סיפור ארוך שאני כותבג'קי האדמור

בס"ד

 אני יודע שזה לא מקובל, ואפילו מוזר בקרב הציבור הדתי, אבל הסיפור הבא הוא סיפור פנטזיה.

אני מקווה שתיהנו, ואל תמעיטו בביקורת, גם מבחינת הכתיבה וגם מבחינה הלכתית. תגידו לי אם אני חורג (למרות שאני עובר ארבע פעמים על מה שאני כותב, אולי התפספס לי)

ברשותכם, אני שם קישורים למסמך docs עם הקטעים.

 

פרולוג: עם עלות האור:  Google Docs - create and edit documents online, for free.

פרק ראשון: ספקות: Google Docs - create and edit documents online, for free.

 

פרק שני: במרתף חשוך ומסריח: Google Docs - create and edit documents online, for free.

נחמדענני-יה

בס"ד

 

כתוב יפה, יחסית יש שימוש טוב בשפה. פה ושם נכנסו מילים יומיומית וקצת סלנג, אפשר לשייף קצת את הדיבור.

לא כל כך מחובבי הז'אנר ולכן נראה לי קצת מזעזע, אבל באופן כללי עלה והצלח, יש לך בהחלט פוטנציאל.

אני לגמרי אוהבת את זהgirl hill

הדפסתי  וקראתי את הכל, זה לגמרי יפה, אני אוהבת את זה

 

קראתי ודמיינתי את הדמויות, צריך לעשות על זה סרט, זה יהיה יפה, רק יהיה חבל על התיאורים, הם כל כך יפים

 

 

אני מחכה להמשך

תודה רבהג'קי האדמור

שמח מאוד שאהבת. זה מעודד אותי להמשיךחיוך

יש, אז יהיה המשך girl hill

אתה מוכשר ברמות, בטח שתמשיך לכתוב, אולי עוד תוציא את זה לאור (הלוואי)

ואוו את ממש מחמיאה ליג'קי האדמור

אני שמח מאוד שאת אוהבת את הסיפור. חיוך גדול 

האידיאל הסופי הוא באמת להוציא לאור אבל קודם נסיים בעזרת ה'

 

אבל אני יותר אשמח אם תוכלי לתת טיפים ו/או/גם ביקורת.

זה חשוב לי מאוד, וזה יעזור לי בהמשך. 

אם אתה ממש רוצה ביקורת אז:girl hill

 

אני לא הכי מבינה בזה אבל אני יכולה להגיד לך מה שאני חושבת

 

 

 

הפריע לי שכתבת "אלים", אנחנו מאמינים שיש אל אחד בשמים

 

לפעמים יש מילים מדי ארוכות וזה מונע ממני לזכור אותם, תמיד שאני קוראת סיפור אני אוהבת לזכור את כל השמות, כשהם ארוכים אני שוחכת

 

אהבתי את הערות הקטנות לדוגמא "אני חושב שזה רעיון חכם" אמר בזהירות, או המטאפורה "לחישתו הקטיפתית" תמשיך להשתמש תמיד בהערות ובקישוטים כאלה  זה מאד מוסיף

 

 

 

זהו בערך, תמשיך ככה

תודהג'קי האדמור

אקח לתשומת לבי

מהמם כמו ספר אמיתי וטוב.תמשיך לכתוב עוד~עלמה~


פרק שלישיג'קי האדמור

@girl hill

 

הפרק השלישי של הסיפור.

בתוך החשכה: בתוך החשכה

תודה על התיוגgirl hill

הרבה זמן לא הייתי פה אז ראיתי את זה רק עכשיו

 

 

אני אקרא את זה הלילה

מתקדם יפהgirl hill

קצת אכזרי

 

הדימויים ושפת הכתיבה יפה כתמיד

 

רואים שזה התחלה של סיפור, עדיין יש הסברים על כל דבר ויש המון מקום לעלילה להתפתח

 

 

בהצלחה

לא מגיעה לקרוא אתזה עכשיו אבל עשית לי ממש חשק לעקוב.אהבת ישראל!!

אז אני כאן

לתייג אותך?ג'קי האדמור

לתייג אות כשאני אפרסם את הפרקים הבאים?

האמת שאני אשמח. תודה!אהבת ישראל!!


אני לא ראיתי בעיהג'קי האדמור

אבל בכל מקרה יצרתי מסמך חדש:

 

ספקות

פרקים רביעי וחמישיג'קי האדמור

 

@girl hill

@אהבת ישראל!!

@הכל משמים

 

 

פרק רביעי: בנם של ציות וחובה: בנם של חובה וציות

 

פרק חמישי: וראגניר: וראגניר

^^אהבת ישראל!!

ותודה על התיוג

אהבתי כמו תמידgirl hill

זה קצת אכזרי אני מקווה שמתישהוא הסיפור טיפה ירגע לפרק אחד, זה יכול  להוסיף עוד רובד

זה ירגעג'קי האדמור

בהמשך.

אבל אם הכל רגוע, מה העניין?

הסיפור איפשהו בעומק שאולי תוכלי למצוא בו קצת זה עלייה מוסרית

אז צריך להתחיל די מנמוך. לא?

בטח אתה צודקgirl hill

וגם אם שמת לב אמרתי שזה ירגע לפרק אחד או שניים (לסיפור אהבה אולי?)

אוליג'קי האדמור

מי יודע? יש התחלה של משהו בפרק השישי. נראה לאן זה יתגלגל

מפותג'קי האדמור

@אהבת ישראל!!

