVwy7Z6uMaUM-UeMSiTpSejgDD1e6iPa154W6x_gu5pVXE-20tm0ksUt5CaED_pzkkvjJ8FZmOi7k_7z6SOTZT2ZXjPpcnIHmanJYzmzjA1R8NB3Mj9MrGh5y8&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/WHO-safe-motherhood");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2FWHO-safe-motherhood&h=ATM8UaJDFQ84XRpLRkMWyE-qG1nIXlHe4HeVwy7Z6uMaUM-UeMSiTpSejgDD1e6iPa154W6x_gu5pVXE-20tm0ksUt5CaED_pzkkvjJ8FZmOi7k_7z6SOTZT2ZXjPpcnIHmanJYzmzjA1R8NB3Mj9MrGh5y8&s=1 /\/bit.ly\/WHO-safe-motherhood", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252FWHO-safe-motherhood&h=ATP9xTGFiIRQyfWySjRdJjwKiougmyMCb5kMZL4vphKErC-zqKs3oizuInw8hvY0QOmKBdBhjKANrRgcu1YhYx1rHdSTQ36WcmgwKVq7HjwNqQatN46W2OBsfmiuT0k0KfXr9ujIueoAJfk5a-t_SsqCITrb&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/WHO-safe-motherhood");" rel="nofollow noopener" target="_blank">

הנה לינקים למספר מחקרים (ויש עוד):

/\/bit.ly\/2005-homebirth-safety", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2005-homebirth-safety&h=ATMfnkXu-JrUqgnYhUCA_8esmo8pudObsfLa7Fap8pj3oRKy30fedNr7_hFOZac9vQZmiPeHJcivhfvHplFIHHGZS7L1sIRtpv_cPSu-ziL8mXrb4Jv2lTe1gfIfScRuqF_0cE-om7FaTAS5mAP38WyvOMnR&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2005-homebirth-safety");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2005-homebirth-safety&h=ATMfnkXu-JrUqgnYhUCA_8esmo8pudObsfLa7Fap8pj3oRKy30fedNr7_hFOZac9vQZmiPeHJcivhfvHplFIHHGZS7L1sIRtpv_cPSu-ziL8mXrb4Jv2lTe1gfIfScRuqF_0cE-om7FaTAS5mAP38WyvOMnR&s=1

87.9% מהלידות הסתיימו בלידה טבעית בבית. 12.1% מהלידות שעברו לבית החולים - 9.6% מתוכן נזקקו לזירוז לידה לעומת 21% מלידות בית החולים, רק 3.7% נזקקו לניתוח קיסרי לעומת 19% מאלו שילדו בבית החולים, 2.1% נזקקו לחתך חיץ לעומת 33% מלידות בית החולים.

/\/bit.ly\/2009-CAhomebirth-safety", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2009-CAhomebirth-safety&h=ATPj50kURn2dvI5kg7tbDnagIUWPkU8qZubR24xE7hGH6VdReEuyTroNK2Hte11OcBQPPsvRMHV_LgGL-8BkJ1zKcb4iet8__-8awS49zBPQSBzgZM2Ia5aovUx2lQBrC9om6EBYnKoB-G_d-Y78uBHE3dPD&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2009-CAhomebirth-safety");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2009-CAhomebirth-safety&h=ATPj50kURn2dvI5kg7tbDnagIUWPkU8qZubR24xE7hGH6VdReEuyTroNK2Hte11OcBQPPsvRMHV_LgGL-8BkJ1zKcb4iet8__-8awS49zBPQSBzgZM2Ia5aovUx2lQBrC9om6EBYnKoB-G_d-Y78uBHE3dPD&s=1

נמצא כי הריונות ולידות בליווי מיילדת מוסמכת היו קשורים לשיעור מאוד נמוך של תמותת יילודים, סיכוי מופחת להתערבויות רפואיות (ניטור רציף, לידה מכשירנית) או סיבוכים לאישה היולדת (קרעים בדרגה 3 או 4, דימום מוגבר) לעומת לידות בית חולים בליווי מיילדת או רופא./\/bit.ly\/2005-homebirth-safety", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2005-homebirth-safety&h=ATNn7XGLJnhzRqCPU6aQMSJQCxD7lRtLBlsd6sa72Ct6G1A2SkDK_xqaBpeTAAP2ub36MreUOiARDzIa5ZFkDW6Flzll78lbflLLtBbfjSbIDOXRVJIvN1IFNq4vOUf7WKP6yPbKy3bxfVfU436nKWAw6rLD&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2005-homebirth-safety");" rel="nofollow noopener" target="_blank">

/\/bit.ly\/2012-homebirth-UK", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2012-homebirth-UK&h=ATPGUO-Fkb5SAQh5S7zZlh4K6oNLHj4VoJmYCLtx_YV4RHOBbwMJU9rOe4YykiYdtKDG5aaQIqQqA2aC9eAxhOUkGn8-b7BLgc3a3xGRM5hsptDmly2mOZadsfuy3yi75TQ7cs-xDiDyqAri_ydVSCrcQ-fV&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2012-homebirth-UK");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2012-homebirth-UK&h=ATPGUO-Fkb5SAQh5S7zZlh4K6oNLHj4VoJmYCLtx_YV4RHOBbwMJU9rOe4YykiYdtKDG5aaQIqQqA2aC9eAxhOUkGn8-b7BLgc3a3xGRM5hsptDmly2mOZadsfuy3yi75TQ7cs-xDiDyqAri_ydVSCrcQ-fV&s=1

נראה שבמרכזי לידה ביתיים אלו היולדות עוברות פחות התערבויות באופן משמעותי לעומת בתי חולים עם אותה רמת בטיחות. לנשים בלידה שניה ומעלה, לידות בית ובמרכזי לידה הן בטוחות ליילוד וטובות יותר ליולדות עם שיעור מופחת של ניתוחים קיסריים, לידות מכשירניות וחתך חיץ באופן משמעותי.

4. "מה אם הוא יוולד עם חבל טבור כרוך סביב הצוואר?" "מה אם תהיה היפרדות שיליה" "מים מקוניאלים? ירידות דופק?"

מיילדת מוסמכת עוקבת אחר הלידה באופן רציף. היא מגיעה ללידה עם ציוד מתאים לפי דרישות משרד הבריאות ועוקבת אחר הסימנים החיוניים של היילוד והאישה.היא מנטרת את התינוק במכשיר שנקרא דופלר. מחקרים מראים שביצוע מעקב במוניטור רציף, כמו בבי"ח, לא באמת משפר את תוצאות הלידה, בעוד שליווי רציף של מיילדת כן. ליווי רציף של היולדת ומעקב אחרי התקדמות הלידה מאפשר זיהוי מוקדם של סיבוך אפשרי ובחינה האם יש צורך בפינוי לבית חולים.

יש לציין שאחד מכל ארבעה (4!!!) תינוקות בעולם נולד עם חבל טבור כרוך סביב הצוואר, זוהי לא באמת בעיה, אלא מיתוס שמחדירים לנו כבעייתי. מצב זה של כריכת חבל הטבור זה יכול להוות סכנה רק במקרים נדירים. גם כאשר יש מים מקוניאלים, הדבר לא בהכרח אומר שיש מצוקה עוברית וכמובן שתמיד ניתן להחליט להתפנות לבית החולים. ירידת דופק של העובר מתרחשת פעמים רבות במהלך הלידה, ירידת דופק שאינה שיגרתית היא זו שמצריכה מעבר לבית חולים. בהקשר הזה, בליווי רציף ע"י מיילדת עוד משלב ההיריון, המיילדת מגיעה ללידה לאחר שהיא כבר מכירה את דפוסי העובר, את התנהגות הדופק שלו וכך היא מסוגלת לזהות ולאבחן טוב יותר האם שינוי בדופק במהלך הלידה הינו שגרתי או בעייתי ומצביע על מצב רפואי הדורש פינוי לבית החולים.

5. "אם התינוק שלי היה נולד בבית הוא היה מת בוודאות"

אנחנו לא יודעות מה בדיוק היה בלידה שלך ולכן אנחנו יכולות רק לדבר על עובדות.

חשוב לנו לציין שהגדרת ניתוח קיסרי דחוף לוקחת בחשבון 40 דקות מרגע קבלת ההחלטה על הניתוח עד הביצוע. זמן התגובה הזה הוא אחת מהסיבות שההנחיות של משרד הבריאות בדבר לידות בית מגדירות "קירבה לבית חולים" בזמן ההגעה אליו (עד 30 דקות בנסיעה). כאשר מגיעה לבית החולים מיילדת המלווה לידת בית היא יכולה להודיע לצוות הרפואי כבר בדרך על המצב ובמקרה דחוף ניתן להכין חדר ניתוח ולהגיע ישירות אליו. זוהי סיטואציה נדירה כמובן, אבל אפשרית.

מהנתונים הקיימים בדבר לידות בית בישראל בין השנים 2008 ל-2012 היו 3,400 לידות בית, כאשר 96.7% מהלידות הללו הסתיימו בלידה רגילה, טובה ובריאה. בכ-8% מהלידות היה צורך במעבר לבית חולים, לרוב לפני הלידה, עקב בקשת היולדת, מים מקונאיליים, מנח עובר שהשתנה או חוסר התקדמות בלידה. שאר ההעברות של יולדות בית לבתי החולים היו ברובן לצורך השגחה על האם (מעקב אחרי דימום שהחל או בדיקת שלמות שיליה) או השגחה על היילוד (נשימת היילוד או צהבת). בכמעט אחוז מהלידות היה צורך בלידה מכשירנית וב-2.3% מהלידות היה צורך בניתוח קיסרי.

כפי שכבר כתבנו קודם בהתייחס למיתוס מס' 3 - בלידות המתרחשות בבתי החולים ההתערבויות הרפואיות הינן נפוצות יותר משמעותית.

6. "למה את מתעקשת על לידת בבית, אם את רוצה לידה טבעית, תלדי בבית חולים בחדר לידה טבעי וכך תזכי בשתי העולמות"

מזה 40 שנה ידוע כי ההורמון העיקרי האחראי על התכווצות הרחם, ייצור הצירים והתקדמות הלידה, אוקסיטוצין, מופרש (כמו ביחסי מין) כאשר האישה רגועה, מוגנת, חשה אינטימיות, מסוגרת מן העולם ומהתפקוד היומיומי הרגיל.

ככל שהאישה תוכל לאפשר לעצמה סביבה אינטימית יותר שהינה נטולת הפרעות כך יש סיכוי שהלידה שלה תתקדם בצורה טובה יותר, בריאה יותר ונטולת התערבויות רפואיות. זהו כמובן רק אחד מהגורמים להתקדמות הלידה אבל זהו גורם מפתח וכזה שהאישה יכולה לשלוט בו - מי יהיו מלוויה, איך תראה סביבת הלידה שלה ועוד. אישה שחווה רוגע ובטחון בסביבה רפואית צריכה בהחלט לבחור בסביבה כזו כדי להצליח להירגע וללדת. לעומתה, אישה שחווה רוגע ובטחון בביתה שלה ורוצה לשמור את סביבת הלידה שלה לא רפואית צריך לאפשר לה ליווי מקצועי. לכל אישה כדאי לשאול את עצמה "איפה אהיה יותר רגועה וכיצד ארגיש יותר מוגנת" בבואה לבחור את מקום הלידה.

לידה היא אירוע בריא שהינו חלק מרצף החיים. כל המחקרים מראים באופן חד משמעי כי בלידות בית יש פחות התערבויות בלידה לעומת לידות בית חולים. לא לכל אישה מתאים ללדת בבית חולים לידה טבעית, חוזר משרד הבריאות מדגים היטב את הגישה של בית חולים ללידה טבעית, היא שונה לגמרי מהגישה בלידת בית. אשה שרוצה ללדת בבי"ח לידה טבעית היא חריגה בנוף וכך גם מתייחסים אליה.

נשים שתועדו בדבר חווית הלידה שלהן, העידו שהן היו מרוצות יותר מחוויית הלידה בלידות בית, הן הרגישו שהן שולטות יותר בתהליך הלידה והתחלת ההנקה היתה מוצלחת יותר עבורן.

לא לכל אישה זה מתאים ללדת בבית אבל למי שכן, חובה לתת לה את האפשרות המלאה.

למחקר תומך בכך שאישה צריכה להיות בסביבה בטוחה ורגוע למען לידה בריאה וטובה>>/\/bit.ly\/2rtOfZ5", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2rtOfZ5&h=ATNZ7WawldchzAawiBzu5e2lwgMBFYumiZ-YWGH86ZTXsi2OnOAW2Au_m00oXbTEd3G61oTEWhxVi3MoDpgh3mSoQqN1-9T5QJWgCDBXLY1OQf1dq94JPtM7UukROkztJhpglS19gl_s3W5hM-mK7K7O2j1l&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2rtOfZ5");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2rtOfZ5&h=ATNZ7WawldchzAawiBzu5e2lwgMBFYumiZ-YWGH86ZTXsi2OnOAW2Au_m00oXbTEd3G61oTEWhxVi3MoDpgh3mSoQqN1-9T5QJWgCDBXLY1OQf1dq94JPtM7UukROkztJhpglS19gl_s3W5hM-mK7K7O2j1l&s=1

הממצא העיקרי הינו: "להימנע מהפרעות". המיילדות טענו שאם הפריעו לאישה, היכולת שלה להתרכז באופן מלא בתהליך הלידה יכול להשתבש. הדבר יכול להוביל לצירים לא יעילים וללידה ארוכה יותר. למנוע ולהגן על נשים מפני הפרעות נחשב לתפקיד המרכזי של המיילדת.”

