תלטש את הניסוח ויאללה להפיץ הלאה!

לדעתי זה חשוב מאוד ויהיה זיכוי הרבים גדול.

מצטרפת לפלוני, אפשר לפתח את זה עוד. להגיע לעוד תובנות לאיך אפשר להפוך קשר לפגיע כמה שפחות. 

ובקשר לסעיפים האלו:

ה. זה כל כך עצוב שאנחנו נפגשים ו"פתאום" דברים קורים, פתאום השני מחליט לחתוך. אבל חכה, רגע, עומד מולך בן אדם, שהקדיש את זמנו בשבילך. חשבת לרגע לשתף אותו בהתלבטות, לרמוז לו על התלבטות, לשאול אותו איך הוא עבר את הפגישה ולא פשוט לחתוך..

ו. והנקודה השניה, כמה שהיא כואבת. נכון, אנחנו דתיים, אז אנחנו לא נשאר ידידים (ואולי גם חילונים יסכימו שלא טוב להשאר ידידים, ואני לא שואפת לידידות בלי קשר לדת) אבל מפה ועד לשדר עוינות וניכור. האם שכחנו מה הייתה המטרה שלנו? האם שכחנו כמה זמן בילינו יחד וכמה זמן בדקנו את הקשר? האם שכחנו שאם סרבנו לקשר, סרבנו כי לא התאמנו ולא כי המטרה הייתה לפגוע, האם אסור להיות מנומס? בקיצור כואב...

את המונחים הגבוהים תשאיר ללומדי התורה... 

המוטו שלי הוא 'כללים נועדו למי שלא מבין אותם' ובגלל שהרבה אנשים לא מבינים אותם אז בעצם כללים נועדו להרבה אנשים.

ב. טוב נו, מה אתה בא להגיד, שגם בתחומים אחרים בחיים צריך אולי לעשות שינוי? ('זה דרכו של עולם' בהחלט לא הופך את זה ל'בסדר גמור')

ג. במסגרות שונות וסיטואציות שונות יש לנו מטרות שונות ממילא אנחנו מתנהגים שונה,

המטרה שיש לי בראיון עבודה היא לא המטרה שיש לי בדייט, והמטרה בדייט היא לא המטרה במפגש משפחתי או שבת חברים.

ולכן- ההתנהגות שלנו שונה בכל אחד מהמקרים, המטרה בראיון עבודה זה לראות האם אני מתאים לעבודה, אז אני יציג את החלקים שבי שרלוונטים לעבודה הזאת.

במפגש משפחתי\חברים לרוב המטרה היא בילוי משותף, זה שאני שם על עצמי מסכות לא פוגע ביכולת שלנו לבלות ביחד,

בדייט- המטרה היא לבדוק האם אנחנו מתאימים להתחתן, ולכן כל הצגה פוגעת במטרה הזאת..

אף פעם לא הבנתי את זה,סך הכל שני האנשים באו למטרה טובה,אפשר להגיד יפה שלום וזהו

חידדת דברים שלפעמים שוכחים.

ברור שחייב להיות אתה בפגישות(פחות אוהבת תמונח דייטים) הרי היא וגם אתה באים לבדוק התאמה.

אהבתי שצריך להעלות לבטים עם הצד השני,מאשר להחליט בעצמי בלי לשתף,לא חשבתי על זה ככה.

תודה וב'הצלחה!

סופי יהיה רע ומר.

מכל בחינה.

מבינה את הצורך להאיר ולהפוך את העולם טוב יותר...

אבל בתכלס....????

בסופו של יום????

כשמישהו בא לדייט הוא בא לבדוק אותי ואין לי אלא לשחק לפי כללי המשחק.

מבחנים קיימים תמיד- גם אם זה לא נראה לעין. שאלות הבחינה ודרכי הפתרון המומלצים כתובים לרובנו(לפחות לי) עמוק בתודעה...

על המשפט:"שנינו ביחד נחליט שנפרדים" באלי לצחוק צחוק ציני ומר ואני מתאפקת.

או לא ממש מצליחה להתאפק...כי כותבת את זה.

כי בדרך כלל אין מה לעשות. זה גלגל החיים. מישהו שאני הייתי מעוניינת בו והוא לא מעוניין בי זה באסה.

הוא לא יכול עכשו לקחת על עצמו את כל הבאסות שלי ואני לא יכולה לא להתבאס....

גם אם הוא עושה את זה בצורה הכי יפה שיש....

ההחלטה שלו ואני זאת שצריכה לקבל אותה.( וכן להפך...)

להשתמש במושג לחתוך זה עוד לעדן בצורה דיי רצינית את הדבר עצמו...

וכן...לא מאימים. מסכימה שלא יריבים. אבל לא מעבר.

וכן אין לנו מושג למה ד' מפגיש אותנו עם כל מיני אנשים....ככל הנראה לטובה.

אבל אין לי שום כלים לאחוז במה טוב בזה.

לחפש מה עוזר לי זה שנפגשתי עם 100 בחורים ואף אחד מהם הוא לא בעלי(לא באמת..) זה תנחומים עצמיים דיי חסרי רציונאל מבחינתי.

ולבסוף סליחה על הפסימיות.

סתם כואב.

השידוכים נורא ואיום...

אליך בחזרה

"לא פגשתי פסימי נחמד מימי"

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