@girl hill

@הכל משמים

@~עלמה~

 

 

למי שהסתבך עם הסיפור והעולם שיצרתי- הנה מפות שיעזרו לכם להתמצא בו:

 

צפון העולם:תמונה צפון_LI.jpg

דרום העולם:תמונה דרום_LI.jpg

 

 

 

מגניב, תודהgirl hill


אוף אינלי מתי לקרוא~עלמה~
מתי שיהיה אני יקרא ויגיב..וממש כל הכבוד על ההתקדמות.
איזה כיף להכנס לאתר ולגלות עוד פרקgirl hill

בגלל שיש מרווחים בין כל פרק לפרק אני קצת שוכחת מיהו כל אחד מהדמויות, הייתי שמחה אם היה מילון כזה כמו שכותבים בתחילת הספר

 

 

 

עם פרסום הפרק הבא אני אפרסם גם רשימת דמויותג'קי האדמור

היא תתעדכן מדי פעם כשיהיה צורך.

שמח לראות שאת נהנית מהסיפור.

פרק שמיני +רשימת דמויות.ג'קי האדמור
עבר עריכה על ידי ג'קי האדמור בתאריך י"ח בתשרי תשע"ח 19:08

@הכל משמים

@~עלמה~

@אהבת ישראל!!

@girl hill

 

פרק שמיני: מי שהשחית: מי שהשחית

 

רשימת דמויות מתעדכנת: Google Docs - create and edit documents online, for free.

פרק תשיעיג'קי האדמור

 

@girl hill

@אהבת ישראל!!

@הכל משמים

@~עלמה~

פרק תשיעי: לעזאזל עם ההשלכות:

לעזאזל עם ההשלכות

 

 

פרק 11ג'קי האדמור

@girl hill

@הכל משמים

@אהבת ישראל!!

@~עלמה~

 

פרק 11: מותה של התמימות.

לדעתי, זה הפרק הכי חשוב עד כה בסיפור.

קריאה נעימה!

 

Google Docs - create and edit documents online, for free.

אשמח אם תוכל לתייג גם אותי בפעם הבאהבין הבור למים

@ג'קי האדמור

 

לדעתי זה כתוב מדהים ובינתיים אני קוראת בשקיקה כל פרק חדש שאתה מוציא

 

בכיף רבנוג'קי האדמור


פרק 12ג'קי האדמור

@~עלמה~

@בין הבור למים

@girl hill

@הכל משמים

@אהבת ישראל!!

 

פרק 12: מיועץ לרועץ

אשמח מאוד אם גם תגיבו על הסיפור. גם אני בן אדם וצריך מדי פעם ח"חחיוך

 

מיועץ לרועץ

זה פשוט מיוחדבין הבור למים

ומרתק

 

ואין לי סבלנות לחכות לפרק הבא

עד כמה שאני מבינה בזה אין לי שום ביקורת 

 

אני מאוד מתחברת לסגנון הכתיבה הזה

והלוואי וידעתי לכתוב ככה

 

 

 

 

עוד לא קראתי הכל אבל עד למקןם שהגעתי זה מהמם ומתקדם מגניבצוללת.

 @ג'קי האדמור תוכל לתייג אותי להבא ?

איזה כיף זה לגלות כל פעם פרק חדשבין הבור למים

בעזרת ה' אקרא בזמני הפנוי

זה די אכזריצוללת.

אז אני מבינה שהכותרת היא צינית...(?)

יש כמה תיאורים שקשה לקרוא והרבה יותר קשה לדמיין

 

אבל אני ממש אוהבת את זה

יש בזה ציניות.ג'קי האדמור

אבל אם תשחקי קצת עם המילים. אי הרחמים יכול להישמע כ- "no mercy" חוץ מההבנה הפשוטה "mercy island".

אין דרך מעודנת להבהיר את מה שקורה בסחר עבדים. ניסיתי להיות בוטה פחות ככל האפשר.

חוץ מזה, שזה השם של האי בפי האנשים.

2 פרקים יפים מאודבין הבור למים
מעניינים מתקדמים יפה
מאוד כיף לקרוא
תמשיך לכתוב אתה כותב טוב
פרק 16ג'קי האדמור

 

@צוללת.

@בין הבור למים

@אהבת ישראל!!

@הכל משמים

@~עלמה~

@girl hill

פרק 16: אבק ברוח.

זה הפרק שמתחילים חוטי העלילה להיפגש. מקווה שתהינו!

אבק ברוח

פרק 17. בחייאת תראו נוכחות או שאני אפסיק לפרסםג'קי האדמור

@מחכה ללילה

@אהבת ישראל!!

@~עלמה~

@בין הבור למים

@צוללת.

@girl hill

 

פרק 17: במאג בכיכר המשפט.

המאג בכיכר המשפט

 

תגיבו למה לא נעים לי שאף אחד לא קורא/ לא מראה שיש ביקוש. אני עובד הרבה זמן על כתיבה של כל פרק...

משתדלת לקרוא~עלמה~
רק שיש לי הרבה זמן/אינטרנט.
תמשיך לפרסם..
מצטערת עוד לא הספקתי לקרואבין הבור למים
אקרא כשאוכל
רק אל תפסיק


פרקים ממש טוביםבין הבור למים
באמת רואים איך הכל מתחיל להסתדר
למרות שיש כמה קטעים שקצת קשה להבין
הכל כתוב יפה ובצורה טובה
התחלתי,אביגיל.
(הצלחת לעניין אותי )
עוקבת כדי לזכור להמשיך בערב
לתייג אותך?ג'קי האדמור


אשמח!אביגיל.
פרק 18ג'קי האדמור

@מחכה ללילה

@אהבת ישראל!!