7. "את לא מפחדת שאין שם רופא שישגיח עלייך? למיילדות בית אין את הידע הנדרש כדי לעזור לך אם תצטרכי לפחות תקחי רופא…"

מיילדת בית מגיעה ללידת בית עם ציוד רפואי מותאם ללידה לפי כל ההנחיות והנהלים שקבע משרד הבריאות. מיילדת בית עוברת קורסים להחייאה ועזרה ראשונה מדי שנה. במסגרת לידת בית אין דבר שרופא יכול לעשות שמיילדת אינה יכולה לעשות. אם רופא מאפשר לך להרגיש יותר בטוחה, גם רופא יכול ללוות את הילדה שלך בבית.

מיילדות ומיילדי הבית מגיעים ללידה עם מוניטור אלחוטי, פיטוצין לכיווץ הרחם (למקרה של דימום יתר אחרי לידה), עירוי, קטטר לשלפוחית השתן, ציוד לעירוי נוזלים פלוס נוזלים, ציוד החייאה (אמבו, בלוני חמצן, סקשן לתינוק), סט הפרדה סטרילי (לחבל טבור) וציוד תפירה למקרה של קרע.

בלידת בית היולדת נהנית מליווי צמוד של מיילדת לאורך כל תהליך הלידה וגם אחריה, מה שלא מתאפשר כיום בבתי החולים. מחקרים מראים שליווי מיילדותי רציף משפר משמעותית את תוצאות הלידה.

למחקר המלא>> /\/bit.ly\/2016-cochrane-midwifeled", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2016-cochrane-midwifeled&h=ATMD10hLJRJyHsiopuM6KV2k_83bYi37D50L6UlJ-GvCx9tmtkgNaNyCGBXJcSlimswQZIdv7U2Ku9o-kTwLfoWKSsyHHt7la1mB5WBCpV7pIfqPnLFJ6rw0Oheaz683rQ70cJRqGzYyQwMyn-9iZl_63g6z&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2016-cochrane-midwifeled");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2016-cochrane-midwifeled&h=ATMD10hLJRJyHsiopuM6KV2k_83bYi37D50L6UlJ-GvCx9tmtkgNaNyCGBXJcSlimswQZIdv7U2Ku9o-kTwLfoWKSsyHHt7la1mB5WBCpV7pIfqPnLFJ6rw0Oheaz683rQ70cJRqGzYyQwMyn-9iZl_63g6z&s=1

8. "יש הרבה מחקרים שמראים על יותר תמותת תינוקות בבית- אולי אתן בוחרות רק את המחקרים שמתאימים לכן?"

במספר מדינות בחו"ל, כמו קנדה, ארה"ב ואנגליה, אפשר ללדת בבית עם מיילדת מוסמכת גם במקרים של לידות מורכבות יותר, כמו לידת תאומים, לידת עכוז או לידה רגילה אחרי ניתוח קיסרי. כל המצבים הללו מוגדרים בישראל כהריונות בסיכון גבוה. במקרים אלו, התוצאות של לידות בית הן קצת פחות טובות. בארץ לא ניתן ללדת בבית במקרים שבהם ההיריון מוגדר בסיכון גבוה עם מיילדת מוסמכת.

מחקרים המראים תמותת תינוקות גדולה יותר בלידות בית לעומת לידות בית חולים הם מחקרים שכוללים גם לידות בית שהתבצעו **ללא ליווי של מיילדת מוסמכת**. במקרים אלו יש פי שתיים תמותת יילודים בלידות בית לעומת לידות בית חולים. המחקרים מראים שבטיחות לידות בית לאם וליילוד תלויים במידה רבה בליווי מוסמך.

לכן, אם אישה מחליטה באופן מושכל ומודע ללדת בבית חובה לאפשר לה את הליווי המקצועי.

מחקר המראה את הממצא הזה>> /\/bit.ly\/2017-ACOG-US", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2017-ACOG-US&h=ATN4AfQVneHy4uEOnENXV8FOkliFZPAvwlZ5u7Lr9zodL6DvYS6qTU8kVvDV_3c8U4wuLYzpesBNWLEBlpalFHDs0igZwxq0TXxU_ajDdQUzwOkbWIcs6KbehvCfQzKJKHu51Tp_XimdSbQK5CwzcLIU2crE&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2017-ACOG-US");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2017-ACOG-US&h=ATN4AfQVneHy4uEOnENXV8FOkliFZPAvwlZ5u7Lr9zodL6DvYS6qTU8kVvDV_3c8U4wuLYzpesBNWLEBlpalFHDs0igZwxq0TXxU_ajDdQUzwOkbWIcs6KbehvCfQzKJKHu51Tp_XimdSbQK5CwzcLIU2crE&s=1

9. המחקרים שמראים שלידות בית בטוחות כמו לידות בבית חולים לא רלוונטיים לישראל כי הם נעשו במדינות שבהן המערכת מותאמת ללידות בית, ובישראל אין תשתית מתאימה.

על פי מחקרים, תוצאות לידות בית הן טובות יותר כאשר הן מתרחשות במדינות בהן לידת בית היא אפשרות סטנדרטית, כמו בהולנד. גם במדינות שאין להן מערכת מותאמת התומכת בלידות בית, כמו בארה"ב, מחקרים מראים כי לידות בית מתוכננות עם מיילדת מוסמכת, עבור הריונות בסיכון נמוך, הן בטוחות באותה מידה כמו לידות בבתי חולים עבור הריונות המוגדרים בסיכון נמוך.על כן, התוצאות של כל המחקרים השונים רלוונטיים גם לישראל.

בישראל יש בהחלט מקום לשיפור שיתוף הפעולה בין מיילדות ומיילדי הבית לבין בתי החולים. יש לעודד את שיתוף הפעולה הזה למען לידות טובות יותר.

מחקר על חשיבות שיתוף פעולה בין הממסד הרפואי למיילדות הבית>> /\/bit.ly\/2014-tranpsort-collaboration", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fbit.ly\u00252F2014-tranpsort-collaboration&h=ATPrG-xocV4NwPwgiQ-dhXUBwO2xjmGlWCwTC43x4Hjkgh3PCAfZmQHzTCP8HnS5BUNTjbmK2t64jROvB2zFY9yHvFGUFqWil_z3mH8wENNGXTAsm2eFdBpxd7i2I4_TF8Lj6ul47abhVcEn67t9Wqx9fIt8&enc&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/bit.ly\/2014-tranpsort-collaboration");" rel="nofollow noopener" target="_blank">https://l.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fbit.ly%2F2014-tranpsort-collaboration&h=ATPrG-xocV4NwPwgiQ-dhXUBwO2xjmGlWCwTC43x4Hjkgh3PCAfZmQHzTCP8HnS5BUNTjbmK2t64jROvB2zFY9yHvFGUFqWil_z3mH8wENNGXTAsm2eFdBpxd7i2I4_TF8Lj6ul47abhVcEn67t9Wqx9fIt8&s=1

10. המחקרים שמראים תוצאות טובות בלידות בית מוטים כי בבתי חולים יש יותר לידות בסיכון וזה לא נלקח בחשבון

כל מחקר בנוי היטב עם מתודולוגיה מובנת. למען אמינות המחקרים והממצאים, החוקרים בוחנים נתונים ברי השוואה ומשווים בין תוצאות של לידות בית בהריון בסיכון נמוך לבין לידות בית חולים בהריון בסיכון נמוך.

בעיה היאl666

שבעקבות פרסומת מסיבית יש נשים שאין להן כסף למיילדת פרטית אבל הן בראש טבעי והן בכוונה לא מספיקות להגיע לבית חולים כדי לחוות את לידת בית. מכירה כמה כאלו, אגב אצלן הכל נגמר בטוב.

ומה הקשר ללידה היום מצב שהיה בבית חולים במאה 19 או אפילו לפני? טיעון קצת מוזר.

וגם טיעון שאישה יולדת רק בנחת לא נכון, איך יולדים באמבולנס, מונית או בכל מקום אחר? כשמגיע זמן לידה מתרחשת בלי קשר לאווירה מסביב.

אני מניחה שכמות לידות בית מתוכננות  מזערית בהשוואה לכמות לידות בבית חולים, שאלה האם לקחו את זה בחשבון כשערכו מחקרים?

בקשר ל7.

מערכת לא תוכל לספק לכל אישה מיילדת עד הבית, כמו שהיא לא מספקת רופא משפחה או ילדים או אחות טיפת חלב עד הבית, פשוט אין כזאת אפשרות. כך שאם בעתיד יותר נשים ירצו ללדת בבית חלקן יצטרכו לוותר על זה כי לא תהיה מיילדת זמינה.  

אי אפשר להפיללב אמיץ

את חוסר האחריות של יולדות בודדות, לחוות לידת בית עצמאית ללא מיילדת מוסמכת, על מיילדות בית סופר-אחראיות.

אם המודעות ללידות בית תלך ותגבר, גם המערכת תצטרך ליישר קו ולספק את השירות הזה. ולהיפך, יהיה לה אינטרס כלכלי להיכנס לפלח השוק הזה. הכל עניין של היצע וביקוש.

נכון , את צודקתl666

אבל לצערי מודעות ללידת בית באה דרך מסר שהתערבות ובית חולים זה סכנה וטבעי זה בריא וחווייתי. ואז נשים מגיעות למסכנה כזאת

זה אחד הדברים שמרגיזים אותי.כח הרצון
קפץ לי..כח הרצון
מרגיז אותי שעושים מבתי חולים משו רע, ומאפידורל בכלללל מפלצת...
אני כל כך לא רוצה להגיע למצב שבו אקח אפידורל וארגיש אכולת מצפון ותהיה לי הרגשה שאני חלושה ושברירית בלי טיפת כח סבל...
זה מטריף אותי.
אני מרגישה שכביכול אצטרך להתנצל בפני כל הטבע שבעולם על כך ש"נשברתי" ולקחתי...
זה נורא בסטייל ללדת בלי, ולספר עד כמה זה אפשרי...
אני לפני לידה ראשונה לכן לא יודעת. לא יודעת. לא יודעת.
לא בטוחה שבאמתתת יהיה לי חוויתי ללדת טבעי...
למרות שזה טבעי...
)ואני כן רוצה טבעי... פרדוקס ופיצול אישיות כי אני מאוד ירוקה בתחום וחסרת ניסיון...)
ואני כן אלד בבית חולים.
ואם יהיה לי איזה חדר טבעי אז אני אהיה מבסוטה אולי.
אולי...
כי לא בטוח שזה מה שטוב לי...
ולסיכום:
אני מבולבלת.
ורוצה שהכל יעבור בשלום.
ושהחוויה תהיה טובה ואפשרית.
ושלא אשאר עם משקעים נפשיים בגלל עקשנות (שלי)
טוב נו.. פרקתי.
פריקה מתוך עייפות...
נשמעת נורמלית לגמרי.החלטות טובות בשעטומיהלום 1234


אני ממליצה לך ללמוד את הנושא בצורה מסודרתאמאשוני
מה האפשרויות, מה המשמעות,
הכל,
קחי קורס הכנה ללידה טוב, נייטרלי,
תלמדי את העובדות ולא סיפורי הפחדות לשום צד...

רק לגבי משקעים, יכולים להיות לכל צד (גם מי שמתעקשת על אפידוראל וגם מי שמתעקשת לא לקבל אפידוראל)
לכן גם פה כדי להימנע ממשקעים נראה לי הכי טוב ללמוד טוב טוב את הנושא בראש פתוח ולקבל החלטות תוך כדי לידה.
^^^ אף אחד לא יכול ולא צריך לשפוט מי שלוקחת אפידורל!!!!איזו נחמה

זאת החלטה הכי לגיטימית שיש,

 

אבל כמו שכתבה אמאשוני כדאי לך לטובתך האישית וטבות ילדך לעבור קורס הכנה טוב כדי שתוכלי לקבל החלטות מושכלות.

 

תקראי מה שכתבתי בהודעה שלי לגבי הלידה שלי לפני 15 שנים...

 

עברתי קורס הכנה גרוע, והגישה היתה שיולדת טובה היא זאת שלא מפריעה לצוות

 

אז עדיף שתיקח אפידורל אם אפשר, ואם לא אז שתשתדל לסבול בשקט.. וכמובן כל ההחלטות לגבי התינוק וכו'.. ראי למעלה...

 

היום ב"ה הגישה שונה מאד ויש בתי חולים יותר מכבדים את הזכויות של היולדת על גופה ותינוקה וכדאי לברר ולדעת מה הם.

 

רק שתדעי שהכי לגיטימי בעולם לקחת אפידורל וגם אני לקחתי בשלוש לידות שלי, והיה סבבה.. ואני לא רואה שום סטייל להתפאר בכך שלא לקחתי וכו'..  אבל כן כדאי שתהיה החלטה מושכלת (אני לא יכולה לומר שזה מה שהיה אצלי למשל...) והעיקר שהיולדת לא תרגיש מחויבות לשום דבר רק לעצמה ולתינוקה!!

 

שיהיה בשעה טובה בקלות ובשמחה והעיקר אמא ותינוק בריאים ושמחים!

