אם זה ממשהו טוב, מניחה שיהיה לי כיף לראות שהוא מתרגש. סביר להניח שאדבק ממנו

בסופו של דבר, הסיטואציה לדעתי מצחיקה ומקרבת. 

דמעתי חצי דייט כנראה בגלל איזה עץ, וסה"כ עשינו מזה בדיחה . 

אולי נכנס לה משהו לעין ואז אין מה להיבהל.

ואולי עובר עליה משהו.

ואז היא יכולה לבחור לשתף. או שלא.

מה שחשוב זה לשם לב שהיא בוכה, להפגין ששמת לב, לשאול למה, להקשיב לתשובה ולפעול לפי התשובה.

ותמיד תמיד תמיד לא להיבהל ולא לדמיין דברים נוראיים.

לדוג':

גברת דייט דומעת. מר דייט: "הכל בסדר?", גברת דייט: "כן, סליחה, פשוט עף לי משהו לתוך העין", מר דייט: "אה, סבבה, צריכה טישו?", גברת דייט: "כן, תודה!" והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה.

לחילופין,

גברת דייט דומעת. מר דייט: "הכל בסדר?", גברת דייט: "תודה שאתה שואל. לא. דג הזהב שלי מת", מר דייט: "אוי, את רוצה לדבר על זה?", גברת דייט: "לא. אבל תודה", מר דייט: "בשמחה. את עדיין מוזמנת לדבר על זה אם תשני את דעתך בעתיד. אני פה בשבילך", גברת דייט: "תודה" והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה.

ובמילה אחת - תקשורת. 

ותודה למי שלימדה אותי את זה.

ב"ה
בכחלת ועכשיו הוא בצבע זהב כחול וזה צבע את המים ואי אפשר להשקות את הפרחים עם המים האלה כשמחליפים לדג את המים וזה גורם לחשבון המים לגדול ולכן היא לא יכולה להרשות לעצמה מקלחת פעמיים ביום ולכן היא חושבת שזה מפריע לו כי הוא מריח יותר טוב ממנה כי הוא כן יכול להרשות לעצמו בגלל שאין לו דג זהב ובגלל זה והוא ירצה לחתוך?

אל תיקח "בת בוכה" כמו בן..

אע"פ שבפגישות זה לא בדיוק מצוי. אבל אצל בנות "בוכה" זה מושג אחרת לגמרי משלך..

סוג של צורת התבטאות עם קצת התרגשות, חלק מהשיחה.. אמפתיה מתונה, ולחכות שיעבור..

כמובן, הכוונה לא להכליל או לפגוע ח"ו. 

אבל נראה לי חשוב לדעת שיש הבדל מהותי..

שלא חייב להיות שקרה איזה "אסון".. וגם זה לא כי "כמו תינוקת".. (סברות ראשוניות טבעיות ולא נדירות אצל בנים צעירים), אלא לפעמים "צורת דיבור" וכי "ככה זה".... 

לא חייב להיות כולן, ולא חייב להיות בכל עת, וכמובן אין צורך לעשות מזה "אידיאולוגיה". אבל אם קורה, לתפוס בפרופורציות מתאימות: לא בהכרח עשית משהו "נוראי" (כמובן צריך לראות שבאמת לא..), לא בהכרח קרתה טרגדיה איומה, והיא גם לא דווקא "סתם טיפשה"...

נראה לי מוזר שבחור, רגיש ככל שיהיה, יבכה בדייטים (אלא אם זה כבר שלב מאוד מתקדם).

אתם נוטים לערבב פה רגישות עם פגיעות, פתיחות וחולשה. לא ברור הקטע הזה

פשוט רגישות לא אומרת בכי.

אין קשר בין המושגים

בס"ד

לקחת את סיפורי התנ"ך ואת סיפורי חז"ל ולהקיש מהם לימינו זה קצת מסוכן..

בטח אם קוראים אותם כסתם סיפור אהבה

[אני הכי בעד תנ"ך בגובה העיניים אבל אני גם הכי בעד להיזהר]

והוא בוודאי לא הוציא לפועל שום סצנה משום סרט שראית...

אם כן מה עשית?

אני חושבת שזה הדבר הנכון לעשות

רק אם זה פנים מול פנים אז נוסף לשתיקה מבט משתתף

בלי לחפור ובעדינות:

אפשר לשאול אם היא רוצה לדבר על מה שגרם לה לבכות

זו הזדמנות להכיר אותה לעומק:

מה כואב לה? מה מרגש אותה?

כאן ההזדמנות שלך להיות גבר אמתי

לגלות רגישות ואמפתיה

לעודד ולתמוך

היא תעריך את זה מאד.

"בכייה הבאה לידך אל תחמיצנה....."

בהחלט עניין פרטני מאוד

זה יושב על משהו רגשי ועמוק.

אדם לא סתם נפתח אליך ומתחיל לבכות.

לפעמים יש משהו בפגישות בין בחור לבחורה שיכול לפתוח מקומום חבויים בלב...אפילו אם הקשר לא יוביל בסוף לחתונה...

רק לא יודעים את זה

שכיסוי כל התרחישים הוא עבודה גדולה מדי ואי אפשר לדרוש כך מעלם חמודות כמו @לך דומיה תהילה

לכל הפחות ללא פיצוי הוגן

אי לכך, התועלת אינה גדולה מספיק

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.