@~עלמה~

@בין הבור למים

@צוללת.

@girl hill

@אביגיל.

@דבורה

 

מצטער על ההפסקה הארוכה שהייתה לי, אני לא רגיל לכתוב כ"כ לאט. מקווה אם ביאסתי. היו לי הרבה מאוד דברים על הראש בזמן האחרון...

אגב, השם של הפרק הזה ניתן כמחווה לשיר המדהים "יש בי אהבה." שהצליח להרגיע אותי מאוד בזמן האחרון. ובכלל, הרבה מהפרק הזה בנוי על חוויות שהיו לי בזמן האחרון.

מקווה שתהינו

 

פרק 18

בין החלום לכאב

בין דמיון למציאות

תודה על התיוג אביגיל.
בין הבור למיםאחרונה

יפה מאוד!

 

 

היפועל במה

אשמח לתיוג בפרקים הבאים.

ואתה באמת ממש ממש מוכשר.

 

(כיף לי לראות את זה כי זה היה החלום שלי עד לפני כמה שנים, לכתוב ספר פנטזיה. אז זה ריגש אותי לראות את זה. תודה.)

אפשר שאלה?חלילית אלט
אתה מתכנן להוציא את הספר הזה לאור?
כי אם כן, אני לא מבינה איך אתה מרשה לעצמך לפרסם את הפרקים שלו באתר אינטרנט, מכמה סיבות.
א׳ כל אחד שמוריד פרק יכול לערוך אותו בפלאפון שלו.
ב׳ למה שאני אקנה ספר אם יש לי אותו כבר באינטרנט.
ג׳ ונניח תמחק את השרשור הזה, יש את הספר לכל האנשים שקראו אותו כי כדי לקרוא את הקבצים ששלחת צריך להוריד אותם.
ד׳ לך תדע אם מישהו יפיץ את הספר להנאתו.

כמובן שאני מבינה את הצורך לשתף ולקבל ביקורת, אבל אולי לא זו הדרך...
מלא הצלחה
את צודקתג'קי האדמור
עבר עריכה על ידי ג'קי האדמור בתאריך א' בשבט תשע"ח 18:53

אבל אני מאמין שלאנשים בפורום הזה יש טיפה מוסר אנושי, והם יודעים באופן טבעי מה זה זכויות יוצרים.

מלבד זאת, יש סיכוי שבשלב מסוים אני אפסיק לפרסם בשרשור ואשלח רק בהודעות פרטיות למי שירצה לקרוא ויתחייב לא להפיץ.

בינתיים אבל זה עדיין לא שלב קריטי במיוחד... ואדרבה, אם זה יתן השראה למישהו (לא להעתיק. רק רעיונות וכאלה.) זה משמח אותי במיוחד.חיוך

חוץ מזה, אפשר לחשוב שאני איזה טולקין או משהו כזה... אין אלפי האקרים מסביב לעולם שמנסים להדליף את רב המכר שלי צוחק

...רחל יהודייה בדם

 

הוא בוכה.

והם לא רואים.

הוא נעלם.

הוא בוכה.

והם רואים. 

אבל בשבילם הטיפה רק הופכת לנעלם אחר. 

וכשהם מוצאים את הנעלם החדש הם כמעט הרגו אותו

אבל הוא הרג את עצמו קודם.

 

מעניין מה הפירושזיויק
המבנה הזה יפהxmasterx
להשתלשל איתו ביחד
מחילה מה הקטע של השם?סופר צעיר

וגם למה אתה מכנה את עצמך: אדון, מאלף, שולט. זה קשור לעולמות הפי דידי?

...רחל יהודייה בדםאחרונה
אפשר לא לנהל את השיח הזה בשרשור?🙏
מוקדש לתמימלה. וסליחה מראש.ימח שם עראפת

עמדתי בשדה הקטל כשהוא הופיע.

"מי אתה?" שאלתי.

שערו היה לבן, ארוך, סרוק. על כתפיו עטה אדרת אדומה עם שולי פרווה לבנים. הוא רכב על חד קרן מכונף, יפהפה. החד קרן היה לבן ורוד, וקרנו בהקה בזהוב.

האיש הביט בי ושתק. הבטתי בו בחזרה. שדה הקטל עוד טרי. חרבי מלאה דם קרוש, ופה ושם פזורות גופות אויבי.

"אמור עכשיו מי אתה, או שאנעץ בך את חרבי," איימתי ונופפתי כלפיו בחרבי מגואלת הדם.

החד קרן נרתע ורעמתו הוורודה התנופפה מעט.

האיש ליטף אותו. "למה"? הוא שאל.

פילבלתי בעיניי. מה זאת אומרת למה? חשבתי בכעס.

הזקן לא חיכה לתשובה. "קח", הוא אמר, והושיט לי את ידו. נטלתי אותה בהיסוס, מוכן לקצוץ אותה לחתיכות בחרבי.

"מה אתה רואה?" שאל האיש.

"אני רואה את שדה הקטל," עניתי בכעס.

"אמור לי, מה בדיוק אתה רואה?" דרש הזקן, והידק את אחיזתו בידי. הכנסתי את החרב לנדנה, בזעף. "אני רואה את גופות אויבי. אני רואה את חברי שלחם לצידי, אני רואה את גופתו שסועה לשניים. אני רואה דם, ואני רואה את העורבים חגים על הגופות."

"אינך מביט נכון," אמר הזקן והניד בראשו לשלילה. משכתי את ידי מידו וירקתי הצידה. "אני מביט מצויין," עניתי בכעס.