רק מסייגת שאין דבר כזה קורס ניטרליאל הר המוריה
בכל קורס יאמר מה שמאמינים בו.
אני עשיתי קורס של הקופה בזול, ואז השלמתי עם הדולה ובספרים את הידע הטבעי יותר.
ממליצה בחום.
לוקחת אפידורל ולא מעניין מה אחריםאני לי
חושבים
שאלת הרבה שאלותתחיה דולה

לגבי יחס מספרי בין לידות בבית חולים ללידות בית בוודאי שבודקים את העניין הסטטיסטי וכמובן שמווים רק בין לידות שהיו יכולות להתבצע בבית (כלומר בסיכון נמוך)

 

לגבי אישה שיולדת בנחת, את יודעת שבזמן מלחמה יש יותר תינוקות עכוזים? 

ואספר לך משהו שמיילדת שהיתה מיילדת במשגב לדך בזמן מלחמת המפרץ סיפרה לי, היא היתה נמצאת עם נשים שנמצאות בפתיחה מלאה עם צירים טובים ויפים ופתאום אזעקה, החדרי לידה נמצאים במרחב מוגן אז אין שום בעיה להמשיך עם הלידה ובכל זאת הלידות היו נעצרות, כל המדדים תקינים, הפתיחה נשארת אותו דבר אבל אין צירים ואין שום תהליך של לידה ק אחרי צפירת ההרגעה לאט לאט הלידות המשיכו ושוב בצורה תקינה. 

עוד דוגמא זה לחתולה שממליטה כמה גורים, אם היא מרגישה בסכנה היא עוצרת את ההמלטה, מעבירה את הגורים למקום בטוח ורק אז תמשיך להמליט. 

 

והסבר מאד פשוט, אוקסיטוצין הוא ההורמון שמייצר צירים ואם אישה חשה בסכנה היא מפרישה אדרנלין שעוצר את האוקסיטוצין. אז כן, בהחלט יש השפעה גדולה, איך שאישה מרגישה ישפיע מהותית על התקדמות הלידה שלה. 

וראיתי את זה בעיני עם נשים שילדו רק כשהתחלפה משמרת והגיע מיילדת מאירה פנים לעומת מיילדת שלא היתה נעימה, יולדות שילדו רק אחרי שהחמות עזבה את החדר או רק כשאמא שלהן נכנסה לחדר. 

נכון מסכימה- ואני ילדתי באמבולנסאמאשוני
ל I666
תדעי שיש שליטה על לידת התינוק גם במצב הפוך שהלידה מתקדמת מהר מדי,
זה כמו שצריך לשירותים, כשיש מודעות לגוף וביטחון בגוף אפשר גם לעצור את יציאת התינוק,
מי שלא מצליחה- כנראה לא מורגלת או לא מרוכזת או לא מספיק מאמינה בעצמה שהיא מסוגלת-
אני לא מאשימה חלילה אבל זה כמו שלא מצליחים להתאפק. זה תלוי ברוגע ובשליטה של היולדת ובאווירה סביבה,
באווירה של פאניקה אי אפשר לשלוט בכלום.
באווירה רגועה אפשר גם אפשר.
ואני אומרת את זה בתור אחת שמשכה את הלידה כשעה שלמה מפתיחה מלאה וראש ביציאה (!)
הפרמדיק כבר התכונן עם כל הציוד לאפשר לי ללחוץ ואמרתי שאני מצליחה לא ללחוץ אז המשכנו בנסיעה, היה סיוט עלי אדמות הטלטול של האמבולנס,
אבל בזכות רופאה מדהימה, מלאכית ניסית, שבכלל לא הכרנו, שבמקרה עברה הבינה שיש לידה אז התנדבה להצטרף, היא ואמא שלי עודדו אותי בלי סוף, רק במקום לעודד שאני מסוגלת ללדת, עודדו שאני מסוגלת להרפות ולהתמודד עם צירי לחץ מטורפים.

מה שמצחיק שכבר שהגענו לכניסה לבי"ח והפראמדיק רצה שאלד (אין אפשרות במצב כזה להכניס לבי"ח כי כל תזוזה קטנה שלי יכולה לגרום לתינוק לצאת בלי שמוכנים לתפוס אותו)
אז שוב כל הצוות התכונן לקבל את התינוק אבל הפרצוף של הפראמדיק פשוט הלחיץ אותי שכשהיה ציר לחץ לא יכולתי לעשות כלום הגוף שלי פשוט קפא!
הרופאה קלטה את המצב, הזיזה קצת את הפראמדיק וחייכה אלי כזה חיוך תומך, רק ראיתי שהיא תתפוס את התינוק ופשוט הגוף שלי השתחרר והתינוקת החליקה החוצה בלי ציר לחץ, בלי לחיצה בלי כלום.
אההההה.נשמע מלחיץץץ.גיבורה אתרק אמונה


מלחיץ אשאמאשוני
ויותר טמטום מגבורה שבכלל נכנסנו לכזה מצב,
אבל זאת חכמה של בדיעבד 😕
היה לי נס גלוי הלידה הזאת,
הרופאה שפתאום צצה משום מקום
ושהכל עבר בשלום בסוף ב"ה,

רק תנסי לדמיין מה עבר עלי כשאני שוכבת באמבולנס שניה אחרי לידה, והרופאה ואמא שלי רצות עם התינוקת שזה עתה נולדה באוויר של בוקר קריר ירושלמי לתוך המבנה, אני עוד מספיקה לשמוע צעקה- היא כחולה!
ורק אח"כ הפראמדיק סחב אותי באלונקה לבפנים...
מכירות את זה שבסרטים דלתות המעלית נפתחות לקראת גיבור הסרט? אז במציאות זה לא ככה... ואני שוכבת שם מחכה למעלית ואנשים יוצאים מהמעלית ובוהים בי!! והשיליה עוד בפנים... ואין לי מושג מה קורה עם הקטנה,
עד שהגענו ליולדות... סרט רק מלהיזכר בזה...

נכון יש את הסיפורים האלו על רחל אמנו שלובשת דמות בשר וגם ואח"כ מגלים שאין בן אדם כזה?
אז בסתר ליבי התחלתי להאמין שאולי הרופאה הזאת שפתאום נחתה פתאום משום מקום והייתה מדהימה בצורה כ"כ יוצאת מן הכלל- אולי זה זה... אז ביררתי ובאמת יש רופאה כזאת אז היא דמות אמיתית

אז אח"כ הפחדים שלי היו שבזבזתי את כל הזכויות שלי כאן בעולם הזה ואם חלילה יקרה לי משהו בקרוב אז לא אספיק לצבור זכויות חדשות בפני בית דין של מעלה...

ואח"כ הפחדים שלי היו שיקרה משהו רע לקרובים אלי כי לא יכול להיות שקרה לי כזה נס גלוי זה בטוח הכנה למשהו...

הכי אני לא מבינה איך אחרי סיפורים כאלו יש אנשים שעדיין לא מאמינים בהשגחה פרטית,
אין שום סיכוי שדבר כזה קורה במקרה.
דווקא השכל והבחירה החופשית הכניס אותנו לבוץ הזה ורק יד ה' הוציאה אותנו...


קיצר סרטים...
ממש עיבוד לידה עשיתי פה...
וואו.נשמע ממש השגחה פרטית(יש לי גם סיפור אבל לא קשור)רק אמונה

היה לי סיפור דומה על מלאכים כאלה

כשהיתי קטנה היתי בקיטנה ונסענו לבריכה

פחדתי לקפוץ למים ושכנעו אותי קפצתי לרדודים ונהניתי

ואז קפצתי שוב-אבל במקפצה השניה לעמוקים

(לא ידעתי שיש 2 גבהים)

והיתי נמוכה ושקעתי ושקעתי ולא נשמתי

ו...פתאום הבחינה בי בחורה שצללה שם

תפסה אותי והוציאה החוצה-ראתה שאני בסדר וחזרה לצלול

ועד היום לא נראה לי שהספקתי לומר לה תודה..\

באמת חשבתי שהיא אליהו הנביא

אוי איזה סיפור מלחיץ! ב"ה ששמר עליכם! ואת גיבורה אמיתית!איזו נחמה

ואל תדאגי לא בזבזת את כל הזכויות שלך.. להיפך עמדת בניסיון ואת רואה את הצד החיובי שלו!

בעיניי זה סיפור יפהפההש"ל


יהה מדהיםדבורית
דווקא ילדתי פעם אחת באמבולנסניקיתוש
וכ"כ נהנתי!! זאת הייתה לידה לגמרי בשליטתי!!
אף מיילדת לא מתערבת לי ולא פוקדת עליי.
אני לבד מרגישה מתי ללחוץ ומתי להרפות.
אותו דבר שמעתי ממשהי שילדה באמבטיה לבד. (כמובן שהיא לא התכוונה לכך) אבל בדיעבד, החושים מנחים אותנו בצורה הטובה ביותר.

ולגבי חוסר בכוח אדם, עם הביקוש יבוא ההיצע!!

הלוואי!!
ואם כבר, עוד שאלות על הנושא..😬מתחילה מחדש
כמה זה אמור לעלות ללדת בבית?
והאם גם לידה טבעית בבית חולים יקרה באותה מידה?
אם אין לנו יותר מדי תקציב עודף, אז האופציה היחידה זה ללדת רגיל בבית חולים?

אשמח לתובנות בנושא למרות שבע״ה יש לי עוד זמן
בשמחהתחיה דולה

עלות- זה מאד משתנה בין המיילדות, המחירים בין 4000-6000

לידה טבעית בבית חולים- בחדרי לידה רגילים זה לא עולה, 

מרכזי לידה טבעים בתוך בתי חולים גם עולים כמה אלפים, אני לא מעודכנת במחירים

 

ולגבי תקציב, אני ממש לא חיה בעודפי תקציב אבל העדפתי להשיג בגדים וציוד יד 2 וברית פשוטה ממש בלי יותר מידי מוזמנים ואת מה שהייתי משקיעה שם להשקיע בלידת בית, שבשבילי זה ממש דבר חשוב כמו שהייתי משלמת לשר"פ במצב רפואי אחר. 

רוב המיילדות מוכנות שתשלמי להן בתשלומים וזה גם פתרון שיכול לעזור. 

האמת שאת צודקת בהערה על ההתנהלות הכלכלית...מתחילה מחדש
למרות שהגלל שזה ילד ראשון לשבנו לקנות הכל חדש שיהיה כבר להמשך בעז״ה...
אבל באמת זה משהו שצריך לחשוב עליו..

במידה ומחליטים ללכת על לידה טבעית/בייתית, כמה זמן לפני הלידה צריך להיערך לזה?
מהבחינה של ליצור קשר עם מיילדת ודולה, לעשות קורס הכנה וכו׳..?
לידה טבעית בבתי חולים ציבוריים לא עולה כללאיזו נחמה

ויש איתך מיילדת של בית חולים לאורך כל הלידה זה הנוהל. בתל השומר נותנים גם ללדת בתוך בריכת לידה שהיולדת יכולה להביא איתה, לא יודעת מה קורה בלינאדו.

 

צריך להירשם לזה מראש והקריטריונים הם בדיוק כמו לידת בית (סיכון נמוך וכו')

 

אבל אי אפשר להבטיח לך שחדר הלידה יהיה פנוי כשתבואי ואז כמובן מיילדים בחדר רגיל ובתנאים רגילים.

 

בעין כרם יש 2 חדרי לידה טבעיים בתשלום של כ 4000 ש"ח, אבל שוב, אם החדרים תפוסים כמובן תועברי לחדר רגיל (ולא תשלמי כמובן...) וגם אין אפשרות לבחור בעצמך איזו מיילדת את רוצה, אלא מי שפנויה מהסגל שעובד בחדרים הטבעיים.

לא לקחת בחשבון ללדת עם דולה בגישה טבעית בבי"חרק אמונה


בטח שכן כדאי.את לא כתבת ברשימה את זה\=לא לקחת בחשבוןרק אמונה


אההה עכשיו הבנתי😅מתחילה מחדש
קראתי את זה אחרת.. תודה על ההמלצה אני אבדוק גם את האפשרות הזאת
עם דולה ובלי.זה עולם אחררק אמונה

היא גם יודעת ללחוץ  בגוף ולקדם לידה

וגם מעודדת שאת יכולה

ועוד מישהי שמבינה בלידה ביחד איתך

מגיע לכן כל הכבוד עלl666

זה שלידה היום בכל מקום נהייתה בגישה טבעית ומתחשבת. ועל ידע הרב שאת מעבירה.

בקשר ללידות בית - ברוך ה' יש ילודה גדולה בארץ ורב הלידות עדיין יהיו בבית חולים מסיבה פשוטה שאין כזאת כמות מיילדות בכלל וקל וחומר עד הבית.

בקשר לבן שלך עמיחי לא הבנתי בכלל מה קשר בין לידת בית להנקה ולמה היו נכנסים רופאים, אולי פשוט היו מלבישים אותו קצת קודם לפני שהוא התקרר, אולי זה גם היה מקל על הנקה, כשלתינוק קר, חם , לא נוח הוא לא פנוי לינוק. 

זו היתה סיטואציה מורכבת יותרתחיה דולה

מכיוון שראיתי איך זה עובד בחדרי לידה (חוטפים תינוק מאמא שלו ואומרים שחייב השגחה ואז האבא מגיע איתו לתינוקיה ואומרים לו- דוגרי, לא יודע למה הריצו אתכם לכאן) 

והדרך הטובה לחמם תינוק היא בעור לעור על אמא שלו אבל זה לא מה שהפריע לו לינוק אלא כאמור, לשון קשורה. 