"מה אתה שומע?" התעלם הזקן מכעסי.

"אני שומע את יללות הנשים, גניחות הפצועים, בכי הילדים."

אינך מאזין נכון, לאט הזקן בעצב. "ומה אתה מריח?" שאל.

"ארור תהיה. אני מריח את מעיהם השפוכים של אויבי וחברי, את החיטה השרופה, את גללי הסוסים."

"אינך מריח נכון," הניד הזקן ראשו.

שלפתי חרבי בכעס. "אמור לי אתה!" שאגתי, "מה אתה רואה?! מה אתה שומע?! מה אתה מריח?!"

"אני רואה שדה חיטה, ענה הזקן בשלווה. וחד קרן יפהפה, ועץ ברוש עבות.

אני שומע ציוץ ציפורים, צהלות ילדים, שאגות ניצחון לוחמים.

אני מריח אדמה רטובה מגשם, תבשיל במדורה במחנה, וצוף מתוק נישא בידי דבורים."


"מקסים," אמרתי. ונעצתי את חרבי בליבו.

וואוגב'
כתוב מקסים, ואיזה סוף....🥺
תודהימח שם עראפת
לא אהבת את הסוף? אני אוהב להרוס סיפורים מסתבר
האמת? דווקא סוף חזק.גב'

פשוט בלתי צפוי.

כואב, עצוב.

ברררר🫣🫣🫣תמימלה..?

ההתנצלות מתקבלת למרות שאני עוד תוהה למה להקדיש לי אתזה😅🫣🫣

סתם, רציני רגע, אני לא מנתחת אותך או משו(או שכן אבל זה משפט טוב...😅) אבל נשמע שכתבת על ההסתכלות שלך על העולם, על ראייה "שגויה" (במרכאות כי אין דבר כזה באמת...), הסתכלות כל הזמן על השלילי, הסוף עוד יותר מדגיש אתזה, הוא מבין שיש גם טוב אבל כל כך מותש ממה שעבר עד שגרם לטוב הזה להגיע שלא מרגיש שהוא מסוגל להמשיך לחיות, אולי בגלל שמרגיש לו שלא מעריכים את מה שהוא עשה בשביל שיהיה שקט וטוב, אולי כי הוא עוד בטראומה....

אבל אנחנו לא בשוטל, זה פורום כתיבה והכתיבה מטורפת, ממש, הניגוד בין החד קרן הלבן הורוד והלבוש שלו האדום והלבן, (אולי כאילו הוא הבין שאפשר לשלב בין הדם של המוות לטוב... אולי לא...) התיאורים היו לי קצת קשים לקריאה אבל זה כבר באג שלי😜

בקיצור, כתיבה מהממת, תמשיך כך👏👏

מורכב, לא בדיוקימח שם עראפת
זה גם הבאג שלי ומן הסתם של עוד הרבה. אי אפשר לחיותנחלת

ככה. מנסיון. רק תארו לעצמכם, רגע לפני המיתה, יש אפשרות לסכם את החיים.

כך רוצים לסכם את החיים? היה נורא ואיום ואיכס ומריר ופויה (מחילה)?

צריך לעבוד, ולפעמים לבד קשה, על ראייה ותפישה כזו של החיים.

תראי איך הוא נאמן למשימה שלו להכרית את הרועפתית שלג

ואת כל מה שעומד מנגד למטרתו הטובה (אולי)

זה לא אומר שהאדם בעין רעה על מה שעובר עליו, אלא בעיקר שהוא לא מוכן להיות שבוי בקונספציה ופשוט לפזר נצנצים על כל הרע שבעולם.

זה יכול להיות ראוי לשבח, וככה לוחם צריך להיות בשדה הקרב.

אם הייתי נותן לו להנהיג מדינה? לא. אבל מה צריכה ממלכה יותר מאנשי לוחמה כאלה בחזית?

אגב @ימח שם עראפת הזכרת לי מעט את בני צרויה. אנשים עזים שלא נותנים לשום דבר לסנוור אותם ולעמוד בדרכם, שהמלך רוצה קרוב אליו, למרות שהם ממהרים להוציא להורג את מי שמסכן לדעתם את המלך אפילו נגד דעת המלך ממש.

 

אם נצנזר רגע את הדם והקטל והחרב והגופות- כתיבה יפה ממש ימקצוען!

יופי הבנתימח שם עראפת
חן חן ידידי
מזעזע. קצת אופטימיות בן אדם. יש מי שמנהל את העולםנחלת

והוא לא יתן לאדם להרוס אותו. לא.

ודוקפתית שלגאחרונה
אז לכתובxmasterx

אז את רוצה לכתוב

אוקי

אם את צריכה שמישהו יקרא את זה קודם

או להקריא למישהו

לבעל לחבר לחברה

עזבי

אל תהיי מאלה שכותבים וצריכים את הקהל שלהם

בלי קהל הם כלום

תעמדי מאחורי זה

תביאי את עצמך

אל תהיי צפויה אל תכתבי

אל תשעממי

תפתחי את הקרביים שלך תארזי את הבעירה הפנימית שלך

ששורפת הכל בפנים שמכלה אותך

ותפרשי אותה

הספריות מלאות כבר בשיממון

בואי נמנע מהן עוד אחת

כמו טיל או נשק שיוצא מהנשמה שלך

אחרת אל תוציאי את זה

אין דרך אחרת זו הדרך היחידה ותמיד היתה

עד שהבהונות יכאבו

היד תדמם על הנייר

בלי אהבה עצמית

חמלה

קבלה והכלה

תכתבי כי את לא יכולה אחרת

כי אין אפשרות נוספת

כי כואב ובלתי נסבל

רב, קצין, פוליטיקאי. תיפח רוחכם.ימח שם עראפת

אל תיגע בי בחיים שלך!!!

צועק ילד. צועק על ילד אחר, קצת יותר גדול.

ילד במדים, קסדה, אפוד. על הכתף תלוי נשק.

ילד גדול, ואלים. הוא דוחף את הילד הקטן. לא כל כך קטן הילד. בן 15. הילד דוחף אותו בחזרה. אל תיגע בי!!! הוא צועק. העיניים שלו נעוצות עמוק בעיניים של הילד הגדול. העיניים שלו מביעות זעם ושנאה.

הילד הגדול מחזיר לו מבט קר וכועס ושונא. והוא שוב נוגע בו. דוחף אותו חזק, הילד נופל.

הילד קם, עם אבן. הוא זורק אותה על הילד הגדול. הילד הגדול צורח בזעם. יא בן ****!!! הוא תופס את הm16 שלו ודורך. קלינק-קלאאק. יש כדור בקנה.

הילד הקטן מסתכל עליו, מבועת. זועם. שונא. הילד הגדול מפיל אותו במכה חזקה עם הרובה. הילד הקטן צורח, בזעם, אני לא האוייב שלך!!!

ילד אחר מביט בהם פעור עיניים. מרים ידיים. בבקשה לא, הוא בוכה. אנחנו יהודים!

ילד גדול צורח. סתום תפה חתיכת אפס!!! הוא צורח. בום! בובובום!!! בובובובובובום!!!! הרובה של הילד הגדול יורק אש. ילד קטן על הברכיים מביט בעיניים קרועות לרווחה, משותק. ילד קטן על הרצפה, מדמם. ילד גדול עם רובה שיורק אש לכל הכיוונים.


****


איש גדול ליד פודיום. זקן לבן. דמעות. איש גדול אחר מחליף אותו. איש במדים. פלאפלים על הכתפיים. איש אחר מחליף אותו. כיפת בד, חליפה, עניבה.

הם מדברים, כולם. בזה הם טובים.

בררררררררררר🥺🥺🥺תמימלה..?

לא קראתי הכל, רק ריפרפתי אבל זה ממש ממש עצוב🥺🥺

אולי תכתוב משו קצת יותר שמח?🙏🙏

תיקון...?

כשהעולם יתנהג יפה אני אכתוב משהו שמחימח שם עראפת
מחשבה מייצרת מציאות?תמימלה..?

אולי קצת לצאת מהדיכאון של המצב...?

לגרום לחיוך במקום לדמעות...?

מציאות מייצרת מחשבה.ימח שם עראפת
אתה לא חושב שזה יכול לפעול גם הפוך?תמימלה..?
שאפשר להסתכל ולהדגיש ולכתוב על הדברים הטובים?
אפשר.ימח שם עראפת
זה יעלים את הרעים? לא. זה יגרום להם להתפרץ בשביעי באוקטובר.
אבל אתה לא הרמטכ"לתמימלה..?
אתה בנאדם שכותב, יפה מאוד אגב... למה להיכנס לדיכאון? תכתוב על משו שמח, שלא ירדו דמעות.....
ואולי...זה תלוי...בנו? בכל אחד מאיתנו? הרי הכלנחלת

מונהג מלמעלה, וזה כנראה תלוי בנו אם לא תעבור חרב בארצנו. יש הבטחה כזו, נכון?

מה  יצא לנו מעצבים והתלהמות? (למרות שזה כל כך מובן ומתבקש, הרי אפשר לפעמים

לצאת מהדעת בכלל חוסר צדק, חוסר אונים....)

אתה, אני, אתם...ז ה העולם. כשא נ ח נ ונחלת

נתנהג יפה, אז העולם יתנהג יפה.

פפפפ.ימח שם עראפתאחרונה
לא משנה התחרטתיShandy
עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך י"ח בסיוון תשפ"ו 14:52

...
 

 


 

 

 

גם להתחרט מותרסופר צעיר
כן..Shandy

זה היה פריקה של לפנות בוקר.

אבל אם מסקרן אותך אשלח לך

יאללה פרקיסופר צעיר
ככה לסקרן ולברוח?xmasterx

תמונה שווה יותר מאלף מילים

אז אעלה שוב☺️Shandy

היה שם 2 טקסטים.


1.


הלכתי לפארק הפיראטים


היתה שם ספינה גדולה מעץ


ולידה נדנדה יפה לשניים


נראתה כמו כרכרה של נסיכות


עליתי עליה ראשונה


ואז אתה הופעת


חשבת אתה פיטר פן


ואני וונדי


"נעוף ונברח לארץ לעולם לא " אמרת


נחיה בטבע בחופש, רחוק


בלי חוקים של אף אחד ומגבלת זמן


נעוף על החיים ונראה עולם.


בהתחלה זה היה נשמע קסום


אבל מהר מאד גיליתי


שלעוף לא אהבתי


אז מהנדנדה ירדתי


ואותך שם לבד השארתי



הרי עליה עליתי לחפש נסיך על סוס


שיקח את המושכות לאיזה ארמון על צוק


והרי פיטר פן אינו נסיך אז


נכנסתי כאן לתסביך.



2.


הנדנדה הזאת


עשתה לי בחילה


פעם כן.


פעם לא.


פעם אני דוחפת, פעם אתה.


פעם אני למעלה, פעם אתה.


פעם אתה עוצר באבחה אחת וגורם לי כמעט להתרסק,


ופעם אני גורמת לך להתנדנד על מקומך, היי שם למעלה.