חוטפים תינוק מאמא שלו???מימי3
נשמע קצת בוטה
בכל הלידות שלי הייתי עם התינוק כשעתיים עד שביקשתי מבעלי שייקח אותו כי אני רוצה להתנקות ולהמשיך הלאה.
קשה לי עם ההתבטאויות האלו
מזכירה,ילדתי בתל השומר. אולי בבי"ח אחר זה נראה אחרת? לא יודעת
אני דווקא ממש מזדהה עעם האמירה הזאתסדר נשים

לגמרי חטיפה לאור יום

 

 קצת אוכלת את עצמי על זה שלא מספיק התעקשתי שבעלי

ילך לתינוקיה להיות איתו כשהייתי בהתאוששות ועל זה שעם הגדולים שלי לא הייתי

מודעת לאפשרות של 0 הפרדה והם היו כמה שעות בתינוקיה

בתל השומר שולחים את התינוקמימי3
עם האבא למחלקת יילודים ועושים את כל הבדיקות בנוכחותו
גם לי בתל השומר נתנו להישאר עם התינוקלימונית

המון זמן עור לעור ובעלי לקח אותו לקבלה ונשאר איתו שם בכל הבדיקות, ומיד כשעליתי למחלקה לקחנו אותו אלי. גם את הבדיקות אח״כ (pku, שמיעה וכו׳) עשו בחדר לידי, ואני אפילו לא ביקשתי ביות מלא!

אבל הגדול נולד ברמב״ם ושם לא עזרו לי להניק ולא הצלחתי, ולקחו אותו הרבה יותר מהר. אמרתי לבעלי שילך איתו, אבל לא הרשו לו להיכנס ולא ידענו שאפשר להתעקש, אז הוא חזר.

בדיוק כךמימי3
סתם כך חושבת שתל השומר רק מאזנים יפה בין נהלי בי"ח לבין הרעיון של ביות
ב"ה שאצלך הכל היה תקיןתחיה דולה

ובוודאי כשהכל תקין מעודדים עור לעור והנקה עוד בחדר לידה וכו'

אבל הרבה פעמים כן, ממש לוקחים את התינוק במיידי לפעמים בלי להניח על האמא ולפעמים לנשיקה ואז לעמדת טיפול ואז להשגחה בתינוקיה ולא תמיד זה מוצדק לצערי הרב.

אני גם רוצה להגיב...שלומית2

אני לא רוצה להיכנס לדיון על עצם הבטיחות או לא.

רק להגיד שהיה לי קשה לקרוא את הפוסט כי בעצם מה שמשתמע ממנו

שבחדרי הלידה בישראל יש רופאים ומיילדות לא מקצועיים, 

שכל מטרתן היא לחלק כמה שיותר פיטוצין ולסיים כל לידה כמה שיותר מהר, ולדפוק את היולדת. והכי הם אוהיבם- לנתח קיסרי.

והאמת היא שיש רופאים ומיילדות שמה שהם הכי רוצים זה להביא עוד חיים לעולם בבריאות ובשמחה

אז ברור שיש דברים דבעיים שלצערנו בבית החולים עוד לא למדו להשתמש בהם,

וברור שיש יתרונות בלידת בית למי שזה מתאים לה,

אבל הנימה הכללית שעלתה לא עשתה לי באופן אישי תחושה נעימה...

 

מקווה שהדברים לא פוגעים בתחיה או במישהי אחרת....

הערה יפהאמאשוני
עם כל הביקורת על ההתנהלות בבי"ח באמת צריך לזכור שנמצאים שם אנשים מתוך שליחות ומקבלים החלטות כשמה שעומד בראש מעייניהם זה בריאות התינוק והאם,
וגם לכל רופא מתלווה המלאך רפאל בכבודו ובעצמו.
יש להם הרבה זכויות ב"ה!
מסכימהמימי3
היה לי קשה לשים את האצבע על מה שהפריע לי ואת ממש ניסחת את זה טוב.
אכן, בכל הלידות שלי הרגשתי שיש איתי מילדת ובכלל, כל הצוות, שכל רצונם הוא שיהיה לי טוב ותינוק בריא ושלם יגיח לאוויר העולם.
חושבת שנדירות אלו שמתאים להן לידת בית ויש להן גם אפשרות טכנית, כלכלית ונפשית לעשות את זה
למי בוער לשכנע אותנו ללדת בבית?
מתקשה להבין
זה באמת הערה חשובהתחיה דולה

זה דבר שאני כל פעם מזכירה לעצמי ולזוגות שאני מלווה, צוות חדר לידה נמצא שם כי בחר להיות שליח בעזרה להבאת חיים לעולם. לגמרי. 

וביחד עם זה לצערנו יש הרבה שיקולים שמשפיעים על קבלת החלטות בחדר לידה, שיקולים מערכתיים, שיקולים כלכלים ולא נדבר על שיקולים פוליטים. 

סתם דוגמא ששמעתי אתמול ממילדת- מגיעים למצב שמיילדים אישה במחלקת נשים ומי שמיילדת אותה זו אחות רגילה ולא מיילדת או רופא מיילד כי הגיעו נשים בפתיחה 2 והתחננו לאפידורל וכועסות שלא נותנים להם אותו ולמה שישחררו אותן כשיש להם כאלה צירים וכואב הלב אז מכניסים אותן ואז מי שמקבלת אפידורל בפתיחה 2 יש סיכוי גבוה שתתפוס חדר לידה במשך 10-15 שעות ככה בכיף. ולבינתיים לנשים שבאמת בלידה אין חדר ללדת בו. זה בעיה. 

 

עוד דוגמה שראיתי במו עיני- יולדת עם לידה שלא מתקדמת טוב, מביאים פיטוצין וזה גורם לירידות דופק אז מפסיקים לסירוגין. מחכים ושוב נותנים ושוב ירידות דופק. באיזה שהוא שלב נכנסים רופאים ואומרים- אל תמשיכו עם הפיטוצין, כל החדרי ניתוח תפוסים. 

זו לגמרי סיטואציה של ניהול סיכונים, ואין מה לעשות אי אפשר לחשוב רק על הלידה הספציפית הזאת אלא על כל המערכת שנמצאת כאן. ולפעמים מישהו ספציפי יידפק מזה. את מבינה למה אני מתכוונת? שיקול הדעת בבית חולים  לא יכול אך ורק טובת היולדת הספציפית אלא כלל היולדות וזה עלול לפגוע ביולדת מסויימת שתשלם את המחיר. 

 

קצת כמו שברור לנו שמערכת החינוך לא יכולה להתנהל לטובת כל תלמיד ותלמיד באופן אישי אלא לחשוב על טובת הכלל, מורה צריכה לכוון לממוצע כלשהו ולכן מי שנמצא בקצוות עלול להיפגע. זה לא מתוך כוונה רעה חלילה אבל זו בעיה אמיתית. 

נקודה למחשבהמימי3
לידה שניה שלי ילדתי ברכב בחניון בית החולים...
בעלי היה בטראומה. לי הייתה חוויה...
כך שגם אם אחשוב אי פעם כל לידת בית, בעלי נראה לי ישים לי וטו..
מסכימההש"ל

יצא לי בתקופה האחרונה להיות לא מעט במוסדות בריאות למיניהן (בהקשר של כל מיני עניינים רפואיים אצלי, אצל ילדיי, אצל סבא של ז"ל..) ובכל ביקור כזה מתחזק בי רושם שהוא דבר והיפוכו: התפעלות עצומה יחד עם צער גדול מאי שהמקומות האלה פועלים.

בעיניי, עד כמה שאני רואה, הם די עושים את הבלתי אפשרי. במסגרת של תקציבים מוגבלים, שטח מוגבל, כוח אדם מוגבל, שעות מוגבלות - הם מצליחים פחות או יותר לתת מענה לכל דורש, ולתעדף בצורה יפה מאוד. רופא יכול לקבל מטופלים בזה אחר זה, חמש שעות ברצף, עם בקושי לגנוב לעצמו דקה ללכת לשירותים (על קפה אני באמת כבר לא מדברת) - ולתת לכל מטופל את ההתייחסות הנדרשת לפי הנסיבות המסוימות. עצם זה שהוא עוד מחזיק ראש במטופל העשרים לקלוט מה אומרים לו זה כבר ראוי להתפעלות בעיניי. עצם זה שהאחות עוד מסוגלת לכוון לווריד בסוף יום עבודה, וגם לא צועקת בתסכול כששוב ושוב שואלים אותה מתי יהיו תוצאות - אני מורידה את הכובע, באמת.

ובו בזמן גם ברור לי שבדיוק אותה יעילות, אותו גיוס של כל המערכת לעשות כל כל כל מה שצריך - מחלחלת בהמון דרכים אווירה שפשוט לא תומכת במנגנונים טבעיים ובריאים של הגוף, מנגנונים שיש בהם יכולת להביא להחלמה, להתחזקות, לצירי לידה כשצריך, להרפיה שלהם כשזה לא הזמן. בית חולים ממש לא נראה לי מקום בריא להיות בו, ולקבל בו טיפול.

זה פרדוקס שאין הרבה איך לצאת ממנו. מי שצריך הנשמה או גבס או ניתוח קיסרי - כנראה שהדברים שרק בית חולים יכול לספק לו בסופו של חשבון עולים בחשיבותם על הדברים שנמנעים ממנו בגלל השהות שם. אבל מי שאיך שהוא יכול לחמוק מהפרדוקס הזה, יכול למצוא את הסעד הנחוץ לו במסגרת אישית יותר - בעיניי פשוט שזה עדיף, גם בשבילו וגם בשביל המערכת.

יפה כתבת.לב אמיץ


כמובן שהכי בטוח ללדת בבית חולים עם כל היתרונותאני לי
וחסרונות ובכלל הלידה הראשונה ולידה אחרי כמה שנים הן אותו הדבר וידוע שלושה ראשונה היא ארוכה ובדרך כלל קשה יותר הרבה פעמים זה חתכים או וואקום ואפילו מלקחיים ל9ני שלוקחים סיכום יש פה חיים של אנשים ותינוקות חשוב לחשוב טוב טוב על התוצאות ולא להיות עדר
וכמובן שחשוב לכתוב דברים מידע. ולא סתם...גדולה מהחיים
מה שכתבתי זה אמת ולא סתם מניסיון שליאני לי
ושל נשים אחרות .חלילה שקורה משהו בליגת בית לאן טסים? כמובן לבית חולים
בלידת בית*אני לי
אז אני מחדשת לך שלידת ביתגדולה מהחיים
היא בטוחה מאוד!! אם יולדת עומדת בתנאים מסויימים.
תהיי בטוחה שאף אישה נורמלית שבחרה ללדת בבית בצורה הכי בטיחותית, לא היתה עושה אתזה לו היה בזה סיכון לה או לתינוק.
ואת לוקחת אחריות על התוצאות?שמעת כמהאני לי
פעמים תינוקות ניפגעו?למה להכפיש בתי חולים ומיילדות ורופאים?איפה נולדתן?איפה נולדו ההורים שלכן? אל ייגרמו לנזקים במיוחד שמדובר בילדות ראשונות זה ממש גניבת דעת יש סיכונים גדולים מאוד הלידה ראשונה והליגה של אחרי כמה שנים
איפה הכפשתי בתי חולים???גדולה מהחיים
להפך. את זו שמכפישה לידות בית.
לא מרגישה מבקשת שתקחו אחריותאני לי
לא מכפישה*אני לי
לידות בית עם מיילדת בית מוסמכת זה מאוד אחראי.לב אמיץ

אולי קשה להבין את זה, אבל לרוב זה יותר אחראי מלידה בבית חולים.

 

לא שמעת על תינוקות שנפגעו בלידות בבתי החולים? גם זה קיים.

 

הסיפורים ששמעת הם של לידות בית שנעשו ללא נוכחות מיילדת מוסמכת.

איך את קובעת שזה יותר אחראי מבית חולים?אני לי
לא ניראה לי שאת מבינה בכלל מה שאת כותבת בבית החולים יש רופאים ומיילדות מנוסים יש מיכשור מתאים מה קורה אם זו לידה ראשונה והראש תקוע?מה תעשה המיילדת בבית?נכון תטוס לבית יולדות לפני שיקרה אסון
תעשי מה שאת רוצה אל תגידי דבריםאני לי
שאינם מוסמכים יש כאן חיים של אנשים
מציעה שתקראי את השירשור מתחילתו עד סופולב אמיץ

תחיה התייחסה למצב שאת מתארת. ויש לו פתרון יעיל ואחראי בבית.

דברים מאוד מוסמכים.

ועדיין בית החולים הכי בטוחאני לי
אין לזה תשובה חד משמעיתמתחילה מחדש
מכירה לצערי כמה מקרים של רשלנות רפואית שנגמרו בפגיעה קשה ליולדת וחלק גם במוות של העובר..
אני גם חוויתי חוויה מאוד לא נעימה במיון נשים (לא לידה..) ואחריה התחלתי לחשוב שלא בטוחה בכלל שאני מסוגלת לקחת סיכון שיהיה משו דומה עם הצוות בלידה..
סיבוכים יכולים להיות בכל לידה ובכל מקום בסופו של דבר, ורק מקריאה קטנה ראיתי שהסטטיסטיקות מגבות את זה שאין סיכון גבוה יותר בלידת בית..
אבל בסופו של דבר זה באמת הרבה עניין של רצון, התאמה ואופי של האישה.
כתבת - חלילה כשקורה משהו בלידת בית לאן טסים? כמובן לבי"חהש"ל

זה נכון, אבל אני לא מבינה מה זה בא להוכיח. אפשר להגיד את זה על המון דברים. למשל כשמאכילים ילד - חלילה אם נתקע לו אוכל בגרון מזעיקים מד"א. אבל זה לא אומר שבכל פעם שמאכילים ילד צריך להזעיק מד"א.

הכוונה שלא צריך לחפש צרות והמקום הכיאני לי
בטוח זה בית חולים כי שם יש את כל מה שדרוש לכל מצב וכל אחת שתחליט לעצמה מותר להביע דעות
ודאי שמותרהש"ל


הדוגמה שלך על ההאכלהיעל מהדרוםאחרונה
זה מפוצץ אותי, אז תסלחו לי שלא קשור לפורוםytrewq

מעצבן אותי שכל פעם שיש ביקורת על דברים שהמדינה מסבסדת לאנשים עם הכנסה נמוכה, ישר קופצים ואומרים שהמדינה מעודדת אבטלה.

לדוגמה ראיתי עכשיו בפייסבוק מישהו שהתעצבן על מחיר מלא שהוא משלם במעון כי הוא לא זכאי לדרגה, והתעצבן שהמדינה מעודדת אבטלה וכמובן שרוב התגובות לכלכו על הממשלה וההתנהלות שלה.

עכשיו כמו שכולן יודעות, הלוואי והיה אפשר להישאר בבית ולקבל דרגה במעון. אפילו הארכת חופשת לידה שמגיעה לנו על פי חוק!! אנחנו לא יכולות להינות ממנה כי נשלם דרגה מלאה...

אני בחרתי להרוויח כמה שאני מרוויחה?? כולם חייבים לעבוד בהייטק ולהרוויח 40-50 אשח כדי שלא תבכו למה רק לכם מורידים הרבה מס מהמשכורת? תגידו תודה על מה שנשאר לכם אחרי המיסוי כי אנחנו גם את זה לא מרוויחים.

אתם חושבים שאנחנו מביאים ילדים רק כדי להנות מעוד 400 שקל בחודש של נקודות זיכוי?

לא בחרתי את המקצוע שלי, ולא את כמות הילדים שלי רק בגלל שיקולים של הטבות מהמדינה! כאילו זה בכלל משתלם פחחח...

זהו, שחררתי 😁

אז בעצם את אומרתבארץ אהבתי

עכשיו משהו אחר ממה שכתבת בהתחלה.

בתחילת הדיון הזה כתבת "מה זה מוכנים להרוויח קצת? כלומר בוחרים מקצוע עם הכנסה נמוכה אבל מן הסתם מתוך הנחה שיהיו להם הטבות פה ושם."

ועכשיו את כותבת בשביל שיהיו מורים אז אפשר לתת להם הטבות שיאפשרו להם לחיות עם המשכורות הנמוכות יותר של מורים...

ז"א שגם את מסכימה שיש מקום לבחור במקצוע עם הכנסה נמוכה יותר, ולהסתמך על הטבות שיאפשרו לחיות עם ההכנסה הזו.

אז בעצם את אומרת שיש מקום להטבות למי שמכניס פחות, רק שצריך לבנות את זה באופן אחר מהמציאות הנוכחית.

הבנתי אותך נכון?

באסת חוגים-שאלה מפגרת קצתאובדת חצות

היינו אמורים לקחת לחוג "רובוטיקה" אבל טעינו והגענו לחוג "אלקטרוניקה" והילד אותו אנחנו מייעדים לגדולות (כיתה א') נכנס לזה ואהב (אוהב לחקור ולהבין איך דברים עובדים) ואבא שלו דיי טוען שהילד מתלהב ורוצה, אבל הרובוטיקה יותר עדיף בעיני (יותר נחשב, יותר מתקשר לי עם הייטק ושכר גבוה ופיתוח בעוד שאלקטרוניקה נראה לי מעשי ופחות זוהר כמו איזה איש כפיים בצבא או פחות מכגיס) וגם לרשום לשני חוגים זה טו מאצ'.

סתם יודעת שזו דילמה סופר מטופשת, אבל קצת מבאס, הילד התלהב אבל בעיני זה אפרורי ולא מושך. יודעת שאלוהים גדול וזו רק התחלה.

הוא בכיתה א שקדי מרק

לדעתי המטרה של חוג שהוא יהנה ויעשיר את הידע, קצת חשיפה למשהו נוסף בחיים. לא מעבר..

אלקטרוניקה זה מצוין ולדעתי זה רק הבדל בשם של החוג ולא הבדל אמיתי.

אני בטוחה שהוא בכל מקרה נועד לגדולות

מדויקריבוזום

ואם כבר זה נקרה לפתחך ואת מזהה כאן איזה קושי אצלך, ואת מזהה את הכשלים בצורת החשיבה שמובילה אל הקושי ומודעת לחוסר ההיגיון בתחושה, אפשר להפוך את זה להזדמנות לתרגול.

למשל תרגול של שחרור, של לשים את עצמי בצד ולתת לילד להיות.

וואו... הוא קטנצ'יק! את יודעת עוד כמה פעמים בחייםמתואמת

הוא יספיק לשנות את תחומי העניין שלו?

חוץ מזה, בתור אחת שנשואה למהנדס אלקטרוניקה - נעלבתי שאת חושבת שזה לא נחשב זה לא שמדובר בחוג ציור, נגיד (שגם זה משהו של גאונים במובן מסוים!) (חוץ מזה, אלה תחומים מאוד נושקים...)

כתבתי לך בהומור, כדי להקליל לך את הסיטואציה😊❤️

הממ את זוכרת בן כמה הוא נכון? ;)חילזון 123

איך חוג בכיתה א ישפיע על השכר שלו?

אז שנה הבאה יהיה ברובוטיקה....

ואם הילד מתלהב מה זה משנה אם זה מושך אותך או לא?

אגב הנדסת חשמל זה תואר לא קל... וגם השכר לא רע נדמה לי....

(ואת כבר לא באמת יודעת אם יש לו ראש מתמטי שיתאים לדבר כזה. ..)

באופן כללי חוג זה להרחבת אופקים

ולהתנסויות שלא נתקלים בהן ביומיום

וגם לכיף והנאה וחיזוק הביטחון העצמי

הנושא של החוג לא באמת קריטי עד כדי כך....

צודקות;) במיוחד האשה של…אובדת חצות

שאלתי את בעלי אחר כך על זהמתואמת

והוא אמר שבשלב הזה בחיים הכי חשוב לבנות אוריינות מדעית - ואז בעתיד כבר יש בסיס לכל מקצוע מדעי שהוא. אז זה לא משנה לאיזה חוג ספציפי הוא ילך, העיקר שעכשיו הוא מקבל את יכולת הלמידה המדעית.

ועוד דבר שהוא אמר - עם קצב התפתחות הבינה המלאכותית, אין לדעת כיום אילו מקצועות ייחשבו רווחיים כשהבן שלך יהיה גדול מספיק... אז שוב, לכן כרגע מספיק רק "החינוך המדעי", ולא המקצוע המדויק.

זהו, מקווה שזה הרגיע אותך קצת יותר

הילד התלהב- זה העיקר מבחינתישיפור

רובוטיקה אלקטרוניקה נשמע אותו דברממתקית

העיקר שהילד נהנה וטוב לו.

לא הייתי שמה בכיתה א' בחוג שבעתיד יכניס שככר גבוה וקשור להיי טק.

אם כך, הכי טוב זה חוג מיומנות AI

העיקר הילד טוב לו, אל תתבאסי.

אני במקרה כזה שלחתי את הילד גם לחוג השני לניסיון, ואז בחר... ומה שיבחר מבורך

יעזרו לך עוד תגובות באותו סגנון? 😅ואני שר

זה שלב כ"כ מוקדם בחיים, הוא יכול לשנות את דעתו עוד מיליון פעם עד שיגיע לבחור מקצוע וגם אחרי.

אני הייתי בכיתה א בחוג חקלאות, מה לי ולזה היום? 😅

ועדיין היתה לי הזדמנות להיחשף לדברים שפחות יש לי בהקשרים אחרים בחיים ומאמינה שהרווחתי מהם.

תנסי לראות מה הילד מרוויח מהחוג (שזה אגב לא קשור רק לתוכן הספציפי בעיניי - זה יכול להיות התנסות, סיטואציות חברתיות, מחקר עצמאי, חוויות הצלחה וכישלון, מוטוריקה ועוד ועוד), לא איך קוראים לו ואיזו אסוציאציות זה עושה לך.

הילד נהנה ומתפתח? נהדר.

הכי חשוב שהוא יאהב את זה ואז את תראי

גם ככה אין לכם וטו על מה שהוא יעסוק בו ומן הסתם לא תרצו שיגיד שזה בגללכם

אין שום קשר לחוג שהוא יעשה עכשיועדיין טרייה

למקצוע שלו לחיים.

לדעתי לחשוף לתחומים זה תמיד טוב הוא יכול לעשות חוג רובוטיקה שנה הבאה בכל מקרה הקשר בין זה למקצוע האמיתי הוא תלוש.

והצחיק אותי שלדעתך אלקטרוניקה שזה למשל חשיפה להנדסת חשמל נחשבת עבודת כפיים זה מקצוע סופר מבוקש ונדרש והיום עם הAI דווקא תכנות שזה רובוטיקה בירידה בביקוש.

רק אומרת שכר מהנדסי אלקטרוניקה הוא הטופ שבמשקמקרמה

אל דאגה...

תני לילד להנותשלומית.

והניחי לו לנפשו.

ומודה שאני לא הייתי עולה בקלות על ההבדל בין החוגים

חוג היום לא בהכרח יעיד על תחום עיסוק בהמשך.קנמוןאחרונה

ויותר מזה-

בעיני, מי שמגיע לחייו הבוגרים כשהוא העשיר את עולמו הפנימי את תחומי ההתעניינות שלו, כשיגיע לבגרות ולתחום העיסוק בו יבחר, הוא יגיע הרבה יותר יצירתי, חכם ועם יותר עושר פנימי.

ואגיד לך עוד משהו-לפעמים עיסוק במשהו בגיל צעיר מדי עלול לפתח אנטי, במיוחד כשהילד לא נמשך או לא בחר את זה, אלא זה היה רצון ההורים. מכירה כמה וכמה שההורים לחצו עליהם ללמוד נגינה מגיל קטן וכשטיפה גדלו- זרקו את זה.

אין ערובה לשום דבר.

תני ללכת למה שמעניין אותו. עכשיו המיקוד זה לגדל ילד שסקרן לחיים וללמידה, שנהנה, שכיף לו, תני לו לטעום ולחוות ולהתנסות ולהתעשר בידע ובחוויות.

בסוף בסוף בע'ה יבחר את העיסוק שלו לפי נטיית ליבו וכשרונותיו.

קוריוז מצחיק לסיום- כשהייתי באולפנה, היתה איתי בכיתה מישהי שמאוד מאוד רצתה ללמוד במגמת ספרות. וההורים שלה לא הסכימו, כי רצו תחום ריאלי ולא היתה לה ברירה והיא נרשמה למגמת ביולוגיה.

מה קרה כשהלכה ללמוד תואר ראשון (והבחירה סופסוף היתה בידה)? - הלכה ללמוד ספרות..(:

מה עושים עם זה שהמטפחת כל הזמן מחליקה?????אנונימית בהו"ל

ניסיתי הכל

כותבת מאנונימי מחשש לאאוטינג כי שאלתי מלא

יש לי שיער יחסית חלק והכל גולש

סרטים, בובו.... הבובו בדרך כלל יש לו גם גבעה מוזרה כזו למעלה וזה מכוער

יש למישהי רעיון???

קיבלתי הצעהמישהי חדשה:)

לשים ספריי לשיער, כזה של תסרוקות, על סרט נגד החלקה. לא ניסיתי בעצמי אבל.

אם השיער שלך בשבילרק רגע קט

תסרקי אותו לאחור (לי נגיד יש פוני עם שביל בצד, ואחריו אני מסרקת לאחור), ככה הסרט יותר נעצר.

ועוברים לכובעים עם סרט מובנה.

יש לאביה ששוןשואלת12

פטנט לבובו עם סרט סילקון.

לדעת כדאי לנסות

שמה סיכות שחורות בצדדים ולא זזשירה_11

זז הכי עם סיכות אצליאנונימית בהו"ל

יותר מבלי כלום

זה נמשך אחורה

ספריי תסרוקותואני שר

על השיער ואז שמה את הבובו

זה מה שאני עושה רק באירועים מיוחדים ועבד לי מושלם בפעמים שניסיתי.

לא עושה את זה בשוטף כי זה מגעיל 😅

וגם יש שיטה של להשאיר כמו פוני כזה מקדימה ולשים אותו אחורה אחרי שקושרים צד אחד של הבובו. לא יודעת אם זה מובן ככה, ואם זה רלוונטי כי נשמע שאת לא בקטע של בובו.

אני שמה ספוג עם חור על קוקס ומחזקת בסיכןת סבתאבוקר אור

על זה מגלגלת מטפחת ומוסיפה סרט החלקה

נשמע מסובך אבל זה שתי דקות

בובו פשוט לא החזיק לי.. עכשיו לא קורה שעפה לי המטפחת

גם לי תמיד מחליק, מצאתי סיכות מיוחדות שלא זז איתןכורסא ירוקה.

מהסופר פארם. חזקות מאד

תחפשי כובע או סרט של חברת "גם וגם" נשמרים יפה !נפש חיה.אחרונה

קניתי רק פעם אחת - בינתיים עברו יותר מ 4 שנים ומאד מרוצה

חפשי בחנויות פינק ליידי ובקמיליון.

ראיתי שהם התעדכנו ויש להם גם כמו בובואים כאלו

ילד שנמנע מכתיבההשם שלי

הבן שלי התחיל כיתה ב'.