​רצינו לשחק.


התיישבנו יחד על הנדנדה.


התכוונו ליהנות.



אבל –


התחילו משום מה משחקי כוחות.


​ניסיתי לרדת.


אולי גם אתה.


אבל –


היינו כבר בתנופה.


זה היה קשה ומלחיץ.



אבל –


קפצתי.


אתה המשכת להתנדנד לבד,


וכן, איבדת קצת את שיווי המשקל


ראיתי שחור ולא הצלחתי להמשיך ללכת


אז נשארתי שם לידה יושבת


ירדת מסוחרר, מבולבל


אמרת לי -


"היה כייף


בואי נמשיך".


"לא". עניתי


"את פחדנית?!" שאלת קבעת


"לא אני פשוט לא יודעת להקיא.

יפה מאד מזל שבקשוזיויק
תודה😊Shandy
👏👏xmasterx

מעלה הרבה מחשבות וכיוונים אבל סוף סוף כתיבה שמעיזה משהו

תכתבי יותר

בעזרת ה'. תודה.😊Shandyאחרונה
בחסות הקיץxmasterx

יוצאים לשאוף רוח

השמש שוקעת בים

הים לא מלא

הדגים ניצודים

והים לא ריק

מחשופים כמו פצעים פתוחים


התענוג חריף מדי

וחריף זה לא טעם

העצים עומדים כמו חיילים

60 אלף גיבורים עומדים סביבה

וזה כואב

החרב על הירך


הוא מציע שק כסף

מחפש להתארח

ואין יותר מקום

והנה הכל פרוש לפני

הסטריאוטיפ

והסטיגמה

ההגדרה והכלוב


והיא עומדת עם סימן שאלה מרוח עליה

לא מבינה למה

מבינה אבל לא רוצה

לשאול

לענות

לחפש


שם השיר איפה אני בכל העסק הזה

שם השיר אין שם

שאלת השאלותשפוי

היי לכולם, שאלה קטנה לכותבים שכאן,

כשאתם מרגישים שיש לכם רעיון מעולה בראש אבל המילים פשוט לא יוצאות על הדף, מה הדרך הכי טובה שלכם לשחרר את התקיעות הזו? 

אשמח לשמוע רעיונות או טיפים, כמובן שאפשר גם בפרטי כדי לא להעמיס כאן או סתם אם לא בא לכם לחשוף לכולם. 

תודה רבה!

מה שאני עושה זה ככהחתול זמני

ראשית אני שואל את עצמי: על מה אני רוצה לכתוב? מה מפריע לי? מה הסיפור שאני רוצה לספר? האם יש לי כמה סצנות בראש (גם אם נפרדות)? איך אפשר לחבר ביניהן?

 

גם אני בוחר כמה מילים מנחות שתלווינה אותי במהלך השיר (אני כותב כמעט רק שירה אבל גם בסיפורים קצרים אני משתמש באותה שיטה), מין "עולם קטן" של מילים

 

ואז מנסה להתחיל לחבר ביניהן

 

אני גם אוהב לכתוב בצד את האלפבי"ת כדי שיהיה לי יותר קל לחרוז / למצוא מילים עם מצלול מתאים

אצלי, אני חושבת על זה. יום ועוד יום, ומנסה בראשנחלת

כל מיני צירופים. אם יש משהו שמתחרז לי או רעיון שעולה בדעתי ואני חוששת לשכוח,

אני כותבת אותו על דף.  ולפעמים כותבת קודם על הדף, בוחנת, משנה פה ושם,

ומעלה אותו.

 

למשל, עכשיו יש לי, בס"ד, סיפור בחרוזים כמעט שלם אבל חלק ממנו פשוט לא

מסתדר לי. אז אני "הולכת" איתו עוד קצת, או כותבת את הסיפור לעצמי ומנסה

שוב...לפעמים כשזה לא הולך בשום פנים, אני מבינה שאני אולי צריכה פשוט

להשמיט את הרעיו, שבראש הוא נחמד, אבל המילים לא רוצות להתחבר, להתחרז,

בשום אופן...

 

וזה מביא אותי למסקנה שהכל מהקב"ה. הכל! בערב אחד, מזמן, עלו לי

פתאום כחמישה שירי ילדים, כך, לפני השינה. הם פשוט באו...

 

וכשהשם לא רוצה, לא יעזור שום דבר.

 

דיברתי כל כך הרבה על עצמי, סליחה. אני מציעה לך לכתוב את הרעיון

שלך, בצורה גולמית וגסה. פשוט לשפוך על הנייר מה שבא. ולאט לאט,

לעשות סדר בגולמיות הזו. מעט מעט. וסבלנות. לפעמים זה יכול לקחת

זמן. לא להתעקש . לא ללכת בכוח. לתת לדברים להסתדר בקצב שלהם;

לתת לקב"ה מקום להיכנס, להשתתף....לא לאנוס את זה...

כמו שמדוושים על אופניים ועוזבים - את זה שמעתי בקשר למאמץ

בלימוד תורה; אתה עושה ככל יכולתך, אבל לא בכוח, וזה, בעז"ה

יבוא מעצמו.

 

אגב, גם בציור , כך למדתי, זה כך: לא מתחילים בפרטים, אלא כמו

פסל שבתחילה לוקח גוש גולמי ומסתת אותו לאט לאט.

 

אולי כדאי לך לכתוב אנקדוטות קטנות. של יום יום. כמו שמשרבטים

בפנקס. משהו קל. לא צריך משהו גרנדיוזי.

 

בהצלחה!