הוא ילד מאוד חכם, ויש פער גדול בין הידע שלו לבין הביצוע.

הוא מבין ויודע את מה שלומדים בכיתה, אבל מתקשה לעבוד בחברות בכיתה ובבית.

יש לו גם קושי מוטורי, גם קשיי התארגנות וגם קושי לעבוד עצמאית.

בכיתה הוא די נבלע בין הילדים.

הוא לא מפריע בשיעור, והמורים פחות שמים לב שהוא לא מבצע את המשימות.

יוצא שנשאר לו המון לעשות בבית, וגם אז קשה לי לרתום אותו לעשות שיעורי בית. הרבה פעמים הוא עונה תשובות בעל פה, ואני כותבת לו את התשובות (בעיקר בחשבון).

בגלל שהחומר קל לו ולא מאתגר אותו, הוא עוד פחות משתף פעולה.

לקראת סוף שנה שעברה היו מוציאים אותו מהכיתה לעבודה בקבוצה קטנה, יחד עם תלמידים מתקשים. ככה הוא עבד יותר בחוברת.

דיברתי עם המורה שלו, והוא אמר שיבדוק מענה כזה גם השנה.

אבל זה לא באמת מטפל בבעיה.

בתחילת שנה שעברה הוא קיבל סדרת טיפולים של ריפוי בעיסוק. אז פחות עבדו איתו על כתיבה, כי זה היה בשלב שהם רק למדו לכתוב.

המרפאה בעיסוק המליצה לנו לבדוק קשב וריכוז, בגלל קשיי התארגנות.

קצת התעכבנו עם זה, וכרגע אנחנו מחכים לתור לרופא קשב שיהיה אחרי החגים.

אני רוצה גם לפנות שוב להתפתחות הילד שיקבל שוב ריפוי בעיסוק, ולבדוק אם יש דברים נוספים שיוכלו לעזור.

בינתיים אשמח לעצות מניסיון, מה אפשר לעשות?

האם לנסות לעודד אותו לכתוב, אולי באמצעות איזשהו מבצע?

או שדווקא עדיף לאפשר לו להימנע מכתיבה ולעשות יותר בעל פה?

איך אפשר לעזור לו להתאמן בכתיבה בצורה חווייתית ומעניינת?

אם יש פה מרפאות בעיסוק, מורות לגיל הזה, או מישהי שיש לה רעיונות.

יש חוברת "נהנים לכתוב" של חיה קושניר מרפאה בעיסוקנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ד' בתשרי תשפ"ז 21:50

אז בגדול -

העקרון שלה הוא להנגיש ולתווך את הרעיון של העתיבה - כדי לכתוב נכון נדרשת יציבה נכונה/ חגורת כתפיים יציבה / למידה של אחיזת עפרון נכונה/ ועוד. היא יצרה דובי שקל לילדים להתחבר אליו וזה בעצם גירוי עקיף כדי לחזק אותם ולחזק אצלם את המיומנויות האלו, ולאחר מכן לחזק את אופן הכתיבה כך שהיא תהיה נכונה וקלה.

שולחת לך רעיון חמוד לחוברת שראיתי באתר אחידע -

מוכנות לכתיבה- תרגול כתיבה הגיל הרך דף עבודה קריאה הוראה מתקנת כתיבה רוחמה ארנד – אחיה ידע

מוסיפה פה צילום של החוברת המדריך להוריםנפש חיה.

לאיתור קשיים וטיפול בהם.

בהצלחה רבה!

מעניין אם זה משהו שיוכל לעזורהשם שלי

אני די יודעת מה הקשיים, אלא אם יש עוד דברים.

כרגע הוא בעיקר צריך מוטיבציה לשתף פעולה.

למדתי אצלה קורסהשם שלי

הבעיה היא שהוא כבר לא בשלב של מוכנות לכתיבה.

הוא למד לכתוב, אבל לא מוכן לתרגל ולכתוב מה שצריך.

הוא צריך עוד עזרה בחיזוק של השרירים ובכתיבה בצורה נכונה.

ייקח זמן עד שהוא יקבל שוב ריפוי בעיסוק.

אלא אם אני אקח אותו לפרטי, או שהוא יקבל דרך בית הספר.

לא רואה טעם לתת לו דפי עבודה, כי הוא לא מוכן לבצע.

תראי, מנסיוני ומהרקע שלי נשמע שהוא צריך חיזוק אגבינפש חיה.

מה זה אומר

שבעצם הוא עושה פעילויות חווייתיות

למשל: תרגילי התעמלות/ לש פלסטלינה או בצק/ משחק בקצף / מעביר מצד לצד פריטים/ שולה בפינצטה חרוזים

מבחינתו כילד זה חוויה ופעילות נחמדה

את (בתור המבוגר המנחה) בעקיפין את יודעת שזה משפיע על היכולת שלו להתנהל נכון עם הגוף וממילא הכתיבה תהיה משימה שהוא יותר מצליח ופחות נמנע.

(הבנתי מייד מהפוסט שלך שהוא צריך חיזוק מוטורי)

לרוב הימנעות מצביעה על לקות/ בעיה קלה במוטוריקה/ אחר , שגורמת תסכול בעת הביצוע - וממילא הכי קל להימנע מהביצוע.

מה שהבאתי זה ספר של מרפאה בעיסוק (הרי ביקשת מישהי מקצועית) רעיונות לחיזוק הגוף (יש הרבה שרירים שמעורבים בפעילות הזו) על מנת שהכתיבה תהיה חלקה וקלה ממש לא אמרתי שצריך לתרגל איתו בבית כתיבה, התכוונתי לחזק את השרירים כדי שיהיו לו חוויות הצלחה, ואז בשלב הבא יהיה לו יותר קל ואולי אפילו מרצונו הוא ישב לכתוב.

בינתיים עד שייתפנה לך תור, יש דברים שאתם יכולים לעשות בבית ולהתקדם לבד .

אדרבה אם למדת אצלה, את יודעת כבר מה לעשות 😃

את יכולה כמובן להמתין לתור של אנשי מקצוע בלי קשר..

זה מה שהוא עשה בריפוי בעיסוק לפני שנההשם שלי

וברור שהוא צריך להמשיך בחיזוק של השרירים.

לי קשה לשבת איתו על הדברים האלה, עם שאר הדברים שיש לי לעשות.

היה הכי טוב אם הוא היה מקבל שעה שבועית של ריפוי בעיסוק דרך בית הספר.

שלא יהיה מוגבל רק לכמות מסוימת של מפגשים, ולא ידרוש ממני לבזבז חצי יום על לקחת ולהחזיר אותו.

אבל בשביל זה הוא צריך אבחון וזכאות.

אם לא נצליח לקבל, אולי אני אקח אותו פרטי.

יש לה חוברת אחרת לתירגול כתב (לא דפוס) בצורה נכונהחילזון 123

אולי צריך לעשות לו אבחון ספציפי לכתיבה?מתואמת

יש לקות שנקראת דיסגרפיה.

הוא עוד קטן, האמת, אז לא יודעת אם הייתי רצה לשם כבר עכשיו, במיוחד שאתם מחכים לעוד אבחונים... אבל אולי כן כדאי לשקול את זה.

אני אישית כן הייתי מעדיפה להקל עליו בינתיים ולכתוב חלק במקומו, בתיאום עם המורה...

זה פחות נראה ליהשם שלי

אבל אני לא מכירה לעומק את הלקות.

הוא יודע לכתוב את האותיות, והכלב שלו נראה לי בסדר לגיל.

זה לא שהוא כותב בכתב לגמרי לא קריא, אותיות הפוכות וכד'.

הוא יכול לכתוב את האותיות מלמטה למעלה ולא בצורה הנכונה, אבל זה נראה לי הגיוני בשלב הזה ופשוט מצריך תרגול.

בינתיים בכיתה הוא לא עובד, ובבית עושה שיעורי בית באופן חלקי כשלרוב אני כותבת לו הכל או חלק.

נראה שהמורים בבית הספר לא ממש דורשים ממנו, אז עוד יותר אין לו עניין להתאמץ.

יש המון סוגים של דיסגרפיה, כדאי לבדוקשיפור

אני מניחההשם שלי

כשהוא יקבל ריפוי בעיסוק, ידעו לאבחן או להפנות לאבחון אם יהיה צורך.

נכון, אולי שווה לקחת למפגש פרטי חד פעמישיפור

כדי לקבל עצות לגבי העבודה איתו בבית בינתיים. ואם נראה שיש צורך בהתאמות בשלב הזה.

באמת נשמע יותר קושי מוטורימתואמת

אבל אני ממש לא מומחית בעניין.

בכל אופן, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע כמה נכון לדרוש ממנו כן להתאמץ...

עם מי אני יכולה להתייעץ?השם שלי

כרגע הוא לא מטופל אצל אף אחד.

נראה לי שהכי מתאים כאן מרפאה בעיסוקמתואמת

אפשר אולי גם פסיכולוגית ילדים שמכירה הרבה תחומים...

פסיכולוגים לרוב לא מתעסקים במוטוריקהשיפור

אבל אולי לפסיכולוג במשרד החינוך תהיה היכרות עם הנושא.

נכון, אבל אפשר לשאול אותו עד כמה נכון ללחוץמתואמת

על הילד לכתוב... זה מהבחינה הרגשית.

הבנתישיפוראחרונה

אני חושבת שיש גם דיסגרפיה מוטוריתשיפור

בלי ידע מקצועי124816

אבל עם ניסיון עשיר בלהיות אצל מרפאה בעיסוק עם הילדים שלי...

בחוברות של חיה קושניר יש התייחסות לכיוון נכון של כתיבה והן גם נחמדות, אפשר גם למצוא ביוטיוב סרטונים לפי השיטה שלה כדי להראות לילד את הכתיבה הנכונה.

כתיבה בכיוון הלא נכון דורשת יותר מאמץ.

לפעמים גם הילד כותב חזק מדי או חלש מדי וזה גם גורם מאמץ יתר, אפשר לתרגל את זה בעזרת נייר קופי, לראות אם הכתב עובר/לא עובר.

כדאי לבקש עוד טיפול אצל מרפאה בעיסוק (לא לחכות כדי שאולי יספיק עוד שני סבבים לפני גיל תשע, שיותר מורכב לקבל).

ולא יודעת אם מרגיע או לא אבל גם הילדים שמשאירים מחברות ריקות, מצליחים לכתוב כשיש משהו שהם ממש רוצים, המתבגרים+ שלי שגם אחרי כמה סבבי ריפוי בעיסוק לא ממש כתבו בבית הספר (אחת מהם גם אובחנה עם דיסגרפיה), מצליחים לכתוב כשזה חשוב להם (סיכום של שיעור תורני שעניין אותם או מכתבי פרידה ארוכים לחניכות בסניף...).

לא נראה לי שהוא יסכים לתרגל בחוברתהשם שלי

בקושי לכתוב מילה אחת הוא מסכים.

אני אפנה שוב לריפוי בעיסוק.

מחכה שהמורה ימלא שאלון.

הוא יחסית מהקטנים בשנתון (עדיין לא בן 7), אז יותר סיכוי שנספיק.

אני עם הבת שלי בגיל הזה אצל מרפאה בעיסוקבוקר אור

תנסי לחשוב על לכתוב דברים שיעניינו אותו. אנ יגיד מכינה עפ הבת שלי חוברת מתכונים והיא מעתיקה מתכון למחברת ןאז מכינה אותו (זה עובד גם על ארגון של לעבור על כל החומרים וכל השלבים בצרה מסודרת), יצא לנן גםלכתוב דברי תורה לשבת

אני מנסה לחשוב על רעיונותהשם שלי

בינתיים לא הצלחתי למצוא משהו.

ניסיתי לתת לו תמונות שיחבר להן סיפור מתאים.

או שצייר ציור ויכתוב סיפור או משפט מתאים.

זה לא עזר.

היתה פעם שהוא התחיל להכין ספר עם בדיחות, אבל לא המשיך.

מה יכול לעניין ילד בן 7?

בנתיים עד שתמצאע משהו מקצועיבאתי מפעם

לשכנע אותו לכתוב- בסוף כל שורה שכתב מחכה לו שוקולד צ'יפס אחד או משהו חיצוני שמדרבן .

אולי רשימת קניות כדי להכין מאכל שרוצה?שיפור

שאלה על הפניה לאולטרסאונדהשם שלי

שבוע הבא אני אמורה להתחיל מעקב גדילה פעם בשבועיים, בגלל עבר של עוברים קטנים.

זה אולטרסאונד אצל טכנאית.

בפעם האחרונה שהייתי אצל הרופא, הוא אמר שאני אשלח לו פניה באפליקציה והוא יוציא לי הפניה.

שלחתי לו פניה, אבל יש סיכוי שהוא לא יענה לי עד התור.

הוא מקבל בימי ראשון, אבל השבוע היה חג ושבוע הבא זה ערב חג.

בעיקרון הוא עובד גם בימי רביעי במקום אחר, אבל השבוע כתוב שהוא לא יהיה, ושבוע הבא זה כבר יהיה אחרי התור.

לא יודעת אם הוא יענה לפניה בזמן אחר.

יש לי הפניה זהה שכבר השתמשתי בה לפני כמה שבועות.

מישהי יודעת אם אני יכולה להשתמש שוב באותה הפניה (היא עדיין בתוקף), או שאני חייבת הפניה חדשה?

אם אני אדפיס את ההפניה מהאתר, יוכלו לקבל אותה?

אני יודעת שבמעקב זקיקים אפשר לצלם את ההפניה ולהשתמש בה כמה פעמים, אבל לא יודעת איך זה באולטרסאונד אחר.

אם אין אפשר, יש לי דרך להוציא הפניה דרך מוקד הריון ולידה הטלפוני?

בקופת חולים מאוחדת.

אשמח אם מישהי יודעת.

תנסי להתקשר למזכירות של מרכז בריאות האישהבאתי מפעם

רופא משפחה יכול להוציא גםshiran30005

אני ככה עשיתי כמה פעמים

במכבי אפשר עם הפנייה כמה פעמים גם לאולט' אחר שלא מעקב זקיקים. ככה לי היה בכל אופן

רופא משפחה יכול להוציא הפניה לכל אולטרסאונד?השם שלי

אני יודעת שהם יכולים לשליש ראשון, אבל לא יודעת אם גם לבדיקות אחרות.

כן בטחshiran30005

אני בהריונות טופלתי במסגרת מרפאות חוץ של הביהח וקבוע כל ההפניות שלי לבדיקות זה מרופא משפחה

תקבעי תור טלפוני ותבקשי,לא יעשו לך בעיות

אני יכולה לשלוח פניה גם לרופא משפחההשם שלי

השאלה אם יש בזה צורך, או שאני יכולה להשתמש בהפניה שכבר יש לי, למרות שכבר השתמשתי בה.

לדעתי תוציאי הפניה חדשה, שלא יהיהshiran30005

מצב שאת מגיעה לבשיקה ומתברר שההפניה לא תקפה כבר

לכן אני מנסה לברר מראשהשם שלי

אני יכולה לנסותהשם שלי

אני צריכה למצוא זמן לזה בשעות הפעילות.

מקווה שידעו לענות לי.

תנסי במוקד אחיות שיתנו לך הפניהשומשומונית

אם לא, הייתי פונה לאחות במרפאה שתנסה ליצור איתו קשר ולבקש ממנו (או מרופא אחר שנמצא במרפאה). בדכ יש להם את הפלאפון שלו...

האמת שיש לי את הטלפון של הרופאהשם שלי

אבל לא נעים לי לשלוח לו הודעה, אם זה לא משהו קריטי.

אני אנסה מחר להתקשר ולברר.

יש לי ניחוששומשומונית

מי הרופא שלך, ואם כן, הוא גם שלי...

וגם לי יש את המספר שלו.

אבל גם אני הייתי מתפדחת לכתוב לו על זה. שלחתי לו ווטסאפים רק כשביקש וכשהייתי ממש חייבת...

הייתי מנסה אולי דרך האחות שעובדת שם (היא ממש נחמדה).

מעניין אם זה באמת אותו רופאהשם שלי

אין לי מספר של האחות שעובדת איתו.

ואני לא יודעת אם היא נמצאת גם בזמנים אחרים, או רק כשהוא נמצא.

הקטע המעצבן הוע שאני ביקשתי ממנו הפניה בביקור האחרון, והוא אמר לי שזה עוד הרבה זמן ואני אבקש בהמשך הפניה דרך האפליקציה.

אבל עכשיו הוא לא זמין.

לדעתישואלת12אחרונה

תכתבי לו למספר האישי.

בשבילו זה רגע לענות לך ועלייך זה יקל ממש במקום לחפש עכשיו מי יוציא לך הפנייה ואם בכלל צריך

עד כמה שידוע לי הרופא חייב לענות תוך 5 ימים לפנייהאמהלה

והכי פשוט להתקשר לנציגת קשרי לקוחות או למוקד הריון ולידה של הקופה והם ידאגו לך להפניות.

אבל אם הוא פשוט לא נמצא?השם שלי

קרה לי עם רופא אחר שהיה בחופשה, ולא היה מי שיענה לי לפניה.

אני חושבת שכן. יציאה לחופשה זה אולי משהו אחר, אבלאמהלה

יש לזה כללים.

לדעתי הכי פשוט שתפני למוקד אחיות ותבדקי איתם מה לעשות

וואי איך שנאתי את הלחץ הזה להפניותהתלבטות טובה

אני גיליתי שאם הולכת למוקד לא צריך הפניות.

לפחות ככה זה במכבי ובמיוחד אם זה פעם בשבועיים.

עשיתי שם פשוט את המעקבי גדילה שבאמת התחיל פעם בשבועיים והמשיך לפעמים בשבוע..

אבל במוקד זה לוקח פי כמה זמןהשם שלי

במקום להגיע לתור בשעה שקבעתי,

אני אצטרך להכנס לאחות, להסביר מה אני צריכה, לקבל ממנה הפניה, ללכת לאוטרסאונד (כשיכול להיות גם תור), ואז לחזור שוב לאחות ומשם לרופא.

וכשסה יוצא יום עמוס (ובתרופה של החגים יש יותר סיכוי לעומס), זה יכול לקחת שעות.

נכון..התלבטות טובה

זה באמת שעות, בתקופת החגים זה הכי סיוט..

מקווה שתסתדרי!

את חייבת ללכת למקום שיראה אותך רופא אחרי המוניטוראמהלה

והUS. לא יתנו לך להשתחרר בלי זה. (בטוחה שUS מספיק? חושבני שבכזה מצב עושים גם מוניטור, ככה לי היה בכ"א במעקב גדילה)

ממליצה לבדוק מראש איפה את יכולה לעשות את המעקב

בלאומית למשל אפשר לעשות את זה במרכז בריאות האישה, במיוחד בתקופת החגים שיש צמצום בשעות הפעילות.

לא בטוחה שאת צודקתואני שר

אני עשיתי מעקב גדילה במאוחדת, אולטראסאונד אצל טכנאית כל שבועיים שלושה וכשהיה משהו בעייתי שלחה אותי לרופאה שלי.

זה לא מעקב של הריון בסיכון...

אולי זה תלוי בסיבה למעקב. אצלי בהריון של התאומותאמהלה

עשו מעקב גדילה, זרימות ואז מוניטור בכל מעקב

מאיזה שבוע התחלת את המעקב?השם שלי

אם זכור לי נכון משבוע 26. משבוע 31 זה כבר היה כלאמהלה

יומיים/שלושה- עד הלידה בשבוע 35

אז אני עכשיוהשם שלי

בשבוע 23.

בהריון יחיד.

כשבינתיים הכל תקין.

ורק צריכה מעקב כי בהריונות הקודמים היו עוברים קטנים.

בשלב הזה אני לא צריכה מוניטורהשם שלי

רק בהמשך ההריון, אם באמת העובר יהיה קטן.

כרגע רק אולטרסאונד כל שבועיים, כדי שאם תתחיל האטה בגדילה נזהה את זה בזמן.

אני עכשיו בשבוע 23. הבדיקה אמורה להיות בשבוע 24.

קבעתי תור במרכז בריאות האישה שבקרוב אלי, אבל זה אולטרסאונד שאני יכולה לעשות בכל מקום שיש.

טוב אז בינתייםהשם שלי

התקשרתי למוקד הריון ולידה של הקופה, לא ידעו לענות לי ואמרו שהם לא יכולים לתת הפניה.

לא הספקתי להתקשר למרפאה שאליה קבעתי את התור, כי הם פתוחים רק בבוקר והיה לי יום עמוס בעבודה.

ננסה מחר בבוקר.

ניסיתי להתקשר למכון אולטרסאונד בבית אגד, אבל לא היה מענה.

ראיתי שאני יכולה לשלוח פניה באפליקציה גם לרופא נשים אחר, שהייתי אצלו לפני ההריון.

שלחתי אליו פניה, מקווה שהוא יתן לי הפניה.

צום גדליהאנונימית בהו"ל

ב"ה לא צמתי הרבה שנים בעקבות הריון והנקה.

כביכול אין לי סיבה לא לצום השנה, סיימתי להניק לפני חודש ומחכה לראות אם בע"ה נקלטתי להריון.

תינוקי מתקרב לגיל שנה.

אבל גם מרגיש לי מוזר ולא שייך לצום..

לא שואלת בקטע הלכתי, יותר מסקרנות.

אתם צמות? מתי יודעות אם לדחוף את עצמכם לצום או לפחות להתחיל את הצום ומתי לשחרר?

קודם כל ניסיתי לערוך את הניסוחאנונימית לשאלה.
עבר עריכה על ידי אנונימית לשאלה. בתאריך ה' בתשרי תשפ"ז 19:22

לכתוב "מנהג רווח" מול "מנהג פחות רווח" בהלכה.

לא הצליח משום מה לערוך.

בכל מקרה, מרגישה ווייב של כעס/תוקפנות מצידך וחבל, זה לא נעים.

שיקפתי בצורה עניינית את הידע שאני בררתי ובעיניי אין שום מקום לזלזל באף פוסק גם אם את לא הולכת על פיו. מאוד צרם לי איך שהתבטאת כלפי פניני הלכה ומשפט שמתחיל "עם כל הכבוד" הוא כמעט אף פעם לא משקף מתן כבוד אמיתי. כבוד תלמידי חכמים חל גם כלפי מי שלא הולכים לפי פסיקותיו.

בין אם זה מפריע לך לשמוע או לא- רוב הדעות בהלכה אומרות שצריך לצום אם לא מניקה או בהריון. העובדה שיש על מי לסמוך בשיטה המקילה שהם בהחלט גדולי דור כמו הרב עובדיה- לא סותרת שזה עדיין לא רוב הדעות. ואין שום בעיה עם זה... ככה זה בעולם ההלכה. אבל יש אנשים שמעוניינים ללכת על פי דעת הרוב וראיתי לנכון לציין את זה.

ואם לא שמת לב, כתבתי שלא כולן הולכות על פי פניני הלכה, אבל הרבה מהציבור הדת"ל בהחלט כן.

אבל זה בכלל לא הפואנטה.

העניין הוא שכל אחת צריכה לבדוק לפי הפסק שלה. לצורך העניין אני מכירה המון אשכנזיות שלא צמות כי חושבות שזה כלל גורף (כמו שאני חשבתי! עד שבדקתי) לא לצום עד שנתיים אחרי לידה. ברור שיש אשכנזיות עם היתר לכך אבל זה דורש בירור.

מה אתן חושבות על ארוע לבנות..?מחכה עד מאוד

אז היו לי כמה בריתות שכמובן דרשו מוהל קטרינג וכו וכו...

וברור שזאת השקעה כספית ועשינו אותה בשמחה.

השאלה שלי היא כזו-

כמה זאת חובה להשקיע לבנות?

תכף בעזרת ה אלד בת

ואלה לאחיות שלה לא השקעתי

בגלל שיש לי הרבה אחים בנים,אז בחג שאחריי הלידה כגון -פסח ,סוכות, חנוכה -יצא גם עכשיו.

גם ככה כולם נפגשים אצל ההורים.

אז יש לי מניין שמרגישה בנח כי אחים שלי " להגומל" מכינה מאכל כלשהו )תמיד יש גם ככה אוכל.

מספרים על השם של הקטנה וזהו.

תכלס לא מספיק נכון?

מה הייתי רוצה?

הייתה לי אחות שעשתה ארוע כמו ברית אומנם חיכתה הרבה שנים ואני לא אבל זה מיוחד...

קידוש -הבית כנסת רחוק ובעלי לא אוהב להיות במרכז העניינים....

ארוע נשים בבית?יש לי סלון מאוד קטן.

כאילו לא נעים לי שבגלל שזו בת אין ארוע מכבד וגדול ורשמי.

וגם כל האמירות שזה חשוב ממש. לא יודעת.

מה אתן עשיתן לבת?

מה אתן חושבות?

לא עשיתי כלוםDoughnut

בעלי עשה בשבת שאחרי הלידה קידוש למתפללים בבית הכנסת וקרא שם, אני נחתי בבית בינתיים😉.

ברכת הגומל אפשר להגיד בלי קשר כשיש הזדמנות.

אין שום חובה להשקיע, אגב לא רק לבנות... גם בריתות עשיתי מצומצם ובלי הוצאות כמעט כי אישית לא התאים לי אחרי לידה אירוע רציני.

תעשי מה שנוח לך ונכון לך.

לא עשינו משהו גדולהשם שלי

לגדולה עשינו קידוש בישיבה של בעלי, כשהיא היתה בערך בת חודשיים.

לקטנה בעלי עשה סיום והביא כיבוד לישיבה למחרת הלידה.

ואנחנו נוהגים לא לברך הגומל אחרי לידה.

אנחנו על הגדולה עשינו שבתחמדמדה

גדולה אצל חמותי עם כל אחים שלי ושלו והוורים שלי (לחמותי יש בית גדול ממש ולב רחב ב"ה❤️)

ואתל הקטנה סגרנו מסעדה חלבית בדיוק חודש אחרי הלידה, גם הזמנו כזה אחים אחיינים הורים סבא סבתא (היו לנו 34 אנשים) ואכלנו ובעלי אמר דבר תורה, אני ניראלי בירכתי הגןמל לפני לא בטוחה מתי

וזהו

היה ממש כיף ואני מאוד מאוד שמחה שעשינו את זה

בעיניי אין חובהואני שר

יש אומרים שיש עניין לעשות קידוש לבנות

אבל אני פחות מחזיקה מזה באופן אישי

עשינו מסיבת הודיה עם המשפחה הקרובים (ההורים והאחים שלנו) בערך חודשיים אחרי הלידה.

אצלנו בבית, ארוחה חלבית (את הרוב אני הכנתי כי אני אוהבת) ודיברנו קצת על השם והסיפור של הלידה.