 

גם קריאה של ספרות איכותית ולא "זבלית" - עוזר לפתח

מודעות וטעם טוב.

 

וואו, באמת שאלה קשה...תמימלה..?

אני גם אשמח לשמוע טיפים😅

האמת שאני רואה את הכתיבה מאוד בתור תחביב, וזה גם מצליח לי רק כשאני לא מכריחה את עצמי לכתוב, סתם לדוגמא, אתמול היו בדיוק 12 שנה לאירוע של שלושת הנערים הי"ד ורציתי לכתוב משהו, ניסיתי ופשוט לא הלך לי, אז פשוט הרגעתי את עצמי, אמרתי שיש לי זמן ועכשיו אני הולכת עם זה בראש(קצת כמו ש@נחלת כתבה) ומקווה שאצליח לכתוב, וגם אם לא-לא נורא...

כשאני כן חייבת לכתוב משהו במיידי אני פשוט כותבת הרבה מאוד פעמים עד שיוצא משהו טוב, זה לא נחמד ואני לא נהנית מזה ולרוב זה גם לא יוצא טוב מאוד אבל אם חייבים ואין ברירה....

בקיצור, אני יודעת על עצמי שכשאומרים לי לכתוב על משהו מסויים-אני לא מצליחה וזה די תלוי רק במצב רוח הנכון וכזה...

כתיבה זורמת חופשיתמשה

ואם לא, אז לא. מנחש שאם הייתי עיתונאי או כותב אחר לפרנסתי אז הייתי פועל אחרת.

עיקר השימוש שלי בכתיבה זו כתיבה רגשית. ושם הצורך קצת אחר.


(כתבתי כתבה ש'התפוצצה' בסוף שבוע שעבר, אבל אם לא אז לא נורא).

ואולי גם לפרק את זה, משהו קטן ששייך לרעיוןנחלת

פשוט לזרוק אותו על הנייר כמו איזה גוש בוץ (לא מהכיוון השלילי, אלא גולמי כזה לפני שצרים ממנו קציצות....)

עוד משהו קטן שמתקשר עם הרעיון ועוד אחד....לא צריך להיות מובנה לפי הסדר וכו', אפשר לכתוב סתם

כך, ואחר כך לעשות שם סדר. כשאפשר)

נכון. מסכימהShandy
תודה רבה לכולם על הטיפים!שפוי

'כולם' - אמנם כתוב בלשון זכר אך מופנה לשני המינים ;)

דבר נוסף והכי חשובנחלת

להיות אותנטי. לא להשתמש במילים וביטויים גבוהים כי נראה לך שזה יפה.

להיות אמיתי. ממש. לא להתייפיף,  שיהיה סלנג אבל שיהיה אמיתי;

להוריד את כל המיותר ולכתוב פשוט. כמו שמתאים לך. ללא יומרות.

ואז, דברים היוצאים מן הלב, נכנסים ללב.

 

אפשר לראות כתיבה אמיתית אצל תמימה'לה (בפרוזה) ואצל

מגיבה נוספת שאיני מוצאת כרגע את תגובתה. סיפור פשוט

במובן הטוב של העניין. בלי התחכמויות לשוניות-ספרותיות.

 

כמובן, שאם הדרך שלך היא מילים של בית מרקחת וזה

לגמרי אתה, לאורך כל הכתיבה - זה בסדר.

 

הכוונה לא לכתוב למשל: תמהני במרום הייתי רוצה לדעת -

זה בסדר. בכל זאת, אנו כותבים ולא מדברים.

 

אלא יותר מכך. לעשות מאמץ מיוחד כדי שהדברים

ייראו יפה במיוחד, מילים גבוהות.

 

מקווה שהבנת.

 

בהצלחה רבה!

 

 

במרום - טעות. התכוונתי:במקום.נחלת
את יודעת שאת יכולה לערוך הודעה שכתבת?נקדימון
אם עדיין לא הגיבו עליה את יכולה לערוך אותה
תודה! איך?נחלת
הלחצן של 3 פסים שיש בצד שמאלנקדימון
יש שם "עריכה".
תודה רבה!נחלת
יאא, תודה🥹🥰תמימלה..?

ממש מחמיא לקרוא את זה, ועוד שזה הגיע בעקיפין כזה😅

תודה רבה🙏🥰

כלומר, לא לעשות מאמץ מעל איך שאתה,מאמץ מזוייף.נחלת
מי אמר שצריך לשחרר תקיעות?כְּקֶדֶם

אני אף פעם לא עושה בכוח. בייחוד לא בכתיבה

זה צריך לבוא לבד וכשזה בא זה בא

לעשות בכוח יכול לגרום לכך שעם התקיעה יצא משהוסופר צעיראחרונה

כוונתי שיהיה מאוד מביך לנסות בכוח וכך בזמן תקיעות עלול לברוח משהו שלא במקומו, וזה מאוד מוזר ללכת ככה ברחוב, לקוות שאף אחד לא שם לב, אבל גם לא להסתכל יותר מדי על אף אחד, כדי שלא יתהו לעצמם: למה הוא מביט בכולם? יש לו משהו להסתיר? אז למקרה כזה.

קימים בנינוזכרושיצאנולרקוד

קַיָּמִים בֵּינֵינוּ אֲנָשִׁים

שֶׁנִּרְאִים כְּמוֹ כָּל אֶחָד אַחֵר

וְלִפְעָמִים אֲפִלּוּ יוֹתֵר

הֵם יִהְיוּ מַצְחִיקִים, שְׁנוּנִים

אֲפִלּוּ חֲכָמִים בִּמְיֻחָד

תָּמִיד יִהְיוּ לָהֶם תּוֹבָנוֹת עֲמֻקּוֹת

בְּיוֹתֵר בְּיַחַס לְמַשְׁמָעוּת הַיְּקוּם

וּמַשְׁמָעוּת חַיֵּיהֶם

וְאִם תֵּשֵׁב עִמָּם לְשִׂיחָה רְצִינִית

תְּגַלֶּה רָבְדֵי רְבָדִים שֶׁלֹּא יָדַעְתָּ

עַל קִיּוּמָם

הֵם תָּמִיד יֵרָאוּ כֹּה חֲסֻנִּים

כֹּה חֲזָקִים וּבִלְתִּי מְנֻצָּחִים

אוֹתָם שֶׁהִתְגַּבְּרוּ עַל כָּל מִכְשׁוֹל

שֶׁתָּמִיד יִהְיוּ שָׁם בִּשְׁבִיל הָאֲחֵרִים

"חֲצִי פְּסִיכוֹלוֹגִים בְּלִי הַכְשָׁרָה"

יִקְרְאוּ לָהֶם כֻּלָּם


אַךְ מָה שֶׁכֻּלָּם לֹא יֵדְעוּ

אוֹ לֹא יִרְצוּ לִרְאוֹת

זֶה אֶת הַצֵּל הָאָפֵל הַמְּלַוֶּה אוֹתָם

בְּכָל צַעַד וָשַׁעַל

אֶת מַסֵּכַת הַצְּלָלִים הַחֲרִישִׁית

הָעוֹטֶפֶת אוֹתָהּ לְלֹא לְאוּת

יוֹם יוֹם, שָׁעָה שָׁעָה

מְכַרְסֶמֶת אַט אַט בִּבְשַׂר חַיֵּיהֶם

צְלִילֶיהָ הֲלוּמוֹת

מַבָּטֶיהָ צְלָלִים

כֻּלָּהּ חֲשֵׁכָה

וְהִיא מְהַלֶּכֶת אֵימִים


וְלִפְעָמִים

לִפְעָמִים מִתַּחַת לְחִיּוּךְ קוֹרֵן

תִּסָּדֵק לְרֶגַע הַמַּסֵּכָה

מִבַּעַד לְקֶרֶן הָאוֹר

תַּבְלִיחַ חֲשֵׁכָה

שֶׁתֵּעָלֵם כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּאָה

וְהַחִיּוּךְ יוֹסִיף לִקְרֹן

וְהַמַּסֵּכָה תָּשׁוּב לִמְקוֹמָהּ

וְהַזִּיּוּף יַמְשִׁיךְ לִזְעֹק

לְלֹא הֶרֶף


הֵם מִסְתּוֹבְבִים בֵּינֵינוּ

חֲרִישִׁים

כִּלְאָם לְחִישׁוֹת

מַבָּטָם טָרוּף

וְכָל יֵשׁוּתָם

זוֹעֶקֶת הַצָּלָה


הֵם מִסְתּוֹבְבִים

אֲחוּזֵי פַּעֲמוֹנֵי עֲנָק

הַמַּחְרִישִׁים לְלֹא הֶרֶף

זוֹעֲקִים זְעָקוֹת מְעַנּוֹת

שֶׁנֶּחְצְבוּ הַיְשֵׁר

מִתְּהוֹם הַצְּלָלִים


אֶת מַשְׁבְּרֵי יַלְדוּתָם הַקּוֹדַחַת

הֵם יְסַפְּרוּ לְכָל הֶחָפֵץ

אַךְ אָנוּ נֶאֱטֹם אָזְנֵינוּ מִשְּׁמֹעַ

נִתְרַכֵּז בְּמַסֵּכַת הַצְּלָלִים

וּנְשַׁכְנֵעַ עַצְמֵנוּ לְהַאֲמִין

שֶׁזּוֹהִי הַמְּצִיאוּת

עֲבוּרָם

עֲבוּרֵנוּ

וְהֵם יוֹסִיפוּ לִכְאֹב

לְהִתְעַנּוֹת בְּיִסּוּרֵי נֶפֶשׁ

שֶׁאֵין אִישׁ מֵבִין בִּלְתָּם

לְהִתְהַפֵּךְ בַּמִּטָּה לְלֹא הֶרֶף

לְנַסּוֹת לְהַטְבִּיעַ אֶת כְּאֵבָם

וְאֶת יְגוֹנָם בְּמֵי קוֹלְחִין

בְּזֻהֲמַת הַבְּרִיחָה וְהָרֶפֶשׁ

חֲדוּרֵי כְּאֵב

חֲדוּרֵי רְדִיפָה

סְמַרְטוּטֵי אָדָם

חַיִּים

מֵתִים.


וואו!!!תמימלה..?
מטורף, אין לי מה לומר, פשוט מטורף!!
וואוהולך דרכים

זה פשוט וואו. שיר חזק מאוד, כואב מאוד

תודה על התגובהזכרושיצאנולרקודאחרונה
מעריך🙏
תודה רבה 🙏זכרושיצאנולרקוד
יפה מאדoo
2 השירים
תודה רבהזכרושיצאנולרקוד

לאונפר לא שלי, אלא של סטרומאה הגאון (פאפאוטאיי, פורמידבלה ואחרים)

בעיני היוצר הכי גדול שחי כיום. שווה לחפש את השיר עם תרגום

התקשר לי מאוד למה שכתבתי. (לפעמים אני מעלה

את מה שכתבתי עם השיר של שלומי סרנגה "מקום אחר"

גם התחבר לי מאוד)


אולי יעניין אותך