מאמינה שבמשך השנים כשהמשפחה תגדל לא בהכרח נעשה דבר כזה.

בעיניי מה שתיארת ממש מספיק, אבל בסוף את צריכה להרגיש עם זה בנוח.

נשמע לי לגמרי מספיק!מתואמת

בסופו של דבר מי שהכי שמח בהולדת תינוק הם בני המשפחה

אנחנו אישית עושים קידוש לקהילה לבנות, כי לא רוצים להטריח את המשפחה שלנו להגיע. אנחנו עושים את זה בבית שלנו. אבל נשמע שאצלכם זה לא מתאים, מכמה בחינות, אז לא...

(לבת שלי שנולדה בקורונה עשינו "אירוע" בזום כשהייתה בת שמונה ימים - סתם כי זה מה שיצא - והקרנו בו מצגת שבסופה נחשף השם שבחרנו לה אבל עשינו לה גם קידוש שהייתה רגיעה בקורונה. בכל אופן, אולי זה גם משהו שאתם יכולים לעשות, אם זה מתאים לכם...)

לי נשמע אחלה,שלומית.

רק שהייתי מזמינה גם את אחים והורים של בעלך אם מסתדר.

אנחנו עשינו ל2 הבנות אירוע קטן בבית רק עם ההורים והאחים של שנינו.

מבחינת גודל נשמע לי מעולה, אבל כן נשמע לי חסר שמשתפים רק צד אחד

הכל עניין של מיתוג… חחחרינת 24אחרונה

תשלחי "הזמנה" למסיבת הודיה

תכיני עוגה שווה שהשם של הילדה רשום עליה

תבואו בבגדים חגיגיים (כולל התינוקת)

תחפשי ברשת ברכות או תפילות ל"זבד הבת" ותברכו

תכיני מזכרות קטנות (משהו סמלי)

איך מזהים ירידת מים?מעיין34

שבוע 20, הריון בסיכון גבוה מאוד

ובשבועיים האחרונים , בעת מאמץ (אפילו מאמץ של הרמת קול על הילדים) אני מרגישה רטיבות בתחתון.

הרטיבות בריח של זרע- ופה נלחצתי.

יש למישהי ניסיון?

או בכללי יש דרך לחזק את השק שפיר או לסתום קרע אם חלילה יש?

הריון חשוב לי מאוד

ומיון זה לא אופציה כי הם יהיו חייבים לבדוק מי שפיר בצורה ויגינאלית ואני נגד

למה את נגד לבדוק במיון?השם שלי

אני חושבת שזאת הדרך היחידה לדעת.

ולא כדאי לקחת סיכון בשלב הזה, אם יש אפשרות לזהות דליפת מי שפיר ולשמור על ההריון.

אם באמת יש ירידת מים/טפטוף בשבוע כזה חובה לבדוקאמהלה

כי עלול להיווצר זיהום

וכמה שאת נגד בדיקות פנימיות, אם ההריון חשוב לך, וזה נשמע שהוא באמת חשוב לך, חייבים לבדוק עם כל חוסר הנעימות וחוסר הרצון והכאב וכו' וכו'

שבוע 20 זה עוד מוקדם ממש והעובר עדיין לא בר חיות, ואפשר כ"כ הרבה לעשות במידה ומתפתח משהו, שחבל לאבד זמן יקר.

אם את חושדת שזה מי שפיר תלכי להבדק!!! אל תשחקי עם זה!!!!

אני מרשה לעצמי להגיב בנחרצות כזו כי חוויתי בעצמי הריון בסיכון גבוה עם מורכבות גדולה, וב"ה היו הרבה שליחים טובים בדרך שעזרו לי לשמור על ההריון.

בשורות טובות

תרגישי טוב

ממה שידוע ליאיזמרגד1

אם יש ירידת מים מתחילה לידה תוך מקסימום שבוע.

לפעמים באשפוז מצליחים לעצור את הלידה. אם זה באמת ירידת מים, אני לא חושבת שיש מה לעשות עם זה מחוץ לאשפוז...

חייבים לבדוק לדעתיחושבת לעצמי

כי לידה מוקדמת חלילה מסוכנת מאוד, לאם ולעובר...

יש לרפואה מה להציע- זריקה להבשלת ריאות, יש דרכים שונות לעצור צירים...

חושבת שכדאי להסיר ספק, להיבדק ובעזרת השם לגלות שנלחצת לשווא...

תודה על הדאגה אבל אעשה לכן הכרות עם ההריונות שלימעיין34

מבינה לגמרי את הצורך להמליץ לי ללכת למיון. אבל החשש שלי לא סתם.

יש לי היסטוריה מורכבת בהריונות. 2 מתוכם הסתיימו מוקדם מהצפוי והריון האחרון בנס ועם שליחים טובים (שהגיעו מהפורום דווקא) ניצל ולא אבד גם.

במיון בודקים אותי ויגינאלית והבדיקות האלה מובילות אצלי לדימומים, צירים, וסיבוכים כאלה ואחרים.

בהריון הקודם כבר הייתי עקשנית שלא יעשו ויגינאלי כי זה סיכון אבל יש להם נהלים ואסור להם לעבור עליו ולכן נאלצתי לקחת שיקולים על סמך סיפורים של בנות פה ותודה לה' זכיתי להגיע לחודש תשעי וללדת- אחרי לידה שקטה והפלה מאוחרת.

אז לגיטימי להציע מיון אבל מבחינתי זו סכנה יותר גדולה להריון מאשר להשאר בבית ולנוח. אבל עדיין רוצה אולי להחכים מבעלות ניסיון שחוו והצליחו לסתום חור של שק מי שפיר. ואולי זה בכלל הפרשה או בריחת שתן אבל הריח של הזרע קצת אומר לי אחרת...

אשתף גם שבהריון האחרון הייתי אצל רופאה של הריון בסיכון גבוה והיא המליצה לי לקחת נרות שהובילו לזליגת מי שפיר בשבוע 16, לא הצלחתי לתקשר איתה כדי להתייעץ אבל דווקא פה בנות סיפרו על מקרה זהה אחרי אותם נרות ולכן הפסקתי איתם ואחרי שבועיים שלוש ב"ה הפסיקו המים...

עכשיו אחרי כל ההכרות האישית שעשיתי -אני ממש ממש משתוקקת לטיפים למי שיש ניסיון. ובנתיים אשכב ואנוח שזה אף פעם לא מזיק.

ראיתי מישהי שכתבה על שתיית מי/שמן קוקוס שהוא באמת ידוע כמאחה ואולי מאחה את החור. אבל זו המלצה אחת בודדת ולא שמעתי על כאלה שחיזקו את ההמלצה הזו. ואשמח לשמוע המלצות נוספות או ניסיון של בנות פה

מחילה על האורך ושנה טובה ובשורות טובות

ב"ה שפגשת בפורום מקרים שעזרו לךבאתי מפעם

אבל ברור שעדיף להתייעץ עם רופא שיש לו הבנה ונסיון הרבה יותר מנשים אנונימיות.

תסבירי במפורט לרופא בדיוק מה שעברת ומה שגרמו הבדיקות הפנימיות, בסוף זה סיכוי מול סיכון, וברור שעדיף יעוץ רפואי מיעוץ פה בפורום. מאחלת לך בע"ה לסיים בשלום בחודש תשיעי בידיים מלאות.

היי, היתה לי פעם ירידת מים מוקדמתאינרציה

והלכתי למיון יולדות. זה היה אחרי שבוע 24. ממה שזכור לי ברגע שיש חשד לדליפת מי שפיר, ממש אסור לבדוק וגינלית, אסור לבדוק פתיחה, כלום, מחשש שייכנס זיהום דרך החור.

יש בדיקה כזאת כמו נייר לקמוס? שבודקת אם זה מי שפיר. חיצוני לגמרי. לא אמורים לגעת בך.

ואם יש אכן דליפה יגידו לך להישאר באשפוז עד הלידה.. או לפחות כמה ימים כדי לקבל הבשלת ריאות ואנטיביוטיקה ואחר כך את יכולה לחתום סירוב אשפוז ולקחת את הסיכון בבית.

ככה היה אצלי לפחות. צר לי על החוויות הקשות שלך.

אגב את יכולה ללכת לאולטרסאונד ושיבדקו אם יש מיעוט מים. אבל גם אם אין זה לא בהכרח אומר שאין דליפה. אולי היא קטנה והמים מתחדשים מספיק מהר. קיצור זה לא מאבחן גם אם יש או אם אין.

הרבה בריאות ובהצלחה!!! שיהיה בידיים מלאות בע"ה

אם אני זוכרת נכון זה לא שאסור לבדוק וגינליתרוצה לשאול שאלה

אסור להכניס שום דבר שאולי יזהם ולכן פתיחה למשל הם יבדקו עם ספקולום חדש ולא עם האצבעות.

ככה היה אצלי לפחות.

לא חושבת שאת צודקת לגבי זה שאסור לבדוק וגינליתכל הישועות

מניסיון של כמה פעמים הם כן בודקים אם יש ירידת מי שפיר עם ספקולום.

גם אצלי בדקו עם ספוקולום, לפני שבוע 24שיפור

אמרו שאם זאת ירידת מים אז אין מה לעשות להציל את העובר. ברוך ה' לא הייתה.

מהניסיון שליתלמים

אם יש חשד בודקים רגיל עם ספקולום והכל, אם החשד התאמת כבר לא בודקים בכלל בצורה וגינלית בגלל החשש מזיהום

וואיתלמים

הייתי גם בסרט הזה

יש מצב שאני המלצתי לך להפסיק עם הנרות שהובילו אצלי לירידת מים😏

היה לי עוד הריון עם ירידת מים בשבוע 20 ובאמת בדקו במיון ולדעתי ההתעסקות גרמה שירד עוד מלאא מים

ממליצה ממש לנוח אני כשגיליתי שזו אכן ירידת מים שכבתי רק במיטה בלי לעשות כלום..גם שתיתי מים עם סטיביה שאמרו לי שמחדש מהר את המי שפיר אבל אצלי כבר היה ממש מיעוט

כן כדאי אולי לעשות אולטרסאונד ולבדוק אם זה מי שפיר עם כל מה שהציעו פה, לצאת מהספק..

וואי בהצלחה ממש בעה..תפילות..

פה באישי אם תצטרכי 💕

מי קוקוס לא מאחים שום חור הם פשוט עוזרים להיווצרותאמא לאוצר❤

של עוד מי שפיר

הייתי מתייעצת עם רופא מוסמך מה לעשות ומעלה את כלאמהלה

החששות והעבר.

אני מבינה את הפחד, אבל יתכן מאד שבזמנו באת להבדק כי משהו לא היה תקין נכון? או שהיה לך חשש וכד' ואז התפתח דימום וכו'...

בעקרון בדיקה פנימית לא אמורה לגרום לדימום, בוודאי לא לצירים

ופשוט היה פה צירוף מקרים שבאת להבדק כי משהו התחיל להתפתח ואז היה דימום/צירים....

אבל אי אפשר להתווכח על לב של אמא

לכן הכי נכון בעיני זה לשבת מול רופא ולדבר על הכל....

בהצלחה יקרה

תקשיבי יקרה, בשביל זה יש רופאים להריון בסיכון!קנקן שבור

וכל רופא כזה עם התחום הספציפי שהוא טוב בו

מה שאת צריכה למצוא דרך הפורום זה המלצות לרופאים כאלה ולהגיע להיות מטופלת שלהם

דרך הפורום לא תצליחי לדעת אם יש לך ירידת מים או אם סיטואציה כזאת או אחרת מצריכה התערבות רפואית.

אין כזה דבר שיכריחו אותך להבדק וגינלית כי זה הנהלים, אם זה מסכן את ההריון הספציפי שלך, אין חיה כזאת!

יש דרכים להבדק גם לא וגינלית ואת צריכה סמכות רפואית בכירה שתתווה לך את הדרך

(סליחה אם אני נשמעת חריפה או תקיפה מידי, זה ממש לא הטון, זה טון אוהב ודואג )

המון הצלחה!

נשמע לא פשוטתהילנה

בתור התחלה הייתי בודקת שזה באמת מי שפיר, יש פדים לזיהוי - קונים בבית מרקחת. אני הייתי בטוחה שיש לי דליפה ומסתבר שזאת הייתה דלקת בדרכי השתן (היה ריח שונה מאוד משתן)

אני חושבת שאם תדעי בוודאות לכאן או לכאן, זה יכול להקל על הצעדים הבאים.

לי זה נשמע לגמרי כמו דליפת שתןאמא לאוצר❤

אבל אם את חושבת שזה ירידת מים הדבר היחיד הנכון לעשות זה להיבדק במיון.

אין שום דרך אחרת לדעת וגם אין לך שום דרך לאחות קרע שכבר קיים

ובטח אם ההריון בסיכון גבוה מאוד אני ממש לא הייתי לוקחת סיכון על התינוק

יש סיכוי לא רע שזה דליפת שתןטרכיאדה

אצלי בהריונות היו ממש דליפות רציניות ופעם אחר פעם הלכתי לבדוק וגיליתי שזה שתן (ממש ברמה של מים נשפכים)

ובין לבין גם תחושת רטיבות במאמץ. דווקא זה שזה קורה במאמץ מחזק את זה שזה שתן, כי כשרצפת האגן חלשה אז כל מאמץ קטן

גורם לדליפה (שיעול, צחוק ואולי גם הרמת קול על הילדים)

תעדכני מה איתך..דואגים לךכל הישועותאחרונה

אולי יעניין אותך